Share

Search
BeisMoshiach.org
Web
תגים
ששים שנה לייסוד הרשת "עשה לך רב" ##910 #1000 #1001 #1002 #1003 #1004 #1005 #1006 #1007 #1008 #1009 #1010 #1012 #1013 #1014 #1015 #1016 #1017 #1018 #1019 #1020 #1021 #1022 #1023 #1024 #1025 #1026 #1027 #1028 #1029 #1030 #1031 #1032 #1033 #1034 #1035 #1036 #1037 #1038 #1039 #1040 #1041 #1042 #1043 #1044 #1045 #1046 #1048 #1049 #1050 #1051 #1052 #1053 #1054 #1055 #1056 #1057 #1058 #1059 #1060 #1061 #1062 #1063 #1064 #1065 #1066 #1067 #1068 #1069 #1070 #1071 #1072 #1073 #1074 #1075 #1076 #1077 #1078 #1079 #1080 #1081 #1082 #1083 #1084 #1085 #1089 #1090 #1091 #1092 #1093 #1094 #1095 #1096 #1097 #1098 #1099 #1100 #1101 #1102 #1103 #1104 #1106 #1107 #1108 #1109 #1110 #1111 #1112 #1113 #1114 #1115 #1116 #1117 #1118 #1119 #1120 #1121 #1122 #1124 #1125 #1126 #1128 #1129 #1130 #1136 #1137 #1138 #1139 #1140 #1141 #1144 #215 #380 #825 #826 #827 #828 #829 #830 #831 #832 #833 #834 #835 #836 #837 #838 #839 #840 #841 #842 #843 #844 #845 #846 #847 #848 #849 #850 #851 #852 #853 #854 #855 #856 #857 #858 #859 #860 #861 #862 #863 #864 #865 #866 #867 #868 #869 #870 #871 #872 #873 #874 #875 #876 #877 #878 #879 #880 #881 #882 #883 #884 #885 #886 #887 #888 #889 #890 #891 #892 #893 #894 #895 #896 #897 #898 #899 #9 #90 #900 #901 #902 #903 #904 #905 #906 #907 #908 #909 #910 #911 #912 #913 #914 #915 #916 #917 #918 #919 #920 #921 #922 #923 #924 #925 #926 #927 #928 #929 #930 #931 #932 #933 #934 #935 #936 #937 #938 #939 #940 #941 #942 #943 #944 #945 #946 #947 #948 #950 #951 #952 #953 #954 #955 #956 #957 #958 #959 #960 #961 #962 #964 #966 #967 #968 #969 #970 #971 #973 #974 #976 #977 #978 #979 #980 #981 #982 #983 #984 #985 #986 #988 #989 #99 #990 #991 #992 #993 #994 #995 #996 #997 #998 #999 100 שנה למלחמת עולם הראשונה 120 שנה להתייסדות ישיבת תומכי תמימים 770 974 א' כסלו אבלות אגרות קודש אגרות קודש בפרסום ראשון אגרות קודש מתורגמות בפרסום ראשון אגרות תשל"ח אדמו"ר הזקן אדמו"ר הריי"צ אדר אהבת ישראל אוסטרליה אוצרות גנוזים אורות התניא בכלים דתיקון אורחים אחר מיטתו של הרב אחרוןחביב איטליה אייר איך ללמד חסידות לקהל הרחב אימון אישי אימון אישי אימוץ אירופה אירן אלול אליהו אמונה אמור אנ"שליחות אסירי ציון אסירים אפית מצות אקטואליה חב"דית ארגנטינה ארה"ב ארץ ישראל ב' איר ב' ניסן בא באור החסידות באר שבע בבא סאלי בדידי הווה עובדא בדפוס בהעלותך בהר–בחוקותי בוא נתוועד על זה בטחון בין המצרים ביקור חולים בית ספר למלאכה בית רבקה בלק במדבר במלאת מאה שנים לפרוץ מלחמת העולם הראשונה בני נח בעל שם טוב בעלז בעקבות הנבואה בראי העתונות ברוסיה הקומוניסטית ברזיל בריאות ברית מילה ברכת כהנים בר-מצווה ברסלב בשבילי ההיסטוריה בשליחות המלך בשם אומרם ג' השבועות ג' תמוז גאולה ומשיח גדולי ישראל גוש קטיף גיוס לצבא גיור גיל השידוכים גלגולה של נשמה גליון 1000 גליל גמילות חסדים גן ישראל גני ילדים דבר המערכת דבר מלכות דולרים דידן נצח דמות חסידית ה' אייר ה' טבת הבבא סאלי הבעל שם טוב הגות וואך הדפסת התניא ההתוועדות ב-770 הודו היסטוריה חב"דית היסטוריה חסידית היסטוריה מזווית חב"דית הכותל הכנסת אורחים הלכה המזכיר המקדש וכליו הפצת המעיינות הפרשה החסידית הצלת פליטי השואה הקהל הרב אברהם חיים נאה הרב חדקוב הרבי הרבי הריי"צ הרבי הרש"ב הרבי והאמן הרצלי'ה השואה השליחות לכיבוש אוסטרליה התוועדות‭ ‬חסידותית התקשרות התקשרות בצפון אפריקה התשובה ז' אדר זיו הפרשה זיכרון להולכים זיכרונות מבית אדמו"ר מהורש"ב זכרונות הרב סעדיה מעטוף ע"ה זכרונות חסידיים ח"י אלול חברון חג המו"צים חג סוכות חג שבועות חדש בעולם התורני חדשות חוזרים לישיבה חוני חופשה חטא המרגלים חיים חסידיים חיים של שליחות חיים של שליחות חינוך חירות חלֹוֹם חייו חמשה עשר באב חנוכה חסד חקת חשבון נפש חת"ת חתונה ט' אדר ט' כסלו ט"ו אלול ט"ו באב