Share

Search
BeisMoshiach.org
Web
תגים
ששים שנה לייסוד הרשת "עשה לך רב" ##910 #1000 #1001 #1002 #1003 #1004 #1005 #1006 #1007 #1008 #1009 #1010 #1012 #1013 #1014 #1015 #1016 #1017 #1018 #1019 #1020 #1021 #1022 #1023 #1024 #1025 #1026 #1027 #1028 #1029 #1030 #1031 #1032 #1033 #1034 #1035 #1036 #1037 #1038 #1039 #1040 #1041 #1042 #1043 #1044 #1045 #1046 #1048 #1049 #1050 #1051 #1052 #1053 #1054 #1055 #1056 #1057 #1058 #1059 #1060 #1061 #1062 #1063 #1064 #1065 #1066 #1067 #1068 #1069 #1070 #1071 #1072 #1073 #1074 #1075 #1076 #1077 #1078 #1079 #1080 #1081 #1082 #1083 #1084 #1085 #1089 #1090 #1091 #1092 #1093 #1094 #1095 #1096 #1097 #1098 #1099 #1100 #1101 #1102 #1103 #1104 #1106 #1107 #1108 #1109 #1110 #1111 #1112 #1113 #1114 #1115 #1116 #1117 #1118 #1119 #1120 #1121 #1122 #1124 #1125 #1126 #1128 #1129 #1130 #215 #380 #825 #826 #827 #828 #829 #830 #831 #832 #833 #834 #835 #836 #837 #838 #839 #840 #841 #842 #843 #844 #845 #846 #847 #848 #849 #850 #851 #852 #853 #854 #855 #856 #857 #858 #859 #860 #861 #862 #863 #864 #865 #866 #867 #868 #869 #870 #871 #872 #873 #874 #875 #876 #877 #878 #879 #880 #881 #882 #883 #884 #885 #886 #887 #888 #889 #890 #891 #892 #893 #894 #895 #896 #897 #898 #899 #9 #90 #900 #901 #902 #903 #904 #905 #906 #907 #908 #909 #910 #911 #912 #913 #914 #915 #916 #917 #918 #919 #920 #921 #922 #923 #924 #925 #926 #927 #928 #929 #930 #931 #932 #933 #934 #935 #936 #937 #938 #939 #940 #941 #942 #943 #944 #945 #946 #947 #948 #950 #951 #952 #953 #954 #955 #956 #957 #958 #959 #960 #961 #962 #964 #966 #967 #968 #969 #970 #971 #973 #974 #976 #977 #978 #979 #980 #981 #982 #983 #984 #985 #986 #988 #989 #99 #990 #991 #992 #993 #994 #995 #996 #997 #998 #999 100 שנה למלחמת עולם הראשונה 120 שנה להתייסדות ישיבת תומכי תמימים 770 974 א' כסלו אבלות אגרות קודש אגרות קודש בפרסום ראשון אגרות קודש מתורגמות בפרסום ראשון אגרות תשל"ח אדמו"ר הזקן אדמו"ר הריי"צ אדר אהבת ישראל אוסטרליה אוצרות גנוזים אורות התניא בכלים דתיקון אורחים אחר מיטתו של הרב אחרוןחביב איטליה אייר איך ללמד חסידות לקהל הרחב אימון אישי אימוץ אירופה אירן אלול אליהו אמונה אמור אנ"שליחות אסירי ציון אסירים אפית מצות אקטואליה חב"דית ארגנטינה ארה"ב ארץ ישראל ב' איר ב' ניסן בא באור החסידות באר שבע בבא סאלי בדידי הווה עובדא בדפוס בהעלותך בהר–בחוקותי בוא נתוועד על זה בטחון בין המצרים ביקור חולים בית ספר למלאכה בית רבקה בלק במדבר