Share

Search
BeisMoshiach.org
Web
תגים
ששים שנה לייסוד הרשת "עשה לך רב" ##910 #1000 #1001 #1002 #1003 #1004 #1005 #1006 #1007 #1008 #1009 #1010 #1012 #1013 #1014 #1015 #1016 #1017 #1018 #1019 #1020 #1021 #1022 #1023 #1024 #1025 #1026 #1027 #1028 #1029 #1030 #1031 #1032 #1033 #1034 #1035 #1036 #1037 #1038 #1039 #1040 #1041 #1042 #1043 #1044 #1045 #1046 #1048 #1049 #1050 #1051 #1052 #1053 #1054 #1055 #1056 #1057 #1058 #1059 #1060 #1061 #1062 #1063 #1064 #1065 #1066 #1067 #1068 #1069 #1070 #1071 #1072 #1073 #1074 #1075 #1076 #1077 #1078 #1079 #1080 #1081 #1082 #1083 #1084 #1085 #1089 #1090 #1091 #1092 #1093 #1094 #1095 #1096 #1097 #1098 #1099 #1100 #1101 #1102 #1103 #1104 #1106 #1107 #1108 #1109 #1110 #1111 #1112 #1113 #1114 #1115 #1116 #1117 #1118 #1119 #1120 #1121 #1122 #1124 #1125 #1126 #1128 #1129 #1130 #1136 #1137 #1138 #1139 #1140 #215 #380 #825 #826 #827 #828 #829 #830 #831 #832 #833 #834 #835 #836 #837 #838 #839 #840 #841 #842 #843 #844 #845 #846 #847 #848 #849 #850 #851 #852 #853 #854 #855 #856 #857 #858 #859 #860 #861 #862 #863 #864 #865 #866 #867 #868 #869 #870 #871 #872 #873 #874 #875 #876 #877 #878 #879 #880 #881 #882 #883 #884 #885 #886 #887 #888 #889 #890 #891 #892 #893 #894 #895 #896 #897 #898 #899 #9 #90 #900 #901 #902 #903 #904 #905 #906 #907 #908 #909 #910 #911 #912 #913 #914 #915 #916 #917 #918 #919 #920 #921 #922 #923 #924 #925 #926 #927 #928 #929 #930 #931 #932 #933 #934 #935 #936 #937 #938 #939 #940 #941 #942 #943 #944 #945 #946 #947 #948 #950 #951 #952 #953 #954 #955 #956 #957 #958 #959 #960 #961 #962 #964 #966 #967 #968 #969 #970 #971 #973 #974 #976 #977 #978 #979 #980 #981 #982 #983 #984 #985 #986 #988 #989 #99 #990 #991 #992 #993 #994 #995 #996 #997 #998 #999 100 שנה למלחמת עולם הראשונה 120 שנה להתייסדות ישיבת תומכי תמימים 770 974 א' כסלו אבלות אגרות קודש אגרות קודש בפרסום ראשון אגרות קודש מתורגמות בפרסום ראשון אגרות תשל"ח אדמו"ר הזקן אדמו"ר הריי"צ אדר אהבת ישראל אוסטרליה אוצרות גנוזים אורות התניא בכלים דתיקון אורחים אחר מיטתו של הרב אחרוןחביב איטליה אייר איך ללמד חסידות לקהל הרחב אימון אישי אימון אישי אימוץ אירופה אירן אלול אליהו אמונה אמור אנ"שליחות אסירי ציון אסירים אפית מצות אקטואליה חב"דית ארגנטינה ארה"ב ארץ ישראל ב' איר ב' ניסן בא באור החסידות באר שבע בבא סאלי בדידי הווה עובדא בדפוס בהעלותך בהר–בחוקותי בוא נתוועד על זה בטחון בין המצרים ביקור חולים בית ספר למלאכה בית רבקה בלק במדבר במלאת מאה שנים לפרוץ מלחמת העולם הראשונה בני נח בעל שם טוב בעלז בעקבות הנבואה בראי העתונות ברוסיה הקומוניסטית ברזיל בריאות ברית מילה ברכת כהנים בר-מצווה ברסלב בשבילי ההיסטוריה בשליחות המלך בשם אומרם ג' השבועות ג' תמוז גאולה ומשיח גדולי ישראל גוש קטיף גיוס לצבא גיור גיל השידוכים גלגולה של נשמה גליון 1000 גליל גמילות חסדים גן ישראל גני ילדים דבר המערכת דבר מלכות דולרים דידן נצח דמות חסידית ה' אייר ה' טבת הבבא סאלי הבעל שם טוב הגות וואך הדפסת התניא ההתוועדות ב-770 הודו היסטוריה חב"דית היסטוריה חסידית היסטוריה מזווית חב"דית הכותל הכנסת אורחים הלכה המזכיר המקדש וכליו הפצת המעיינות הפרשה החסידית הצלת פליטי השואה הקהל הרב אברהם חיים נאה הרב חדקוב הרבי הרבי הריי"צ הרבי הרש"ב הרבי והאמן הרצלי'ה השואה השליחות לכיבוש אוסטרליה התוועדות‭ ‬חסידותית התקשרות התקשרות בצפון אפריקה התשובה ז' אדר זיו הפרשה זיכרון להולכים זיכרונות מבית אדמו"ר מהורש"ב זכרונות הרב סעדיה מעטוף ע"ה זכרונות חסידיים ח"י אלול חברון חג המו"צים חג סוכות חג שבועות חדש בעולם התורני חדשות חוזרים לישיבה חוני חופשה חטא המרגלים חיים חסידיים חיים של שליחות חיים של שליחות חינוך חירות חלֹוֹם חייו חמשה עשר באב חנוכה חסד חקת חשבון נפש חת"ת חתונה ט' אדר ט' כסלו ט"ו אלול ט"ו באב ט"ו