Share

Search
BeisMoshiach.org
Web
תגים
ששים שנה לייסוד הרשת "עשה לך רב" ##910 #1000 #1001 #1002 #1003 #1004 #1005 #1006 #1007 #1008 #1009 #1010 #1012 #1013 #1014 #1015 #1016 #1017 #1018 #1019 #1020 #1021 #1022 #1023 #1024 #1025 #1026 #1027 #1028 #1029 #1030 #1031 #1032 #1033 #1034 #1035 #1036 #1037 #1038 #1039 #1040 #1041 #1042 #1043 #1044 #1045 #1046 #1048 #1049 #1050 #1051 #1052 #1053 #1054 #1055 #1056 #1057 #1058 #1059 #1060 #1061 #1062 #1063 #1064 #1065 #1066 #1067 #1068 #1069 #1070 #1071 #1072 #1073 #1074 #1075 #1076 #1077 #1078 #1079 #1080 #1081 #1082 #1083 #1084 #1085 #1089 #1090 #1091 #1092 #1093 #1094 #1095 #1096 #1097 #1098 #1099 #1100 #1101 #1102 #1103 #1104 #1106 #1107 #1108 #1109 #1110 #1111 #1112 #1113 #1114 #215 #380 #825 #826 #827 #828 #829 #830 #831 #832 #833 #834 #835 #836 #837 #838 #839 #840 #841 #842 #843 #844 #845 #846 #847 #848 #849 #850 #851 #852 #853 #854 #855 #856 #857 #858 #859 #860 #861 #862 #863 #864 #865 #866 #867 #868 #869 #870 #871 #872 #873 #874 #875 #876 #877 #878 #879 #880 #881 #882 #883 #884 #885 #886 #887 #888 #889 #890 #891 #892 #893 #894 #895 #896 #897 #898 #899 #9 #90 #900 #901 #902 #903 #904 #905 #906 #907 #908 #909 #910 #911 #912 #913 #914 #915 #916 #917 #918 #919 #920 #921 #922 #923 #924 #925 #926 #927 #928 #929 #930 #931 #932 #933 #934 #935 #936 #937 #938 #939 #940 #941 #942 #943 #944 #945 #946 #947 #948 #950 #951 #952 #953 #954 #955 #956 #957 #958 #959 #960 #961 #962 #964 #966 #967 #968 #969 #970 #971 #973 #974 #976 #977 #978 #979 #980 #981 #982 #983 #984 #985 #986 #988 #989 #99 #990 #991 #992 #993 #994 #995 #996 #997 #998 #999 100 שנה למלחמת עולם הראשונה 120 שנה להתייסדות ישיבת תומכי תמימים 770 974 א' כסלו אבלות אגרות קודש אגרות קודש בפרסום ראשון אגרות קודש מתורגמות בפרסום ראשון אדמו"ר הזקן אדמו"ר הריי"צ אדר אהבת ישראל אוסטרליה אוצרות גנוזים אורות התניא בכלים דתיקון אורחים אחר מיטתו של הרב אחרוןחביב איטליה אייר איך ללמד חסידות לקהל הרחב אימון אישי אימוץ אירופה אירן אלול אליהו אמונה אמור אנ"שליחות אסירי ציון אסירים אפית מצות אקטואליה חב"דית ארגנטינה ארה"ב ארץ ישראל ב' איר ב' ניסן בא באור החסידות באר שבע בבא סאלי בדידי הווה עובדא בדפוס בהעלותך בהר–בחוקותי בוא נתוועד על זה בטחון בין המצרים ביקור חולים בית ספר למלאכה בית רבקה בלק במדבר במלאת מאה שנים לפרוץ מלחמת העולם הראשונה בני