Share

Search
BeisMoshiach.org
Web
תגים
ששים שנה לייסוד הרשת "עשה לך רב" ##910 #1000 #1001 #1002 #1003 #1004 #1005 #1006 #1007 #1008 #1009 #1010 #1012 #1013 #1014 #1015 #1016 #1017 #1018 #1019 #1020 #1021 #1022 #1023 #1024 #1025 #1026 #1027 #1028 #1029 #1030 #1031 #1032 #1033 #1034 #1035 #1036 #1037 #1038 #1039 #1040 #1041 #1042 #1043 #1044 #1045 #1046 #1048 #1049 #1050 #1051 #1052 #1053 #1054 #1055 #1056 #1057 #1058 #1059 #1060 #1061 #1062 #1063 #1064 #1065 #1066 #1067 #1068 #1069 #1070 #1071 #1072 #1073 #1074 #1075 #1076 #1077 #1078 #1079 #1080 #1081 #1082 #1083 #1084 #1085 #1089 #1090 #1091 #1092 #1093 #1094 #1095 #1096 #1097 #1098 #1099 #1100 #1101 #1102 #1103 #1104 #1106 #1107 #1108 #1109 #1110 #1111 #1112 #1113 #1114 #1115 #1116 #1117 #1118 #1119 #1120 #1121 #1122 #1124 #1125 #1126 #1128 #1129 #1130 #1136 #1137 #1138 #1139 #1140 #215 #380 #825 #826 #827 #828 #829 #830 #831 #832 #833 #834 #835 #836 #837 #838 #839 #840 #841 #842 #843 #844 #845 #846 #847 #848 #849 #850 #851 #852 #853 #854 #855 #856 #857 #858 #859 #860 #861 #862 #863 #864 #865 #866 #867 #868 #869 #870 #871 #872 #873 #874 #875 #876 #877 #878 #879 #880 #881 #882 #883 #884 #885 #886 #887 #888 #889 #890 #891 #892 #893 #894 #895 #896 #897 #898 #899 #9 #90 #900 #901 #902 #903 #904 #905 #906 #907 #908 #909 #910 #911 #912 #913 #914 #915 #916 #917 #918 #919 #920 #921 #922 #923 #924 #925 #926 #927 #928 #929 #930 #931 #932 #933 #934 #935 #936 #937 #938 #939 #940 #941 #942 #943 #944 #945 #946 #947 #948 #950 #951 #952 #953 #954 #955 #956 #957 #958 #959 #960 #961 #962 #964 #966 #967 #968 #969 #970 #971 #973 #974 #976 #977 #978 #979 #980 #981 #982 #983 #984 #985 #986 #988 #989 #99 #990 #991 #992 #993 #994 #995 #996 #997 #998 #999 100 שנה למלחמת עולם הראשונה 120 שנה להתייסדות ישיבת תומכי תמימים 770 974 א' כסלו אבלות אגרות קודש אגרות קודש בפרסום ראשון אגרות קודש מתורגמות בפרסום ראשון אגרות תשל"ח אדמו"ר הזקן אדמו"ר הריי"צ אדר אהבת ישראל אוסטרליה אוצרות גנוזים אורות התניא בכלים דתיקון אורחים אחר מיטתו של הרב אחרוןחביב איטליה אייר איך ללמד חסידות לקהל הרחב אימון אישי אימון אישי אימוץ אירופה אירן אלול אליהו אמונה אמור אנ"שליחות אסירי ציון אסירים אפית מצות אקטואליה חב"דית ארגנטינה ארה"ב ארץ ישראל ב' איר ב' ניסן בא באור החסידות באר שבע בבא סאלי בדידי הווה עובדא בדפוס בהעלותך בהר–בחוקותי בוא נתוועד על זה בטחון בין המצרים ביקור חולים בית ספר למלאכה בית רבקה בלק במדבר במלאת מאה שנים לפרוץ מלחמת העולם הראשונה בני נח בעל שם טוב בעלז בעקבות הנבואה בראי העתונות ברוסיה הקומוניסטית ברזיל בריאות ברית מילה ברכת כהנים בר-מצווה ברסלב בשבילי ההיסטוריה בשליחות המלך בשם אומרם ג' השבועות ג' תמוז גאולה ומשיח גדולי ישראל גוש קטיף גיוס לצבא גיור גיל השידוכים גלגולה של נשמה גליון 1000 גליל גמילות חסדים גן ישראל גני ילדים דבר המערכת דבר מלכות דולרים דידן נצח דמות חסידית ה' אייר ה' טבת הבבא סאלי הבעל שם טוב הגות וואך הדפסת התניא ההתוועדות ב-770 הודו היסטוריה חב"דית היסטוריה חסידית היסטוריה מזווית חב"דית הכותל הכנסת אורחים הלכה המזכיר המקדש וכליו הפצת המעיינות הפרשה החסידית הצלת פליטי השואה הקהל הרב אברהם חיים נאה הרב חדקוב הרבי הרבי הריי"צ הרבי הרש"ב הרבי והאמן הרצלי'ה השואה השליחות לכיבוש אוסטרליה התוועדות‭ ‬חסידותית התקשרות התקשרות בצפון אפריקה התשובה ז' אדר זיו הפרשה זיכרון להולכים זיכרונות מבית אדמו"ר מהורש"ב זכרונות הרב סעדיה מעטוף ע"ה זכרונות חסידיים ח"י אלול חברון חג המו"צים חג סוכות חג שבועות חדש בעולם התורני חדשות חוזרים לישיבה חוני חופשה חטא המרגלים חיים חסידיים חיים של שליחות חיים של שליחות חינוך חירות חלֹוֹם חייו חמשה עשר באב חנוכה חסד חקת חשבון נפש חת"ת חתונה ט' אדר ט' כסלו ט"ו אלול ט"ו באב ט"ו