Share

Search
BeisMoshiach.org
Web
תגים
ששים שנה לייסוד הרשת "עשה לך רב" ##910 #1000 #1001 #1002 #1003 #1004 #1005 #1006 #1007 #1008 #1009 #1010 #1012 #1013 #1014 #1015 #1016 #1017 #1018 #1019 #1020 #1021 #1022 #1023 #1024 #1025 #1026 #1027 #1028 #1029 #1030 #1031 #1032 #1033 #1034 #1035 #1036 #1037 #1038 #1039 #1040 #1041 #1042 #1043 #1044 #1045 #1046 #1048 #1049 #1050 #1051 #1052 #1053 #1054 #1055 #1056 #1057 #1058 #1059 #1060 #1061 #1062 #1063 #1064 #1065 #1066 #1067 #1068 #1069 #1070 #1071 #1072 #1073 #1074 #1075 #1076 #1077 #1078 #1079 #1080 #1081 #1082 #1083 #1084 #1085 #1089 #1090 #1091 #1092 #1093 #1094 #1095 #1096 #1097 #1098 #1099 #1100 #1101 #1102 #1103 #1104 #1106 #1107 #1108 #1109 #1110 #1111 #1112 #1113 #1114 #1115 #1116 #1117 #1118 #1119 #1120 #1121 #1122 #1124 #1125 #1126 #1128 #1129 #1130 #1136 #1137 #1138 #1139 #1140 #1141 #1144 #215 #380 #825 #826 #827 #828 #829 #830 #831 #832 #833 #834 #835 #836 #837 #838 #839 #840 #841 #842 #843 #844 #845 #846 #847 #848 #849 #850 #851 #852 #853 #854 #855 #856 #857 #858 #859 #860 #861 #862 #863 #864 #865 #866 #867 #868 #869 #870 #871 #872 #873 #874 #875 #876 #877 #878 #879 #880 #881 #882 #883 #884 #885 #886 #887 #888 #889 #890 #891 #892 #893 #894 #895 #896 #897 #898 #899 #9 #90 #900 #901 #902 #903 #904 #905 #906 #907 #908 #909 #910 #911 #912 #913 #914 #915 #916 #917 #918 #919 #920 #921 #922 #923 #924 #925 #926 #927 #928 #929 #930 #931 #932 #933 #934 #935 #936 #937 #938 #939 #940 #941 #942 #943 #944 #945 #946 #947 #948 #950 #951 #952 #953 #954 #955 #956 #957 #958 #959 #960 #961 #962 #964 #966 #967 #968 #969 #970 #971 #973 #974 #976 #977 #978 #979 #980 #981 #982 #983 #984 #985 #986 #988 #989 #99 #990 #991 #992 #993 #994 #995 #996 #997 #998 #999 100 שנה למלחמת עולם הראשונה 120 שנה להתייסדות ישיבת תומכי תמימים 770 974 א' כסלו אבלות אגרות קודש אגרות קודש בפרסום ראשון אגרות קודש מתורגמות בפרסום ראשון אגרות תשל"ח אדמו"ר הזקן אדמו"ר הריי"צ אדר אהבת ישראל אוסטרליה אוצרות גנוזים אורות התניא בכלים דתיקון אורחים אחר מיטתו של הרב אחרוןחביב איטליה אייר איך ללמד חסידות לקהל הרחב אימון אישי אימון אישי אימוץ אירופה אירן אלול אליהו אמונה אמור אנ"שליחות אסירי ציון אסירים אפית מצות אקטואליה חב"דית ארגנטינה ארה"ב ארץ ישראל ב' איר ב' ניסן בא באור החסידות באר שבע בבא סאלי בדידי הווה עובדא בדפוס בהעלותך בהר–בחוקותי בוא נתוועד על זה בטחון בין המצרים ביקור חולים בית