Share

Search
BeisMoshiach.org
Web
תגים
ששים שנה לייסוד הרשת "עשה לך רב" ##910 #1000 #1001 #1002 #1003 #1004 #1005 #1006 #1007 #1008 #1009 #1010 #1012 #1013 #1014 #1015 #1016 #1017 #1018 #1019 #1020 #1021 #1022 #1023 #1024 #1025 #1026 #1027 #1028 #1029 #1030 #1031 #1032 #1033 #1034 #1035 #1036 #1037 #1038 #1039 #1040 #1041 #1042 #1043 #1044 #1045 #1046 #1048 #1049 #1050 #1051 #1052 #1053 #1054 #1055 #1056 #1057 #1058 #1059 #1060 #1061 #1062 #1063 #1064 #1065 #1066 #1067 #1068 #1069 #1070 #1071 #1072 #1073 #1074 #1075 #1076 #1077 #1078 #1079 #1080 #1081 #1082 #1083 #1084 #1085 #1089 #1090 #1091 #1092 #1093 #1094 #1095 #1096 #1097 #1098 #1099 #1100 #1101 #1102 #1103 #1104 #1106 #1107 #1108 #1109 #1110 #1111 #1112 #1113 #1114 #1115 #1116 #1117 #1118 #1119 #1120 #1121 #1122 #1124 #1125 #1126 #1128 #1129 #1130 #1136 #1137 #1138 #1139 #1140 #1141 #1144 #215 #380 #825 #826 #827 #828 #829 #830 #831 #832 #833 #834 #835 #836 #837 #838 #839 #840 #841 #842 #843 #844 #845 #846 #847 #848 #849 #850 #851 #852 #853 #854 #855 #856 #857 #858 #859 #860 #861 #862 #863 #864 #865 #866 #867 #868 #869 #870 #871 #872 #873 #874 #875 #876 #877 #878 #879 #880 #881 #882 #883 #884 #885 #886 #887 #888 #889 #890 #891 #892 #893 #894 #895 #896 #897 #898 #899 #9 #90 #900 #901 #902 #903 #904 #905 #906 #907 #908 #909 #910 #911 #912 #913 #914 #915 #916 #917 #918 #919 #920 #921 #922 #923 #924 #925 #926 #927 #928 #929 #930 #931 #932 #933 #934 #935 #936 #937 #938 #939 #940 #941 #942 #943 #944 #945 #946 #947 #948 #950 #951 #952 #953 #954 #955 #956 #957 #958 #959 #960 #961 #962 #964 #966 #967 #968 #969 #970 #971 #973 #974 #976 #977 #978 #979 #980 #981 #982 #983 #984 #985 #986 #988 #989 #99 #990 #991 #992 #993 #994 #995 #996 #997 #998 #999 100 שנה למלחמת עולם הראשונה 120 שנה להתייסדות ישיבת תומכי תמימים 770 974 א' כסלו אבלות אגרות קודש אגרות קודש בפרסום ראשון אגרות קודש מתורגמות בפרסום ראשון אגרות תשל"ח אדמו"ר הזקן אדמו"ר הריי"צ אדר אהבת ישראל אוסטרליה אוצרות גנוזים אורות התניא בכלים דתיקון אורחים אחר מיטתו של הרב אחרוןחביב איטליה אייר איך ללמד חסידות לקהל הרחב אימון אישי אימון אישי אימוץ אירופה אירן אלול אליהו אמונה אמור אנ"שליחות אסירי ציון אסירים אפית מצות אקטואליה חב"דית ארגנטינה ארה"ב ארץ ישראל ב' איר ב' ניסן בא באור החסידות באר שבע בבא סאלי בדידי הווה עובדא בדפוס בהעלותך בהר–בחוקותי בוא נתוועד על זה בטחון בין המצרים ביקור חולים בית ספר למלאכה בית רבקה בלק במדבר במלאת מאה שנים לפרוץ מלחמת העולם הראשונה בני נח בעל שם טוב בעלז בעקבות הנבואה בראי העתונות ברוסיה הקומוניסטית ברזיל בריאות ברית מילה ברכת כהנים בר-מצווה ברסלב בשבילי ההיסטוריה בשליחות המלך בשם אומרם ג' השבועות ג' תמוז גאולה ומשיח גדולי ישראל גוש קטיף גיוס לצבא גיור גיל השידוכים גלגולה של נשמה גליון 1000 גליל גמילות חסדים גן ישראל גני ילדים דבר המערכת דבר מלכות דולרים דידן נצח דמות חסידית ה' אייר ה' טבת הבבא סאלי הבעל שם טוב הגות וואך הדפסת התניא ההתוועדות ב-770 הודו היסטוריה חב"דית היסטוריה חסידית היסטוריה מזווית חב"דית הכותל הכנסת אורחים הלכה המזכיר המקדש וכליו הפצת המעיינות הפרשה החסידית הצלת פליטי השואה הקהל הרב אברהם חיים נאה הרב חדקוב הרבי הרבי הריי"צ הרבי הרש"ב הרבי והאמן הרצלי'ה השואה השליחות לכיבוש אוסטרליה התוועדות‭ ‬חסידותית התקשרות התקשרות בצפון אפריקה התשובה ז' אדר זיו הפרשה זיכרון להולכים זיכרונות מבית אדמו"ר מהורש"ב זכרונות הרב סעדיה מעטוף ע"ה זכרונות חסידיים ח"י אלול חברון חג המו"צים חג סוכות חג שבועות חדש בעולם התורני חדשות חוזרים לישיבה חוני חופשה חטא המרגלים חיים חסידיים חיים של שליחות חיים של שליחות חינוך חירות חלֹוֹם חייו חמשה עשר באב חנוכה חסד חקת חשבון נפש חת"ת חתונה ט' אדר ט' כסלו ט"ו אלול ט"ו באב