Share

Search
BeisMoshiach.org
Web
תגים
ששים שנה לייסוד הרשת "עשה לך רב" ##910 #1000 #1001 #1002 #1003 #1004 #1005 #1006 #1007 #1008 #1009 #1010 #1012 #1013 #1014 #1015 #1016 #1017 #1018 #1019 #1020 #1021 #1022 #1023 #1024 #1025 #1026 #1027 #1028 #1029 #1030 #1031 #1032 #1033 #1034 #1035 #1036 #1037 #1038 #1039 #1040 #1041 #1042 #1043 #1044 #1045 #1046 #1048 #1049 #1050 #1051 #1052 #1053 #1054 #1055 #1056 #1057 #1058 #1059 #1060 #1061 #1062 #1063 #1064 #1065 #1066 #1067 #1068 #1069 #1070 #1071 #1072 #1073 #1074 #1075 #1076 #1077 #1078 #1079 #1080 #1081 #1082 #1083 #1084 #1085 #1089 #1090 #1091 #1092 #1093 #1094 #1095 #1096 #1097 #1098 #1099 #1100 #1101 #1102 #1103 #1104 #1106 #1107 #1108 #1109 #1110 #1111 #1112 #1113 #1114 #1115 #1116 #1117 #1118 #1119 #1120 #1121 #1122 #1124 #1125 #1126 #1128 #1129 #1130 #1136 #1137 #1138 #1139 #1140 #1141 #215 #380 #825 #826 #827 #828 #829 #830 #831 #832 #833 #834 #835 #836 #837 #838 #839 #840 #841 #842 #843 #844 #845 #846 #847 #848 #849 #850 #851 #852 #853 #854 #855 #856 #857 #858 #859 #860 #861 #862 #863 #864 #865 #866 #867 #868 #869 #870 #871 #872 #873 #874 #875 #876 #877 #878 #879 #880 #881 #882 #883 #884 #885 #886 #887 #888 #889 #890 #891 #892 #893 #894 #895 #896 #897 #898 #899 #9 #90 #900 #901 #902 #903 #904 #905 #906 #907 #908 #909 #910 #911 #912 #913 #914 #915 #916 #917 #918 #919 #920 #921 #922 #923 #924 #925 #926 #927 #928 #929 #930 #931 #932 #933 #934 #935 #936 #937 #938 #939 #940 #941 #942 #943 #944 #945 #946 #947 #948 #950 #951 #952 #953 #954 #955 #956 #957 #958 #959 #960 #961 #962 #964 #966 #967 #968 #969 #970 #971 #973 #974 #976 #977 #978 #979 #980 #981 #982 #983 #984 #985 #986 #988 #989 #99 #990 #991 #992 #993 #994 #995 #996 #997 #998 #999 100 שנה למלחמת עולם הראשונה 120 שנה להתייסדות ישיבת תומכי תמימים 770 974 א' כסלו אבלות אגרות קודש אגרות קודש בפרסום ראשון אגרות קודש מתורגמות בפרסום ראשון אגרות תשל"ח אדמו"ר הזקן אדמו"ר הריי"צ אדר אהבת ישראל אוסטרליה אוצרות גנוזים אורות התניא בכלים דתיקון אורחים אחר מיטתו של הרב אחרוןחביב איטליה אייר איך ללמד חסידות לקהל הרחב אימון אישי אימון אישי אימוץ אירופה אירן אלול אליהו אמונה אמור אנ"שליחות אסירי ציון אסירים אפית מצות אקטואליה חב"דית ארגנטינה ארה"ב ארץ ישראל ב' איר ב' ניסן בא באור החסידות באר שבע בבא סאלי בדידי הווה עובדא בדפוס בהעלותך בהר–בחוקותי בוא נתוועד על זה בטחון בין המצרים ביקור חולים בית ספר