Share

Search
BeisMoshiach.org
Web
תגים
ששים שנה לייסוד הרשת "עשה לך רב" ##910 #1000 #1001 #1002 #1003 #1004 #1005 #1006 #1007 #1008 #1009 #1010 #1012 #1013 #1014 #1015 #1016 #1017 #1018 #1019 #1020 #1021 #1022 #1023 #1024 #1025 #1026 #1027 #1028 #1029 #1030 #1031 #1032 #1033 #1034 #1035 #1036 #1037 #1038 #1039 #1040 #1041 #1042 #1043 #1044 #1045 #1046 #1048 #1049 #1050 #1051 #1052 #1053 #1054 #1055 #1056 #1057 #1058 #1059 #1060 #1061 #1062 #1063 #1064 #1065 #1066 #1067 #1068 #1069 #1070 #1071 #1072 #1073 #1074 #1075 #1076 #1077 #1078 #1079 #1080 #1081 #1082 #1083 #1084 #1085 #1089 #1090 #1091 #1092 #1093 #1094 #1095 #1096 #1097 #1098 #1099 #1100 #1101 #1102 #1103 #1104 #1106 #1107 #1108 #1109 #1110 #1111 #1112 #1113 #1114 #1115 #1116 #1117 #1118 #1119 #1120 #1121 #1122 #1124 #1125 #1126 #1128 #1129 #1130 #1136 #215 #380 #825 #826 #827 #828 #829 #830 #831 #832 #833 #834 #835 #836 #837 #838 #839 #840 #841 #842 #843 #844 #845 #846 #847 #848 #849 #850 #851 #852 #853 #854 #855 #856 #857 #858 #859 #860 #861 #862 #863 #864 #865 #866 #867 #868 #869 #870 #871 #872 #873 #874 #875 #876 #877 #878 #879 #880 #881 #882 #883 #884 #885 #886 #887 #888 #889 #890 #891 #892 #893 #894 #895 #896 #897 #898 #899 #9 #90 #900 #901 #902 #903 #904 #905 #906 #907 #908 #909 #910 #911 #912 #913 #914 #915 #916 #917 #918 #919 #920 #921 #922 #923 #924 #925 #926 #927 #928 #929 #930 #931 #932 #933 #934 #935 #936 #937 #938 #939 #940 #941 #942 #943 #944 #945 #946 #947 #948 #950 #951 #952 #953 #954 #955 #956 #957 #958 #959 #960 #961 #962 #964 #966 #967 #968 #969 #970 #971 #973 #974 #976 #977 #978 #979 #980 #981 #982 #983 #984 #985 #986 #988 #989 #99 #990 #991 #992 #993 #994 #995 #996 #997 #998 #999 100 שנה למלחמת עולם הראשונה 120 שנה להתייסדות ישיבת תומכי תמימים 770 974 א' כסלו אבלות אגרות קודש אגרות קודש בפרסום ראשון אגרות קודש מתורגמות בפרסום ראשון אגרות תשל"ח אדמו"ר הזקן אדמו"ר הריי"צ אדר אהבת ישראל אוסטרליה אוצרות גנוזים אורות התניא בכלים דתיקון אורחים אחר מיטתו של הרב אחרוןחביב איטליה אייר איך ללמד חסידות לקהל הרחב אימון אישי אימוץ אירופה אירן אלול אליהו אמונה אמור אנ"שליחות אסירי ציון אסירים אפית מצות אקטואליה חב"דית ארגנטינה ארה"ב ארץ ישראל ב' איר ב' ניסן בא באור החסידות באר שבע בבא סאלי בדידי הווה עובדא בדפוס בהעלותך בהר–בחוקותי בוא נתוועד על זה בטחון בין המצרים ביקור חולים בית ספר למלאכה בית רבקה בלק במדבר