ט"ו בסיוון ט"ו בשבט טור אורח טור‭ ‬אישי טור למחשבה טורקיה טכנולוגיה בשירות הגאולה י' טבת י' שבט י"א ניסן י"ב תמוז י"ג אלול י"ג ניסן י"ט כסלו י"ט כסלו / מאמר בפירסום ראשון יד לאחים יובל לקבוצה יום הולדת יום ירושלים יום כיפור יומן המאסר יומן טוביה זילברשטרום. יומנו של תמים ב-770 יוסף י'ז תמוז יחידות אצל הרבי ילדי ישראל ימי בראשית ימים נוראים ימים נראים יפן יציאת מצרים ירושלים ישראל ארי'ה לייב כ‭' ‬מנחם‭ ‬אב‭ / ‬יום‭ ‬ההילולא כ' מנחם-אב כ' מרחשון כ"ב שבט כ"ד טבת כ"ד טבת כ"ז אדר כ"ז אדר / הגות וואָך כ"ח ניסן כ"ח סיון כ"ף במר-חשוון כוס של ברכה כותבים למערכת כינוס שלוחים כסלו כפר חבד כפר יונה כשרות כתבי יד בפרסום ראשון ל"ג בעומר ל"ג בעומר / בדידי הווה עובדא ל"ג בעומר / סקירה ל"ג בעומר / פתגמים ל"ג בעומר / שולחן-החג לדמותו של חסיד לדמותו של שליח לומדים ובונים מקדש לחיות עם הזמן - בעניני הגאולה ליל הסדר אצל הרבי ליל סדר ליל סדר לימוד חסידות לקהל הרחב לימוד רמב"ם לימוד תורה ליקוי חמה לכתחילה אריבער לקראת ג' תמוז לקראת י' שבט לקראת י"א ניסן לקראת כינוס השלוחים לקראת תשרי לשלום בית מאה שנה למלחמת עולם הראשונה מאוצר המלך מאחורי הקלעים מאמר הגות מבט אישי מבט חסדי מבצע הקהל מבצע יום הולדת מבצע מזוזה מבצע משיח מבצע נש"ק מבצע תפילין מבצעים מבצעים מדור הניגון מדין מדע מדקדקים בדבר מלכות מה אומר הרבי מהורש"ב מהר"ש מואב מופתים בשליחות מזווית חסידית מחיי התמימים מחנה קיץ מחשבה חסידית מיהו יהודי מכות מצרים מלחמת המפרץ מלחמת יום כיפור מלחמת לבנון מלחמת ששת הימים ממשיח וגאולה מנורה מנחם-אב מערת המכפלה מפגש איש מפי חסידים מפי כתבם מצוייני צה"ל מקווה מקסיקו מרבין בשמחה מרוקו מרחשון משה רבינו משולחן ההלכה משיח אין גאזעטן משיח בפרשה משיח וגאולה משיח וגאולה משיח וגאולה \ ודע מה שתשיב משיח וגאולה בעשרת המבצעים משפיע משקיעים בחינוך מתוועדים בדבר מלכות נזכרים ונעשים ני"א ניסן ניגון ניסן נס בצפת נקודת מלכות נשיא נשים סדר ניגונים סיון סיפור סיפור‭ ‬ולקחו סיפור‭ ‬חיים סיפור‭ ‬חיים סיפור לפורים סיפור מבצעים סיפורי מופת סיפורים ופתגמים סיפורים קצרים סכנת האינטרנט סכנת האינטרנט סליחות סעודת מלווה מלכה ספירת העומר ספר תורה ספרד סקירה עוורים עמלק ערי מקלט עשר שנים לגירוש עשרה בטבת פאה נכרית פדיון הבן פולטבה פורים פורים–קטן פטרבורג פינחס פסח פסח שני פעילות פעילות חב"דית פפרשת אמור פרה אדומה פרוייקט מיוחד | חי וקיים פרופיל חסידי פרשת אחרי-מות פרשת אמור פרשת בא פרשת בהר פרשת בחוקותי פרשת בלק פרשת במדבר פרשת בשלח פרשת דברים פרשת דרכים פרשת החודש פרשת וארא פרשת ואתחנן פרשת ויגש פרשת ויחי פרשת ויצא פרשת ויקהל פרשת ויקרא פרשת וירא פרשת וישב פרשת וישלח פרשת חוקת פרשת חיי שרה פרשת יתרו פרשת כי-תבוא פרשת כי-תצא פרשת כי-תשא פרשת לך-לך פרשת מטות פרשת מסעי פרשת מצורע פרשת מקץ פרשת משפטים פרשת נח פרשת נצבים פרשת נשא פרשת עקב פרשת פקודי פרשת צו פרשת קדושים פרשת קורח פרשת ראה פרשת שופטים פרשת שלח פרשת שמות פרשת שמיני פרשת תולדות פרשת תזריע פרשת תזריע-מצורע פרשת תצווה פרשת תרומה פתח תקוה צבאות השם צדקה צה"ל צו צוק איתן ציפייה לגאולה ציצית צמח צדק צפון אפריקה צפת צרפת קאמפ קידוש קידוש לבנה קנאת אחים קרבנות קרבנות הנשיאים קרח קרית גת קרן מחנה ישראל קשרים עם הרבי ר' עזריאל זעליג סלונים ראיון ראש השנה ראשון לציון רב לוי יצחק רב שיח רבי רבי זוסיא מאניפולי רבי רי"יץ רבי רש"ב רבנים רבנית חיה מושקא רבנית חנה רדיו רובשקין רוסיה רחל אמנו רמב"ם רפואה רש"ג רשב"י ש שבועון שהוא שליח שבועות שבת שבת בראשית שבת הגדול שבת חזון שו"ת חינוך שואת אירופה שולחן-השבת שופר שידוך שיעור תניא - חוצה יבשות ונשמות שלום בית שלֹח שליחות שליחות בצל הסכנה שלימות הארץ שלימות הארץ שמחה שמחות בית השואבה שמחת תורה שמחת תורה בליובאוויטש שמיטה שמירת הלשון שנה מעוברת שצעדרין שקלים תומכי תמימים תורה והוראה תורת המלך תימן תל אביב תלמוד תמוז תמונות מספרות תניא תעניות תפילה תשובה תשעה באב תשרי תשרי אצל הרבי
Visitor Feed
Friday
May182018