בסיוון ט"ו בשבט טור אורח טור‭ ‬אישי טור למחשבה טורקיה טכנולוגיה בשירות הגאולה י' טבת י' שבט י"א ניסן י"ב תמוז י"ג אלול י"ג ניסן י"ט כסלו י"ט כסלו / מאמר בפירסום ראשון יד לאחים יובל לקבוצה יום הולדת יום ירושלים יום כיפור יומן המאסר יומן טוביה זילברשטרום. יומנו של תמים ב-770 יוסף י'ז תמוז יחידות אצל הרבי ילדי ישראל ימי בראשית ימים נוראים ימים נראים יפן יציאת מצרים ירושלים ישראל ארי'ה לייב כ‭' ‬מנחם‭ ‬אב‭ / ‬יום‭ ‬ההילולא כ' מנחם-אב כ' מרחשון כ"ב שבט כ"ד טבת כ"ד טבת כ"ז אדר כ"ז אדר / הגות וואָך כ"ח ניסן כ"ח סיון כ"ף במר-חשוון כוס של ברכה כותבים למערכת כינוס שלוחים כסלו כפר חבד כפר יונה כשרות כתבי יד בפרסום ראשון ל"ג בעומר ל"ג בעומר / בדידי הווה עובדא ל"ג בעומר / סקירה ל"ג בעומר / פתגמים ל"ג בעומר / שולחן-החג לדמותו של חסיד לדמותו של שליח לומדים ובונים מקדש לחיות עם הזמן - בעניני הגאולה ליל הסדר אצל הרבי ליל סדר ליל סדר לימוד חסידות לקהל הרחב לימוד רמב"ם לימוד תורה ליקוי חמה לכתחילה אריבער לקראת ג' תמוז לקראת י' שבט לקראת י"א ניסן לקראת כינוס השלוחים לקראת תשרי לשלום בית מאה שנה למלחמת עולם הראשונה מאוצר המלך מאחורי הקלעים מאמר הגות מבט אישי מבט חסדי מבצע הקהל מבצע יום הולדת מבצע מזוזה מבצע משיח מבצע נש"ק מבצע תפילין מבצעים מבצעים מדור הניגון מדין מדע מדקדקים בדבר מלכות מה אומר הרבי מהורש"ב מהר"ש מואב מופתים בשליחות מזווית חסידית מחיי התמימים מחנה קיץ מחשבה חסידית מיהו יהודי מכות מצרים מלחמת המפרץ מלחמת יום כיפור מלחמת לבנון מלחמת ששת הימים ממשיח וגאולה מנורה מנחם-אב מערת המכפלה מפגש איש מפי חסידים מפי כתבם מצוייני צה"ל מקווה מקסיקו מרבין בשמחה מרוקו מרחשון משה רבינו משולחן ההלכה משיח אין גאזעטן משיח בפרשה משיח וגאולה משיח וגאולה משיח וגאולה \ ודע מה שתשיב משיח וגאולה בעשרת המבצעים משפיע משקיעים בחינוך מתוועדים בדבר מלכות נזכרים ונעשים ני"א ניסן ניגון ניסן נס בצפת נקודת מלכות נשיא נשים סדר ניגונים סיון סיפור סיפור‭ ‬ולקחו סיפור‭ ‬חיים סיפור‭ ‬חיים סיפור לפורים סיפור מבצעים סיפורי מופת סיפורים ופתגמים סיפורים קצרים סכנת האינטרנט סכנת האינטרנט סליחות סעודת מלווה מלכה ספירת העומר ספר תורה ספרד סקירה עוורים עמלק ערי מקלט עשר שנים לגירוש עשרה בטבת פאה נכרית פדיון הבן פולטבה פורים פורים–קטן פטרבורג פינחס פסח פסח שני פעילות פעילות חב"דית פפרשת אמור פרה אדומה פרוייקט מיוחד | חי וקיים פרופיל חסידי פרשת אחרי-מות פרשת אמור פרשת בא פרשת בהר פרשת בחוקותי פרשת בלק פרשת במדבר פרשת בשלח פרשת דברים פרשת דרכים פרשת החודש פרשת וארא פרשת ואתחנן פרשת ויגש פרשת ויחי פרשת ויצא פרשת ויקהל פרשת ויקרא פרשת וירא פרשת וישב פרשת וישלח פרשת חוקת פרשת חיי שרה פרשת יתרו פרשת כי-תבוא פרשת כי-תצא פרשת כי-תשא פרשת לך-לך פרשת מטות פרשת מסעי פרשת מצורע פרשת מקץ פרשת משפטים פרשת נח פרשת נצבים פרשת נשא פרשת עקב פרשת פקודי פרשת צו פרשת קדושים פרשת קורח פרשת ראה פרשת שופטים פרשת שלח פרשת שמות פרשת שמיני פרשת תולדות פרשת תזריע פרשת תזריע-מצורע פרשת תצווה פרשת תרומה פתח תקוה צבאות השם צדקה צה"ל צו צוק איתן ציפייה לגאולה ציצית צמח צדק צפון אפריקה צפת צרפת קאמפ קידוש קידוש לבנה קנאת אחים קרבנות קרבנות הנשיאים קרח קרית גת קרן מחנה ישראל קשרים עם הרבי ר' עזריאל זעליג סלונים ראיון ראש השנה ראשון לציון רב לוי יצחק רב שיח רבי רבי זוסיא מאניפולי רבי רי"יץ רבי רש"ב רבנים רבנית חיה מושקא רבנית חנה רדיו רובשקין רוסיה רחל אמנו רמב"ם רפואה רש"ג רשב"י ש שבועון שהוא שליח שבועות שבת שבת בראשית שבת הגדול שבת חזון שו"ת חינוך שואת אירופה שולחן-השבת שופר שידוך שיעור תניא - חוצה יבשות ונשמות שלום בית שלֹח שליחות שליחות בצל הסכנה שלימות הארץ שלימות הארץ שמחה שמחות בית השואבה שמחת תורה שמחת תורה בליובאוויטש שמיטה שמירת הלשון שנה מעוברת שצעדרין שקלים תומכי תמימים תורה והוראה תורת המלך תימן תל אביב תלמוד תמוז תמונות מספרות תניא תעניות תפילה תשובה תשעה באב תשרי תשרי אצל הרבי
Visitor Feed
Saturday
Nov032018