במלאת מאה שנים לפרוץ מלחמת העולם הראשונה בני נח בעל שם טוב בעלז בעקבות הנבואה בראי העתונות ברוסיה הקומוניסטית ברזיל בריאות ברית מילה ברכת כהנים בר-מצווה ברסלב בשבילי ההיסטוריה בשליחות המלך בשם אומרם ג' השבועות ג' תמוז גאולה ומשיח גדולי ישראל גוש קטיף גיוס לצבא גיור גיל השידוכים גלגולה של נשמה גליון 1000 גליל גמילות חסדים גן ישראל גני ילדים דבר המערכת דבר מלכות דולרים דידן נצח דמות חסידית ה' אייר ה' טבת הבבא סאלי הבעל שם טוב הגות וואך הדפסת התניא ההתוועדות ב-770 הודו היסטוריה חב"דית היסטוריה חסידית היסטוריה מזווית חב"דית הכותל הכנסת אורחים הלכה המזכיר המקדש וכליו הפצת המעיינות הפרשה החסידית הצלת פליטי השואה הקהל הרב אברהם חיים נאה הרב חדקוב הרבי הרבי הריי"צ הרבי הרש"ב הרבי והאמן הרצלי'ה השואה השליחות לכיבוש אוסטרליה התוועדות‭ ‬חסידותית התקשרות התקשרות בצפון אפריקה התשובה ז' אדר זיו הפרשה זיכרון להולכים זיכרונות מבית אדמו"ר מהורש"ב זכרונות הרב סעדיה מעטוף ע"ה זכרונות חסידיים ח"י אלול חברון חג המו"צים חג סוכות חג שבועות חדש בעולם התורני חדשות חוזרים לישיבה חוני חופשה חטא המרגלים חיים חסידיים חיים של שליחות חיים של שליחות חינוך חירות חלֹוֹם חייו חמשה עשר באב חנוכה חסד חקת חשבון נפש חת"ת חתונה ט' אדר ט' כסלו ט"ו אלול ט"ו באב ט"ו בסיוון ט"ו בשבט טור אורח טור‭ ‬אישי טור למחשבה טורקיה טכנולוגיה בשירות הגאולה י' טבת י' שבט י"א ניסן י"ב תמוז י"ג אלול י"ג ניסן י"ט כסלו י"ט כסלו / מאמר בפירסום ראשון יד לאחים יובל לקבוצה יום הולדת יום ירושלים יום כיפור יומן המאסר יומן טוביה זילברשטרום. יומנו של תמים ב-770 יוסף י'ז תמוז יחידות אצל הרבי ילדי ישראל ימי בראשית ימים נוראים ימים נראים יפן יציאת מצרים ירושלים ישראל ארי'ה לייב כ‭' ‬מנחם‭ ‬אב‭ / ‬יום‭ ‬ההילולא כ' מנחם-אב כ"ב שבט כ"ד טבת כ"ד טבת כ"ז אדר כ"ז אדר / הגות וואָך כ"ח ניסן כ"ח סיון כ"ף במר-חשוון כוס של ברכה כותבים למערכת כינוס שלוחים כסלו כפר חבד כפר יונה כשרות כתבי יד בפרסום ראשון ל"ג בעומר ל"ג בעומר / בדידי הווה עובדא ל"ג בעומר / סקירה ל"ג בעומר / פתגמים ל"ג בעומר / שולחן-החג לדמותו של חסיד לדמותו של שליח לומדים ובונים מקדש לחיות עם הזמן - בעניני הגאולה ליל הסדר אצל הרבי ליל סדר ליל סדר לימוד חסידות לקהל הרחב לימוד רמב"ם לימוד תורה ליקוי חמה לכתחילה אריבער לקראת ג' תמוז לקראת י' שבט לקראת י"א ניסן לקראת כינוס השלוחים לקראת תשרי לשלום בית מאה שנה למלחמת עולם הראשונה מאוצר המלך מאחורי הקלעים מאמר הגות מבט אישי מבט חסדי מבצע הקהל מבצע יום הולדת מבצע מזוזה מבצע משיח מבצע נש"ק מבצע תפילין מבצעים מבצעים מדור הניגון מדין מדע מדקדקים בדבר