ט"ו בסיוון ט"ו בשבט טור אורח טור‭ ‬אישי טור למחשבה טורקיה טכנולוגיה בשירות הגאולה י' טבת י' שבט י"א ניסן י"ב תמוז י"ג אלול י"ג ניסן י"ט כסלו י"ט כסלו / מאמר בפירסום ראשון יד לאחים יובל לקבוצה יום הולדת יום ירושלים יום כיפור יומן המאסר יומן טוביה זילברשטרום. יומנו של תמים ב-770 יוסף י'ז תמוז יחידות אצל הרבי ילדי ישראל ימי בראשית ימים נוראים ימים נראים יפן יציאת מצרים ירושלים ישראל ארי'ה לייב כ‭' ‬מנחם‭ ‬אב‭ / ‬יום‭ ‬ההילולא כ' מנחם-אב כ' מרחשון כ"ב שבט כ"ד טבת כ"ד טבת כ"ז אדר כ"ז אדר / הגות וואָך כ"ח ניסן כ"ח סיון כ"ף במר-חשוון כוס של ברכה כותבים למערכת כינוס שלוחים כסלו כפר חבד כפר יונה כשרות כתבי יד בפרסום ראשון ל"ג בעומר ל"ג בעומר / בדידי הווה עובדא ל"ג בעומר / סקירה ל"ג בעומר / פתגמים ל"ג בעומר / שולחן-החג לדמותו של חסיד לדמותו של שליח לומדים ובונים מקדש לחיות עם הזמן - בעניני הגאולה ליל הסדר אצל הרבי ליל סדר ליל סדר לימוד חסידות לקהל הרחב לימוד רמב"ם לימוד תורה ליקוי חמה לכתחילה אריבער לקראת ג' תמוז לקראת י' שבט לקראת י"א ניסן לקראת כינוס השלוחים לקראת תשרי לשלום בית מאה שנה למלחמת עולם הראשונה מאוצר המלך מאחורי הקלעים מאמר הגות מבט אישי מבט חסדי מבצע הקהל מבצע יום הולדת מבצע מזוזה מבצע משיח מבצע נש"ק מבצע תפילין מבצעים מבצעים מדור הניגון מדין מדע מדקדקים בדבר מלכות מה אומר הרבי מהורש"ב מהר"ש מואב מופתים בשליחות מזווית חסידית מחיי התמימים מחנה קיץ מחשבה חסידית מיהו יהודי מכות מצרים מלחמת המפרץ מלחמת יום כיפור מלחמת לבנון מלחמת ששת הימים ממשיח וגאולה מנורה מנחם-אב מערת המכפלה מפגש איש מפי חסידים מפי כתבם מצוייני צה"ל מקווה מקסיקו מרבין בשמחה מרוקו מרחשון משה רבינו משולחן ההלכה משיח אין גאזעטן משיח בפרשה משיח וגאולה משיח וגאולה משיח וגאולה \ ודע מה שתשיב משיח וגאולה בעשרת המבצעים משפיע משקיעים בחינוך מתוועדים בדבר מלכות נזכרים ונעשים ני"א ניסן ניגון ניסן נס בצפת נקודת מלכות נשיא נשים סדר ניגונים סיון סיפור סיפור‭ ‬ולקחו סיפור‭ ‬חיים סיפור‭ ‬חיים סיפור לפורים סיפור מבצעים סיפורי מופת סיפורים ופתגמים סיפורים קצרים סכנת האינטרנט סכנת האינטרנט סליחות סעודת מלווה מלכה ספירת העומר ספר תורה ספרד סקירה עוורים עמלק ערי מקלט עשר שנים לגירוש עשרה בטבת פאה נכרית פדיון הבן פולטבה פורים פורים–קטן פטרבורג פינחס פסח פסח שני פעילות פעילות חב"דית פפרשת אמור פרה אדומה פרוייקט מיוחד | חי וקיים פרופיל חסידי פרשת אחרי-מות פרשת אמור פרשת בא פרשת בהר פרשת בחוקותי פרשת בלק פרשת במדבר פרשת בשלח פרשת דברים פרשת דרכים פרשת החודש פרשת וארא פרשת ואתחנן פרשת ויגש פרשת ויחי פרשת ויצא פרשת ויקהל פרשת ויקרא פרשת וירא פרשת וישב פרשת וישלח פרשת חוקת פרשת חיי שרה פרשת יתרו פרשת כי-תבוא פרשת כי-תצא פרשת כי-תשא פרשת לך-לך פרשת מטות פרשת מסעי פרשת מצורע פרשת מקץ פרשת משפטים פרשת נח פרשת נצבים פרשת נשא פרשת עקב פרשת פקודי פרשת צו פרשת קדושים פרשת קורח פרשת ראה פרשת שופטים פרשת שלח פרשת שמות פרשת שמיני פרשת תולדות פרשת תזריע פרשת תזריע-מצורע פרשת תצווה פרשת תרומה פתח תקוה צבאות השם צדקה צה"ל צו צוק איתן ציפייה לגאולה ציצית צמח צדק צפון אפריקה צפת צרפת קאמפ קידוש קידוש לבנה קנאת אחים קרבנות קרבנות הנשיאים קרח קרית גת קרן מחנה ישראל קשרים עם הרבי ר' עזריאל זעליג סלונים ראיון ראש השנה ראשון לציון רב לוי יצחק רב שיח רבי רבי זוסיא מאניפולי רבי רי"יץ רבי רש"ב רבנים רבנית חיה מושקא רבנית חנה רדיו רובשקין רוסיה רחל אמנו רמב"ם רפואה רש"ג רשב"י ש שבועון שהוא שליח שבועות שבת שבת בראשית שבת הגדול שבת חזון שו"ת חינוך שואת אירופה שולחן-השבת שופר שידוך שיעור תניא - חוצה יבשות ונשמות שלום בית שלֹח שליחות שליחות בצל הסכנה שלימות הארץ שלימות הארץ שמחה שמחות בית השואבה שמחת תורה שמחת תורה בליובאוויטש שמיטה שמירת הלשון שנה מעוברת שצעדרין שקלים תומכי תמימים תורה והוראה תורת המלך תימן תל אביב תלמוד תמוז תמונות מספרות תניא תעניות תפילה תשובה תשעה באב תשרי תשרי אצל הרבי
Visitor Feed
Wednesday
Feb212018