ספר למלאכה בית רבקה בלק במדבר במלאת מאה שנים לפרוץ מלחמת העולם הראשונה בני נח בעל שם טוב בעלז בעקבות הנבואה בראי העתונות ברוסיה הקומוניסטית ברזיל בריאות ברית מילה ברכת כהנים בר-מצווה ברסלב בשבילי ההיסטוריה בשליחות המלך בשם אומרם ג' השבועות ג' תמוז גאולה ומשיח גדולי ישראל גוש קטיף גיוס לצבא גיור גיל השידוכים גלגולה של נשמה גליון 1000 גליל גמילות חסדים גן ישראל גני ילדים דבר המערכת דבר מלכות דולרים דידן נצח דמות חסידית ה' אייר ה' טבת הבבא סאלי הבעל שם טוב הגות וואך הדפסת התניא ההתוועדות ב-770 הודו היסטוריה חב"דית היסטוריה חסידית היסטוריה מזווית חב"דית הכותל הכנסת אורחים הלכה המזכיר המקדש וכליו הפצת המעיינות הפרשה החסידית הצלת פליטי השואה הקהל הרב אברהם חיים נאה הרב חדקוב הרבי הרבי הריי"צ הרבי הרש"ב הרבי והאמן הרצלי'ה השואה השליחות לכיבוש אוסטרליה התוועדות‭ ‬חסידותית התקשרות התקשרות בצפון אפריקה התשובה ז' אדר זיו הפרשה זיכרון להולכים זיכרונות מבית אדמו"ר מהורש"ב זכרונות הרב סעדיה מעטוף ע"ה זכרונות חסידיים ח"י אלול חברון חג המו"צים חג סוכות חג שבועות חדש בעולם התורני חדשות חוזרים לישיבה חוני חופשה חטא המרגלים חיים חסידיים חיים של שליחות חיים של שליחות חינוך חירות חלֹוֹם חייו חמשה עשר באב חנוכה חסד חקת חשבון נפש חת"ת חתונה ט' אדר ט' כסלו ט"ו אלול ט"ו באב ט"ו בסיוון ט"ו בשבט טור אורח טור‭ ‬אישי טור למחשבה טורקיה טכנולוגיה בשירות הגאולה י' טבת י' שבט י"א ניסן י"ב תמוז י"ג אלול י"ג ניסן י"ט כסלו י"ט כסלו / מאמר בפירסום ראשון יד לאחים יובל לקבוצה יום הולדת יום ירושלים יום כיפור יומן המאסר יומן טוביה זילברשטרום. יומנו של תמים ב-770 יוסף י'ז תמוז יחידות אצל הרבי ילדי ישראל ימי בראשית ימים נוראים ימים נראים יפן יציאת מצרים ירושלים ישראל ארי'ה לייב כ‭' ‬מנחם‭ ‬אב‭ / ‬יום‭ ‬ההילולא כ' מנחם-אב כ' מרחשון כ"ב שבט כ"ד טבת כ"ד טבת כ"ז אדר כ"ז אדר / הגות וואָך כ"ח ניסן כ"ח סיון כ"ף במר-חשוון כוס של ברכה כותבים למערכת כינוס שלוחים כסלו כפר חבד כפר יונה כשרות כתבי יד בפרסום ראשון ל"ג בעומר ל"ג בעומר / בדידי הווה עובדא ל"ג בעומר / סקירה ל"ג בעומר / פתגמים ל"ג בעומר / שולחן-החג לדמותו של חסיד לדמותו של שליח לומדים ובונים מקדש לחיות עם הזמן - בעניני הגאולה ליל הסדר אצל הרבי ליל סדר ליל סדר לימוד חסידות לקהל הרחב לימוד רמב"ם לימוד תורה ליקוי חמה לכתחילה אריבער לקראת ג' תמוז לקראת י' שבט לקראת י"א ניסן לקראת כינוס השלוחים לקראת תשרי לשלום בית מאה שנה למלחמת עולם הראשונה מאוצר המלך מאחורי הקלעים מאמר הגות מבט אישי מבט חסדי מבצע הקהל מבצע יום הולדת מבצע מזוזה מבצע משיח מבצע נש"ק מבצע תפילין מבצעים מבצעים מדור הניגון מדין מדע