למלאכה בית רבקה בלק במדבר במלאת מאה שנים לפרוץ מלחמת העולם הראשונה בני נח בעל שם טוב בעלז בעקבות הנבואה בראי העתונות ברוסיה הקומוניסטית ברזיל בריאות ברית מילה ברכת כהנים בר-מצווה ברסלב בשבילי ההיסטוריה בשליחות המלך בשם אומרם ג' השבועות ג' תמוז גאולה ומשיח גדולי ישראל גוש קטיף גיוס לצבא גיור גיל השידוכים גלגולה של נשמה גליון 1000 גליל גמילות חסדים גן ישראל גני ילדים דבר המערכת דבר מלכות דולרים דידן נצח דמות חסידית ה' אייר ה' טבת הבבא סאלי הבעל שם טוב הגות וואך הדפסת התניא ההתוועדות ב-770 הודו היסטוריה חב"דית היסטוריה חסידית היסטוריה מזווית חב"דית הכותל הכנסת אורחים הלכה המזכיר המקדש וכליו הפצת המעיינות הפרשה החסידית הצלת פליטי השואה הקהל הרב אברהם חיים נאה הרב חדקוב הרבי הרבי הריי"צ הרבי הרש"ב הרבי והאמן הרצלי'ה השואה השליחות לכיבוש אוסטרליה התוועדות‭ ‬חסידותית התקשרות התקשרות בצפון אפריקה התשובה ז' אדר זיו הפרשה זיכרון להולכים זיכרונות מבית אדמו"ר מהורש"ב זכרונות הרב סעדיה מעטוף ע"ה זכרונות חסידיים ח"י אלול חברון חג המו"צים חג סוכות חג שבועות חדש בעולם התורני חדשות חוזרים לישיבה חוני חופשה חטא המרגלים חיים חסידיים חיים של שליחות חיים של שליחות חינוך חירות חלֹוֹם חייו חמשה עשר באב חנוכה חסד חקת חשבון נפש חת"ת חתונה ט' אדר ט' כסלו ט"ו אלול ט"ו באב ט"ו בסיוון ט"ו בשבט טור אורח טור‭ ‬אישי טור למחשבה טורקיה טכנולוגיה בשירות הגאולה י' טבת י' שבט י"א ניסן י"ב תמוז י"ג אלול י"ג ניסן י"ט כסלו י"ט כסלו / מאמר בפירסום ראשון יד לאחים יובל לקבוצה יום הולדת יום ירושלים יום כיפור יומן המאסר יומן טוביה זילברשטרום. יומנו של תמים ב-770 יוסף י'ז תמוז יחידות אצל הרבי ילדי ישראל ימי בראשית ימים נוראים ימים נראים יפן יציאת מצרים ירושלים ישראל ארי'ה לייב כ‭' ‬מנחם‭ ‬אב‭ / ‬יום‭ ‬ההילולא כ' מנחם-אב כ' מרחשון כ"ב שבט כ"ד טבת כ"ד טבת כ"ז אדר כ"ז אדר / הגות וואָך כ"ח ניסן כ"ח סיון כ"ף במר-חשוון כוס של ברכה כותבים למערכת כינוס שלוחים כסלו כפר חבד כפר יונה כשרות כתבי יד בפרסום ראשון ל"ג בעומר ל"ג בעומר / בדידי הווה עובדא ל"ג בעומר / סקירה ל"ג בעומר / פתגמים ל"ג בעומר / שולחן-החג לדמותו של חסיד לדמותו של שליח לומדים ובונים מקדש לחיות עם הזמן - בעניני הגאולה ליל הסדר אצל הרבי ליל סדר ליל סדר לימוד חסידות לקהל הרחב לימוד רמב"ם לימוד תורה ליקוי חמה לכתחילה אריבער לקראת ג' תמוז לקראת י' שבט לקראת י"א ניסן לקראת כינוס השלוחים לקראת תשרי לשלום בית מאה שנה למלחמת עולם הראשונה מאוצר המלך מאחורי הקלעים מאמר הגות מבט אישי מבט חסדי מבצע הקהל מבצע יום הולדת מבצע מזוזה מבצע משיח מבצע נש"ק מבצע תפילין מבצעים מבצעים מדור הניגון מדין מדע