Share

Search
BeisMoshiach.org
Web
תגים
ששים שנה לייסוד הרשת "עשה לך רב" ##910 #1000 #1001 #1002 #1003 #1004 #1005 #1006 #1007 #1008 #1009 #1010 #1012 #1013 #1014 #1015 #1016 #1017 #1018 #1019 #1020 #1021 #1022 #1023 #1024 #1025 #1026 #1027 #1028 #1029 #1030 #1031 #1032 #1033 #1034 #1035 #1036 #1037 #1038 #1039 #1040 #1041 #1042 #1043 #1044 #1045 #1046 #1048 #1049 #1050 #1051 #1052 #1053 #1054 #1055 #1056 #1057 #1058 #1059 #1060 #1061 #1062 #1063 #1064 #1065 #1066 #1067 #1068 #1069 #1070 #1071 #1072 #1073 #1074 #1075 #1076 #1077 #1078 #1079 #1080 #1081 #1082 #1083 #1084 #1085 #1089 #1090 #1091 #1092 #1093 #1094 #1095 #1096 #1097 #1098 #1099 #1100 #1101 #1102 #1103 #1104 #1106 #1107 #1108 #1109 #1110 #1111 #1112 #1113 #1114 #1115 #1116 #1117 #1118 #1119 #1120 #1121 #1122 #1124 #1125 #1126 #1128 #1129 #1130 #215 #380 #825 #826 #827 #828 #829 #830 #831 #832 #833 #834 #835 #836 #837 #838 #839 #840 #841 #842 #843 #844 #845 #846 #847 #848 #849 #850 #851 #852 #853 #854 #855 #856 #857 #858 #859 #860 #861 #862 #863 #864 #865 #866 #867 #868 #869 #870 #871 #872 #873 #874 #875 #876 #877 #878 #879 #880 #881 #882 #883 #884 #885 #886 #887 #888 #889 #890 #891 #892 #893 #894 #895 #896 #897 #898 #899 #9 #90 #900 #901 #902 #903 #904 #905 #906 #907 #908 #909 #910 #911 #912 #913 #914 #915 #916 #917 #918 #919 #920 #921 #922 #923 #924 #925 #926 #927 #928 #929 #930 #931 #932 #933 #934 #935 #936 #937 #938 #939 #940 #941 #942 #943 #944 #945 #946 #947 #948 #950 #951 #952 #953 #954 #955 #956 #957 #958 #959 #960 #961 #962 #964 #966 #967 #968 #969 #970 #971 #973 #974 #976 #977 #978 #979 #980 #981 #982 #983 #984 #985 #986 #988 #989 #99 #990 #991 #992 #993 #994 #995 #996 #997 #998 #999 100 שנה למלחמת עולם הראשונה 120 שנה להתייסדות ישיבת תומכי תמימים 770 974 א' כסלו אבלות אגרות קודש אגרות קודש בפרסום ראשון אגרות קודש מתורגמות בפרסום ראשון אגרות תשל"ח אדמו"ר הזקן אדמו"ר הריי"צ אדר אהבת ישראל אוסטרליה אוצרות גנוזים אורות התניא בכלים דתיקון אורחים אחר מיטתו של הרב אחרוןחביב איטליה אייר איך ללמד חסידות לקהל הרחב אימון אישי אימוץ אירופה אירן אלול אליהו אמונה אמור אנ"שליחות אסירי ציון אסירים אפית מצות אקטואליה חב"דית ארגנטינה ארה"ב ארץ ישראל ב' איר ב' ניסן בא באור החסידות באר שבע בבא סאלי בדידי הווה עובדא בדפוס בהעלותך בהר–בחוקותי בוא נתוועד על זה בטחון בין המצרים ביקור חולים בית ספר למלאכה בית רבקה בלק במדבר במלאת מאה שנים לפרוץ מלחמת העולם הראשונה בני נח בעל שם טוב בעלז בעקבות הנבואה בראי העתונות ברוסיה הקומוניסטית ברזיל בריאות ברית מילה ברכת כהנים בר-מצווה ברסלב בשבילי ההיסטוריה בשליחות המלך בשם אומרם ג' השבועות ג' תמוז גאולה ומשיח גדולי ישראל גוש קטיף גיוס לצבא גיור גיל השידוכים גלגולה של נשמה גליון 1000 גליל גמילות חסדים גן ישראל גני ילדים דבר המערכת דבר מלכות דולרים דידן נצח דמות חסידית ה' אייר ה' טבת הבבא סאלי הבעל שם טוב הגות וואך הדפסת התניא ההתוועדות ב-770 הודו היסטוריה חב"דית היסטוריה חסידית היסטוריה מזווית חב"דית הכותל הכנסת אורחים הלכה המזכיר המקדש וכליו הפצת המעיינות הפרשה החסידית הצלת פליטי השואה הקהל הרב אברהם חיים נאה הרב חדקוב הרבי הרבי הריי"צ הרבי הרש"ב הרבי והאמן הרצלי'ה השואה השליחות לכיבוש אוסטרליה התוועדות‭ ‬חסידותית התקשרות התקשרות בצפון אפריקה התשובה ז' אדר זיו הפרשה זיכרון להולכים זיכרונות מבית אדמו"ר מהורש"ב זכרונות הרב סעדיה מעטוף ע"ה זכרונות חסידיים ח"י אלול חברון חג המו"צים חג סוכות חג שבועות חדש בעולם התורני חדשות חוזרים לישיבה חוני חופשה חטא המרגלים חיים חסידיים חיים של שליחות חיים של שליחות חינוך חירות חלֹוֹם חייו חמשה עשר באב חנוכה חסד חקת חשבון נפש חת"ת חתונה ט' אדר ט' כסלו ט"ו אלול ט"ו באב ט"ו בסיוון ט"ו בשבט