מלכות מה אומר הרבי מהורש"ב מהר"ש מואב מופתים בשליחות מזווית חסידית מחיי התמימים מחנה קיץ מחשבה חסידית מיהו יהודי מכות מצרים מלחמת המפרץ מלחמת יום כיפור מלחמת לבנון מלחמת ששת הימים ממשיח וגאולה מנורה מנחם-אב מערת המכפלה מפגש איש מפי חסידים מפי כתבם מצוייני צה"ל מקווה מקסיקו מרבין בשמחה מרוקו מרחשון משה רבינו משולחן ההלכה משיח אין גאזעטן משיח בפרשה משיח וגאולה משיח וגאולה משיח וגאולה \ ודע מה שתשיב משיח וגאולה בעשרת המבצעים משפיע משקיעים בחינוך מתוועדים בדבר מלכות נזכרים ונעשים ני"א ניסן ניגון ניסן נס בצפת נקודת מלכות נשיא נשים סדר ניגונים סיון סיפור סיפור‭ ‬ולקחו סיפור‭ ‬חיים סיפור‭ ‬חיים סיפור לפורים סיפור מבצעים סיפורי מופת סיפורים ופתגמים סיפורים קצרים סכנת האינטרנט סכנת האינטרנט סליחות סעודת מלווה מלכה ספירת העומר ספר תורה ספרד סקירה עוורים עמלק ערי מקלט עשר שנים לגירוש עשרה בטבת פאה נכרית פדיון הבן פולטבה פורים פורים–קטן פטרבורג פינחס פסח פסח שני פעילות פעילות חב"דית פפרשת אמור פרה אדומה פרוייקט מיוחד | חי וקיים פרופיל חסידי פרשת אחרי-מות פרשת אמור פרשת בא פרשת בהר פרשת בחוקותי פרשת בלק פרשת במדבר פרשת בשלח פרשת דברים פרשת דרכים פרשת החודש פרשת וארא פרשת ואתחנן פרשת ויגש פרשת ויחי פרשת ויצא פרשת ויקהל פרשת ויקרא פרשת וירא פרשת וישב פרשת וישלח פרשת חוקת פרשת חיי שרה פרשת יתרו פרשת כי-תבוא פרשת כי-תצא פרשת כי-תשא פרשת לך-לך פרשת מטות פרשת מסעי פרשת מצורע פרשת מקץ פרשת משפטים פרשת נח פרשת נצבים פרשת נשא פרשת עקב פרשת פקודי פרשת צו פרשת קדושים פרשת קורח פרשת ראה פרשת שופטים פרשת שלח פרשת שמות פרשת שמיני פרשת תולדות פרשת תזריע פרשת תזריע-מצורע פרשת תצווה פרשת תרומה פתח תקוה צבאות השם צדקה צה"ל צו צוק איתן ציפייה לגאולה ציצית צמח צדק צפון אפריקה צפת צרפת קאמפ קידוש קידוש לבנה קנאת אחים קרבנות קרבנות הנשיאים קרח קרית גת קרן מחנה ישראל קשרים עם הרבי ר' עזריאל זעליג סלונים ראיון ראש השנה ראשון לציון רב לוי יצחק רב שיח רבי רבי זוסיא מאניפולי רבי רי"יץ רבי רש"ב רבנים רבנית חיה מושקא רבנית חנה רדיו רובשקין רוסיה רחל אמנו רמב"ם רפואה רש"ג רשב"י ש שבועון שהוא שליח שבועות שבת שבת בראשית שבת הגדול שבת חזון שו"ת חינוך שואת אירופה שולחן-השבת שופר שידוך שיעור תניא - חוצה יבשות ונשמות שלום בית שלֹח שליחות שליחות בצל הסכנה שלימות הארץ שלימות הארץ שמחה שמחות בית השואבה שמחת תורה שמחת תורה בליובאוויטש שמיטה שמירת הלשון שנה מעוברת שצעדרין שקלים תומכי תמימים תורה והוראה תורת המלך תימן תל אביב תלמוד תמוז תמונות מספרות תניא תעניות תפילה תשובה תשעה באב תשרי תשרי אצל הרבי
Visitor Feed
Friday
Aug032018

