Share

Search
BeisMoshiach.org
Web
תגים
ששים שנה לייסוד הרשת "עשה לך רב" ##910 #1000 #1001 #1002 #1003 #1004 #1005 #1006 #1007 #1008 #1009 #1010 #1012 #1013 #1014 #1015 #1016 #1017 #1018 #1019 #1020 #1021 #1022 #1023 #1024 #1025 #1026 #1027 #1028 #1029 #1030 #1031 #1032 #1033 #1034 #1035 #1036 #1037 #1038 #1039 #1040 #1041 #1042 #1043 #1044 #1045 #1046 #1048 #1049 #1050 #1051 #1052 #1053 #1054 #1055 #1056 #1057 #1058 #1059 #1060 #1061 #1062 #1063 #1064 #1065 #1066 #1067 #1068 #1069 #1070 #1071 #1072 #1073 #1074 #1075 #1076 #1077 #1078 #1079 #1080 #1081 #1082 #1083 #1084 #1085 #1089 #1090 #1091 #1092 #1093 #1094 #1095 #1096 #215 #380 #825 #826 #827 #828 #829 #830 #831 #832 #833 #834 #835 #836 #837 #838 #839 #840 #841 #842 #843 #844 #845 #846 #847 #848 #849 #850 #851 #852 #853 #854 #855 #856 #857 #858 #859 #860 #861 #862 #863 #864 #865 #866 #867 #868 #869 #870 #871 #872 #873 #874 #875 #876 #877 #878 #879 #880 #881 #882 #883 #884 #885 #886 #887 #888 #889 #890 #891 #892 #893 #894 #895 #896 #897 #898 #899 #9 #90 #900 #901 #902 #903 #904 #905 #906 #907 #908 #909 #910 #911 #912 #913 #914 #915 #916 #917 #918 #919 #920 #921 #922 #923 #924 #925 #926 #927 #928 #929 #930 #931 #932 #933 #934 #935 #936 #937 #938 #939 #940 #941 #942 #943 #944 #945 #946 #947 #948 #950 #951 #952 #953 #954 #955 #956 #957 #958 #959 #960 #961 #962 #964 #966 #967 #968 #969 #970 #971 #973 #974 #976 #977 #978 #979 #980 #981 #982 #983 #984 #985 #986 #988 #989 #99 #990 #991 #992 #993 #994 #995 #996 #997 #998 #999 100 שנה למלחמת עולם הראשונה 120 שנה להתייסדות ישיבת תומכי תמימים 770 974 א' כסלו אבלות אגרות קודש אגרות קודש בפרסום ראשון אגרות קודש מתורגמות בפרסום ראשון אדמו"ר הריי"צ אדר אהבת ישראל אוסטרליה אוצרות גנוזים אורות התניא בכלים דתיקון אורחים אחר מיטתו של הרב אחרוןחביב איטליה אייר איך ללמד חסידות לקהל הרחב אימון אישי אימוץ אירופה אירן אלול אליהו אמונה אמור אנ"שליחות אסירי ציון אסירים אפית מצות אקטואליה חב"דית ארה"ב ארץ ישראל ב' איר ב' ניסן באור החסידות בבא סאלי בדידי הווה עובדא בדפוס בהעלותך בהר–בחוקותי בוא נתוועד על זה בטחון בין המצרים ביקור חולים בית ספר למלאכה בית רבקה בלק במדבר במלאת מאה שנים לפרוץ מלחמת העולם הראשונה בני נח בעל שם טוב בעלז בעקבות הנבואה בראי העתונות ברוסיה הקומוניסטית ברזיל בריאות ברית מילה ברכת כהנים בר-מצווה ברסלב בשבילי ההיסטוריה בשליחות המלך בשם אומרם ג' השבועות ג' תמוז גאולה ומשיח גדולי ישראל גוש קטיף גיוס לצבא גיור גיל השידוכים גלגולה של נשמה גליון 1000 גליל גמילות חסדים גן ישראל גני ילדים דבר המערכת דבר מלכות דולרים דמות חסידית ה' אייר ה' טבת הבעל שם טוב הגות וואך הדפסת התניא ההתוועדות ב-770 היסטוריה חב"דית היסטוריה חסידית היסטוריה מזווית חב"דית הכותל הכנסת אורחים הלכה המזכיר המקדש וכליו הפצת המעיינות הפרשה החסידית הצלת פליטי השואה הקהל הרב אברהם חיים נאה הרב חדקוב הרבי הרבי הריי"צ הרבי הרש"ב הרבי והאמן הרצלי'ה השואה השליחות לכיבוש אוסטרליה התוועדות‭ ‬חסידותית התקשרות התקשרות בצפון אפריקה התשובה ז' אדר זיו הפרשה זיכרון להולכים זיכרונות מבית אדמו"ר מהורש"ב זכרונות הרב סעדיה מעטוף ע"ה זכרונות חסידיים ח"י אלול חברון חג המו"צים חג סוכות חג שבועות חדש בעולם התורני חדשות חוזרים לישיבה חוני חופשה חטא המרגלים חיים חסידיים חיים של שליחות חיים של שליחות חינוך חלֹוֹם חייו חמשה עשר באב חנוכה חסד חקת חשבון נפש חת"ת חתונה ט' אדר ט' כסלו ט"ו אלול ט"ו באב ט"ו בסיוון ט"ו בשבט טור‭ ‬אישי טור למחשבה טכנולוגיה