מדקדקים בדבר מלכות מה אומר הרבי מהורש"ב מהר"ש מואב מופתים בשליחות מזווית חסידית מחיי התמימים מחנה קיץ מחשבה חסידית מיהו יהודי מכות מצרים מלחמת המפרץ מלחמת יום כיפור מלחמת לבנון מלחמת ששת הימים ממשיח וגאולה מנורה מנחם-אב מערת המכפלה מפגש איש מפי חסידים מפי כתבם מצוייני צה"ל מקווה מקסיקו מרבין בשמחה מרוקו מרחשון משה רבינו משולחן ההלכה משיח אין גאזעטן משיח בפרשה משיח וגאולה משיח וגאולה משיח וגאולה \ ודע מה שתשיב משיח וגאולה בעשרת המבצעים משפיע משקיעים בחינוך מתוועדים בדבר מלכות נזכרים ונעשים ני"א ניסן ניגון ניסן נס בצפת נקודת מלכות נשיא נשים סדר ניגונים סיון סיפור סיפור‭ ‬ולקחו סיפור‭ ‬חיים סיפור‭ ‬חיים סיפור לפורים סיפור מבצעים סיפורי מופת סיפורים ופתגמים סיפורים קצרים סכנת האינטרנט סכנת האינטרנט סליחות סעודת מלווה מלכה ספירת העומר ספר תורה ספרד סקירה עוורים עמלק ערי מקלט עשר שנים לגירוש עשרה בטבת פאה נכרית פדיון הבן פולטבה פורים פורים–קטן פטרבורג פינחס פסח פסח שני פעילות פעילות חב"דית פפרשת אמור פרה אדומה פרוייקט מיוחד | חי וקיים פרופיל חסידי פרשת אחרי-מות פרשת אמור פרשת בא פרשת בהר פרשת בחוקותי פרשת בלק פרשת במדבר פרשת בשלח פרשת דברים פרשת דרכים פרשת החודש פרשת וארא פרשת ואתחנן פרשת ויגש פרשת ויחי פרשת ויצא פרשת ויקהל פרשת ויקרא פרשת וירא פרשת וישב פרשת וישלח פרשת חוקת פרשת חיי שרה פרשת יתרו פרשת כי-תבוא פרשת כי-תצא פרשת כי-תשא פרשת לך-לך פרשת מטות פרשת מסעי פרשת מצורע פרשת מקץ פרשת משפטים פרשת נח פרשת נצבים פרשת נשא פרשת עקב פרשת פקודי פרשת צו פרשת קדושים פרשת קורח פרשת ראה פרשת שופטים פרשת שלח פרשת שמות פרשת שמיני פרשת תולדות פרשת תזריע פרשת תזריע-מצורע פרשת תצווה פרשת תרומה פתח תקוה צבאות השם צדקה צה"ל צו צוק איתן ציפייה לגאולה ציצית צמח צדק צפון אפריקה צפת צרפת קאמפ קידוש קידוש לבנה קנאת אחים קרבנות קרבנות הנשיאים קרח קרית גת קרן מחנה ישראל קשרים עם הרבי ר' עזריאל זעליג סלונים ראיון ראש השנה ראשון לציון רב לוי יצחק רב שיח רבי רבי זוסיא מאניפולי רבי רי"יץ רבי רש"ב רבנים רבנית חיה מושקא רבנית חנה רדיו רובשקין רוסיה רחל אמנו רמב"ם רפואה רש"ג רשב"י ש שבועון שהוא שליח שבועות שבת שבת בראשית שבת הגדול שבת חזון שו"ת חינוך שואת אירופה שולחן-השבת שופר שידוך שיעור תניא - חוצה יבשות ונשמות שלום בית שלֹח שליחות שליחות בצל הסכנה שלימות הארץ שלימות הארץ שמחה שמחות בית השואבה שמחת תורה שמחת תורה בליובאוויטש שמיטה שמירת הלשון שנה מעוברת שצעדרין שקלים תומכי תמימים תורה והוראה תורת המלך תימן תל אביב תלמוד תמוז תמונות מספרות תניא תעניות תפילה תשובה תשעה באב תשרי תשרי אצל הרבי
Visitor Feed
Thursday
Jul052018