בסיוון ט"ו בשבט טור אורח טור‭ ‬אישי טור למחשבה טורקיה טכנולוגיה בשירות הגאולה י' טבת י' שבט י"א ניסן י"ב תמוז י"ג אלול י"ג ניסן י"ט כסלו י"ט כסלו / מאמר בפירסום ראשון יד לאחים יובל לקבוצה יום הולדת יום ירושלים יום כיפור יומן המאסר יומן טוביה זילברשטרום. יומנו של תמים ב-770 יוסף י'ז תמוז יחידות אצל הרבי ילדי ישראל ימי בראשית ימים נוראים ימים נראים יפן יציאת מצרים ירושלים ישראל ארי'ה לייב כ‭' ‬מנחם‭ ‬אב‭ / ‬יום‭ ‬ההילולא כ' מנחם-אב כ' מרחשון כ"ב שבט כ"ד טבת כ"ד טבת כ"ז אדר כ"ז אדר / הגות וואָך כ"ח ניסן כ"ח סיון כ"ף במר-חשוון כוס של ברכה כותבים למערכת כינוס שלוחים כסלו כפר חבד כפר יונה כשרות כתבי יד בפרסום ראשון ל"ג בעומר ל"ג בעומר / בדידי הווה עובדא ל"ג בעומר / סקירה ל"ג בעומר / פתגמים ל"ג בעומר / שולחן-החג לדמותו של חסיד לדמותו של שליח לומדים ובונים מקדש לחיות עם הזמן - בעניני הגאולה ליל הסדר אצל הרבי ליל סדר ליל סדר לימוד חסידות לקהל הרחב לימוד רמב"ם לימוד תורה ליקוי חמה לכתחילה אריבער לקראת ג' תמוז לקראת י' שבט לקראת י"א ניסן לקראת כינוס השלוחים לקראת תשרי לשלום בית מאה שנה למלחמת עולם הראשונה מאוצר המלך מאחורי הקלעים מאמר הגות מבט אישי מבט חסדי מבצע הקהל מבצע יום הולדת מבצע מזוזה מבצע משיח מבצע נש"ק מבצע תפילין מבצעים מבצעים מדור הניגון מדין מדע מדקדקים בדבר מלכות מה אומר הרבי מהורש"ב מהר"ש מואב מופתים בשליחות מזווית חסידית מחיי התמימים מחנה קיץ מחשבה חסידית מיהו יהודי מכות מצרים מלחמת המפרץ מלחמת יום כיפור מלחמת לבנון מלחמת ששת הימים ממשיח וגאולה מנורה מנחם-אב מערת המכפלה מפגש איש מפי חסידים מפי כתבם מצוייני צה"ל מקווה מקסיקו מרבין בשמחה מרוקו מרחשון משה רבינו משולחן ההלכה משיח אין גאזעטן משיח בפרשה משיח וגאולה משיח וגאולה משיח וגאולה \ ודע מה שתשיב משיח וגאולה בעשרת המבצעים משפיע משקיעים בחינוך מתוועדים בדבר מלכות נזכרים ונעשים ני"א ניסן ניגון ניסן נס בצפת נקודת מלכות נשיא נשים סדר ניגונים סיון סיפור סיפור‭ ‬ולקחו סיפור‭ ‬חיים סיפור‭ ‬חיים סיפור לפורים סיפור מבצעים סיפורי מופת סיפורים ופתגמים סיפורים קצרים סכנת האינטרנט סכנת האינטרנט סליחות סעודת מלווה מלכה ספירת העומר ספר תורה ספרד סקירה עוורים עמלק ערי מקלט עשר שנים לגירוש עשרה בטבת פאה נכרית פדיון הבן פולטבה פורים פורים–קטן פטרבורג פינחס פסח פסח שני פעילות פעילות חב"דית פפרשת אמור פרה אדומה פרוייקט מיוחד | חי וקיים פרופיל חסידי פרשת אחרי-מות פרשת אמור פרשת בא פרשת בהר פרשת בחוקותי פרשת בלק פרשת במדבר פרשת בשלח פרשת דברים פרשת דרכים פרשת החודש פרשת וארא פרשת ואתחנן פרשת ויגש פרשת ויחי פרשת ויצא פרשת ויקהל פרשת ויקרא פרשת וירא פרשת וישב פרשת וישלח פרשת חוקת פרשת חיי שרה פרשת יתרו פרשת כי-תבוא פרשת כי-תצא פרשת כי-תשא פרשת לך-לך פרשת מטות פרשת מסעי פרשת מצורע פרשת מקץ פרשת משפטים פרשת נח פרשת נצבים פרשת נשא פרשת עקב פרשת פקודי פרשת צו פרשת קדושים פרשת קורח פרשת ראה פרשת שופטים פרשת שלח פרשת שמות פרשת שמיני פרשת תולדות פרשת תזריע פרשת תזריע-מצורע פרשת תצווה פרשת תרומה פתח תקוה צבאות השם צדקה צה"ל צו צוק איתן ציפייה לגאולה ציצית צמח צדק צפון אפריקה צפת צרפת קאמפ קידוש קידוש לבנה קנאת אחים קרבנות קרבנות הנשיאים קרח קרית גת קרן מחנה ישראל קשרים עם הרבי ר' עזריאל זעליג סלונים ראיון ראש השנה ראשון לציון רב לוי יצחק רב שיח רבי רבי זוסיא מאניפולי רבי רי"יץ רבי רש"ב רבנים רבנית חיה מושקא רבנית חנה רדיו רובשקין רוסיה רחל אמנו רמב"ם רפואה רש"ג רשב"י ש שבועון שהוא שליח שבועות שבת שבת בראשית שבת הגדול שבת חזון שו"ת חינוך שואת אירופה שולחן-השבת שופר שידוך שיעור תניא - חוצה יבשות ונשמות שלום בית שלֹח שליחות שליחות בצל הסכנה שלימות הארץ שלימות הארץ שמחה שמחות בית השואבה שמחת תורה שמחת תורה בליובאוויטש שמיטה שמירת הלשון שנה מעוברת שצעדרין שקלים תומכי תמימים תורה והוראה תורת המלך תימן תל אביב תלמוד תמוז תמונות מספרות תניא תעניות תפילה תשובה תשעה באב תשרי תשרי אצל הרבי
Visitor Feed
Friday
Mar232012