על כל שליח לעשות חשבון נפש לעצמו

מה עשיתי בשנה האחרונה להכין את עירי לקבת פני משיח?

משפחת קוראי ‘בית משיח’ מכירים את הרב נפתלי אסטולין, משלוחי הרבי מלך המשיח בלוס–אנג’לס, מעשרות מאמריו המעוררים שהתפרסמו מעל דפי הגיליון. במאמריו הוא משלב זכרונות משנות בחרותו מאחורי מסך הברזל, בישיבה המחתרתית בסמרקנד, לצד קאך מיוחד ובעירה פנימית בלתי מתפשרת בשיחותיו של הרבי מלך לאורך השנים, ובפרט בשנים תנש”א–תשנ”ב.

ר’ נפתלי נולד ברוסיה בימים בהם שלט הקומוניזם שלטון ללא מצרים. אביו, החסיד המפורסם בעל המסירות–נפש, הרב זלמן–לייב אסטולין, הכניסו בגיל 14 לישיבת “תומכי–תמימים” מחתרתית, שם למד בחברת זקני החסידים וספג את האווירה החב”דית, ובייחוד את הגעגועים לכ”ק אדמו”ר מלך המשיח שליט”א, שחדרו בפנימיותו ולא מרפים ממנו עד היום.

בשלהי חודש אלול ה’תשכ”ו הצליח לצאת מרוסיה הסובייטית, ומיד עם הגיעו לארץ ישראל, ניגש לממש את חלומו הגדול - לנסוע לרבי. כעבור שבועיים מצא את עצמו במטוס העושה את דרכו לניו–יורק - אל הרבי! את היתר–היציאה מצה”ל סידר עבורו רבו של כפר–חב”ד, הרב שניאור–זלמן גרליק ע”ה, לא לפני שקיבל ממנו ‘תקיעת כף’ שהוא חוזר כעבור חודש…

כשנכנס, לראשונה בחייו, ל’יחידות’ אצל הרבי, אמר לו הרבי: אתה צריך לאכול כאן כדי להתחזק. תשהה כאן חודש, ואני אשלם את הכרטיס שלך, כמו כל החברים שלך. ובעוד חודש אתה צריך לחזור לארץ ישראל, שהרי נתת ‘תקיעת כף’!…

חודש שלם שהה ר’ נפתלי במחיצת הרבי וזכה לקירובים רבים. בחזרתו לארץ–הקודש הרגיש שאינו יכול להמשיך ללמוד בארץ ישראל מבלי לראות את הרבי, וכעבור חצי שנה נסע שוב לרבי. הפעם לצמיתות.