נח בעל שם טוב בעלז בעקבות הנבואה בראי העתונות ברוסיה הקומוניסטית ברזיל בריאות ברית מילה ברכת כהנים בר-מצווה ברסלב בשבילי ההיסטוריה בשליחות המלך בשם אומרם ג' השבועות ג' תמוז גאולה ומשיח גדולי ישראל גוש קטיף גיוס לצבא גיור גיל השידוכים גלגולה של נשמה גליון 1000 גליל גמילות חסדים גן ישראל גני ילדים דבר המערכת דבר מלכות דולרים דידן נצח דמות חסידית ה' אייר ה' טבת הבבא סאלי הבעל שם טוב הגות וואך הדפסת התניא ההתוועדות ב-770 הודו היסטוריה חב"דית היסטוריה חסידית היסטוריה מזווית חב"דית הכותל הכנסת אורחים הלכה המזכיר המקדש וכליו הפצת המעיינות הפרשה החסידית הצלת פליטי השואה הקהל הרב אברהם חיים נאה הרב חדקוב הרבי הרבי הריי"צ הרבי הרש"ב הרבי והאמן הרצלי'ה השואה השליחות לכיבוש אוסטרליה התוועדות‭ ‬חסידותית התקשרות התקשרות בצפון אפריקה התשובה ז' אדר זיו הפרשה זיכרון להולכים זיכרונות מבית אדמו"ר מהורש"ב זכרונות הרב סעדיה מעטוף ע"ה זכרונות חסידיים ח"י אלול חברון חג המו"צים חג סוכות חג שבועות חדש בעולם התורני חדשות חוזרים לישיבה חוני חופשה חטא המרגלים חיים חסידיים חיים של שליחות חיים של שליחות חינוך חירות חלֹוֹם חייו חמשה עשר באב חנוכה חסד חקת חשבון נפש חת"ת חתונה ט' אדר ט' כסלו ט"ו אלול ט"ו באב ט"ו בסיוון ט"ו בשבט טור אורח טור‭ ‬אישי טור למחשבה טורקיה טכנולוגיה בשירות הגאולה י' טבת י' שבט י"א ניסן י"ב תמוז י"ג אלול י"ג ניסן י"ט כסלו י"ט כסלו / מאמר בפירסום ראשון יד לאחים יובל לקבוצה יום הולדת יום ירושלים יום כיפור יומן המאסר יומן טוביה זילברשטרום. יומנו של תמים ב-770 יוסף י'ז תמוז יחידות אצל הרבי ילדי ישראל ימי בראשית ימים נוראים ימים נראים יפן יציאת מצרים ירושלים ישראל ארי'ה לייב כ‭' ‬מנחם‭ ‬אב‭ / ‬יום‭ ‬ההילולא כ' מנחם-אב כ"ב שבט כ"ד טבת כ"ד טבת כ"ז אדר כ"ז אדר / הגות וואָך כ"ח ניסן כ"ח סיון כ"ף במר-חשוון כותבים למערכת כינוס שלוחים כסלו כפר חבד כפר יונה כשרות כתבי יד בפרסום ראשון ל"ג בעומר ל"ג בעומר / בדידי הווה עובדא ל"ג בעומר / סקירה ל"ג בעומר / פתגמים ל"ג בעומר / שולחן-החג לדמותו של חסיד לדמותו של שליח לומדים ובונים מקדש לחיות עם הזמן - בעניני הגאולה ליל הסדר אצל הרבי ליל סדר ליל סדר לימוד חסידות לקהל הרחב לימוד רמב"ם לימוד תורה ליקוי חמה לכתחילה אריבער לקראת ג' תמוז לקראת י' שבט לקראת י"א ניסן לקראת כינוס השלוחים לקראת תשרי לשלום בית מאה שנה למלחמת עולם הראשונה מאוצר המלך מאחורי הקלעים מאמר הגות מבט אישי מבט חסדי מבצע הקהל מבצע יום הולדת מבצע מזוזה מבצע משיח מבצע נש"ק מבצע תפילין מבצעים מבצעים מדור הניגון מדין מדע מדקדקים בדבר מלכות מה