במלאת מאה שנים לפרוץ מלחמת העולם הראשונה בני נח בעל שם טוב בעלז בעקבות הנבואה בראי העתונות ברוסיה הקומוניסטית ברזיל בריאות ברית מילה ברכת כהנים בר-מצווה ברסלב בשבילי ההיסטוריה בשליחות המלך בשם אומרם ג' השבועות ג' תמוז גאולה ומשיח גדולי ישראל גוש קטיף גיוס לצבא גיור גיל השידוכים גלגולה של נשמה גליון 1000 גליל גמילות חסדים גן ישראל גני ילדים דבר המערכת דבר מלכות דולרים דידן נצח דמות חסידית ה' אייר ה' טבת הבבא סאלי הבעל שם טוב הגות וואך הדפסת התניא ההתוועדות ב-770 הודו היסטוריה חב"דית היסטוריה חסידית היסטוריה מזווית חב"דית הכותל הכנסת אורחים הלכה המזכיר המקדש וכליו הפצת המעיינות הפרשה החסידית הצלת פליטי השואה הקהל הרב אברהם חיים נאה הרב חדקוב הרבי הרבי הריי"צ הרבי הרש"ב הרבי והאמן הרצלי'ה השואה השליחות לכיבוש אוסטרליה התוועדות‭ ‬חסידותית התקשרות התקשרות בצפון אפריקה התשובה ז' אדר זיו הפרשה זיכרון להולכים זיכרונות מבית אדמו"ר מהורש"ב זכרונות הרב סעדיה מעטוף ע"ה זכרונות חסידיים ח"י אלול חברון חג המו"צים חג סוכות חג שבועות חדש בעולם התורני חדשות חוזרים לישיבה חוני חופשה חטא המרגלים חיים חסידיים חיים של שליחות חיים של שליחות חינוך חירות חלֹוֹם חייו חמשה עשר באב חנוכה חסד חקת חשבון נפש חת"ת חתונה ט' אדר ט' כסלו ט"ו אלול ט"ו באב ט"ו בסיוון ט"ו בשבט טור אורח טור‭ ‬אישי טור למחשבה טורקיה טכנולוגיה בשירות הגאולה י' טבת י' שבט י"א ניסן י"ב תמוז י"ג אלול י"ג ניסן י"ט כסלו י"ט כסלו / מאמר בפירסום ראשון יד לאחים יובל לקבוצה יום הולדת יום ירושלים יום כיפור יומן המאסר יומן טוביה זילברשטרום. יומנו של תמים ב-770 יוסף י'ז תמוז יחידות אצל הרבי ילדי ישראל ימי בראשית ימים נוראים ימים נראים יפן יציאת מצרים ירושלים ישראל ארי'ה לייב כ‭' ‬מנחם‭ ‬אב‭ / ‬יום‭ ‬ההילולא כ' מנחם-אב כ"ב שבט כ"ד טבת כ"ד טבת כ"ז אדר כ"ז אדר / הגות וואָך כ"ח ניסן כ"ח סיון כ"ף במר-חשוון כוס של ברכה כותבים למערכת כינוס שלוחים כסלו כפר חבד כפר יונה כשרות כתבי יד בפרסום ראשון ל"ג בעומר ל"ג בעומר / בדידי הווה עובדא ל"ג בעומר / סקירה ל"ג בעומר / פתגמים ל"ג בעומר / שולחן-החג לדמותו של חסיד לדמותו של שליח לומדים ובונים מקדש לחיות עם הזמן - בעניני הגאולה ליל הסדר אצל הרבי ליל סדר ליל סדר לימוד חסידות לקהל הרחב לימוד רמב"ם לימוד תורה ליקוי חמה לכתחילה אריבער לקראת ג' תמוז לקראת י' שבט לקראת י"א ניסן לקראת כינוס השלוחים לקראת תשרי לשלום בית מאה שנה למלחמת עולם הראשונה מאוצר המלך מאחורי הקלעים מאמר הגות מבט אישי מבט חסדי מבצע הקהל מבצע יום הולדת מבצע מזוזה מבצע משיח מבצע נש"ק מבצע תפילין מבצעים מבצעים מדור הניגון מדין מדע מדקדקים בדבר מלכות