בשירות הגאולה י' טבת י' שבט י"א ניסן י"ב תמוז י"ג אלול י"ג ניסן י"ט כסלו י"ט כסלו / מאמר בפירסום ראשון יד לאחים יובל לקבוצה יום הולדת יום ירושלים יום כיפור יומן המאסר יומנו של תמים ב-770 יוסף י'ז תמוז יחידות אצל הרבי ילדי ישראל ימי בראשית ימים נוראים ימים נראים יפן יציאת מצרים ירושלים ישראל ארי'ה לייב כ‭' ‬מנחם‭ ‬אב‭ / ‬יום‭ ‬ההילולא כ' מנחם-אב כ"ב שבט כ"ד טבת כ"ד טבת כ"ז אדר כ"ז אדר / הגות וואָך כ"ח ניסן כ"ח סיון כ"ף במר-חשוון כותבים למערכת כינוס שלוחים כסלו כפר חבד כפר יונה כשרות כתבי יד בפרסום ראשון ל"ג בעומר ל"ג בעומר / בדידי הווה עובדא ל"ג בעומר / סקירה ל"ג בעומר / פתגמים ל"ג בעומר / שולחן-החג לדמותו של חסיד לדמותו של שליח לומדים ובונים מקדש לחיות עם הזמן - בעניני הגאולה ליל הסדר אצל הרבי ליל סדר ליל סדר לימוד חסידות לקהל הרחב לימוד רמב"ם לימוד תורה ליקוי חמה לקראת ג' תמוז לקראת י' שבט לקראת י"א ניסן לקראת כינוס השלוחים לקראת תשרי לשלום בית מאה שנה למלחמת עולם הראשונה מאוצר המלך מאחורי הקלעים מאמר הגות מבט אישי מבט חסדי מבצע הקהל מבצע יום הולדת מבצע מזוזה מבצע משיח מבצע נש"ק מבצע תפילין מבצעים מבצעים מדור הניגון מדין מדע מה אומר הרבי מהורש"ב מהר"ש מואב מופתים בשליחות מזווית חסידית מחיי התמימים מחנה קיץ מחשבה חסידית מיהו יהודי מכות מצרים מלחמת המפרץ מלחמת יום כיפור מלחמת לבנון מלחמת ששת הימים ממשיח וגאולה מנחם-אב מערת המכפלה מפגש איש מפי חסידים מפי כתבם מקווה מקסיקו מרבין בשמחה מרוקו מרחשון משה רבינו משיח אין גאזעטן משיח בפרשה משיח וגאולה משיח וגאולה משיח וגאולה \ ודע מה שתשיב משיח וגאולה בעשרת המבצעים משפיע משקיעים בחינוך מתוועדים בדבר מלכות נזכרים ונעשים ניגון ניסן נס בצפת נקודת מלכות נשיא נשים סדר ניגונים סיון סיפור סיפור‭ ‬ולקחו סיפור‭ ‬חיים סיפור‭ ‬חיים סיפור לפורים סיפור מבצעים סיפורי מופת סיפורים ופתגמים סיפורים קצרים סכנת האינטרנט סכנת האינטרנט סליחות ספירת העומר ספר תורה ספרד סקירה עוורים עמלק ערי מקלט עשר שנים לגירוש עשרה בטבת פאה נכרית פדיון הבן פולטבה פורים פורים–קטן פטרבורג פינחס פסח פסח שני פעילות פעילות חב"דית פפרשת אמור פרה אדומה פרוייקט מיוחד | חי וקיים פרופיל חסידי פרשת אחרי-מות פרשת אמור פרשת בא פרשת בהר פרשת בחוקותי פרשת בלק פרשת במדבר פרשת בשלח פרשת דברים פרשת דרכים פרשת החודש פרשת וארא פרשת ואתחנן פרשת ויגש פרשת ויחי פרשת ויצא פרשת ויקהל פרשת ויקרא פרשת וירא פרשת וישב פרשת וישלח פרשת חוקת פרשת חיי שרה פרשת יתרו פרשת כי-תבוא פרשת כי-תצא פרשת כי-תשא פרשת לך-לך פרשת מטות פרשת מסעי פרשת מצורע פרשת מקץ פרשת משפטים פרשת נח פרשת נצבים פרשת נשא פרשת עקב פרשת פקודי פרשת צו פרשת קדושים פרשת קורח פרשת ראה פרשת שופטים פרשת שלח פרשת שמות פרשת שמיני פרשת תולדות פרשת תזריע פרשת תזריע-מצורע פרשת תצווה פרשת תרומה צבאות השם צדקה צה"ל צו צוק איתן ציפייה לגאולה ציצית צמח צדק צפון אפריקה צפת צרפת קידוש קידוש לבנה קנאת אחים קרבנות קרבנות הנשיאים קרח קרן מחנה ישראל קשרים עם הרבי ר' עזריאל זעליג סלונים ראיון ראש השנה ראשון לציון רב לוי יצחק רב שיח רבי רבי זוסיא מאניפולי רבי רי"יץ רבי רש"ב רבנים רבנית חיה מושקא רבנית חנה רדיו רוסיה רחל אמנו רמב"ם רפואה רשב"י ש שבועון שהוא שליח שבועות שבת שבת בראשית שבת הגדול שבת חזון שו"ת חינוך שואת אירופה שולחן-השבת שופר שידוך שיעור תניא - חוצה יבשות ונשמות שלום בית שלֹח שליחות שליחות בצל הסכנה שלימות הארץ שלימות הארץ שמחה שמחות בית השואבה שמחת תורה שמחת תורה בליובאוויטש שמיטה שמירת הלשון שנה מעוברת שצעדרין שקלים תומכי תמימים תורה והוראה תורת המלך תימן תלמוד תמוז תניא תעניות תפילה תשובה תשעה באב תשרי תשרי אצל הרבי
Visitor Feed
Saturday
Sep162017

