Share

Search
BeisMoshiach.org
Web
תגים
ששים שנה לייסוד הרשת "עשה לך רב" ##910 #1000 #1001 #1002 #1003 #1004 #1005 #1006 #1007 #1008 #1009 #1010 #1012 #1013 #1014 #1015 #1016 #1017 #1018 #1019 #1020 #1021 #1022 #1023 #1024 #1025 #1026 #1027 #1028 #1029 #1030 #1031 #1032 #1033 #1034 #1035 #1036 #1037 #1038 #1039 #1040 #1041 #1042 #1043 #1044 #1045 #1046 #1048 #1049 #1050 #1051 #1052 #1053 #1054 #1055 #1056 #1057 #1058 #1059 #1060 #1061 #1062 #1063 #1064 #1065 #1066 #1067 #1068 #1069 #1070 #1071 #1072 #1073 #1074 #1075 #1076 #1077 #1078 #1079 #1080 #1081 #1082 #1083 #1084 #1085 #1089 #1090 #1091 #1092 #1093 #1094 #1095 #1096 #1097 #1098 #1099 #1100 #1101 #1102 #1103 #1104 #1106 #1107 #1108 #1109 #1110 #1111 #1112 #1113 #1114 #1115 #1116 #1117 #1118 #1119 #1120 #1121 #1122 #215 #380 #825 #826 #827 #828 #829 #830 #831 #832 #833 #834 #835 #836 #837 #838 #839 #840 #841 #842 #843 #844 #845 #846 #847 #848 #849 #850 #851 #852 #853 #854 #855 #856 #857 #858 #859 #860 #861 #862 #863 #864 #865 #866 #867 #868 #869 #870 #871 #872 #873 #874 #875 #876 #877 #878 #879 #880 #881 #882 #883 #884 #885 #886 #887 #888 #889 #890 #891 #892 #893 #894 #895 #896 #897 #898 #899 #9 #90 #900 #901 #902 #903 #904 #905 #906 #907 #908 #909 #910 #911 #912 #913 #914 #915 #916 #917 #918 #919 #920 #921 #922 #923 #924 #925 #926 #927 #928 #929 #930 #931 #932 #933 #934 #935 #936 #937 #938 #939 #940 #941 #942 #943 #944 #945 #946 #947 #948 #950 #951 #952 #953 #954 #955 #956 #957 #958 #959 #960 #961 #962 #964 #966 #967 #968 #969 #970 #971 #973 #974 #976 #977 #978 #979 #980 #981 #982 #983 #984 #985 #986 #988 #989 #99 #990 #991 #992 #993 #994 #995 #996 #997 #998 #999 100 שנה למלחמת עולם הראשונה 120 שנה להתייסדות ישיבת תומכי תמימים 770 974 א' כסלו אבלות אגרות קודש אגרות קודש בפרסום ראשון אגרות קודש מתורגמות בפרסום ראשון אגרות תשל"ח אדמו"ר הזקן אדמו"ר הריי"צ אדר אהבת ישראל אוסטרליה אוצרות גנוזים אורות התניא בכלים דתיקון אורחים אחר מיטתו של הרב אחרוןחביב איטליה אייר איך ללמד חסידות לקהל הרחב אימון אישי אימוץ אירופה אירן אלול אליהו אמונה אמור אנ"שליחות אסירי ציון אסירים אפית מצות אקטואליה חב"דית ארגנטינה ארה"ב ארץ ישראל ב' איר ב' ניסן בא באור החסידות באר שבע בבא סאלי בדידי הווה עובדא בדפוס בהעלותך בהר–בחוקותי בוא נתוועד על זה בטחון בין המצרים ביקור חולים בית ספר למלאכה בית רבקה בלק במדבר במלאת מאה שנים לפרוץ מלחמת