Share

Search
BeisMoshiach.org
Web
תגים
ששים שנה לייסוד הרשת "עשה לך רב" ##910 #1000 #1001 #1002 #1003 #1004 #1005 #1006 #1007 #1008 #1009 #1010 #1012 #1013 #1014 #1015 #1016 #1017 #1018 #1019 #1020 #1021 #1022 #1023 #1024 #1025 #1026 #1027 #1028 #1029 #1030 #1031 #1032 #1033 #1034 #1035 #1036 #1037 #1038 #1039 #1040 #1041 #1042 #1043 #1044 #1045 #1046 #1048 #1049 #1050 #1051 #1052 #1053 #1054 #1055 #1056 #1057 #1058 #1059 #1060 #1061 #1062 #1063 #1064 #1065 #1066 #1067 #1068 #1069 #1070 #1071 #1072 #1073 #1074 #1075 #1076 #1077 #1078 #1079 #1080 #1081 #1082 #1083 #1084 #1085 #1089 #1090 #1091 #1092 #1093 #1094 #1095 #1096 #1097 #1098 #1099 #1100 #1101 #1102 #1103 #1104 #1106 #1107 #1108 #1109 #1110 #1111 #1112 #1113 #1114 #1115 #1116 #1117 #1118 #1119 #1120 #1121 #1122 #1124 #1125 #1126 #1128 #1129 #1130 #1136 #1137 #1138 #1139 #1140 #215 #380 #825 #826 #827 #828 #829 #830 #831 #832 #833 #834 #835 #836 #837 #838 #839 #840 #841 #842 #843 #844 #845 #846 #847 #848 #849 #850 #851 #852 #853 #854 #855 #856 #857 #858 #859 #860 #861 #862 #863 #864 #865 #866 #867 #868 #869 #870 #871 #872 #873 #874 #875 #876 #877 #878 #879 #880 #881 #882 #883 #884 #885 #886 #887 #888 #889 #890 #891 #892 #893 #894 #895 #896 #897 #898 #899 #9 #90 #900 #901 #902 #903 #904 #905 #906 #907 #908 #909 #910 #911 #912 #913 #914 #915 #916 #917 #918 #919 #920 #921 #922 #923 #924 #925 #926 #927 #928 #929 #930 #931 #932 #933 #934 #935 #936 #937 #938 #939 #940 #941 #942 #943 #944 #945 #946 #947 #948 #950 #951 #952 #953 #954 #955 #956 #957 #958 #959 #960 #961 #962 #964 #966 #967 #968 #969 #970 #971 #973 #974 #976 #977 #978 #979 #980 #981 #982 #983 #984 #985 #986 #988 #989 #99 #990 #991 #992 #993 #994 #995 #996 #997 #998 #999 100 שנה למלחמת עולם הראשונה 120 שנה להתייסדות ישיבת תומכי תמימים 770 974 א' כסלו אבלות אגרות קודש אגרות קודש בפרסום ראשון אגרות קודש מתורגמות בפרסום ראשון אגרות תשל"ח אדמו"ר הזקן אדמו"ר הריי"צ אדר אהבת ישראל אוסטרליה אוצרות גנוזים אורות התניא בכלים דתיקון אורחים אחר מיטתו של הרב אחרוןחביב איטליה אייר איך ללמד חסידות לקהל הרחב אימון אישי אימון אישי אימוץ אירופה אירן אלול אליהו אמונה אמור אנ"שליחות אסירי ציון אסירים אפית מצות אקטואליה חב"דית ארגנטינה ארה"ב ארץ ישראל ב' איר ב' ניסן בא באור החסידות באר שבע בבא סאלי בדידי הווה עובדא בדפוס בהעלותך בהר–בחוקותי בוא נתוועד על זה בטחון בין המצרים ביקור חולים בית ספר למלאכה