חלפו שלוש שנים. ר’ נפתלי התחתן, והרצון לצאת לשליחות בער בעצמותיו. הוא לא היה בררן לגבי מקום השליחות - העיקר למלאות את רצונו של הרבי! כך הגיע להרה”ח ר’ גרשון–מענדל גרליק שחיפש משגיח כשרות במסעדה שפתח במילאנו, וביקש להתקבל אצלו לעבודה, באומרו לעצמו “גם זו שליחות”… שניהם כתבו על כך לרבי וכעבור זמן קצר יצאה התשובה לרב גרליק: “לא בשביל זה הקב”ה עשה לו ניסים והוציא אותו מרוסיה - להיות משגיח וכדומה”…

כך גם כשהוצע לו לעבוד עם גיסו, הרב ביגון, שליח הרבי בפאולו שבברזיל. הרבי לא הסכים להצעה, ותחת זאת אמר: “הרי רק עכשיו הוא התחתן, ומדוע אתם ממהרים?”… וסיים - “הוא עוד יבוא לברזיל”… רק כעבור שמונה שנים, הבין הרב אסטולין את כוונת הרבי. היה זה כאשר נסע בברכת הרבי לגייס כספים לפעילותו בברזיל. הנסיעה עצמה הייתה מלווה ניסים, והוא ראה בכך את התגשמות דבריו של הרבי “הוא עוד יבוא לברזיל”. מסתבר, שלרבי היו תוכניות משלו לגבי מקום השליחות של הרב אסטולין הנמרץ…

בחורף ה’תשל”א נודע לרב שלמה קונין, השליח למדינת קליפורניה, ששלוש–מאות משפחות מרוסיה מתכוונים להתיישב בשכונת ווסט–הוליווד שבלוס–אנג’לס. במקביל, פגש גביר שהבטיח לו 4 מיליון דולר למימון כל הפעילות עם העולים מרוסיה. הרב קונין קפץ על המציאה ומיהר ליצור קשר עם הרב אסטולין שחיפש נואשות מקום לשליחות. הרבי נתן את הסכמתו לשליחות, ומאז הכל היסטוריה…

פעילותו של הרב אסטולין הלכה והתרחבה עם השנים, והגיעה לשיא של כל הזמנים לאחר קריסת מסך הברזל, כאשר אלפי יהודים יוצאי רוסיה הגרו ללוס–אנג’לס. זמן קצר לפני כן הרב אסטולין לא חש בטוב, וכמעט שלא היה יכול לנהל את הפעילות. בחודש שבט ה’תש”נ, בביקורו אצל הרבי מלך המשיח, ביקש את ברכתו. הרבי הביט בו ואמר: איך אתה יכול להיות חולה - כשכל–כך הרבה יהודים מרוסיה צריכים להגיע?…

דברי הרבי הפיחו בו חיות מחודשת, החולשה הנוראית שאפפה אותו נעלמה והייתה כלא הייתה… הרב אסטולין נראה שוב מתרוצץ בשטח, הרבה יותר מאשר לפני כן. באותה שנה קרס הגוש הקומוניסטי, שערי הברזל נפתחו ואלפי יהודים החלו להגר לארצות–הברית. הרב אסטולין לא יכל לעמוד אדיש מול האלפים שהגיעו ללוס אנג’לס, והפך עולמות כדי לספק ליוצאי רוסיה את כל הדרוש להם מבחינה רוחנית וגשמית.

- ענייני משיח וגאולה תופסים מקום נכבד בפעולותיו של הרב אסטולין. הדבר מקבל ביטוי מיוחד בפעילות הסברתית, בעיקר באמצעות מאמרים שמפרסם הרב אסטולין בעיתונות, בהם הוא מקשר כל דבר שקורה בעולם - למשיח.

לקראת כינוס השלוחים, שוחחנו עם הרב אסטולין על השיחה האחרונה ששמענו מהרבי, בכינוס השלוחים ה’תשנ”ב, והמשמעות לעבודת השלוחים כיום.

 

עומדים אנו לקראת כינוס השלוחים העולמי. שוב מתכנסים אלפי השלוחים לטקס עצה מה לעשות כדי להביא את משיח צדקנו. מה הנושא שצריך להיות במרכז הכינוס?