אומר הרבי מהורש"ב מהר"ש מואב מופתים בשליחות מזווית חסידית מחיי התמימים מחנה קיץ מחשבה חסידית מיהו יהודי מכות מצרים מלחמת המפרץ מלחמת יום כיפור מלחמת לבנון מלחמת ששת הימים ממשיח וגאולה מנחם-אב מערת המכפלה מפגש איש מפי חסידים מפי כתבם מצוייני צה"ל מקווה מקסיקו מרבין בשמחה מרוקו מרחשון משה רבינו משולחן ההלכה משיח אין גאזעטן משיח בפרשה משיח וגאולה משיח וגאולה משיח וגאולה \ ודע מה שתשיב משיח וגאולה בעשרת המבצעים משפיע משקיעים בחינוך מתוועדים בדבר מלכות נזכרים ונעשים ני"א ניסן ניגון ניסן נס בצפת נקודת מלכות נשיא נשים סדר ניגונים סיון סיפור סיפור‭ ‬ולקחו סיפור‭ ‬חיים סיפור‭ ‬חיים סיפור לפורים סיפור מבצעים סיפורי מופת סיפורים ופתגמים סיפורים קצרים סכנת האינטרנט סכנת האינטרנט סליחות ספירת העומר ספר תורה ספרד סקירה עוורים עמלק ערי מקלט עשר שנים לגירוש עשרה בטבת פאה נכרית פדיון הבן פולטבה פורים פורים–קטן פטרבורג פינחס פסח פסח שני פעילות פעילות חב"דית פפרשת אמור פרה אדומה פרוייקט מיוחד | חי וקיים פרופיל חסידי פרשת אחרי-מות פרשת אמור פרשת בא פרשת בהר פרשת בחוקותי פרשת בלק פרשת במדבר פרשת בשלח פרשת דברים פרשת דרכים פרשת החודש פרשת וארא פרשת ואתחנן פרשת ויגש פרשת ויחי פרשת ויצא פרשת ויקהל פרשת ויקרא פרשת וירא פרשת וישב פרשת וישלח פרשת חוקת פרשת חיי שרה פרשת יתרו פרשת כי-תבוא פרשת כי-תצא פרשת כי-תשא פרשת לך-לך פרשת מטות פרשת מסעי פרשת מצורע פרשת מקץ פרשת משפטים פרשת נח פרשת נצבים פרשת נשא פרשת עקב פרשת פקודי פרשת צו פרשת קדושים פרשת קורח פרשת ראה פרשת שופטים פרשת שלח פרשת שמות פרשת שמיני פרשת תולדות פרשת תזריע פרשת תזריע-מצורע פרשת תצווה פרשת תרומה פתח תקוה צבאות השם צדקה צה"ל צו צוק איתן ציפייה לגאולה ציצית צמח צדק צפון אפריקה צפת צרפת קידוש קידוש לבנה קנאת אחים קרבנות קרבנות הנשיאים קרח קרית גת קרן מחנה ישראל קשרים עם הרבי ר' עזריאל זעליג סלונים ראיון ראש השנה ראשון לציון רב לוי יצחק רב שיח רבי רבי זוסיא מאניפולי רבי רי"יץ רבי רש"ב רבנים רבנית חיה מושקא רבנית חנה רדיו רובשקין רוסיה רחל אמנו רמב"ם רפואה רש"ג רשב"י ש שבועון שהוא שליח שבועות שבת שבת בראשית שבת הגדול שבת חזון שו"ת חינוך שואת אירופה שולחן-השבת שופר שידוך שיעור תניא - חוצה יבשות ונשמות שלום בית שלֹח שליחות שליחות בצל הסכנה שלימות הארץ שלימות הארץ שמחה שמחות בית השואבה שמחת תורה שמחת תורה בליובאוויטש שמיטה שמירת הלשון שנה מעוברת שצעדרין שקלים תומכי תמימים תורה והוראה תורת המלך תימן תלמוד תמוז תניא תעניות תפילה תשובה תשעה באב תשרי תשרי אצל הרבי
Visitor Feed
Saturday
Jan062018