טור אורח טור‭ ‬אישי טור למחשבה טורקיה טכנולוגיה בשירות הגאולה י' טבת י' שבט י"א ניסן י"ב תמוז י"ג אלול י"ג ניסן י"ט כסלו י"ט כסלו / מאמר בפירסום ראשון יד לאחים יובל לקבוצה יום הולדת יום ירושלים יום כיפור יומן המאסר יומן טוביה זילברשטרום. יומנו של תמים ב-770 יוסף י'ז תמוז יחידות אצל הרבי ילדי ישראל ימי בראשית ימים נוראים ימים נראים יפן יציאת מצרים ירושלים ישראל ארי'ה לייב כ‭' ‬מנחם‭ ‬אב‭ / ‬יום‭ ‬ההילולא כ' מנחם-אב כ"ב שבט כ"ד טבת כ"ד טבת כ"ז אדר כ"ז אדר / הגות וואָך כ"ח ניסן כ"ח סיון כ"ף במר-חשוון כוס של ברכה כותבים למערכת כינוס שלוחים כסלו כפר חבד כפר יונה כשרות כתבי יד בפרסום ראשון ל"ג בעומר ל"ג בעומר / בדידי הווה עובדא ל"ג בעומר / סקירה ל"ג בעומר / פתגמים ל"ג בעומר / שולחן-החג לדמותו של חסיד לדמותו של שליח לומדים ובונים מקדש לחיות עם הזמן - בעניני הגאולה ליל הסדר אצל הרבי ליל סדר ליל סדר לימוד חסידות לקהל הרחב לימוד רמב"ם לימוד תורה ליקוי חמה לכתחילה אריבער לקראת ג' תמוז לקראת י' שבט לקראת י"א ניסן לקראת כינוס השלוחים לקראת תשרי לשלום בית מאה שנה למלחמת עולם הראשונה מאוצר המלך מאחורי הקלעים מאמר הגות מבט אישי מבט חסדי מבצע הקהל מבצע יום הולדת מבצע מזוזה מבצע משיח מבצע נש"ק מבצע תפילין מבצעים מבצעים מדור הניגון מדין מדע מדקדקים בדבר מלכות מה אומר הרבי מהורש"ב מהר"ש מואב מופתים בשליחות מזווית חסידית מחיי התמימים מחנה קיץ מחשבה חסידית מיהו יהודי מכות מצרים מלחמת המפרץ מלחמת יום כיפור מלחמת לבנון מלחמת ששת הימים ממשיח וגאולה מנורה מנחם-אב מערת המכפלה מפגש איש מפי חסידים מפי כתבם מצוייני צה"ל מקווה מקסיקו מרבין בשמחה מרוקו מרחשון משה רבינו משולחן ההלכה משיח אין גאזעטן משיח בפרשה משיח וגאולה משיח וגאולה משיח וגאולה \ ודע מה שתשיב משיח וגאולה בעשרת המבצעים משפיע משקיעים בחינוך מתוועדים בדבר מלכות נזכרים ונעשים ני"א ניסן ניגון ניסן נס בצפת נקודת מלכות נשיא נשים סדר ניגונים סיון סיפור סיפור‭ ‬ולקחו סיפור‭ ‬חיים סיפור‭ ‬חיים סיפור לפורים סיפור מבצעים סיפורי מופת סיפורים ופתגמים סיפורים קצרים סכנת האינטרנט סכנת האינטרנט סליחות סעודת מלווה מלכה ספירת העומר ספר תורה ספרד סקירה עוורים עמלק ערי מקלט עשר שנים לגירוש עשרה בטבת פאה נכרית פדיון הבן פולטבה פורים פורים–קטן פטרבורג פינחס פסח פסח שני פעילות פעילות חב"דית פפרשת אמור פרה אדומה פרוייקט מיוחד | חי וקיים פרופיל חסידי פרשת אחרי-מות פרשת אמור פרשת בא פרשת בהר פרשת בחוקותי פרשת בלק פרשת במדבר פרשת בשלח פרשת דברים פרשת דרכים פרשת החודש פרשת וארא פרשת ואתחנן פרשת ויגש פרשת ויחי פרשת ויצא פרשת ויקהל פרשת ויקרא פרשת וירא פרשת וישב פרשת וישלח פרשת חוקת פרשת חיי שרה פרשת יתרו פרשת כי-תבוא פרשת כי-תצא פרשת כי-תשא פרשת לך-לך פרשת מטות פרשת מסעי פרשת מצורע פרשת מקץ פרשת משפטים פרשת נח פרשת נצבים פרשת נשא פרשת עקב פרשת פקודי פרשת צו פרשת קדושים פרשת קורח פרשת ראה פרשת שופטים פרשת שלח פרשת שמות פרשת שמיני פרשת תולדות פרשת תזריע פרשת תזריע-מצורע פרשת תצווה פרשת תרומה פתח תקוה צבאות השם צדקה צה"ל צו צוק איתן ציפייה לגאולה ציצית צמח צדק צפון אפריקה צפת צרפת קאמפ קידוש קידוש לבנה קנאת אחים קרבנות קרבנות הנשיאים קרח קרית גת קרן מחנה ישראל קשרים עם הרבי ר' עזריאל זעליג סלונים ראיון ראש השנה ראשון לציון רב לוי יצחק רב שיח רבי רבי זוסיא מאניפולי רבי רי"יץ רבי רש"ב רבנים רבנית חיה מושקא רבנית חנה רדיו רובשקין רוסיה רחל אמנו רמב"ם רפואה רש"ג רשב"י ש שבועון שהוא שליח שבועות שבת שבת בראשית שבת הגדול שבת חזון שו"ת חינוך שואת אירופה שולחן-השבת שופר שידוך שיעור תניא - חוצה יבשות ונשמות שלום בית שלֹח שליחות שליחות בצל הסכנה שלימות הארץ שלימות הארץ שמחה שמחות בית השואבה שמחת תורה שמחת תורה בליובאוויטש שמיטה שמירת הלשון שנה מעוברת שצעדרין שקלים תומכי תמימים תורה והוראה תורת המלך תימן תל אביב תלמוד תמוז תמונות מספרות תניא תעניות תפילה תשובה תשעה באב תשרי תשרי אצל הרבי
Visitor Feed
Thursday
Aug022018