כל עוד אנחנו בגלות והרבי מלך המשיח לא התגלה בשלימות - מוטלת עלינו אותה העבודה עליה הכריז הרבי בכינוס השלוחים תשנ”ב. אין, ולא יכולה להיות עבודה אחרת. הרבי הגדיר ברור מאוד את התפקיד שלנו, להביא לימות המשיח. כל עוד לא הבאנו לימות המשיח - הרי לא ביצענו את התפקיד. לכן אי אפשר לחפש תפקידים אחרים, עד למילוי המשימה הזאת.

אם היינו לוקחים את דברי הרבי בפרספקטיבה הנכונה, אם היינו מתייחסים לדברי הרבי כאל “הלכה למשה מסיני”, “דבר הוי’ ביד נביאו” - הרי דבריו של הרבי אודות עבודת השליחות להביא את המשיח, כמו גם תביעתו בכ”ח ניסן תנש”א לעשות כל אשר ביכולתנו כדי להביא את המשיח, היו צריכים להדהד באוזננו ללא הפסק!

בדיוק כשם שכשמזדמנים שלושה יהודים לשולחן אחד, הם עושים ‘זימון’ - כך בדיוק צריכה להיות הנהגתם של חסידי חב”ד: אם נפגשים יחד, מוכרחים להסב את נושא השיחה להתייעצות בדבר הכנת העולם לקבלת פני משיח בפועל ממש. וכאשר מדובר בכינוס של כל שלוחי הרבי בעולם, על אחת כמה וכמה שזה צריך להיות העניין הכי מרכזי של הכינוס.

התפקיד שלנו הוא להביא את הרבי כאן בגילוי לעינינו הגשמיות. כל עוד הרבי לא התגלה לעיני כל העולם כולו כמלך המשיח, הרי - כדברי הרבי - “הכל היה להבל ולריק”! כאשר הרבי אומר “הכל”, הוא מתכוון גם לכל עבודת השליחות, של כל אלפי השלוחים ברחבי תבל. כן, הכל להבל ולריק, כל עוד משיח לא התגלה בשלימות!

 

כאשר מסתכלים על העבודה המדהימה של השלוחים ברחבי תבל, קצת קשה להבין איך כל זה ‘להבל ולריק’…

שים לב: הרבי לא אומר שלא נעשה כלום, אלא שכל מה שנעשה - נחשב ‘להבל ולריק’. משל למה הדבר דומה? - לחברת–חשמל שהציבה עמודי מתח–גבוה בכל רחבי המדינה, הקימה מערכות תשתית בכל עיר ועיר להעביר את זרם החשמל עד לקופסאות החשמל המוצבות בסמוך לבנייני המגורים; אבל לא חיברו את זרם החשמל… - הרי כל העבודה היא “להבל ולריק”, כל עוד אין אור החשמל מאיר בבתים.

מצד שני, אי–אפשר לומר שלא נעשה כלום; אי אפשר להתעלם מכל אותם ימי עבודה ויזע שעברו על עובדי החברה בהקמת התשתית הענקית. ההגדרה הנכונה היא כזאת: כעת הכל נחשב “להבל ולריק”, אך יחד עם זאת, ברגע בו יחובר זרם החשמל לבתים - ייחשבו כל אותם ימי עבודה לגורמיה העיקריים של ההצלחה.

- הגדרה זו תחול גם על “מעשינו ועבודתינו כל זמן משך הגלות”.

הגמרא מסיימת את הפרק הראשון שבמסכת הראשונה - ברכות - במילים “להביא לימות המשיח”; כשחסיד לומד את המשנה הזאת, הוא לומד כאן הוראה: כל מעשינו ועבודתינו כל זמן משך הגלות; החל מזמנו של אברהם אבינו, המשך במתן תורה וכלה בדורנו אנו, דור אחרון לגלות ודור ראשון לגאולה - הכל נעשה למטרה ותכלית אחת - “להביא לימות המשיח”. כל עוד לא מילאנו את המטרה, כל עוד לא הבאנו את הרבי כאן למטה, כמלך המשיח - הכל היה “להבל ולריק”!

אך יחד עם זאת, ברגע בו יתגלה הרבי מלך המשיח, ויקויים הייעוד “ומלאה הארץ דעה את ה’ כמים לים מכסים” - ייחשבו כל מעשינו ועבודתינו בכל זמן משך הגלות כגורמים העקריים והבלעדיים בהבאת הגאולה!

 

איך אמורה להיראות עבודת השליחות כיום, בהתאם לשיחתו של הרבי בתשנ”ב?

