Share

Search
BeisMoshiach.org
Web
תגים
ששים שנה לייסוד הרשת "עשה לך רב" ##910 #1000 #1001 #1002 #1003 #1004 #1005 #1006 #1007 #1008 #1009 #1010 #1012 #1013 #1014 #1015 #1016 #1017 #1018 #1019 #1020 #1021 #1022 #1023 #1024 #1025 #1026 #1027 #1028 #1029 #1030 #1031 #1032 #1033 #1034 #1035 #1036 #1037 #1038 #1039 #1040 #1041 #1042 #1043 #1044 #1045 #1046 #1048 #1049 #1050 #1051 #1052 #1053 #1054 #1055 #1056 #1057 #1058 #1059 #1060 #1061 #1062 #1063 #1064 #1065 #1066 #1067 #1068 #1069 #1070 #1071 #1072 #1073 #1074 #1075 #1076 #1077 #1078 #1079 #1080 #1081 #1082 #1083 #1084 #1085 #1089 #1090 #1091 #1092 #1093 #1094 #1095 #1096 #1097 #1098 #1099 #1100 #1101 #1102 #1103 #1104 #1106 #1107 #1108 #1109 #1110 #1111 #1112 #1113 #1114 #1115 #1116 #1117 #1118 #1119 #1120 #1121 #1122 #1124 #1125 #1126 #1128 #1129 #1130 #1136 #1137 #1138 #1139 #1140 #1141 #1144 #215 #380 #825 #826 #827 #828 #829 #830 #831 #832 #833 #834 #835 #836 #837 #838 #839 #840 #841 #842 #843 #844 #845 #846 #847 #848 #849 #850 #851 #852 #853 #854 #855 #856 #857 #858 #859 #860 #861 #862 #863 #864 #865 #866 #867 #868 #869 #870 #871 #872 #873 #874 #875 #876 #877 #878 #879 #880 #881 #882 #883 #884 #885 #886 #887 #888 #889 #890 #891 #892 #893 #894 #895 #896 #897 #898 #899 #9 #90 #900 #901 #902 #903 #904 #905 #906 #907 #908 #909 #910 #911 #912 #913 #914 #915 #916 #917 #918 #919 #920 #921 #922 #923 #924 #925 #926 #927 #928 #929 #930 #931 #932 #933 #934 #935 #936 #937 #938 #939 #940 #941 #942 #943 #944 #945 #946 #947 #948 #950 #951 #952 #953 #954 #955 #956 #957 #958 #959 #960 #961 #962 #964 #966 #967 #968 #969 #970 #971 #973 #974 #976 #977 #978 #979 #980 #981 #982 #983 #984 #985 #986 #988 #989 #99 #990 #991 #992 #993 #994 #995 #996 #997 #998 #999 100 שנה למלחמת עולם הראשונה 120 שנה להתייסדות ישיבת תומכי תמימים 770 974 א' כסלו אבלות אגרות קודש אגרות קודש בפרסום ראשון אגרות קודש מתורגמות בפרסום ראשון אגרות תשל"ח אדמו"ר הזקן אדמו"ר הריי"צ אדר אהבת ישראל אוסטרליה אוצרות גנוזים אורות התניא בכלים דתיקון אורחים אחר מיטתו של הרב אחרוןחביב איטליה אייר איך ללמד חסידות לקהל הרחב אימון אישי אימון אישי אימוץ אירופה אירן אלול אליהו אמונה אמור אנ"שליחות אסירי ציון אסירים אפית מצות אקטואליה חב"דית ארגנטינה ארה"ב ארץ ישראל ב' איר ב' ניסן בא באור החסידות באר שבע בבא סאלי בדידי הווה עובדא בדפוס בהעלותך בהר–בחוקותי בוא נתוועד על זה בטחון בין המצרים ביקור חולים בית