העולם אינו ג'ונגל ומורה אינו הפקר

במסגרת ה”ליברליות” ו”חופש התלמיד” הפושה בדורנו זה, רוח זו חלחלה גם למוסדות חינוך תורניים וחסידיים. רוח המחנך של אהבת חסידים וקירוב לבבות כמעט ונעלמה ובמקומה נכנסו שיחות תדרוך בין הורים-למורים המנסים רק להגן על עצמם מחמת התקנות המחמירות והכללים הנוקשים, והורים שמנסים לחפות על כשלונות * מאמר חינוכי נוקב

 מאת הרב נחמיה שמרלינג, שליח הרבי בכפר יונה

 לעתים אני משוחח עם חברים המוסרים נפשם באחד מתחומי העיסוק הקשים ביותר של דורנו - שדה החינוך. גם אני זכיתי, וזוכה עדיין, לחלוק את זמני בין מקום שליחותי לבין בתי ספר שאינם ממוסדותינו כמו גם במוסדות ‘שלנו’, ומתוך כל אלה עולה ומצטיירת תמונה עגומה.

ובהקדים: מדי בוקר הורים שולחים את ילדיהם היקרים להם מכל, להתחנך, ללמוד ולהשכיל אצל המורים שבבתי הספר ותלמודי התורה. בעצם שליחת הילדים יש בכך הבעת אימון במערכת החינוכית, החל מהמנהל וכלה באחרון המורים שבמוסד החינוכי.

דא עקא, שיחד עם זאת, הורים לא מעטים מביעים אי–אימון מוחלט במחנכים של הילדים ולא תמיד הדבר נעשה בדרכים נכונות או אפילו כשרות. לא מעט ‘מלמדים’ במוסדותינו מרגישים רדופים על ידי הורי התלמידים, ו..כן, גם בקהילות החסידיות שבהם אנו נמצאים.

נוכח פיקדון שכזה, מצפה המלמד לאימון ותמיכה מצד ההורים, אך תמורת זאת הוא מקבל רדיפה, לעיתים בוז, מה שגורם באופן ישיר לשחיקת כוחות ואנרגיות שאמורות להיות מנותבות למלאכת שמים. במקום שמחנך ישקיע את מרצו וזמנו להכין שיעור מחכים ומפרה, הוא צריך להתמודד עם דיון עקר האם התנהג נכון מול התלמיד או לא, האם הוא היה מאיים או שזה רק נשמע ככה, האם הוא עבר על החוק או לא. יש גם מקרים קיצוניים שבהם המלמד עסוק בלהדוף איומים ומתקפות מצד ההורים, החרדים, כביכול, לשלום בנם.

מלאכת ה’מלמד’ בדורנו זה קשה שבעתיים מבעבר. היום, בעידן הסלולרי, הסמארטפון והמחשב, הרבה יותר קשה להנחיל לילדים את ערכי הלמידה; קל וחומר כשמדובר בלימוד הגמרא הדורש שפה אחרת, צורת חשיבה שונה ושמירת ריכוז גבוה למשך זמן ממושך. ילדים רבים בימינו מתקשים להתמודד עם הדרישות האובייקטיביות של שיעור גמרא, שכן זה הזמן שבו כולם מחזרים אחרי הקל יותר והמהיר יותר (ובדרך כלל השטחי יותר).

דא עקא, הורים רבים מתקשים לקבל אחריות, לחרוק שיניים ולהתקדם צעד צעד אל הפסגה, ובמקום זאת, קל להם יותר להאשים עולם ומלואו בכשלונות של הילד שלהם. “המורה לא מלמד כמו שצריך”, “המורה לא מוצלח”, “המורה לא משקיע זמן” וכן דוגמאות על זו הדרך.