אלול השחור של החסידים במוסקבה

אלול תרצ”ה. המשטרה החשאית פשטה בבת אחת על ביתם של שבעה חסידים שנאסרו בשל יהדותם וחסידותם. המידע מצליח לחצות את מסך הברזל ולהזעיק את יהדות העולם, אך ללא הועיל • “בית משיח” בתחקיר מיוחד על גל המאסרים שאירע לפני שמונים ושתיים שנה, ומשיב על השאלות המרתקות: מי הם החסידים שנאסרו? מי הילד שהוגלה כדי ללמוד תורה? מי נעלמו עקבותיו בגלות? ומי הוגלה מהגלות, גוייס לצבא ונמלט בזהות בדויה?

עשרות אנשי נ.ק.וו.ד. פשטו על בתיהם של שבעה חסידי חב”ד במלאכובקה הסמוכה למוסקבה, ונטלו אותם לביתם בגלל האשמות שונות - רובן ככולן בשל התנהגותם הדתית והחסידית של יהודים יקרים אלה, מסולאים מפז.

לא הייתה זו הפעם הראשונה שבה התנהגו הקלגסים ברשעות שכזו, אולם הייתה זו הפעם הראשונה שבה המידע היקר והנורא הזה, דלף מבעד למסך הברזל הקומוניסטי, והגיע לאוזניהם של עיתונאים במערב.

כך פרסם עיתון “הבקר” באותם ימים של חודש אלול תרצ”ה, תחת הכותרת “מאסרם של עשרה צדיקים ברוסיה הסובייטית”. מתחת לכותרת הופיעה הידיעה בהרחבה:

“ממקור נאמן נתקבלה ידיעה מחרידה כי במאלאכובקה ליד מוסקבה נאסרו עשרה צדיקים, חסידים מן השרידים. יהודים אלה בני 30 עד 45, לא יכלו לגור במוסקבה, מפני יוקר הדירות, אף רצו בחיי בדידות. הם היו מסתפקים במועט. אוכלים פת קיבר ושותים מים. הם נוסעים כל יום למוסקבה ועובדים בתור שומרים כדי שלא לחלל את השבת […] במאלאכובקה גרים הם בסביבה של גויים ונקראים בפיהם בשם בעלי הזקן. לפי השמועה כל אשמתם היא שלמדו חומש לילדים. אף שלא קיבלו שכר הרי זו עבירה על חוקי המדינה שאסור ללמוד דת לצעירים למטה מ–18 שנה”.

העיתון מספר על “עשרה צדיקים” שנאסרו במוסקבה, אולם כיום אנו יודעים כי היו אלו שבעה חסידים שנאסרו באותו חודש, ובהם:

הרה”ח ר’ יעקב ז’וראוויצער (מאסקליק)

הרה”ח ר’ אבא לוין

הרה”ח ר’ יצחק גולדין

הרה”ח ר’ חיים אלעזר גורליק

התמים מענדל גורליק (בנו של ר’ חיים אלעזר)

הת’ שלמה מטוסוב

הת’ מאיר אבצן

אלו הצטרפו למאסרו של חסיד נוסף שנאסר מספר חודשים קודם לכן במוסקבה, הלא הוא הרה”ח ר’ זלמן בוטמן.