מרא דאתרא דירושלים מתולדותיו

לאחר שסקרנו במדור זה את המרא דאתרא של ירושלים שלנו, נסקור השבוע את דמותו ופועלו של המרא דאתרא החב”די של ירושלים שלפנים מן החומות – הגאון מלובלין ר’ שניאור זלמן פרדקין, בעל ה’תורת חסד’, מי שזכה לברכה נדירה מהצמח צדק שלא יצטרך לחפש את המקורות בספרים, אדמו”ר המהר”ש העיד עליו שלא קיים אצלו המושג שכחה, והרבי הרש”ב התבטא אודותיו: “אפילו בדורות קדומים היה נחשב לגאון” * על דמותו, חייו ופועלו של אחד מגדולי הרבנים החב”דיים בכל הדורות, לרגל ה’יארצייט’ ה-110 – ה’ ניסן.

קברו של בעל “תורת חסד” בהר הזיתים בירושליםבשנת תק”צ בחודש אדר בעיירה ליאדי נולד רבי שניאור זלמן פרדקין לאביו רבי שלמה ולאימו מרת איידל. לידתו נעוצה בברכת אדמו”ר הזקן לאבי אמו רבי דובער, לאחר שנפטר בנו של רבי דובער: “אנחם אותך שיוולד לביתך בן שיאיר את עיני ישראל”. ובהזדמנות אחרת כאשר עברו כל בני משפחת ר’ דובער ליד אדמו”ר הזקן, נחסרה הבת איידל, שאל אדמו”ר הזקן: “היכן היא, ממנה יצא אור גדול”.

במקום אחר מסופר : אבי ה’תורת חסד’ רבי שלמה פראדקין היה בנאי, ופעם אחת בנה בית עבור ה’צמח צדק’, במהלך הבניה יצא ה’צמח צדק’ מחדרו בפתאמיות, נרתע ר’ שלמה לאחוריו בבהלה, כאשר הבחין בו ה’צמח צדק’ שאלו: “וכי אני דוב?”, ובירכו שיזכה ל”בנים רבנן”.