הדיין החב"ד שגדולי הדור נתנו בו אימונם

בדרך הפתלתלה והמרהיבה היוצאת מירושלים, דרך מחסום חיזמה בואכה כוכב יעקב, הייתה לי השהות להתכונן לקראת המפגש עם הגאון החסיד הדיין הרב יעקב חביב שליט”א. בשיחות רקע שערכתי קודם לכן, התפלאתי לשמוע לראשונה את שמו של הגאון הצעיר שפועל גדולות ונצורות בקרב יהודי צרפת ובקרב דוברי הצרפתית בארה”ק, המכהן כרב וכדיין בעל שם שידיו רב לו בהלכות הרגישות ביותר, זאת לצד היותו חבר בבית דין איחוד הרבנים צרפת, כאשר לצד זאת כתב מספר ספרי הלכה נחוצים שהתקבלו בהתלהבות בקרב פוסקי הלכה. אבל מעל הכל - הינו רב צעיר יחסית שגדולי הפוסקים בארץ ישראל ובארה”ב סמכו את ידיהם עליו ורוחשים כבוד רב לו ולפסיקותיו בכל חלקי השו”ע.

אמנם עולמי אינו עולם הרבנות או הדיינות, אך בכל זאת, ציפיתי לשמוע את שמו במשך השנים בסיטואציות כאלה ואחרות, מה שלא אירע. הציפיה שלי לפגישה, אני מודה, הייתה רבה.

הרב חביב כבר המתין לי מחוץ לביתו, ובנעימות לבבית הזמין אותי להיכנס פנימה אל לשכתו עמוסת הספרים. משהו בסבר פניו משך את תשומת לבי, לא ידעתי מדוע.

ערכנו שיחת היכרות מקדימה, במהלכה התברר לי כי הרב חביב ואנכי חבשנו יחד את ספסלי ישיבת “תומכי תמימים” בקרית גת לפני יותר מעשרים שנה, בהפרש של שנתון אחד. התחושה הייתה כמי שמוצא קרוב משפחה וותיק…

ערכה של ‘פסיקה חסידית’

הרב יעקב חביב נולד לפני כארבעים ושלוש שנים בעיר פריז שבצרפת לאביו הרה”ח הרב מסעוד חי חביב זצ”ל, מחסידי ומשלוחי הרבי בצרפת. הוא נשא בתפקידים ממשלתיים בקרב “הקונסיסטאר” וארגון הגג של הקהילות היהודיות בצרפת. הרב מסעוד חי זצ”ל, הקים קהילות רבות ברחבי צרפת, בערי ניס, שטראסבורג ופריז, ובסוף ימיו בעיר מונטריאל שבקנדה. בכל מקום בנה בתי מדרשות ובתי כנסיות ומקוואות, ובתחום של החינוך בנה בתי ספר לתפארת, פעל והפיץ אור התורה והחסידות בכל רחבי צרפת. בשנים האחרונות לחייו, נטל על עצמו את המשימה לתרגם את גליונות “בית משיח” לשפה הצרפתית, בידעו כמה הדבר נחוץ עבור קהל דוברי צרפתית.

הייחוס של הרב חביב, הוא ארוך ומכובד. משפחתו משתייכת לגאוני ומצוקי ארץ, ובהם ה”נימוקי יוסף”, מהר”י חביב בעל “עין יעקב”, מהרלב”ח רבה של ירושלים, מהר”ם חביב בעל “גט פשוט” וה’ראשון לציון’, הגר”א חביב ראב”ד טריפולי ועוד.