האור הגנוז בשלושת השבועות

שלושת השבועות הם ימי אבל על גלות וחורבן בית המקדש, אולם בפנימיותם יש בהם מימד חיובי - שכן הם באו כדי להביא להתקשרות עמוקה יותר עם הקב”ה מאשר היה לפני החורבן, התקשרות אמיתית ופנימית יותר שתתגלה במלוא שלימותה בגאולה

לפני שנסענו ל”קבוצה” ללמוד כשנה בחצרות קדשנו, בד’ אמותיו של הרבי מלך המשיח שליט”א ב–770, התוועד עמנו המשפיע שלנו בישיבת ‘תומכי תמימים’ המרכזית, הרה”ח ר’ מענדל פוטרפס.

אחרי כמה שעות של התוועדות חסידותית, כאשר כולם היו כבר “אחרי משקה”, המילים כבר היו דלות מדי מכדי להביע מה שכל אחד מאתנו חש והרגיש.

ואז אמר ר’ מענדל: “מה חושבים אתם, שעתה, כאשר אתם נוסעים ל”קבוצה”, פירושו של דבר הוא שאתם עולים לשלב נוסף בצמיחתכם והתפתחותכם ועלייתכם מחיל אל חיל?!”

והוא הסביר: כאשר ילד שגדל בבית חסידותי עומד להיכנס ל”חדר”, מרגיש הוא שמחה גדולה על שעלה והגיע לשלב חדש. הוא נעשה עתה גדול יותר. הקלה היא זו בעיניכם, מתחיל הוא ללמוד תורה ב”חדר” ולהתחנך בחינוך חסידותי. וכשהוא גדל בשנה ועולה לכיתה גבוהה יותר, הוא מרגיש שוב כי עלה בדרגה ולכן עליו להתעלות עוד יותר. משהתחיל ללמוד משנה ואחר כך גמרא, שוב חש הוא התרוממות רוח, עליית מדרגה, והוא דורש מעצמו בהתאם את הנגזר מכך.

כאשר הוא נעשה בר–מצווה, הוא חוזר ברבים את המאמר ד”ה איתא במדרש תהילים, כולם מזכירים לו כי עתה הוא כבר גדול באמת; אפשר לצרף אותו כבר למניין. הוא חייב בכל המצוות ואחראי בעצמו לכל מעשיו לטוב ולמוטב.

כאשר עובר הוא עוד שלב ונכנס לישיבה, מילד הוא הופך להיות “ישיבה–בחור”, מגיעה ההתרגשות והתרוממות רוחו לשיא חדש. הוא מפסיק את השובבויות ואת משחקי הילדים ועובר להתנהגות חסידותית ההולמת “ישיבה–בחור”. ומה גם “תמים”, מאותן נשמות שזכו כי כ”ק אדמו”ר הרש”ב נ”ע בחר את נשמותיהן שיזכו להיות תלמידי תומכי תמימים. וכך עולה הוא כל פעם לשיא חדש כאשר הגיע לכיתה גבוהה יותר.

עם המעבר מישיבה קטנה לישיבה גדולה, עולה הוא מדרגה נוספת. עתה הוא כבר בחור בוגר, אשר מתוך ידיעה והכרה הינו מוסר את כל כולו למלא את הכוונה של רבותינו נשיאינו הקדושים. יודע הוא את גודל הזכות וגודל האחריות הנדרשת מחיילי בית דוד המתמסרים בלב ונפש למלא את הרצון והכוונה העליונה.

ועתה מה? כאשר נוסעים אתם לרבי, נוסעים ל”קבוצה”, עולים אתם עוד מדרגה? מדרגה גבוהה יותר ונעלית לאין ערוך מכל מה שהיה עד עתה? הא?…

לא ולא! עכשיו אין אתם עולים עוד מדרגה, מתקדמים עוד שלב, מתרוממים לדרגה גבוהה יותר - עכשיו הגיע הזמן להפסיק להיות עוד יותר גדול, עוד יותר מושלם, עוד יותר חסיד ועוד יותר ‘מקושר’ - עכשיו צריך להפסיק להיות “מציאות”.