העולם הראשונה בני נח בעל שם טוב בעלז בעקבות הנבואה בראי העתונות ברוסיה הקומוניסטית ברזיל בריאות ברית מילה ברכת כהנים בר-מצווה ברסלב בשבילי ההיסטוריה בשליחות המלך בשם אומרם ג' השבועות ג' תמוז גאולה ומשיח גדולי ישראל גוש קטיף גיוס לצבא גיור גיל השידוכים גלגולה של נשמה גליון 1000 גליל גמילות חסדים גן ישראל גני ילדים דבר המערכת דבר מלכות דולרים דידן נצח דמות חסידית ה' אייר ה' טבת הבבא סאלי הבעל שם טוב הגות וואך הדפסת התניא ההתוועדות ב-770 הודו היסטוריה חב"דית היסטוריה חסידית היסטוריה מזווית חב"דית הכותל הכנסת אורחים הלכה המזכיר המקדש וכליו הפצת המעיינות הפרשה החסידית הצלת פליטי השואה הקהל הרב אברהם חיים נאה הרב חדקוב הרבי הרבי הריי"צ הרבי הרש"ב הרבי והאמן הרצלי'ה השואה השליחות לכיבוש אוסטרליה התוועדות‭ ‬חסידותית התקשרות התקשרות בצפון אפריקה התשובה ז' אדר זיו הפרשה זיכרון להולכים זיכרונות מבית אדמו"ר מהורש"ב זכרונות הרב סעדיה מעטוף ע"ה זכרונות חסידיים ח"י אלול חברון חג המו"צים חג סוכות חג שבועות חדש בעולם התורני חדשות חוזרים לישיבה חוני חופשה חטא המרגלים חיים חסידיים חיים של שליחות חיים של שליחות חינוך חירות חלֹוֹם חייו חמשה עשר באב חנוכה חסד חקת חשבון נפש חת"ת חתונה ט' אדר ט' כסלו ט"ו אלול ט"ו באב ט"ו בסיוון ט"ו בשבט טור אורח טור‭ ‬אישי טור למחשבה טורקיה טכנולוגיה בשירות הגאולה י' טבת י' שבט י"א ניסן י"ב תמוז י"ג אלול י"ג ניסן י"ט כסלו י"ט כסלו / מאמר בפירסום ראשון יד לאחים יובל לקבוצה יום הולדת יום ירושלים יום כיפור יומן המאסר יומן טוביה זילברשטרום. יומנו של תמים ב-770 יוסף י'ז תמוז יחידות אצל הרבי ילדי ישראל ימי בראשית ימים נוראים ימים נראים יפן יציאת מצרים ירושלים ישראל ארי'ה לייב כ‭' ‬מנחם‭ ‬אב‭ / ‬יום‭ ‬ההילולא כ' מנחם-אב כ"ב שבט כ"ד טבת כ"ד טבת כ"ז אדר כ"ז אדר / הגות וואָך כ"ח ניסן כ"ח סיון כ"ף במר-חשוון כוס של ברכה כותבים למערכת כינוס שלוחים כסלו כפר חבד כפר יונה כשרות כתבי יד בפרסום ראשון ל"ג בעומר ל"ג בעומר / בדידי הווה עובדא ל"ג בעומר / סקירה ל"ג בעומר / פתגמים ל"ג בעומר / שולחן-החג לדמותו של חסיד לדמותו של שליח לומדים ובונים מקדש לחיות עם הזמן - בעניני הגאולה ליל הסדר אצל הרבי ליל סדר ליל סדר לימוד חסידות לקהל הרחב לימוד רמב"ם לימוד תורה ליקוי חמה לכתחילה אריבער לקראת ג' תמוז לקראת י' שבט לקראת י"א ניסן לקראת כינוס השלוחים לקראת תשרי לשלום בית מאה שנה למלחמת עולם הראשונה מאוצר המלך מאחורי הקלעים מאמר הגות מבט אישי מבט חסדי מבצע הקהל מבצע יום הולדת מבצע מזוזה מבצע משיח מבצע נש"ק מבצע תפילין מבצעים מבצעים מדור הניגון מדין מדע מדקדקים בדבר מלכות מה אומר הרבי