Share

Search
BeisMoshiach.org
Web
תגים
ששים שנה לייסוד הרשת "עשה לך רב" ##910 #1000 #1001 #1002 #1003 #1004 #1005 #1006 #1007 #1008 #1009 #1010 #1012 #1013 #1014 #1015 #1016 #1017 #1018 #1019 #1020 #1021 #1022 #1023 #1024 #1025 #1026 #1027 #1028 #1029 #1030 #1031 #1032 #1033 #1034 #1035 #1036 #1037 #1038 #1039 #1040 #1041 #1042 #1043 #1044 #1045 #1046 #1048 #1049 #1050 #1051 #1052 #1053 #1054 #1055 #1056 #1057 #1058 #1059 #1060 #1061 #1062 #1063 #1064 #1065 #1066 #1067 #1068 #1069 #1070 #1071 #1072 #1073 #1074 #1075 #1076 #1077 #1078 #1079 #1080 #1081 #1082 #1083 #1084 #1085 #1089 #1090 #1091 #1092 #1093 #1094 #1095 #1096 #1097 #1098 #1099 #1100 #1101 #1102 #1103 #1104 #1106 #1107 #1108 #1109 #1110 #1111 #1112 #1113 #1114 #1115 #1116 #1117 #1118 #1119 #1120 #1121 #1122 #1124 #1125 #1126 #1128 #1129 #1130 #215 #380 #825 #826 #827 #828 #829 #830 #831 #832 #833 #834 #835 #836 #837 #838 #839 #840 #841 #842 #843 #844 #845 #846 #847 #848 #849 #850 #851 #852 #853 #854 #855 #856 #857 #858 #859 #860 #861 #862 #863 #864 #865 #866 #867 #868 #869 #870 #871 #872 #873 #874 #875 #876 #877 #878 #879 #880 #881 #882 #883 #884 #885 #886 #887 #888 #889 #890 #891 #892 #893 #894 #895 #896 #897 #898 #899 #9 #90 #900 #901 #902 #903 #904 #905 #906 #907 #908 #909 #910 #911 #912 #913 #914 #915 #916 #917 #918 #919 #920 #921 #922 #923 #924 #925 #926 #927 #928 #929 #930 #931 #932 #933 #934 #935 #936 #937 #938 #939 #940 #941 #942 #943 #944 #945 #946 #947 #948 #950 #951 #952 #953 #954 #955 #956 #957 #958 #959 #960 #961 #962 #964 #966 #967 #968 #969 #970 #971 #973 #974 #976 #977 #978 #979 #980 #981 #982 #983 #984 #985 #986 #988 #989 #99 #990 #991 #992 #993 #994 #995 #996 #997 #998 #999 100 שנה למלחמת עולם הראשונה 120 שנה להתייסדות ישיבת תומכי תמימים 770 974 א' כסלו אבלות אגרות קודש אגרות קודש בפרסום ראשון אגרות קודש מתורגמות בפרסום ראשון אגרות תשל"ח אדמו"ר הזקן אדמו"ר הריי"צ אדר אהבת ישראל אוסטרליה אוצרות גנוזים אורות התניא בכלים דתיקון אורחים אחר מיטתו של הרב אחרוןחביב איטליה אייר איך ללמד חסידות לקהל הרחב אימון אישי אימוץ אירופה אירן אלול אליהו אמונה אמור אנ"שליחות אסירי ציון אסירים אפית מצות אקטואליה חב"דית ארגנטינה ארה"ב ארץ ישראל ב' איר ב' ניסן בא באור החסידות באר שבע בבא סאלי בדידי הווה עובדא בדפוס בהעלותך בהר–בחוקותי בוא נתוועד על זה בטחון בין המצרים ביקור חולים בית ספר למלאכה בית רבקה בלק במדבר