הסערה הנושבת מפולין בימים אלה

הסערה הנושבת מפולין בימים אלה, החלה עם קבלת החוק האוסר לכנות את מחנות ההשמדה “פולנים”. הסערה התעצמה בעקבות דברי ראש ממשלת פולין על “פושעים פולנים” ו”פושעים יהודים” בתקופת השואה * “בית משיח” עושה סדר בסערת פולין ובודק עד כמה הפולנים אכן ידם הייתה ברצח העם היהודי בשנות השואה >> וגם תמונת מצב של חב”ד בפולין, אדר תשע”ח • מיוחד 

שליח הרבי בורשה הרב שלום דובער סטמבלר (מימין) ואחיו הרב מאיר סטמבלר, עם ראש ממשלת פולין | הרב אליעזר גוראריה שליח הרבי בקרקוב, במצעד החיים במחנה ההשמדה אושוויץהחוק הפולני החדש האוסר לכנות את מחנות ההשמדה “פולניים”, גרם לסערה עזה בקרב יהדות העולם בכלל, ובקרב יהודים יוצאי פולין בפרט, אשר חזו בעיניהם בזוועות שכניהם הפולנים כנגדם.

מדובר בחוק מיוחד אותו קיבלה לאחרונה ממשלת פולין, האוסר לכנות את מחנות ההשמדה “פולניים” בטענה כי ממשלת גרמניה היא שהקימה וניהלה את המחנות הממוקמים בשטח פולין. במהלך הדיונים על החוק, מנהיגים ואישי ציבור פולנים רבים נסחפו בזרם אנטישמי, ולגלגו על היהודים בהקשר למחנות ההשמדה.