לפתע, הניד כ"ק אד"ש את ראשו בחזקה...

משולחנות הפארבריינגענס’

מספר השליח הרב ברוך שלום שי’ ליפסקר: לפני שהגעתי הנה, הייתי עד להשגחה פרטית מאוד מיוחדת. כידוע, בלקו”ש השבוע (ח”ב) דורש הרבי שכל יהודי יהיה שלט חי המורה “מקלט” את הדרך האמיתית לחיים “תורה ומצוות”. בהמשך השיחה, מדבר הרבי על אותם אלו הנוסעים ל”מרכז שליחות” לערי השדה, ומעוררים יהודים לחיות את יהדותם בגאון. “וגם אלו שלא רואים שפעלו בגלוי” שידעו להם שהם פועלים כי אי–אפשר לדעת מה מראה של יהודי ההולך עם זקן וכו’ פועל על יהודי אחר.

אתמול, נסעתי ברכב בשעת ערב, ופתאום אני מקבל הודעה “אתה מכיר את הרב. . הוא חבר שלך?” השבתי: “בטח! הוא שליח של הרבי מליובאוויטש. הוא גם חבר שלי”. עוד שאלה: “אתה גר באורלנדו בפלורידה?” כאן זה כבר התחיל ממש לסקרן אותי. מקום שליחותי הוא אכן באורלנדו באוניברסטה גדולה. מי הוא המתכתב האלמוני? והוא ממשיך: “תגיד השליח של חב”ד ב.. הוא בן–אדם טוב?” כאן כבר התחלתי לחשוש. ובכל–זאת עניתי “כן. מצוין”

לאחר כמה שניות אני מקבל טלפון מאותו שליח. והוא מספר לי: נסעתי ברכבי בדרך לאיזה שיעור, וכנראה שהפרזתי במהירות יתר על המידה, ושוטר עוצר אותי. “אמרתי לעצמי זה מה שחסר לי כעת. אני ממש ממהר לשיעור”. בחזית הרכב, בצד השמשה הקדמית, תלוי שלט “חב”ד ..” תוך שמצוין שאני שליח הרבי ונמצא לשירותך תמיד. אותו שוטר באמצע שהוא ממלא לי את הדו”ח, שם לב לשלט. והסתכל בו לכמה שניות ארוכות. לבסוף, הוא פלט במהורהר: “גם אתה חב”ד? גם אני חב”ד! אני מחב”ד אורלנדו”.

“אורלנדו? השליח שם הוא חבר שלי!” אותו שוטר חשש שאני “עובד” עליו, וביקש ממני את המספר של השליח באורלנדו. לאחר הסתמסות קצרה, הוא מודיע לי: “אתה חב”ד, ואני מוותר לך על הקנס”. “כמובן, מספר השליח לרב ליפסקר - התקשרתי להודות לך”. הרב ליפסקר מספר לנו: “אותו שוטר היה אוכל אצלנו סעודות שבת בתור סטודנט, כאשר למד כאן באוניברסיטה”. הרב ליפסקר מוציא את הפלפון שלו ומראה לנו את ההודעות שקיבל מאותו שוטר ואת ההודעה האחרונה שקיבל ממנו: “אני מוותר לו על קנס בגובה 286 $. את האמת אני אפילו לא מכיר אותו. אבל ככה זה. אף פעם אתה לא יכול לדעת מה השפעת על הזולת. ולאן הדברים יתגלגלו”.

סיפור נוסף מספר הרב ליפסקר: לפני כמה שנים עשינו דינר ואחד הנואמים שהבאנו היה יהודי מבוגר בשם גורדון זקס ע”ה. הוא דיבר מאוד יפה, וב”ה הייתה הצלחה לדינר, וניכרה התעוררות בקרב המשתתפים. בימים שהוא התארח אצלנו, הוא סיפר לי סיפור מיוחד:

גורדון, חולל מהפיכה בתעשייה האמריקאית והוא מאוד נחשב. בשנות הלמדי”ם המוקדמות היה לו רעיון להקים חברה מיוחדת של עשירים יהודיים שישקיעו ממיטב כספם לטובת החינוך היהודי כך שיתקבץ מליארד דולר, ובעזרת כזה סכום יוכלו לממן פעולות עבור חינוך הנוער היהודי שהיה מצוי אז בסכנה נוראה של התבוללות.

