Share

Search
BeisMoshiach.org
Web
תגים
ששים שנה לייסוד הרשת "עשה לך רב" ##910 #1000 #1001 #1002 #1003 #1004 #1005 #1006 #1007 #1008 #1009 #1010 #1012 #1013 #1014 #1015 #1016 #1017 #1018 #1019 #1020 #1021 #1022 #1023 #1024 #1025 #1026 #1027 #1028 #1029 #1030 #1031 #1032 #1033 #1034 #1035 #1036 #1037 #1038 #1039 #1040 #1041 #1042 #1043 #1044 #1045 #1046 #1048 #1049 #1050 #1051 #1052 #1053 #1054 #1055 #1056 #1057 #1058 #1059 #1060 #1061 #1062 #1063 #1064 #1065 #1066 #1067 #1068 #1069 #1070 #1071 #1072 #1073 #1074 #1075 #1076 #1077 #1078 #1079 #1080 #1081 #1082 #1083 #1084 #1085 #1089 #1090 #1091 #1092 #1093 #1094 #1095 #1096 #1097 #1098 #1099 #1100 #1101 #1102 #215 #380 #825 #826 #827 #828 #829 #830 #831 #832 #833 #834 #835 #836 #837 #838 #839 #840 #841 #842 #843 #844 #845 #846 #847 #848 #849 #850 #851 #852 #853 #854 #855 #856 #857 #858 #859 #860 #861 #862 #863 #864 #865 #866 #867 #868 #869 #870 #871 #872 #873 #874 #875 #876 #877 #878 #879 #880 #881 #882 #883 #884 #885 #886 #887 #888 #889 #890 #891 #892 #893 #894 #895 #896 #897 #898 #899 #9 #90 #900 #901 #902 #903 #904 #905 #906 #907 #908 #909 #910 #911 #912 #913 #914 #915 #916 #917 #918 #919 #920 #921 #922 #923 #924 #925 #926 #927 #928 #929 #930 #931 #932 #933 #934 #935 #936 #937 #938 #939 #940 #941 #942 #943 #944 #945 #946 #947 #948 #950 #951 #952 #953 #954 #955 #956 #957 #958 #959 #960 #961 #962 #964 #966 #967 #968 #969 #970 #971 #973 #974 #976 #977 #978 #979 #980 #981 #982 #983 #984 #985 #986 #988 #989 #99 #990 #991 #992 #993 #994 #995 #996 #997 #998 #999 100 שנה למלחמת עולם הראשונה 120 שנה להתייסדות ישיבת תומכי תמימים 770 974 א' כסלו אבלות אגרות קודש אגרות קודש בפרסום ראשון אגרות קודש מתורגמות בפרסום ראשון אדמו"ר הזקן אדמו"ר הריי"צ אדר אהבת ישראל אוסטרליה אוצרות גנוזים אורות התניא בכלים דתיקון אורחים אחר מיטתו של הרב אחרוןחביב איטליה אייר איך ללמד חסידות לקהל הרחב אימון אישי אימוץ אירופה אירן אלול אליהו אמונה אמור אנ"שליחות אסירי ציון אסירים אפית מצות אקטואליה חב"דית ארה"ב ארץ ישראל ב' איר ב' ניסן בא באור החסידות באר שבע בבא סאלי בדידי הווה עובדא בדפוס בהעלותך בהר–בחוקותי בוא נתוועד על זה בטחון בין המצרים ביקור חולים בית ספר למלאכה בית רבקה בלק במדבר במלאת מאה שנים לפרוץ מלחמת העולם הראשונה בני נח בעל שם טוב בעלז בעקבות הנבואה בראי העתונות ברוסיה הקומוניסטית ברזיל בריאות ברית מילה ברכת כהנים בר-מצווה ברסלב בשבילי ההיסטוריה בשליחות המלך בשם אומרם ג' השבועות ג' תמוז גאולה ומשיח גדולי ישראל גוש קטיף גיוס לצבא גיור גיל השידוכים גלגולה של נשמה גליון 1000 גליל גמילות חסדים גן ישראל גני ילדים דבר המערכת דבר מלכות דולרים דידן נצח דמות חסידית ה' אייר ה' טבת הבבא סאלי הבעל שם טוב הגות וואך הדפסת התניא ההתוועדות ב-770 היסטוריה חב"דית היסטוריה חסידית היסטוריה מזווית חב"דית הכותל הכנסת אורחים הלכה המזכיר המקדש וכליו הפצת המעיינות הפרשה החסידית הצלת פליטי השואה הקהל הרב אברהם חיים נאה הרב חדקוב הרבי הרבי הריי"צ הרבי הרש"ב הרבי והאמן הרצלי'ה השואה השליחות לכיבוש אוסטרליה התוועדות‭ ‬חסידותית התקשרות התקשרות בצפון אפריקה התשובה ז' אדר זיו הפרשה זיכרון להולכים זיכרונות מבית אדמו"ר מהורש"ב זכרונות הרב סעדיה מעטוף ע"ה זכרונות חסידיים ח"י אלול חברון חג המו"צים חג סוכות חג שבועות חדש בעולם התורני חדשות חוזרים לישיבה חוני חופשה חטא המרגלים חיים חסידיים חיים של שליחות חיים של שליחות חינוך חלֹוֹם חייו חמשה עשר באב חנוכה חסד חקת חשבון נפש חת"ת חתונה ט' אדר ט' כסלו ט"ו אלול ט"ו באב ט"ו בסיוון ט"ו בשבט טור‭ ‬אישי טור למחשבה