החוק החדש שהתקבל בפרלמנט הפולני, לצד אמירות תומכות בו מצד ראשי הממשל הפולני, גרמו לא מעט הרמות גבה בקרב יהודים. רק לא מזמן נבחר ראש ממשלת פולין החדש מר מטאוש מורבייצקי אשר הראה קירבה מיוחדת לעם היהודי כאשר השתתף בהדלקת נר חנוכה עם שליח הרבי בוורשה הרב שלום דובער סטמבלר.

הצהרתו מהשבוע האחרון בה השווה את “הפושעים הפולנים” ששיתפו פעולה עם הנאצים ל”פושעים היהודים” בתקופת השואה, גרמה לזעזוע רב. “לא יהיה פלילי לומר שהיו פושעים פולנים, שהיו פושעים יהודים, שהיו פושעים רוסים, שהיו פושעים אוקראינים, לא רק גרמנים” אמר מורבייצקי, ובכך ביקש להמעיט מחלקם של הפולנים שמאות אלפים מהם שיתפו פעולה עם הנאצים.

האמירות הנחרצות של מורבייצקי מול התשובות החריפות מצד ראש הממשלה מר בנימין נתניהו, שהבהיר כי עם ישראל לא יקבל את הדברים שנאמרו, וכי אין כל בסיס להשוואה בין פעילות פולנים לפעילות יהודים בשואה - מובילות להתעניינות שיא בכל מה שקשור לעמדת האזרחים הפולנים בתקופת השואה. מורבייצקי עצמו אינו מחזיק בדעות אנטישמיות. להיפך, את ילדיו שלח ללמוד בבית ספר יהודי. הוא אף טען כי אזרחי פולין עשו הכל להצלת היהודים.

אז איפה האמת? מה באמת חלקם של הפולנים בשואה האיומה?

יש פולנים ויש פולנים

פולין הייתה הקרבן הראשון של צבא גרמניה שפרץ אליה באלול תרצ”ט ובתוך חודש ימים כבש את כולה, בסיוע הפגזות בלתי פוסקות של חיל האוויר הגרמני. ממשלת פולין לא היתה עוד, צבא פולין התפרק והתפזר, ואזרחי פולין - ובהם שלושה מיליון יהודים - מצאו עצמם תחת שלטון נאצי שדיכא יהודים באכזריות רבה. למעשה, הגרמנים ראו גם בפולנים גזע נחות והתנהגו אליהם בזלזול.

האזרחים הפולנים ברובם, הגיבו בשתיקה לכל מסכת ההשמדה שניהלו הנאצים כנגד היהודים בפולין בשנות המלחמה, חלקם מחשש פן יבולע להם וחלקם החזיקו בעמדות אנטישמיות, ואלה בוודאי שמחו על הרג היהודים. עם זאת, היו גם אזרחים שסייעו ליהודים, שכניהם ומכריהם, להבריח בחשאי מוצרי מזון לגטו. היו אף שהסתכנו בחייהם בכך שהסתירו בביתם יהודים. היו אף ארגונים פולניים מחתרתיים שסייעו ליהודים חרף הסכנה שבדבר, מהם הוכרו לימים כ”חסידי אומות העולם”.

אולם אלו היו מעטים לעומת מאות אלפי אזרחי פולין שהגישו סיוע ממשי לנאצים. מהם הסגירו יהודים לידי הנאצים מתוך ידיעה ברורה מה יקרה להם לאחר מכן. היו גם לא מעט מקרים שבהם פולנים רצחו את שכניהם היהודים. ישנם אומדנים שונים לגבי מספרם של היהודים שנרצחו בידי הפולנים. ההיסטוריון הפולני פרופסור יאן גרבובסקי טוען כי למעלה ממאתיים אלף יהודים נרצחו בידי פולנים.

בתום המלחמה, לאחר תבוסת גרמניה, היו אודים מוצלים מאש שחזרו מהמחנות אל בתיהם לשעבר. לחרדתם התברר להם כי שכניהם הפולנים השתלטו על בתיהם. לא מעט יהודים שהצליחו לשרוד את כל חמש שנות האש והזעם, נרצחו דווקא על ידי שכניהם שפחדו כי הללו ינשלו אותם מבתיהם–שלהם.