ספר למלאכה בית רבקה בלק במדבר במלאת מאה שנים לפרוץ מלחמת העולם הראשונה בני נח בעל שם טוב בעלז בעקבות הנבואה בראי העתונות ברוסיה הקומוניסטית ברזיל בריאות ברית מילה ברכת כהנים בר-מצווה ברסלב בשבילי ההיסטוריה בשליחות המלך בשם אומרם ג' השבועות ג' תמוז גאולה ומשיח גדולי ישראל גוש קטיף גיוס לצבא גיור גיל השידוכים גלגולה של נשמה גליון 1000 גליל גמילות חסדים גן ישראל גני ילדים דבר המערכת דבר מלכות דולרים דידן נצח דמות חסידית ה' אייר ה' טבת הבבא סאלי הבעל שם טוב הגות וואך הדפסת התניא ההתוועדות ב-770 הודו היסטוריה חב"דית היסטוריה חסידית היסטוריה מזווית חב"דית הכותל הכנסת אורחים הלכה המזכיר המקדש וכליו הפצת המעיינות הפרשה החסידית הצלת פליטי השואה הקהל הרב אברהם חיים נאה הרב חדקוב הרבי הרבי הריי"צ הרבי הרש"ב הרבי והאמן הרצלי'ה השואה השליחות לכיבוש אוסטרליה התוועדות‭ ‬חסידותית התקשרות התקשרות בצפון אפריקה התשובה ז' אדר זיו הפרשה זיכרון להולכים זיכרונות מבית אדמו"ר מהורש"ב זכרונות הרב סעדיה מעטוף ע"ה זכרונות חסידיים ח"י אלול חברון חג המו"צים חג סוכות חג שבועות חדש בעולם התורני חדשות חוזרים לישיבה חוני חופשה חטא המרגלים חיים חסידיים חיים של שליחות חיים של שליחות חינוך חירות חלֹוֹם חייו חמשה עשר באב חנוכה חסד חקת חשבון נפש חת"ת חתונה ט' אדר ט' כסלו ט"ו אלול ט"ו באב ט"ו בסיוון ט"ו בשבט טור אורח טור‭ ‬אישי טור למחשבה טורקיה טכנולוגיה בשירות הגאולה י' טבת י' שבט י"א ניסן י"ב תמוז י"ג אלול י"ג ניסן י"ט כסלו י"ט כסלו / מאמר בפירסום ראשון יד לאחים יובל לקבוצה יום הולדת יום ירושלים יום כיפור יומן המאסר יומן טוביה זילברשטרום. יומנו של תמים ב-770 יוסף י'ז תמוז יחידות אצל הרבי ילדי ישראל ימי בראשית ימים נוראים ימים נראים יפן יציאת מצרים ירושלים ישראל ארי'ה לייב כ‭' ‬מנחם‭ ‬אב‭ / ‬יום‭ ‬ההילולא כ' מנחם-אב כ' מרחשון כ"ב שבט כ"ד טבת כ"ד טבת כ"ז אדר כ"ז אדר / הגות וואָך כ"ח ניסן כ"ח סיון כ"ף במר-חשוון כוס של ברכה כותבים למערכת כינוס שלוחים כסלו כפר חבד כפר יונה כשרות כתבי יד בפרסום ראשון ל"ג בעומר ל"ג בעומר / בדידי הווה עובדא ל"ג בעומר / סקירה ל"ג בעומר / פתגמים ל"ג בעומר / שולחן-החג לדמותו של חסיד לדמותו של שליח לומדים ובונים מקדש לחיות עם הזמן - בעניני הגאולה ליל הסדר אצל הרבי ליל סדר ליל סדר לימוד חסידות לקהל הרחב לימוד רמב"ם לימוד תורה ליקוי חמה לכתחילה אריבער לקראת ג' תמוז לקראת י' שבט לקראת י"א ניסן לקראת כינוס השלוחים לקראת תשרי לשלום בית מאה שנה למלחמת עולם הראשונה מאוצר המלך מאחורי הקלעים מאמר הגות מבט אישי מבט חסדי מבצע הקהל מבצע יום הולדת מבצע מזוזה מבצע משיח מבצע נש"ק מבצע תפילין מבצעים מבצעים מדור הניגון מדין מדע