Share

Search
BeisMoshiach.org
Web
תגים
ששים שנה לייסוד הרשת "עשה לך רב" ##910 #1000 #1001 #1002 #1003 #1004 #1005 #1006 #1007 #1008 #1009 #1010 #1012 #1013 #1014 #1015 #1016 #1017 #1018 #1019 #1020 #1021 #1022 #1023 #1024 #1025 #1026 #1027 #1028 #1029 #1030 #1031 #1032 #1033 #1034 #1035 #1036 #1037 #1038 #1039 #1040 #1041 #1042 #1043 #1044 #1045 #1046 #1048 #1049 #1050 #1051 #1052 #1053 #1054 #1055 #1056 #1057 #1058 #1059 #1060 #1061 #1062 #1063 #1064 #1065 #1066 #1067 #1068 #1069 #1070 #1071 #1072 #1073 #1074 #1075 #1076 #1077 #1078 #1079 #1080 #1081 #1082 #1083 #1084 #1085 #1089 #1090 #1091 #1092 #1093 #1094 #1095 #1096 #1097 #1098 #1099 #1100 #1101 #1102 #1103 #1104 #1106 #1107 #1108 #1109 #1110 #1111 #1112 #1113 #1114 #1115 #1116 #1117 #1118 #1119 #1120 #1121 #1122 #1124 #1125 #1126 #1128 #1129 #1130 #1136 #1137 #1138 #1139 #1140 #1141 #1144 #1146 #215 #380 #825 #826 #827 #828 #829 #830 #831 #832 #833 #834 #835 #836 #837 #838 #839 #840 #841 #842 #843 #844 #845 #846 #847 #848 #849 #850 #851 #852 #853 #854 #855 #856 #857 #858 #859 #860 #861 #862 #863 #864 #865 #866 #867 #868 #869 #870 #871 #872 #873 #874 #875 #876 #877 #878 #879 #880 #881 #882 #883 #884 #885 #886 #887 #888 #889 #890 #891 #892 #893 #894 #895 #896 #897 #898 #899 #9 #90 #900 #901 #902 #903 #904 #905 #906 #907 #908 #909 #910 #911 #912 #913 #914 #915 #916 #917 #918 #919 #920 #921 #922 #923 #924 #925 #926 #927 #928 #929 #930 #931 #932 #933 #934 #935 #936 #937 #938 #939 #940 #941 #942 #943 #944 #945 #946 #947 #948 #950 #951 #952 #953 #954 #955 #956 #957 #958 #959 #960 #961 #962 #964 #966 #967 #968 #969 #970 #971 #973 #974 #976 #977 #978 #979 #980 #981 #982 #983 #984 #985 #986 #988 #989 #99 #990 #991 #992 #993 #994 #995 #996 #997 #998 #999 100 שנה למלחמת עולם הראשונה 120 שנה להתייסדות ישיבת תומכי תמימים 770 974 א' כסלו אבלות אגרות קודש אגרות קודש בפרסום ראשון אגרות קודש מתורגמות בפרסום ראשון אגרות תשל"ח אדמו"ר הזקן אדמו"ר הריי"צ אדר אהבת ישראל אוסטרליה אוצרות גנוזים אורות התניא בכלים דתיקון אורחים אחר מיטתו של הרב אחרוןחביב איטליה אייר איך ללמד חסידות לקהל הרחב אימון אישי אימון אישי אימוץ אירופה אירן אלול אליהו אמונה אמור אנ"שליחות אסירי ציון אסירים אפית מצות אקטואליה חב"דית ארגנטינה ארה"ב ארץ ישראל ב' איר ב' ניסן בא באור החסידות באר שבע בבא סאלי בדידי הווה עובדא בדפוס בהעלותך בהר–בחוקותי בוא נתוועד על זה בטחון בין המצרים ביקור חולים