המידע הגיע גם לעורכי העיתון ‘מארגען זשורנאל’ שהתפרסם בארצות הברית באותם ימים, ואף הוא פרסם ידיעה על המאסרים מתוך מכתבים שהגיעו בדרך–לא–דרך. העיתון אף ידע להוסיף פרטים על הרדיפות האיומות כנגד החסידים. והנה תמצית הדברים (בתרגום חופשי מאידיש):

“מכמה מכתבים פרטיים שהגיעו מאירופה, והגיעו למארגען זשורנאל, נודע לנו כי ברוסיה הסובייטית, במסגרת רדיפת הרבנים, שמונה רבנים לפחות נעצרו בשבועות האחרונים במוסקבה, קפוסט, סמרקנד וערים אחרות. הטרור של המעצרים, הלך כל כך רחוק, עד שיהודים דתיים מעצמם גילחו את זקנם, בכדי להתחבא מאימת הנ.ק.ו.ד.. כמו כן רבנים וגם בעלי–בתים רבים ברחו בכדי להציל את עצמם, והם כעת ‘נע ונד’…

“בין העצורים הרבנים החסידים: הרב יעקב מאסקאליק, הרב יצחק גולדין, הרב אלעזר גורליק ובנו הבחור מענדל, הבחור מאיר אבצן, הרב אבא לוין והרב זלמן בוטמן. האחרון נאסר לפני כמה חודשים… בין הנמלטים שניצלו בנס מהמאסר, נזכרו במכתבים: הרב שמואל לעויטין, הרב ניסן נימנוב, הרב אברהם דרייזין, הרב בן–ציון שם–טוב, ורבים אחרים”.

מקורות דברי הימים ההם, עולה בבירור כי המטרה המרכזית של השלטונות לא הייתה במאסרם של חסידים אלו, אלא כדי להדק את החבל סביב הרה”ח הרב אברהם דריזין, שכיהן כמנהל ישיבות ‘תומכי תמימים’ המחתרתיות ברחבי רוסיה. השלטונות עשו הכול כדי להניח עליו את ידם הטמאה, אך מלאכתם לא צלחה.

ברשימה הנמנית לעיל מופיעים שמות שבעה מהחסידים שנאסרו במוסקבה, אך משום מה נשמט שמו של הת’ שלמה מטוסוב. כמו כן צויין כי היו מאסרים גם בקפוסט וסמרקנד. ואכן, בראיון מיוחד שערך כותב השורות לפני קרוב לעשרים שנה, עם הרב יעקב נוטיק ע”ה, סיפר הלה, כי בשנת תרצ”ה נאסר אביו, הרב שמואל נוטיק, רבה של קפוסט (על המאסר והגלות שלו, מסופר בהרחבה בספר ‘ארבעה חסידים’).

הרבי מאחל: “רפואה שלימה”

בעקבות גל המעצרים, כמה חסידים הצליחו להעביר מכתבים לרבי הריי”צ, בהם הודיעו על האסון הנורא שניחת לפתע על קהילת חב”ד הקטנה, וביקשו ברכה לעצורים, כמו גם לכלל החסידים שחיו בפחד מתמיד ממעצר צפוי. הרה”ח ר’ זלמן אלפרט (קורניצער), שנעצר ושוחרר בנס מספר חודשים קודם לכן, קיבל מענה מוצפן על מכתבו בנידון (הביטויים ‘חולי’ ו’רפואה’ הכתובים במכתב, הנם כינוי ל’מאסר’ ו’שחרור’):

“עד אשר ירחם השם יתברך ויבריאו בעזרת השם בקרוב כל החולים שיחיו. צריכים להיות בזהירות, והשי”ת ישלח רפואה שלמה להחולים שי’ וישמור כל הבריאים ויזמין להם את פרנסתם בריוח ובמנוחה ויהיו הם ובני–ביתם שי’ כולם בריאים ושלמים בגשמיות וברוחניות” (אגרות קודש כ”ק אדמו”ר הריי”צ, חלק י”א עמוד רסח).

האם יש לך קשר עם רבי שניאורסאהן?

מי באמת היו החסידים שנאסרו? האם כולם עברו את אותו מסלול ייסורים? ומה באמת עבר על כל אחד מהם?

על כך נענה בשורות הבאות, על פי זכרונות מפורטים שנותרו אחר כל אחד מהחסידים - זכרונות החל משלב המאסר והחקירות, ממשיך בגלויות השונות, ועד לשלב השחרור.

האסיר הצעיר ביותר היה התמים שלמה מטוסוב, אשר ניסה לחמוק ממאסר, אך ללא הצלחה. הנה זכרונותיו בגוף ראשון (מקוצר ובעיבוד קל):

“בי”ב אלול תרצ”ה, כשלמדתי בבית הכנסת הודיעו לי, שבמלחובקה תפסו כמה אנשים וצריך לברוח לכל מקום אפשרי. נסעתי תיכף למקום הלינה שלי כדי לקחת משם כמה חפצים אישיים, כדי לנסוע למקום אליו נסעו כמה מחבריי. במהירות גם כתבתי גלויה ובה כמה מילים ברמז על המתרחש כדי לשלוח לאיזה חבר בעיר אחרת, ובמחשבה להניח את זה בדרך הילוכי בתיבת דואר ראשונה. יצאתי מן החצר דרך השער הרחב לרחוב סואן ורועש מעוברים ושבים רבים. תיכף ניגש אלי אחד מאחור ודפק על כתפי, באמרו “חבר, בא אתה” הבנתי תיכף מה שקרה למרות שהיה לבוש בלבוש אזרחי. הלכנו רגלי, כי היה זה קרוב למטה המשטרה החשאית הראשי של ברית המועצות הידוע בשמו: לוביאנקה, שם במרתפים העמוקים הרגו ורצחו את כל “המי ומי”, גם מן הגדולים שלהם בעצמם.

