Share

Search
BeisMoshiach.org
Web
תגים
ששים שנה לייסוד הרשת "עשה לך רב" ##910 #1000 #1001 #1002 #1003 #1004 #1005 #1006 #1007 #1008 #1009 #1010 #1012 #1013 #1014 #1015 #1016 #1017 #1018 #1019 #1020 #1021 #1022 #1023 #1024 #1025 #1026 #1027 #1028 #1029 #1030 #1031 #1032 #1033 #1034 #1035 #1036 #1037 #1038 #1039 #1040 #1041 #1042 #1043 #1044 #1045 #1046 #1048 #1049 #1050 #1051 #1052 #1053 #1054 #1055 #1056 #1057 #1058 #1059 #1060 #1061 #1062 #1063 #1064 #1065 #1066 #1067 #1068 #1069 #1070 #1071 #1072 #1073 #1074 #1075 #1076 #1077 #1078 #1079 #1080 #1081 #1082 #1083 #1084 #1085 #1089 #215 #380 #825 #826 #827 #828 #829 #830 #831 #832 #833 #834 #835 #836 #837 #838 #839 #840 #841 #842 #843 #844 #845 #846 #847 #848 #849 #850 #851 #852 #853 #854 #855 #856 #857 #858 #859 #860 #861 #862 #863 #864 #865 #866 #867 #868 #869 #870 #871 #872 #873 #874 #875 #876 #877 #878 #879 #880 #881 #882 #883 #884 #885 #886 #887 #888 #889 #890 #891 #892 #893 #894 #895 #896 #897 #898 #899 #9 #90 #900 #901 #902 #903 #904 #905 #906 #907 #908 #909 #910 #911 #912 #913 #914 #915 #916 #917 #918 #919 #920 #921 #922 #923 #924 #925 #926 #927 #928 #929 #930 #931 #932 #933 #934 #935 #936 #937 #938 #939 #940 #941 #942 #943 #944 #945 #946 #947 #948 #950 #951 #952 #953 #954 #955 #956 #957 #958 #959 #960 #961 #962 #964 #966 #967 #968 #969 #970 #971 #973 #974 #976 #977 #978 #979 #980 #981 #982 #983 #984 #985 #986 #988 #989 #99 #990 #991 #992 #993 #994 #995 #996 #997 #998 #999 100 שנה למלחמת עולם הראשונה 120 שנה להתייסדות ישיבת תומכי תמימים 770 974 א' כסלו אבלות אגרות קודש אגרות קודש בפרסום ראשון אגרות קודש מתורגמות בפרסום ראשון אדמו"ר הריי"צ אדר אהבת ישראל אוסטרליה אוצרות גנוזים אורות התניא בכלים דתיקון אורחים אחר מיטתו של הרב אחרוןחביב אייר איך ללמד חסידות לקהל הרחב אימון אישי אימוץ אירופה אירן אלול אליהו אמונה אמור אנ"שליחות אסירי ציון אסירים אפית מצות אקטואליה חב"דית ארה"ב ארץ ישראל ב' איר ב' ניסן באור החסידות בבא סאלי בדידי הווה עובדא בדפוס בהעלותך בהר–בחוקותי בוא נתוועד על זה בטחון בין המצרים ביקור חולים בית ספר למלאכה בית רבקה בלק במדבר במלאת מאה שנים לפרוץ מלחמת העולם הראשונה בני נח בעל שם טוב בעלז בעקבות הנבואה בראי העתונות ברוסיה הקומוניסטית ברזיל בריאות ברית מילה ברכת כהנים בר-מצווה ברסלב בשבילי ההיסטוריה בשליחות המלך בשם אומרם ג' השבועות ג' תמוז גאולה ומשיח גדולי ישראל גוש קטיף גיוס לצבא גיור גיל השידוכים גלגולה של נשמה גליון 1000 גליל גמילות חסדים גן ישראל גני ילדים דבר המערכת דבר מלכות דולרים דמות חסידית ה' אייר ה' טבת הבעל שם טוב הגות וואך הדפסת התניא ההתוועדות ב-770 היסטוריה חב"דית היסטוריה חסידית היסטוריה מזווית חב"דית הכותל הכנסת אורחים הלכה המזכיר המקדש וכליו הפצת המעיינות הפרשה החסידית הצלת פליטי השואה הקהל הרב אברהם חיים נאה הרב חדקוב הרבי הרבי הריי"צ הרבי הרש"ב הרבי והאמן הרצלי'ה השואה השליחות לכיבוש אוסטרליה התוועדות‭ ‬חסידותית התקשרות התקשרות בצפון אפריקה התשובה ז' אדר זיו הפרשה זיכרון להולכים זיכרונות מבית אדמו"ר מהורש"ב זכרונות הרב סעדיה מעטוף ע"ה זכרונות חסידיים ח"י אלול חברון חג המו"צים חג סוכות חג שבועות חדש בעולם התורני חדשות חוזרים לישיבה חוני חופשה חטא המרגלים חיים חסידיים חיים של שליחות חיים של שליחות חינוך חלֹוֹם חייו חמשה עשר באב חנוכה חסד חקת חשבון נפש חת"ת חתונה ט' אדר ט' כסלו ט"ו אלול ט"ו באב ט"ו בסיוון ט"ו בשבט טור‭ ‬אישי טור למחשבה