מדקדקים בדבר מלכות מה אומר הרבי מהורש"ב מהר"ש מואב מופתים בשליחות מזווית חסידית מחיי התמימים מחנה קיץ מחשבה חסידית מיהו יהודי מכות מצרים מלחמת המפרץ מלחמת יום כיפור מלחמת לבנון מלחמת ששת הימים ממשיח וגאולה מנורה מנחם-אב מערת המכפלה מפגש איש מפי חסידים מפי כתבם מצוייני צה"ל מקווה מקסיקו מרבין בשמחה מרוקו מרחשון משה רבינו משולחן ההלכה משיח אין גאזעטן משיח בפרשה משיח וגאולה משיח וגאולה משיח וגאולה \ ודע מה שתשיב משיח וגאולה בעשרת המבצעים משפיע משקיעים בחינוך מתוועדים בדבר מלכות נזכרים ונעשים ני"א ניסן ניגון ניסן נס בצפת נקודת מלכות נשיא נשים סדר ניגונים סיון סיפור סיפור‭ ‬ולקחו סיפור‭ ‬חיים סיפור‭ ‬חיים סיפור לפורים סיפור מבצעים סיפורי מופת סיפורים ופתגמים סיפורים קצרים סכנת האינטרנט סכנת האינטרנט סליחות סעודת מלווה מלכה ספירת העומר ספר תורה ספרד סקירה עוורים עמלק ערי מקלט עשר שנים לגירוש עשרה בטבת פאה נכרית פדיון הבן פולטבה פורים פורים–קטן פטרבורג פינחס פסח פסח שני פעילות פעילות חב"דית פפרשת אמור פרה אדומה פרוייקט מיוחד | חי וקיים פרופיל חסידי פרשת אחרי-מות פרשת אמור פרשת בא פרשת בהר פרשת בחוקותי פרשת בלק פרשת במדבר פרשת בשלח פרשת דברים פרשת דרכים פרשת החודש פרשת וארא פרשת ואתחנן פרשת ויגש פרשת ויחי פרשת ויצא פרשת ויקהל פרשת ויקרא פרשת וירא פרשת וישב פרשת וישלח פרשת חוקת פרשת חיי שרה פרשת יתרו פרשת כי-תבוא פרשת כי-תצא פרשת כי-תשא פרשת לך-לך פרשת מטות פרשת מסעי פרשת מצורע פרשת מקץ פרשת משפטים פרשת נח פרשת נצבים פרשת נשא פרשת עקב פרשת פקודי פרשת צו פרשת קדושים פרשת קורח פרשת ראה פרשת שופטים פרשת שלח פרשת שמות פרשת שמיני פרשת תולדות פרשת תזריע פרשת תזריע-מצורע פרשת תצווה פרשת תרומה פתח תקוה צבאות השם צדקה צה"ל צו צוק איתן ציפייה לגאולה ציצית צמח צדק צפון אפריקה צפת צרפת קאמפ קידוש קידוש לבנה קנאת אחים קרבנות קרבנות הנשיאים קרח קרית גת קרן מחנה ישראל קשרים עם הרבי ר' עזריאל זעליג סלונים ראיון ראש השנה ראשון לציון רב לוי יצחק רב שיח רבי רבי זוסיא מאניפולי רבי רי"יץ רבי רש"ב רבנים רבנית חיה מושקא רבנית חנה רדיו רובשקין רוסיה רחל אמנו רמב"ם רפואה רש"ג רשב"י ש שבועון שהוא שליח שבועות שבת שבת בראשית שבת הגדול שבת חזון שו"ת חינוך שואת אירופה שולחן-השבת שופר שידוך שיעור תניא - חוצה יבשות ונשמות שלום בית שלֹח שליחות שליחות בצל הסכנה שלימות הארץ שלימות הארץ שמחה שמחות בית השואבה שמחת תורה שמחת תורה בליובאוויטש שמיטה שמירת הלשון שנה מעוברת שצעדרין שקלים תומכי תמימים תורה והוראה תורת המלך תימן תל אביב תלמוד תמוז תמונות מספרות תניא תעניות תפילה תשובה תשעה באב תשרי תשרי אצל הרבי
Visitor Feed
Thursday
Jul262018