מהורש"ב מהר"ש מואב מופתים בשליחות מזווית חסידית מחיי התמימים מחנה קיץ מחשבה חסידית מיהו יהודי מכות מצרים מלחמת המפרץ מלחמת יום כיפור מלחמת לבנון מלחמת ששת הימים ממשיח וגאולה מנורה מנחם-אב מערת המכפלה מפגש איש מפי חסידים מפי כתבם מצוייני צה"ל מקווה מקסיקו מרבין בשמחה מרוקו מרחשון משה רבינו משולחן ההלכה משיח אין גאזעטן משיח בפרשה משיח וגאולה משיח וגאולה משיח וגאולה \ ודע מה שתשיב משיח וגאולה בעשרת המבצעים משפיע משקיעים בחינוך מתוועדים בדבר מלכות נזכרים ונעשים ני"א ניסן ניגון ניסן נס בצפת נקודת מלכות נשיא נשים סדר ניגונים סיון סיפור סיפור‭ ‬ולקחו סיפור‭ ‬חיים סיפור‭ ‬חיים סיפור לפורים סיפור מבצעים סיפורי מופת סיפורים ופתגמים סיפורים קצרים סכנת האינטרנט סכנת האינטרנט סליחות סעודת מלווה מלכה ספירת העומר ספר תורה ספרד סקירה עוורים עמלק ערי מקלט עשר שנים לגירוש עשרה בטבת פאה נכרית פדיון הבן פולטבה פורים פורים–קטן פטרבורג פינחס פסח פסח שני פעילות פעילות חב"דית פפרשת אמור פרה אדומה פרוייקט מיוחד | חי וקיים פרופיל חסידי פרשת אחרי-מות פרשת אמור פרשת בא פרשת בהר פרשת בחוקותי פרשת בלק פרשת במדבר פרשת בשלח פרשת דברים פרשת דרכים פרשת החודש פרשת וארא פרשת ואתחנן פרשת ויגש פרשת ויחי פרשת ויצא פרשת ויקהל פרשת ויקרא פרשת וירא פרשת וישב פרשת וישלח פרשת חוקת פרשת חיי שרה פרשת יתרו פרשת כי-תבוא פרשת כי-תצא פרשת כי-תשא פרשת לך-לך פרשת מטות פרשת מסעי פרשת מצורע פרשת מקץ פרשת משפטים פרשת נח פרשת נצבים פרשת נשא פרשת עקב פרשת פקודי פרשת צו פרשת קדושים פרשת קורח פרשת ראה פרשת שופטים פרשת שלח פרשת שמות פרשת שמיני פרשת תולדות פרשת תזריע פרשת תזריע-מצורע פרשת תצווה פרשת תרומה פתח תקוה צבאות השם צדקה צה"ל צו צוק איתן ציפייה לגאולה ציצית צמח צדק צפון אפריקה צפת צרפת קאמפ קידוש קידוש לבנה קנאת אחים קרבנות קרבנות הנשיאים קרח קרית גת קרן מחנה ישראל קשרים עם הרבי ר' עזריאל זעליג סלונים ראיון ראש השנה ראשון לציון רב לוי יצחק רב שיח רבי רבי זוסיא מאניפולי רבי רי"יץ רבי רש"ב רבנים רבנית חיה מושקא רבנית חנה רדיו רובשקין רוסיה רחל אמנו רמב"ם רפואה רש"ג רשב"י ש שבועון שהוא שליח שבועות שבת שבת בראשית שבת הגדול שבת חזון שו"ת חינוך שואת אירופה שולחן-השבת שופר שידוך שיעור תניא - חוצה יבשות ונשמות שלום בית שלֹח שליחות שליחות בצל הסכנה שלימות הארץ שלימות הארץ שמחה שמחות בית השואבה שמחת תורה שמחת תורה בליובאוויטש שמיטה שמירת הלשון שנה מעוברת שצעדרין שקלים תומכי תמימים תורה והוראה תורת המלך תימן תל אביב תלמוד תמוז תמונות מספרות תניא תעניות תפילה תשובה תשעה באב תשרי תשרי אצל הרבי
Visitor Feed
Wednesday
Feb212018