טכנולוגיה בשירות הגאולה י' טבת י' שבט י"א ניסן י"ב תמוז י"ג אלול י"ג ניסן י"ט כסלו י"ט כסלו / מאמר בפירסום ראשון יד לאחים יובל לקבוצה יום הולדת יום ירושלים יום כיפור יומן המאסר יומנו של תמים ב-770 יוסף י'ז תמוז יחידות אצל הרבי ילדי ישראל ימי בראשית ימים נוראים ימים נראים יפן יציאת מצרים ירושלים ישראל ארי'ה לייב כ‭' ‬מנחם‭ ‬אב‭ / ‬יום‭ ‬ההילולא כ' מנחם-אב כ"ב שבט כ"ד טבת כ"ד טבת כ"ז אדר כ"ז אדר / הגות וואָך כ"ח ניסן כ"ח סיון כ"ף במר-חשוון כינוס שלוחים כסלו כפר חבד כפר יונה כשרות כתבי יד בפרסום ראשון ל"ג בעומר ל"ג בעומר / בדידי הווה עובדא ל"ג בעומר / סקירה ל"ג בעומר / פתגמים ל"ג בעומר / שולחן-החג לדמותו של חסיד לדמותו של שליח לומדים ובונים מקדש לחיות עם הזמן - בעניני הגאולה ליל הסדר אצל הרבי ליל סדר ליל סדר לימוד חסידות לקהל הרחב לימוד רמב"ם לימוד תורה ליקוי חמה לקראת ג' תמוז לקראת י' שבט לקראת י"א ניסן לקראת כינוס השלוחים לקראת תשרי לשלום בית מאה שנה למלחמת עולם הראשונה מאוצר המלך מאחורי הקלעים מאמר הגות מבט אישי מבט חסדי מבצע הקהל מבצע יום הולדת מבצע מזוזה מבצע משיח מבצע נש"ק מבצע תפילין מבצעים מבצעים מדור הניגון מדין מדע מה אומר הרבי מהורש"ב מהר"ש מואב מופתים בשליחות מזווית חסידית מחיי התמימים מחנה קיץ מחשבה חסידית מיהו יהודי מכות מצרים מלחמת המפרץ מלחמת יום כיפור מלחמת לבנון מלחמת ששת הימים ממשיח וגאולה מנחם-אב מערת המכפלה מפגש איש מפי חסידים מפי כתבם מקווה מקסיקו מרבין בשמחה מרוקו מרחשון משה רבינו משיח אין גאזעטן משיח בפרשה משיח וגאולה משיח וגאולה משיח וגאולה \ ודע מה שתשיב משיח וגאולה בעשרת המבצעים משפיע משקיעים בחינוך נזכרים ונעשים ניגון ניסן נס בצפת נקודת מלכות נשיא נשים סדר ניגונים סיון סיפור סיפור‭ ‬ולקחו סיפור‭ ‬חיים סיפור‭ ‬חיים סיפור לפורים סיפור מבצעים סיפורי מופת סיפורים ופתגמים סיפורים קצרים סכנת האינטרנט סכנת האינטרנט סליחות ספירת העומר ספר תורה ספרד סקירה עוורים עמלק ערי מקלט עשר שנים לגירוש עשרה בטבת פאה נכרית פדיון הבן פולטבה פורים פורים–קטן פטרבורג פינחס פסח פסח שני פעילות פעילות חב"דית פפרשת אמור פרה אדומה פרוייקט מיוחד | חי וקיים פרופיל חסידי פרשת אחרי-מות פרשת אמור פרשת בא פרשת בהר פרשת בחוקותי פרשת בלק פרשת במדבר פרשת בשלח פרשת דברים פרשת דרכים פרשת החודש פרשת וארא פרשת ואתחנן פרשת ויגש פרשת ויחי פרשת ויצא פרשת ויקהל פרשת ויקרא פרשת וירא פרשת וישב פרשת וישלח פרשת חוקת פרשת חיי שרה פרשת יתרו פרשת כי-תבוא פרשת כי-תצא פרשת כי-תשא פרשת לך-לך פרשת מטות פרשת מסעי פרשת מצורע פרשת מקץ פרשת משפטים פרשת נח פרשת נצבים פרשת נשא פרשת עקב פרשת פקודי פרשת צו פרשת קדושים פרשת קורח פרשת ראה פרשת שופטים פרשת שלח פרשת שמות פרשת שמיני פרשת תולדות פרשת תזריע פרשת תזריע-מצורע פרשת תצווה פרשת תרומה צבאות השם צדקה צה"ל צו צוק איתן ציפייה לגאולה ציצית צמח צדק צפון אפריקה צפת צרפת קידוש קידוש לבנה קנאת אחים קרבנות קרבנות הנשיאים קרח קרן מחנה ישראל קשרים עם הרבי ר' עזריאל זעליג סלונים ראיון ראש השנה ראשון לציון רב לוי יצחק רב שיח רבי רבי זוסיא מאניפולי רבי רי"יץ רבי רש"ב רבנים רבנית חיה מושקא רבנית חנה רדיו רוסיה רחל אמנו רמב"ם רפואה רשב"י ש שבועון שהוא שליח שבועות שבת שבת בראשית שבת הגדול שבת חזון שו"ת חינוך שואת אירופה שולחן-השבת שופר שידוך שלום בית שלֹח שליחות שליחות בצל הסכנה שלימות הארץ שלימות הארץ שמחה שמחות בית השואבה שמחת תורה שמחת תורה בליובאוויטש שמיטה שמירת הלשון שנה מעוברת שצעדרין שקלים תומכי תמימים תורה והוראה תורת המלך תימן תלמוד תמוז תניא תעניות תפילה תשובה תשעה באב תשרי תשרי אצל הרבי
Visitor Feed
Saturday
Sep162017