צריך מסירות נפש על חינוך לטהרת הקודש

חינוך על טהרת הקודש הוא הנושא המרכזי בחייו של יהודי, ועל אחת כמה חסיד. בחינוך אסור שיהיו פשרות, שכן “שריטה קלה בגרעין הנזרע, שאפילו שריטה קטנה בו - סופה לגרום לאחר זמן מום גדול באילן הגדל ממנו”, מבהיר הרבי מה”מ >> התוועדות חסידותית אודות חינוך על טהרת הקודש >> לחיים חסידים!

אחד הדברים שבהם השתדל במיוחד המשפיע הרה”ח ר’ מענדל פוטרפס, היה הקמת מוסדות חינוך על טהרת הקודש ללא לימודי חול כלל בכל העולם.

הוא היה מעורב חזק מאד בפתיחת “חדר אידיש” בכפר חב”ד וכן בדטרויט ובעוד מקומות שונים בעולם. תכופות היה חוזר על דברי רבינו הזקן בתניא סוף פרק ח’, שלימוד חכמות אומות העולם מטמא את המוח. הוא גם היה מצטט את שיחתו של הרבי שליט”א בשמחת תורה תשט”ו: “ג’ השנים הראשונות שבהן הילד מתחיל ללמוד, זה היסוד העיקרי להצלחתו בעתיד. דווקא בזמן הזה לוקחים את הילד ומטמאים את מוחו באנגלית, גראמאטיקע וכיוצא–בזה! הלוואי שגם גדולים לא היו יודעים עניינים אלו! ועל–אחת–כמה–וכמה ילדים - עד תשע שנים, עד י”ב שנה - והייתי אומר גם לגבי השנים הבאות. רצונו של הקב”ה לשכון דווקא במוחו של ילד יהודי - לוקחים מוח זה ומטמאים אותו בחכמות חיצוניות!… היכן היא הגאווה היהודית?!”

והיה ר’ מענדל מוסיף ומספר על שלושה ששאלו את הרבי שליט”א: והרי גם הרבי למד חכמות חיצוניות? והרבי ענה שלוש תשובות לכל אחד מהשואלים לפי עניינו.

לאישה פשוטה ששאלה ענה הרבי - ואם אחד קפץ מקומה עשירית ונשאר בחיים, זה אומר שכולם צריכים לקפוץ מן הקומה העשירית?!

לסוחר ששאל ענה הרבי - אדרבה. בגלל שהייתי שם, אני יודע עד כמה זה מסוכן.

ולתלמיד חכם ששאל - יש הלכה שמי שכבר למד את כל התורה כולה, מותר לו, ואפילו מוטל עליו, ללמוד גם חכמות חיצוניות, כדי שישתמש בהם שיהיו “רקחות וטבחות” לסייע לענייני התורה. אבל זהו רק למי שכבר למד את כל התורה כולה. והרבי מוסיף ומבאר שזהו מה שכותב רבינו הזקן בסוף פרק ח’ בתניא “וזהו טעמו של הרמב”ם והרמב”ן ז”ל וסיעתן שעסקו בהן”. שלכאורה הרי אין עניינו של התניא להסביר את הנהגת הרמב”ם והרמב”ן. אלא שבזה בא רבינו הזקן לומר שלמי מותר לעסוק בחכמות אלו - רק למי שעל דרך הרמב”ם והרמב”ן. וכאמור, מי שכבר למד כל התורה כולה, שרק אז יש לו את הכוחות להשתמש בחכמות אלו ולהעלותם לקדושה.

עוד היה ר’ מענדל מספר, שפעם בביקור בדטרויט, נכנס לבחון את הילדות שלמדו ב”חדר” בכיתה א’. ושאל אותם מה ברא ה’ ביום ראשון ומה ביום שני וכו’, ולבסוף מה ברא ה’ בשבת? הילדות ענו שבשבת לא ברא ה’ שום דבר. ר’ מענדל היתמם ושאל: מה חטאה השבת שה’ לא ברא בה מאומה? השיבה אחת הילדות: בשבת ה’ ברא את הקדושה! והוסיף ר’ מענדל כשקורת רוח גלויה על פניו: זהו ה”אור חוזר” ממי שלומד בכיתה א’ רק לימודי קודש!

בחינוך יהודי אין תחרות

בעקבות אותה שיחה חריפה בתשט”ו נגד לימודי חול, נפתחו כמה וכמה מוסדות חינוך על טהרת הקודש בכמה מקומות בעולם. לכל לראש בשכונת קראון הייטס. החסיד ר’ מיכאל טייטלבוים נחלץ חושים ופתח אז את המוסד המפואר “אהלי תורה” שבמשך השנים הוציא מתוכו אלפים רבים של תלמידים.

מספרים כי באותם ימים, גיסו של הרבי, הרה”ח ר’ שמריהו גוראריה, הרש”ג, שהיה “מנהל פועל” של ה”ליובאוויטשע ישיבה”, שם למדו גם לימודי חול, פנה אל הרבי בקובלנה שזה מתחרה ומפריע לישיבה שלו, וביקש שהרבי יורה לר’ מיכאל לסגור את המוסד. אולם הרבי לא הסכים.