מדקדקים בדבר מלכות מה אומר הרבי מהורש"ב מהר"ש מואב מופתים בשליחות מזווית חסידית מחיי התמימים מחנה קיץ מחשבה חסידית מיהו יהודי מכות מצרים מלחמת המפרץ מלחמת יום כיפור מלחמת לבנון מלחמת ששת הימים ממשיח וגאולה מנורה מנחם-אב מערת המכפלה מפגש איש מפי חסידים מפי כתבם מצוייני צה"ל מקווה מקסיקו מרבין בשמחה מרוקו מרחשון משה רבינו משולחן ההלכה משיח אין גאזעטן משיח בפרשה משיח וגאולה משיח וגאולה משיח וגאולה \ ודע מה שתשיב משיח וגאולה בעשרת המבצעים משפיע משקיעים בחינוך מתוועדים בדבר מלכות נזכרים ונעשים ני"א ניסן ניגון ניסן נס בצפת נקודת מלכות נשיא נשים סדר ניגונים סיון סיפור סיפור‭ ‬ולקחו סיפור‭ ‬חיים סיפור‭ ‬חיים סיפור לפורים סיפור מבצעים סיפורי מופת סיפורים ופתגמים סיפורים קצרים סכנת האינטרנט סכנת האינטרנט סליחות סעודת מלווה מלכה ספירת העומר ספר תורה ספרד סקירה עוורים עמלק ערי מקלט עשר שנים לגירוש עשרה בטבת פאה נכרית פדיון הבן פולטבה פורים פורים–קטן פטרבורג פינחס פסח פסח שני פעילות פעילות חב"דית פפרשת אמור פרה אדומה פרוייקט מיוחד | חי וקיים פרופיל חסידי פרשת אחרי-מות פרשת אמור פרשת בא פרשת בהר פרשת בחוקותי פרשת בלק פרשת במדבר פרשת בשלח פרשת דברים פרשת דרכים פרשת החודש פרשת וארא פרשת ואתחנן פרשת ויגש פרשת ויחי פרשת ויצא פרשת ויקהל פרשת ויקרא פרשת וירא פרשת וישב פרשת וישלח פרשת חוקת פרשת חיי שרה פרשת יתרו פרשת כי-תבוא פרשת כי-תצא פרשת כי-תשא פרשת לך-לך פרשת מטות פרשת מסעי פרשת מצורע פרשת מקץ פרשת משפטים פרשת נח פרשת נצבים פרשת נשא פרשת עקב פרשת פקודי פרשת צו פרשת קדושים פרשת קורח פרשת ראה פרשת שופטים פרשת שלח פרשת שמות פרשת שמיני פרשת תולדות פרשת תזריע פרשת תזריע-מצורע פרשת תצווה פרשת תרומה פתח תקוה צבאות השם צדקה צה"ל צו צוק איתן ציפייה לגאולה ציצית צמח צדק צפון אפריקה צפת צרפת קאמפ קידוש קידוש לבנה קנאת אחים קרבנות קרבנות הנשיאים קרח קרית גת קרן מחנה ישראל קשרים עם הרבי ר' עזריאל זעליג סלונים ראיון ראש השנה ראשון לציון רב לוי יצחק רב שיח רבי רבי זוסיא מאניפולי רבי רי"יץ רבי רש"ב רבנים רבנית חיה מושקא רבנית חנה רדיו רובשקין רוסיה רחל אמנו רמב"ם רפואה רש"ג רשב"י ש שבועון שהוא שליח שבועות שבת שבת בראשית שבת הגדול שבת חזון שו"ת חינוך שואת אירופה שולחן-השבת שופר שידוך שיעור תניא - חוצה יבשות ונשמות שלום בית שלֹח שליחות שליחות בצל הסכנה שלימות הארץ שלימות הארץ שמחה שמחות בית השואבה שמחת תורה שמחת תורה בליובאוויטש שמיטה שמירת הלשון שנה מעוברת שצעדרין שקלים תומכי תמימים תורה והוראה תורת המלך תימן תל אביב תלמוד תמוז תמונות מספרות תניא תעניות תפילה תשובה תשעה באב תשרי תשרי אצל הרבי
Visitor Feed
Thursday
Dec062018