הוא אכן אירגן כינוס מיוחד עם אלפי משתתפים מכל רחבי ארצות הברית ונשא שם נאום חוצב להבות. נאום שהיכה הדים רבים באותם ימים. והתפרסם אף בעיתונות. לאחר כמה ימים מתקשרים אליו מ”המזכירות” של הרבי. “הרבי רוצה לראות אותך בדחיפות” כך מסר לו המזכיר. גורדון מימיו לא שמע על הרבי. אז הוא היה חבר בקהילת רפורמים ענקית, והוא הלך להתייעץ עם ה”ראביי” שלו. ראביי ענה לו: “אם הרבי מלובביץ מזמין אותך חייבים להישמע לו ולהגיע. והוא הגיע. ביחידות, הרבי פנה אליו ואמר: תראה, הרעיון שלך מיוחד. אבל למה לך להתחיל להשקיע מאמצים בלפתוח רשת ענקית ולהשיג מורים מקצועיים וכו’ בא אלינו, לנו יש כבר רשת ענקית בכל המדינות של מרכזים יהודיים הפועלים עם הנוער, בא תשקיע כאן את הכסף שלך, ורק רווחים יצאו מזה. מהיחידות הזו, הוא יצא המום. לפועל, הוא הצליח להשיג רק חמש מליון דולר, והרעיון שלו נגנז.

עברו השנים ובתו של ר’ גורדון ע”ה התקרבה לרבי. בתשמ”ח בא אביה היקר לבקר את בתו לכמה ימים, לאחר השבת הזמינה אותו הבת לבקר אצל הרבי ב”חלוקת הדולרים” שמקיים הרבי כל יום ראשון. הוא נענה להזמנה והצטרף איתה לתור. בדולרים, הוא עובר מול הרבי, הרבי נותן לו דולר, ובמהלך השיחה שהתפתחה אמר לו הרבי: “אל תמתין כל כך הרבה זמן כמו מאז הפעם האחרונה בה דיברתי איתך אודות בשורות טובות בהפצת המעיינות, ובפרט בנוגע לחינוך היהודי”. בתדהמה ובהתרגשות הוא אומר לרבי: “אתה מדהים. כבר תשע–עשרה שנה עברו מאז שנפגשנו, ואתה עדיין זוכר”. הרבי בתשובה כל–כך אופיינית עונה לו מיד: “מה זה יעזור לקהילה שלך מזה שאני מדהים”…

סיפור נוסף ששמעתי השבוע: ישנו שליח בשם ר’ יצחק שי’ וואלף. בתור בחור הוא יצא בימי הקיץ ל”מרכז שליחות” כמו רוב חבריו. היה זה בשנת תשל”ד בערך, הוא יצא עם חבר נוסף ל..איראן. אז השלטון במדינה כיבד את היהודים ונתן להם מעמד גבוה. הם יצאו לחזק את הקהילה היהודית ולפעול בקרב הנוער.

כשהחלו לפעול שם הם נקלו בכמה בעיות חמורות מצד השלטון. הם לא ידעו את נפשם. השלטון ממש התנכל אליהם. כל פעולה או התכנסות שהם ניסו רק לבצע, היו מגיעים שוטרים מאיזה מקום ומפריעים. הם לא ידעו את נפשם. בצר להם, התקשרו למזכירות ומסרו דו”ח מפורט על הנעשה. עברו כמה ימים והם מקבלים מכתב מהרבי. הרבי כתב להם כמה שורות באנגלית בהם הוא מורה להם להגיש את הנכתב למטה לרשויות. בתחתית העמוד הופיע הסבר מקוצר ב..פרסית. הרבי הסביר לרשויות את טיב הפעולות של ליובאוויטש, ושזה מביא רק טוב למדינה וכו’. הם אכן הגישו את המכתב, וזה עזר.

כשצריך אז גם ב”פרסית” הרבי עוזר. העיקר הוא להתמסר.

יום ראשון, יו”ד מנחם–אב

צום ט’ באב נדחה. לקריה”ת, הוציאו את הס”ת לקבלת פני משיח צדקנו (ללא הכתר), בשעה עשר ארבעים לערך החלו באמירת הקינות כשהבעל קורא ר’ מיכאל שי’ סלאווין מסיים כל קטע בקול. בסיום התפילה (חמישה לאחת), נערך “סיום” על מסכת “שמחות” ע”י הרה”ת ר’ מ”מ שי’ ברוך. לאורך כל היום הגיעו הרבה מקורבים להתפלל ב”מקום המקדש גופי’ דלעתיד”.

מנחה התקיימה במועדה (הפרוכת כבר הוחזרה למקומה, וכן הרימו את כל הספסלים). בשעה שמונה וחצי (לפני סיום הצום ומעריב) ערך הרה”ח ר’ חשד”ב שי’ ליפסקער, “סיום” על מסכת מועד קטן. בסיום זה השתתפו רבים מאנ”ש והתמימים, כהוראת כ”ק אד”ש.