נקודה זו שבה מובהר כי אין דבר כזה “תחרות” בכל הקשור ללימוד תורה, ניתן ללמוד ממכתב אחר של הרבי, כתשובה על שאלה שהופנתה אליו לגבי אפשרות של מניעת תחרות על ידי צירוף של שני מוסדות לימוד יחד: “בהנוגע לצירוף בית הספר, שיהיה הכל במקום אחד - מובן שאין לזה מקום כלל. וצריך להשתמט מזה בהחלט, אלא - שבאופן דיפלומטי מבלי לנגוע בכבודו של מי שהוא, ואפילו לא בישות של מי שהוא. וכמה הסברות לזה: הרי אין דרישה ומקום לבטל קהילתם ח”ו, ולצרפה לקהילתם. ועל דרך זה בהנ”ל, אין להכריח את הצבור על תכנית חינוך אחת לכולם. ואדרבה צריכות להיות כמה תכניות - מובן שכולן על טהרת הקודש - בכדי שכל אחד ואחד יבחור בהיותר מתאימה לו (והראי’ - שבכפר חב”ד עצמו ייסדו תלמוד תורה, ישיבה, בית ספר למלאכה, בית ספר לחקלאות ועוד, אף שכולם חב”ד’ניקעס … והכל מודים שכמה בתי כנסת אפשר להיות בשכונה אחת באם הנוסח שונה. ועל דרך זה בחינוך - יש מבכרים לימוד משנה או גמרא, בקיאות או חריפות, דינים או תורה לשמה ועוד ועוד. וככל שיקצרו בהשקלא וטריא בזה, ולא יבליטו את הפרינציפ שבהענין - טוב יותר בשביל שיהיו היחסים להבא טובים יותר ונוחים יותר” (אגרות–קודש כרך יח ע’ תס. אגרת ו’תתקמ).

ממכתב זה ברורה דעתו של הרבי בכלל, שמותר וצריך לפתוח מוסדות חינוך על טהרת הקודש יותר ויותר, וכל אחד משובח מחברו, והתחרות בין המוסדות היא חיובית מאד, כי היא גורמת לכך שכולם ינסו להיות עוד יותר טובים, כמאמר “קנאת סופרים תרבה חכמה”.

בעיר מונטריאל היה ראש ישיבה ליטאי בשם הרב קויפמן. הוא רצה לפתוח בעיר ישיבה ליטאית. בשלב מסוים נכנס אל הקודש פנימה ל’יחידות’ וסיפר לרבי בחשש על תכניתו, והוסיף בזהירות, שהרי זה הולך להתחרות עם ישיבת “תומכי תמימים” בעיר. כמה התפלא לשמוע שהרבי מרעיף עליו ברכות מאליפות. הוא נדהם ושאל: “והרי זה יפריע לישיבת חב”ד?!” ענה לו הרבי: “וכי אתה חושב שאלך נגד השולחן ערוך? והרי ישנה הלכה מפורשת בשולחן ערוך שמותר לפתוח תלמוד תורה ליד תלמוד תורה קיים ואין בזה משום השגת גבול שכן ‘יגדיל תורה ויאדיר’”.

נכון אמנם שבמקומות בהם לא הייתה ברירה, אפשר הרבי לימודי חול במסגרת מצומצמת. כמו אפילו ב”ליובאוויטשע ישיבה” שייסד הרבי הריי”צ. ובכל זאת, כפי הפתגם, שהרבי חוזר עליו הרבה, “וכי מפני שטוב הוא טוב, יותר טוב לא יותר טוב?!”

אולם במקומות שבהם אפשר לקחת את הטוב ביותר ולתת אותו לילדים, ברור שצריך להשתדל בכל הכוחות לתת לילדים את החינוך הטוב ביותר.

וכפי שאומר הרבי (שיחת יום א’ דר”ח אלול תשמ”ב) “ומובן שגם כאשר עד עתה למד הילד בבית ספר שבו מקבלים חינוך הכשר - צריכים להשתדל שמכאן ולהבא יקבל חינוך על טהרת הקודש. ובחינוך על טהרת הקודש גופא ישנם כמה וכמה דרגות, ותמיד צריכים להעלות בעניין החינוך. מובן שאין להתחשב בהוצאות הכספיות הכרוכות בזה - כי החיסכון בדולרים אחדים על ידי שלא יעניק לילדיו את החינוך הטוב ביותר, יגרע בטובתם של ילדיו בנוגע לאופן חינוכם כל ימי חייהם.