אך דא עקא, שרבי שניאור זלמן נולד אילם, נטול כוח הדיבור. דרשו אביו ואימו אחרי רופאים, אך לא מצאו תרופה למחלתו. אך לפתע בהיותו בן שלוש, החלו לקלוח מפיו דברי תורה, הסתבר שכל אותם שלוש שנים היה רק מטה אוזן לתורה ולא יכל לדבר, ורק בגיל שלוש החל להוציא מילים מפיו. ולא עוד, אלא שהדיבור הראשון שיצא מפיו היה פירוש לתרגום אונקלוס על הפסוק “ולנפש חיה”. מכל קצוות האיזור באו אנשים לחזות בפלא המופלא, אשר ילד בן שלוש כבר בקיא בחומש עם רש”י ואונקלוס.

בגיל חמש כבר ידע מסכתות שלמות על בורין, וכאשר ביקר בליאדי ה’צמח צדק’ בחנו בתלמודו במשך שעתיים רצופות, ואחר כך נתן לו רבע רובל, נטל הילד את הכסף ואמר: “בספר ‘שמואל’ נתן שאול לאיש האלוקים-שמואל– רבע כסף, וכאן נותן לי איש האלוקים רבע כסף..” נהנה הצמח צדק ובירכו שיהפוך לגדול בתורה. כבר בגיל אחת עשרה נתן לו הצמח צדק שאלות בנושא עגונות, על מנת שיחווה עליהן את דעתו…

כאשר נקרעה ציציתו של ר’ שניאור זלמן, נתן הצמח צדק לרבנית חיה מושקא שתתקן אותה ואמר “שניאור זלמן הוא נער נפלא”.

לאחר שידוכיו נסע ללמוד אצל רבי אליהו יוסף מדריבין שם הפך לגדול בתורה, לאחר נישואיו החליט שלא להתפרנס מן הרבנות, אך לאחר שירד מנכסיו ציווה עליו הצמח צדק להתמנות לרבה של פולצק. ואכן, בשנת תרט”ו מונה ר’ שניאור זלמן לרבה של פולצק.

בחצר הרבי הצמח צדק היו גאונים גדולים כר’ יצחק אייזיק מהומיל ור’ הלל מפאריטש, ובכל זאת נתנו לו בחצר מקום של כבוד, על פי הוראתו המפורשת של ה’צמח צדק’ שהגדירו כ’גאון’. כבר אז החל הצמח צדק להושיבו עימו בדיני תורה, וכשהיה מי שתמה על כך, הסביר כי “הוא יודע כמה ווים יש בכל הש”ס”, זקני החסידים מספרים, שהצמח צדק חגרו באבנט ובירך “אוזר ישראל בגבורה”. ה’צמח צדק’ העריכו כל כך, עד שביקשו לתת ‘הסכמה’ לליקוטי תורה ביחד עם ר’ פרץ חן והר”י תומרקין, והם מתוארים שם בשם “חכמי זמננו”.

כאשר ר’ אליהו יוסף ריבלין עלה לארץ ישראל, ביקש לעבור דרך פלוצק, אמר לו הצמח צדק, אל תעבור שם, כדי לא לבטל את ר’ שניאור זלמן מתלמודו.

למרות זכרונו המופלא היה עוסק כל יום שלוש שעות בלימוד תורת הצמח צדק, באומרו שלא תיתכן התקשרות לצדיק בלא לימוד תורתו בכל יום. כאשר יצא מהיחידות האחרונה שלו אצל אדמו”ר הצמח צדק, בכה ואמר כי מאופן ונוסח הברכה הוא מרגיש שזו ברכה אחרונה.

גם לאדמו”ר המהר”ש היה מקושר מאוד, והיה אחד משלושת הגאונים שהכתירו את אדמו”ר המהר”ש לנשיאות. התורת חסד גם נתן סמיכה לאדמו”ר המהר”ש בהלכות איסור והיתר, ביחד עם הגאונים הרבנים יצחק אייזיק מהומיל הלל מפריטש ויצחק אייזיק מויטבסק. פעם, כאשר דעתו הייתה בדוחה עליו, חזר בפני המהר”ש דף גמרא דף מהרש”א ודף ‘קינות’… אדמו”ר הרש”ב העריכו מאוד והתבטא עליו: “בדורות קדומים היה נחשב לגאון!”

במלאות לו י”ג שנה לישיבתו בפלוצק, התמנה כרב ואב”ד בלובלין, היה זה כבוד גדול, היות ובודדים הורשו להתמנות שם כרבנים. עזיבתו את פלוצק הייתה תמוהה, יש שאמרו שהסיבה לכך הייתה נעוצה בעובדה שרוב חסידי חב”ד בעיר פלוצק נתקשרו לחסידות קאפוסט, ור’ שניאור זלמן המשיך להתקשר לליובאוויטש, ועל רקע זה נגרם פילוג ביניהם.

