Share

Search
BeisMoshiach.org
Web
תגים
ששים שנה לייסוד הרשת "עשה לך רב" ##910 #1000 #1001 #1002 #1003 #1004 #1005 #1006 #1007 #1008 #1009 #1010 #1012 #1013 #1014 #1015 #1016 #1017 #1018 #1019 #1020 #1021 #1022 #1023 #1024 #1025 #1026 #1027 #1028 #1029 #1030 #1031 #1032 #1033 #1034 #1035 #1036 #1037 #1038 #1039 #1040 #1041 #1042 #1043 #1044 #1045 #1046 #1048 #1049 #1050 #1051 #1052 #1053 #1054 #1055 #1056 #1057 #1058 #1059 #1060 #1061 #1062 #1063 #1064 #1065 #1066 #1067 #1068 #1069 #1070 #1071 #1072 #1073 #1074 #1075 #1076 #1077 #1078 #1079 #1080 #1081 #1082 #1083 #1084 #1085 #1089 #1090 #1091 #1092 #1093 #1094 #1095 #1096 #1097 #1098 #1099 #1100 #1101 #1102 #1103 #1104 #1106 #1107 #1108 #1109 #1110 #1111 #1112 #1113 #1114 #1115 #1116 #1117 #1118 #1119 #1120 #1121 #1122 #1124 #1125 #1126 #215 #380 #825 #826 #827 #828 #829 #830 #831 #832 #833 #834 #835 #836 #837 #838 #839 #840 #841 #842 #843 #844 #845 #846 #847 #848 #849 #850 #851 #852 #853 #854 #855 #856 #857 #858 #859 #860 #861 #862 #863 #864 #865 #866 #867 #868 #869 #870 #871 #872 #873 #874 #875 #876 #877 #878 #879 #880 #881 #882 #883 #884 #885 #886 #887 #888 #889 #890 #891 #892 #893 #894 #895 #896 #897 #898 #899 #9 #90 #900 #901 #902 #903 #904 #905 #906 #907 #908 #909 #910 #911 #912 #913 #914 #915 #916 #917 #918 #919 #920 #921 #922 #923 #924 #925 #926 #927 #928 #929 #930 #931 #932 #933 #934 #935 #936 #937 #938 #939 #940 #941 #942 #943 #944 #945 #946 #947 #948 #950 #951 #952 #953 #954 #955 #956 #957 #958 #959 #960 #961 #962 #964 #966 #967 #968 #969 #970 #971 #973 #974 #976 #977 #978 #979 #980 #981 #982 #983 #984 #985 #986 #988 #989 #99 #990 #991 #992 #993 #994 #995 #996 #997 #998 #999 100 שנה למלחמת עולם הראשונה 120 שנה להתייסדות ישיבת תומכי תמימים 770 974 א' כסלו אבלות אגרות קודש אגרות קודש בפרסום ראשון אגרות קודש מתורגמות בפרסום ראשון אגרות תשל"ח אדמו"ר הזקן אדמו"ר הריי"צ אדר אהבת ישראל אוסטרליה אוצרות גנוזים אורות התניא בכלים דתיקון אורחים אחר מיטתו של הרב אחרוןחביב איטליה אייר איך ללמד חסידות לקהל הרחב אימון אישי אימוץ אירופה אירן אלול אליהו אמונה אמור אנ"שליחות אסירי ציון אסירים אפית מצות אקטואליה חב"דית ארגנטינה ארה"ב ארץ ישראל ב' איר ב' ניסן בא באור החסידות באר שבע בבא סאלי בדידי הווה עובדא בדפוס בהעלותך בהר–בחוקותי בוא נתוועד על זה בטחון בין המצרים ביקור חולים בית ספר למלאכה בית רבקה בלק במדבר במלאת מאה שנים