מה אומר הרבי מהורש"ב מהר"ש מואב מופתים בשליחות מזווית חסידית מחיי התמימים מחנה קיץ מחשבה חסידית מיהו יהודי מכות מצרים מלחמת המפרץ מלחמת יום כיפור מלחמת לבנון מלחמת ששת הימים ממשיח וגאולה מנורה מנחם-אב מערת המכפלה מפגש איש מפי חסידים מפי כתבם מצוייני צה"ל מקווה מקסיקו מרבין בשמחה מרוקו מרחשון משה רבינו משולחן ההלכה משיח אין גאזעטן משיח בפרשה משיח וגאולה משיח וגאולה משיח וגאולה \ ודע מה שתשיב משיח וגאולה בעשרת המבצעים משפיע משקיעים בחינוך מתוועדים בדבר מלכות נזכרים ונעשים ני"א ניסן ניגון ניסן נס בצפת נקודת מלכות נשיא נשים סדר ניגונים סיון סיפור סיפור‭ ‬ולקחו סיפור‭ ‬חיים סיפור‭ ‬חיים סיפור לפורים סיפור מבצעים סיפורי מופת סיפורים ופתגמים סיפורים קצרים סכנת האינטרנט סכנת האינטרנט סליחות סעודת מלווה מלכה ספירת העומר ספר תורה ספרד סקירה עוורים עמלק ערי מקלט עשר שנים לגירוש עשרה בטבת פאה נכרית פדיון הבן פולטבה פורים פורים–קטן פטרבורג פינחס פסח פסח שני פעילות פעילות חב"דית פפרשת אמור פרה אדומה פרוייקט מיוחד | חי וקיים פרופיל חסידי פרשת אחרי-מות פרשת אמור פרשת בא פרשת בהר פרשת בחוקותי פרשת בלק פרשת במדבר פרשת בשלח פרשת דברים פרשת דרכים פרשת החודש פרשת וארא פרשת ואתחנן פרשת ויגש פרשת ויחי פרשת ויצא פרשת ויקהל פרשת ויקרא פרשת וירא פרשת וישב פרשת וישלח פרשת חוקת פרשת חיי שרה פרשת יתרו פרשת כי-תבוא פרשת כי-תצא פרשת כי-תשא פרשת לך-לך פרשת מטות פרשת מסעי פרשת מצורע פרשת מקץ פרשת משפטים פרשת נח פרשת נצבים פרשת נשא פרשת עקב פרשת פקודי פרשת צו פרשת קדושים פרשת קורח פרשת ראה פרשת שופטים פרשת שלח פרשת שמות פרשת שמיני פרשת תולדות פרשת תזריע פרשת תזריע-מצורע פרשת תצווה פרשת תרומה פתח תקוה צבאות השם צדקה צה"ל צו צוק איתן ציפייה לגאולה ציצית צמח צדק צפון אפריקה צפת צרפת קאמפ קידוש קידוש לבנה קנאת אחים קרבנות קרבנות הנשיאים קרח קרית גת קרן מחנה ישראל קשרים עם הרבי ר' עזריאל זעליג סלונים ראיון ראש השנה ראשון לציון רב לוי יצחק רב שיח רבי רבי זוסיא מאניפולי רבי רי"יץ רבי רש"ב רבנים רבנית חיה מושקא רבנית חנה רדיו רובשקין רוסיה רחל אמנו רמב"ם רפואה רש"ג רשב"י ש שבועון שהוא שליח שבועות שבת שבת בראשית שבת הגדול שבת חזון שו"ת חינוך שואת אירופה שולחן-השבת שופר שידוך שיעור תניא - חוצה יבשות ונשמות שלום בית שלֹח שליחות שליחות בצל הסכנה שלימות הארץ שלימות הארץ שמחה שמחות בית השואבה שמחת תורה שמחת תורה בליובאוויטש שמיטה שמירת הלשון שנה מעוברת שצעדרין שקלים תומכי תמימים תורה והוראה תורת המלך תימן תל אביב תלמוד תמוז תמונות מספרות תניא תעניות תפילה תשובה תשעה באב תשרי תשרי אצל הרבי
Visitor Feed
Thursday
Jul052018