ולכן כאשר נמצאים בזמן שבו רושמים את הילדים לבתי ספר, הרי זה הזמן המתאים ביותר להשתדל שהילדים יקבלו את החינוך הטוב ביותר, על ידי זה שרושמים אותם לבית ספר, תלמוד תורה וישיבה המתנהלים על טהרת הקודש. ולכן דרושה התבוננות פנימית ועמוקה כדי לקבוע היכן יוכל הילד לקבל את החינוך הטוב ביותר, בתכלית השלימות”.

אם לא די בכך, הרי שהרבי מוסיף ומחדד את המסר במכתב קדשו: “פשרה, שעניינה ויתור ונטיה מן הדרך - הנה אפילו סטיה קלה מדרך האמת לאמתו בחינוך הנוער, למה הדבר דומה, לשריטה קלה בגרעין הנזרע, שאפילו שריטה קטנה בו - סופה לגרום לאחר זמן מום גדול באילן הגדל ממנו, מום אשר קשה לשערו מראש. והנמשל מובן”. (אגרות קודש כרך יג עמוד שמה).

לחנך ברוח של משיח

אם כך בחינוך “רגיל” על טהרת הקודש, הרי שהנושא ברור יותר ויותר בחינוך על פי רוח של גאולה ומשיח, נושא המהווה את הנקודה הפנימית של כל חסיד, כפי שהרבי מעורר בהתוועדות פרשת תרומה תשמ”א: “יש לחנך את הילד בכל עניני התורה ומצוותיה, ועל אחת כמה וכמה בנוגע לי”ג עיקרי האמונה, שאחד מהם הוא העיקר ד”אחכה לו בכל יום שיבוא” - הענין דביאת המשיח. ובאם אינו עושה כן - הרי הוא מועל בשליחותו לענין החינוך!”

חינוך כזה שהילדים יהיו חדורים לגמרי במשיח, הוא צורך השעה, כדברי הרבי הזכורים לנו היטב (שמחת תורה תשנ”ב) “החינוך של תשב”ר צריך להיות באופן שהתינוקות נעשים חדורים לגמרי תוך תוכם עם הענין והנקודה של “משיח”, כך שכאשר רק נותנים מבט על ילד יהודי, מה רואים? - רואים משיח! כל מציאותם היא “משיח”!”

נכון, לא תמיד זה קל. זה הרף העליון של חינוך חסידי, אך בשביל זה חונכנו על מסירות נפש. בשביל חינוך של תשב”ר, אלה הם משיחי, צריך מסירות נפש, כדברי הרבי (שיחת י’ שבט תשל”ז) “יש ללמוד מבעל ההילולא, אשר מסר נפשו בפועל, ואף שלח יהודים אחרים למסור נפשם כדי להקים חדרים לילדים יהודיים ושהלימוד בחדרים אלו יהיה על טהרת הקודש בלי לשנות חס ושלום את דרכי החינוך שהיו נהוגות בעם ישראל כל הדורות. הרי על אחת כמה וכמה בימינו אלה … שאין זה חס ושלום מצב של סכנה גופנית, וצריך להשתדל ביותר, שהחינוך של ילדי ישראל יושתת לגמרי על טהרת הקודש”.

מלווים בברכותיו של הרבי

זכיתי והרבי נהג בי טובת עין ומסר בידי את הזכות לכהן כחבר הנהלת המוסדחדר ליובאוויטשבכפר חבד, המושתת על טהרת הקודש לגמרי, ללא שום תערובת של לימודי חול, ומעמיד דורות של חיילי צבאות השם החדורים בחיי ההתקשרות לרבי ובאופן כזה שכל מציאותם היא משיח”.

דווקא בעת הזאת, כשהחושך מכסה ארץ, קיומו של חדר זה המשמש כסמל לחינוך חסידי טהור הנצמד בדייקנות לכל הוראותיו של הרבי - בלי שום פשרות! היא בשורה אמיתית והוכחה ניצחת לכך שהרביאיז נאך מער לעבדיקער, נאך מער שטארקער, און נאך מער אקטיב” - עוד יותר חי! עוד יותר חזק! ועוד יותר פעיל!