כאשר שליח קם בבוקר, ליום חדש של שליחות, עליו לזכור את מילותיו של הרבי על השליחות המיוחדת, שחודרת את כל ענייני השליחות ונעשית ה”שער” שעל–ידו “עולים” כל ענייני השליחות, והיא: להיות מוכנים בפועל לקבלת פני משיח צדקנו בפועל ממש!

[אגב: במראי מקומות לשיחה, מציין הרבי לשיחתו של הרבי הריי”צ, בנוגע ל”שער” דרכו עולים כל ענייני השליחות. מי שיסתכל במקור, יראה שהרבי הריי”צ מסביר שם ששער משמש לכניסה ויציאה. ולכן, מצד אחד כל המצוות שהאדם מקיים, התורה שהאדם לומד, והמידות טובת ואהבת ישראל שהאדם מתנהג - כל זה עולה לה’ דרך אותו השער, ודרך אותו השער גם נמשך לאדם שפע הברכה העליונה ברוחנית ובגשמיות].

מי שיחשוב כך בכל בוקר, מובטח לו שכל פעולה שהוא יעשה במהלך היום תהיה חדורה בנקודת המשיח. כאשר רוצים, מוצאים כל מיני דרכים לקשר כל דבר לנקודה עמה ‘חיים’. וכאשר ‘חיים’ משיח - זה מורגש בכל פעילות. כאשר מניחים תפילין ליהודי, מדגישים לו שהנחת התפילין שלו מקרבת את הגאולה. וכך בכל המבצעים. בנוסף, בכל הזדמנות שפוגשים יהודי מספרים לו על בשורת הגאולה, ומעוררים אותו להכין את עצמו לקבלת פני משיח על ידי הוספה בתורה ומצוות. כל מפגש עם גוי, מנוצל אף הוא לשיחה על שבע מצוות בני נח, כחלק מהכנת העולם לקבלת פני משיח.

האמת היא, הרי, שכל ענייני היהדות חדורים בנקודת המשיח. כפי שהרמב”ם כותב “שכל הספרים מלאים בדבר זה”. ובפרט על פי דיוקו המדהים של הרבי בשיחת ש”פ אחרי–קדושים י”ג אייר ה’תנש”א, שהמלה “מלאים” היא ממש כפשוטה! “גם הפסוקים ב”כל הספרים” שאינם מדברים (בגלוי) בעניני גאולה, או אפילו שתוכנם הפכי (לכאורה) מענין הגאולה - הרי לאמיתתו של דבר, תוכנם האמיתי הוא “דבר זה” - ענין הגאולה. ועל ידי עיון והעמקה בפירוש פסוקים אלו (במפרשים וכו’) נראה בגלוי ש’כל הספרים מלאים בדבר זה’”. עכלה”ק. אם כל ענייני היהדות ‘מלאים’ במשיח - בהחלט אפשרי להדגיש בכל פעולה את הגאולה והמשיח, אלא שלפעמים הדברים בולטים לעין, ולפעמים זקוקים ל’עיון והעמקה’.

 

הרבי הרי לימד אותנו ‘לחיות עם הזמן’, ומסתמא לצד העבודה הכללית - שהיא להביא את משיח צדקנו - יש הדגשים פרטיים המשתנים משנה לשנה. במה לדעתך צריך להיות הדגש המיוחד בשנה זו?

כמובן שאיננו יודעים ‘דעת עליון’, ואי אפשר לומר ‘כזה ראה וקדש’, אבל כמו שאומרים לגבי פירושים בתניא, שאם הם מעוררים בעבודת ה’, אפשר לאומרם - ארשה לעצמי לומר את הדברים הבאים:

בשנת תנש”א, דיבר הרבי בקאך גדול על ייחודיותה של שנת התשעים להולדתו, והקשר לגאולה. הרבי ציטט את דברי רבי אליעזר במדרש, שחמש אותיות שנכפלו בתורה באותיות כולם בסוד הגאולה. כ”ך, בו נגאל אברהם אבינו מאור כשדים, שנאמר לך לך מארצך. מ”ם, בו נגאל יצחק אבינו מיד פלשתים, שנאמר לך מעמנו כי עצמת ממנו מאד. נ”ן, בו נגאל יעקב אבינו מיד עשו, שנאמר הצילני נא מיד אחי מיד עשו. פ”ף, בו נגאלו אבותינו ממצרים, שנאמר פקד פקדתי אתכם. צ”ץ, בו עתיד הקדוש ברוך הוא לגאל את ישראל בסוף מלכות רביעית, ולומר להם צמח צמחתי לכם, שנאמר “הנה איש צמח שמו ומתחתיו יצמח ובנה את היכל ה’”.