לפרוץ מלחמת העולם הראשונה בני נח בעל שם טוב בעלז בעקבות הנבואה בראי העתונות ברוסיה הקומוניסטית ברזיל בריאות ברית מילה ברכת כהנים בר-מצווה ברסלב בשבילי ההיסטוריה בשליחות המלך בשם אומרם ג' השבועות ג' תמוז גאולה ומשיח גדולי ישראל גוש קטיף גיוס לצבא גיור גיל השידוכים גלגולה של נשמה גליון 1000 גליל גמילות חסדים גן ישראל גני ילדים דבר המערכת דבר מלכות דולרים דידן נצח דמות חסידית ה' אייר ה' טבת הבבא סאלי הבעל שם טוב הגות וואך הדפסת התניא ההתוועדות ב-770 הודו היסטוריה חב"דית היסטוריה חסידית היסטוריה מזווית חב"דית הכותל הכנסת אורחים הלכה המזכיר המקדש וכליו הפצת המעיינות הפרשה החסידית הצלת פליטי השואה הקהל הרב אברהם חיים נאה הרב חדקוב הרבי הרבי הריי"צ הרבי הרש"ב הרבי והאמן הרצלי'ה השואה השליחות לכיבוש אוסטרליה התוועדות‭ ‬חסידותית התקשרות התקשרות בצפון אפריקה התשובה ז' אדר זיו הפרשה זיכרון להולכים זיכרונות מבית אדמו"ר מהורש"ב זכרונות הרב סעדיה מעטוף ע"ה זכרונות חסידיים ח"י אלול חברון חג המו"צים חג סוכות חג שבועות חדש בעולם התורני חדשות חוזרים לישיבה חוני חופשה חטא המרגלים חיים חסידיים חיים של שליחות חיים של שליחות חינוך חירות חלֹוֹם חייו חמשה עשר באב חנוכה חסד חקת חשבון נפש חת"ת חתונה ט' אדר ט' כסלו ט"ו אלול ט"ו באב ט"ו בסיוון ט"ו בשבט טור אורח טור‭ ‬אישי טור למחשבה טורקיה טכנולוגיה בשירות הגאולה י' טבת י' שבט י"א ניסן י"ב תמוז י"ג אלול י"ג ניסן י"ט כסלו י"ט כסלו / מאמר בפירסום ראשון יד לאחים יובל לקבוצה יום הולדת יום ירושלים יום כיפור יומן המאסר יומן טוביה זילברשטרום. יומנו של תמים ב-770 יוסף י'ז תמוז יחידות אצל הרבי ילדי ישראל ימי בראשית ימים נוראים ימים נראים יפן יציאת מצרים ירושלים ישראל ארי'ה לייב כ‭' ‬מנחם‭ ‬אב‭ / ‬יום‭ ‬ההילולא כ' מנחם-אב כ"ב שבט כ"ד טבת כ"ד טבת כ"ז אדר כ"ז אדר / הגות וואָך כ"ח ניסן כ"ח סיון כ"ף במר-חשוון כוס של ברכה כותבים למערכת כינוס שלוחים כסלו כפר חבד כפר יונה כשרות כתבי יד בפרסום ראשון ל"ג בעומר ל"ג בעומר / בדידי הווה עובדא ל"ג בעומר / סקירה ל"ג בעומר / פתגמים ל"ג בעומר / שולחן-החג לדמותו של חסיד לדמותו של שליח לומדים ובונים מקדש לחיות עם הזמן - בעניני הגאולה ליל הסדר אצל הרבי ליל סדר ליל סדר לימוד חסידות לקהל הרחב לימוד רמב"ם לימוד תורה ליקוי חמה לכתחילה אריבער לקראת ג' תמוז לקראת י' שבט לקראת י"א ניסן לקראת כינוס השלוחים לקראת תשרי לשלום בית מאה שנה למלחמת עולם הראשונה מאוצר המלך מאחורי הקלעים מאמר הגות מבט אישי מבט חסדי מבצע הקהל מבצע יום הולדת מבצע מזוזה מבצע משיח מבצע נש"ק מבצע תפילין מבצעים מבצעים מדור הניגון מדין מדע מדקדקים בדבר מלכות מה אומר