[וזאת מבלי לגרוע חלילה מעשרות ואולי מאות מוסדות חינוך חבד שישנם על טהרת הקודש בה, אך כפי שמעיד הרבי בעצמו שבחינוך על טהרת הקודש גופא ישנם כמה וכמה דרגות, ותמיד צריכים להעלות בעניין החינוך”].

כמו תמיד בהיסטוריה, גם קיומו של חדר זה - אשר הוקם ביוזמת קבוצת הורים חסידיים יראישמיים תושבי הכפר, בתמיכתו ובעידודו של המדא הרב מרדכי שמואל אשכנזי עה - זכה להתנגדויות מצד אלו שלא ראו זאת בעין טובה. אך הרב אשכנזי עה, הדף את טענותיהם כפסק השולחן ערוך הנל שנכון לפתוח תלמוד תורה ליד תלמוד תורה קיים, משוםיגדיל תורה ויאדיר”.

בסייעתא דשמיא ובברכותיו המופלאות של הרבי שליטא, החדר הולך וגדל באופן שלמעלה מן המשוער, ובחודש אלול הבעלט ייפתח איה בפעם השמינית עם כמאתיים ילדים(!) כן ירבו.

לב ליבו של החדר הם אותם אבות ואימהות יחיו, אשר מוסרים נפשם ממש למען חינוך ילדיהם, מבלילהתחשב בהוצאות הכספיות הכרוכות בזה”, וגם בימים אלה, ממשיכים לעמוד כחומה בצורה למען החינוך הטהור.

בהשגחה פרטית, לפני שלושים שנה, בהתוועדות שבת מברכים אלול תשמח, נשא הרבי שיחה בה ביאר כיצד יש להגיב להתנגדות לעניינים של קדושה:

גם כשרואה שישנה התנגדות, מניעות ועיכובים כו’ - שיוסיף בחיזוק והפצת תורה ויהדות - הרי לא זו בלבד שאין זה גורם לו חלישות חס ושלום, אלא אדרבה, המניעות והעיכובים מעוררים אצלו כוחות נעלמים להתגבר ולהוסיף ביתר שאת וביתר עוז בהפצת היהדות, וזוהי הסיבה האמיתית להתנגדות כו’ - מכיוון שרוצים מלמעלה שעבודתו תהיה באופן של התגברות יתירה, ולכן אין לו מה להתפעל מהמניעות והעיכובים, ואדרבה, להתגבר עליהם כו’, בידעו נאמנה שדבר אלקינו יקום לעולם”.

ולאחר מכן המשיך הרבי:

יש לזכור שהתנגדות לתורה ויהדות כואין בה משום חידוש, שכן, כך דרכו של עולםהזה מאז שנעשו ישראל לעם, בזמן מתן תורה . . ומזה מובן גם בעבודתו הפרטית של כל אחד ואחד מישראל - שכאשר נתקל בהתנגדות, מניעה ועיכוב כו’, בעבודתו בהפצת התורה והיהדות, אין לו להתפעל מזה, בידעו שאין זה חידוש .. ואדרבה, עליו להפיק מההתנגדות את התועלת הרצויה - שיתגלו אצלו כוחות נעלמים, כולל גם ידידים נעלמים כו’, שעלידי זה עבודתו בהתגברות יתירה.

ועוד עניין בזה - שלמרות ההתנגדות, המניעות והעיכובים כו’, צריכה להיות ההתגברות בחיזוק התורה והיהדות מתוך שמחה. ככל ענייני העבודה בתורה ומצוותיה שצריכים להיותבשמחה ובטוב לבב”.

לחיים, לחיים ולברכה! חיזקו ויאמץ לבבכם - מתוך שמחה וטוב לבב - כל המוסרים נפשם למען חינוך ילדי ישראל על טהרת הקודש. וכמאמר חסידיםדער רבי וועט זיכער אויספירן” - הרבי בוודאי ובוודאי ימלא את רצונו, אלא שניתנה לנו הזכות והאפשרות להיות חלק בזה. אשרינו!

יחי אדוננו מורנו ורבינו מלך המשיח לעולם ועד.

Reader Comments

There are no comments for this journal entry. To create a new comment, use the form below.

PostPost a New Comment

Enter your information below to add a new comment.

My response is on my own website »
Author Email (optional):
Author URL (optional):
Post:
 
All HTML will be escaped. Hyperlinks will be created for URLs automatically.