טורקיה טכנולוגיה בשירות הגאולה י' טבת י' שבט י"א ניסן י"ב תמוז י"ג אלול י"ג ניסן י"ט כסלו י"ט כסלו / מאמר בפירסום ראשון יד לאחים יובל לקבוצה יום הולדת יום ירושלים יום כיפור יומן המאסר יומן טוביה זילברשטרום. יומנו של תמים ב-770 יוסף י'ז תמוז יחידות אצל הרבי ילדי ישראל ימי בראשית ימים נוראים ימים נראים יפן יציאת מצרים ירושלים ישראל ארי'ה לייב כ‭' ‬מנחם‭ ‬אב‭ / ‬יום‭ ‬ההילולא כ' מנחם-אב כ"ב שבט כ"ד טבת כ"ד טבת כ"ז אדר כ"ז אדר / הגות וואָך כ"ח ניסן כ"ח סיון כ"ף במר-חשוון כותבים למערכת כינוס שלוחים כסלו כפר חבד כפר יונה כשרות כתבי יד בפרסום ראשון ל"ג בעומר ל"ג בעומר / בדידי הווה עובדא ל"ג בעומר / סקירה ל"ג בעומר / פתגמים ל"ג בעומר / שולחן-החג לדמותו של חסיד לדמותו של שליח לומדים ובונים מקדש לחיות עם הזמן - בעניני הגאולה ליל הסדר אצל הרבי ליל סדר ליל סדר לימוד חסידות לקהל הרחב לימוד רמב"ם לימוד תורה ליקוי חמה לקראת ג' תמוז לקראת י' שבט לקראת י"א ניסן לקראת כינוס השלוחים לקראת תשרי לשלום בית מאה שנה למלחמת עולם הראשונה מאוצר המלך מאחורי הקלעים מאמר הגות מבט אישי מבט חסדי מבצע הקהל מבצע יום הולדת מבצע מזוזה מבצע משיח מבצע נש"ק מבצע תפילין מבצעים מבצעים מדור הניגון מדין מדע מדקדקים בדבר מלכות מה אומר הרבי מהורש"ב מהר"ש מואב מופתים בשליחות מזווית חסידית מחיי התמימים מחנה קיץ מחשבה חסידית מיהו יהודי מכות מצרים מלחמת המפרץ מלחמת יום כיפור מלחמת לבנון מלחמת ששת הימים ממשיח וגאולה מנחם-אב מערת המכפלה מפגש איש מפי חסידים מפי כתבם מקווה מקסיקו מרבין בשמחה מרוקו מרחשון משה רבינו משיח אין גאזעטן משיח בפרשה משיח וגאולה משיח וגאולה משיח וגאולה \ ודע מה שתשיב משיח וגאולה בעשרת המבצעים משפיע משקיעים בחינוך מתוועדים בדבר מלכות נזכרים ונעשים ניגון ניסן נס בצפת נקודת מלכות נשיא נשים סדר ניגונים סיון סיפור סיפור‭ ‬ולקחו סיפור‭ ‬חיים סיפור‭ ‬חיים סיפור לפורים סיפור מבצעים סיפורי מופת סיפורים ופתגמים סיפורים קצרים סכנת האינטרנט סכנת האינטרנט סליחות ספירת העומר ספר תורה ספרד סקירה עוורים עמלק ערי מקלט עשר שנים לגירוש עשרה בטבת פאה נכרית פדיון הבן פולטבה פורים פורים–קטן פטרבורג פינחס פסח פסח שני פעילות פעילות חב"דית פפרשת אמור פרה אדומה פרוייקט מיוחד | חי וקיים פרופיל חסידי פרשת אחרי-מות פרשת אמור פרשת בא פרשת בהר פרשת בחוקותי פרשת בלק פרשת במדבר פרשת בשלח פרשת דברים פרשת דרכים פרשת החודש פרשת וארא פרשת ואתחנן פרשת ויגש פרשת ויחי פרשת ויצא פרשת ויקהל פרשת ויקרא פרשת וירא פרשת וישב פרשת וישלח פרשת חוקת פרשת חיי שרה פרשת יתרו פרשת כי-תבוא פרשת כי-תצא פרשת כי-תשא פרשת לך-לך פרשת מטות פרשת מסעי פרשת מצורע פרשת מקץ פרשת משפטים פרשת נח פרשת נצבים פרשת נשא פרשת עקב פרשת פקודי פרשת צו פרשת קדושים פרשת קורח פרשת ראה פרשת שופטים פרשת שלח פרשת שמות פרשת שמיני פרשת תולדות פרשת תזריע פרשת תזריע-מצורע פרשת תצווה פרשת תרומה צבאות השם צדקה צה"ל צו צוק איתן ציפייה לגאולה ציצית צמח צדק צפון אפריקה צפת צרפת קידוש קידוש לבנה קנאת אחים קרבנות קרבנות הנשיאים קרח קרן מחנה ישראל קשרים עם הרבי ר' עזריאל זעליג סלונים ראיון ראש השנה ראשון לציון רב לוי יצחק רב שיח רבי רבי זוסיא מאניפולי רבי רי"יץ רבי רש"ב רבנים רבנית חיה מושקא רבנית חנה רדיו רובשקין רוסיה רחל אמנו רמב"ם רפואה רשב"י ש שבועון שהוא שליח שבועות שבת שבת בראשית שבת הגדול שבת חזון שו"ת חינוך שואת אירופה שולחן-השבת שופר שידוך שיעור תניא - חוצה יבשות ונשמות שלום בית שלֹח שליחות שליחות בצל הסכנה שלימות הארץ שלימות הארץ שמחה שמחות בית השואבה שמחת תורה שמחת תורה בליובאוויטש שמיטה שמירת הלשון שנה מעוברת שצעדרין שקלים תומכי תמימים תורה והוראה תורת המלך תימן תלמוד תמוז תניא תעניות תפילה תשובה תשעה באב תשרי תשרי אצל הרבי
Visitor Feed
Thursday
Jan112018