"לאלתר לגאולה" פירושו "תיכף ומיד ממש"

ישנם הטוענים . . הפירוש ד”לאלתר לגאולה” אינו מוכרח להיות באופן דתיכף ומיד ממש! • ובכן, כל אלו שטוענים טענה זו - הם “שלוחיו” של ה”מלך זקן וכסיל” אשר מתלבש בדבריהם… • משיחת ש”פ פנחס, מבה”ח מנחם אב ה’תשמ”ה - בלתי מוגה

תוכנו של חודש מנחם–אב — הגאולה

. . הנה, נוסף על האמור לעיל אודות הקשר והשייכות והנתינת–כח דחודש הגאולה בנוגע להתוועדות דשבת–מברכים חודש מנחם–אב — ישנו גם קשר ושייכות ונתינת–כח מגאולתו של כ”ק מו”ח אדמו”ר בחודש תמוז בנוגע לכללות הענין והעבודה דשבת–מברכים חודש מנחם–אב, המשכת ברכה לחודש מנחם–אב:

אודות ענינו של חודש אב — איתא בילקוט: “עלה אריה במזל אריה והחריב את אריאל. עלה אריה זה נבוכדנאצר, דכתיב עלה ארי מסובכו, במזל אריה — עד גלות ירושלים בחודש החמישי, והחריב אריאל — הוי אריאל אריאל קרית חנה דוד”. והכוונה בזה — “על מנת שיבוא אריה במזל אריה ויבנה אריאל. יבוא אריה — זה הקב”ה, דכתיב ביה אריה שאג מי לא יירא. במזל אריה — והפכתי אבלם לששון, ויבנה אריאל — בונה ירושלים ה’ נדחי ישראל יכנס”.

ונמצא, שתוכנו של חודש “מנחם–אב” הוא — ענין הגאולה, “יבוא אריה במזל אריה ויבנה אריאל”, גאולה האמיתית והשלימה על–ידי משיח צדקנו.

ומכיון שכן, הרי גם הברכה שנמשכת בשבת–קודש מברכים–החודש מנחם–אב, היא — בנוגע לענין הגאולה, בהתאם לתוכנו המיוחד דחודש מנחם–אב, שיתהפך “לששון ולשמחה לישועה ולנחמה”.

 

הקשר דחודש תמוז וחודש מנחם–אב

ועל–פי–זה מובן הקשר והשייכות והנתינת–כח דגאולתו של נשיא דורנו בחודש תמוז — החודש שממנו מתברך חודש מנחם–אב:

לכל לראש — הרי ידוע שכל עניני גאולה שייכים זה לזה, שלכן נקראים כולם באותו שם — “גאולה” (“שם גאולה עלה”). ואם הדברים אמורים בנוגע לכל גאולה, גם גאולה של איש פרטי, הרי על אחת כמה וכמה בנוגע לגאולה של נשיא הדור.

ועוד — וגם זה עיקר: עיקר עבודתו של כ”ק מו”ח אדמו”ר נשיא דורנו היא — לקרב ולמהר את הגאולה, כפי שהכריז ופירסם ב”קול–קורא”: “לאלתר לתשובה לאלתר לגאולה”.

ומזה מובן, שהגאולה דחודש תמוז, גאולה של נשיא הדור אשר כל עבודתו היתה בענין ד”לאלתר לגאולה” — מהווה הכנה ונתינת–כח למהר את הגאולה דחודש מנחם–אב שתהיה באופן ד”לאלתר”, תיכף ומיד ממש.

ויש להוסיף, שגם הענין ד”לאלתר לתשובה” — שזוהי ההקדמה לענין ד”לאלתר לגאולה” — שייך אף הוא לחודש מנחם–אב:

מזלו של חודש מנחם–אב הוא — “אריה”. וידוע ש”אריה שאג מי לא יירא” — ראשי–תיבות אלול ראש–השנה יום הכפורים הושענא–רבה, שתוכנם — כל הדרגות דעבודת התשובה.

ונמצא, שהקדמת עבודת התשובה דאלול, ראש–השנה, יום הכפורים והושענא–רבה, לחודש מנחם–אב שמזלו “אריה”, תוכנה — “לאלתר לתשובה”, אשר על–ידי–זה זוכים תיכף ומיד לענין הגאולה — “לאלתר לגאולה”.

 

נשיא הדור אינו ענין של עבר ח”ו

ומכיון דאתינן להכי — יש להבהיר, אשר השייכות של נשיא הדור, גאולתו בחודש תמוז וכו’, לעובדה דשבת–מברכים חודש מנחם–אב השתא, אינה רק כתוצאה מפעולתו בעבר, כי אם גם באופן של פעולה בהוה, וגם בעתיד:

אמרו חז”ל: “מה זרעו בחיים אף הוא בחיים”, כלומר, שגם עתה ישנה פעולתו של נשיא דורנו כמו שהיתה בחיים חיותו בעלמא דין.

[ולהוסיף, שישנם כאלו שרואים במוחש את פעולתו של כ”ק מו”ח אדמו”ר נשיא דורנו, בעניניהם הפרטיים, הן בענינים גשמיים — הצלחה בעניני מסחר, וכיו”ב, והן בענינים רוחניים–עניני חלומות, הרהורי תשובה שנופלים להם לפתע, וכיו”ב, אשר כל ענינים אלו הם פעולתו של כ”ק מו”ח אדמו”ר נשיא דורנו.