בית רבקה בלק במדבר במלאת מאה שנים לפרוץ מלחמת העולם הראשונה בני נח בעל שם טוב בעלז בעקבות הנבואה בראי העתונות ברוסיה הקומוניסטית ברזיל בריאות ברית מילה ברכת כהנים בר-מצווה ברסלב בשבילי ההיסטוריה בשליחות המלך בשם אומרם ג' השבועות ג' תמוז גאולה ומשיח גדולי ישראל גוש קטיף גיוס לצבא גיור גיל השידוכים גלגולה של נשמה גליון 1000 גליל גמילות חסדים גן ישראל גני ילדים דבר המערכת דבר מלכות דולרים דידן נצח דמות חסידית ה' אייר ה' טבת הבבא סאלי הבעל שם טוב הגות וואך הדפסת התניא ההתוועדות ב-770 הודו היסטוריה חב"דית היסטוריה חסידית היסטוריה מזווית חב"דית הכותל הכנסת אורחים הלכה המזכיר המקדש וכליו הפצת המעיינות הפרשה החסידית הצלת פליטי השואה הקהל הרב אברהם חיים נאה הרב חדקוב הרבי הרבי הריי"צ הרבי הרש"ב הרבי והאמן הרצלי'ה השואה השליחות לכיבוש אוסטרליה התוועדות‭ ‬חסידותית התקשרות התקשרות בצפון אפריקה התשובה ז' אדר זיו הפרשה זיכרון להולכים זיכרונות מבית אדמו"ר מהורש"ב זכרונות הרב סעדיה מעטוף ע"ה זכרונות חסידיים ח"י אלול חברון חג המו"צים חג סוכות חג שבועות חדש בעולם התורני חדשות חוזרים לישיבה חוני חופשה חטא המרגלים חיים חסידיים חיים של שליחות חיים של שליחות חינוך חירות חלֹוֹם חייו חמשה עשר באב חנוכה חסד חקת חשבון נפש חת"ת חתונה ט' אדר ט' כסלו ט"ו אלול ט"ו באב ט"ו בסיוון ט"ו בשבט טור אורח טור‭ ‬אישי טור למחשבה טורקיה טכנולוגיה בשירות הגאולה י' טבת י' שבט י"א ניסן י"ב תמוז י"ג אלול י"ג ניסן י"ט כסלו י"ט כסלו / מאמר בפירסום ראשון יד לאחים יובל לקבוצה יום הולדת יום ירושלים יום כיפור יומן המאסר יומן טוביה זילברשטרום. יומנו של תמים ב-770 יוסף י'ז תמוז יחידות אצל הרבי ילדי ישראל ימי בראשית ימים נוראים ימים נראים יפן יציאת מצרים ירושלים ישראל ארי'ה לייב כ‭' ‬מנחם‭ ‬אב‭ / ‬יום‭ ‬ההילולא כ' מנחם-אב כ' מרחשון כ"ב שבט כ"ד טבת כ"ד טבת כ"ז אדר כ"ז אדר / הגות וואָך כ"ח ניסן כ"ח סיון כ"ף במר-חשוון כוס של ברכה כותבים למערכת כינוס שלוחים כסלו כפר חבד כפר יונה כשרות כתבי יד בפרסום ראשון ל"ג בעומר ל"ג בעומר / בדידי הווה עובדא ל"ג בעומר / סקירה ל"ג בעומר / פתגמים ל"ג בעומר / שולחן-החג לדמותו של חסיד לדמותו של שליח לומדים ובונים מקדש לחיות עם הזמן - בעניני הגאולה ליל הסדר אצל הרבי ליל סדר ליל סדר לימוד חסידות לקהל הרחב לימוד רמב"ם לימוד תורה ליקוי חמה לכתחילה אריבער לקראת ג' תמוז לקראת י' שבט לקראת י"א ניסן לקראת כינוס השלוחים לקראת תשרי לשלום בית מאה שנה למלחמת עולם הראשונה מאוצר המלך מאחורי הקלעים מאמר הגות מבט אישי מבט חסדי מבצע הקהל מבצע יום הולדת מבצע מזוזה מבצע משיח מבצע נש"ק מבצע תפילין מבצעים מבצעים מדור הניגון מדין מדע