בצעירותו למד הרב יעקב חביב בבית ספר “כרם מנחם” בעיר ניס, אצל השליח המקומי הרב יוסף פינסון. בשנת תשמ”ח נכנס ללמוד בישיבת ‘תומכי תמימים’ בעיר ברינואה ‘על דרך כבליובאוויטש’, ומשם המשיך את לימודיו בישיבת ‘תומכי תמימים’ בקרית גת. כשהשלים את לימודיו בקרית גת, נסע ללמוד ב–770 בצילא דמהימנותא, שם ספג אור וחיות ועידוד רב שליווהו בהמשך דרכו בעבודת הקודש.

לרב יעקב חביב הייתה נטיה לרבנות כבר בגיל צעיר, נטיה אותה קיבל מאביו “שלימד אותנו ללמוד סוגיה אליבא דהלכתא”, הוא מספר. “סגנון הלימוד הונחל לנו כפי שהיו לומדים בטוניס, לא לימוד גמרא גרידא, אלא בכל סוגיה מכוונים את דרך הלימוד גם לכיוון ההלכה המעשית. היינו לומדים גמרא, רש”י תוספות, ר”ן, רא”ש רי”ף, ומיד לאחר מכן נכנסים להסיק את הסוגיה בפן ההלכתי מתוך הטור והבית יוסף ונושאי כליהם”.

בהיותו בארה”ב, החל ללמוד לקראת הסמכה לרבנות אצל גדולי הגאונים בקנדה וארה”ב, בין היתר עמד בקשר עם גאוני ועמודי ההוראה והפסיקה הגאון הרב פנחס הירשפרונג זצ”ל הגאון הרב אפרים פישל הרשקוביץ זצ”ל והגאון הרב אהרן וידער זצ”ל, מגדולי הפוסקים בארה”ב וקנדה. לאחר סיום לימודו בניו יורק חזר ללמוד במכון הוראה בקרית גת על מנת להשלים את ההסמכה שלו לרבנות.

לאחר נישואיו, החל ללמוד בכולל להוראה בראשות הגאון הרב מאיר אהרן ברחובות “שהיה הכולל החב”די הראשון בארץ ישראל בו למדו את הסוגיות בעומק לצד ידיעת פסק ההלכה ושורש הפסיקה”.

הרב חביב זוכר היטב את התקופה ההיא בתחילת דרכו בלימוד סמיכה ודיינות, והוא מתרפק על המהפכה ההלכתית שחולל הרב אהרן: “הלימוד ההלכתי בכולל היה מכוון למטרה אחת - להוציא פוסקי הלכה, תלמידי חכמים ודיינים. הכוונה לא הייתה דווקא לאנשים שייכנסו לתוך מערכת בתי הדין, אלא חסידי חב”ד שיידעו לפסוק הלכה צרופה. מאז ועד היום הכולל הוציא עשרות רבות של רבנים ודיינים מורי הוראה, אך באותה תקופה בה למדתי, התופעה הייתה עדיין בראשיתה. רוב אברכי אנ”ש היו בכיוון של שליחות ופחות לרבנות”.

לאחר שנה המשיך את מסלול הלימודים הקשה והמפרך בכולל ‘דרכי הוראה לרבנים’ של ‘הראשון לציון’ הגאון הרב מרדכי אליהו זצ”ל, שם צעד במסלול מפרך של שבע–שמונה שנות לימוד בסופן הוסמך לרבנות ולדיינות. “הוצע לי לשלב לימודים כאשר לאחר מכן לצאת בתפקיד רבני באחת הקהילות היהודיות בחו”ל. השילוב הזה דיבר לליבי”, נזכר הרב חביב.

הרב חביב לא עשה לעצמו הנחות או פשרות. במשך שנים רבות הוא למד ושקד בכל חלקי השולחן ערוך, כאשר הראשון לציון עומד על גביו ומכה בקדקדו בעידוד ובקורת רוח כאומר לו “גדל”.

“הפסיקה של הרב מרדכי אליהו בעניני הלכה, היא לא פסיקה גרידא, אלא פסיקה של חסיד”, מתאר הרב חביב.

מהי פסיקה של חסיד? למה כוונתכם?

“פסקיו של הרב מרדכי אליהו מבוססים על פסיקותיו של מרן הבן איש חי, שם אתה מוצא בשיקולי הפסיקה לא רק את הצד ההלכתי נטו, אלא גם את הצד הנשמתי של פנימיות התורה. ישנה מחלוקת בין הפוסקים האם פסיקה צריכה להיות אך ורק על פי כללי הלכה נטו, או האם צריך לקחת בחשבון גם את פסקי חכמי הקבלה המבוססים על תורת האריז”ל ותלמידיו ואת תורת הסוד. האם חוששים לדברי קבלה, או שזה רובד אחר שאין ביניהם קשר. אצל הרבי עניני ההלכה מבוססים בהחלט גם על חלקי הסוד של התורה. כך נהג גם הרב מרדכי אליהו זצ”ל, ששילב את הפסיקה ההלכתית גם על פי תורת הסוד של האר”י הקדוש ותלמידיו אחריו.