במלאת מאה שנים לפרוץ מלחמת העולם הראשונה בני נח בעל שם טוב בעלז בעקבות הנבואה בראי העתונות ברוסיה הקומוניסטית ברזיל בריאות ברית מילה ברכת כהנים בר-מצווה ברסלב בשבילי ההיסטוריה בשליחות המלך בשם אומרם ג' השבועות ג' תמוז גאולה ומשיח גדולי ישראל גוש קטיף גיוס לצבא גיור גיל השידוכים גלגולה של נשמה גליון 1000 גליל גמילות חסדים גן ישראל גני ילדים דבר המערכת דבר מלכות דולרים דידן נצח דמות חסידית ה' אייר ה' טבת הבבא סאלי הבעל שם טוב הגות וואך הדפסת התניא ההתוועדות ב-770 הודו היסטוריה חב"דית היסטוריה חסידית היסטוריה מזווית חב"דית הכותל הכנסת אורחים הלכה המזכיר המקדש וכליו הפצת המעיינות הפרשה החסידית הצלת פליטי השואה הקהל הרב אברהם חיים נאה הרב חדקוב הרבי הרבי הריי"צ הרבי הרש"ב הרבי והאמן הרצלי'ה השואה השליחות לכיבוש אוסטרליה התוועדות‭ ‬חסידותית התקשרות התקשרות בצפון אפריקה התשובה ז' אדר זיו הפרשה זיכרון להולכים זיכרונות מבית אדמו"ר מהורש"ב זכרונות הרב סעדיה מעטוף ע"ה זכרונות חסידיים ח"י אלול חברון חג המו"צים חג סוכות חג שבועות חדש בעולם התורני חדשות חוזרים לישיבה חוני חופשה חטא המרגלים חיים חסידיים חיים של שליחות חיים של שליחות חינוך חירות חלֹוֹם חייו חמשה עשר באב חנוכה חסד חקת חשבון נפש חת"ת חתונה ט' אדר ט' כסלו ט"ו אלול ט"ו באב ט"ו בסיוון ט"ו בשבט טור אורח טור‭ ‬אישי טור למחשבה טורקיה טכנולוגיה בשירות הגאולה י' טבת י' שבט י"א ניסן י"ב תמוז י"ג אלול י"ג ניסן י"ט כסלו י"ט כסלו / מאמר בפירסום ראשון יד לאחים יובל לקבוצה יום הולדת יום ירושלים יום כיפור יומן המאסר יומן טוביה זילברשטרום. יומנו של תמים ב-770 יוסף י'ז תמוז יחידות אצל הרבי ילדי ישראל ימי בראשית ימים נוראים ימים נראים יפן יציאת מצרים ירושלים ישראל ארי'ה לייב כ‭' ‬מנחם‭ ‬אב‭ / ‬יום‭ ‬ההילולא כ' מנחם-אב כ"ב שבט כ"ד טבת כ"ד טבת כ"ז אדר כ"ז אדר / הגות וואָך כ"ח ניסן כ"ח סיון כ"ף במר-חשוון כוס של ברכה כותבים למערכת כינוס שלוחים כסלו כפר חבד כפר יונה כשרות כתבי יד בפרסום ראשון ל"ג בעומר ל"ג בעומר / בדידי הווה עובדא ל"ג בעומר / סקירה ל"ג בעומר / פתגמים ל"ג בעומר / שולחן-החג לדמותו של חסיד לדמותו של שליח לומדים ובונים מקדש לחיות עם הזמן - בעניני הגאולה ליל הסדר אצל הרבי ליל סדר ליל סדר לימוד חסידות לקהל הרחב לימוד רמב"ם לימוד תורה ליקוי חמה לכתחילה אריבער לקראת ג' תמוז לקראת י' שבט לקראת י"א ניסן לקראת כינוס השלוחים לקראת תשרי לשלום בית מאה שנה למלחמת עולם הראשונה מאוצר המלך מאחורי הקלעים מאמר הגות מבט אישי מבט חסדי מבצע הקהל מבצע יום הולדת מבצע מזוזה מבצע משיח מבצע נש"ק מבצע תפילין מבצעים מבצעים מדור הניגון מדין מדע מדקדקים בדבר מלכות