ליובאוויטש אקטיבית

משמעותו הנפלאה של היום הבהיר ה’ טבת, יום “דידן–נצח” במשפט הספרים, הוא היום שבו “פדה בשלום נפשי” שלנו, של הדור השביעי, הוא שאז נפתחה הדרך וניתנה הרשות והכח להפיץ את מעיינות החסידות חוצה באופן המיוחד של הדור השביעי, להוריד את השכינה “למטה בארץ” * התוועדות חסידותית לכבוד יום הבהיר ה’ בטבת

כשהחל “משפט הספרים”, המשפט של “דידן–נצח”, שהניצחון בו היה ביום הבהיר ה’ טבת תשמ”ז, לא הבינו רבים על מה ולמה כל הרעש. ומדוע כל כך חשוב ונוגע שהספרים יגיעו למקומם האמיתי בבית אגודת חסידי חב”ד.

הדבר היה נוגע עד כדי כך, שהרבי שליט”א הפסיק מאז התחלת המשפט כמעט לגמרי לומר מאמרי חסידות (עד אמצע תשמ”ח עוד אמר מאמרים בניגון שיחה, ואחר–כך גם זה פסק (מלבד שני מאמרים בהפתעה בשנת תשמ”ט: בערב פסח ד”ה ‘מצה זו’ ובערב חג השבועות ד”ה ‘אנכי ה’ אלוקיך’ שאמרם בניגון מאמר)), נסע בתקופת המשפט כמעט בכל יום ל”אוהל”, ודיבר על כך במרירות עצומה ובביטויים שלא נשמעו בשום מאורעות אחרים, קשים וכואבים ככל שהיו. הרבי לא הסכים בשום אופן, והתבטא בחריפות רבה (ש”פ פנחס תשמ”ה) נגד ההצעה של מישהו לתת לצד שכנגד סכום כסף ולסגור את כל הפרשה סופית וכו’.

עד שהרבי עצמו הסביר את הדברים מה עומד מאחורי אותו משפט.

בהתוועדות ‘זאת חנוכה’ תשמ”ו - שבועות ספורים אחרי התחלת המשפט בי”ט כסלו תשמ”ו - הרבי החל לדבר על הקטרוגים שהיו בזמן אדמו”ר הזקן על הפצת חסידות, והרבי הוסיף, כי ככל שהיה יותר הפצת חסידות - כך החל קטרוג חדש.

וכך אצל כל נשיא מנשיאי חב”ד, התעורר קטרוג בשמים על אופן העבודה שלו, עד שהדבר התבטא במאסרים ובהפרעות שונות בעבודתם הקדושה למען כלל ישראל. כל אלה לא היו אלא ביטוי של מאבק רוחני נגד קטרוג נוסף, בגלל התקדמות גדולה יותר בהפצת תורת החסידות.

משמים רצו את ליובאוויטש יותר פעילה

חסידים הבינו מדברי הרבי, שרעיון זה קשור גם למשפט הספרים בדורנו, שאינו אלא בגלל “טענה” שיש למעלה על הפצת היהדות והחסידות בדורנו בממדים שלא היו עד היום.

ואם כי אין זה חידוש ממש, שהרי הכל בנוי על היסודות הקודמים. אולם בכל זאת יש כאן לבוש חדש, וסוג הפצה חדש לגמרי שלא היה בדורות הקודמים ובאופן נרחב מאד. על כך הוא המשפט, ולכן מייחסים לו חשיבות כה רבה.

נוכח זאת, הכריז הרבי והדגיש שהתגובה שלנו לכך צריכה להיות - לא רק שלא להפסיק ח”ו, אלא דווקא להמשיך, וביתר שאת. והוסיף הרבי, שעלינו ללמוד הוראה בעבודת ה’ מהטענות שהיו במשפט הספרים.