בנוגע להרהורי תשובה כו’ — יודע הוא אמנם מה שכתוב בלקוטי–תורה בענין הבת–קול שמכרזת על ענין התשובה כו’, שזוהי הסיבה לכך שנופלים לאדם הרהורי תשובה ללא כל הכנה מוקדמת; אבל אף–על–פי–כן, ישנם רבים שלא נופלים להם הרהורי תשובה כלל, ואילו אצלו — נפל לא רק הרהור תשובה אחד, אלא ב’ הרהורי תשובה!

ומכיון שכן, הרי כל מי שיש מוח בקדקדו יודע ומבין בפשטות שאין זה “מקרה”, ובפרט על–פי פסק–דין הרמב”ם — פסק–דין בנגלה דתורה — עד כמה מושלל הענין ד”נקרה נקרית”, אלא ודאי שהסיבה לכך היא — פעולתו של נשיא דורנו.

ועל–דרך–זה בנוגע לשאר ענינים כיוצא–בזה — שבהם רואים במוחש את פעולתו של נשיא דורנו.

ואפילו אלו שאינם רואים זאת במוחש — מבינים ויודעים שבודאי קיימת פעולה זו, שכן, בראותם את תלמידיו וחסידיו, “זרעו בחיים”, יודעים “שהוא בחיים”].

ומזה מובן גם בנוגע לנתינת–כח בכל הקשור לעבודה דקירוב הגאולה — שאין זה תוצאה מפעולתו בעבר, כי אם באופן של פעולה בהוה, ובפשטות: הכרזתו של בעל הגאולה “לאלתר לתשובה לאלתר לגאולה” — נדפסה ונתפרסמה על–ידי “אגודת חסידי חב”ד” במכתב–עת ד”הקריאה והקדושה”, והולכת ונמשכת — ביתר שאת וביתר עוז — עד היום הזה, שכן, “מה זרעו בחיים אף הוא בחיים”, עד ביאת גואל צדק.

וענין זה בא לידי ביטוי גם בבקשה ובצעקה “משיח נאַו”, ובהדגשה — “נאַו”, בשפת המדינה דוקא, כדי לשלול קא–סלקא–דעתך שענין זה שייך לדרגא ד”לשון קודש” דוקא, ולכן מדגישים ואומרים זאת מלכתחילה בשפת המדינה — “משיח נאַו” (ואדרבה — יתרון האור מן החושך).

ולא עוד, אלא שגם לאחרי שיפעלו את הגאולה העתידה — גם אז תהיה נשיאותו בכל התוקף כו’.

 

גם לאחר ביאת משיח יהיה אצל משה רבינו ענין הנשיאות

דהנה, בנוגע לענין ה”נשיאות” דכל נשיאי ישראל, החל מהנשיא הראשון, משה רבינו, וכן כל שאר נשיאי ישראל בכל הדורות, עד לכ”ק מו”ח אדמו”ר נשיא דורנו — מתעוררת שאלה: באיזה אופן תהיה נשיאותם לאחרי ביאת משיח צדקנו, כאשר “דוד עבדי נשיא להם לעולם”. ולדוגמא — בנוגע למשה רבינו, הנשיא הראשון: באיזה אופן תהי’ נשיאותו כאשר הנשיא יהיה משיח צדקנו, מזרע דוד שהוא משבט יהודה, ואילו משה רבינו הוא משבט לוי!

מובן וגם פשוט שביאת משיח צדקנו לא תפעל ירידה, ח”ו, בדרגתם של נשיאי ישראל, ואדרבה: ביאת משיח תפעל עילוי בכל הענינים שבעולם, ועל–אחת–כמה–וכמה — אצל בני–ישראל, ועל–אחת–כמה–וכמה — אצל נשיאי ישראל!

ובפרט — כאשר מדובר אודות נשיאותו של משה רבינו:

משה רבינו הוא מקבל התורה — “משה קבל תורה מסיני” (כפי שאומרים בפרק דשבת זו). כלומר, למרות שלימוד התורה הי’ גם לפני מתן–תורה, אצל אדם הראשון, אצל האבות, ואצל כל בני–ישראל גם בהיותם במצרים, מכל–מקום עיקר המעלה דתורה היא — “משה קבל תורה מסיני”.