“בנוסף לכך, לרב מרדכי אליהו הייתה רגישות רבה בגישתו ההלכתית בכל הקשור לפסיקה של אדמו”ר הזקן ואדמו”ר ה’צמח צדק’. כשהיה מוסר שיעור בכולל, פעמים היה מחכה שאני אוסיף את הנקודה החסידית ברעיון המרכזי של השיעור. הוא גם הירבה לצטט את דעתו של הרבי בנושאי הלכה שונים”.

הרב מרדכי אליהו מצדו אהב מאד את הרב חביב והערכתו אליו הייתה רבה. בהסכמתו לאחד מספריו של הרב חביב בשפה הצרפתית, ציינו כ”אחד מחשובי רבני הכולל, הרב החשוב יעקב חביב שליט״א, פה מפיק מרגליות”, כשה’ראשון לציון’ מוסיף מילים חמות “כבר העידו עליו רבנים המכירים ומבינים שפה זו, שהספר חשוב הוא, ולא עליהם בלבד אני סומך, אלא אני מכירו ויודעו שהוא תלמיד חכם חשוב ובודאי שיש לו סייעתא דשמיא”.

“באופן אישי, הרב מרדכי אליהו עודד אותי באותן שנים להמשיך להתנהג כפי שנוהגים חסידים. (בחיוך) למשל, מעולם הוא לא נתן לי לנשק את ידו כפי שנהגו תלמידיו, באמרו שמנהג חסידי חב”ד שלא לנשק את היד…”

הרב יעקב חביב רואה את עצמו כתלמידו המובהק בעניני הלכה ופסיקה. “הייתי מרבה להגיע אליו, ומדי יום שישי שהיתי בלשכתו שעות ארוכות ועושה ‘שימוש’ בשלל ההלכות שהגיעו לפתחו בכל חלקי השולחן ערוך. הייתי רושם את השאלות שהגיעו אליו, פוסק הלכה ומגיש לעיונו. לעתים היינו מפלפלים עד שהגענו לעומקה של הלכה”.

הגישה של הרב אליהו הייתה להגדיל תורה ולהאדירה בכל מקום בו יש אנשים שרוצים לקבל ולשמוע. הוא ראה בכך שליחות. זו הייתה המטרה במסלול הרבנים שהכשיר אצלו בכולל - לא רק להכשיר דור של רבנים ודיינים, אלא לגרום להם לצאת אל העם שבשדות ולהפיץ אור של תורה ופסיקה. “הרב אליהו ראה בזה מטרה חשובה ביותר, וזוהי כמובן דרכו של הרבי”.

בקשר הדוק עם גדולי הפוסקים

במקביל ללימודיו, החל הרב חביב לשמש כרב ומורה צדק בשכונת קרית משה בירושלים, שם היה נגיש לכל דורש ושואל המבקש לדעת דבר ה’ זו הלכה.

בטרם יצא לצרפת לשמש ברבנות, לא הסתפק הרב חביב בידיעות העצומות שרכש, והוא עשה ‘שימוש’ במשך חמש שנים בבית הדין הרבני בירושלים, שם שימש את גדולי הדיינים. בין היתר עשה התמחות בסידור ובשמות גיטין ובשאר עניני דיינות ‘אבן העזר’ ו’חושן משפט’ אצל גדולי אבות בתי הדין, הגאון ראב”ד ירושלים הרב אליהו עצור זצ”ל, הגאון הרב ישכר דב הגר זצ”ל, ויבלחט”א הגאון ראב”ד ירושלים הרב ציון אלגרבלי שליט”א הגאון הרב עזרא בצרי שליט”א, הגאון הרב עמרם אלחדד שליט”א, הגאון הרב בנימין לוי שליט”א, הגאון הרב אברהם צבי שינפלד שליט”א, והגאון ראב”ד ירושלים הרב אליהו אברג’ל שליט”א.

גם עם גדולי דייני וחברי הבד”ץ ה”עדה החרדית” עומד הרב חביב עמד בקשרי ידידות ואהבה, והירבה להיות במחיצתם. ניתן לראות זאת במכתבים ובהסכמות בעניני לימוד ובפסיקה בכל חלקי התורה שהוחלפו בין הרב חביב שליט”א לבין גאוני חברי הבד”ץ, כמו הגאון בעל ה”קנה בשם” הרב מאיר בראנדסדורפר זצ”ל והגאון בעל ה”דברי משה” הרב משה הלברשטאם זצ”ל, וכן הגאון בעל “אמרי בינה” הרב נפתלי הירצקא פרנקל זצ”ל.