אחת הטענות במשפט הייתה ש”ליובאוויטש איז נישט אקטיב”, שאגודת חסידי חב”ד איננה גוף פעיל. למרות שכולם רואים את השטות שבדברים אלו, כי גם מי שלא מסכים עם דרכה של ליובאוויטש, גם הוא יודע שליובאוויטש פעילה באופן חובק עולם; אך כיוון שבהשגחה פרטית הועלתה טענה כזו, צריך ללמוד גם מזה הוראה בעבודת ה’.

וההוראה היא, שעתה מצפים מאיתנו לפעול כל כך חזק וכל כך אקטיב (פעיל), עד שכל מה שנעשה עד עכשיו ייחשב לגבי זה כ”לא אקטיב”.

על מה התעורר הקטרוג?

ביום הבהיר ה’ בטבת תשמ”ז, כאשר ניתן פסק–הדין, גלוי לעיני כל העמים, בבית–המשפט הפדרלי, כי “דידן נצח” - דיבר הרבי על כך, ש”לא אתם שלחתם אותי הנה כי האלקים”. כלומר, שכאשר רואים עניינים של “אלקים” (מדת הדין) צריך לדעת שזו שליחות מהקב”ה בשביל להגיע להכרה והרגשה כי “עוד יוסף חי” ולכן “ותחי רוח יעקב אביהם”.

זוהי משמעותו הנפלאה של היום הבהיר ה’ טבת, יום “דידן–נצח” במשפט הספרים. היום של “פדה בשלום נפשי” שלנו, של הדור השביעי. אז נפתחה הדרך וניתנה הרשות והכח להפיץ את מעיינות החסידות חוצה באופן המיוחד של הדור השביעי, להוריד את השכינה עד “למטה בארץ”.

עם התרגום של תורת החסידות לכל השפות כפשוטם, ולכל ה”שפות” וצורות ההבנה, עד הרחוקות והנידחות ביותר. עם המבצעים והטנקים. עם השליחות לכל קצווי תבל ולכל הפינות היותר נידחות בגשמיות וברוחניות. שגם המקומות הרחוקים והנידחים ביותר, הן בגשמיות והן ברוחניות, בהם עצמם ומתוכם עצמם פורצת היהדות והחסידות.

עצם העובדה שהרבי ממנה “כל אחד ואחת מאנשי הדור”, אנשים נשים וטף, לשלוחים בהפצת היהדות והמעיינות (דבר מלכות חיי שרה תשנ”ב), עד כדי כך שהוא פועל על ידם גדולות ונפלאות.

ועל כך היה העלם והסתר שהשתלשל עד לתהליך המשפט - בטענה “הזאת ליובאוויטש?!” וכי זהו ההמשך לשלשלת הזהב של רבותינו נשיאינו, שעסקו בעיקר בלימוד והפצת החסידות ועבודת ה’, בהדרכה להתבוננות ואהבת ה’ ויראתו - מדוע ואיך אפשר כאילו “לזלזל בכבוד החסידות”, ולהוריד את האבן שבכתר המלך כל כך, לרמות ולעניינים כאלו ש”לא שערום אבותינו”.

וזהו הניצחון וההדגשה של “דידן–נצח” - שדווקא דרך זו היא המשך הדרך הסלולה והרחבה של רבותינו נשיאינו ליישם את ההוראה “לכשיפוצו מעיינותיך חוצה”, ועל ידי כך “קאתי מר - דא מלכא משיחא”.

וכמו שאחרי המאסר החל רבינו הזקן להרחיב את דרך חסידות חב”ד הרבה יותר מכפי שהיה קודם לכן - כך מיד אחרי ה’ טבת תשמ”ז התחיל הרבי בהכרזה שזהו זמן חדש ותקופה חדשה, תקופה שבה לא נותר עוד מאומה, אלא לעמוד הכן לקראת בניין בית המקדש השלישי על ידי משיח.