כ’ שנים מלך רבי שניאור זלמן בלובלין, ושם הפך לגדול הדור, שאלות מכל קצוות תבל הגיעו איליו, מניו יורק שבאמריקה ועד מלבורן שבאוסטרליה. גאונותו הייתה כה גדולה עד שאפילו הרוגצ’ובר-רבי יוסף רוזין נסע ללמוד אצלו בלובלין. בשבתו בלובלין נקשר במיוחד אל רבי צדוק הכהן מלובלין, ומשך שעות היו עוסקים בתורת החסידות.

בשנת ה’תרנ”ב הביע לראשונה ר’ שניאור זלמן את חפצו לעלות לירושלים, אך בני עדתו עצרו בעדו. למרות זאת רבי שניאור זלמן היה נחוש בדעתו, הוא נסע כביכול למעינות מרפא, ומשם “ברח” לירושלים בדרך בלתי ליגאלית, ורק בהגיעו לירושלים שיגר את התפטרותו מלובלין.

בקבלת הפנים השתתפו כל יהודי ירושלים ובראשם מנהיג הפרושים רבי שמואל סלנט ומנהיג הספרדים רבי יעקוב שאול אלישר. רבי שניאור זלמן חולל מהפכה בירושלים, הוא הקים בית דין חסידי ומשחטה נוסח ליובאוויטש, הוא ניהל את כולל חב”ד ועמד בראש בית הכנסת צמח צדק. לא רחקו הימים ורבי שניאור זלמן הפך לרבם של חסידי חב”ד בארץ הקודש.

בירושלים נפטרה עליו זוגתו הראשונה, ואז התחתן עם זוגתו בזויוג שני מרת יוכבד, בחתונה השתתפו כל גדולי ירושלים כר’ שמואל סלנט ורבי יהושע לייב דיסקין. לימים כתב הרב דיסקין לבנו שכדאי היה לו לעלות לירושלים רק כדי לחזות בתורתו של ה’תורת חסד’. בירושלים קראו עליו את הפסוק “תורת חסד על לשונו”.

כבר בהיותו בפלוצק היה ר’ זלמן פוסק גדול – צא וראה מי מעיד עליו “אני טרוד ואיני יכול לענות…ויפנה למו”ה זלמן מפאלצק, שעליו יוכל לסמוך”, ואת אלפי תשובותיו אסף ר’ שניאור זלמן ליצירת הענק: “תורת חסד”. רק חלק מהיצירה נדפס (“דרשתו הראשונה בלובלין” ועוד שבעה תשובות עם ענינים נוספים בשמו נדפסו לאחר מכן בספר “הגאון מלובלין”). נפטר בה’ ניסן תרס”ב ומ”כ בהר הזיתים.

גאון לעומת רבי

כשהיה בא בעל התורת חסד לליובאוויטש, היה נכנס להיכל הרבי ומשמיע בפניו דבר חידוש או מציע איזו שאלה הלכתית שמתחבט בה. כשהגיע בשנת תרי”ד, הכין פלפול ארוך ונאה, עליו חזר במחשבתו לפני שנכנס ליחידות. “שמחתי מאד מפלפול זה”, סיפר אחר כך, “שכן רציתי לגרום לרבי נחת רוח ועל ידי זה להיות מקושר אליו. ידענו שמי שמקושר אל הרבי בעלמא דלתתא יהיה מקושר אליו גם בעלמא דלעילא. השמיע איזה חידוש, וכשסיים נענה הרבי ואמר: הרי זה היפך משנה מפורשת. הגאון הנרעש, שאל את הרבי באיזה סדר נמצאת משנה זו, והרבי השיב כי היא בסדר קדשים. הגאון המשיך ושאל באיזו מסכת, וענה לו הרבי: בכורות. החל הגאון להעביר במחשבתו את כל מסכת בכורות, ולא מצא את המשנה. גילה לו הרבי שמפירוש משנה אחת יש להסיק ההיפך מפירושו. כשסיפר הגאון מעשה זה לכ”ק אדמו”ר הרש”ב הוסיף: “אז ראיתי והרגשתי מהו לימוד התורה לשמה”.

פעם שלחו לביתו בפולוצק שאלה מסובכת שכבר נשאלו עליה שנים מגדולי הדור ואין פותר. הגאון שהה אז בליובאוויטש, ועל כן העבירו בני משפחתו השאלה לליובאוויטש. כאשר היה הענין מסובך מאד, החליט להיכנס עם זה להיכל הרבי. כשנכנס לעת ערב ביקשו הרבי לשוב אליו למחרת בבוקר. כשנכנס, פתח הרבי ירושלמי והראהו שיש לפשוט את השאלה מירושלמי מפורש. התורת חסד נדהם, ונפל מתעלף. הקיצו הרבי ואמר לו: “גם גאון יכול לשכוח ירושלמי”, אך כדי להפיס דעתו הבטיחו שמעתה לא יצטרך לחפש בספרים וימצא מבוקשו מיד, ומכאן הכח המופלא שהיה לו למצוא כל דבר מיד.

