המנורה
העלאת הנשמות
כ”ק אדמו”ר הזקן: אהרן הוא שושבינא דמטרוניתא - שושבין המלכה, המעלה את נשמות ישראל להשם יתברך, שכן אהרן הוא המשפיע בהם בחינת אהבה, שיהיה בכוחם להתעלות. זהו שכתוב “בהעלותך את הנרות” - אלו נשמות ישראל שנקראים נרות, ככתוב “נר ה’ נשמת אדם”, שהוא מעלה אותם עד הבחינה הנקראת “אל מול פני המנורה”.
(מאמרי אדמו”ר הזקן תקע”א עמ’ רכג)
עריכת הנרות
כ”ק אדמו”ר האמצעי: מהו עניין עריכת הנרות שלפני הדלקת הנרות?
אלא זהו מה שתיקנו אנשי כנסת הגדולה בזמן הגלות של כנסת ישראל, שיאמרו פסוקי דזמרה בתור הכנה לקריאת שמע. שבפסוקי דזמרה מטיב האדם ומכין את אור נשמתו כדי שבאמירת קריאת שמע יוכל לאומרה באהבה רבה ובשמחה של מצוה.
(מאמרי אדמו”ר האמצעי ג (שמות ב) עמ’ שכא)
“וזה” - בגימטריא י”ח
כ”ק אדמו”ר הצמח צדק: גובהה של מנורה י”ח טפחים. והנה, המנורה עיקר הדלקתה הוא בערב, דהיינו, בפנימיות העניינים, ישראל מאירים כביכול לפני הקב”ה בזמן הלילה שאז כדברי חז”ל, הוא שט בח”י אלף עולמות. כלומר, שבני ישראל מתפללים שמונה עשרה ברכות בתפילת שמונה עשרה, אזי מוסיפים הם על ידי זה אור במאורות של מעלה, שיהיה גילוי אורו יתברך. זהו עניין “יחיד חי העולמים מלך”, בחינת ח”י –“ואולם חי אני”. וזהו מה שכתוב “וזה מעשה המנורה” - “וזה” בגימטריא י”ח.
(אור התורה שמות ה עמ’ א’תצד)
מעורבים זה בזה
כ”ק אדמו”ר מהר”ש: מה שנאמר “מקשה תיעשה המנורה”, עניינו להורות שעל ידי המקשה שמקישים אותה נעשה מה שלמעלה - למטה, ומה שלמטה - למעלה. ומתערב הכל, עליון בתחתון ותחתון בעליון. כך כל ישראל ערבים זה בזה, כלומר, מעורבים זה בזה, שכן “אתם קרויים אדם”. פירוש הדבר, שכשם שהאדם שיש לו ראש ורגל, והראש מקבל חיות גם מהרגל, שצריך זאת, כך כל ישראל ביחד, נקראים “אדם אחד - קומה אחת”.
(ספר המאמרים תרכ”ז עמ’ סז)
אותיות הוי’ - נרמזות ב”תיעשה המנורה”
כ”ק אדמו”ר מהורש”ב: המנורה הינה מהדברים שנתקשה משה בעשייתם. ביאור הקושי על פי פנימיות התורה: משה רבינו תמה איך יתכן שנשמות בגופים בעולם הזה הגשמי יכולים להוסיף אורות בגן עדן? והאמת היא, שמה שיש בכוחם להמשיך תוספת אורות בגן עדן, הוא מכח זה שבנשמות ישראל ישנה מעלת מסירות הנפש וביטול הרצון, באופן שלמעלה מטעם ודעת. לכן איתא בספרים שבמילים “תיעשה המנורה” - ישנן אותיות “הוי’”, שכן “חלק ה’ עמו”, שישנו שם ה’ בכל אחד ואחד מישראל. ובעניין מסירות הנפש, שווים כל ישראל.
(ספר המאמרים תרמ”ו - תרמ”ז בהוספות, עמ’ תכד)
שבעה ספרים, שבע מידות, שבעה נרות
כ”ק אדמו”ר מוהריי”צ: נאמר “שמן וקטורת ישמח לב”. פירוש הדבר: שעל ידי אש המנורה שמדליקים, בשמן, הרי זה משמח את הקב”ה שנקרא “לב העליון”. שכן שבעת נרות המנורה הם כנגד שבעת המידות העליונות. וכנגד שבעת המידות, ישנה חלוקת התורה לשבעה ספרים כדברי חז”ל שספר במדבר, נחלק לשלושה ספרים, הרי לנו שבעה ספרים בתורה. שבעה ספרים אלו עניינם לזכך את המידות ולטהרן, שיהיו על פי התורה. ונרמז הדבר בהדלקת שבעת נרות המנורה.
(ספר המאמרים תרפ”ו עמ’ רכב)
מדוע צייר הרמב”ם גביעים הפוכים?
כ”ק אדמו”ר מלך המשיח שליט”א: בציור המנורה שצייר הרמב”ם בכתב יד קדשו, בפירוש המשניות שלו, ציור הגביעים הוא באופן שפיהם הרחב למטה ושוליהם הקצרים למעלה, כלומר גביעים הפוכים.
ההוראה מכך בעבודת ה’ היא: הגביעים במנורה היו בצורת גביעים הפוכים, כעניינה של המנורה עצמה להאיר לכל באי עולם, להשפיע בכל העולם כולו. והרי זה בהתאם לציווי והוראת נשיא דורנו, להיות “נרות להאיר”, על דרך ובדוגמת מנורת המקדש, דהיינו שאינו חושב על עצמו, אלא אודות השליחות של “נרות להאיר”, שעל ידי כך זוכים לגאולה במהרה בימינו ממש.
(תורת מנחם תשמ”ו א עמ’ 362)
Reader Comments