מה אומר הרבי מהורש"ב מהר"ש מואב מופתים בשליחות מזווית חסידית מחיי התמימים מחנה קיץ מחשבה חסידית מיהו יהודי מכות מצרים מלחמת המפרץ מלחמת יום כיפור מלחמת לבנון מלחמת ששת הימים ממשיח וגאולה מנורה מנחם-אב מערת המכפלה מפגש איש מפי חסידים מפי כתבם מצוייני צה"ל מקווה מקסיקו מרבין בשמחה מרוקו מרחשון משה רבינו משולחן ההלכה משיח אין גאזעטן משיח בפרשה משיח וגאולה משיח וגאולה משיח וגאולה \ ודע מה שתשיב משיח וגאולה בעשרת המבצעים משפיע משקיעים בחינוך מתוועדים בדבר מלכות נזכרים ונעשים ני"א ניסן ניגון ניסן נס בצפת נקודת מלכות נשיא נשים סדר ניגונים סיון סיפור סיפור‭ ‬ולקחו סיפור‭ ‬חיים סיפור‭ ‬חיים סיפור לפורים סיפור מבצעים סיפורי מופת סיפורים ופתגמים סיפורים קצרים סכנת האינטרנט סכנת האינטרנט סליחות סעודת מלווה מלכה ספירת העומר ספר תורה ספרד סקירה עוורים עמלק ערי מקלט עשר שנים לגירוש עשרה בטבת פאה נכרית פדיון הבן פולטבה פורים פורים–קטן פטרבורג פינחס פסח פסח שני פעילות פעילות חב"דית פפרשת אמור פרה אדומה פרוייקט מיוחד | חי וקיים פרופיל חסידי פרשת אחרי-מות פרשת אמור פרשת בא פרשת בהר פרשת בחוקותי פרשת בלק פרשת במדבר פרשת בשלח פרשת דברים פרשת דרכים פרשת החודש פרשת וארא פרשת ואתחנן פרשת ויגש פרשת ויחי פרשת ויצא פרשת ויקהל פרשת ויקרא פרשת וירא פרשת וישב פרשת וישלח פרשת חוקת פרשת חיי שרה פרשת יתרו פרשת כי-תבוא פרשת כי-תצא פרשת כי-תשא פרשת לך-לך פרשת מטות פרשת מסעי פרשת מצורע פרשת מקץ פרשת משפטים פרשת נח פרשת נצבים פרשת נשא פרשת עקב פרשת פקודי פרשת צו פרשת קדושים פרשת קורח פרשת ראה פרשת שופטים פרשת שלח פרשת שמות פרשת שמיני פרשת תולדות פרשת תזריע פרשת תזריע-מצורע פרשת תצווה פרשת תרומה פתח תקוה צבאות השם צדקה צה"ל צו צוק איתן ציפייה לגאולה ציצית צמח צדק צפון אפריקה צפת צרפת קאמפ קידוש קידוש לבנה קנאת אחים קרבנות קרבנות הנשיאים קרח קרית גת קרן מחנה ישראל קשרים עם הרבי ר' עזריאל זעליג סלונים ראיון ראש השנה ראשון לציון רב לוי יצחק רב שיח רבי רבי זוסיא מאניפולי רבי רי"יץ רבי רש"ב רבנים רבנית חיה מושקא רבנית חנה רדיו רובשקין רוסיה רחל אמנו רמב"ם רפואה רש"ג רשב"י ש שבועון שהוא שליח שבועות שבת שבת בראשית שבת הגדול שבת חזון שו"ת חינוך שואת אירופה שולחן-השבת שופר שידוך שיעור תניא - חוצה יבשות ונשמות שלום בית שלֹח שליחות שליחות בצל הסכנה שלימות הארץ שלימות הארץ שמחה שמחות בית השואבה שמחת תורה שמחת תורה בליובאוויטש שמיטה שמירת הלשון שנה מעוברת שצעדרין שקלים תומכי תמימים תורה והוראה תורת המלך תימן תל אביב תלמוד תמוז תמונות מספרות תניא תעניות תפילה תשובה תשעה באב תשרי תשרי אצל הרבי
Visitor Feed
Wednesday
Jun272018