הגאון ר’ אברהם איגר בעל “שבט יהודה” היה מסביר את התופעה המופלאה הזאת בכך שמשמים נהגו עמו מידה כנגד מידה, הואיל ולמד לשמה מנעו ממנו ביטול זמן לריק.

בערוב ימיו בירושלים, שמע פעם שאומרים על רב פלוני שהוא גאון. נענה בעל התורת חסד ואמר: “הרבי, הוא היה גאון!”.

עם הרבי מהרש

פעם אחת בא הגאון לליובאוויטש בחנוכה וסר לבית אדמו”ר מהר”ש. כאשר נוכח בנו של הרבי, הרז”א, שאין לגאון מנורת חנוכה העניק לו את שלו, ובתמורה לקח אותו הגאון עימו ליחידות. כאשר נכנסו כיבדו הרבי בפירות, ונתעוררה שאלה בהלכה וכתוצאה מכך התפתח ויכוח ער בין הרבי ותלמידו. הגאון הוכיח דבריו מירושלמי, והרבי אמר שאדרבא – מירושלמי זה יש להוכיח ההיפך. לאחר מכן נתברר שבתיבה אחת בירושלמי שאצל הצמח צדק היתה גירסא עם ו’, בעוד שבדפוס אחר שהיה אצל התורת חסד היתה הגירסא בלי ו’…

אדמו”ר המהר”ש אמר עליו פעם: “מה שאני למדתי לפני 15 שנה, דומה עלי ברוך השם כאילו למדתי זאת אתמול. אבל ר’ זלמן – אצלו לא קיים כלל המושג שכחה”.

אדמור מקשיב מבעל לחלון

פעם נתקבצו למעיינות הרפואה בקרלסבאד כמה מגדולי התורה שבדור. נשאלה אז שאלה גדולה שהיתה לשיחת היום בין הגדולים. מאחר שהשאלה לא הוכרעה, הוחלט להפנות אל הגאון בעל ה’תורת’ חסד’ שהיה אף הוא שם. מה הופתעו כולם לראות כעבור שעה קלה את השליח שב אליהם כשבידו קונטרס ערוך, מלא ציטטות מספרי הראשונים והאחרונים. כשחזרו למקומות מגוריהם, נדהמו לראות כי כל ציטוט היה מדוייק להפליא.

ר’ יהושע מבעלזא, ששהה אז במרחצאות קארלסבאד, היה עומד ליד חלונו של הגאון מלובלין “כדי לשמוע קול לימוד תורה לשמה”.

בקי בדברי האחרונים

פעם נסע ברכבת מפולוצק לעיר אחרת, ות”ח אחד שישב באותו קרון הרגיש שמנענע בשפתיו. כשקרב אליו, הבחין שחוזר על דבר תורה. גילה לו הגאון שנהג מידי חודש לחזור בעל פה על ספר מהאחרונים, ועתה חוזר על “חוות יאיר”.

פעם ביקר אצלו בעל ה’שדי חמד’ ואמר לו: בטח אין כבודו מעיין בספרי שהינו מאחרוני האחרונים. אמר לו הגאון מלובלין: אני מעיין בו והא ראיה – והתחיל להגיד בעל פה את הספר מילה במילה…

לקוח בעייתי למוכרי ספרים

החסיד המפורסם ר’ שמואל בצלאל, הרשב”ץ, שהתפרנס ממכירת ספרים, היה מסרב להראות את הספרים לר’ שניאור זלמן, שכן ידע כי כאשר יעיין ר’ שניאור זלמן בספר שוב לא יצטרך לקנותו. אם זאת, הוא היה מסכים להשכיר לו את הספרים תמורת חמש קופיקות לספר.

מוכר ספרים אחד בא לפני הגאון להציע לו ספר יקר למכירה. עיין הרש”ז בספר ואמר למוכר: “הספר אינו שווה מחיר יקר כל כך, שכן אין בו יותר משני חידושים”, וכראיה חזר בפניו על כל ענייני הספר.

בימי שבתו בלובלין לקח פעם אחת לביתו ספר ללילה שלם, ואחר כך החזירו ואמר למוכר: “אשלם לך על כך שהספר נמצא במוחי, אבל לא אקחו כי אינו מוצא חן בעיני…”

פעם הביאו לו למכירה רמב”ם מדפוס ישן. דפדף הגאון שניות מספר, ופסק: פרק אחד מהלכות פסולי המוקדשין חסר.

מצד שני, היתה חיבתו לספרים כה גדולה, עד כי פעם שמע שליפו מגיע תלמיד חכם המחזיק בידיו ספר רמב”ם מהדפוס הראשון. הגאון לא חשב יותר מדי, קם ונסע ליפו על מנת לעיין בספר, נסיעה של כמעט יום בימים ההם.