לאחר המלחמה הוקמה בפולין ממשלה קומוניסטית שהתנהלה בהכוונת ברית המועצות. הממשלה המקומית שליקקה בעצמה את פצעי המלחמה, מיעטה לתעד את חטאי אזרחיה מול היהודים. עם השנים נעשו מחקרים רבים, והתגלו פרטים חדשים על שיתוף הפעולה בין הפולנים לנאצים, כמו למשל במקרה של “טבח ידוובנה” שאירע בעיר ידוובנה שבפולין. במקרה זה בוצע טבח ביהודי העיר. בשנת תשס”א חשף ההיסטוריון יאן טומאש גרוס בספרו “שכנים”, כי הפולנים הם שביצעו את הטבח, ולדבריו מספר הנרצחים היהודים עומד על 1600.

שמיל הוסגר לנאצים על ידי הפולנים

גם חסידי חבד בפולין, הושמדו רובם על ידי הנאצים ימש (סדרת כתבות ותחקירים מקיפה ומעמיקה התפרסמה בעבר מעל גביבית משיח”) והיו מהם שנרצחו על ידי הפולנים. כך למשל היה עם שמיל, בחור חבדי שהוסגר על ידי הפולנים.

היה זה לפני כחמש עשרה שנה, במהלך ראיון שערך כותב השורות עם מר טוביה פרידמן זל, צייד הנאצים המפורסם. ישבנו במשרדו במכון לדוקומנטציה בחיפה, שם גולל את סיפורו מתקופת השואה. במהלך השיחה היו לא מעט רגעים כואבים בהם נפתחו פצעים ישנים.

רגע כזה היה כאשר סיפר אודות חברו החבדישמיל בוימלגריןאשר הוסגר לנאצים על ידי גויים פולנים. וכך סיפר לי טוביה פרידמן:

כולם היום יודעים מה זה גטו. רעב, אין בגדים, אין הסקה. בקיצור אין כלום, והייאוש אוכל כל חלקה טובה. מי שנחלץ בעת מצוקה שכזו לסייע בכל לב לתושבי גטו ראדום, היו חסידי ליובאוויטש - שמנו כשלושים משפחות. בראש המסייעים עמדו שני בחורים צעירים, הלא הם ידידיי הבחור שמואל היד ואחיו רמרדכי בוימלגרין. שני האחים הגיעו לראדום מהעיר זוולין משם נלקח אביהם [רלוי יצחק] לטרבלינקה. שני הצעירים שהצליחו במסחר, חילקו לחם לרעבים, העבירו בגדים ונעליים לנצרכים, ומי אז לא היה נצרך?!

בחודש אלול תשב חוסלו שני הגטאות בראדום. בעת חיסול הגטו נרצחו אלפי יהודים, בעוד שהנותרים נשלחו למחנה ההשמדה אושוויץ. אלפים נבחרו לעבוד בכפיה ושני האחים נשלחו לשני מחנות עבודה שהוקמו - האחד ברחוב שוורליקובסקה בגטו הגדול, והשני ברחוב שקולנה - בגטו הקטן. אל האחרון נשלחו שמואל, “שמיל”, בוימלגרין היד ומר טוביה פרידמן.

בחודש מנחם אב תשד, כאשר צבא רוסיה התקרב לראדום, הנאצים החליטו לשלוח את עובדי מחנות העבודה בראדום לאושוויץ. בוקר אחד הופיעו לפתע אנשי ס.ס. עם כלבי זאב והזעיקו את כל היהודים אל כיכר האיסוף של בית החרושת כדי להצעידם היישר אל תחנת הרכבת. בבית החרושת קמה מהומה, כולם התפזרו ורצו מבוהלים ומפוחדים, מי להסתתר ומי להתייצב בשורה. טוביה פרידמן ועוד כמה מחברי הקבוצה הצליחו לברוח דרך תעלת הביוב, ושמואל ברח בדרך אחרת.

שמואל ביקש ככל הנראה להגיע לעיר מגוריו זוולין, אך שם גויים פולנים הסגירוהו לנאצים והם רצחוהו נפש. היד. הרצח אירע בחודש נובמבר 1944, ביער הסמוך לעיר מגוריהם זוולין, במחוז קעלץ שבפולין.

כמה אשמתם של הפולנים?

פרופסור שרה בנדר, מומחית לקורות הקהילות היהודיות בפולין של מלחמת העולם השנייה, מתייחסת לסערת החוק הפולני וקובעת כי האנטישמיות הפולנית שהייתה ונותרה היא בעלת מאפיינים רצחניים, כמעט יותר מאשר אצל כל עם אחר.