הרבי מהורש"ב מהר"ש מואב מופתים בשליחות מזווית חסידית מחיי התמימים מחנה קיץ מחשבה חסידית מיהו יהודי מכות מצרים מלחמת המפרץ מלחמת יום כיפור מלחמת לבנון מלחמת ששת הימים ממשיח וגאולה מנורה מנחם-אב מערת המכפלה מפגש איש מפי חסידים מפי כתבם מצוייני צה"ל מקווה מקסיקו מרבין בשמחה מרוקו מרחשון משה רבינו משולחן ההלכה משיח אין גאזעטן משיח בפרשה משיח וגאולה משיח וגאולה משיח וגאולה \ ודע מה שתשיב משיח וגאולה בעשרת המבצעים משפיע משקיעים בחינוך מתוועדים בדבר מלכות נזכרים ונעשים ני"א ניסן ניגון ניסן נס בצפת נקודת מלכות נשיא נשים סדר ניגונים סיון סיפור סיפור‭ ‬ולקחו סיפור‭ ‬חיים סיפור‭ ‬חיים סיפור לפורים סיפור מבצעים סיפורי מופת סיפורים ופתגמים סיפורים קצרים סכנת האינטרנט סכנת האינטרנט סליחות סעודת מלווה מלכה ספירת העומר ספר תורה ספרד סקירה עוורים עמלק ערי מקלט עשר שנים לגירוש עשרה בטבת פאה נכרית פדיון הבן פולטבה פורים פורים–קטן פטרבורג פינחס פסח פסח שני פעילות פעילות חב"דית פפרשת אמור פרה אדומה פרוייקט מיוחד | חי וקיים פרופיל חסידי פרשת אחרי-מות פרשת אמור פרשת בא פרשת בהר פרשת בחוקותי פרשת בלק פרשת במדבר פרשת בשלח פרשת דברים פרשת דרכים פרשת החודש פרשת וארא פרשת ואתחנן פרשת ויגש פרשת ויחי פרשת ויצא פרשת ויקהל פרשת ויקרא פרשת וירא פרשת וישב פרשת וישלח פרשת חוקת פרשת חיי שרה פרשת יתרו פרשת כי-תבוא פרשת כי-תצא פרשת כי-תשא פרשת לך-לך פרשת מטות פרשת מסעי פרשת מצורע פרשת מקץ פרשת משפטים פרשת נח פרשת נצבים פרשת נשא פרשת עקב פרשת פקודי פרשת צו פרשת קדושים פרשת קורח פרשת ראה פרשת שופטים פרשת שלח פרשת שמות פרשת שמיני פרשת תולדות פרשת תזריע פרשת תזריע-מצורע פרשת תצווה פרשת תרומה פתח תקוה צבאות השם צדקה צה"ל צו צוק איתן ציפייה לגאולה ציצית צמח צדק צפון אפריקה צפת צרפת קאמפ קידוש קידוש לבנה קנאת אחים קרבנות קרבנות הנשיאים קרח קרית גת קרן מחנה ישראל קשרים עם הרבי ר' עזריאל זעליג סלונים ראיון ראש השנה ראשון לציון רב לוי יצחק רב שיח רבי רבי זוסיא מאניפולי רבי רי"יץ רבי רש"ב רבנים רבנית חיה מושקא רבנית חנה רדיו רובשקין רוסיה רחל אמנו רמב"ם רפואה רש"ג רשב"י ש שבועון שהוא שליח שבועות שבת שבת בראשית שבת הגדול שבת חזון שו"ת חינוך שואת אירופה שולחן-השבת שופר שידוך שיעור תניא - חוצה יבשות ונשמות שלום בית שלֹח שליחות שליחות בצל הסכנה שלימות הארץ שלימות הארץ שמחה שמחות בית השואבה שמחת תורה שמחת תורה בליובאוויטש שמיטה שמירת הלשון שנה מעוברת שצעדרין שקלים תומכי תמימים תורה והוראה תורת המלך תימן תל אביב תלמוד תמוז תמונות מספרות תניא תעניות תפילה תשובה תשעה באב תשרי תשרי אצל הרבי
Visitor Feed
Thursday
Jan112018