מזהירים כזוהר הרקיע

מוגש לרגל יום ההילולא - כ’ מנחם אב

א

יכולתו של רבי לוי יצחק שניאורסאהן, לגעת לבבות של אנשים ולרומם את נשמתם, הייתה מופלאה ולא–רגילה. רעייתו הרבנית חנה ע”ה בזיכרונותיה מספרת שוב ושוב על יכולתו זו, הן בתפקידו כרבה הראשי של יקטרינוסלב, וגם לאחר מכן, בהיותו בגלות דוויה.

לא ייפלא אפוא, שביתו של הרבי ביקטרינוסלב היה אבן שואבת ליהודים רבים שמצאו אצלו אוזן קשבת, לב רחום ונפש גבוהה. הם הגיעו לקבל אצלו עידוד וחיזוק לנפשם המיוסרת.

אחד מאותם באי–בית, היה נער צעיר בשם מרדכי גוראריה, או כפי שנקרא בפי כל מיטיא גוראריה. נער צעיר זה נולד בשנת תרס”ה בערך להוריו, וגדל באווירה רחוקה מתורה ומצוות. את לימודיו עשה בבית ספר תיכון בו התחנכו תלמידים בעלי מעמד הגון ואצילי במיוחד.

הרבנית ע”ה אינה מספרת כיצד נוצרה ההיכרות בין מיטיא לבין ילדיה, אך הידידות הזאת הלכה וגברה, ומיטיא הירבה להגיע אל בית משפחת שניאורסאהן. בשלב מסוים החל מיטיא לגלות עניין באווירה התורנית חסידית ששררה בבית רבי לוי יצחק ורעייתו הרבנית. אט אט סקרנותו גברה, והוא החל אפילו להגיע בשעה שאבי הבית, רבי לוי יצחק, אמר חסידות בפני אנשי העיר. סקרנותו של הצעיר גברה עוד יותר, וברבות הימים קשר את עצמו מתוך התמסרות רבה לסגנון החיים החסידי.

הדבר התבטא בפועל - הוא החל לקיים אי–אלו מצוות, אף החל לשמור שבת. מיטיא המשיך בדרך זו צעד אחר צעד, בנחישות דבקותית, עד שהיה לנער ירא שמים במלוא מובן המילה.

ככל שנחת רוחו של הרב הלכה וגברה, כן הדבר היה למורת רוחם של מוריו בבית הספר התיכון. לפניו היה עוד מסלול לימודים עד לסיום לימודיו. חבריו ומוריו לא אהבו, בלשון המעטה, את הדרך שעושה חברם מיטיא, והחלו לרודפו. אך מיטיא לא נרתע ולא חשש. הייתה בו דבקות במטרה שנבעה מתוך עומק נפשו.

כשסיים את חוק לימודיו, ביקש להתקבל ללימודים באוניברסיטה, כמו שאר חבריו לכתה. אנשי האקדמיה שכבר שמעו אודותיו, דחו שוב ושוב את בקשותיו, למרות ציוניו והישגיו הגבוהים. פעם אף אמר לו רקטור האוניברסיטה בבוז: “איננו יכולים לסייע לך, לך אל שניאורסון, שהוא יעזור לך”…

ומיטיא? לא היה גבול לעקשנותו, וזו סדקה לבסוף את חומת האבן שניצבה לפניו. אנשי האקדמיה כבר לא יכלו עוד לדחות את בקשותיו, והוא התקבל ללימודים באוניברסיטה.

ב

אחד הכללים בעולם האקדמיה של רוסיה באותן שנים היה, שעל כל סטודנט שלומד מקצוע על חשבונה של “אמא רוסיה”, עליו לתרום בחזרה למען המולדת. זו הסיבה שבכל שנה היו נשלחים רבבות סטודנטים לקולחוזים, קרובים ורחוקים, כדי לסייע בעבודות השונות של הקטיף, האריזה והארגון.

גם מיטיא, כמו שאר חבריו, נשלח בתקופת הפגרה לקולחוז מרוחק כדי לעבוד. עבור מיטיא, היה זה ניסיון לא פשוט להתרחק מבית הרב ומשפחתו, ולא לשאוב מלוא חופניים של קדושה ואור יהודי היישר אל תוך נשמתו. מיטיא עשה ככל יכולתו לשמור על מצוות, כאשר מדי יום היה משגר מכתבים אל בית משפחת שניאורסאהן ובהם שאלות — מה מותר לעשות ומה אסור, ממה יש להיזהר וכן הלאה.