הקשר בין חודש שבט לי"א ניסן

ישנם דעות שסדר השבטים ביחס לחדשי השנה הוא כסדר הדגלים והמסעות. ועל פי זה חודש שבט הוא כנגד הנשיא דיום י”א ניסן  • משיחת ש”פ וארא תשמ”ו. מוגה.

א. …והנה, כללות הענין דשבת ראש–חודש (החיבור ד”תמידים כסדרם ומוספים כהלכתם”) מודגש במיוחד בשבת ראש–חודש זה - שבת פרשת וארא, ראש–חודש שבט:

“וארא” - ענין הראי’ - מורה על תכלית ההתאמתות, ובלשון חז”ל: “אינה דומה שמיעה לראי’, שכן, על–ידי שמיעה בלבד (גם כששומע מאנשים כשרים ונאמנים) - אין הדבר מתאמת אצלו לגמרי, כי אם, כאשר רואה את הדבר בעיניו ממש.

ומובן, שענין זה שייך - בעיקר ובנקל יותר - לעבודה ד”תמידים כסדרם” (שבת), כאמור, שמכיון שזוהי עבודה שהורגל בה תמיד, “לא ישבותו”, נחקק הדבר בפנימיותו ביותר, ועד שמתאמת אצלו באופן של ראי’.