למה חשוב להאמין שמשיח בגוף גשמי?

מדוע ה’ בחר לתת את התורה דרך שליח בשר ודם? מדוע האמונה במשה רבינו היא מעיקרי האמונה? ומה רע לחשוב שמשיח יגיע כמושיע משמים, סוג של מלאך ה’? >> על כך ועוד, בהתוועדות מיוחדת לכבוד ז’ באדר

עומדים אנו בסמוך לז’ אדר, יום ההולדת ויום ההילולא של משה רבינו. ב–ו’ באדר חל גם היארצייט של חתנא דבי נשיאה, חתנו של הרבי הריי”צ וגיסו של הרבי שליט”א מלך המשיח, הרה”ג הרב שמריהו גוראריה, הרש”ג, שהתמנה על ידי הרבי הריי”צ להיות המנהל–פועל הכללי של ישיבות ‘תומכי תמימים’.

נפתח הפעם בסיפור שסיפר המרא דאתרא של כפר חב”ד, הרב מרדכי שמואל אשכנזי ע”ה, ששמע מהחסיד ר’ פנחס אלטהויז שהיה מעורב בזה.

הרש”ג, בתוקף תפקידו כמנהל–פועל של ‘תומכי תמימים’, היה דואג הרבה גם לגשמיות של הישיבות והיה נוסע ממקום למקום ונפגש עם יהודים בעלי יכולת על מנת שירימו תרומה נכבדה לישיבה.

בשנת תשי”ט נסע הרש”ג עם החסיד ר’ פינחס (פינייע) אלטהויז, לברזיל, לבקר אצל אחד מהגבירים שהיה תורם למוסדות תורה בסכומים גבוהים. לפני שנסעו אמר לו הרבי שליט”א, שכשנוסעים לבקש כסף מיהודי, אין זו רק נסיעה בשביל כסף, אלא צריך לעורר אותו על ענייני יהדות.

כשהגיעו לאותו גביר, התחיל הרש”ג לדבר עמו על חשיבות שמירת המצוות, ואף הציע לו להניח תפילין. הגביר התרגז על כך שמנסים כביכול לחדור לחייו האישיים, ואמר שזה עניינו הפרטי ואין זה עסק שלהם. אבל הרש”ג לא ויתר, והמשיך להסביר לו שלכל יהודי יש בהנהגתו הפרטית השפעה על כלל ישראל. הלה התרגז עוד יותר והאווירה בחדר התחילה להיות לא נעימה. ר’ פינייע, שראה לאן הרוח נושבת, ניסה מן הצד “להרגיע” את הרש”ג ולהסביר לו שיפסיק לנדנד לגביר בענין זה שבו אינו מוכן לשמוע, אבל הרש”ג לא אבה שמוע. בסופו של דבר, גם כסף לא קיבלו ממנו.

לאחר שיצאו, שאל ר’ פינייע את הרש”ג למה התעקש כל כך, והרי ראה בעצמו לאן זה מוביל. השיב הרש”ג: “בחור, בחור, איך בין מחובר” (כלומר: אני מחובר לרבי, ואם הרבי אמר לדבר עמו על כך, זה בדיוק מה שאעשה!).

“גיסי הרבי”

הייתה לו לרש”ג התקשרות וביטול אל הרבי כמו חסיד צעיר. הרש”ג היה נוהג לחזור מאמר דא”ח כל שבת בעלות המנחה בזאל הקטן של 770, עם מניין זקנים שישבו עמו לסעודה שלישית, וזאת לפי הוראתו של הרבי הריי”צ. שכן בשנות חייו האחרונות של הרבי הריי”צ, היה הדיבור קשה לו, ולכן ציווה שהרבי שליט”א יתוועד בשבת מברכים וביומי דפגרא, ואילו הרש”ג יחזור מאמרי דא”ח.

לאחר שהרבי קיבל את הנשיאות, הרש”ג קיבל על עצמו לגמרי את מרות הרבי שליט”א, והי’ מקושר וחסיד ובטל לגמרי אל “דער רבי דער שוואגער”, ונהג בכל כהוראותיו. במשפט הספרים של “דידן נצח”, הוא התייצב לימין הרבי ועמד על כך בכל תוקף עוז, למרות שסבל על כך ממשפחתו הקרובה, ומבחינתו הייתה זו מסירות נפש ממש.

חסידים מספרים שמה שגרם לו לקבל על עצמו את הרבי שליטא כרבי’, הייתה שאלה רצינית שהגיעה לפתחו והרשג שחשש לקחת על עצמו אחריות - הפנה את השאלה אל גיסו. הרבי שליט”א ענה שעוד מעט ייסע אל האוהל של הרבי הריי”צ, וישאל אותו מה לעשות בנדון זה. ואכן, כשהרבי חזר מהאוהל, אמר שקיבל את התשובה ויש לנהוג כך וכך. כששמע זאת הרש”ג, אמר: “אני מכיר את גיסי ויודע שהוא איש אמת. אני יודע בעצמי שאינני יכול לקבל תשובות בגלוי מהרבי הריי”צ באוהל. אם הוא יכול לקבל שם תשובות, אזי הוא הרבי!”

בתפילות ישב הרש”ג לצד שולחן מיוחד, סמוך למקומו של הרבי ואילו בהתוועדות היה יושב בקצה השולחן מימין הרבי. בכל פעם שהרבי אמר מאמר חסידות, גם כשהיה זה מאמר כעין שיחה ושאר הנוכחים לא עמדו, הרש”ג היה מתרומם ממושבו, עומד בביטול ומקשיב בדריכות.