תלמודו פתוח לפניו

פעם פנה אליו ר’ אברהם איגר עם שאלה ששלח אביו, הגאון ר’ יהודה לייב בעל ה’תורת אמת’. עלה הגאון על הסולם והוריד ממדף הספרים ספר ישן מכוסה אבק והראהו שאלה זו מפורשת בו. כדבר הזה היה גם בעת התייצבו לפני חברי בית דינו בירושלים לבקש דעתו בנושא מסובך שהתעורר על שולחנם, ביקש להוציא ספר מסויים העומד בשורה פלונית והראה להם כי השאלה נשאלה כבר לגאון ספרדי.

פעם אחת ביקרו הראשון לציון, הגאון רבי יצחק שאול אלישר בעל ה’ישא ברכה’. התעניין אצלו הגאון מלובלין באיזו סוגיא עוסק הוא, וכאשר השיבו כי מעיין הוא בשם משמות גיטין שלא נזכרו בספרי שמות גיטין, הוציא הגאון ספר נושא בשמות גיטין  ובו נזכר שם זה להפתעתו הרבה של רבי יצחק שאול. ה”ישא ברכה” לא יכל להסתיר את התפעלותו ונשקו להגאון בקראו: “הרי זה שם ספרדי!”.  פעם אחרת נכנס בנו, הרב חיים אלישר בעל “חיים שאל” לברר איזה ענין, והראה לו הגאון ששאלה זו נידונה בספר שחיבר זקנו של הרב אלישר…

ר’ מאיר דב טננבוים מחשובי הלומדים בירושלים נכנס לשוחח עם הגאון בדברי תורה, והחל בסתירת שני מאמרי רבי אליעזר בגמרא. הפסיקו הגאון והמשיך: עיין בנודע בשערים סימן ב’ ובהגהות רי”ש נטנזון על הירושלמי וימצא הביאור…

פועל ישועות בקרב הארץ

הרב מלובלין נוהג היה לקבל פתקאות ברכה, וידוע היה שאם היה מביט מיד לאחר הקריאה בפניו של האיש, היה זה סימן טוב, אבל אם היה מניח הפתק מיד על השולחן, לא היה זה סימן טוב. ועוד סימן היה, כאשר היו מבקשים מהגאון בקשה על חולה והוא היה אומר “ער וועט זיין געזונט” (הוא יהיה בריא) היה זה סימן טוב, אבל אם היה אומר “ער זאל זיין געזונט” ידעו שנגזרה גזרה ר”ל.

עוד בהיותו בלובלין הגיעה אליו אישה שביתה חלתה במחלת הטיפוס. האישה ידעה כי הגאון לא מקבל נשים, אם לא בשאלות הלכתיות, ועל כן התחכמה וסיפרה למשמש כי באה בשאלת נשים. כשנכנסה פרצה בבכי וסיפרה לגאון את מטרת בואה. הגאון בירכה, וכשהגיעה לביתה ראתה כי הילדה החלה להזיע ותוך זמן לא ארוך החלימה לגמרי, ויהי לפלא.

בירושלים התהלכו סביב שמו אגדות רבות. מעשה בר’ משה שפירא, מחשובי חסידי רוז’ין בירושלים שנכנס לביתו להזכיר לפניו את אחותו שנפלה למשכב במחלה מסוכנת. אמר לו הגאון: הריני עוסק כעת בלימוד תוספות, תהא זכות תורה זו לרפואת אחותך, וכך היה. שוב ארע מעשה בחולה אנוש שהזכירו לפניו, ולתמהון הכל ציוה להזיז את עמוד התיבה שלו בבית מדרשו, והחולה נתרפא.

וכן מעשה בש”ץ בבית מדרשו שלאחר תפילת המוסף ביום הכיפורים חלש ליבו ונפל תשוש כח. לתפלת הנעילה הורה לו הגאון לרדת לפני התיבה, וכאשר מסרו לו על חולשתו של הש”ץ חזר על הוראתו ותוך רגעים ספורים הפך הש”ץ לאיש אחר.

ר’ חיים המבוגר שהיה בן בית אצלו סיפר כי כאשר הגיע זמנו להתייצב לצבא ביקש את ברכת הרב שענה בחיוך: “כשיחזור, יביא עמו בקבוק יין ישן”. כמובן שקיבל פטור והביא עמו בקבוק יין. כאשר בתו בת העשר חלתה בדלקת ריאות קשה והרופאים אמרו נואש, נכנס מבוהל לבית הגאון שהבטיח: בצהרי יום שבת קודש יבוא שינוי במצבה, וכך הוה.