והנה, מעלתו של משה רבינו בתור מקבל התורה היא — גם בנוגע לזמן שלאחרי ביאת משיח צדקנו, כידוע הפתגם שמתן–תורה הוא ענין חד–פעמי, ולא יהיה עוד הפעם מתן–תורה, שהחידוש בזה (אינו ביחס לזמן שלפני מתן–תורה, דמאי קא–משמע–לן?! כי אם) — ביחס לזמן דלעתיד לבוא, היינו, אף–על–פי ש”תורה חדשה מאיתי תצא”, מכל–מקום, לא יהיה עוד הפעם מתן–תורה.

ומכיון שמעלת “כתר תורה” גדולה יותר מ”כתר מלכות” (מלכות דוד), ולא עוד, אלא שכל הענין ד”כתר מלכות” אינו אלא על–ידי “כתר תורה”, שנאמר “בי (על–ידי התורה) מלכים ימלוכו ורוזנים יחקקו צדק בי שרים ישורו” — הרי מובן שלא יתכן שלעתיד לבוא יהיה גרעון ח”ו במעלת הנשיאות דמשה רבינו מפני נשיאותו של משיח צדקנו!

ונמצא, שגם לאחרי ביאת משיח צדקנו תהי’ מעלת הנשיאות אצל משה רבינו, ועל–דרך–זה אצל כל נשיאי ישראל, ואדרבה — באופן נעלה יותר כו’.

 

הוכחה מנגלה דתורה

ויש להביא הוכחה לכך — שגם לאחרי ביאת משיח צדקנו יהיה אצל משה רבינו ענין הנשיאות על–פי נגלה דתורה:

על הפסוק “ויתא ראשי עם גו’” — דרשו חז”ל: “אמר לו הקב”ה למשה אם נקבר אתה אצלם במדבר, הן באים בזכותך, ואתה בא בראשם, שנאמר וירא ראשית לו וגו’ ויתא ראשי עם”, “שיבוא בראש העם לעתיד”.

ומזה מוכח, שלעתיד לבוא כאשר יקומו מתי מדבר, דורו של משה רבינו [כידוע גודל המעלה דמתי מדבר — “אחוי לך מתי דמדבר . . ודמו כמאן דמיבסמי”, “בפנים צהובות כשתויי יין”, ומבואר בכמה מקומות ש”שתויי יין” מורה על גודל מעלתם בהשגת סודות ורזין דתורה — “נכנס יין יצא סוד”, וכתוצאה מזה נעשה הענין ד”פנים צהובות” — “חכמת אדם תאיר פניו”] — אזי יבוא משה רבינו בראשם, בתור נשיא ורועה ישראל.

[וכן משמע גם ממה שכתוב “ארבעים שנה אקוט בדור” (כפי שאומרים בקבלת שבת) — כפירוש הגמרא דקאי על ימות המשיח, “ימות המשיח ארבעים שנה, שנאמר ארבעים שנה אקוט בדור”, “אקח ישראל ואמלוך עליהם”, וביחד עם זה, “פשטיה דקרא מיהא גבי מתי מדבר”].

ומזה מובן גם בנוגע לכל נשיאי ישראל בכל דור ודור, ובמיוחד — כ”ק מו”ח אדמו”ר נשיא דורנו, שכן, מבואר בכתבי האריז”ל שדור האחרון, דרא דמשיחא, דורנו זה, הוא הגלגול דדור המדבר, דורו של משה רבינו — שגם לאחרי ביאת משיח צדקנו תהיה אצלם (ובמיוחד — אצל נשיא דורנו) מעלת הנשיאות.

 

עיקר העבודה כעת — ענין הגאולה

. . על–פי האמור לעיל, מובן, שבעמדנו בשבת מברכים מנחם–אב (לאחרי הנתינת–כח דגאולה דנשיא דורנו בחודש תמוז), ובפרט בשנה זו שקביעותו בפרשת פינחס — הרי עיקר העבודה היא בענין הגאולה, כלומר, להוסיף בכל עניני העבודה שתכליתן ומטרתן לקרב ולמהר עוד יותר את הגאולה האמיתית והשלימה ע”י משיח צדקנו, שתהי’ תיכף ומיד, “לאלתר לגאולה” ויתירה מזה — “נאַו”.