בהקפות של שמחת תורה היה הרבי רוקד עמו בהקפה הראשונה והשביעית, ההקפה של הרבי. בתקופת היותי ב”קבוצה” ולאחר מכן (בשנים תש”מ–תשמ”א), זכיתי עם עוד כמה חברים לשמש אותו כשהיה מאושפז בבית רפואה ולעזור לו קצת גם בביתו. כשבאנו אליו לבקרו בבית הרפואה לאחר שמחת תורה, שאל בחשש עם מי רקד הרבי השנה כאשר הוא לא היה. כששמע שהרבי רקד לבדו עם ספר התורה, ולא עם אף אחד אחר, צהבו פניו משביעות רצון.

מה רע אם משיח יהיה מלאך ה’?

הקשר של יהודי עם הקב”ה חייב לעבור דרך משה רבינו. “ויאמינו בה’ ובמשה עבדו”, “זכרו תורת משה עבדי” - האמונה היא בה’ ובמשה רבינו ולא בכדי התורה נקראת על שמו. גם אחרי ז’ אדר, נשמתו של משה רבינו נצחית בעולם הזה הגשמי, בזה שהיא נמצאת בגופו של נשיא הדור אשר בכל דור ודור (לקו”ש חכ”ו ע’ 7). כפי שאומרת הגמרא על הפסוק “וזרח השמש ובא השמש” - “עד שלא שקעה שמשו של צדיק זה, זרחה שמשו של צדיק אחר”. כי העולם אינו יכול להיות קיים אפילו רגע ללא “צדיק יסוד עולם” שנמצא בגוף גשמי בעולם.

אלא שיש שואלים: לשם מה בכלל חשוב להדגיש כי את התורה ציווה לנו משה - וכי משה הוא שציווה את התורה? והרי הקב”ה הוא ורק הוא נותן התורה ומצווה המצוות, ומשה רבינו אינו אלא שליח? ובכלל, הרי הקב”ה היה יכול לתת את התורה לא דרך שליח מסוים, אלא באופן אחר. מדוע חשוב כל כך להדגיש את משה רבינו? ישנם אפילו השואלים, מדוע מדגישים את משה שהוא ילוד אישה בשעה שהעיקר הוא הקב”ה?

ולכן חשוב להדגיש ולחזור ולהדגיש שוב ושוב שעל פי שלוש עשרה העיקרים שקובע הרמב”ם, שהם היסודות והעיקרים של אמונת ישראל - האמונה במשה רבינו כבשר ודם מקבל התורה, כמו גם האמונה במלך המשיח כבשר ודם, נשמה בגוף גשמי דווקא, היא מעיקרי האמונה.

ו”עיקרי האמונה” אין פירושם רק שעניינים אלו הם הדברים החשובים ביותר - אלא שהם העיקר והיסוד של כל אמונתנו וכל התורה והמצוות, ובלעדיהן כאילו אין שום משמעות לכל השאר. זו היא האמונה ש”הא–ל מנבא את בני האדם”, לאמונה בנשיא הדור שבכל דור, והעיקר לאמונה ברבי שליט”א מלך המשיח, יחד עם ההדגשה שמשיח הוא דווקא בשר ודם, נשמה בגוף בעולם הזה הגשמי. בלי עיקר זה באמונה, נשמט כביכול הבסיס לכל התורה.

והרי בכל עם ישראל נתקבלו ללא עוררין י”ג העיקרים של הרמב”ם וברבים מהחוגים והעדות אף אומרים את י”ג העיקרים סמוך לתפילה.

הדברים אכן דורשים ביאור - מדוע זה נחשב עיקר באמונה? והרי לכאורה אפשר להאמין בכל התורה והמצוות, עם שכר ועונש בעולם הזה ובעולם הבא וכו’, ללא קשר כלל לאמונה בנבואת משה רבינו, בביאת המשיח ובתחיית המתים?

משיח - מתחילים מלמטה

מבאר הרבי מלך המשיח על פי המבואר בתניא (פרקים ל”ו–ל”ז) שתכלית בריאת הכל היא “נתאווה הקב”ה להיות לו יתברך דירה בתחתונים”. תכלית זו תהי’ בשלימות בימות המשיח ובפרט כשיחיו המתים. וזה נעשה באמצעות קיום התורה והמצוות על ידי ישראל.