שבוע לפני היום הגדול

המשפט שלנו אינו רק אם עשה או לא עשה את מה שהתחייב ב”הסכם העבודה”. אלא מדובר כאן בבנו יחידו של מלך מלכי המלכים הקב”ה. ואם כן, גם אם מסיבות שונות התדרדר והתרחק מאביו המלך, הרי עתה הוא הזמן לשוב ולהתקרב. 

בשבועות האחרונים יצא לי בהשגחה פרטית לשוחח עם אחיין שלי בשם ישראליק שסיפר לי לפי תומו סיפור לא רגיל. לא שקטה רוחי, עד שהחלטתי להעלות זאת על הכתב בהתוועדות עמכם כאן.

הבחור מוכשר ונמרץ, אולי נמרץ מדי, ואולי לכן הוא לא מצא כל כך את מקומו במוסדות החב”דיים הרגילים. הוא עבר ממקום אחד לשני, ובסופו של דבר עבר לעולם ה’ביזנס’ ונסע לחו”ל לעסוק בעסקי העולם הזה. כאן הוא הצליח ב”ה. כיום הוא מנהל חברה המייבאת מוצרי אלקטרוניקה מאנגליה לספרד, ויש לו כמה עובדים תחתיו. לבני משפחתו היה נדמה תחילה שהייתה זו ירידה ברוחניות, אבל להקב”ה כנראה יש את התוכניות שלו, מתאימות לכל אחד לפי מידתו.