יחסי מורה תלמיד צריכים להיות מושתתים על אימון ואהבה. מאז ומעולם התאפיינה החסידות, וצוינו לשבח חסידים ביחסי הקרבה החמים שביניהם. כל סופר, יהודי ושאינו יהודי, ידע לתאר את דיבוק החברים, את הריקוד המשותף, כשיד חובקת כתף, וכפי שאומר הרבי הריי”צ (ליקוטי דיבורים ח”א) “הדרגה הראשונה בכלי האהבה הוא הושטת היד בנתינת וקבלת שלום … ה’שלום עליכם’ של תורה, ה’שלום עליכם’ של פעם, הוא כלי לאור האהבה”.

הגיע הזמן שנשאל את עצמנו: במה חפצים אנו? באור האהבה החסידית הממלא את חלל התלמוד תורה, או בבית חרושת למצוינות והישגיות? במה נחפוץ, בבן אהוב או במורה מנוכר שלאור האווירה המוקרנת מהורי התלמידים כלפיו, מקיף את עצמו בחומת מיגון ומידור, ומכלה את זמנו בדיווחים שונים ובשיחות חסרות–תכלית עם ההורים שמחפשים להאשים אותו? האם אנחנו מעדיפים תלמידים שמטילים את כשלונותיהם על המורה, או כאלו שמדווחים דיווחים שיריצו את הוריהם לחקירות שתי וערב על התנהגות המורה ובכך יסיטו את תשומת לבם מהישגיו או מכישלונותיו של התלמיד עצמו? האם אנחנו רוצים שבננו יהיה תלמיד הרואה במורהו דמות אהובה ונערצת בבקשו להתרפק עליה ולקבל ממנו, או דמות שיש צורך (בגיבוי ההורים) לבדוק ולבלוש אחריה בשבע עיניים?

אכן, אני יודע שיש גם דמויות במערכת החינוך שנוהגות שלא כדבעי. מעת לעת מתגלים פגועי–נפש שמצליחים להשתחל למערכת החינוך, על אף כל הסינונים ועמדות הביקורת, ולעשות מעשים איומים. נוכח כל זאת, חרדה וזהירות הנם מובנים ומתבקשים, אך עשבים שוטים אלו הם מחט בערימת שחת. כל מורה ומלמד, יש לו לא רק חזקת החפות, אלא חזקת הכבוד שעלינו לרכוש לו, שכן מאז ומקדם ה’מלמדים’ היו דמויות מיוחדות ומורמות.

בימינו, לא רק המוסדות התפתחו, אלא גם החוקים שמסביב; חוקים ותקנות שלא היו בעבר שנכתבו נוכח כל הניסיון המקצועי שהצטבר בשנים האחרונות. אלא שהחוק אינו יכול להבדיל בין איש לרעהו ובין קהילה לחברתה, הוא חייב להיות אחיד וברור. מכאן ועד ל”ציד מכשפות” הדרך לא רחוקה.

בימי הביניים, כל איש או אישה שבלטו במקצת על פני השטח ולא יישרו קו, היו מוכרזים על ידי הממסד כמכשפה או כאויב, ודינם היה לעלות על המוקד. כך נולד המושג “ציד מכשפות”. התופעה בלטה בעיקר בקרב אומות העולם, בעוד שהקהילות היהודיות חיו חיי יצירה מדהימים, אחווה קהילתית שנמנעה מליצור “פתרונות” קיצוניים כאלו.

אכן, יש מקרים שבהם הורים צריכים להיות מודאגים כתוצאה מדיווח חריג של הבן או של חבריו. אבל אין זה נוגע, אף לא כחוט השערה, באותם מקרים שבהם הורים המתקשים להתמודד עם קשיי בנם, והם בוחרים “לחפש את המורה” ולהוציא מכל פרופורציה ביטויים שאמר, או מחוות ידידותיות מקובלות שמתקצנות ונצבעות בצבעי תיאור עזים, כמיטב יכולת הדמיון העשירה המאפיינת ילדים רבים בגיל ההתבגרות.