מדקדקים בדבר מלכות מה אומר הרבי מהורש"ב מהר"ש מואב מופתים בשליחות מזווית חסידית מחיי התמימים מחנה קיץ מחשבה חסידית מיהו יהודי מכות מצרים מלחמת המפרץ מלחמת יום כיפור מלחמת לבנון מלחמת ששת הימים ממשיח וגאולה מנורה מנחם-אב מערת המכפלה מפגש איש מפי חסידים מפי כתבם מצוייני צה"ל מקווה מקסיקו מרבין בשמחה מרוקו מרחשון משה רבינו משולחן ההלכה משיח אין גאזעטן משיח בפרשה משיח וגאולה משיח וגאולה משיח וגאולה \ ודע מה שתשיב משיח וגאולה בעשרת המבצעים משפיע משקיעים בחינוך מתוועדים בדבר מלכות נזכרים ונעשים ני"א ניסן ניגון ניסן נס בצפת נקודת מלכות נשיא נשים סדר ניגונים סיון סיפור סיפור‭ ‬ולקחו סיפור‭ ‬חיים סיפור‭ ‬חיים סיפור לפורים סיפור מבצעים סיפורי מופת סיפורים ופתגמים סיפורים קצרים סכנת האינטרנט סכנת האינטרנט סליחות סעודת מלווה מלכה ספירת העומר ספר תורה ספרד סקירה עוורים עמלק ערי מקלט עשר שנים לגירוש עשרה בטבת פאה נכרית פדיון הבן פולטבה פורים פורים–קטן פטרבורג פינחס פסח פסח שני פעילות פעילות חב"דית פפרשת אמור פרה אדומה פרוייקט מיוחד | חי וקיים פרופיל חסידי פרשת אחרי-מות פרשת אמור פרשת בא פרשת בהר פרשת בחוקותי פרשת בלק פרשת במדבר פרשת בשלח פרשת דברים פרשת דרכים פרשת החודש פרשת וארא פרשת ואתחנן פרשת ויגש פרשת ויחי פרשת ויצא פרשת ויקהל פרשת ויקרא פרשת וירא פרשת וישב פרשת וישלח פרשת חוקת פרשת חיי שרה פרשת יתרו פרשת כי-תבוא פרשת כי-תצא פרשת כי-תשא פרשת לך-לך פרשת מטות פרשת מסעי פרשת מצורע פרשת מקץ פרשת משפטים פרשת נח פרשת נצבים פרשת נשא פרשת עקב פרשת פקודי פרשת צו פרשת קדושים פרשת קורח פרשת ראה פרשת שופטים פרשת שלח פרשת שמות פרשת שמיני פרשת תולדות פרשת תזריע פרשת תזריע-מצורע פרשת תצווה פרשת תרומה פתח תקוה צבאות השם צדקה צה"ל צו צוק איתן ציפייה לגאולה ציצית צמח צדק צפון אפריקה צפת צרפת קאמפ קידוש קידוש לבנה קנאת אחים קרבנות קרבנות הנשיאים קרח קרית גת קרן מחנה ישראל קשרים עם הרבי ר' עזריאל זעליג סלונים ראיון ראש השנה ראשון לציון רב לוי יצחק רב שיח רבי רבי זוסיא מאניפולי רבי רי"יץ רבי רש"ב רבנים רבנית חיה מושקא רבנית חנה רדיו רובשקין רוסיה רחל אמנו רמב"ם רפואה רש"ג רשב"י ש שבועון שהוא שליח שבועות שבת שבת בראשית שבת הגדול שבת חזון שו"ת חינוך שואת אירופה שולחן-השבת שופר שידוך שיעור תניא - חוצה יבשות ונשמות שלום בית שלֹח שליחות שליחות בצל הסכנה שלימות הארץ שלימות הארץ שמחה שמחות בית השואבה שמחת תורה שמחת תורה בליובאוויטש שמיטה שמירת הלשון שנה מעוברת שצעדרין שקלים תומכי תמימים תורה והוראה תורת המלך תימן תל אביב תלמוד תמוז תמונות מספרות תניא תעניות תפילה תשובה תשעה באב תשרי תשרי אצל הרבי
Visitor Feed
Thursday
Nov082018