אמנם מדובר כאן על מציאות של קדושה. מציאות של חסיד ירא שמים ולמדן, של “תמים” ושל שליח - אבל למרות הכל זו מציאות. ומציאות, בעצם קיומה ומציאותה היא מהווה העלם והסתר על אמיתתו יתברך שאין עוד מלבדו. 

אתם נוסעים לרבי - אמר ר’ מענדל כשהוא מדגיש - לא כדי להיות מציאות גדולה ונעלית יותר, אלא כדי להפסיק להיות מציאות. “להוריד את הציור”, גם את ה”ציור” הנעלה ביותר, ולהיות שייך אליו יתברך. וזה נעשה אך ורק על ידי המסירה והנתינה המוחלטת אל הרבי שליט”א לגמרי.

הקשר העצמותי שמתגלה דווקא בגלות

שלושת השבועות הם ימי אבל על גלות וחורבן בית המקדש, אולם בפנימיותם יש בהם מימד חיובי - שכן הם באו כדי להביא להתקשרות עמוקה יותר עם הקב”ה מאשר היה לפני החורבן, התקשרות אמיתית ופנימית יותר שתתגלה במלוא שלימותה בגאולה בזכות מעשינו ועבודתנו כל ימי משך הגלות. החורבן לא היה אלא חורבן והסרת ה”ציור” הקודם של הקשר שלנו עם הקב”ה, וזאת במטרה להגיע אל קשר עצמותי שלמעלה מכל הגבלה, כפי שנאמר “פרזות תשב ירושלים”, ללא חומה או דבר מגביל אחר. כשתתגלה פנימיות זו, אזי ייהפכו ימים אלו לששון ולשמחה ולמועדים טובים. או אז יתגלה שלא היה כאן מלכתחילה גלות וחורבן, אלא רק אמצעי להעלות אותנו לדרגא גבוהה יותר של התקשרות עם הקב”ה.

כאשר עמד בית המקדש על מכונו, כהנים בעבודתם ולויים בדוכנם, או אז הניסים היו דבר שבשיגרה וראו אלקות בגלוי. הביטול וההתקשרות שהיו ליהודי מול הקב”ה חדרו בכל כוחות נפשו של יהודי ומילאו את כולו, אבל זה היה רק משום שהוא הבין הרגיש וראה. אשר על כן, הביטול וההתקשרות היו מוגבלים לפי מידתו, במדידה והגבלה.

אולם כאשר בא החורבן וירדנו לגלות, איננו מבינים למה שפך ה’ את חמתו על בניו הנאמנים לו; ונדמה כאילו ח”ו “עזב ה’ את הארץ” והכל מתנהל בניגוד גמור לרצון ה’ בתורתו - דווקא אז מתגלה הקשר העצמותי של יהודי עם הקב”ה. דווקא אז מתגלה הנאמנות המוחלטת של יהודי לעמו ולאלוקיו, נאמנות שאינה תלויה בשום דבר. זהו קשר עצמותי שבין ישראל לבין אביהם שבשמים ששום דבר לא יכול לפגוע בו.

אמנם, בזמן הזה, אסור לנו לקבל את הגלות, ועלינו לבקש מהקב”ה שיקח אותה מאתנו מהר ככל האפשר, למרות היתרונות שיש בו. כי כאשר הבן מרגיש את עוצמת הריחוק מאביו, הוא איננו יכול להסתפק בקשר העצמותי; הרגשת החסרון צריכה לגרום לו לזעוק מעצם נפשו, “צמאה לך נפשי, כמה לך בשרי, בארץ ציה ועייף בלי מים”. אולם כאשר מגיע הרגע בו מתגלה אותו קשר עצמותי, בשעה שהגלות עולה באור יקרות, או אז נוכל להודות לה’ על שכעס עלינו כביכול (“אנפת בי”) והביא עלינו את החורבן והגלות.