הורה מודאג ידבר ישירות עם המורה, או יקבע שיחה שקולה ומכבדת עם הגוף האחראי. לעומתו, הורה המחפש ‘קיצורי דרך’, אינו מכבד את המורה, ולעיתים אף מעודד את הקצנתו של הילד. במקום לטפל במה שנראה בעיניו כלא–נכון, הוא בוחר להידבר עם חבריו בבית הכנסת או ברשת החברתית תוך שפיכת דמו של המורה, שהוא לעיתים קרובות גם רֵע, וחבר לספסל בבית הכנסת.

להקרין גילויי חום ואהבה

באגרת הקודש (כב) כותב אדמו”ר הזקן “וכמו אב רחמן חכם וצדיק המכה את בנו. שאין לבן חכם להפנות עורף… לפני אביו הרחמן והצדיק וחסיד”.

אמר על כך הרבי הרייצ (ספר השיחות תשד ע’ 15): “כשלמד אתי הוד כק אאמור הרהק פרק זה בתניא, דייק: שבתחילה סדר הלשון הואחכם וצדיק המכה את בנו” [ואינו מזכיר חסיד - נ.ש.] ולאחר מכן הוא מזכירצדיק וחסיד וכו’”; והוד כק אאמור הרהק הסביר: צדיק, עשוי לסטור, וחסיד אינו עשוי לסטור!” עד כאן לשונו של הרבי הרייצ.

- תדע כל אֵם חסידית וידע כל אב: חסיד איננו מכה. המכה חו, לא ראוי להיקרא בתוארחסיד’. כלל יסוד זה חקוק בנפש כל חסיד וכל מלמד עוד בטרם נכנס לכיתה.

דווקא משום כך, מן הראוי שהמלמד יקרין חום, חיבה ואחווה חסידיים. שום חוק לא ידון מלמד ברותחים אם ילחץ ידו של תלמיד או יניח יד על כתפו וידבר עימו בגובה העיניים באחווה וברעות (החוק יגיב בחומרה נוכח ילד או הורה שמתייחס לאנושיות וחמימות בקיצוניות לא ראויה ומחריג את האירועים לפרופורציות אחרות)/

ובנימה אישית: לא אחת הוזמנתי על ידי בתי הבוגרת להתוועד עמה ועם חברותיה בביתנו. גם בני וחבריו שוהים בביתנו למשך תקופות, בעיקר בבואם לעזור בתקופות ה”מבצעים”. שניהם גם יחד מספרים על הכמיהה של בני גילם לשהות בביתנו ועל קנאתם באווירה הפתוחה, החברית והחמה המתקיימת בינינו. חלקם אף מלינים על תחושת הניכור והמרחק השוררת בביתם החסידי, שאבדו לו אוצרות נפלאים אלו. תגובות אלו מצדם מחזקות בי מאד את הדבקות בדרכי החסידים מימי קדם. אכן, בביתנו קיימים גבולות מאד ברורים ודרישות מאד עקביות בצד פרגון גדול, העצמת חופש הבחירה והכוונתו בנועם ובחום. לא אגזים אם אומר שחלק נכבד מאוירת הבית היא התוועדות אחת גדולה. תגובות הנערים והנערות המגיעים לביתנו ממחישות עד כמה בתים חסידיים אחרים, גורעים, מבלי משים, את לבת האש החסידית מבני ביתם, לבת אש שהילדים כה כמהים ומצפים לה.

פעמים רבות אני מגיע למוסדות חינוכיים, בין אם לפעילות או הרצאה ובין אם ללמד כסדר במסגרת הממ”ד. בכל מקום זוכה דרך חסידית זו לכבוד, הערכה וציונים לשבח. גם כאשר עולות מעת לעת טענות מצד הורים שילדיהם מתקשים להתמודד עם דרישות המשימה, לעולם יהיה הטיפול בטענות ענייני ומכבד.