בית ספר למלאכה בית רבקה בלק במדבר במלאת מאה שנים לפרוץ מלחמת העולם הראשונה בני נח בעל שם טוב בעלז בעקבות הנבואה בראי העתונות ברוסיה הקומוניסטית ברזיל בריאות ברית מילה ברכת כהנים בר-מצווה ברסלב בשבילי ההיסטוריה בשליחות המלך בשם אומרם ג' השבועות ג' תמוז גאולה ומשיח גדולי ישראל גוש קטיף גיוס לצבא גיור גיל השידוכים גלגולה של נשמה גליון 1000 גליל גמילות חסדים גן ישראל גני ילדים דבר המערכת דבר מלכות דולרים דידן נצח דמות חסידית ה' אייר ה' טבת הבבא סאלי הבעל שם טוב הגות וואך הדפסת התניא ההתוועדות ב-770 הודו היסטוריה חב"דית היסטוריה חסידית היסטוריה מזווית חב"דית הכותל הכנסת אורחים הלכה המזכיר המקדש וכליו הפצת המעיינות הפרשה החסידית הצלת פליטי השואה הקהל הרב אברהם חיים נאה הרב חדקוב הרבי הרבי הריי"צ הרבי הרש"ב הרבי והאמן הרצלי'ה השואה השליחות לכיבוש אוסטרליה התוועדות‭ ‬חסידותית התקשרות התקשרות בצפון אפריקה התשובה ז' אדר זיו הפרשה זיכרון להולכים זיכרונות מבית אדמו"ר מהורש"ב זכרונות הרב סעדיה מעטוף ע"ה זכרונות חסידיים ח"י אלול חברון חג המו"צים חג סוכות חג שבועות חדש בעולם התורני חדשות חוזרים לישיבה חוני חופשה חטא המרגלים חיים חסידיים חיים של שליחות חיים של שליחות חינוך חירות חלֹוֹם חייו חמשה עשר באב חנוכה חסד חקת חשבון נפש חת"ת חתונה ט' אדר ט' כסלו ט"ו אלול ט"ו באב ט"ו בסיוון ט"ו בשבט טור אורח טור‭ ‬אישי טור למחשבה טורקיה טכנולוגיה בשירות הגאולה י' טבת י' שבט י"א ניסן י"ב תמוז י"ג אלול י"ג ניסן י"ט כסלו י"ט כסלו / מאמר בפירסום ראשון יד לאחים יובל לקבוצה יום הולדת יום ירושלים יום כיפור יומן המאסר יומן טוביה זילברשטרום. יומנו של תמים ב-770 יוסף י'ז תמוז יחידות אצל הרבי ילדי ישראל ימי בראשית ימים נוראים ימים נראים יפן יציאת מצרים ירושלים ישראל ארי'ה לייב כ‭' ‬מנחם‭ ‬אב‭ / ‬יום‭ ‬ההילולא כ' מנחם-אב כ' מרחשון כ"ב שבט כ"ד טבת כ"ד טבת כ"ז אדר כ"ז אדר / הגות וואָך כ"ח ניסן כ"ח סיון כ"ף במר-חשוון כוס של ברכה כותבים למערכת כינוס שלוחים כסלו כפר חבד כפר יונה כשרות כתבי יד בפרסום ראשון ל"ג בעומר ל"ג בעומר / בדידי הווה עובדא ל"ג בעומר / סקירה ל"ג בעומר / פתגמים ל"ג בעומר / שולחן-החג לדמותו של חסיד לדמותו של שליח לומדים ובונים מקדש לחיות עם הזמן - בעניני הגאולה ליל הסדר אצל הרבי ליל סדר ליל סדר לימוד חסידות לקהל הרחב לימוד רמב"ם לימוד תורה ליקוי חמה לכתחילה אריבער לקראת ג' תמוז לקראת י' שבט לקראת י"א ניסן לקראת כינוס השלוחים לקראת תשרי לשלום בית מאה שנה למלחמת עולם הראשונה מאוצר המלך מאחורי הקלעים מאמר הגות מבט אישי מבט חסדי מבצע הקהל מבצע יום הולדת מבצע מזוזה מבצע משיח מבצע נש"ק מבצע תפילין מבצעים מבצעים מדור הניגון מדין