"אף אחד לא הגיע לגדלות של "דער זון, זאל געזונט זיין"

במשך השנים ביקרתי את הרבנית חנה בכשלושים וחמש הזדמנויות, עם רעייתי או עם חברים. במסגרת זו אשתף את חוויותיי משלושה ביקורים מיוחדים שערכתי בביתה. ביקורים אלו יכולים ללמד אותנו על הרבנית חנה, ועל עצמינו * מוגש לכבוד יום הולדתה של הרבנית חנה ע”ה, כ”ח בטבת  

הרבנית חנה היתה אישה אצילית ומלכותית - אינטלגנטית מאד, רגישה, אנושית ומעורה בחיי הקהילה. היא נהגה להתפלל בבית הכנסת 770 ולהשתתף בהתוועדויות של הרבי. פעמים רבות שהיתה יושבת בחצר הקדמית של בנין מגוריה ומברכת את העוברים ושבים, ולפעמים גם מנהלת אתם שיחה קצרה.

במשך השנים ביקרתי את הרבנית חנה בכשלושים וחמש הזדמנויות, עם רעייתי או חברים. במסגרת זו אשתף את חוויותיי משלושה ביקורים מיוחדים. הביקורים האלה מלמדים אותנו על הרבנית חנה, ועל עצמינו.

משלחת זקני החסידים בבית הרבנית

נשלחתי לאנגליה על ידי הרבי כבר בתקופה שהייתי חתן. הרבי הורה לי להרצות במנצ’סטר ולבקר בלונדון. בזמן זה, החסיד ר’ בנציון שמטוב ע”ה, מחשובי אנ”ש באנגליה, מסר לי חבילה קטנה כדי להעביר לרבנית חנה.

חזרתי לניו יורק בערב שבת קודש, י”א ניסן תשכ”ג, יום הולדתו הס”א (61) של הרבי. נחתתי בבוקר, ומיד בשעה שבע בבוקר, ניגשתי להרה”ח ר’ דוד רסקין, איש הקשר עם הרבנית עוד מהימים שמשפחתו סייעה להורי הרבי באלמא אטא, בימיו האחרונים של רבי לוי יצחק בעלמא דין.

סיפרתי לר’ דוד שיש לי חבילה עבור הרבנית מר’ בנציון שמטוב, וביקשתי ממנו להעבירה לרבנית. ר’ דוד ענה לי ש”אנו הולכים” לבקרה הבוקר, ואוכל להצטרף.

התעניינתי לדעת מי אלה שהולכים לבקר, ונודע לי שבכל שנה, בי”א ניסן, יום הולדתו של הרבי (וכן ביארצייט של בעלה, אביו של הרבי, בכ’ מנחם אב) כעשרה מזקני חסידים באים לדירתה של הרבנית לביקור של כחצי שעה. הייתי הרבה יותר צעיר מכל שאר חברי המשלחת, שכן רובם היו בשנות השבעים. בין המבקרים היו הרה”ח ר’ זלמן דוכמן, הרב קזרנובסקי, ועוד.

במשך הביקור עלו נושאים שונים לשיחה, אמרו ‘לחיים’ על ליקר. באותה שנה, תשכ”ג, זכיתי אפוא להצטרף לקבוצת המבקרים.

הרבנית התעניינה בקשר למשפחת רעייתי לעתיד, שאלה על אנגליה. לאורך אותו ביקור שוחחה עם כל אחד מהמבקרים בביתה.

בהזדמנות הבאה שביקרו אצל הרבנית, קיץ תשכ”ג, הייתי באנגלי’ ולא יכולתי להצטרף. בי”א ניסן הבא, תשכ”ד, יום הולדתו הס”ב של הרבי, שוחחתי עם ר’ דוד רסקין, שאמר לי שהיות וכבר הייתי חלק מהמשלחת, אוכל להצטרף גם בביקור הקרוב.

חברי המשלחת, ואני בתוכם, ישבנו סביב השולחן, והרבנית חנה מזגה ליקר בנדיקטין לאמירת ‘לחיים’. הרבנית אמרה “‘לחיים’ עבור בנה הרבי, באומרה: לחיים, אים זאל זיין גוט” [= לחיים, שיהיה טוב לו, כלומר לרבי].

כאשר הרבנית ברכה את הברכה הזאת, אחד מזקני החסידים נענה ואמר: “אני יודע בדיוק מה את מתכוונת. לפעמים רוצים לברך, אולם לא יודעים בדיוק באיזה פרט להתמקד. אז מברכים בברכה כללית - ‘שיהיה טוב’”.

הרבנית חייכה ואמרה: “במקרה זה, הענין לא בדיוק כך. זו הברכה הספציפית שחפצה אני להעניק”. ואז חזרה על ברכתה “אים זאל זיין גוט; והוסיפה - עס קומט אים” [= שיהיה לו טוב, מגיע לו].

מסיבות שונות לא שיתפתי את הרבי בפרטים הללו עד לשנת תש”נ, כשכתבתי לרבי את סיפור המעשה, על הביקור ומה שאירע, ואיך שיצא לי להיות מעורב, ומה שהרבנית אמרה. זכיתי לקבל מענה מהרבי שמודה לי על האיחולים ליום הולדתו, ותודה מיוחדת עבור כתיבת הפרטים מהביקור ההוא.