בחמישה לתשע התקיים מעריב ומיד לאחמ”כ הבדלה. בזאל נפרשו מבעוד מועד מזונות ושתיה קרה ע”י ועד סעודת שלמה, בכדי לשבור את הצום, כמו”כ על–יד ה”לשכה” חילקו מנות אוכל, לכל הקהל. חרף הצום הארוך, בריקודים שלאחר מעריב ניגנו התמימים שעה ארוכה יחי אדוננו, ניגון ה”הקפות” ועוד ניגוני שמחה. עכשיו לאחר שנגמר הצום ניתן לתת ביטוי יותר חזק אם זה בשירה בפה, או בלימוד עניני בית הבחירה לזמן המיוחד בו אנו נמצאים - על סף הגאולה האמיתית והשלימה, במיוחד במקום שכזה ביתו של כ”ק אד”ש ממנו תתחיל הגאולה. השמחה מרקיעה שחקים.

יום שני, י”א מנחם–אב

בקריה”ת עלו ב’ חתני בר–מצווה, ולאחר “שלישי”, נערכו מי–שברך ליולדות מרחבי העולם. לאחר התפילה והריקודים התקיים מעמד חלאק’ה (“אפשערניש”) במזרח הזאל לבנו של אחד מאנ”ש, עם אוכל בשפע, בהשתתפות אנ”ש והתמימים.

לפני מנחה נכנסו ל–770 קבוצת מקורבים מפלורידה, וזכו לסיור מקיף שנערך להם ע”י אחד התמימים, כשבסופו התיישבו להודות לכ”ק אד”ש על הזכות הנפלאה שזכו לבקר בהיכלו. לאחר מנחה, התקיים השיעור הקבוע ב”דבר מלכות” השבועי, כשהוא משודר לרחבי תבל. השיעור התקיים בכותל המזרחי שעל–יד ארון הקודש, לאחר שכבר כמה ימים התקיים במקום הקבוע. היום השיעור נמסר ע”י הת’ מנחם מענדל שי’ רוזנפלד.

לאחר מעריב, התקיים מעמד קידוש לבנה ברוב שירה וזמרה. הסטענדער של כ”ק אד”ש ניצב מוכן, כשכל הקהל מבקשים את התגלותו המיידית של כ”ק אד”ש. באמצע הריקודים הושמע ברמקול קולו של המד”א הרב ברוין שעורך כעת “סיום” בתוך הזאל. ב–770 עד חמישה עשר באב מתקיימים “סיומים” כהוראתו של כ”ק אד”ש, וכולם רצו לקיים את ההוראה… היה נראה בחוש עד כמה נוגעת אצל הבחורים קיום הוראת הרבי.

הסיום שעורך המד”א וחבר הבד”צ הרב יוסף ישעיברוין שליט”א, הינו על מסכת תמיד. לאחמ”כ מושמעת ה”שיחה יומית”, ומיד לאחמ”כ נפתחת ההתוועדות חסידים בקשר עם ה”סיום”. כעת ניגש הרב ברוין אל המקרופון ופותח באמירת הדרן ארוך על המסכת שזה עתה סיים. הרב ברוין נעמד בדבריו על שם המסכתא “תמיד” בלשון יחיד, ולא “תמידין” בלשון רבים, תוך שהוא משווה לשאר שמות המסכתות. בין היתר מזכיר הרב את חביבותו של כ”ק אד”ש למסכת זו ועד כדי כך שכ”ק אד”ש התבטא שישנה עדיפות למסכת זו בעריכת הסיומים. בתשמ”ח, התבטא כ”ק אד”ש ש”צריך להרבות בסיומים, כדי להרבות בשמחה, ובמיוחד שיש את מס’ תמיד שנקל לגומרה במהירות, ו”עד שניגשים ליהודי ואומרים לו את המשנה האחרונה ובכך מזכים אותו בשמיעת “סיום”“. בהקשר לזה מתעכב הרב על המשנה האחרונה ותוכנה המרכזי על–פי חסידות והקשר לתחילת המסכת. בשעה רבע לאחת עשרה נפתחת ההתוועדות הקבועה לחיזוק האמונה, מתחת לעזרת נשים.

לאחמ”כ נפתחת התוועדות יום הולדת לחברנו לספסל הלימודים, התמימים דוד שי’ אקוקה ומנחם מענדל שי’ שמרלינג, שחוגגים את יום הולדתם כעת. ההתוועדות נמשכת אל תוך הלילה כשכל החברים מגיעים ומאחלים מזל טוב, ושיזכו לעשות אך תמיד נח”ר לכ”ק אד”ש. לאחר חצות מגיע השליח הרב ברוך שלום שי’ ליפסקר, ומצטרף להתוועדות. הוא מתוועד עם התמימים על החובה להיות מסורים לרבי ובהקשר לכך הוא מספר כמה סיפורים (ראה מסגרת).

יום שלישי, י”ב מנחם–אב

באמצע סדר חסידות מתקיים שיעור מיוחד לזכות הת’ אהרן אברהם בן רחל, בהשתתפות רבים מתלמידי התמימים.

לאחר תפילת שחרית במנין כ”ק אד”ש, הזאל לבש צורת “פארבריינגן”. שש (!) שמחות אנ”ש התקיימו בעת ובעונה אחת, כיאה למקום המקדש בו “עומדים צפופים ומשתחווים רווחים”. - ארבע התוועדויות של הנחת תפילין לילדים מארה”ק ומקראון הייטס, בניהם הנחת תפילין לת’ משה שי’ זקלס, בנו של השליח והרב הראשי לעיר בריאנסק שברוסיה הרב מנחם מענדל שי’ זקלס.