באחד הימים נשלח על ידי ראש צוות העבודה בקולחוז אל העיר הגדולה, כדי לרכוש את כל החפצים הדרושים עבור משרדי הקולחוז. יחד עמו נסעו עוד מספר חברים. אלה החליטו לנצל את הנסיעה, ונטלו מן הקולחוז גושי חמאה ומוצרי חלב שונים במטרה למכור אותם בעיר, שם שרר מחסור רב. הם ביקשו להרוויח כסף קל. מיטיא כלל לא חשב על כסף; הוא טרח לברר מראש היכן מתגוררים יהודים ומה בדיוק נחוץ להם מבחינת צרכי דת. הוא מילא את תיקו במזוזות, ציציות, סידורים, לוחות אלף־בית. כל זאת הביא עמו בחשאיות, ולאחר שאיתר כתובות של בתי יהודים, היה מחלק להם לפי הדרוש.

את עבודתו זו שהייתה כרוכה בסכנה, עשה על פי הצעתו של רבי לוי יצחק. לא עניין אותו כסף כפי שעשו חבריו במקביל.

זכה מיטיא לנשיאת חן, והכל חיבבו אותו ואהבו את קרבתו, גם חבריו הגויים שחלקו עמו את ספסל הלימודים, אהבו אותו והעריכו את יושרו ועדינותו, למרות שבאותן שנים מידת הנצח פיעמה בו בכל עוז - לנצח את כל המפריעים לו בעבודת השם.

בהיותו סטודנט, היה חייב להיות חבר קומסומול (תנועת הנוער הקומוניסטי) בכל מאת האחוזים. בשל כך היה משתתף בפעולותיה השונות, אולם לא היה זה אלא כיסוי להתנהגותו היהודית שנבעה מעומק נשמתו.

בכל בוקר היה משכים קום, ובעוד חבריו ישנים שינה עמוקה, היה מזדרז להתלבש ולצאת חרש מהבית, יוצא אל השדה ומתחבא בין שיבולי השדה הגבוהים, שם הוציא בזהירות נרגשת את תפיליו, ומניחם ברטט של התרגשות על זרועו ועל ראשו. קומתו הנמוכה נטמעה בתוך עומק השיבולים הזהובים, שם הרגיש בטוח להתייחד בתפילה עם קונו, להעתיר ולבקש על נפשו ונשמתו של נער צעיר שגילה זה עתה את מי שאמר “יהי”, וברא עולם. ליתר ביטחון היה מוריד את כובעו על תפילין של ראש, לכל מקרה של הפתעה לא–רצויה…

כיוון שחריצותו והספק עבודתו סיפקו את הממונים עליו בקולחוז, היו הללו שבעי רצון ממנו, ואיפשרו לו להתגורר ב״פינה האדומה״. חדר זה היה מרכז לפעילות קומוניסטית שהיה מחויב מטעם החוק להיות בכל מקום עבודה. אנשי המפלגה הטילו עליו את האתגר להפיץ את ״אור ההשכלה״ הקומוניסטי בקרב הכפריים הנבערים שהתגוררו בכפרים סביב לקולחוז.

מיטיא נטל על עצמו את התפקיד, לא לפני שהתייעץ עם רבי לוי יצחק שהדריך אותו כיצד להתנהג. כך נמשכה עבודתו בצורה שקטה במשך שבועות ארוכים.

כשהגיעו ימי החנוכה, החליט מיטיא להקפיד על הדלקת נרות מדי ערב, למרות הסכנה. הדבר היה קל עבורו, באופן יחסי, שכן היה לו את המפתח ל”פינה האדומה”, שם בדרך כלל לא שהו אנשים. הוא הכין אפוא תפוחי אדמה, אותם חצה לחלקים, נקב בהם מלוא האצבע ומילא אותם במרגרינה, והצית בהם אש - אש של חנוכה, אש של ניצחון האמונה על הכפירה.