“הכניסו אותי לחדר המתנה והורו לי לשבת על ספסל. האלמוני שעצר אותי, ניגש לחלון לקבל שם רישיון להכניס אותי לפנים, ומפעם לפעם סובב ראשו להביט עלי. תפסתי איזה רגע אחד מוכשר שראיתי שהוא עסוק בחלון, הוצאתי בסתר את הגלויה שהיתה בכיסי, ובזריזות קרעתי לחתיכות וזרקתי מאחורי רגליי תחת הספסל. זמן רב אחר כך חששתי אולי מצאו את זה, ויתווסף גם זה על חטאיי ופשעיי, אבל ברוך השם, כנראה לא שמו לב לזה.

“האלמוני הורה לי ללכת איתו, ועלינו לקומה עליונה לאיזה משרד, שם ישבו מספר חוקרים, והתחילו בחקירות ושאלות במישרין ובעקיפין על דא ועל הא, עד שהגיעו לנקודות העיקריות. האם יש לי איזה שהוא קשר עם רבי שניאורסאהן הנמצא בפולין. עניתי ששמעתי שהיתה משפחת צדיקים בשם כזה, שגרו כאן, אבל מזמן כבר עזבו את המדינה איני יודע לאן;    ואיזה קשר יכול להיות לי עם אנשים מחוץ למדינה?!

“שאלו את מי אני מכיר, ואמרתי להם שבעיקר אני גר ביעגוריעווסק [עיירה ליד מוסקבה], אני מכיר שם איזה אנשים וגם איזה יהודים בכללם. וברוב הימים אני בא למוסקבה לחפש עבודה למחייתי, ולעבוד במה שאני מוצא, והרי יש לי תעודות על זה. אני הולך גם כן להתפלל בבית הכנסת כאן, ומכיר ורואה שמה הרבה אנשים אך לא יודע את שמותיהם.

“על ראשי החסידים לא שאלו אותי ולא הזכירו שמותיהם. רק הוציאו מן הצד פתק קטן, והתחילו לקרוא שמות הבחורים שהיו מחבריי. משה רובינסון, מאיר זרחי, אברהם יהושע קוראטין, יוסף גולדברג, ישראל לוין (ליפוביצר); ושאלו בנפרד על כל אחד. הכחשתי ואמרתי שאינני מכיר שמות כאלו. החוקרים כעסו וצעקו איך אתה יכול לשקר בחוצפה כזאת, בזמן שהם חבריך בלימוד בישיבה המחתרתית, ואתם מטיפים בגלוי נגד המשטר של המהפיכה הקומוניסטית, ועוד ועוד. אבל עמדתי על שלי, באומרי להם, אם אתם לא מאמינים לי, אין בידי לכוף אתכם. ועוד שאלות על שאלות מסוג זה ומענינים אחרים, וכבר נשכחו מזכרוני כל פרטיהם. פחדתי הרבה אולי יזכירו לי ויציגו לפניי עוונות ראשונים, וחטאים בהווה. היינו ענין המאסר בבאטום על העברת הגבול ועל שהגשתי בקשה לקבל רישיון יציאה מן המדינה לארץ הקודש. ואת זה לא אוכל להכחיש, אבל ברוך ה’ לא הזכירו לי מזה לא דבר וחצי דבר. וניכר שלא ידעו מזה כלל. החקירה נמשכה מספר שעות, עם קצת הפסקות עד שגם החוקרים התעייפו. אחד מהם לקח אותי להוליכני ממשרד למשרד, כנראה להראות לפקידים הגבוהים, איזה מציאה מצאו”.

לאחר מכן הולבש הרב מטוסוב הולבש בבגדי אסיר, הציצית והתפילין נלקחו ממנו, והוא הוכנס לתא–יחיד בו שהה כשבוע ימים. במהלך שבוע זה נחקר מספר פעמים, בעיקר על נושאים שכבר נשאל עליהם. החוקרים הזכירו בפניו את התמימים שלמדו עמו, אך את אלו שמות אלו שנאסרו, לא הזכירו כלל. הוא כשלעצמו לא היה לו מושג אם נאסרו עוד חסידים ומי הם. באותם ימים ניזון מלחם וממים בלבד.