ובדבר מלכות לשבת פרשת אחרי–קדושים, גילה הרבי שהקשר בין האותיות הכפולות לגאולה, אינו קשור רק לפסוקי הגאולה, אלא גם לגואל. וכך כותב הרבי בהערה 126, לאחר שמביא את המדרש שבאות פ”ף בו נגאלו אבותינו ממצרים: “ולהעיר שמשה הי’ בן פ’ כשגאל ישראל ממצרים”.

ומהמשך ההערה - שמוסבת כולה על מזמור צ’ שהתחילו לאומרו בי”א ניסן אותה שנה, שנת הצדי”ק להולדת הרבי מלך המשיח - משמע שזהו גם הקשר בין האות צ’ לגאולה השלימה, ששנת הצ’ של משיח צדקנו, היא זמן מסוגל לגאולה.

אילו זכינו, היינו רואים בעינינו הגשמיות את שלימות הגאולה בשנת הצדי”ק להולדתו של הרבי. למרבה הצער והכאב, לא זכינו לכך, ועדיין לא הגענו לגאולה האמיתית והשלימה. אבל בעמדנו כעת, בתוך שלושים יום לשנת התשעים לנישואיו של הרבי מלך המשיח עם הרבנית הצדקנית, מרת חיה מושקא - הרי נמצאים אנו שוב בשנת הצדי”ק, ועלינו לתבוע מהקב”ה להביא תיכף ומיד את הגאולה האמיתית והשלימה.

זו הזדמנות שלנו, השלוחים, לעורר את העולם כולו באמונה שהגאולה מגיעה תיכף ומיד, ולהוספה במעשים טובים, כדי למהר ולזרז עוד יותר את ההתגלות, שתהיה עוד לפני השלמת ‘שנת התשעים’ בי”ד כסלו הבעל”ט.

 

מה הנקודה שאנחנו יכולים ‘לקחת’ מהחתונה של הרבי והרבנית, לחיי השליחות?

בשיחת שבת פרשת וישלח, י”ד כסלו תשי”ד, אמר הרבי כי “‏‏חתונה בכלל אצל כל איש פרטי - הוא עניין כללי. אבל אצלי - הרי על ידי החתונה הוכנסתי אחר כך בענינים כלליים כו’. זה היום שבו קישרו אותי עמכם, ואתכם עמי, וביחד נתייגע ונביא את הגאולה האמיתית והשלימה”.

ידוע הסיפור על הגאון הרגוצ’ובי, שפגש פעם את הגאון ר’ חיים מבריסק, והחל לחקור בגדרם של הנישואים - האם זה קניין הנגמר פעם אחת ולתמיד, או קניין נמשך, בבחינת פעולה נמשכת, שמתחדש בכל יום. כאשר סיים הרגוצ’ובי את דבריו, אמר לו ר’ חיים בחיוך: אם זו פעולה נמשכת - אם כן, מגיע לכבודו מזל טוב…

כאשר מדובר בנישואין של נשיא הדור, לא מדובר רק על קניין הקידושין, אלא בדברים גבוהים יותר, העומדים ברומו של עולם. רמז לכך ניתן למצוא בשיחת הרבי בשבת פרשת תולדות תשמ”ט, בה הסביר הרבי את מעלתן של האמהות על האבות - שהאבות היו ‘למעלה מהעולם’, ואילו אצל האמהות מודגשת יותר הירידה לברר את העולם. ומסיים שם הרבי, שכך גם בנשיאי חב”ד, “שפעולתם של נשיאי החסידות קשורה עם (ונפעלת על ידי) הרבניות הצדקניות, על דרך ודוגמת פעולת האבות על ידי האמהות”!

רמז מעניין לפעולתה של הרבנית, בהורדת ענייני הגאולה לעולם הזה, ניתן למצוא ב’היום יום’ לכ”ה אדר א: הרבי כותב שם ש”הושיענו אחר שיר של יום, אומרים הן בחול הן בשבת, יום–טוב, ראש–השנה ויום הכיפורים”. בטוחני שרוב לומדי ‘היום יום’ עברו על היום הזה, בלי לשים לב לחידוש הגדול של הרבי. אני זוכר, שכאשר קיבלתנו בסמרקנד לראשונה את סידור “תהלת ה’”, שם מופיע ‘הושיענו’ גם לאחרי שיר של יום השבת - אחד מזקני החסידים אמר בפשטות שכנראה מדובר בטעות, שכן “בליובאוויטש לא היו אומרים ‘הושיענו’ בשבת וביום טוב”. ואכן, בקהילות רבות לא אומרים “הושיענו” בשבת, כיוון שבשבת לא מבקשים בקשות בתפילה.