במקביל התקיימו שתי התוועדויות בר מצווה, אחת לבחור מאנ”ש קראון הייטס, ואחת לת’ לוי יצחק שי’ מישולבין, בנו של ר’ שלום דובער שי’ מישולבין מנחלת הר חב”ד, כמו כן התקיימה “ברית מילה” לבנו של השליח ר’ גבראיל שי’ אביכזר, מ”מרכז דוברי עברית”. הסנדק היה המשפיע הרב משה מרדכי שי’ אורנשטיין מצפת.

בהפסקת צהריים התקיים “סדר רמב”ם” ברוב פאר והדר, יצויין שבזמן זה הייתה עדיין התוועדות בר מצוה שטרם נגמרה. לפני מנחה הגיעה ל–770 קבוצה גדולה של מקורבים ישראליים, הבחורים הישראלים ניגשים אליהם ומזכים אותם בהנחת תפילין ובהתקשרות לרבי שליט”א, תוך עריכת סיור מקיף בביתו של נשיא הדור. בסיום הסיור כל אחד מקבל תמונה מהודרת של הרבי, והם מודים נרגשות לתמימים על הסיור והחוויה, הם עוזבים לא לפני שהספיקו לכתוב מכתב לכ”ק אד”ש ולקבל על עצמם החלטה טובה. חרף הקעמפים, כמידי יום שלישי התקיים היום כינוס ו”ראלי” לחיילי צבאות ה’, בעזרת נשים, שבצד איסטערן פארקוויי, לקבלת פני משיח צדקנו. לאחר מעריב התקיים “סיום”. אותו ערך המד”א וחבר הבד”צ הרב אהרן יעקב שוויי שליט”א. הרב שוויי חזר על ה”הדרן” הידוע מכ’ מנ”א תש”י, והוסיף בביאורים משלו.

יום רביעי, י”ג מנחם–אב

בתפילה בלטה במיוחד קבוצה גדולה של מקורבים דוברי אנגלית, שהגיעו להתפלל עם כ”ק אד”ש. לאחר התפילה, התקיימה התוועדות הנחת תפילין בשולחן המזרחי על–יד ארון הקודש.

במהלך היום הגיעו ערוץ חדשות לצלם את 770, א’ מהתמימים ניגש עליהם, והסביר להם על ביתו של נשיא הדור, שיביא טוב לכל העולם כולו - את הגאולה האמיתית והשלימה לנו אנו מצפים אלפי שנות דור, הוא ערך לכתב המשתאה “סיור” במבואות הבית תוך שמסביר לו על המקום. הכתב, שהיה גוי, זכה לקבל הסבר מקיף על מהותן של שבע מצוות בני–נח, שנועדו לקדם את ה”צדק ויושר” של האנושות כולה, ולהביא עתיד טוב יותר לעולם כולו. הוא יצא ממש בהתפעלות.

בהפסקת ערב (בשעה שבע ארבעים) התקיים כמידי יום, שיעור בענייני גאולה ומשיח לתלמידי ה”קבוצה”, מתוך הספר “מגולה לגאולה”. בשעה 8:30 לערך התקיים מתחת לעזרת נשים, השיעור הקבוע לאנ”ש תושבי השכונה בחסידות ע”י המשפיע הרה”ת ר’ יקותיאל ליפא שי’ פלדמן, בהשתתפות קהל רב.

לאחר מעריב התקיים “סיום” אותו ערך הרב נחמן יוסף שי’ טווערסקי. לאחר ה”סיום” התקיים סדר ליקוטי שיחות ענק. ע”מ שלא להפריע להתוועדות המתקיימת בהמשך ל”סיום מסכת” לא הוגרלו ההגרלות בקול, כ”א תלו מאוחר יותר מודעה עם רשימת הזוכים.

בסביבות השעה 11:15 נפתחה התוועדות לתלמידי הקבוצה עם המשפיע הרב משה שי’ אורנשטיין מצפת עיה”ק מתחת לעזרת נשים. הרב אורנשטיין מתוועד עם התמימים ומעורר על קבלת החלטות טובות “ובהוספה”. “דוקא עתה - בסיום זמן הקבוצה, זהו “זמן השיא” של כאו”א” אומר הרב אורנשטיין ו”זה יימשך לכל החיים”.

יום חמישי, י”ד מנחם–אב

בבוקר כל הזאל היה מסודר עם הרבה ספסלים. לכבוד ה”ראלי” של חמישה עשר באב. רבע שעה לפני סדר חסידות בוקר התקיים סדר השכם ענק לשחרורו המיידי של הת’ אהרן אברהם בן רחל. עקב מראהו של הזאל שהיה עמוס בספסלים התקיים ה”סדר השכם” על בימת ההתוועדויות.

לאחר התפילה התקיימה “ברית מילה” לבנו של ר’ חיים מרדכי אייזיק שי’ קפלן, ורבים מאנ”ש והתמימים השתתפו. מתחת ל”עזרת נשים” הוכן מקום מיוחד לנשים כרגיל. לאחרי הברית התקיים התוועדות הנחת תפילין על בימת ההתוועדויות.