כשהרגיש מוכן יותר, עשה הרב יעקב חביב את דרכו לשורשי מולדתו, פריז, שם החל לעסוק בהוראה ובדיינות כחבר בית דין “יורו משפטיך ליעקב - צרפת”. הוא עמד בקשר עם גדולי הרבנים בצרפת, ובראשם מורו ורבו הגה”ח הרב הלל פבזנר ז”ל בו ראה דמות רבנית חסידית ממעלה ראשונה, שפסק הלכות תוך דגש על מילי דחסידותא. “בעיניי הוא סמל מובהק של רב חסידי. תמיד היה מדגיש באוזניי את המילים ‘ה’ עמו והלכה כמותו’ וזאת אם הרב או הדיין מתנהג בחסידות ובפרישות”, מתרפק הרב חביב על הימים ההם. “הוא היה עומד על כך שרב פוסק הלכות ילך בכל יום למקוה ויקפיד על סדרי לימוד חת”ת ורמב”ם. למדתי ממנו גם, שלעולם לא לשלוף תשובה בהלכה, אלא תמיד להסתכל בספרים ולחפש מענה, ולא לענות באופן פזיז, זכיתי שהסמיך אותי לרבנות ואף נתן הסכמה לספרי בהלכה”.

סייעתא דשמיא מיוחדת

ביושבו על מדין בפריז, הוא היה בהרכב עם הגה”ח הרב ירמיה מנחם הכהן, אב”ד פריז, וביחד טיפלו בשורה של תיקים שזרמו אליהם מכל רחבי צרפת ואירופה - מה שהביא בהמשך להקמת בד”צ איחוד הרבנים צרפת, בית דין שהוקם בשנת תשס”ב בברכתם של גדולי ישראל מכל העדות והחוגים, תוך שיתוף פעולה עם בתי הדין באה”ק ובחו”ל, וכמובן עם שלוחי הרבי.

תוכלו לספר על מקרה מיוחד הזכור לך מאותה תקופה?

“יש מקרים רבים, אבל אתן דוגמה אחת, ללא פרטים מזהים כמובן.

“באחד הימים קיבלנו מקרה של אישה עגונה זה שנים רבות מהעיר לוגנו בשוויץ. הגעתי לשם (שם פגשתי את האדמו”ר מביאלא לוגנו שליט”א ושוחחנו בדברי תורה והלכה, וזכיתי לאימונו. הוא אף העניק הסכמה לספריי”). התחלנו לפעול בנושא עד שלבסוף איתרנו את הבעל ושכנענו אותו לתת גט לאחר שנים רבות. אני זוכר את המקרה הזה כמקרה מרגש במיוחד”.

ידוע שלרב מורה הוראה, ולדיינים, ה’ עמם ויש להם סייעתא דשמיא מיוחדת. תוכלו לספר על מקרה מיוחד הממחיש את הסייעתא דשמיא שמלווה אתכם?

הרב חביב שוקע בהרהורים, ולבסוף הוא פותח ומספר על מקרה מעניין של יוחסין שהגיע לפתחו של בית הדין איחוד הרבנים בו יושב. “לפני חודש ימים הגיע אלינו זוג שהבחור היה יהודי צרפתי ולצדו בחורה שנולדה בקונגו שבאפריקה, ומוצאה של אמהּ מאוקראינה. הם ביקשו להינשא, אך קודם לכן היה צריך לברר את יהדותה של הבחורה.

“ביקשנו מהם להביא מסמכים המעידים על יהדותה של אמהּ וסבתא עד ד’ דורות, והם אכן המציאו מסמכים שונים מקוריים. יחד עם זאת הביאו תמונה של מצבה של הסבתא מצד האם, מצבה יהודית. לכאורה הכל היה בסדר, ואנו נכנסנו לעובי הקורה כדי לברר את העניין כדבעי. שלחנו את המסמכים לגוף שעוסק בחקר מסמכים, וקיבלנו אישור שהמסמכים אוטנטיים. התחלנו לשקול את העניין לכאן ולכאן. ועם זאת, הרגשתי לא רגוע. מדוע? כי אחד המסמכים החשובים שקיבלתי היה בו רק את התרגום ולא את המקור שלו. חסרו שם גם עוד כמה פרטים שגרמו לי אי–נוחות. אמרתי שאני רוצה עדיין לבדוק את העניין עם שליח הרבי בקונגו, ידידי הרב שלמה בן טולילא. כשקיבלנו את התשובה שלו, נחה יותר דעתי, אבל עדיין היו חסרים פרטים. שוב התייעצתי עם נשיא בית הדין שלנו הרב חיים יעקב שלאמע שליט”א, והוא ראה את חוות הדעת שכתבו הדיינים של הבי”ד, ואז הציע לעשות בירור נוסף, והפעם דרך אוקראינה.

“כך אכן עשיתי. לקחתי את כל המסמכים המעידים על יהדותה של האם ושיגרתי אותם לידידי הרב אריה קמינשטיין ממנהלי הכשרות של אוקראינה, וביקשתי ממנו לברר את אמתותם. ימים אחדים לאחר מכן קיבלתי ממנו מייל מפורט שכל המסמכים אינם אלא זיוף, זיוף מעולה. גם התמונות של המצבות, מזויפות. הוא בדק בארכיב ומצא שהמסמכים מזויפים. עוד עלה, כי בעבר השניים פנו לבית דין אחר ולא הצליחו להוכיח את “יהדותה” של הנערה, והפעם הם עשו עבודה יותר וניסו את מזלם בבית הדין שלנו, דרך החתן שהוא צרפתי.

“עכשיו תבין, היו פה שלושה דיינים שחקרו את הנושא וירדו לדרוש כל הפרטים, ובכל זאת לא נחה דעתם עד שעלו על התרמית ומנעו מעוד נכרית להיכנס לעם ישראל במרמה. זה מקרה של סייעתא דשמיא גלויה”.