"הוא בחיים" ורק בגלל זה "זרעו בחיים"

משולחנות הפארבריינגענס.

מספר הרהח הרב עופר שימיודובניק:

כשהייתי בישיבה בכפר, אמר לי המשפיע רמענדל עה ווארט מעניין: “סור מרע ועשה טובפירושו שצריךלהסיר את תשומת הלב מהרע ולהתמקד בעשיית הטוב”. נהנתי מהווארט. רמענדל ששם לב שנהנתי שאל אותי אם אני יודע למקורו של הווארט, השבתי בשלילה. “זה כתוב בשפת אמתשיחרר רמענדל. התאכזבתי. חשבתי שזוהי אימרה של חסידים.

רמענדל שצפה מראש את תגובתי אמר ליאח, איך נפלת”. [=לאמור: איפה אתה מונח?] וסיפר לי מהיכן הווארט:

כשלמדתי בישיבה בנעוול התפלל עם הבחורים במניין, אחד מהחסידים המבוגרים שהיה עוד מזמן הצמחצדק. הוא היה גר ברחוב מרוחק. החסידים כינו את הרחוב ההוא בשםאמריקהעל שם ריחוקו”.

רציתי לשוחח איתו, אך הוא היה מגיע למניין שומע קדיש וברכו וחוזר לביתו מיד בסיום המנייןסיפר לי רמענדל ומיד המשיך: “יום אחד הזדרזתי בחליצת התפילין וכך לאחר שהוא יצא רדפתי אחריו והשגתי אותו. הוא היה במרחק מה וקראתי לו בשמו שיעצור. הוא הסתובב לכיווני ומשראה אותי החל לחזור לכיווני.

ראשית, ראיתי מה זה חסיד. מתנגד ספק אם היה רוצה להראות לך שהוא שמע אותך. בטח ובטח שלא היה פונה בפשטות לאחוריו ועוד הולך לקראת נער צעיר שיכול להשיגו בקלותסיפר רמענדל בערגה.

בבית של אותו חסיד, היה ארגז מלא דפים שרשם אותו חסיד לעצמו. שם ראיתי את הווארטסיים רמענדל את סיפורו.

יום ראשון, ד’ תמוז

בשחרית נכח קהל רב של אורחים וחסידים מכל קצוות תבל. הרבה מהקהל יצאו לאחר שחרית לשדה–התעופה, איש איש למקומות בארצות אשר באו שם, מתוך תוספת חיות לסיים ולהשלים את השליחות אותה הטיל עלינו כ”ק אד”ש “קבלת פני משיח צדקנו בפועל ממש”. לאחר התפילה מתקיימות שתי התוועדויות וחגיגות בר מצווה. האחת בשולחן שמשמאל לארון הקודש, והשניה על בימת ההתוועדויות. זו האחרונה היא חגיגה של ילד שאינו מאנ”ש שהוא ומשפחתו הגיעו לכאן לג’ תמוז “הגענו לרבי מליובאוויטש, להיות קרובים אליו”. הילד נראה מאוד “חם” על ליובאוויטש. ניסיתי לברר אצלו בעדינות “מה גרם לו להגיע לחב”ד” והוא משך בכתפיו. “כיף אצל הרבי” ענה לאחר מחשבה קלה. ואז הוא המשיך: “יש לי שכן חבדני”ק ברמת–גן. אני רוצה להיות כמוהו. והוא הציע לי להגיע לרבי, ולחגוג את הבר–מצוה שלי אצל הרבי. אז זה מה שעשיתי. כל המשפחה הגענו לנו יורק”.

בצהרים הרבה מהתמימים האורחים התיישבו ללמוד בחברותות.

בלילה מתקיימת חגיגת סיום הרמב”ם על ספר נזיקין אחד הדוברים בהתוועדות הינו הרה”ח ר’ אליעזר שי’ מזרחי סגן שר הבריאות לשעבר. הוא מספר בהרחבה על כל הפרשיה של “התרגיל” מתש”נ, והוראות כ”ק אד”ש אליו.