פרופ’ בנדר סבורה כי השיוך של מחנות ההשמדה לפולין הוא אכן בגדר טעות, ואולם את מעורבותם של פולנים רבים במעשי טבח אכזריים ביהודים לא ניתן להשכיח ולשכוח. “מדובר במדינה שהייתה ונשארה אנטישמית. יש לאנטישמיות הפולנית מאפיינים רצחניים”, קובעת פרופ’ בנדר. “אחרי 75 שנים אי אפשר שלא להטיל על פולין אחריות, כי יש לה חלק ברצח יהודים במלחמת העולם השנייה ובשואה. היו יוזמות של פולנים בודדים וקבוצות, של אנשי מחתרת שלחמו ביערות ומיוזמתם יזמו רצח של יהודים. כך שאי אפשר לשנות את ההיסטוריה של יחסי היהודים והפולנים ולומר ‘לא עשינו’”.

עם זאת היא מעירה כי “צריך לציין גם פולנים שהחביאו יהודים”, גם אם לא מדובר בפולנים רבים. בנדר מציינת כי לאחר המלחמה נרצחו מסתירי יהודים ומי שרצח אותם היו פולנים. בנדר מוסיפה כי המעשים לא נעשו בידי פולנים בודדים ועצמאיים, אלא מדובר במעשים שהיו ידועים לממשלת פולין הגולה ששכנה בלונדון.

‘היו סחטנים בוורשה ואינספור מחקרים נכתבו על הסחטנים הללו. יהודי לא יכול היה להוציא את האף כי אלפי פולנים פשוט ערכו מצוד אחרי היהודים. היו כאלה שכל התפקיד שלהם היה לצוד יהודים. הגרמנים לא היו מגיעים ליהודים ללא ההלשנות של הפולנים, שמה שעניין אותם היה רק הרכוש היהודי”.

“בקלצה ביום אחד רצחו חמישים יהודים, שנה וחצי לאחר שפולין שוחררה. מי שרצח את היהודים הללו וזרקו אותם מהחלונות היו פולנים. יהודים רבים נרצחו אחרי המלחמה כשלא נתנו להם להישאר”.

פרופ’ בנדר הייתה העורכת מטעם ‘יד ושם’ של אנציקלופדיית חסידי אומות העולם, אנציקלופדיה הכוללת גם שני כרכים העוסקים בחסידי אומות העולם פולנים, אולם לדבריה מדובר בבודדים. אף אביה המנוח ניצל בידי פולני, אך עם זאת יש להכיר את העובדות ולא להתכחש לנתוני היסטוריה.

על המניע שמביא לחקיקה הפולנית הנוכחית היא אומרת: “זה רודף אותם. הם רוצים להכחיש ולהתכחש. הם עושים דבר איום ונורא, אבל היסטוריונים צריכים להוכיח את הדברים”.

חב”ד בפולין - תשע”ח

יצויין, כי פולין היהודית נכחדה במהלך שנות השואה האיומה. מתי מעט יהודים, אודים מוצלים מאש, הצליחו לחזור אליה, אך תפארת ימי העבר שלה - לא שבו עוד.

במשך השנים הרבי מה”מ שלח שלוחים לכל מדינות העולם כדי להכינם לקבלת פני משיח צדקנו, אך פולין לא הייתה ביניהם. ייתכן בגלל ההשפעה הקומוניסטית המובהקת ששלטה במדינה, והסכנה שהייתה כרוכה בכך, וייתכן בגלל סיבות אחרות.

כשנה וחצי לאחר נפילת מסך הברזל, הגיעו לרבי הפילנטרופ מר דוד צ’ייס ועמו יועצו לעניני פולין הרב יחזקל בעסער, שהיה בקשר הדוק עם הרבי כל השנים. מר צ’ייס שהחל לעשות עסקים עם פולין, הציע לרבי לשלוח למקום שליח כדי שיחיה את העצמות היבשות, אך הרבי לא נענה להצעה. “אילו מישהו היה שואל אותי האם לייסד כעת בפולין קהילה חדשה, הייתי אומר לו, בכנות, שאינני רואה תועלת בכך. כיום יש עתיד ליהודים בארה”ב, בארץ–ישראל או באנגליה וכדומה, אבל לא במדינה שאיננה מתאימה לחיים יהודים”.

עם זאת, הרבי לא שלל פעילות ממוקדת עם אלו המתגוררים בפולין וצריכים עזרה יהודית (ראה מסגרת).

בשנת תשס”ד נוכח הת’ שלום דובער סטמבלר בקושי של אנשי עסקים יהודים המגיעים לפולין, המתקשים להשיג מזון כשר, מניין תפילה וצרכי יהדות בסיסיים. בשביל לענות על צרכים אלו הוקם בית חב”ד בוורשה. לאחר חתונתו, הגיע למקום עם רעייתו ופתחו באופן רשמי נקודת שליחות נוספת על פני הגלובוס.