כאשר ראינו את ה’היום יום’, הבנו שזה חידוש שהרבי מחדש בהיום יום. וכך גם הכניס בסידור “תהלת ה’”. חשבתי לעצמי, מדוע הרבי הכניס את החידוש הזה דווקא בכ”ה אדר? אלא, מכיוון שכ”ה אדר הוא יום הולדתה של הרבנית הצדקנית, שתפקידה להוריד את כל ענייני הגאולה לעולם הזה. מכיוון שכאשר הרבי ערך את ה’היום יום’ היה זה כמה וכמה שנים לאחר חתונתו, ולאחר שכבר הגיע לחצי כדור התחתון, והחל את פעולותיו להכנת העולם לקבלת פני משיח - הנה אז הוא הזמן המתאים להכניס את תפילת ‘הושיענו’ גם ביום השבת. כיוון שכאשר משיח מתדפק אחר כותלנו, מקבלת תפילה זו משמעות אחרת - לא בקשה ותחנונים, אלא תביעה, על דרך ‘עד מתי’, שהרבי עורר לומר גם בשבת.

כל דבר שקורה בעולם הוא בהשגחה פרטית, שצריכים ללמוד ממנו הוראה בעבודת ה’, ובפרט בעניינים הקשורים לרבותינו נשיאינו. והנה, ממש בימים האחרונים התגלה מענה של הרבי לרב דוד רסקין, לאחר שכתב דו”ח על התוועדות יובל החמישים לחתונת הרבי, בי”ד כסלו תשל”ט. הוא כתב על הנאומים והניגונים בהתוועדות, ועל כך הגיב הרבי: לפלא שדוקא “מרקדין” שהוזכר בפירוש וכמ”פ בנוגע [החתונה] לא נזכר כאן!

כאשר ראיתי את זה, נזכרתי מייד בהזדמנות אחרת שהרבי דיבר על הצורך בריקודים, בקשר לגאולה השלימה: היה זה בכ”ו ניסן תנש”א, יומיים לפני השיחה הידועה של כ”ח ניסן. הרבי דיבר בפני האורחים שהגיעו מרחבי תבל לבית חיינו, ושטח באזניהם את הניסים והנפלאות שאירעו במהלך מלחמת המפרץ. זו שיחה ייחודית ומרתקת, בה הרבי מפרט את הניסים במלחמה לפרטי פרטים, תוך שהוא יורד לפרטים מדוייקים במהלכים של סאדאם חוסיין ימ”ש, ומהלכי האו”ם נגדו וכו’ וכו’. והרבי מסכם שכאשר רואים את הניסים המדהימים האלה, צריכים לצאת בריקוד בגלל הניסים הגלויים!

במקום אחר מבאר הרבי, שהריקוד מבטא שהשמחה חודרת בכל קומתו של האדם, עד למטה מעשרה טפחים. וזה מה שהרבי רצה אז, שבשורת הגאולה, וניסי הגאולה יחדרו בנו, עד למטה מעשרה טפחים, ועד שזה יתבטא בריקודי שמחה!

למרבה הצער, לא קלטנו אז את עומק העניין. כמה חסידים יצאו בריקוד בכ”ו ניסן, אחרי השיחה הזאת? כנראה חזרו על השיחה, הנהנו בראש ואמר: איזה מעניין מה שהרבי אומר… אבל לרקוד, להוריד את הבשורה למטה מעשרה טפחים? - זה לא קרה! יומיים אחר–כך הביע הרבי את כאבו הגדול על כך שלא קולטים את גודל השעה, ולא עושים מספיק כדי להביא את המשיח!

כעת הזמן לתקן את זה: לקראת שנת התשעים, צריכים לעורר את העולם כולו, לראות את התהליכים המתרחשים בעולם, שכאשר מתבוננים בהם - רואים מייד שהם מהלכיו של מלך המשיח לקראת הגאולה. וההתבוננות הזאת צריכה להביא לידי שמחה גדולה, ועד לריקודים כפשוטים, שיורידו את האמונה והשמחה למטה מעשרה טפחים!

לסיכום: לצד השמחה הגדולה על הגאולה הקרבה - עלינו, השלוחים, לערוך חשבון נפש נוקב: האם עשינו כל שביכולתנו כדי להביא את המשיח? האם כל פעולותינו חדורות בנקודה הזאת, של הכנת העולם לקבלת פני משיח? האם כל המקורבים שלנו יודעים על הנבואה של הרבי מלך המשיח שהנה זה משיח בא?

וכאשר נפעל כך, בוודאי נזכה תיכף ומיד להתגלותו של הרבי מלך המשיח, בגאולה האמיתית והשלימה, בבניין בית המקדש השלישי.

Reader Comments

There are no comments for this journal entry. To create a new comment, use the form below.

PostPost a New Comment

Enter your information below to add a new comment.

My response is on my own website »
Author Email (optional):
Author URL (optional):
Post:
 
All HTML will be escaped. Hyperlinks will be created for URLs automatically.