 

הקונטר–רבלוציונים אספו צעירים ברמה אינטלקטואלית

גם האסירים האחרים עברו חקירות ועינויים, עד שהואשמו כולם בהאשמות חמורות. ואלו הם סיכומי סעיפי האישום נגד החסידים והתמימים שלימדו ולמדו במסירות נפש בישיבות ובחדרים במוסקבה ומלחובקה (מתוך תיק החקירה שנמצא ותורגם):

“האשמים אירגנו לילדים ונערים צעירים לימודים הנקראים חדר וישיבה, במלחובקה שליד מוסקבה. הלימודים התקיימו בדירות של קונטר–רבלוציונים. הם אספו צעירים שהיו ברמה אינטלקטואלית כזו שיכלו לשמש מורים ואותם לימדו כדי שהם יוכלו לשמש כמורים. הם לימדו תלמוד ואת מצוות הדת השונות.

“הנאשמים שוחחו עם תלמידיהם בגנות הסובייטים והסבירו שהסובייטיים הם נגד כל הדתות ובייחוד נגד היהדות ולכן חייב כל יהודי לברוח לחוץ לארץ ובעיקר לפלסטינה. כך גם הם לימדו שעל היהודים לעזוב את מקום עבודתם הרישמי, כדי לא להיות תלויים בקומוניסטים. הם שיכנעו את תלמידיהם להדיר את רגליהם מבית הספר, בכל ימות השבוע ובפרט בשבת בה אסורה כל מלאכה…”

בכתב האשמה המתפרס על ששה עמודים, מצויינות עשרות פעמים  המילים ‘אנטי סובייטי’ כדי לבסס את האשמה הסופית - תקנה 58 דהיינו בגידה במולדת.

סיכומו של כתב האישום - שלוש שנות גלות בקזחסטן. 

גלות מפרכת

בשלב מסויים הועברו כל החסידים והתמימים מלוביאנקה אל בית הסוהר בוטירקי (אף הוא במוסקבה), לקראת הגלייתם לקזחסטן הרחוקה.

לאחר חודש תשרי תרצ”ו, הועלו שבעת החסידים לרכבת אסירים, כאשר לפני עלייתם לרכבת הוחזרו להם התפילין שנלקחו מהם, וחפצים נוספים. הם גם קיבלו חבילות מזון ממשפחותיהם.

הרכבת יצאה לדרכה, ואז החל מסע תלאות, מסע שהיה בו גם תחנות ביניים קצרות בהן הוכנסו האסירים לבית סוהר לשם המתנה לרכבת הבאה. הנסיעה ארכה למעלה מחודש ימים עד אשר הגיעו לטשקנט. ימים ספורים לאחר מכן, הועברו כולם לאלמא אטא ומשם לצ’ימקנט, עיר קטנה בקזחסטן, בה נשארו ר’ חיים אלעזר גורליק ובנו ר’ מענדל. את ר’ יצחק גולדין ור’ מאיר אבצן שלחו לעיר טורקיסטן, ואילו את ר’ יעקב מאסקליק, ר’ אבא לוין ור’ שלמה מטוסוב שלחו לכפר קטן בשם האלקינא, המרוחק מצ’ימקנט 35 ק”מ.

האחד מונה למנהל, והשני - נעלמו עקבותיו

האלקינא - כפר קטן ונידח ובו רחוב אחד בלבד. אל המקום הזה הוגלו השלושה האחרונים. נאסר עליהם לצאת מתחומי הכפר, ומידי עשרה ימים היה עליהם לחתום במשרדי הנ.ק.וו.ד. כדי לאשר את אי–בריחתם. תנאי החיים במקום היו קשים מנשוא. רק לאחר שרעיית ר’ אבא לוין הצטרפה אליהם, הדבר הקל בהרבה, שכן היא נסעה לעיר הקרובה והעבירה להם מוצרי מזון כמו גם מכתבים שנשלחו בחשאי אל אדמו”ר הריי”צ, או לבני משפחה ואחרים.  

ר’ שלמה מטוסוב התגורר בחדר אחד עם ר’ יעקב מאסקליק–ז’וראוויצער. זה האחרון שהיה מחשובי החסידים והיווה בדמותו סמל של מסירות נפש. הוא הותיר רושם עז על רעהו לחדר, כפי שסיפר ר’ שלמה לימים:

“קבענו עיתים לתורה, ולמדנו בכל האפשרות. ספרים הנחוצים שלחו לנו וגם השגנו בצ’ימקנט העיר הסמוכה [כנראה באמצעות רעיית ר’ אבא לוין]. מבין מה שעבר בתקופת הגלות הזו, עלי לציין במיוחד את הרושם העצום שהותיר הרה”ח ר’ יעקב ז”ל. התכונות הבולטות שלו היו טוב לב ושמחה. טוב לבו ממש פרץ ממנו. אם לא היה בסביבה יהודים להשפיע עליהם, הוא היה משפיע על גויים. ראיתי אותו לא פעם מנחם ומעודד גויים באסונותיהם. הם היו באים אליו להתברך ממנו, והוא היה מעודד אותם. גרנו כל הזמן בחדר אחד, והיה משוחח אתי הרבה, ומספר סיפורים חסידיים, והכל במאור פניו הידוע. יהיה זכרו ברוך”.