יהודי צריך להעמיד "תולדות"

להוסיף ביתר שאת וביתר עוז בכל עניני העבודה דחודש כסלו, שנקודתם ותוכנם — להאיר את העולם כולו באור ד”תורה אור”, ובמיוחד — באור דפנימיות התורה, תורת החסידות, ועד שמאיר גם במקום החושך — על פתח ביתו מבחוץ • משיחת שבת פרשת תולדות תשמ”ה.  בלתי מוגה

א. הוראה נוספת יש ללמוד מכללות פרשת תולדות — הקשורה גם עם תוכן העבודה דחודש כסלו, חנוכה, י”ט ויו”ד כסלו (כדלקמן ס”ד):

שם הפרשה הוא “תולדות” — מפני שמדובר בה אודות הענין ד”תולדות” (בנים) כפשוטו, “תולדות יצחק”, “יעקב ועשו האמורים בפרשה”.

וההוראה מזה — שיהודי צריך להעמיד “תולדות”, כלומר, לפעול על יהודים נוספים ולקרבם לכל עניני תורה ומצוותי’, כידוע פתגם כ”ק מו”ח אדמו”ר שזהו הענין ד”פרו ורבו” בעבודה הרוחנית — לעשות עוד יהודי.

ובפרט — שהענין ד”תולדות” קאי (לא רק על יעקב, אלא) גם על עשו, “יעקב ועשו האמורים בפרשה”, היינו, שיש לפעול ולעסוק אפילו עם יהודי שנמצא במעמד ומצב דעשו, כדברי הגמרא: “עשו ישראל מומר”, רחמנא ליצלן, ועל–אחת–כמה–וכמה בדורנו זה שהיהודים הרחוקים מתורה ומצוותי’ אינם אלא “תינוקות שנשבו”.

ולא עוד, אלא שצריך לפעול על הזולת שגם הוא יעמיד תולדות — כדיוק לשון הכתוב “אברהם הוליד את יצחק” (ולא כתיב ילד את יצחק), שאברהם פעל על יצחק שגם הוא יוליד תולדות, ולא רק תולדות סתם, אלא באופן ד”וארבה את זרעו”, ריבוי תולדות.

וזהו הקשר עם המדובר לעיל אודות העילוי דברכת יצחק — מכיון שהעבודה וההתעסקות בענין ד”תולדות” היא ה”כלי” להמשכת הברכה באופן של תגבורת, ברכת יצחק.

 

ב. והנה, גודל העילוי שבענין ד”תולדות” מודגש גם בסיום הפרשה — בבחינת נעוץ תחלתן בסופן וסופן בתחלתן:

בסיום הפרשה מסופר שיצחק שלח את יעקב פדנה ארם כו’. ובהתחלת הפרשה הבאה מסופר אודות הליכתו של יעקב — “ויצא יעקב מבאר שבע וילך חרנה”. ובאמצע הדברים — בין סיפור דברי יצחק ליעקב לסיפור אודות הליכתו של יעקב — מפסיקה התורה עם סיפור אודות עשו: “וירא עשו וגו’ כי רעות בנות כנען בעיני יצחק אביו, וילך עשו אל ישמעאל ויקח את מחלת בת ישמעאל גו’”. ולכאורה, דרוש ביאור: כאשר עומדים באמצע פרטי הסיפור אודות יעקב — מה מקום להפסיק עם סיפור אודות עשו?!

גם צריך להבין:

על הפסוק “ויקח את מחלת” — אמרו חז”ל: “וכי מחלת שמה והלא בשמת שמה? — אלא מלמד שנמחלו לו כל עוונותיו (עד שהדבר פעל גם אצלה — שנקראת בשם “מחלת”), מכאן לחתן שמוחלין לו עוונותיו”.

ולכאורה, תמוה ביותר: כאשר התורה רוצה לבאר את גודל מעלתו של חתן שעומד לבנות בית בישראל — לא מצאה התורה מקום שממנו ילמדו ענין זה אלא מחתונתו של עשו הרשע [כפי שכבר למדנו אודות מעשיו של עשו — “ויבז עשו את הבכורה”, וכיו”ב, ועד כדי כך, ש”קיצר הקב”ה ה’ שנים משנותיו” של אברהם כדי “שלא יראה את עשו בן בנו יוצא לתרבות רעה”, עד שמגיעים לסיפור שבסיום הפרשה שיעקב הוצרך לברוח פדנה ארם מפני עשו כו’], שנשא לאשה את בתו של ישמעאל, ככל ה”מעלות” — בלשון סגי נהור — שהיו לה, כדברי חז”ל בנוגע לחתונה זו: “לא לחנם הלך זרזיר אצל עורב”… ומחתונה זו למדים בנוגע לכל חתן שעומד לבנות בית בישראל — “מכאן לחתן שמוחלין לו עוונותיו”?!

והביאור בזה — שהיא הנותנת:

כדי להדגיש את גודל המעלה שבענין ד”תולדות”, “פרו ורבו”, גילוי כח האין סוף בעולם — שזוהי תכלית ומטרת הנישואין — בחרה התורה להדגיש ענין זה אצל עשו, שלמרות שיודעים את גודל רשעותו, מכל מקום, כאשר הלך לקיים את הציווי “פרו ורבו” — מחלו לו על כל עוונותיו!…

ועל פי זה מתורץ גם מה שסיפור זה בא באמצע הסיפור אודות הליכתו של יעקב לחרן — שבזה מודגשת גודל הירידה של עשו, שאפילו לאחרי שמחלו לו על כל עוונותיו, עדיין הוכרח יעקב לברוח מפניו… ואף–על–פי–כן, למרות היותו בתכלית הירידה שאין למטה ממנה — מחלו לו על כל עוונותיו, וכל זה — מפני גודל המעלה שבענין ד”פרו ורבו”!