 

יום שני, ה’ תמוז

לאחר הסדרים מתקיים בזאל הסדר המיתולוגי “סדר לקוטי שיחות” ענק כמידי שבוע לקבלת פני משיח צדקנו. השבוע השתתפו למעלה מ–250 תמימים, וכמה מאנ”ש הצטרפו ללומדים. גם לאחר שעות הסדרים נישא קול הלימוד בזאל הענק, כשכל התמימים מעמיקים בתורת אד”ש.

בשעה רבע לאחת עשרה נפתחת ההתוועדות הקבועה לחיזוק האמונה בפינה הצפונית–מזרחית. תחילה מתיישבים התמימים ללמוד קטעים משיחות כ”ק אד”ש בעניני משיח וגאולה מתוך “שו”ע הקצר” - הספר הנפלא “בשורת הגאולה”, בו מדריך כ”ק אד”ש כיצד להיכנס לימות המשיח - התקופה בה אנו נמצאים כעת. ומיד לאחמ”כ מתוועדים התמימים ומחזקים איש את רעהו בתקנותיו הק’ של כ”ק אד”ש בענייני גאולה ומשיח.

 

יום שלישי, ו’ תמוז

ככל שחולפים הימים מתחילת השבוע הזאל הולך ומתרוקן מהאורחים הרבים שהגיעו הנה לג’ תמוז, מה גם שרוב התמימים האמריקאים יוצאים ל”מרכז שליחות” או לקעמפים והדומה. כמו”כ רבים מאנ”ש נסעו להרים, מה שגורם שנוכחותם של תלמידי ה”קבוצה” הנשארים לשנה תמימה, נרגשת היטב ברחבי הזאל. ההרגשה היא של “אנא ומלכא בלחודוהי”.

לקראת סוף סדר נגלה הגיעו קבוצת תיירים מצרפת, לאחר שאחד הבחורים ערך להם את הסיור בו הניחו כל חברי הקבוצה תפילין וכמובן כתבו מכתב לכ”ק אד”ש.

לאחר מנחה מתקיים השיעור היומי בשיחת ה”דבר מלכות השבועי”. השיעור נמסר ע”י הת’ טובי’ה שי’ גינזבורג.

בצהריים יוצאים הרבה מתלמידי התמימים לתרום דם עבור מפעלי “אהבת חסד” ברשות הרב לידר שי’. ההתרמה התקיימה במלון אש”ל הסמוך לבית חיינו.

לקראת ערב הגיעו כמה קבוצות של בחורים מישיבות חסידי פולין, כנראה מהשכונות הסמוכות. אחת הקבוצות הבולטות הייתה מישיבת “סקווער” שהגיעה מיד לאחר מעריב במנין כ”ק אד”ש. הקבוצה שמנתה קרוב לשלושים איש התיישבו לשיעור מיוחד בקונטרס בית רבינו שבבבל. הם הופתעו מאוד מ”השפה הברורה” ובעיקר מכך ש”הכל כתוב ממש בגמרא”, לאחר השיעור שנמסר להם בשפה האנגלית ע”י הת’ יוסף יצחק שי’ ויצהנדלר, גלשה השיחה על ליובאוויטש בכלל ומנהיגה כ”ק אד”ש משיח צדקנו. הם התפעלו מאוד והחליטו לפתוח שיעור בישיבתם.

לאחר הסדרים מתקיימת התוועדות לתלמידי הקבוצה עם הרה”ח ר’ מאיר שי’ וילשאנסקי השוהה כאן בימים אלו. הרב וילשאנסקי מתוועד עם תלמידי התמימים על הקשר היום יומי שלנו עם הרבי. “כ”ק אד”ש מודע למצבו של כל אחד ואחד, וצועד איתו בדרכו שלו. לא סתם חסידים אומרים ש”כל ההצלחות נזקפות לרבי והכישלונות של החסיד הינם בסיבתו. כיון שלא היה מספיק מקושר לרבי”.