משרדו שוכן באחת הערים הגדולות בספרד, ומטבע הדברים היה לו קשר עם הרבה סטודנטים ישראלים השוהים שם. יש שם כמה מאות סטודנטים מארץ ישראל, וכמעט לא הייתה שום פעילות עמם. אמנם ישנו שם שליח של הרבי שליט”א, שפועל כבר שנים רבות. אבל הוא פועל בתחומים שלו, ופחות עם הסטודנטים מארץ ישראל. ישראליק ניסה לפנות לשליח בניסיון לארגן קבלת שבת וסעודות ליל שבת לסטודנטים, כנהוג ברבים מבתי חב”ד ברחבי תבל, אבל השליח הודיע לו בצער, כי אין לו אפשרות כרגע לקחת על עצמו פרוייקט כזה שדורש משאבים רבים. הוא ניסה לפנות למוסדות הקהילה היהודית, אך גם הם אמרו שאין להם אפשרות לעזור בכך.

בחיפושיו הגיע ישראליק למשרדי “תגלית”, שיש להם פעילות עם בני נוער בחו”ל, והם דווקא אהבו את הרעיון. הם ארגנו לו פגישה עם תורמים פוטנציאליים, והוא הסביר כמה חשוב הדבר, בעודו מספק דוגמאות מבתי חב”ד ברחבי תבל העושים זאת בהצלחה גדולה. הללו אישרו את השתתפותם הכספית, ואז הוא פנה לרב הראשי של ספרד שינהל זאת.

הרב, יחד עם בנו, אכן לקחו על עצמם לנהל את הפרוייקט. ב”ה, בכל ליל שבת מתקיימת תפילת קבלת שבת ולאחר מכן סעודת ליל שבת ליותר ממאתיים (!) סטודנטים. סעודה עם קידוש, נטילת ידיים, דברי תורה מפי הרב, וניגונים והתלהבות המקרבים את ליבם של ישראל לאביהם שבשמים ולתורת ישראל ומנהגיו.

ישראליק מצטנע ומדגיש שהוא כלל לא בתמונה. “כשאני יכול, גם אני מגיע להשתתף”, הוא אומר בצניעות. בהמשך הוא מגלה שאין לסטודנטים שם את האפשרות להשיג בקלות אתרוג ולולב, תפילין ומזוזות, מצות לפסח וכו’. ואז הוא מארגן ב”וואצאפ” קבוצה של הסטודנטים, ודרך ה”פייסבוק” ושאר האמצעים המודרניים הוא הופך להיות כתובת לכל ענין יהודי. הוא דואג לספק למי שמעוניין אתרוג ולולב לחג הסוכות, תקיעת שופר בראש השנה, נרות וסופגניות בחנוכה, מצות לפסח, סידורים, חומשים, טלית ותפילין, מזוזות וכו’ במשך כל ימי השנה וכן הלאה. והוא מדגיש שוב ושוב שהוא בכלל לא עושה כלום. הוא “בסך הכל” דואג שכל אחד יקבל את מה שצריך מהמקומות המתאימים.

הוא לא שליח ולא שליח משני, ובכלל אינו חושב את עצמו לשליח וגם לא לחסיד מן המניין. הוא פשוט מנסה טיפה לעזור ליהודים שצריכים יהדות ולקשר אותם עם מי שצריך. אבל באמצעותו יש למאות סטודנטים יהודים קשר עם אביהם שבשמים.

ומה עם עבודת ה’ שלי?

בשמחת תורה תשכ”ח, שלאחר מלחמת ששת הימים, אמר הרבי מה”מ מאמר בו דיבר על הפסוק “והיה ביום ההוא יתקע בשופר גדול, ובאו האובדים בארץ אשור והנידחים בארץ מצרים וגו’”. הרבי מביא את הביאורים בחסידות, שדווקא משום שהללו אובדים ונידחים, זקוקים הם לגילוי אלוקי חזק ביותר שיביא אותם משם. ולכן אז “ייתקע בשופר גדול” - ייתקע מעצמו, ללא התעוררות מלמטה. שכן מה שבא על ידי התעוררות מלמטה, הרי הוא מוגבל כפי הגבלת התחתון. ואילו מה שבא לגמרי מלמעלה, ייתקע מעצמו, הוא בלתי מוגבל לחלוטין, כי הקב”ה אינו מוגבל בשום דבר. ומכיוון שזהו גילוי בלתי מוגבל, לכן הוא מגיע כל כך רחוק, עד לאובדים ולנידחים.