אמנם הקב”ה בוודאי יכול להעביר את כל המסרים שהוא רוצה להעביר לנו בכל אופן שירצה בכך, אבל בגלל שעיקר התכלית היא דירה בתחתונים, הקב”ה רוצה שהכל ייעשה דווקא על ידי התחתונים, על ידי אדם גשמי, נשמה בגוף בעולם הזה הגשמי. ולכן ענין עיקרי באמונה, דבר שנוגע לכל האמונה, היא העובדה שהקב”ה שוכן ומתלבש כביכול בבני אדם ומנבא את בני האדם. כי אילו היינו אומרים שהקב”ה אינו יכול לשכון ולהתלבש באדם גשמי, פירושו של דבר שלא יכולה להיות דירה לו יתברך בתחתונים.

וכן בקשר למשיח, ובהדגשה שמשיח הוא נשמה בגוף בעולם הזה, ושצריך לחכות לו כל הזמן, וכן להאמין בתחיית המתים. מדוע אלו עיקרים באמונה? - משום שזוהי התכלית של עם ישראל ושל התורה והמצוות - לכבוש את העולם שיהיה דירה לו יתברך בתחתונים. אילולא זה, כאילו אין משמעות ואין תכלית ח”ו לכל התורה והמצוות. וכפי המשל הידוע מהחייל היוצא למלחמה; גם אם הוא עושה הכל בקבלת עול מוחלטת, אבל אם הוא אינו יודע מהי המשימה שעליו למלא, הרי גם אם יעשה כל מה שאומרים לו בשלימות, חסרה נקודה עיקרית בעצם היותו חייל.

מסיבה זו עצמה, ישנה הדגשה מיוחדת באמונה בביאת המשיח, שמשיח חייב להיות בשר ודם. כי כיוון שהמטרה היא דירה לו יתברך בתחתונים. והכוונה היא שהמשימה תיעשה ותושלם דווקא על ידי התחתונים, הרי אם משיח אינו בשר ודם, הרי הוא אינו מן התחתונים, ותכלית הכוונה שהכול ייעשה על ידי התחתונים עצמם, לא תתקיים.

תכלית זו של דירה בתחתונים מתחילה קודם כל במלך המשיח עצמו בגוף גשמי המכיל בתוכו את הקדושה האלוקית האין סופית של עצמותו יתברך. והרבי מדגיש עוד יותר, שלא זו בלבד שהמלך המשיח הנו בשר ודם, אלא שעיקר עניינו הוא (לא להיות מופשט מן העולם ולעסוק רק בתורה ובעבודת ה’, אל הוא בעיקר) “מלך מבית דוד”, ועליו להיות מעורה היטב בתוך העולם, לנהל מלחמות עם אלו המנגדים ומפריעים לגילוי ה’ בעולם, “וילחם מלחמות ה’” עד “ונצח”. שכל זה הוא מפני שעל ידו באה לידי מימוש הכוונה האלוקית של דירה בתחתונים. לכן, יחד עם היותו עליון ביותר, “ירום ונישא וגבה מאד”, עליו להיות חלק מן התחתונים ועמוק בתוכם, כדי שדווקא התחתונים יעשו את הדירה לו יתברך.

מכיוון שמשיח הוא סיום והשלמת הדירה בתחתונים, ואצלו הדברים צריכים לבוא דווקא מלמטה, לכן דווקא אצל משיח לא די רק להאמין בו וללכת אחריו כמו אצל משה רבינו, אלא צריכה להיות דווקא קבלת מלכותו על ידי העם, מלמטה למעלה, כמו שכתוב “ובקשו את ה’ אלוקיהם ואת דוד מלכם” - “זה מלך המשיח וממנו יבקשו שאלתם כי הוא ימשול בם”. שהתחתונים דווקא יעשו אותו למלך, יקבלו את מלכותו ויכתירוהו, ועל ידי זה יוסיפו בו חיים ויפעלו את התגלותו כמשיח.

יחי אדוננו מורנו ורבינו מלך המשיח לעולם ועד.

Reader Comments

There are no comments for this journal entry. To create a new comment, use the form below.

PostPost a New Comment

Enter your information below to add a new comment.

My response is on my own website »
Author Email (optional):
Author URL (optional):
Post:
 
All HTML will be escaped. Hyperlinks will be created for URLs automatically.