ולעומת זאת, ענינו של חודש שבט - קשור במיוחד עם העבודה ד”מוספים כהלכתם”:

ידוע שי”ב חדשי השנה הם כנגד י”ב השבטים. ולכמה דעות - הסדר הוא כסדר תולדותם של השבטים, ועל פי זה, חודש שבט, חודש הי”א, הוא כנגד שבטו של יוסף, שבט הי”א.

והרי ענינו של יוסף הוא - כשמו - ענין של הוספה, כלומר, עבודה באופן של הוספה לגבי העבודה על–דרך הרגיל, “מוספים כהלכתם”.

ונמצא, שבשבת ראש–חודש זה, שבת פרשת וארא ראש–חודש שבט, מודגש יותר החיבור ד”תמידים כסדרם ומוספים כהלכתם” - הן מצד כללות הענין דשבת ראש–חודש, והן מצד ענינו הפרטי של שבת ראש–חודש זה.

ב. והנה, כל האמור לעיל אודות כללות הענין דשבת ראש–חודש וענינו הפרטי דשבת ראש–חודש זה - מהוה הוראה בנוגע לעבודה המיוחדת דחודש שבט.

ובהקדמה:

אודות ענינו המיוחד של חודש שבט נתבאר בהתוועדות שלפני זה שמפורש הדבר בתורה שבכתב: “בעשתי עשר חודש באחד לחודש (“ראש חודש” שבט הכולל את כל ימי החודש) . . הואיל משה באר את התורה”, “משנה תורה”, כלומר, ביאור כל פרטי הענינים שנאמרו בד’ הספרים שלפני זה, בהוספת ענינים חדשים, ובזה גופא - “בשבעים לשון פירשה להם”.

ו”הימים האלה נזכרים ונעשים” - שעל ידי זה ש”נזכרים” כדבעי, חוזרים ו”נעשים” אותם הענינים שהיו בפעם הראשונה:

בכל שנה ושנה בבוא ראש–חודש שבט - הרי בכל יום שבו “הואיל משה באר את התורה”, “אתפשטותא דמשה בכל דרא ודרא”, ובפרטיות יותר - בחינת משה רבינו שבכל אחד ואחד מישראל, היינו, שנפעל תוקף וחיזוק (“באר גו’”) בכל עניני העבודה שלפני זה, ולא עוד, אלא באופן של הוספה, “מעלין בקודש”,

ולא רק בנוגע לעצמו, אלא גם - ובמיוחד - “בשבעים לשון פירשה להם”, כלומר, הפצת התורה והיהדות גם ליהודי שנתרחק כו’, עד שאינו שייך ללמוד ולהבין את התורה בלשון הקודש (כולל - שבגלוי ובחיצוניות אינו שייך לעניני קדושה, שזהו התוכן הרוחני ד”לשון הקודש”), ולכן, בהכרח לתרגם לו את התורה בשפת המדינה, בלשון עם ועם, “בשבעים לשון”.

ויש לקשר ענין זה עם האמור לעיל שחודש שבט הוא כנגד שבטו של יוסף:

ענינו של “יוסף” הוא - “יוסף ה’ לי בן אחר”, וידוע פירוש הצמח–צדק בדיוק הלשון “בן אחר” ולא “עוד בן”) - שגם יהודי שבגלוי ובחיצוניות הוא בתכלית הירידה, “אחר”, עושים אותו (לא רק “שכן קרוב”, אלא) “בן”, היינו, שרואים בו בגלוי את כל הענינים של ה”אבות”.

וענין זה נפעל על–ידי כללות העבודה דהפצת התורה והיהדות - “בשבעים לשון פירשה להם”.

ג. והנה, בחודש שבט גופא ישנה הדגשה יתירה בנוגע לכללות העבודה דהפצת התורה והיהדות - בעשירי בשבט, “העשירי יהי’ קודש” (שנכלל  בראש–חודש):

בדורנו זה נתגלה ענין מיוחד בעשירי בשבט - יום ההילולא של כ”ק מו”ח אדמו”ר נשיא דורנו. אשר, ביום זה, “כל מעשיו ותורתו ועבודתו אשר עבד כל ימי חייו . . מתגלה ומאיר בבחינת גילוי מלמעלה למטה . . ופועל ישועות בקרב הארץ”.