בבתי ספר רבים עוצר מחנך הכיתה, מתוך החלטה עקרונית, כל שיח שיש בו לשון הרע ברשתות החברתיות. ואם הורה יפליג למחוזות של לשון הרע ואיומים - הוא ימצא מנגד מכתבי הערכה ותמיכה במורה, מוועד הורים, מההנהלה, ואם צריך - גם גינוי לדרך ההתלהמות והעלילה.

כך במוסדות אחרים, אך בבואנו למוסדותינו, בהן שפת אמת אמורה לשכון לעד, מכל עבר אנכי שומע את תסכולם של המלמדים והמורים על השתלחויות חסרות מעצורים ברשת החברתית, על סיפורי הבדים או על חלקים בודדים מתוך פאזל גדול הרצים מפה לאוזן בבית הכנסת או בשיעור השבועי. ומה עם הלכות לשון הרע? מה עם רכילות? הוצאת שם רע? ועוד שלל הלכות ונזקים המתבטלות כליל, והכל במחיר… שמירת חוק הפגיעה בילד, כביכול.

רובן המכריע של “פרשיות” אלו, הן פרי בלבול של ההורים או מניפולציה של ילד שמנסה לחפות על קשייו בהסטת האש ממנו למורה. עובדה היא, שבחלוף כמה שנים, נפגוש את התלמיד בישיבה, ב’קבוצה’, בחתונה או עבודה וכדו’, והוא יחבק את מחנכו בחיבוק אוהב, ובחיוך רחב יודה על כל הטוב. ובהגיע המלמד לאירועים, נמצא שוב ושוב שהוא מחובק (אוי ואבוי!) על ידי אלו שבמהלך שנות לימודיהם בתלמוד תורה היו המנוע הראשי בסיפורי אלימות מורים שהתבססו על משענת קנה רצוץ.

לא מחפשים קיצורי דרך

בכנס מנהלי ישיבות ורמי”ם שהתקיים בשנת תשט”ו, אמר הרבי מה”מ (תורת מנחם חלק י”ד): “מה שטוענים שליובאוויטש היא מאד קפדנית… אילו היו מתחשבים בכך, לא היה מביא כ”ק מו”ח אדמו”ר כלל את ליובאוויטש לאמריקה, כיון שליובאוויטש מעולם לא חיפשה “קולא”; אדרבה, תמיד הוסיפו חומרא והידור. כאשר הגיע כ”ק מו”ח אדמו”ר לאמריקה, לפולין וכיו”ב, היו כאלו שחששו וטענו שאם ילכו בדרך זו, לא יהיה אף אחד… ובמילא צריך ללכת בדרך של פשרות. בסופו של דבר התברר שדווקא דרכו של הרבי, לא להניח פשרות וקולות, דווקא דרך זו הצליחה, לא רק באיכות, אלא גם בכמות - שהיו ריבוי תלמידים… ידמה לכל אחד שעכשיו קוראו הרבי אליו.. ואומר לו: הנני מוסר לך את העיר ואת הילדים שבה, שתעשה מהם חסידים… - ואז יתבטלו כל ההעלמות וההסתרים, ויהיה בהצלחה”.

ידידי ורעי החסידים, הורים יקרים!

בואו ונזכר מי אנחנו ומה מטרתנו. אמירה חדה או העמדה על גבולות - אינה אלימות. לחיצת יד חסידית או טפיחה ידידותית על השכם - אינה התקרבות אסורה. כן צריך לתת אהבה וקירוב לכל תלמיד ולכל ילד.

Reader Comments

There are no comments for this journal entry. To create a new comment, use the form below.

PostPost a New Comment

Enter your information below to add a new comment.

My response is on my own website »
Author Email (optional):
Author URL (optional):
Post:
 
All HTML will be escaped. Hyperlinks will be created for URLs automatically.