הוא ממשיל זאת בדוגמאות מחיי היום–יום ומרבה לספר על אחת הדוגמאות הבודדות לה חסידים שמו לב. בשנים הראשונות הנוהג היה שכ”ק אד”ש היה “בוחן” את הילדים שהיו נכנסים אליו ליחידות עם הוריהם. היו ילדים אותם “הכשיל” כ”ק אד”ש במבחן, היו אלו בד”כ ילדים שהיו רואים הצלחה לפי–ערך בלימודם, והיו כאלו שאותם קירב כ”ק אד”ש מאוד כיון שרצה לתת להם הרגשה טובה. כל אחד לפי דרכו (ראה מסגרת).

הוא מספר על יחידות לה זכה אביו שי’ הרב יוסף יצחק שי’ וילשאנסקי, כשהיה ילד. הוא למד אז בכיתתו אודות ארבעת השומרים, ונשאל ע”י כ”ק אד”ש מי אלו ארבעת השומרים. בעת שנשאל זכר הילד רק שלושה מתוך ארבעת השומרים. משכך פנה אליו הרבי והורה לו: “שאל אצל המלמד שלך מיהו השומר הרביעי”. כשנגמרה היחידות, תוך כדי שהם יוצאים, נזכר לפתע הילד מיהו השומר הרביעי, והחל לסמן לאביו בידו כאומר “נזכרתי”. אך אביו החסיד ר’ רפאל ע”ה לא שהה לסימוניו וסימן לו ללכת לאחוריו. לאחר שיצאו הסביר האב לילדו “היחידות נגמרה. אי–אפשר כעת להפריע לרבי”.

לאחר שנים, נזכר הרב וילשאנסקי ביחידות שזכה לה בתור ילד, ועל ההוראה שהרבי הורה לו לגשת ולשאול את המלמד “מיהו השומר הרביעי”. הוא שכבר גדל ולבנתיים היה “תמים” בישיבה קטנה בברינוא, ניגש למלמד שהיה החסיד ר’ אהרן יוסף בלינצקי ושאל אותו: “מיהו השומר הרביעי”. המלמד לא האמין לשאלה וחשב שהבחור הצעיר בא להתל בו. רק לאחר שהסביר לו הבחור על ההוראה שקיבל מהרבי ושעדיין לא קיימה, ניאות המלמד לומר לו “מיהו השומר הרביעי”.

 

יום רביעי, זתמוז

הבוקר התקיים “סדר השכם” מיוחד לקבלת פני משיח צדקנו עם אחוזי השתתפות גבוהים של תלמידי הקבוצה.

במנחה השתתפו קבוצה של ילדים מת”ת “אור מנחם”, שהכריזו כולם ביחד את הכרזת הקודש בסיום התפילה ממקומם. בשעה חמש לערך התקיימה החופה של ידידנו הת’ יעקב יוסף שי’ קריאף מ”קבוצה תשע”ה” שזוכה לחגוג את חתונתו בחצר כ”ק אד”ש.

 

יום חמישי, ח’ תמוז

 לאחר הסדרים מתקיים השיעור השבועי בעניני גאולה ומשיח לעיון. מוסר השיעור הוא המשפיע הרה”ח הרב נחמן שי’ שפירא, חבר ה”וועד להפצת שיחות”. הרב שפירא עומד בדבריו סביב הנושא של “מחכה לביאתו”. שגדר הציפיה אינו רק אמונה שהוא יגיע, אלא המעורבות של האדם המאמין שנמדדת בכך שמחכה לביאתו והיינו שעושה גם פעולות לביאתו.