שואל הרבי, לכאורה הדבר סותר את מה שמבואר בכמה מקומות להיפך - שדווקא מה שבא על ידי עבודתם של ישראל, נעלה הרבה יותר ממה שבא מלמעלה. כיוון ש”ישראל מושרשים בעצמותו יתברך”, ולכן עבודתם והתעוררותם קשורה עם עצמותו יתברך, וזה הרבה יותר ממה שבא מלמעלה ללא התעוררות התחתונה.

השאלה מתחזקת עוד יותר, לאור העובדה שכל עניינו של ראש השנה הוא, שמלכותו של הקב”ה מתחדשת דווקא על ידי עבודתם של ישראל, על ידי בקשתם “מלוך על העולם כולו בכבודך”. ואם כן, האם ה”ייתקע מעצמו” (שזה בלי עבודת עם ישראל) נעלה יותר, או ההמלכה מצד ישראל נעלה יותר?

מבאר הרבי ששני הדברים נכונים! אכן נדרשת מאתנו “עבודה שהיא לא עבודה”.

מה הכוונה?

אמנם האדם עובד בכל כוחותיו, אולם הוא מרגיש שהוא לא עושה מאומה. אין זה כוחותיו, אלא זה הקב”ה עושה. זה הרבי עושה. הוא בסך הכל משתדל לעשות משהו קטן, וגם את זה לא באמת ולא בפנימיות. אך בכל זאת הוא מנסה לעשות מה שרוצים ממנו. אמנם אין פירושו של דבר שבגלל זה הוא עושה פחות. להיפך. הוא עושה הרבה יותר, אבל למרות הכל, הכוחות שלו הרי מוגבלים. אבל כשהוא פועל לא בכוחותיו שלו, אלא בכוחו של הקב”ה ובכוחו של הרבי, הרי הפעולה היא למעלה מכל מדידה והגבלה!

זוהי העבודה שהרבי מלך המשיח שליט”א תובע מאתנו במשך כל שנות הנשיאות של הדור השביעי, ובמיוחד בשנים האחרונות: אתם אולי בכלל “אובדים ונידחים”. אולם אם תניחו הצידה את עצמכם, ותשליכו את עצמכם בעבודת השליחות, לקרב לב ישראל לאביהם שבשמים מבלי להרגיש ש’אני גדול’ ו’אני חשוב’ ו’אני רב’ ו’אני משפיע’ ואני ואני… - אלא אני אינני שווה מאומה, אולם כשאני משליך את עצמי לפעול עם עצמי ועם הזולת בעבודת השליחות  - אינני עובד עם הכוחות שלי, אלא עם הכוחות האין סופיים של הרבי. ואם כן לא משנה כלל מה מצבי ברוחניות, והאם אני בכלל שייך לדברים או לא - וכמו שהרבי אומר: מה השני אשם שאתה עדיין לא מספיק שייך לעניינים?! גם אם אתה יודע רק אל”ף בי”ת והשני יודע רק אל”ף, עליך ללכת אליו וללמד אותו את הבי”ת.

כך גם בענייני גאולה ומשיח - גם אם אין אתה חדור במשיח כראוי, עליך להכריז ולפרסם לכולם ולכל אחד על מציאותו של השופט והיועץ והנביא ונשיא הדור, שהוא הוא מלך המשיח, שכבר מכריז “הגיע זמן גאולתכם”. ולקרוא לכולם ולכל אחד לשמוע להוראותיו ולעצותיו הן בעבודת ה’ והן אפילו בעניינים גשמיים. ולהאמין בנבואותיו, עד הנבואה העיקרית. בכך יפעל גם על עצמו שתהיה לו שייכות לעניינים.

 

ההמלכה

ימים אלו של אלול ותשרי הם ימים שמחים, בפרט הימים שלקראת ראש השנה. אמנם נכון שמתנהל כאן משפט ודין וחייבים לתקן ולהשלים את כל מה שחטאנו ופגמנו, ונכון גם שלפעמים דרושה מרירות וחשבון צדק ודרישה בלתי מתפשרת של האדם מעצמו לשנות כיוון ולהתחיל להתנהג ולהיות כפי הנדרש ממנו. אבל השופט אינו רק גדול וכל יכול, אלא הוא טוב, ו”טבע הטוב להיטיב”.

