סוסי הקוזקים של הצאר החזקים היו לשם ולתפארת, מיוחדים בכישוריהם. אולם מה בכל זאת הכשיר אותם להיות סוסי הקוזקים? ואיך זה קשור אלינו, בתקופה שלפני אור הגאולה? על כך ועוד, בהתוועדות חסידותית לימי ‘בין המצרים’
באחת ההתוועדויות הסביר הרבי מה”מ, כי למרות שהניגון “אני מאמין” אינו ניגון חב”די, בכל זאת הוא מועלה על שולחן ההתוועדות משום חביבות מיוחדת שיש לניגון זה - ניגון שניגנו יהודים בשעה שהלכו למסור נפשם בפועל ממש על קידוש השם, והוא נותן כוח ליהודים עד היום בחיזוק בקיום התורה והמצוות
הוראת הרבי לעסוק בענייני בית המקדש בימי בין המיצרים כבר מזמן חצתה את גבולות המגזר או את הפורמט הישן והטוב של לימוד מול ספרים פתוחים. הסקרנות ההולכת וגוברת בקהלים נרחבים לנושא המקדש יחד עם הצורך לחדש ולשדרג, מולידים מידי שנה יוזמות חדשות ומקוריות בתחום לימודי המקדש >> הקו המנחה: מקוריות, יצירתיות, חוויה וניצול טכנולוגיה חדשנית >> לקראת ימי בין המיצרים שיהפכו לששון ולשמחה מספרים ר’ יוחאי שמרון אברך מאלעד, חוקר המוסיקה הרב לב לייבמן, וגב’ רינת קונאו מפתחת ערכות יצירה לילדים - על הרעיונות המקוריים שלהם להנחלת חווית המקדש >> כל העוסק בלימודה כאילו עוסק בבניינה
מענה כללי-פרטי על דוחו”ת מפעילות הקשורה לתקופת בין המצרים:
הכמיהה לבניין בית המקדש מתעוררת אצל הרב חיים ריצ’מן, לא רק בחודשי תמוז–אב, אלא בוערת בתוכו בכל ימות השנה, והוא תמה מדוע רק בחודש אב נזכרים לעסוק בכך?
מדי לילה היה רבי מנחם מענדל מזדרז לקום ממשכבו, ומתיישב לערוך ‘תיקון חצות’. קול נהי בכייתו היה מגיע עד לאוזניו של הפקיד שהיה נם במיטתו. פקיד העיר טבריה ששנתו הופרה, שלח להודיע לצדיק, כי אם לא יפסיק את קינתו, יצווה להלקותו ברבים. שלחו הצדיק להודיע לו בחזרה, כי יכין לעצמו את תכריכיו כיוון שהגיע קיצו…
השם “בית הבחירה” מדגיש את הצורך לעסוק עם שאר הבתים שבעולם כדי לפעול בהם ענין של קדושה [למרות היותם לפני כן עניני הרשות, ויתירה מזו - באופן של אתהפכא חשוכא לנהורא], עד כדי כך, שיהיו ראויים שייאמר עליהם שביהמ”ק נבחר מביניהם! • משיחת י”ז תמוז תשד”מ. בלתי מוגה.
בימי בין המצרים, בהם מודגשת האבלות על חורבן בית המקדש, הרי דרכו של כ”ק אדמו”ר מלך המשיח שליט”א, היא להראות לנו את הדרך לבניין. במקום לעסוק רק בחורבן ובגלות, עלינו לחיות את בניין בית המקדש והגאולה השלימה.
נכנסנו לימי בין המצרים. כולנו עסוקים במידות ומדידות, לומדים שמות של לשכות, משננים הלכות. מפרסמים על שיעורים והרצאות ובלבד שיהיו מלווים בתרשימים ומצגות.
דווקא מתוך קושי הגלות והחורבן אפשר לראות את תחילת אור הגאולה עולה ובוקע, מזהיר ונוצץ. עובדה היא שככל שמתקרבים יותר לגאולה, כך ניתן פחות דגש לצד של החורבן ויותר לצד הגאולה שמפלס את מקומו אל מרכז הבמה
התוועדות חסידותית