לאחמ”כ נפתחות התוועדויות בזאל. קבוצה’ס משנים קודמות מתוועדים על הבימה, ושאר האורחים כמו קבוצה מארגנטינה מתוועדת מתחת לעזרת–נשים. תלמידי הקבוצה מתוועדים בבית הכנסת “אנשי משה”. שם מתקיימת התוועדות יום הולדת לחברנו לספסל הלימודים הת’ שי שי’ עקיבא. בהמשך ההתוועדות מצטרף הרה”ח עופר שי’ מיודובניק השוהה כאן בימים אלו. הרב מיודבניק נעמד על דבריו של כ”ק אד”ש ב”היום–יום” בפתגם לי”א ניסן בנוגע ליום ההולדת בו “על האדם להתבודד”. “בדרך כלל ישנה משמעות שלילית למילה “להתבודד” שפירושה שהאדם “חסר” חברה או משפחה כמו “גלמוד”. אך ישנה גם משמעות חיובית למילה “בדידות” על בסיס דבריו של הרה”צ ר’ שמעון מאסטרופולי ש”טובה הבדידות בתוך בני–אדם”. כלומר, שהאדם הינו בעל ערך לעצמו, וכל מציאותו הינה אמיתית ולא תלויה בחברה שסביבו. “ישנם אנשים - שזקוקים תמיד לקבל “לייק” ו”אישורים” מהחברה, לעומתם יש סוג שנוהג “לחלק” את האישורים - לתמוך ולעודד את הנדכאים. אלה כאלה אינם “חיים” באמת. הם תלותיים. כל אחד בגו’ב שלו. בטבע שלו. הוא מרחיב את דבריו על–פי שיחת אד”ש (ויקרא תש”נ) על הפסוק “עם זו יצרתי לי תהילתי יספרו”. “הרבי מלך המשיח מעניק משמעות חדשה לפסוק” אומר הרב מיודבניק - “כל קיומו של עם ישראל נובע מכך שהקב”ה החליט לברוא אותו. בלי תנאים ובלי סיבות. ככה הוא רצה. ובגלל זה, בכל מצב שיהודי לא נמצא, הרי שהוא בבחינת “תהילתי יספרו”. ההתוועדות נמשכה עוד ועוד, ומפני קוצר היריעה הושמטו חלקים ממנה (ראה מסגרת).

יום שישי, ט’ תמוז

 חרף ההתוועדויות אתמול רבים מהתמימים קמים ל”סדר של הרבי”. מיד לאחר שחרית יוצאים למבצעים. הרבה מהבחורים הישראלים מקבלים השבוע הוספה למסלולים הקיימים מחבריהם האמריקאים שנסעו ל”מרכז שליחות” וכו’, כך שלמרות כניסת השבת המתאחרת הידיים מלאות עבודה להספיק להתוועד עם כולם על החג שאנו מתקרבים אליו השייך “לכל אשר בשם ישראל יכונה” אותו נחגוג עמוק בגאולה.

 

קבלת–שבת

התפילה החלה בשעה תשע. לפני התיבה ניגש ר’ מנחם מענדל הכהן שי’ בלאו. ביחי הורגשה שירת הבחורים היטב. רצוננו לראות את מלכנו. על דעת זה הגענו. ולא לשום דבר אחר. התפילה הסתיימה בהכרזות הגבאי ר’ זלמן שי’ ליפסקער אודות ה”שלום זכר” המתקיימות ברחבי השכונה.

 

יום שבת קודש ש”פ חוקת, י’ תמוז

בתחילת סדר חסידות (שמונה בבוקר) נפתח השיעור בדבר מלכות השבועי. השיעור מתקיים בשולחן המרכזי שמאחורי בימת קריה”ת. בשיעור כל אחד מהמשתתפים קורא בתורו אות מהשיחה.

שחרית החלה במועדה. לפני התיבה ניגש ר’ מענדל שי’ גולדמן. ב”ממקומך” ניגנו “הבינוני”. לקריה”ת עלו חתנים כמידי שבוע. לאחר “מפטיר” הקריא הגבאי ר’ זלמן שי’ ליפסקער את הפתגם היומי ששיבץ כ”ק אד”ש בלוח “היום יום”. למוסף ניגש ר’ מ”מ שי’ רייצעס. ב”שים שלום” ניגנו במנגינת הניגון של י”ב תמוז. לאחר התפילה הודיע השמש ר’ נחום שי’ קאפלינסקי על התוועדות כ”ק אד”ש בשעה אחת וחצי ועל מנחה בשעה חמישה לשמונה.