להרבות כשרות בעולם

אחד המפעלים הגדולים שהקים הרב יעקב חביב במסגרת “בד”צ איחוד הרבנים למהדרין” בצרפת, הוא גוף הכשרות למהדרין שמפקח על מפעלים וחנויות ברחבי צרפת באופן המהודר ביותר. מערכת הכשרות הוקמה בשנת תשע”ד.

את הסמכתו בעניני כשרות החל הרב יעקב חביב עוד בתקופה בה שימש את מורו ורבו הגה”ח הרב הלל פבזנר זצ”ל שהיה מהראשונים להעלות את רמת הכשרות בפריז ובכל ערי צרפת. הרב חביב היה מרבה להתלוות אליו למפעלים, למחלבות וליקבי יין. בנוסף לכך, ישב במשך כמה שנים עם אב”ד ליאון הגאון הרב יעקב הלוי פולטורק זצ”ל לימים אב”ד בד”ץ איחוד הרבנים צרפת, שהיה מנותני הכשרות בצרפת ומומחה גדול בהלכות כשרות, בנוסף להיותו כימאי וטכנולוג המזון. אצל שני גאונים אלה רכש את ידיעותיו בעניני כשרות.

“איחוד הרבנים למהדרין”, כך שמו, שילב בתוכו כוחות רבניים נוספים כמו אב”ד ליאון הגאון הרב יעקב הלוי פולטורק זצ”ל ויבלחט”א הגה”ח הרב חיים יעקב שלאמע שליט”א רב קהילת ‘עדת ישראל פריז’ וזקן דייני אירופה, הגה”ח הרב ירמיה מנחם הכהן אב”ד פריז, הגה”ח הרב שלום אייזנברגר דיין ק”ק צאנז, הגאון הרב עמרם אדרעי מומחה עולמי בעניני כשרות, והרב דוד שושנה רבה של עיר שארונטון צרפת. מערכת הכשרות החלה לתת מענה אמיתי לצרכני הכשרות, וחוללה מהפך אמיתי בכל החיים היהודיים הפזורים ברחבי אירופה. קהילות יהודיות, רבנים, בעלי בתים, סטודנטים, אנשי עסקים ותיירים יכלו להתחיל לרכוש אוכל כשר למהדרין ונגיש במחיר השווה לכל נפש ברחבי הסופרמרקטים. הבד”צ מעניק כשרות על מאות מוצרים ובהם בשר בקר, עופות, הודו, יין, דגים, מצות, קופסאות שימורים, סוכריות, עוגיות, ועוד מוצרים רבים, כאשר הכל נעשה בתכלית ההידור.

מצודתו פרושה בכל קצווי תבל

כיום הרב חביב מתגורר בישוב ‘כוכב יעקב’ הסמוך לירושלים, אך ממשיך בעבודת הרבנות והדיינות כחבר בד”צ איחוד הרבנים, והוא עובד בשיתוף פעולה עם כל בתי הדין באה”ק ובחו”ל וזוכה להערכתם העמוקה. בחלק מזמנו הוא שוהה בצרפת ובחלק אחר הוא שוהה בארץ ישראל. בתקופת שהייתו בארץ, הוא משמש כרב פוסק ליהודי צרפת ולקהילות דוברי צרפתית בארץ ישראל, ועונה על שאלותיהם בכל חלקי השו”ע. הוא גם משתתף קבוע באתרי שאלות בהלכה לקהל הרחב דוברי השפה הצרפתית.

ועם זאת, מצודתו של הרב חביב כבר מזמן פרושה בכל רחבי העולם היהודי. היום, בעידן הטכנולוגי, רבים, ובהם שלוחים מכל רחבי העולם, משגרים אליו שאלות הלכתיות במגוון עצום של נושאים, והוא משיב עליהם כיד ה’ הטובה עליו.

כדוגמה, מראה לי הרב חביב הודעה שקיבל דקות לפני תחילת הפגישה שלנו, בו אחד השלוחים מבקש ממנו שיסייע לו בהנגשת נימוקים הלכתיים ברורים לגבי חובת כיסוי הראש בפאה דווקא, כדעת הרבי מה”מ. השליח מציין כי עליו לשאת דברים בבית הכנסת המקומי בחג השבועות, שם מכהן רב הטוען כי כיסוי ראש צריך להיות במטפחת. “אשר על כן אבקש מכבודו, לסייע לי בהבאת העניין באופן שלא יהיה על כך עוררין כלל וכלל”. סוף ציטוט.

יום קודם לכן התייעץ עמו אחד השלוחים ברוסיה לגבי כשרותו של גט שניתן לפני כמה שנים באירוע לא–פשוט. זאת מלבד שאלות בענייני טהרה, קידושין, יוחסין, שאלות בממזרות, גיטין, גיור וכשרות - שאלות מורכבות ביותר - המופנות אליו חדשים לבקרים. גם בכינוס השלוחים האחרון הוא נשא דברים בפני השלוחים ועמד על הצורך להשגיח ולהיזהר בשורה של נושאים. “המטרה הייתה, וגם כעת, לעזור ולסייע לכל השלוחים בכל קצווי תבל, ולא רק בצרפת; לתת להם מענה הלכתי בשאלותיהם הקשות”, אומר הרב חביב בסיפוק.