מדע מדקדקים בדבר מלכות מה אומר הרבי מהורש"ב מהר"ש מואב מופתים בשליחות מזווית חסידית מחיי התמימים מחנה קיץ מחשבה חסידית מיהו יהודי מכות מצרים מלחמת המפרץ מלחמת יום כיפור מלחמת לבנון מלחמת ששת הימים ממשיח וגאולה מנורה מנחם-אב מערת המכפלה מפגש איש מפי חסידים מפי כתבם מצוייני צה"ל מקווה מקסיקו מרבין בשמחה מרוקו מרחשון משה רבינו משולחן ההלכה משיח אין גאזעטן משיח בפרשה משיח וגאולה משיח וגאולה משיח וגאולה \ ודע מה שתשיב משיח וגאולה בעשרת המבצעים משפיע משקיעים בחינוך מתוועדים בדבר מלכות נזכרים ונעשים ני"א ניסן ניגון ניסן נס בצפת נקודת מלכות נשיא נשים סדר ניגונים סיון סיפור סיפור‭ ‬ולקחו סיפור‭ ‬חיים סיפור‭ ‬חיים סיפור לפורים סיפור מבצעים סיפורי מופת סיפורים ופתגמים סיפורים קצרים סכנת האינטרנט סכנת האינטרנט סליחות סעודת מלווה מלכה ספירת העומר ספר תורה ספרד סקירה עוורים עמלק ערי מקלט עשר שנים לגירוש עשרה בטבת פאה נכרית פדיון הבן פולטבה פורים פורים–קטן פטרבורג פינחס פסח פסח שני פעילות פעילות חב"דית פפרשת אמור פרה אדומה פרוייקט מיוחד | חי וקיים פרופיל חסידי פרשת אחרי-מות פרשת אמור פרשת בא פרשת בהר פרשת בחוקותי פרשת בלק פרשת במדבר פרשת בשלח פרשת דברים פרשת דרכים פרשת החודש פרשת וארא פרשת ואתחנן פרשת ויגש פרשת ויחי פרשת ויצא פרשת ויקהל פרשת ויקרא פרשת וירא פרשת וישב פרשת וישלח פרשת חוקת פרשת חיי שרה פרשת יתרו פרשת כי-תבוא פרשת כי-תצא פרשת כי-תשא פרשת לך-לך פרשת מטות פרשת מסעי פרשת מצורע פרשת מקץ פרשת משפטים פרשת נח פרשת נצבים פרשת נשא פרשת עקב פרשת פקודי פרשת צו פרשת קדושים פרשת קורח פרשת ראה פרשת שופטים פרשת שלח פרשת שמות פרשת שמיני פרשת תולדות פרשת תזריע פרשת תזריע-מצורע פרשת תצווה פרשת תרומה פתח תקוה צבאות השם צדקה צה"ל צו צוק איתן ציפייה לגאולה ציצית צמח צדק צפון אפריקה צפת צרפת קאמפ קידוש קידוש לבנה קנאת אחים קרבנות קרבנות הנשיאים קרח קרית גת קרן מחנה ישראל קשרים עם הרבי ר' עזריאל זעליג סלונים ראיון ראש השנה ראשון לציון רב לוי יצחק רב שיח רבי רבי זוסיא מאניפולי רבי רי"יץ רבי רש"ב רבנים רבנית חיה מושקא רבנית חנה רדיו רובשקין רוסיה רחל אמנו רמב"ם רפואה רש"ג רשב"י ש שבועון שהוא שליח שבועות שבת שבת בראשית שבת הגדול שבת חזון שו"ת חינוך שואת אירופה שולחן-השבת שופר שידוך שיעור תניא - חוצה יבשות ונשמות שלום בית שלֹח שליחות שליחות בצל הסכנה שלימות הארץ שלימות הארץ שמחה שמחות בית השואבה שמחת תורה שמחת תורה בליובאוויטש שמיטה שמירת הלשון שנה מעוברת שצעדרין שקלים תומכי תמימים תורה והוראה תורת המלך תימן תל אביב תלמוד תמוז תמונות מספרות תניא תעניות תפילה תשובה תשעה באב תשרי תשרי אצל הרבי
Visitor Feed
Thursday
Dec202018