כחמש דקות לפני התוועדות כ”ק אד”ש מחולקות ה”הנחות” מש”פ חוקת תנש”א והבחורים פוצחים בשירה. מקווים לראות את כ”ק אד”ש בא וגואלנו גאולת עולמים. בשעה שלוש וחצי נפתחות בזאל התוועדויות חתנים. יש כמה התוועדויות מרכזיות בזאל. האחת עם הרב מיודבניק, השניה עם ר’ שלום מרדכי שי’ רובאשקין והשלישית עם השליח במקסיקו הרה”ח ר’ יוסקה שי’ מייזליש.

מנחה התקיים בשעה חמישה לשמונה. פרקי אבות. לאחמ”כ נפתח ה”סדר ניגונים וחזרת דא”ח” בראשות הבעל מנגן ר’ מ”מ שי’ רייצעס. מעריב בשעה תשע ועשרים. הבדלה, קידוש לבנה. העמידו את הסטענדער של כ”ק אד”ש במקום הרגיל, כשכל הבחורים ואנ”ש מצטופפים סביב. לאחמ”כ התקיים מעמד קידוש לבנה “ברוב עם” עם ריקודים וכלי זמר לקבלת פני משיח צדקנו. בהמשך הלילה התקיים סיום הרמב”ם.

 

       

 

אבא, זהו סיכומו של שבוע ב–770. בהתוועדות ש”פ חוקת תשמ”ה, הזכיר כ”ק אד”ש את המובא בתוספות שבי’ תמוז שלח נח את העורב מהתיבה בכדי לדעת האם “יבשה הארץ”. ולכאורה - מדוע שלח נח את העורב לדעת האם יבשה הארץ? הרי כניסתו לתיבה הייתה על–פי ציוויו של הקב”ה וכמו”כ יציאתו ממנה (“ויאמר אלוקים לנח צא מן התיבה”), מדוע הוא מחפש לצאת ממנה? מה זה יועיל? והרבי מסביר: לנח היה תפקיד לדאוג לישוב העולם. זה היה כל מציאותו. ולכן ברגע שרק עלתה אצלו סברא שכעת אפשר לצאת מן התיבה - שלח את העורב לדעת האם “יבשה הארץ”. ובאמת, השתוקקותו של נח לצאת מן התיבה - פעלה אצל הקב”ה שימהר כביכול להוציא את נח מהתיבה.

ההוראה מזה: יהודי צריך לדעת שמציאותו היא להביא את הגאולה. במיוחד בסוף זמן הגלות, וברור שעל–ידי השתוקקותו, הוא ממהר אצל הקב”ה להביא את הגאולה רגע אחד קודם.

כמה ימים לאחר–מכן, בהתוועדות ט”ו תמוז תשמ”ה דיבר כ”ק אד”ש בכאב עצום על אותו אדם שהלך וגנב ספרים שהם “חלק חי” מחייו של נשיא הדור בגשמיות, ובשביל מה לקח את זה? “בשביל שיקבל עוד כמה דולרים!” “אדם כזה - אמר כ”ק אד”ש - טוען שלכ”ק מו”ח אדמו”ר הייתה ‘לוויה’ לפני שלושים וחמש שנים, ומאז נמצא הוא בעולם האמת, אין לי שום שפה משותפת איתו! . . הוא צריך לדעת ש”הוא בחיים” ורק בגלל זה “זרעו בחיים” ולא חלילה הפוך כפי שניתן להבין מקריאה שטחית בגמרא.

צריך להסתכל במשקפיים של הרבי שליט”א על הדברים. ואז מובטחים אנו שתיכף ומיד ממש נזכה כולנו לחגוג את חג הגאולה האמיתית והשלימה בבית המקדש השלישי והמשולש, והייתה להוי’ המלוכה בהתגלות כ”ק אדמו”ר מלך המשיח שליט”א ונכריז לפניו בשמחה:

יחי אדוננו מורנו ורבינו מלך המשיח לעולם ועד!

 

דוידי,

ארצות החיים -
770 - בית משיח

Reader Comments

There are no comments for this journal entry. To create a new comment, use the form below.

PostPost a New Comment

Enter your information below to add a new comment.

My response is on my own website »
Author Email (optional):
Author URL (optional):
Post:
 
All HTML will be escaped. Hyperlinks will be created for URLs automatically.