בסביבות השעה 1:30 בצהריים, החלו להגיע לזאל הילדים חניכי הקעמפים: “גן מנחם”, “מחנה ממש”, “מחנה אור אבנר”, וכן קעמפים של הבנות. לאחר שהתארגנו במקומותיהם, החל הראלי. הראלי נפתח באמירת י”ב הפסוקים והכרזת “יחי אדונינו”. לאחר–מכן הקרינו שיחה מכ”ק אד”ש מה”מ. לאח”ז שעשע את הילדים הזמר ר’ חיים שי’ פוגלמן. הוא שר עם הילדים שירים בענייני גאולה ומשיח, ועל ביאת גואל צדק… הראלי הסתיים בסביבות השעה 2:30 לערך.

לאחר מעריב התקיים סיום אותו ערך ר’ אוהד שי’ מעון, ולאחרי זה התקיים כרגיל התוועדות חסידים בארגון ר’ מנחם שי’ גרליצקי. בשעה עשר ועשרים נפתח השיעור השבועי בעניני גאולה ומשיח לעיון מתחת לעזרת נשים. את השיעור מסר הרב יוסף יצחק שי’ סגל, משפיע בישיבת חח”ל נצרת עילית, בארה”ק. נושא השיעור “לראות את העתיד בתוך ההוה” כשהנקודה המרכזית נסבה אודות הסיפור הידוע המובא בסוף מסכת מכות בין ר’ עקיבא וחכמי ישראל שראו “שועל” יוצא מבית קודשי הקדשים לאחר החורבן. הרב סגל הסביר על–פי ביאורי כ”ק אד”ש את עומק שיטת ר’ עקיבא שראיית החורבן גרמה לו ל”צחוק”. בגלל שראה את הטוב הצפון והעתיד שמגיע מהחורבן.

בשעה 11:00 מתקיים ב–770 ריקודים לקבלת פני משיח צדקנו, ברוב שירה וזמרה, עם כלי–זמר וברוב עם הדרת מלך. ריקודים אלו הסתיימו בשעה 1:00 לפנות בוקר. כמידי ליל שישי, התקיימו במהלך הלילה התוועדויות, ובמיוחד לרגל חמשה עשר באב.

יום שישי, ט”ו מנחם–אב

לאחר שחרית התקיימה הנחת תפילין, ומיד לאחמ”כ יצאנו למבצעים. במהלך המבצעים, הזמנו נער צעיר שהתחלנו לפגוש בו בסיום הלימודים שלו. הוא מגיע ומניח תפילין ב”דוכן” הקיים על–יד תחנת הרכבת, ברחוב בו אנו עורכים מבצעים. “אני רוצה ללמוד עברית” הוא אומר בשפה עילגת, חבר שלי בלי להתבלבל עונה לו: “בא ל–770. שם תלמד הכל”. הוא הבטיח, ואנחנו מחכים לו. כשחזרנו מהמבצעים ראיתי ב–770 כמה אנשים מרוגשים שצמודים לאחד הבחורים. כנראה הוא “סחב” אותם מ”המבצעים”. עובדה שהתבררה מהר מאוד כנכונה. ככה זה שצמודים לכ”ק אד”ש, האמת מאירה ומשתדלים להביא כמה שיותר אנשים לכ”ק אד”ש. [מסופר על ר’ דוד רסקין ע”ה, שבעודו בחור בראשית שנות היו”ד המוקדמות, היה מגיע לאנשים ברחוב ואומר להם: “יש לך דרישת–שלום מהרבי מלויבאוויטש”. הרבה אנשים היו מגיבים בפליאה: “אני לא מכיר אותו, מאיפה הוא בכלל מכיר אותי?” ר’ דוד היה עונה על כל השאלות בתשובה אחת: “יש לך שאלה? אתה מוזמן לכתוב לו, הכתובת שלו היא..” וכך היה מקשר עשרות יהודים לרבי שליט”א].

מנחה התקיימה במועדה, והודיעו על קבלת שבת לשעה רבע לתשע.

קבלת שבת

לאחר כניסת שבת, כמה דקות לפני השקיעה ניגש ר’ מנחם שי’ גרליצקי ודופק על הבימה ומודיע ש”כעת זהו הדקות האחרונות בהן ניתן לזכות בקיום הוראה של הרבי, ומי שלא שמע כעת ניתן לשמוע “סיום”“. ומיד ניגש ר’ י”י שי’ קרץ ועורך סיום על מסכת תענית וחותם בהכרזת יחי אדוננו.

התפילה החלה במועדה, ולפני העמוד ניגש ר’ שמעון שי’ הערץ. ב”לכה דודי” פצח החזן במנגינת “כתיבה וחתימה טובה” (בשיחות, מזכיר כ”ק אד”ש שמחמישה עשר באב נוהגין לאחל “כתיבה וחתימה טובה”). ב”לא תבושי” הוחלפה המגינה למנגינת “יחי אדוננו”. אותה אנו שרים כבר למעלה מחצי יובל שנים. מאז עידודו האישי של כ”ק אד”ש. תוך כדי הקפיצות, שמתי לב לאותם “מקורבים” שהגיעו רק היום וכנראה זוהי השבת הראשונה שלהם במחיצת כ”ק אד”ש, קופצים ושרים בעוז “יחי אדוננו”.