באחד הימים נשלח אל הקולחוז צעיר יהודי כדי לעמוד מקרוב אחר הספק העבודה המתבצעת בקולחוז. הלה נשלח על ידי הממונים במפלגה בעיר הגדולה, כדי לוודא שהכל מתבצע כראוי.

בשעת לילה מאוחרת עשה אותו צעיר יהודי את דרכו אל ״הפינה האדומה״. לא היה גבול לתדהמתו של מיטיא כאשר הלה נקש לפתע פתאום על דלת החדר… על השולחן דלקו נרות החנוכה באור יקרות.

הצעיר היהודי ראה את הנרות והבין מיד את פשרם של הנרות. הן יהודי הוא, וזכר היטב את גירסא דינקותא…

לא היה גבול לזעמו, ובהזדמנות הראשונה הזדרז לדווח על הממונים בקומסומול אודות מיטיא היהודי השומר על מצוות אמונתו, ולא אף זאת - אלא בתוך “קודש הקודשים” של המפלגה - ה”פינה האדומה”.

לא חלפו ימים רבים, וההוראה ניתנה כדת - לפטר מיד את מיטיא מתפקידו כמפיץ “אור ההשכלה” בקרב הכפריים.

ומיטיא? לא נע ולא זע. הוא אף לא התרגש מגילוי מעשהו. אדרבא, כעת יתפנה לו עוד זמן להמשיך ללמוד תורה מתוך מסירות נפש, תוך הקפדה על כל דקדוק קל של דברי סופרים.

בימים הנוראים נהג להתפלל בבית משפחת שניאורסאהן, כדי ששכניו לא יבחינו בכך שהוא מתפלל. בבוקר עוד היה הולך אל האוניברסיטה כדי להירשם, ומיד לאחר מכן משתמט משם באמתלות שונות ומגיע לבית רבי לוי יצחק, בו היה מתפלל לאורך כל שעות היום.

בסייעתא דשמיא, מיטיא התקדם בלימודיו במידה מעוררת שביעות רצון. הוא כבר השתתף בקורס השלישי של האוניברסיטה, והוציא ציונים טובים.

ג

בוקר קיצי אחד של יום שישי, כ׳ סיון תרצ״ה, יצא מיטיא אל הנהר כדי לטבול לקראת שבת המלכה, כפי שנהג באדיקות מידי יום שישי. הפעם הטבילה נגמרה באסון - מיטיא שקע בבוץ וטבע רח”ל.

“היה זה שבר גדול”, מתארת הרבנית חנה בזיכרונותיה במילים מתומצתות, אך רוויות כאב וגעגוע. “הוא היה בן יחיד להוריו (מלבד אחות), ובנוסף לכך היה מפורסם מאוד בקרב ציבור שומרי התורה”.

אישיותו המיוחדת של מיטיא גרמה לכך, שהטרגדיה השפיעה עמוקות על ראשי האוניברסיטה בה למד כמו גם על חבריו לכתה. זה היה אסון שהרעיד את לבות כולם - שומרי המצוות בקהילה, ולהבדיל של גויי הארץ.

האהדה אליו הייתה כה גדולה, עד שראשי האוניברסיטה שיגרו משלחת אחר משלחת אל הוריו ואל בית משפחת שניאורסאהן, כדי להודיע שבכוונתם לערוך את ההלווייה על חשבון הממשלה…

אחותו של מיטיא, שרה, הייתה נערה הגונה ואצילית מאוד, ועם זאת קומוניסטית אדוקה. ברבות השנים טיפסה בדרגות הקומסומול הקומוניסטי, ואף הגיעה לדרגת מזכירת התא הקומוניסטי מטעם הקומסומול במפעל פטרובסקי. הייתה זו דרגה שלא כל אדם זוכה לה.