שלא יבלבל אותי

הגאון היה נוהג ללמוד מידי יום ביומו ח”י פרקי משניות. הגבאי היה מחזיק את ספר המשניות, והגאון היה חוזר על המשניות. לימוד זה לא היה לוקח יותר מח”י רגעים, מלבד פעמים מסויימות שהיה מתעסק במשנה אחת משך זמן. באחד הימים שהגאון ישב על גג הבית תפוס בעשתונותיו נשמע קולו הרועם של המואזין במסגד הערבי ממול. נבהל הגאון והתבלבלו מחשבותיו, והפטיר בקפידה: שלא יבלבל אותי. הדברים אך יצאו מפה קדשו, והגוי נשתתק וקולו נצרד.

אורחים לחג

למרות שככל עם ישראל היה קורא בפתיחת ההגדה ‘כל דכפין ייתי וייכול’, לא הרשה הרב מלובלין מעולם כי יבוא אליו אורח לליל הסדר. פעם הסביר זאת לזוגתו הרבנית בכך שלכל צדיק מגיע אליהו הנביא בליל הסדר.  הרב מלובלין סיפר גם לאשתו כי בכל ליל יום כיפור מגיע אליו הצמח צדק בהקיץ, והם לומדים יחד.

אשכבתא דרבי

פעם באה בתו של הגאון ר’ משה נחום וולנשטיין אל הגאון מלובלין כדי לבקש רחמים על בנה שחלה והרופאים התייאשו ממנו. יעץ לה הגאון להוסיף את השם ‘חיים’ ובירכה שהילד יחלים. אך האישה לא הרפתה וביקשה מהגאון שיבטיח לה שתזכה להביא יין ומזונות מחגיגת בר המצווה של בנה. חשב הגאון לרגע, הבטיח לה ונאנח עמוקות.

אף כי בשנותיו האחרונות היה חולה, דבריו בחודש אדר תרס”ב הפתיעו את מקורביו, כאשר החל להביע דעה על רופאיו, מי מומחה ומי לא, ולבסוף הפטיר: “לא אוכל לסבול יותר את עלמא דשיקרא הזה!!”  באותו מעמד הסביר את הוראת הצמח צדק אליו ללמוד ח”י פרקי משניות, כדי שאם ימותו בשבת ויצטרכו להיות מונחים כך כל השבת יהיה מה לחשוב…

בערב שבת קודש פ’ שמיני, הספיק עוד לכתוב תשובה ארוכה לר’ אברהם מסוכטשוב. למחרת עלה לתורה בבית המדרש אשר בביתו, ואחרי התפילה אחזתו קדחת. הרופא אמר שזה יעבור, אך ביום שני נראו בגופו החלוש אותות דלקת ריאות. הרופא נחרד ורץ להתייעץ עם רעיו הרופאים, והשמועה עברה ברחובות קרתא דשופריא. יומם ולילה נערכו תפילות לשלומו בכל בתי הכנסיות בירושלים, בחלק אף תקעו בשופרות, ותהי חרדת אלוקים בכל העיר.

בליל שבת קודש, ה’ ניסן תרס”ב, ביום בו הביאה האם הנ”ל כיבוד מהבר-מצווה של בנה חיים יהודה, החזיר ר’ שניאור זלמן את נשמתו לבוראה, ובאותו רגע פרצה סערת ברקים ורעמים בחוצות ירושלים. כששמע ר’ שמואל סלנט את קול הרעמים והברקים, נעמד מכורסתו ברעד ואמר: “שמע מינה נח נפשי’ה דרבי. כנתינתה מסיני בקולות וברקים, אף נטילתה בקולות וברקים!”

כידוע, לאחר מלחמת השחרור, הר הזיתים נותר בידי הירדנים וההרס והעזובה שלטו בבית הקברות הגדול והעתיק. קברות רבים נהרסו או נעלמו. גם גורלו של קברו של בעל התורת חסד לא שפר עליו, במשך עשרים השנה בהם לא זכו יהודים לבוא אליו.

מיד לאחר מלחמת ששת הימים, התעשת הרב משה צבי נאה ותבע מהחברא קדישא, לסייע בעדו לאתר את קברי אבותיו. יחד עם אנשי החברא קדישא, עלה בידו לאתר את קברו הגדול של ה’תורת חסד’ וליד נמצאו קברי אביו הרב מענדל נאה (שאף זכה ללמוד בחברותא עם הגאון למרות שהיה צעיר ממנו בכארבעים שנה) רעייתו, נכדו זלמן ועוד קברים של גדולי חסידי חב”ד.

מקורות: הגאון מלובלין, חסידים הראשונים, בטאון חב”ד, נודע בשיעורים

 

 

Reader Comments

There are no comments for this journal entry. To create a new comment, use the form below.

PostPost a New Comment

Enter your information below to add a new comment.

My response is on my own website »
Author Email (optional):
Author URL (optional):
Post:
 
All HTML will be escaped. Hyperlinks will be created for URLs automatically.