 

מילות פרידה על הרבי

בכ’ מנחם אב תשכ”ד ציינו את היארצייט הילולא העשרים של אביו של הרבי. באותו קיץ הייתי בניו יורק והצטרפתי לקבוצת החסידים בביקור אצל הרבנית. נושא השיחה היה ימיו האחרונים של ר’ לויק, כאשר הרבנית תיארה את כל האנשים שעזרו להם, וכן סיפרה על כיצד לאחר ההסתלקות, אירגנו הלוויה מתאימה לצדיק גדול בהשיגם את כל מה שנדרש במאמצים גדולים ובמסירות נפש רבה, כדי שהכל יהיה כפי שצריך.

תמונה אחת מפגישתנו אז אני זוכר בבירור, כי זו היתה פגישתנו האחרונה עם הרבנית לפני הסתלקותה בו’ תשרי תשכ”ה, כשבעה שבועות לאחר מכן. היה זה בשעות אחר צהריים המאוחרות, לפנות ערב; אנחנו עמדנו סמוך לדלת על מנת לצאת והיא אמרה את הדברים הבאים:

“במשך חיי ראיתי הרבה אנשים גדולים. אבי (הרה”ח ר’ מאיר שלמה ינובסקי) היה רב גדול, “און ס’איז נישט געווען וואס צו שעמען זיך מיט מיין מאן” [= ולא היה מה להתבייש עם בעלי] ומנהיגים, חכמים ורבנים ואנשים גדולים ביקרו את שניהם. אולם, אף אחד מכל אלה לא הגיעו לגדלות של “דער זון, זאל געזונט זיין” [= הבן, שיהי’ בריא].

הרבנית לא דיברה כאמא הגאה בבנה, אלא כחסיד המדבר על רבו. והרבנית הוסיפה שהדבר הכי מדהים הוא “אז ער טראגט זיין גדלות מיט א פשיטות” [=שהוא נושא את גדלותו עם פשיטות].

דבריה השאירו חותם עמוק במוחו וזכרוני. כאמור, היא הסתלקה שבעה שבועות אחרי הביקור.

כמה שבועות אחרי הסתלקותה, בפרשת נח תשכ”ה, החל הרבי בהענקת מתנה יקרה ערך לעם היהודי, כאשר הוא מלמד פירוש רש”י לעומק בשיחותיו השבועיות הקדושות, כשהרבי מסביר כיצד רש”י מפרש את פשוטו של מקרא, ובו–זמנית מלמד אותנו עניינים נפלאים. וכך, לאורך השנים הבאות לימד אותנו הרבי כיצד לראות את העומק של פירוש רש”י, וכיצד רש”י משלב פירוש שנלמד עם ילדים בני חמש המסוגלים להבין את הביאור הבסיסי של המקרא על ידי פירוש רש”י, ובו–זמנית פירושו חושף ומבטא את סודות התורה העמוקים ביותר.

בהתבוננות בדברי הרבנית על בנה הרבי, מצאתי קוים משותפים בין רש”י ופירושו, והרבי. מצד אחד, הרבי כל כך כביר; ומצד שני, הוא נושא את גדלותו בפשטות רבה. אם אי–מי באמת רוצה קשר עם הרבי, הדרך הנכונה היא על ידי לימוד תורתו, שמעניק בהירות והבנה חדה בכל סוגיא וענין, כאשר, בו זמנית עושים הכרות עם הרבדים והניואנסים השונים שישנם בתורה.

“מדברת חנה…”

בשנותיו האחרונות של רבי לוי יצחק, הרבנית חנה שהתה לצידו וסייעה לו בכתיבת דברי התורה על פי התנאים הבלתי–אפשריים שהיו בגלות.