זהו איפוא התוכן דפרשת תולדות — גודל מעלת הענין ד”תולדות”, “פרו ורבו”, ועד להדגשת גודל ההפלאה שבדבר — בסיום וחותם פרשת תולדות, כנ”ל בארוכה.

 

ג. ומזה יש ללמוד הוראה נפלאה בעבודתו של יהודי:

כאשר אומרים ליהודי שעבודתו צריכה להיות באופן של נישואין עם הקב”ה — כידוע ומבואר במדרשי חז”ל שהקב”ה הוא חתן וכנסת ישראל היא כלה — חולף רעיון במוחו: הן אמת שהוא בדרגת צדיק, ובודאי ש”לא עבר עבירה מימיו ולא יעבור לעולם”. אבל אף–על–פי–כן, כאשר מדובר אודות עבודה באופן של נישואין עם הקב”ה, תכלית היחוד והדביקות באופן ד”והיו לבשר אחד” — כיצד ראוי הוא לכך, בידעו ש”מאן דמחווי כמחוג קמי מלכא כו”’, ועל–אחת–כמה–וכמה “מלכא קדישא”, אשר “מי ידמה לך ומי ישוה לך”!…

והעצה לזה — הענין ד”תולדות”, “פרו ורבו”:

כאשר יהודי יוצא מד’ אמות שלו כדי לעסוק בעבודה דעשיית יהודים נוספים, על–ידי–זה שמקרבם לתורה ומצוותי’, “פרו ורבו” ברוחניות — הנה בזכות זה “מוחלין לו על כל עוונותיו”, שבזה נכלל גם הענין ד”מחווי במחוג קמי מלכא קדישא”, ובמילא, יכול להיות אצלו ענין הנישואין עם הקב”ה.

 

ד. והנה, כללות העבודה דעשיית “תולדות”, לעשות יהודי נוסף, היינו, שפועלים גם על יהודי שבתחילה הי’ רחוק מעניני יהדות שגם הוא יתקרב ליהדות — קשורה עם התוכן הכללי דחודש כסלו, חנוכה, י”ט ויו”ד כסלו:

כללות הענין דחנוכה הוא — להאיר על פתח ביתו מבחוץ דוקא, היינו, שלמרות שבחוץ שורר חושך — משתשקע החמה, יש לצאת ולהאיר את החושך שבחוץ, ועד שפועלים “כליא רגלא דתרמודאי”, היינו, שמבטלים מכל וכל את המושג של מרידה באלקות.

וכמו כן בנוגע לי”ט כסלו ויו”ד כסלו, שתוכנם — “יפוצו מעיינותיך חוצה”, היינו, שה”מעיינות” דתורת החסידות באים באופן של “הפצה” עד למקום ה”חוצה”.

ובאותיות פשוטות:

יתכן שיבוא יהודי ויעשה חשבון: מכיון שהוא נמצא במצב נעלה בעניני תורה ומצוותי’, ועד שיש לו שייכות ל”מעיינות” — יש לו להשאר בד’ אמות שלו, ולעסוק בלימוד התורה וקיום המצוות, ובמיוחד — בלימוד תורת החסידות, ומה שדורשים את הענין דהפצת המעיינות חוצה — יש לו “שלוחים”, בנים ונכדים, שיעשו זאת עבורו, הוא יעשה זאת על–ידי ה”דואר”… אבל הוא בעצמו — היתכן שיצא למקום ה”חוצה”?! ובפרט ש”כל הדרכים בחזקת סכנה”!…

הנה על זה באה ההוראה מכללות הענין דחודש כסלו — שכל הענין דחנוכה הוא להאיר על פתח ביתו מבחוץ דוקא, וכמו כן בנוגע לענין דהפצת המעיינות, שהכוונה בזה היא — “יפוצו מעינותיך חוצה” דוקא, ומכיון שכן, עליו לצאת מד’ אמות שלו, ולבוא למקום ה”חוצה”, כדי להפיץ שם את המעיינות דתורת החסידות.