לפעמים צריך לשתוק

רעיון לפרשת ויחי עם מסר של גאולה
מאת הרב ניסים לגזיאל

מכירים את המושג “לדבר עם הידיים”? ישנם אנשים שיותר ממה שהם אומרים עם הפה, הם אומרים עם הידיים!

תנועות הגוף שלהם (ובעיקר, היד) בעת הדיבור מבליטות ומעצימות את מה שהם מבקשים לומר. הם לא חושבים ולא מתכוונים לעשות זאת, הדבר קורה כשלעצמו, באופן אוטומטי. כשהם כועסים, הידיים מתכווצות להם באופן אוטומטי לאגרוף. לעומת זאת, בעת התפרצות של התפעלות, הידיים ‘עפות’ להם כלפי מעלה. וכשהם משדרים מצב של תסכול, הפנים נפולות והידיים צונחות להם במהירות כלפי מטה.

זוכרים את מר יצחק שמיר ז”ל? אומרים עליו, שהוא היה כזה. אמנם הוא היה נמוך מהרגיל, אבל כשהוא היה נואם…

הוא היה נואם בלהט ובהתרגשות, בתוקף וללא מורך לב, ובעיקר… עם הרבה תנועות ידיים! ימינה ושמאלה, מעלה ומטה, ידיו היו עפות לכל כיוון, וכל זאת על מנת להעביר את המסר!

למעשה, היו שאמרו, שכדי לגרום לו להפסיק לנאום ולדבר, כל מה שצריך לעשות הוא… לקשור לו את הידיים!

פרשת השבוע, פרשת ויחי, היא הפרשה הקצרה ביותר בחומש בראשית (סה”כ 85 פסוקים) ובה אנו מסיימים את ‘ספר הישר’ - “ספר אברהם, יצחק ויעקב שנקראו ישרים” (ע”ז כה, א). פרשתנו, על אף שמה - ויחי (מלשון ‘חיים’), עוסקת ברובה המכריע (בהכנות המקדימות ו)בפטירתו של יעקב אבינו, בחיר האבות. לפני הסתלקותו, יעקב אבינו מכנס את בניו, שבטי ישראל ואומר להם: “האספו ואגידה לכם את אשר יקרא אתכם באחרית הימים” (בראשית מט, א). לאחר מכן, הוא ממשיך ומברך את השבטים, כל אחד בדרכו שלו - “ראובן בכורי אתה”, “יהודה אתה יודוך אחיך”, “בן פורת יוסף” וגו’.

היה ניתן לחשוב, שלכך התכוון יעקב מלכתחילה, לכנס את בניו ולהעניק להם ברכות שיקרו “באחרית הימים”.

אבל רבותינו בבראשית רבה (צח, ב; מובא בפרש”י עה”פ) מלמדים אותנו שלא בדיוק, לא זאת היתה כוונתו של יעקב אבינו, הוא התכוון למשהו אחר לגמרי… במילים: “אחרית הימים”, התכוון יעקב לגלות לבניו (ולנו) את ‘קץ הימים’ - את התאריך המדויק בו יתגלה מלך המשיח ויגאל את עם ישראל!

אלא ש”ביקש יעקב אבינו לגלות את הקץ …ונתכסה ממנו”- הקב”ה העלים זאת ממנו!

חזל מוצאים לכך ביטוי מוחשי בתחילת הפרשה: פרשת ויחי היא הפרשה היחידה בתורה שמתחילה ללא רווח, ‘פרשה סתומהלגמרי (בדרך כלל, ‘פרשה סתומהמשמעותה רווח של שלוש עד תשע אותיות באמצע שורה, ואילו כאן, בפרשת ויחי, אין שום רווח!) מדוע?

כי קץ הגאולהנסתםונעלם מיעקב אבינו בפרשה זו!

אלא שכאן נשאלת השאלה: לשם מה רצה יעקב לגלות להם זאת? הרי ברור שכוונתו לא הייתה סתם להראות להם שהוא יודע את הסוד הנכסף, אלא שהוא סבר שיש בכך תועלת עבור בניו ובניהם אחריהם, שיידעו מתי הוא זמן הקץ. ולכאורה, לפי מה שאנו רואים היום שעברו כבר אלפי שנים מאז ועדיין לא באה הגאולה - הרי אם יעקב היה מודיע לבניו שהגאולה תבוא רק בעוד אלפי שנים, נקל לשער איזו עצבות נוראה הייתה נופלת עליהם.