וענין זה קשור עם כללות הענין דחודש שבט - מכיון שהנקודה התיכונה ד”כל מעשיו ותורתו ועבודתו” של בעל ההילולא קשורה עם העבודה המיוחדת דחודש שבט:

חודש שבט הוא כנגד שבטו של יוסף. וזהו הקשר המיוחד עם בעל ההילולא ששמו הראשון הוא “יוסף”, וכפי שהדבר בא לידי ביטוי בעבודתו בענין ד”יוסף ה’ לי בן אחר”, לעשות מ”אחר” “בן”, כידוע ומפורסם לכל גודל השתדלותו של בעל ההילולא, עד למסירת–נפש ממש, בהפצת התורה והיהדות, עד להפצת המעיינות (דפנימיות התורה) חוצה,

כולל - על–ידי תרגום עניני התורה, עד לענינים הכי עמוקים שבתורה, תורת החסידות, בלשון עם ועם, שזהו ענינו של חודש שבט - “הואיל משה באר את התורה”, “בשבעים לשון”.

ד. ויש להוסיף בזה:

בנוגע לסדרם של השבטים ביחס לחדשי השנה - ישנם (כאמור) כמה דעות, אשר, “אלו ואלו דברי אלקים חיים”, והמדובר לעיל שחודש שבט הוא כנגד שבטו של יוסף הוא - להדעה שסדר השבטים הוא בהתאם לסדר תולדותם.

אמנם, ישנם דעות שסדר השבטים ביחס לחדשי השנה הוא (לא כסדר תולדותם, כי אם) כסדר הדגלים והמסעות, שעל–פי סדר זה הקריבו לחנוכת המשכן (בחודש ניסן). ועל פי זה חודש שבט הוא כנגד הנשיא דיום י”א ניסן - “ביום עשתי עשר יום נשיא לבני אשר”.

ויש לומר, שגם לדעה זו מודגש הקשר עם האמור לעיל אודות כללות העבודה דחודש שבט - הפצת התורה והיהדות עד להפצת המעיינות חוצה:

ענינו של “אשר” הוא - “מאשר שמנה לחמו והוא יתן מעדני מלך”, “וטובל בשמן רגלו”, כפירוש רש”י: “מושך שמן כמעין”.

והנה, ענין ה”שמן” בתורה - קאי על פנימיות התורה, בחינת ה”מעיינות” שבתורה, ונמצא, שענינו של אשר הוא - “מושך שמן כמעין”, כלומר, הפצת המעיינות דפנימיות התורה חוצה, עד לחוצה שאין חוצה הימנו, “שתהא ארצו מושכת שמן כמעין”.

ה. והנה, נוסף על כללות העבודה דחודש שבט בהפצת התורה והיהדות עד להפצת המעיינות חוצה, ישנה הוראה מיוחדת מהקביעות דראש–חודש שבט ביום השבת - החיבור ד”תמידים כסדרם ומוספים כהלכתם”:

מובן וגם פשוט שבבוא ראש–חודש שבט בכל שנה ושנה, יש להוסיף עוד יותר בכל עניני העבודה דהפצת התורה והיהדות והפצת המעיינות חוצה - שהרי בכל עניני קדושה ישנו הציווי “מעלין בקודש”, ועל אחת כמה וכמה בנוגע לראש–חודש, ענין החידוש, ובראש–חודש גופא - ראש–חודש שבט, כנגד יוסף, שענינו - הוספה, כלומר, עבודה באופן שלמעלה מכל מדידה והגבלה, “מוספים כהלכתם”.

וביחד עם זה - נעשית עבודה זו באופן ד”תמידים כסדרם” היינו, שהחידוש וה”שטורעם” שלמעלה ממדידה והגבלה חודר ונמשך גם בעניני העבודה שעל–דרך הרגיל, שגם הם נעשים באופן של חידוש ו”שטורעם” שלמעלה ממדידה והגבלה, עד כדי כך, שהחידוש וה”שטורעם” שלמעלה ממדידה והגבלה נעשה אצלו באופן ד”תמידים כסדרם”.

והוראה נוספת מפרשת השבוע - פרשת וארא:

הפעולה דהפצת התורה והיהדות והפצת המעיינות חוצה צריכה להיות באופן של ראי’ - היינו, שעניני התורה ויהדות עד לבחינת המעיינות, חודרים אצל המושפע באופן שהדברים מתאמתים אצלו כאילו רואה בעיניו ממש. 