כיום, חודש אדר תשע”ח, הפעילות החב”דית בפולין הולכת ומשגשגת. בורשה בירת פולין, הפעילות החב”דית מתבצעת בניהולו של השליח הרב שלום בער סטמבלר, ואילו בעיר קרקוב, פעילות חב”ד מתנהלת מתוך בית כנסת עתיק “אייזיק שול” ובניצוחו של השליח הרב אליעזר גוראריה. קרובי משפחתו של הרב גוראריה, התגוררו בוורשה בתקופת טרום המלחמה, סבלו בגטו וחלקם אף נספו במחנות השמדה.

השלוחים משלבים פעילות יום–יומית, עם יהודים המתגוררים בפולין, אנשי עסקים ותיירים יהודיים המגיעים לחזות מקרוב במחנות ובשרידי הגטאות. פעילות בהיקף נרחב במיוחד, מתבצעת במהלך ‘מצעד החיים’ ביום הזכרון לשואה, כאשר רבבות מכל רחבי העולם מגיעים למחנה אושוויץ ולמחנות אחרים. בימים אלה השלוחים מנהלים פעילות רבה ומיוחדת הן בביקור בוורשה וקרקוב, והן במהלך המצעד במחנה אושוויץ.

ממשלת פולין מצדה מכבדת את השלוחים הפועלים בשטחה, ותמונות השלוחים עם מנהיגים בכירים במדינה, הם מחזה נפוץ. כפי שהוזכר לעיל, ראש ממשלת פולין עם היבחרו השנה לתפקיד, בחר להשתתף באחת ההופעות הראשונות שלו, בהדלקת נר חנוכה עם שליח הרבי מה”מ.

הפעילות הנדרשת בפולין בימינו

במוצאי כ’ בטבת תש”נ, בביתו הקדוש של הרבי, לאחר השיחה (שנאמרה אחר תפילת ערבית), בעת חלוקת הדולרים, הגיעו לבקר מר דוד צ’ייס ומר רונלד לאודר, בלוויית הרב יחזקאל בעסער.

מר צ’ייס הציג את מר לאודר וסיפר כי זה עתה שבו מפולין, ובימים הקרובים הם נוסעים לשם שנית, והשגריר מר לאודר מבקש את הוראות הרבי כיצד לפעול שם. מר לאודר אמר כי היו בעיר קראקוב, ומכיוון שיש שם רק מעט יהודים, עלה בדעתם להביא לשם יהודים מארה”ב כדי לבנות במקום קהילה.

כ”ק אדמו”ר שליט”א: כדי שפעולה מסויימת תצליח, בהכרח שהאנשים הפועלים בזה יהיו שבעי–רצון מדרכי הפעולה ואם ישלחו עכשיו צעירים יהודים לפולין, יהיה זה בלתי אפשרי שהם יהיו מרוצים שם, כי שרידי היהודים שם הם אנשים זקנים ואי–אפשר לבנות קהילה של צעירים.

מר לאודר: יש שם גם יהודים צעירים ובשבילם צריך קהילה שיוכלו להצטרף אליה.

כ”ק אדמו”ר שליט”א: בשבילם אפשר לשלוח לשם יהודים בודדים, אבל אין אפשרות להעביר לשם קהילה שלימה. אילו מישהו היה שואל אותי האם לייסד כעת בפולין קהילה חדשה, הייתי אומר לו, בכנות, שאינני רואה תועלת בכך. כיום יש עתיד ליהודים בארה”ב, בארץ–ישראל או באנגליה וכדומה, אבל לא במדינה שאיננה מתאימה לחיים יהודים שיהיה להם המשך בעוד שלושה דורות או אפילו שני דורות. זו מטרה שאי–אפשר להשיגה בפולין.

ואדרבה, הניסיון לבנות קהילה בפולין יכול להביא את הצעירים שם להתבוללות, כי אין שם מספיק בנות–זוג יהודיות עבור הצעירים היהודיים. ומכיוון שאין שם כלום כעת, הרי זה לא הוגן לגרום להם להישאר במדינה זו. לכן אינני מאמין שמישהו ייקח על עצמו את המשימה הזו - לבנות שם חיים יהודיים לצעירים, כי אין בכך תועלת.