קשה להבין כיצד הרב חביב מוצא בכל זאת את הזמן לענות גם על מאות שאלות המופנות מדי חודש באמצעות “מכון הלכה חב”ד” בפרויקטים “סמס לרב” ו”קו לרב”.

לא בכדי הרב חביב היה אחד מראשוני הרבנים שנכנס לפרויקט של “סמס לרב” במסגרת “מכון הלכה חב”ד”. כבר בתחילת התפשטותו של העולם הוירטואלי, ניצל הרב חביב את המדיה האלקטרונית כדי להיות נגיש לכל שואל. “אני רואה בזה אפשרויות עצומות”, הוא אומר. זו הסיבה שכשפנו אליו ממכון הלכה, להשיב לכל שואל באמצעות מסרונים, הוא נענה בשמחה.

כרב שהשקיע שנים ארוכות בבירור פסקי הלכה, תשובות קצרות מתומצתות במסרונים לא פוגעות באיכות התשובות?

“זו אכן אחת הבעיות הכרוכות במדיה המהירה של ימינו, וזו הסיבה שלמרות זאת, בתשובותיי אינני מקצר. בכל תשובה אני מוסיף ככל האפשר סברא ומראי מקומות. יחד עם זאת, צריך גם רבנים שיודעים להשיב תשובות קצרות של “כן” “לא”, “מותר”, “אסור”. הדור היום מחפש תכל’ס - ‘לדעת את המעשה אשר יעשון’”.

הרב חביב הוא גם אחד הדמויות הבולטות במפגשים המתקיימים מדי פעם בפעם בין רבני מכון הלכה לבין אדמו”רים ופוסקי הלכה ידועים. “הפגישות שלנו”, מעיד הרב חביב, “כמו למשל עם האדמו”ר מצאנז, מגדולי התורה בדורנו, היו ספוגות בלימוד לעומק בנגלה ובהלכה. או הביקור של רבני מכון הלכה חב”ד אצל ראב”ד ירושלים, הגאון הרב אליהו אברג’ל שהתפעל מהגאונות העצומה ומההתמסרות של רבני המכון לכל פונה, עד שלמחרת סיפר בהתרגשות על המפגש המרומם באירוע בו השתתפו מאות אנשים.

אני רואה בפגישות אלו קידוש ה’ עצום, כאשר נוכחים לדעת את הגידולים שהרבי גידל בדמות רבני חב”ד בעלי שיעור קומה שיש להם יד ורגל בכל תחומי ההלכה ממש. במפגשים אלו כמובן עולים גם הנושאים של חב”ד, עניני שליחות והפצת המעיינות. אין לי ספק שיש בכך נחת רוח עצומה לרבי”.

ניצב בעדת א–ל

חג השבועות נקרא בחב”ד גם בשם “חג המו”צים” (מורי צדק). בימים אלה של ערב חג שבועות, ימי ההכנה למתן תורה, אין ספק שלגאון הרב יעקב חביב יש אמירה מחזקת לכלל הקוראים, וביקשנו לשמוע ממנו כמה מילים לקראת החג, והוא נענה בשמחה.

“אחד המוטיבים המרכזיים של חג השבועות, הוא עניין האחדות, באשר התורה ניתנה לכולם ‘כאיש אחד בלב אחד’. בכמה מקומות הרבי מקשר זאת לאמירת חז”ל שהתורה המשולשת (תנ”ך) ניתנה לעם המשולש (כהנים, לוויים ישראלים), בחודש השלישי (חודש סיוון, השלישי מאז ניסן).

מה הקשר בין אחדות לבין המספר המשולש? מסביר הרבי שעניין האחדות הוא דווקא במספר שלוש. שכן כאשר יש אחד - אין שום ויכוח או מחלוקת. יש דעה אחת - וזהו. בשניים יש מקום למחלוקת בין האחד לרעהו. דווקא במספר שלוש יש אחדות, שכן יש בו את העניין של ‘עד שיבוא השלישי ויכריע ביניהם’, ויעשה שלום בין ימין לשמאל, בין חסד לגבורה וכו’. השלישי מגלה את עניין האחדות האמיתי.

“זהו עניינו של בית דין, עליו נאמר ש’אלוקים ניצב בעדת א–ל’, ועדת א–ל זה דווקא כאשר יש שלושה דיינים. על דיין אחד נאמר ‘אל תהי דן יחידי’. על שניים נאמר שזה ‘בית דין חצוף’, ובית דין שבו שורה השכינה, זה בית דין של שלושה דווקא, שכן משם תצא תורה - התורה שקיבלנו ונקבל בעוד כמה ימים מחדש, ברגש של חיות מחודשת.

“יהי רצון שאתה וכל הקוראים יזכו לקבל את התורה בשמחה ובפנימיות”.

Reader Comments

There are no comments for this journal entry. To create a new comment, use the form below.

PostPost a New Comment

Enter your information below to add a new comment.

My response is on my own website »
Author Email (optional):
Author URL (optional):
Post:
 
All HTML will be escaped. Hyperlinks will be created for URLs automatically.