עמדו הכן כולכם!

כבר בשבת הראשונה אחרי ה”דידן נצח” (ש”פ ויגש תשמ”ז), יצא הרבי בקריאה ובהכרזה שכבר סיימו את כל העבודה, ועתה “יש להכריז ולפרסם שבימינו אלה נמצאים אנו בזמן (ומקום) מיוחד אשר לא נותר בו אלא דבר אחד ויחיד - וחייב אדם לומר בלשון רבו, בלשון כ”ק מו”ח אדמו”ר: עמדו הכן כולכם לבנין בית המקדש העתיד בביאת דוד מלכא משיחא”!

והוא הוסיף: “לכאורה יכול מישהו לבוא ולטעון: דיבורים כאלו הם “ווילדע רייד”, אשר בכל הזמנים והדורות שלפנינו לא נאמר, ומה מדברים לפתע דיבורים כאלו, כיצד יגיב העולם לשמע דיבורים כאלו.

“ובכן, לכל לראש צריך לדעת שאין מה להתפעל מהעולם, מה יאמרו וכו’. מכיוון שכן הוא האמת על פי תורת אמת, יש להכריז על כך באופן גלוי.

על–דרך–זה כאשר נשמעת טענה בעולם ש”ספדו ספדיא וחנטו חנטייא” - אזי צריך לומר בפירוש את המציאות על–פי תורה, ואין מה לחשוש כיצד תהיה התגובה כו’, מכיון שהעולם מוכן לקבל את הדברים… צריך רק לאומרם בדברים היוצאים מן הלב, שאז הדברים פועלים פעולתם, ובאופן שהפעולה היא בדרכי נועם ובדרכי שלום, מבלי שיהיה צורך לבטל איזו התנגדות (ועל–אחת–כמה–וכמה שאין צורך במלחמה) כפי שראו במוחש כל אלו שעסקו בזה…”

עד כדי כך הייתה עוצמת הדברים, שהרבי הוצרך להבהיר ולהדגיש מיד שאין הכוונה ח”ו להפסיק באיזשהו נושא, והכל חייב להימשך בכל ה”שטורעם” וביתר שאת. אלא שעתה ההדגשה היא שהכל צריך להיות מלא וחדור באותה נקודה אחת ויחידה - משיח וגאולה.

רגע לפני הגאולה…

אי–אפשר להימלט מהקריאה הבלתי–פוסקת של הרבי מלך המשיח שליט”א אלינו, אל כל אחד ואחד מאתנו ממש, להירתם למשימה האחת והיחידה, שהיא “קבלת פני משיח צדקנו בפועל ממש”. זאת, כמובן ופשוט, תוך כדי אהבת ישראל אמיתית ולימוד ועיסוק בכל הפרטים ופרטי–פרטים מן העבר, אלא שעכשיו צריכים הם כולם להיות חדורים וממולאים בענייני השעה של עכשיו - בענייני הגאולה ומלך המשיח.

ברגעים אחרונים אלה של הגלות, נטה שכם ונתאחד דווקא בחידוש של הזמן האחרון. נלמד את תורת מלכנו משיחנו, ובמיוחד את השיחות של השנים תנש”א–תשנ”ב. נחיה עם משיח בעצמנו, ונפיץ את בשורת הגאולה והגואל בכל המקומות ובכל האופנים.

וזה יביא לתכלית הכל - שעינינו הבשריות תחזינה בהתגלות מלכנו משיחנו לעין כל, בגאולה האמיתית והשלימה תיכף ומיד ממש. שאז יכריז כל העולם, בשמחה ובטוב–לבב, בקול רינה ותרועה:

“יחי אדוננו מורנו ורבינו מלך המשיח לעולם ועד”.

Reader Comments

There are no comments for this journal entry. To create a new comment, use the form below.

PostPost a New Comment

Enter your information below to add a new comment.

My response is on my own website »
Author Email (optional):
Author URL (optional):
Post:
 
All HTML will be escaped. Hyperlinks will be created for URLs automatically.