דמות מיוחדת היא דמותו של החסיד ר’ צבי הירש, הירשל, רבינוביץ’ מהעיר צ’רנוביץ’. איש פיקח ונועז, בעל לב זהב שסיכן את חייו כדי להציל עוד ועוד יהודים והעמיד את יהדות העיר צ’רנוביץ’ על תילה • הוא גם טיפל ברבי לוי יצחק שניאורסאהן בתקופתו האחרונה במסירות של ממש, ואף זכה לרשת את מטהו שהגן עליו מפני הסכנות. כאשר אבד, אמר בצער שאבדה הצלחתו, וזמן קצר לאחר מכן השיב את נשמתו לבוראה • דיוקן של חסיד מיוחד, חייל נאמן בצבאו של הרבי בהפצת היהדות והמעיינות
כשחושך הגלות מכפיל; עשרים שנה חולפות עם העלם נורא שאין לו כל הסבר אנושי וכשברקע מהדהדת זעקתו היוצאת מקרב נפשו פנימה של מלך המשיח - חודרת רוח זרה בינינו. בה נילחם, עד רגע ההתגלות • אצל כל חסיד, בפרט בבית חיינו, העניין ברור:
במשך למעלה משלושים שנה כיהן הרב ישראל לייבוב כיו”ר צא”ח, וזכה שדרכו יעברו כמעט כל ענייני הפצת המעיינות שהרבי פעל ברחבי ארצנו. במלאת עשרים שנה לפטירתו, בית משיח מגיש סקירה מיוחדת על היהודי הערירי שסיפורו, הוא סיפורה של הפעילות החב”דית בארץ הקודש. כתבה ראשונה.
עלינו לומר זאת ברורות: הרבי ידע מראש מה יקרה ביום כ”ז אדר ראשון תשנ”ב על הציון הקדוש של אדמו”ר הריי”צ, והוא ידע זאת גם לפני שהוא התחיל לדרוש מהחסידים להעלות את רף העיסוק בעניני גאולה ומשיח. הוא ידע שיווצר מצב בו יהיה לנו קשה יותר להסביר לאנשים ‘בחוץ’ (וגם לחלק מהאנשים ‘בפנים’…) שדורנו הוא דור הגאולה וש”נשיא הדור הוא משיח שבדור”, ושהרבי הוא הוא זה שיגאל אותנו, ויחד עם זה, הוא דרש זאת מאיתנו • מאמר הגות ומחשבה לקראת ז”ך אד”ר תשע”ד
למה הסתייג הרבי מה”מ מצילום תמונות שלו במשך השנים? ומתי הוא עצמו דאג להביא שני צלמים לצלם את הרבי הריי”צ ואף הורה להם היכן להתמקדם בדיוק, תוך כיוון עוצמת ה’פלאש’ שלהם? ומתי הסכים הרבי לצילום תמונה אחת ומתי שלוש? על כך ועוד, בכתבה המרתקת שלפניכם
חשיפות מיוחדת ביומן שכתב מזכירו האישי של הרבי, הרה”ח ר’ יהודה לייב גרונר, בחודשי טבת–שבט ה’תשי”ט • היומן מובא בצורתו המקורית, עם תרגום מאידיש והוספות הכרחיות בין אריחיים • ההוראות שקיבל הרב יעקב יהודה העכט, לקראת נסיעתו לארץ הקודש; הספרים שהרבי חיפש בקשר להדפסת המהדורה החדשה של ‘שדי חמד’; ההתבטאות המיוחדת על הרב משה אביגדור חייקין; הספר שהרבי אמר שלא ראהו כבר שלושים שנה, מנהג לקיחת הפ”נים שפסק, ולמי הורה הרבי לקרוא את שמות תלמידי הישיבות?
נקודה מתוך “דבר מלכות” השבועי, עם מסר לחיים • והשבוע: איך להשפיע על חסיד שני, ומה הקשר להכרזת ה’יחי’?
מה ההבדל בין השיטה הסוציאליסטית לבין השיטה הדמוקרטית, וכיצד הסוציאליזם מותאם יפה לפרשת ויקהל, בעוד שהדמוקרטיה תואמת לרעיון של פרשת פקודי? ולמה חיילי הצאר חרפו נפשם לקפוץ למים ולמות? • על כך ועוד, בהתוועדות חסידותית לשבת פרשת ויקהל–שקלים
מענה כ”ק אדמו”ר מלך המשיח שליט”א לאחד שעדיין לא הי’ שומר תורה ומצוות שרצה לבוא בקישרי שידוכין עם שומרת תורה ומצוות, ושאלו את עצתו של הרבי בקשר לשידוך:
מפני מה הקדים משה רבינו את ציווי השבת לציווי עשיית המשכן? אלא שסדר העבודה של נשמה בגוף גשמי כאן למטה הוא, שבתחילה צריכה להיות העלאה מלמטה למעלה, שזהו עניין השבת - תשובה, שהרי שבת - אותיות תשב. רק לאחר מכן יהיה בכוחו של היהודי לפעול המשכה כה נעלית שיוכל לעשות את מוחו וליבו למשכן לה’, באופן של “ושכנתי בתוכם”, בתןך כל אחד ואחד מישראל.
שבת פרשת ויקהל, בה נאמרה השיחה האחרונה אותה שמענו עד עתה מכ”ק אדמו”ר מה”מ, מזכירה לנו את הצפייה והאמונה שלא השתנתה, ולא נחלשה, אלא הולכת ומתחזקת - לראות את מלכנו בעיני בשר ולקבל מחדש את מלכותו.
זוהי העת והזמן המסוגל ביותר וביותר לביאת הגאולה האמיתית והשלימה תיכף ומיד ממש! וממילא נעשה הענין ד”ויקהל משה” בפשטות - שהקב”ה מלקט את כל בני ישראל ע”י משה רבינו בפשטות ש”הוא גואל ראשון הוא גואל אחרון” • שיחת אור ליום ועש”ק פרשת ויקהל, שבת שקלים, כ”ד אדר ראשון ה’תשנ”ב - לאחר תפילת מעריב. בלתי מוגה
היסטוריה חב"דית