אילו היה בנוכחותם של שניים אלו, זה לצד זה, סוג של נחמה תוך הסתגלות למצב הגלותי, הרי שגם ימים אלה לא ארכו.

באחד הימים נעצרו השניים והושמו מאחורי סורג ובריח. המשטרה טפלה עליהם כי המשיכו לפעול נגד הממשלה הסובייטית בעודם מרצים את עונש גלותם. לאחר חודש ימים של מאסר, נגזר עליהם עשר שנות גלות ועבודות כפיה. 

מספר ימים לאחר מכן, הופרדו השניים - וזו הייתה הפעם האחרונה שאחד החסידים ראה את ר’ יעקב, שכן מאז נעלמו עקבותיו. במשך השנים הועלו השערות שונות לגבי גורלו: היו שאמרו כי הוצא להורג, היו שטענו שנפטר במחנות עבודה. ר’ שלמה שהכירו מקרוב בתקופתו האחרונה, משער שעקב מצב בריאותו, נפטר תוך זמן קצר במחנה של חולים או במרכז רפואי כלשהוא.

ר’ שלמה מטוסוב עצמו הוגלה למחנה עבודה אחד וממנו למחנה אחר, עד שלבסוף השלטונות נענו להפצרות אביו, וניאותו לשולחו לגלות פתוחה. בתקופה הבאה נשלח מהגלות היישר לצבא. הייתה בכך סכנה עצומה, שכן באותם ימים התחוללה מלחמת העולם השניה. למזלו, שלטונות הצבא סירבו לגייסו בגלל עברו “המפואר” במחנות. במקום זאת, נשלח לעבוד בשביל הצבא במכרות פחם במדינת טורקמניסטן.

לאחר ארבעה ימים, כשהדיה של השבת המתקרבת החלו להישמע, הבין כי שוב יהיה עליו להילחם על שמירת שבת כפי שהיה במחנות קודמים. הוא החליט אפוא לעשות צעד מסוכן ביותר - לערוק. אומר ועושה. ר’ שלמה שיחד פקיד בתחנת רכבת הסמוכה, ועלה על רכבת שיעדה לעיירה אחרת, בה שהה שלושה שבועות. שם הצליח להשיג תעודה של יהודי פולני שנפטר, דוד בירנבוים שמו. על תעודה זו שילם כמות הגונה של קמח בעוד שאת הפספורט הרוסי העלה באש.

מטורקמניסטן נסע לעיר טשקנט שבאוזבקיסטן, שכן שמע שחסידים רבים הגיעו לשם בגלל המלחמה. במקום הזה פגש החסיד הנודע הרב ניסן נמנוב אותו הכיר עוד ממלחובקה. הרב נמנוב כיהן כמנהל וראש ישיבות ‘תומכי תמימים’ בטשקנט, והוא מינה את ר’ שלמה לסגנו בניהול הישיבה.

נערה וילד בגלות מרצון

“גיהנום עלי אדמות” - זהו התיאור ההולם את הגלות בצ’ימקנט אליה הוגלו ר’ חיים אלעזר ובנו ר’ מענדל גורליק. אמנם לא נגזר על הנידונים עבודת פרך, אבל מאידך היה עליהם למצוא עבודה כדי לפרנס את עצמם. גם תנאי המקום היו קשים יותר, שכן בצ’ימקנט של אותן שנים, לא היה חשמל ומים; התושבים גרו בבתי חימר, ואיש כמובן לא דאג ליהודים שהוגלו למקום בעוון בגידה במדינה.

בשל כך, הבת הצעירה מריישא גורליק החליטה לנסוע לצ’ימקנט כדי לסייע לאביה ואחיה. הייתה זו מסירות אדירה מצידה. היא יצאה ברכבת רגילה בו בזמן שאביה יצא ברכבת אסירים. כשהגיעה למקום, התברר לה שהמשלוח של האסירים בו נמצאים היקרים לה, עדיין לא הגיע. היא התגוררה באופן זמני בבית של קזחית, לה סיפרה כי ברחה מהבית. בכל יום הגיעה לתחנת רכבת בציפייה לרכבת האסירים. היא חששה מאוד מהאיחור, והזילה דמעות רבות בתפילות שאביה ואחיה יגיעו מהר ובשלום. מספר שבועות חלפו עד שזכתה לראות את אביה ואחיה יורדים מהרכבת.

לאחר חצי שנה הגיעו למקום גם מרת חיה דובה והנכד שלהם ר’ מרדכי קוזלינר, שבא ללמוד תורה אצל הסבא. לא היה פשוט כלל ועיקר לשלוח את הילד לאיזור בו מפעם לפעם התפרצו מגיפות מסוכנות. אמו מרת ציפא שהכירה והוקירה את כוח החסידים, ניגשה עם ילדה אל חסידים שישבו והתוועדו, וסיפרה כי היא עומדת לשלוח את בנה לצ’ימקנט, וביקשה שיברכוהו שלא יחלה. החסידים בירכוהו, וכידוע מה שהתוועדות חסידית יכולה לפעול אין מלאך מיכאל יכול לפעול, ומרדכי הצעיר, במשך חמש שנות שהותו בגלות צ’ימקנט, לא נזקק אפילו לא למדידת חום.