בסיום התפילה מודיע הגבאי ר’ זלמן שי’ ליפסקר על ה”שלום–זכר’ס”, ועל מועד תפילת שחרית.

יום שבת–קודש,

ש”פ ואתחנן, ט”ז מנחם–אב

בבוקר בשעה 8:00 מתקיים כרגיל שיעור ב”דבר מלכות” השבועי לקבלת פני משיח צדקנו, עם פארבייסען בשפע. לשחרית ניגש לפני העמוד ר’ ישעי’ שי’ צירקינד. לקריה”ת הוציאו הספר תורה לקבלת פני משיח צדקנו. במהלך הקריאה עלו שבעה חתנים. לאחר קריאת ההפטרה, הקריא הגבאי ר’ זלמן שי’ ליפסקר את הפתגם היומי ששיבץ כ”ק אד”ש בלוח “היום יום”.

למוסף ניגש לפני העמוד ר’ מנחם מענדל שי’ רייצעס. שמרבה בניגונים תוך שמשלבם בחזרת הש”ץ. בסיום התפילה הכריז השמש על מועד ה”התוועדות–קודש” של כ”ק אד”ש ועל מנחה. באחת עשרים וחמש החל הקהל לנגן “יחי אדוננו” במנגינת “כתיבה וחתימה טובה” כשכולם מצפים להתגלותו המיידית של כ”ק אד”ש נאו. בהמשך ההתוועדות חוזרים על שיחת הדבר מלכות מתנש”א, תוך שמבקשים שלא יהיה זה חזרה בעלמא, אלא שנזכה להתגלות בפועל ממש.

בהמשך, נפתחות התוועדויות חתנים שמתחתנים שבוע הבא בארה”ק. זמן הקיץ ויציאתה המאוחרת של השבת מאפשרת להיכנס עמוק לתוך ההתוועדות למשך כמה שעות.

בשעה 7:40 מתחיל מנחה. פרקי–אבות. מיד לאחמ”כ נפתח “סדר ניגונים וחזרת דא”ח” בזאל. בשעה תשע ורבע מעריב.

לאחר הבדלה הוקרן מראות קודש מכ”ק אדמו”ר מלך המשיח שליט”א בשנים הקודמות. במהלך הלילה התקיימה התוועדות “סיום הרמב”ם”, בארגונו של האחראי המסור ר’ מנחם שי’ גרליצקי.

 

 

אבא, זהו סיכומו של שבוע ב–770. השבוע חל התאריך “חמישה עשר באב”, ענינו של יום מבואר בעשרות משיחות הקודש אותם השמיע כ”ק אד”ש לאורך כל שנות הנשיאות. ענינו על–פי נגלה, ענינו על–פי חסידות, הכל. ללמוד אנו מצווים וצריכים. אבל מעבר לכך צריך “לחיות”. אותי ‘תפס’ מאוד תיאור–יומן שראיתי משנת תשנ”ג:

בתשנ”ג, התקיים “ראלי” ענק לילדים מכל ארה”ב בט”ו באב. כמובן, המדריכים (בחורים מ–770) הסבירו לילדים את המצב המיוחד (…) ושהרבי שליט”א נמצא “שם, למעלה, על המרפסת” וצריך להתאמץ ו”לזכור כל תנועה” של הרבי וכו’. בתיאור של הראלי שהתקיים אז בט”ו באב, נכתב ביומן כך:

“בסיום אמירת הפסוקים והכרזת ה”יחי” ג’ פעמים, הודיע המנחה ש”היות וקרוב יום ההסתלקות של ר’ לוי’ק - כ’ מנחם אב, ינגנו כעת את ‘ניגון ההקפות’ שלו”.

אני חייב לעצור את התיאור ולהזכיר דבר פשוט: הרבי שליט”א ניצב במרפסת סוקר את כל הקהל, כעת המנחה מבקש מכולם לנגן ניגון שכידוע, חביב מאוד על כ”ק אד”ש אשר מרבה לעודד אותו ובחוזק רב.

אמשיך בציטוט התיאור מאותו מאורע - “המדריכים והילדים התחילו בניגון ההקפות ביחד עם הכלי–זמר, אך משראו כי כ”ק אד”ש לא מגיב לניגון בתנועות ראשו הק’ אלא רק מכה קלות באצבעות יד שמאלו על יד ימינו, התחילו לנגן את הניגון של התקופה האחרונה, ‘יחי אדוננו’, ובראותם את תגובתו המיידית של כ”ק אד”ש בהנדת ראשו הק’ בחזקה, המשיכו לנגנו במרץ ובחיות, כאשר מפעם לפעם הניד כ”ק אד”ש בראשו הק’, ובמשך כל הזמן אף היכה באצבעותיו”….

כל מילה מיותרת. “והימים האלו נזכרים ונעשים”: תיכף ומי”ד ממש נוכל כולנו לעמוד לפניו ונאמר בפה מלא ובקול גדול את אותה שירה העשירית עליה מסר מלך המשיח את נפשו:

יחי אדוננו מורנו ורבינו מלך המשיח לעולם ועד!

 

דוידי,

 ארצות החיים - 770 - בית משיח

Reader Comments

There are no comments for this journal entry. To create a new comment, use the form below.

PostPost a New Comment

Enter your information below to add a new comment.

My response is on my own website »
Author Email (optional):
Author URL (optional):
Post:
 
All HTML will be escaped. Hyperlinks will be created for URLs automatically.