ובקשר לטענה ד”כל הדרכים בחזקת כו’” — הרי אדרבה: דוקא על–יד–זה מוחלין לו כו’, ולא עוד אלא שעל ידי זה בא לעילוי דתגבורת דיצחק, כנ”ל.

 

ה. וזוהי ההוראה בנוגע למעשה בפועל שיש לקחת מכל הענינים שנצטרפו בשבת זו — להוסיף ביתר שאת וביתר עוז בכל עניני העבודה דחודש כסלו, שנקודתם ותוכנם — להאיר את העולם כולו באור ד”תורה אור”, ובמיוחד — באור דפנימיות התורה, תורת החסידות, ועד שמאיר גם במקום החושך — על פתח ביתו מבחוץ, שזהו תוכן הענין דהפצת המעיינות חוצה, היינו, שיוצא למקום ה”חוצה”, ושם עוסק בענין ד”תולדות” — לקרב יהודים שהיו במקום ה”חוצה” שגם הם יהיו חדורים בכל עניני יהדות, תורה ומצוותי’, כולל — האור דתורת החסידות, ועד כדי כך שגם הם יעמידו “תולדות” באופן כזה, כנ”ל בארוכה.

וכאמור — שעל–ידי כללות מעשינו ועבודתינו ממהרים את הגאולה העתידה, הקשורה עם הענין ד”תולדות יצחק”, כמאמר רז”ל שלעתיד לבוא יאמרו ליצחק דוקא “כי אתה אבינו”, וכן בנוגע לבית המקדש השלישי הקשור עם החדשים חשון וכסלו.

ויש להוסיף, שהקשר המיוחד דשבת זו לענין הגאולה ובנין בית המקדש השלישי — מודגש ביותר כאשר נמצאים בזמן ד”רעוא דרעוין”:

הזמן ד”רעוא דרעוין” הוא בסמיכות למוצאי שבת, שאז נמשך עדיין כל ה”שטורעם” דשבת פ’ תולדות — “תולדות יצחק”, כמובן מתוכן הענין דסעודת “מלוה מלכה” — “ללוות את השבת ביציאתו . . כדרך שמלווין את המלך”, והרי הפירוש ד”ללוות” הוא — שהולכים ביחד עם המלך (בדוגמת הדין שצריכים ללוות אורח — “לא ראינוהו והנחנוהו בלא לוי’”, שצריכים ללכת יחד עמו); וביחד עם זה ישנו הענין ד”סעודתא דדוד מלכא משיחא”.

והזמן המחבר את יום השבת עם מוצאי שבת הוא — “רעוא דרעוין”, זמן הקשור עם יעקב אבינו, כידוע שסעודה שלישית דשבת קשורה עם “נחלת יעקב אביך”, “נחלה בלי מצרים”, וזהו הקשר עם בית המקדש השלישי — “לא כאברהם שכתוב בו הר כו’, ולא כיצחק שכתוב בו שדה כו’, אלא כיעקב שקראו בית”.

ולהעיר מהמבואר בזהר שאברהם ויעקב “אחידו תרווייהו ביצחק” — בדוגמת האמור שמ”רעוא דרעוין”, ענינו של יעקב, באים ל”סעודתא דדוד מלכא משיחא”, הקשורה עם הגאולה העתידה — ענינו של יצחק.

וכל ענינים אלו — במהרה בימינו ממש, כולל — קיום היעוד “וזרקתי עליכם מים טהורים”, דקאי על טלא דנטיף מעתיקא (“ויתן לך גו’ מטל השמים”), שזהו הטל שעתיד להחיות בו את המתים, כאשר יקויים היעוד “הקיצו ורננו שוכני עפר”, והם בתוכם — כל הצדיקים (“ועמך כולם צדיקים”) שיקומו לתחיית המתים תיכף ומיד בביאת משיח צדקנו.

ומתוך שמחה וטוב לבב, נשמות בגופים, הולכים לקבל את פני משיח צדקנו, וכן לקבל את פניהם של כל שוכני עפר — בגאולה האמיתית והשלימה על–ידי משיח צדקנו, במהרה בימינו ממש.

Reader Comments

There are no comments for this journal entry. To create a new comment, use the form below.

PostPost a New Comment

Enter your information below to add a new comment.

My response is on my own website »
Author Email (optional):
Author URL (optional):
Post:
 
All HTML will be escaped. Hyperlinks will be created for URLs automatically.