ברכת הרבי הפתיעה

שלוש שנות גלות חלפו, ובני משפחת גורליק כבר המתינו בקוצר רוח לשוב לביתם. אלא שלקראת תום תקופת הגלות התברר להם, שהמסמכים המעידים כי הגלות היא למשך שלוש שנים בלבד - אבדו. אי לכך ייאלצו האב והבן להישאר בגלות עד שימצאו את המסמכים.

כך התארכה הגלות ונמשכה, כשאיש לא ידע מתי תסתיים.

הישועה הגיעה בזכות ברכת הרבי הריי”צ, באמצעות הבת מרת מוסיא קצנלבויגן.

הפרשיה החלה בשלהי שנת תר”צ, או אז נקרא ר’ מענדל גורליק לשרת בצבא. בהוראת הרבי הריי”צ דאגה מרת מוסיא לשחרורו באמצעות רופא שהתגורר בעיירה סטרי רוסיה. בתקופה הבאה שלח אליה הרבי כמה תמימים הזקוקים ל’פטור’ מהצבא כדי שהיא תסייע גם להם באמצעות הרופא הנזכר.

בתקופת גלותו של אביה, שלח אליה הרבי הריי”צ את ר’ נחום זלמן גורביץ כדי שתסייע לו לסדר פטור. חרף כל הקשיים שניצבו בדרכה, הצליחה לסדר את הפטור. בעקבות הצלחה זו שיגר אליה הרבי הריי”צ גלויה ובה ברכה על טיפולה המסור, והוא צירף ברכות שה’ יעזור במה שהיא צריכה.

לימים סיפרה גב’ מוסיא (ע”ה) בשיחה עם כותב השורות כיצד פירשה את דברי הרבי:

“היו שני דברים שהיו צריכים ברכה וישועה: האחד, מסמכים המאסר של אבא שאבדו. שנית - זרע של קיימא. היינו שש שנים לאחר החתונה, הלכנו לטובי הרופאים שערכו סידרת בדיקות וקבעו שאני ובעלי בריאים ואין סיבה בעולם שלא יהיו לנו ילדים. המשכנו ללכת לרופאים אבל לא כתבנו לרבי, כיון שלא ראינו שיש בעיה רפואית.

כשקיבלתי מענה כה ברור בנוגע לשחרור ובנוגע לילדים, התמלאתי בביטחון גמור שדברי הרבי יתקיימו במילואם.

ואכן הברכות התממשו מהר. בשנת תרצ”ט ילדתי את בתי - פייגא [וולוביק], ובאותם ימים הוחלט לשחרר את אבא. הוריי עם אחי ר’ מענדל הגיעו מהגלות, וכשיצאתי מבית–הרפואה - נפגשנו לראשונה. השמחה הייתה כה גדולה, עד שאבא בירך ‘שהחיינו’.

       

במשך השנים פורסמו תיאורים מפורטים מהגלות של חסידים נוספים שנאסרו באותם ימים, ובהם ר’ שמחה גורודצקי, ר’ זלמן בוטמן, ור’ מאיר אבצן, אך קצרה היריעה. נציין כי שלושתם שבו בשלום מהגלות, ולימים יצאו מרוסיה הסובייטית. גם הרב שמואל נוטיק שב בשלום מגלות זו, אך לאחר מלחמת העולם השניה, בעת הבריחה מלבוב, נאסר, הוגלה בשנית ונפטר בגלות.

מאסרים אלו לא הצליחו לשבור את רוחם הגאה והזקופה של החסידים, ולא הצליחו לסדוק את מסירות הנפש החב”דית בכלל, ושל הנאסרים בפרט. כיום לכולם יש נכדים ונינים, צאצאים לרוב, ממשיכים בדרך התורה והחסידות, מהם רבנים ושלוחים של הרבי בכל רחבי תבל הפועלים יומם ולילה להכין את העולם לקבלת פני משיח צדקנו.

 

מקורות: אגרות קודש, תולדות חב”ד ברוסיה הסובייטית, רשמי ביאורים, חב”ד במרוקו, מעשי אבות (גורליק), ארבעה חסידים, אורות באפילה, יהדות הדממה, תפארת בנים אבותם (תשורה חסקינד), תשורה זילברשטרום (תשע”ז), דבר, הבוקר, מארגען זשורנאל, בית משיח, ראיונות אישיים ועוד.

 

Reader Comments

There are no comments for this journal entry. To create a new comment, use the form below.

PostPost a New Comment

Enter your information below to add a new comment.

My response is on my own website »
Author Email (optional):
Author URL (optional):
Post:
 
All HTML will be escaped. Hyperlinks will be created for URLs automatically.