מאידך, יש תועלת רבה ויהיה זה מאוד מומלץ, ולא רק מומלץ אלא זהו פיקוח–נפש, הצלת נפשות, להתעסק עם המבוגרים שגרים שם, עבור אלו שקשה להם לחפש מדינה אחרת ולהתחיל את חייהם מחדש - חובה לספק את כל האפשרויות והאמצעים כדי לנהל חיים יהודים שם.

ואילו ביחס לצעירים, הרי, כאמור, אינני רואה שום תכלית עבור הדור היהודי הצעיר בפולין, וכן בצ’כוסלובקיה וכדומה. ויתירה מזו - הדבר נוגד את אמונתי:

אני מאמין כי הגאולה האמיתית והשלימה תבוא בקרוב. ולכן, איזה תועלת יש בתוכנית להתחיל עכשיו להקים בפולין חיים יהודיים בשביל חמישים שנה מהיום?! ואם–כן, אם אומרים לאנשים לנסוע לפולין, אומרים להם לעשות משהו בניגוד לאינטרסים שלהם, ולא רק בניגוד לאינטרסים הגשמיים, אלא גם - וזה העיקר - בניגוד לאינטרסים הרוחניים שלהם.

מר צ’ייס: למייטב ידיעתנו יש בפולין כעת אלפי צעירים יהודים (אם כי חלק מהם נולדו מנישואי תערובת) המעוניינים ביותר בזהות יהודית. ובניגוד להוריהם שהיו קומוניסטים, הם רוצים לדעת יותר על יהדותם, והשאלה היא - מה ניתן לעשות בזה?

כ”ק אדמו”ר שליט”א: יש צורך בפעולה מיידית, ועם זאת, חובה לפעול גם לטווח הרחוק. אם אפשר - צריך לשלוח לשם מיד מורים ומדריכים (אך לא להתאמץ בבניית קהילה. כנ”ל) ובטווח הרחוק צריך לעשות הכול כדי לאפשר להם לנהל חיים יהודיים אמיתיים בחיי היום–יום. ולצורך זה צריך לעשות את כל האפשרי כדי לשכנע אותם להגר מפולין לארץ–ישראל, ארה”ב צרפת או אנגליה, שבמדינות אלו מתנהלים חיים יהודיים נורמליים בעשרות השנים האחרונות, בעוד שהניסיון להתחיל זאת בפולין, הרי לפי הבנתי, ותסלח לי אם אתה חושב אחרת, הניסיון נועד לכישלון והוא בהחלט לא מומלץ.

מר צ’ייס: בין היהודים הצעירים היו כאלו שאמרו לי כי הם רואים את עצמם כיהודים ורוצים לדעת יותר, האם לגביהם סבור הרבי, בהתאם לגישתו הידועה מאז ומתמיד, שצריך לעזור להם?

כ”ק אדמו”ר שליט”א: בהחלט!

מר צ’ייס: כלומר, שלפי עמדת הרבי אכן צריך לשלוח מדריכים ורק לא לשלוח משפחות לבנות דור חדש. אבל האם לא צריך לשלוח עזרה עבור היהודים שרוצים לדעת יותר?

כ”ק אדמו”ר שליט”א: בוודאי צריך לשלוח להם כל מה שאפשר. ועם זאת, אין להשאיר שם את הדור הצעיר.

מר לאודר: בעוד שבוע אנו פותחים גן–ילדים יהודי בוורשה.

כ”ק אדמו”ר שליט”א: זה בוודאי דבר טוב מאוד. שהרי, כאמור, התוכנית שיהודי פולין יהגרו היא תוכנית לטווח ארוך, יחסית, ולא ייתכן שהילדים שנמצאים בפולין כעת יישארו בלי חינוך יהודי. לכן אמרתי שצריך לשלוח לשם כל מה שאפשר, דהיינו ספרים, מורים ומדריכים וכד’, ואין זה סותר לכך שאין מקום לשלוח לשם מספר גדול של משפחות יהודיות כדי שבעוד עשרות שנים יקום דור יהודי.

מר צ’ייס: רבי אנו מבקשים את ברכתך שכל מה שננסה לעשות יהיה בהתאם לאחריות היהודית המוטלת עלינו.

כ”ק אדמו”ר שליט”א: שתזכו ל”כפליים לתושייה” בכיוון זה, ותעשו זאת מתוך בריאות טובה ופרנסה טובה.

(‘התוועדויות’ תש”נ, כרך ב, עמ’ 497–499)

 

Reader Comments

There are no comments for this journal entry. To create a new comment, use the form below.

PostPost a New Comment

Enter your information below to add a new comment.

My response is on my own website »
Author Email (optional):
Author URL (optional):
Post:
 
All HTML will be escaped. Hyperlinks will be created for URLs automatically.