המשפט שלנו אינו רק אם עשה או לא עשה את מה שהתחייב ב”הסכם העבודה”. אלא מדובר כאן בבנו יחידו של מלך מלכי המלכים הקב”ה. ואם כן, גם אם מסיבות שונות התדרדר והתרחק מאביו המלך, הרי עתה הוא הזמן לשוב ולהתקרב. המלך יוצא לשדה, למקומות הנידחים והרחוקים ביותר. הוא מגיע, לפי דברי הרבי (בד”ה אני לדודי תשכ”ו), אפילו לאלו שנמצאים במדבר. נמצא עימם ואוהב אותם גם במצבם זה; מושיט להם יד חמה ועוזרת להתנער מן הלכלוך ולצאת להקביל פני המלך. ואחר כך לבוא אחריו עמו להיכל מלכותו, לפני ולפנים, ולהתייחד עמו שם בתכלית הייחוד, “ישראל ומלכא בלחודוהי”. והוא עושה זאת מתוך האהבה והקירוב הגדולים והעצמיים ביותר, הרבה יותר אפילו מהורים זקנים שנולד להם בן יחיד לעת זקנתם.

וכשמגיע ראש השנה, אין זה רק יום הדין והמשפט, אלא בעיקר יום הכתרת המלך. יום בו אנו מבקשים ומתחננים לאבינו שבשמים “מלוך על העולם כולו בכבודך”, “ותמלוך אתה הוא ה’ לבדך על כל מעשיך”. ולכן “מצוות היום בשופר”, שכן זהו מסממני הכתרת המלך, כמסופר בתנ”ך.

ובדורנו זה מתחדדת הידיעה שמלכותו של הקב”ה מתגלה בעולם על ידי המלך המשיח. כמפורש בכל תפילות ראש השנה - “ותמלוך אתה הוא ה’ לבדך על כל מעשיך בהר ציון משכן כבודך ובירושלים עיר קדשך”, “ויידע כל פעול כי אתה פעלתו”. ולכן זהו בדיוק הזמן לקבל את מלכותו של המלך המשיח כפי שעשו לפני כ”ק אדמו”ר שליט”א מלך המשיח בשנת תשנ”ג והלאה.

ולכן משתדלים ומקפידים חסידים לנסוע לרבי לראש השנה (וכפתגמו הידוע של הרבי הרש”ב נ”ע כי מקומו של חסיד בראש השנה הוא בליובאוויטש - אלא היכן שיהיה?!) שכן הכתרת המלך היא באופן אחר לגמרי כאשר נמצאים אצל המלך והנשיא,  אשר על ידו דווקא מתגלה בעולם מלכותו הנצחית של הקב”ה.

זכות עצומה למכניסי האורחים

 

וזו ההזדמנות להפליא את זכותם העצומה של אנשי “הכנסת אורחים” ו”בית מדרש לנשים”, שבזכותם יכולים רבים כל כך לבוא לליובאוויטש, לא רק בגשמיות, אלא לקבל הרבה גם באופן היותר פנימי ומסודר ומאורגן, על ידי לימודים ושיעורים וסדרים ומבחנים ופרסים והתוועדויות וכו’. ובוודאי יעשה כל אחד ואחת כל מה שביכולתו לעזור ולסייע, ובמיוחד בממון כפשוטו, שבלעדיו אי אפשר בדרך הטבע להרים מפעל כה אדיר.

ומכאן ראוי לעורר, שהורים השולחים את בניהם ובנותיהם לתשרי לרבי - גם אם יש להם “סידור” בגשמיות, ואפילו נדמה להם שהוא מוצלח יותר - שיירשמו וייכנסו לכל המסגרת והסדר הנפלא של “הכנסת אורחים” ושל “בית מדרש לנשים”, שכן זהו הכלי לקבל שפע ממה שהרבי נותן ומשפיע ומעניק לכל אחד ואחת מן “האורחים שלי”, כפי  שהרבי התבטא כמה פעמים.

ומתשרי בליובאוויטש לוקחים את ההתקשרות למשך כל השנה. גם כאשר נחזור הביתה, כל אחד למקומו, הוא יחיה רבי וינשום רבי ואף יחדיר זאת בכל הסובבים אותו.

“יחי אדוננו מורנו ורבינו מלך המשיח לעולם ועד”.

 

Reader Comments

There are no comments for this journal entry. To create a new comment, use the form below.

PostPost a New Comment

Enter your information below to add a new comment.

My response is on my own website »
Author Email (optional):
Author URL (optional):
Post:
 
All HTML will be escaped. Hyperlinks will be created for URLs automatically.