אמנם, כאן באים אלו אשר “תואנה הם מבקשים”, ו”טענה הם מבקשים”, וטוענים: הכרזה זו — “לאלתר לתשובה לאלתר לגאולה” — היתה לפני כמה וכמה שנים, ואף–על–פי–כן “עדיין לא בא”, ואם–כן, הפירוש ד”לאלתר לגאולה” אינו מוכרח להיות באופן דתיכף ומיד ממש!

ובכן, טענה זו היא טענתו של ה”מלך זקן וכסיל”, וכל אלו שטוענים טענה זו — הם “שלוחיו” של ה”מלך זקן וכסיל” אשר מתלבש בדבריהם… ועל–אחת–כמה–וכמה כאשר טוענים זאת מתוך “געשמאַק”, רחמנא ליצלן — שאז, ה”חורבן” ד”עולם קטן זה האדם” הוא באופן חמור ביותר!

“לאלתר לגאולה” פירושו — תיכף ומיד ממש, ופשיטא, שזו היתה כוונתו של נשיא דורנו בהכריזו בשעתו “לאלתר לתשובה לאלתר לגאולה”, אלא שבעוונותינו הרבים לא זכינו לכך…

ולכן, גם לאחרי שעברה שנה שלימה מאז שהכריז נשיא דורנו “לאלתר לתשובה לאלתר לגאולה”, ועדיין לא בא — המשיך להכריז ולפרסם שצריך להיות “לאלתר לתשובה לאלתר לגאולה”, וכן המשיך להכריז לאחרי שעברו כמה שנים, ובהדגשה — “לאלתר” ממש! ולאלו הטוענים שבהקדמה לזה צריך להיות ענין התשובה, “לאלתר לתשובה (ועל–ידי–זה) לאלתר לגאולה” — הרי המענה לזה בפשטות:

עבודת התשובה — אינה עבודה הדורשת משך זמן כו’, אלא כדברי הזהר: “בשעתא חדא וברגע חדא”, ברגע כמימרא!

תוכן עבודת התשובה הוא, אמנם, שמקבל על עצמו קיום כל עניני התורה ומצוותיה, אבל אף–על–פי–כן, אין כאן ענין של התחלקות לתרי”ג פרטים, תרי”ג מצוות התורה, ואפילו לא לשני פרטים, כי אם נקודה אחת בלבד, שלכן אינה מוגבלת בזמן, כי אם בשעתא חדא וברגע חדא.

ומצינו זאת (לא רק בזהר, אלא) גם בנגלה דתורה — בנוגע להלכה בפועל:

“המקדש את האשה על מנת שאני צדיק (גמור), אפילו רשע גמור — מקודשת, שמא הרהר תשובה”, ונמצא, שעל–ידי הרהור תשובה בלבד — דבר שיכול להיות ברגע כמימרא — נעשה מ”רשע גמור” “צדיק גמור”.

אמנם, קידושין אלו אינם אלא מספק, מכיון שאין יודעים בבירור ובוודאות שאכן עשה תשובה, ובלשון הגמרא: “שמא הרהר תשובה”; אבל אילו היו יודעים בבירור ובוודאות ש”הרהר תשובה” — הרי זו ודאי מקודשת, קידושין גמורים, ולא עוד, אלא שכתוצאה מזה נולדים בנים ובני בנים כו’, אשר בהם ועל ידם נעשה ענין ה”מרכבה” להקב”ה בעולם!

כלומר: ישנם ענינים שבהם נוגע הבירור בבית–דין של מטה, אשר אינם יודעים מה נעשה בלבו של יהודי, אם הרהר תשובה כו’; אבל בנידון–דידן — לא נוגע הבירור דבית–דין של מטה, כי אם עצם העובדה שהרהר תשובה, כפי שיודע בעצמו, וגלוי וידוע אצל הקב”ה.

ונמצא, שהענין ד”לאלתר לתשובה” אינו מעכב כלל וכלל שתהיה הגאולה תיכף ומיד, “לאלתר לגאולה” — שהרי בכל מעמד ומצב יכול להרהר תשובה בשעתא חדא וברגע חדא, ואין שום הגבלה בדבר — אפילו לפני נטילת–ידים, על–דרך אמירת “מודה אני” [ויתירה מזה: באמירת “מודה אני” ישנם כמה תיבות וכמה פרטים כו’, מה–שאין–כן הרהור תשובה, שיכול להיות ברגע כמימרא ממש], ואז — נעשה הענין ד”לאלתר לגאולה”, תיכף ומיד ממש!