ולהוסיף, ששם הפרשה - “וארא” - כולל את כל עניני הפרשה, מן הקצה אל הקצה, משלימות הגאולה, “והוצאתי גו’ והצלתי גו’ וגאלתי גו’ ולקחתי גו’ והבאתי גו’”, עד לתכלית ירידת הגלות - “בקרב הארץ”.

וההוראה מזה - שגם כאשר פוגשים יהודי שבגלוי ובחיצוניות נמצא הוא בתכלית הירידה, “בקרב הארץ”, הרי, לא זו בלבד שיכולים לקרבו לעניני יהדות, תורה ומצוותי’, עד למעיינות דפנימיות התורה, אלא עוד זאת, שיכולים לפעול שענינים אלו יהיו אצלו באופן של ראי’.

ועל ידי זה פועלים את הענין דיציאת מצרים בעבודה הפרטית, ומגאולה הפרטית - לגאולה הכללית, גאולה העתידה, שהובטחה אף היא, כאמור, בפרשת השבוע.

ו. ההוראה מכל האמור לעיל בנוגע למעשה בפועל - “המעשה הוא העיקר”:

בעמדנו בראש–חודש שבט, הכולל את כל ימי חודש שבט, ובפרט ימים המיוחדים שבו, העשירי בשבט, “העשירי יהי’ קודש” - יש לעורר ולפרסם בכל מקום ומקום אודות כל עניני העבודה דחודש שבט,

ובמיוחד עניני העבודה השייכים לעשירי בשבט, יום ההילולא דכ”ק מו”ח אדמו”ר נשיא דורנו - ענין השייך במיוחד לדורנו זה, שהרי “הנשיא הוא הכל”, ו”בתר רישא גופא אזיל”.

ובנוגע לפועל:

יש לפרסם בכל מקום ומקום על–דבר המנהגים המיוחדים ליום ההילולא (כולל - לשבת–קודש שלפניו - כפי שכבר נתבארו בפרטיות) - בנוגע לתפלות היום: הוספה בלימוד התורה (פרקי משניות וכיו”ב), כולל לימוד תורתו של בעל ההילולא; הוספה מיוחדת בנתינת הצדקה, כולל בפרט - עבור המוסדות השייכים לבעל ההילולא;

ועוד - וגם–זה עיקר - עריכת ההתוועדויות בכל מקום ומקום, שבהם יחליטו החלטות טובות ללכת “בדרך ישרה אשר הורנו מדרכיו ונלכה באורחותיו נס”ו”, על–ידי ההוספה ביתר שאת ויתר עוז בכל הפעולות דהפצת התורה והיהדות, והפצת המעיינות חוצה.

ובודאי יפרסמו את הדברים בכל מקום ומקום - מבעוד מועד, כדי שיוכלו להתכונן ולארגן את כל הפעולות בענינים אלו בסדר מסודר, ובהצלחה רבה.

ז. ויהי רצון, אשר, עצם קבלת ההחלטה בענינים אלו ביום השבת (“מפקחין על צרכי ציבור בשבת”) תמהר ותזרז את הגאולה האמיתית והשלימה - תיכף ומיד, עוד לפני העשירי בשבט,

ומכיון שתיכף ומיד יקויים היעוד “הקיצו ורננו שוכני עפר” (שהרי צדיקים ונשיאי ישראל קמים לתחיית המתים תיכף ומיד) - הרי העבודה בעניני יום ההילולא תהי’ ביחד עם כ”ק מו”ח אדמו”ר נשיא דורנו, נשמה בגוף,

בגאולה האמיתית והשלימה, ביחד עם השלימות המשולשת - שלימות העם, שלימות התורה ושלימות הארץ,

ובאופן ד”ירחיב ה’ אלקיך את גבולך” - לא רק שלימות, אלא גם הרחבה, “מוספים כהלכתם”,

עד להוספה ד”אלה תולדות פרץ”, באופן נעלה יותר מהשלימות ד”אלה תולדות השמים והארץ בהבראם”,

בביאת משיח צדקנו - “עלה הפורץ לפניהם” - במהרה בימינו ממש, בעגלא דידן ממש.

Reader Comments

There are no comments for this journal entry. To create a new comment, use the form below.

PostPost a New Comment

Enter your information below to add a new comment.

My response is on my own website »
Author Email (optional):
Author URL (optional):
Post:
 
All HTML will be escaped. Hyperlinks will be created for URLs automatically.