אולם לפני שנות הצער והגלות, בשנות הפריחה והפאר, כאשר רבי לוי יצחק כיהן ברבנות יקטרינוסלב, הוא ניהל את מה שאני מכנה הבית חב”ד הראשון בעולם. רבי לוי יצחק אירגן מנין מיוחד ביום כיפור בשעה שש בבוקר עבור יהודים שנאלצו לעבוד ביום הכי קדוש בשנה. ההשתתפות במנין נתנה ליהודים אלה הרגשה שהם שייכים, גם אם הם מוכרחים ללכת לעבוד. בסיום יום עבודתם הם חזרו לבית הכנסת לתפילת נעילה עם שאר הציבור. יהודים אלה בכו מאוד בתפילת נעילה מרוב צער על מצבם. ר’ לויק אמר לרבנית חנה כמה שהוא מעריך את יהודים אלה ומרגיש שפל–רוח לידם, שהיו כה רחוקים עד שעבדו ביום כיפור, אך בו–זמנית היו מלאי חרטה וצער ממצבם.

גם לרבנית חנה היתה היכולת הנדירה להתייחס לחכמים וגאונים גדולים, ובו זמנית לתת תשומת לב לאנשים פשוטים. היא שוחחה עם כל אחד ברמתו הוא, והסיפור הבא יוכיח:

זמן קצר לאחר נישואינו, רעייתי ואני הלכנו ברחוב. רעייתי הינה אישה צעירה שהגיעה מאנגליה, בתקופה שלא היו הרבה זוגות צעירים בקראון הייטס, ובוודאי לא נשים בגילה ממוצא אנגלי. הרבנית פגשה אותנו ושאלה את רעייתי שאלות רבות בנוגע להתאקלמותה. היא אף נתנה לה הדרכה פרקטית על החיים היומיומיים בשכונה - איפה עורכים קניות, אלו בעלי חנויות אמינים וכדומה.

כעבור שנה, שבועיים לפני לידת בננו הבכור, אמי ע”ה נפטרה. באותו קיץ עברתי ליד דירתה של הרבנית ברחוב פרזידנט, והרבנית היתה בחוץ בקדמת הבית. היא קראה לי ושאלה מה שלום רעייתי והתינוק ואיך היא מסתדרת? הרבנית המשיכה והתעניינה לדעת האם אמי עוזרת לה. היה ברור לי שהיא לא מעודכנת בקשר לאמי ע”ה, ולכן עניתי לה תשובה כללית, שכולם עוזרים וכולם משתדלים לסייע.

חמי וחמותי נשארו אתנו למשך זמן אחרי הלידה. חמי חזר הביתה שבוע אחרי הברית וחמותי נשארה עוד שבועיים.

למחרת נסיעתה של חמותי, הטלפון צלצל בביתנו. רעייתי הרימה את השפופרת; על הקו היתה הרבנית חנה! היא התקשרה לברר כיצד רעייתי מתמודדת, ושוחחה אתה במשך 20–30 דקות! השיחה התקיימה באנגלית. כאשר רעייתי שאלה מי המדברת, הרבנית ענתה בפשטות ואנושיות “חנה”… רגישות ומסירות אנושית לכל אחד, בכל רמה.

 

חב”ד זה המרכז!

הרה”ח ר’ משה פלר הינו שליח במרכז מערב ארה”ב, אחד מהשלוחים הראשונים שייסדו בית חב”ד. ר’ משה הוא גיסי, נשא לאישה את אחותי הצעירה מינדי. שניהם יצאו לשליחות בשנת תשכ”ב, זמן קצר לאחר נישואיהם. גיסי לא הגיע לרבי לראש השנה, יום כיפור או שמחת תורה והיה מגיע רק לקראת שבת בראשית. הרבי (באגרת קודש שכתב בשנת תשי”ז לר’ משה לברטוב) מודה לחסידים שלא הגיעו לחגים אלה, ונשארו עם קהילותיהם.

במוצאי שבת בראשית הלך גיסי לבקר את הרבנית חנה, ואני הצטרפתי אליו. ר’ דוד רסקין סידר לנו את הפגישה, וכך הגענו לדירתה ברחוב פרזידנט.

באותו מוצאי שבת חנה אוטובוס גדול מחוץ ל–770. בימינו זהו מראה שיגרתי לגמרי, כאשר קבוצות אנשים באים לבקר ב–770 וכו’, אולם, באותם ימים, המראה של אוטובוס ענק חונה ליד 770 היה נדיר ומעורר ענין.

התברר שהאוטובוס היה מיועד לתלמידי ישיבת טעלז בקליבלנד, שאסף תלמידים תושבי קראון הייטס בחזרה לישיבה בקליבלנד לקראת זמן חורף. בכל שכונה יהודית היתה נקודת איסוף לתלמידים, ובקראון הייטס נקודת האיסוף המרכזית היתה ברחוב איסטרן פארקוויי וקינגסטון, ממש מחוץ ל–770.