 

ליהודי הכוח לפעול בכל העולם

אמנם, עדיין יכול לטעון שענין זה אינו אלא בנוגע לעצמו בלבד, ומה שייך זה לפעולת הגאולה בעולם כולו?!

ובכן, ישנו פסק–דין מפורש ברמב”ם שעל–ידי “מצוה אחת”, במעשה, בדיבור ואפילו במחשבה, “הכריע את עצמו ואת כל העולם כולו לכף זכות וגרם לו ולהם תשועה והצלה”!

בהיותו “בעל–נגלה” — הנה בשמעו שזהו פסק–דין ברמב”ם, הרי אף שאינו מבין זאת, ויש לו קושיות כו’, מכל–מקום, אין לו ברירה אלא “לקבל” את דברי הרמב”ם!…

ובכלל, עליו לדעת שקושיות אלו הם מ”סטרא דרע”, כלומר, לא מ”עץ הדעת”, שכן, אף שנקרא “אילנא דטוב ורע” (“עץ הדעת טוב ורע”) — אין זה אלא “מצד הקליפות נאחזות בו”, אבל הוא עצמו, בחינת מלכות דאצילות, ש”כולה חיים וטוב”, ולא עוד, אלא שמתחבר עם “עץ החיים”, ובלשון הכתוב: “ועשיתים לעץ אחד”; אמנם, קושיות אלו — הם “מסטרא דרע” ממש… 

אין זו אריכות אלא קיצור דקיצור…

ישנם כאלו שמביטים על השעון ומתפלאים: היתכן שמדברים באריכות גדולה כזו ללא הפסק בינתיים?!…

ולא עוד, אלא שישנם החושבים אודות קיום מצות עונג שבת — בסיומה של ההתוועדות, שאז ילכו לישון, והרי “שינה בשבת תענוג”, ועד כדי כך, שאיתא בספרים שהראשי–תיבות ד”שבת” הוא: “שינה בשבת תענוג”! — בנוגע ל”שתיה”, שאף היא ממצות עונג שבת, לא מצינו בשום מקום ש”שבת” ראשי–תיבות שתיה בשבת תענוג, כי אם “שינה בשבת תענוג”!

אמנם ישן הוא גם באמצע ההתוועדות, והרי גם שינת עראי יש לה דין שינה, שלכן, גם שינת עראי צריכה להיות בסוכה דוקא, אבל אף–על–פי–כן, שינה כזו — אין בה משום תענוג, שהרי דוחפים אותו… ולא עוד, אלא שמתבייש בכך שכולם רואים שישן באמצע ההתוועדות!… ובמילא, כדי לקיים את המצוה ד”שינה בשבת תענוג” — עליו להמתין עד לסיומה של ההתוועדות, שאז יוכל לישון על מטתו, שינה של תענוג!

ובכן: להוי ידוע שכל האמור לעיל — לא זו בלבד שאין זו אריכות אלא זהו קיצור, וקיצור דקיצור כו’, ממה שיכולים וצריכים לדבר בענין זה!

אבל לאידך — “לא המדרש עיקר אלא המעשה”, להוסיף ביתר שאת וביתר עוז בכל עניני העבודה שעל ידם ממהרים ומקרבים את הגאולה.

וכאמור, שיש להתחיל בזה תיכף ומיד — ביום השבת, ועל–אחת–כמה–וכמה במוצאי שבת קודש, שאז עורכים סעודת “מלוה מלכה”, עם “פיוטים וזמירות” [אף שבפועל ממש לא ראיתי שנוהגים כן אצל חסידי חב”ד], ועד שסעודה זו נקראת “סעודתא דדוד מלכא משיחא”, היינו, שמקשרים את ענינו של משיח צדקנו עם סעודה גשמית.

והעיקר — שעל–ידי כל ענינים אלו פועלים את הגאולה האמיתית והשלימה ע”י משיח צדקנו תיכף ומיד ממש, “לאלתר לגאולה”, ובלשון הרמב”ם: “מיד הן נגאלין”.

 

Reader Comments

There are no comments for this journal entry. To create a new comment, use the form below.

PostPost a New Comment

Enter your information below to add a new comment.

My response is on my own website »
Author Email (optional):
Author URL (optional):
Post:
 
All HTML will be escaped. Hyperlinks will be created for URLs automatically.