חברי המשלחות מטעם האוניברסיטה הקומוניסטים פנו אליה בעניין סדר הלוויית אחיה, וביקשו שתפעיל את השפעתה על הוריה לערוך למיטיא הלוויה מרובת–כבוד. היא הייתה נתונה בדילמה קשה בין רצונם של הוריה ואחיה, לבין דבקותה בשלטון הקומוניסטי. היא השיבה להם אפוא, כי ההחלטה לא נתונה בידיה, אלא בידי ההורים.

משיצאו נציגי האוניברסיטה מחדרה, הזדרזה ורצה בחשאיות לבית רבי לוי יצחק כשהיא ממררת בבכי: ״רבי, אני יודעת שרצונו של מיטיא הוא רצונכם, וככל שתצוו - כך נעשה״.

רבי לוי יצחק דאג כמובן להלוויה יהודית–דתית עם כל הסממנים של ההלכה. המוני יהודים, צעירים כמבוגרים, מילאו את הרחוב שלפני בית הכנסת הגדול של יקטרינוסלב. הרחוב היה שחור מאדם.

גם מהאוניברסיטה הגיעו סטודנטים רבים בלוויית מוריהם, ובכך היוו משלחת רשמית מייצגת. אמנם הם עמדו מרחוק ולא נטלו חלק בהלווייה עצמה, אך עם זאת באו לחלוק כבוד למיטיא.

גבאי בית הכנסת הוציאו שולחן אל הרחוב הסמוך לבית הכנסת, וביקשו מרבי לו יצחק לשאת דברי פרידה והספד.

בפנים בוערות כלפידים, עלה רב העיר על השולחן, ונשא דברים במשך שעה ארוכה. הוא סיפר בגאון על כל הנהגותיו של מיטיא בחייו, על התנהגותו בזמן הלימודים ועל אורח חייו בביתו - והכל מתוך תוקף ועוז רוח יהודי גאה.

רבי לוי יצחק ניצל את ההזדמנות ואת רוח ההתעוררות שפקדה את הנאספים, ופנה אל בני הנוער שהגיעו להלוויה, והוכיח להם דרך מסכת חייו של מיטיא, שיכול נער לחיות חיי תורה ומצוות מבלי שהדבר ימנע אותו מלהיות מעורה גם בענייני העולם.

דבריו הנלהבים והנרגשים חלחלו אל הלבבות והשפיעו השפעה עצומה על השומעים. גם הפעם הרב לא חשש מאוזניים לא רצויות שיצותתו לו ויבואו עמו חשבון, אלא דיבר בגאון יעקב ועורר את הרוח היהודית.

רבים מבאי ההלוויה היו בטוחים כי מיד לאחר ההלוויה, הרב ייעצר על ידי אנשי הג.פ.או, אולם לא כן היה. המעצר היה רק כמה שנים לאחר מכן.

שנה לאחר מכן, בשנת תרצ”ו, כאשר הגיעה זמנה של שרה, אחותו של מיטיא, להצטרף ל״קודש הקדשים״ של הקומסומול — למפלגה עצמה — נאמר לה: לעת־עתה לא!

התברר כי “עין רואה” ו”אוזן שומעת”, וריצתה החשאית לבית משפחת שניאורסאהן ברגע הגורלי, הייתה ידועה לראשי המפלגה. עוף השמים הוליך את הקול… הללו השיבו לה ביבושת כי התנהגותה זו מוכיחה, כי עדיין אינה ראויה ל״גדולה״ זו…

“היא עצמה בוודאי לא סיפרה על כך, וגם מביתנו איש לא גילה עובדה זו”, הוסיפה הרבנית חנה לספר בהשתוממות ביומנה. “מפליא כיצד הם יודעים שם על הכל”.

כמו תמיד, דבריו עזי–הרוח של רבי לוי יצחק שנשא בפומביות ברחובה של עיר, הותירו רושם עז על יהודי העיר, ועוד זמן רב לאחר מכן, היו לשיחת היום בכל החוגים היהודים ביקטרינוסלב.

Reader Comments

There are no comments for this journal entry. To create a new comment, use the form below.

PostPost a New Comment

Enter your information below to add a new comment.

My response is on my own website »
Author Email (optional):
Author URL (optional):
Post:
 
All HTML will be escaped. Hyperlinks will be created for URLs automatically.