ה’כלי יקר’ מפרש שזוהי אכן הסיבה שהקב”ה העלים את הקץ מיעקב, כדי למנוע את עוגמת הנפש ונפילת רוח השבטים!

נו, ויעקב לא ידע את זה?

אודות הגאולה נאמר: “אני ה’ בעתה אחישנה” (ישעי’ ס, כב). נשמע כמו סתירה, לא?! “בעתה” - משמע בזמן הקבוע מראש, ואילו “אחישנה” משמע שהקב”ה יזרז את הגאולה. איך זה מסתדר?

מסבירה הגמרא: “זכו - אחישנה; לא זכו - בעתה”, ה”זכות” - קיום תורה ומצוות, בכוחה להחיש את בוא הגאולה עוד לפני הזמן הקבוע!

בואו ונוסיף לכך את דברי הזהר (ח”ג רכא, א) הקובע ש(לולא חטא בני ישראל) גאולת מצרים היתה אמורה להיות הגאולה השלימה, שאין אחרי’ גלות!

אם כן, הקץ אותו התכוון יעקב לגלות לבניו אינו ה’קץ העכשווי’ - שנת תשע”ט (בעז”ה!), אלא ה’קץ דאז’ - שנת יציאת מצרים, פחות ממאתיים שנה מפטירתו!

יותר מכך: מכיוון שגם 200 שנה הוא יעד רחוק מידי בשביל בני יעקב שהרי הם לא יזכו לראות אתהגאולה בחייהם, בודאי שיעקב לא התכוון לומר להם שהגאולה לא יכולה לבוא קודם לכן, אדרבה,

מכיוון שהוא גילה להם שהגאולה קרובה ותלויה במעשיהם, הרי שאם יוסיפו עוד יותר במעשיהם, הגאולה תבוא מוקדם עוד יותר, בחיי חיותם בעלמא דין!

אם כן, מדוע מנע זאת הקב”ה? האם הוא לא מעוניין שבני ישראל יוסיפו בעבודתם (על מנת לזכות לגאולה)?

התשובה פשוטה:

הקב”ה אינו מעוניין בעבודה הבאה כתוצאה מסיוע חיצוני של גילוי הקץ (“עבודה של גילויים”), אלא בעבודה הנובעת מיגיעה והשתדלות של האדם בכוחות עצמו ושלא על–מנת לקבל שכר.

בשביל “גאולה נצחית” צריך “עבודה נצחית”! עבודה שלמעלה משינויים, גילויים ותנאים! עבודה לשם שמיים נטו, גם בתנאים הקשים ביותר של הגלות (מצרים, והעכשווית)!

הקב”ה רצה להביא את שבטי ישראל למדריגת העבודה הרצויה - “עבודה נצחית/עצמית” - ולכן הוא העלים את הקץ מיעקב אבינו!

ובנוגע אלינו: מספרים על אדם מסוים שהגיע לרבי עם הצעה “מאוד מעניינת”. “הגמרא אומרת שמשיח יבוא בדור שכולו זכאי או בדור כולו חייב, דור שכולו זכאי לא יהיה.. היצר הרע לא נותן.. אולי ננסה להקים (ח”ו) דור שכולו חייב??”

“את זה” אמר הרבי בפסקנות “אני לא אתן!”

הרבי לא נותן לנו לשבת בחיבוק ידיים, רגל על רגל בחוסר מעש. אנחנו מוכרחים לעשות!

“עבודה נצחית” למען ה”גאולה הנצחית”!

שבת שלום!

(לשיעורים מלאים על ‘משיח בפרשה’ - באתר MoshiachBP.com)

Reader Comments

There are no comments for this journal entry. To create a new comment, use the form below.

PostPost a New Comment

Enter your information below to add a new comment.

My response is on my own website »
Author Email (optional):
Author URL (optional):
Post:
 
All HTML will be escaped. Hyperlinks will be created for URLs automatically.