כשנפקח את העיניים ונראה את הגאולה, נבין את כל מה שחווינו בגלות, ונוכל להודות לה’ על ימי הגלות; אז נכיר ונרגיש כי מלכתחילה לא היה כאן חורבן, ואבינו שבשמים מעולם לא עזב את בניו.

ככל שמתקרבים לסיום הגלות, במיוחד כאשר נמצאים בדור האחרון של הגלות שהוא הדור הראשון של הגאולה, וכל העניינים נשלמו, וכבר עומדים הכן לקראת הגאולה - אזי, אומר הרבי מלך המשיח שליט”א (שיחת ש”פ בלק תנש”א), נרגש פחות ופחות הכאב והצער של הגלות, ומתחילה הטעימה מהאור והשמחה של הגאולה. עד שמרגישים רק את הפנימיות של הגלות, שהיא הגאולה.

זו הסיבה, אומר הרבי, שבכל הדורות היה חודש תמוז חודש עצוב וכואב, עד שאפילו שמו של החודש הוא שם של עבודה זרה. אך עתה, בדור האחרון, נקבע בחודש זה חג הגאולה, ועד ששמו של החודש הוא “חודש הגאולה” - שכן כאשר מתקרבים ממש אל הגאולה הולך ופוחת הרגש הכאב וצער הגלות, ומוסיף הרגש האור והשמחה העצמותית של הגאולה.

כלומר, ימים אלו, ברובד הפנימי שלהם הם ימים של של עליה נפלאה, התחלת הגאולה, עד שנגיע לתשעה באב שהוא יום לידתו והתגלותו של משיח; הוא המגלה את העובדה שכל החורבן לא היה אלא “שבירת הציור הקודם” כדי להביא להתקשרות העצמותית של ישראל עם הקב”ה, באופן של “פרזות תשב ירושלים”, ללא חומה וללא שום מדידה והגבלה.

מרשם בדוק לזירוז הגאולה

כדי להתרומם מהגבלות הגלות ומהעובדה “שנולדו בגלות וגדלו בגלות וממילא הינם אנשי גלות, ושואלים כל מיני שאלות וקושיות הנובעות מחושך הגלות” (שיחת ש”פ במדבר ה’תנש”א) - לשם כך יש להשתמש באותו “מירשם בדוק” שניתן לנו על ידי המלך המשיח עצמו - “מירשם” שמטרתו למהר ולזרז את ביאת המשיח והגאולה, ובנוסף לזה גם “לחיות עם משיח” עוד כעת, בימי הגלות, גם אם האדם לא יצא עדיין לגמרי מהגלות הפנימית שלו.

ה”מירשם” הוא הלימוד והעיסוק בעניני משיח וגאולה, ובשבועות אלו במיוחד בעניני בנין בית המקדש. ובפרט “בתורתו (מאמרים ולקוטי שיחות) של נשיא דורנו”. ובהדגשה מיוחדת על לימוד הדבר–מלכות משיחות תנש”א–תשנ”ב, שבו מוסבר ומודגש “לידע ולהכיר המעמד ומצב שבו נמצאים עכשיו, שעומדים על סף הגאולה ממש ומראים באצבע הנה זה מלך המשיח בא”.

יש ללמוד את “הדבר מלכות” בלי תירוצים ובלי אמתלאות, בהתמדה ומבלי הבט על כל המונעים ומעכבים; ללמוד את כל הדבר–מלכות מתחילתו ועד סופו בכל שבוע ושבוע, כאשר המטרה היא שהמוח והלב וכל האברים יהיו מלאים וחדורים במשיח וגאולה.

יחי אדוננו מורנו ורבינו מלך המשיח לעולם ועד! 

 

Reader Comments

There are no comments for this journal entry. To create a new comment, use the form below.

PostPost a New Comment

Enter your information below to add a new comment.

My response is on my own website »
Author Email (optional):
Author URL (optional):
Post:
 
All HTML will be escaped. Hyperlinks will be created for URLs automatically.