בהקשר לכך, הרבנית מצאה לנכון לשתף אותנו בסיפור מיוחד הקשור לישיבת טעלז.

שני ראשי הישיבה בטעלז שבמדינת ליטא, היו אחים שמקור משפחתם היה העיר יקטרינוסלב. האחים היו מגיעים לעיר פעם בשנה כדי לציין את היאר–צייט של אביהם שחל בסביבות י”ט כסלו. בביקורם זה היו האחים נשארים להשתתף בהתוועדות שערך רבי לוי יצחק במהלכה היה אומר ‘הדרן’ עמוק לצד דברי חסידות ששפעו ממנו כל הלילה. בפעם הראשונה התפלאו האחים מה’הדרן’, וקבעו לעצמם מנהג להשתתף בהתוועדות בכל שנה.

הרבנית התבטאה בחן ואמרה: “דאס האב איך ליב–אז אלע זיינען באחדות, און אלע וויסען אז כאן הוא המקום [= את זה אני אוהבת - שכולם מאוחדים, וכולם יודעים שכאן הוא המקום!] אני אוהבת, הוסיפה, כאשר כל חלקי היהדות מאוחדים, וכולם יודעים שכאן הוא המקום - אם ביקטרינוסלב בהתוועדות של הרב, ואם זה כאן, כאשר המקום המרכזי להתאסף לקראת היציאה לישיבות, הוא 770.

 

גם כתיבה הינה פעולה

ר’ משה פלר היה כותב מאמר שבועי בעיתון “ג’ואיש פרעס” וכותרת המהדורה היתה: אנו נוסעים כדי לחנך. באותם ימים, מוסד השליחות היה ייחודי, ולמרות שטרם צמחו בתי חב”ד רבים, הרבי בדאגתו לכל יהודי באשר הוא, שלח שלוחים מחוף לחוף ואף לצד השני של הגלובוס כדי ללמד תורה ולקרב יהודים לשמירת מצוות. וכך בכל שבוע כתב ר’ משה טור על חוויותיו כשליח ובעבודתו ב’מרכז שליחות’. הוא היה מספר לקוראיו על אנשים שפגש והשפיע עליהם, ועוד.

באותה פגישה עם הרבנית במוצאי שבת בראשית, הרבנית שאלה אותו מדוע מאמריו לא מופיעים יותר בעיתון ה”ג’ואיש פרעס?” ר’ משה כתב את טורו עד לנישואיו, כאשר יצא לשליחות במדינת מיניסוטה, ואז הפסיק לכתוב בעיתון.

במענה לשאלתה מדוע אינך כותב, ענה: כעת אני פועל!

הרבנית היתה נחושה להביע את דעתה בענין ואמרה: גם כתיבה הינה פעולה.

הרבנית היתה משתפת בתובנות שקיבלה מניסיונות חייה. מיומנה למדנו על הרגשות המעורבים שלה, והבנתה העמוקה בכל נושא.

פעם לימדה כיצד שולטים על רגשות על פי המשל הבא:

ברוסיה, כל יהודי רעד משוטרים או מכל לובש מדים אחר. הפחד היה לגמרי מוצדק. כאשר יהודי צפה בשוטר צועד במרחק חצי רחוב ממנו, הוא חצה את הכביש כדי שלא לעבור ליד השוטר. השוטר עלול היה להתנפל על היהודי בכל רגע נתון מבלי שום סיבה מצדו.

“כאן בארה”ב”, הסבירה הרבנית, “תפקידו של שוטר הוא לסייע. אני מכירה בעובדה וגם מעריכה אותה, אולם התגובה הראשונית שלי היא פחד מלובש המדים. על כן נדרש לזכור שחייבים לשלוט על הרגשות עם המח - מח שליט על הלב”.

(מתורגם מתוך אתר “chabad.org”)

 

Reader Comments

There are no comments for this journal entry. To create a new comment, use the form below.

PostPost a New Comment

Enter your information below to add a new comment.

My response is on my own website »
Author Email (optional):
Author URL (optional):
Post:
 
All HTML will be escaped. Hyperlinks will be created for URLs automatically.