Share

Search
BeisMoshiach.org
Web
תגים
ששים שנה לייסוד הרשת "עשה לך רב" ##910 #1000 #1001 #1002 #1003 #1004 #1005 #1006 #1007 #1008 #1009 #1010 #1012 #1013 #1014 #1015 #1016 #1017 #1018 #1019 #1020 #1021 #1022 #1023 #1024 #1025 #1026 #1027 #1028 #1029 #1030 #1031 #1032 #1033 #1034 #1035 #1036 #1037 #1038 #1039 #1040 #1041 #1042 #1043 #1044 #1045 #1046 #1048 #1049 #1050 #1051 #1052 #1053 #1054 #1055 #1056 #1057 #1058 #1059 #1060 #1061 #1062 #1063 #1064 #1065 #1066 #1067 #1068 #1069 #1070 #1071 #1072 #1073 #1074 #1075 #1076 #1077 #1078 #1079 #1080 #1081 #1082 #1083 #1084 #1085 #1089 #1090 #1091 #1092 #1093 #1094 #1095 #1096 #1097 #1098 #1099 #1100 #1101 #1102 #1103 #1104 #1106 #1107 #1108 #1109 #1110 #1111 #1112 #1113 #1114 #1115 #1116 #1117 #1118 #1119 #1120 #1121 #1122 #1124 #1125 #1126 #1128 #1129 #1130 #1136 #1137 #1138 #1139 #1140 #1141 #1144 #1146 #215 #380 #825 #826 #827 #828 #829 #830 #831 #832 #833 #834 #835 #836 #837 #838 #839 #840 #841 #842 #843 #844 #845 #846 #847 #848 #849 #850 #851 #852 #853 #854 #855 #856 #857 #858 #859 #860 #861 #862 #863 #864 #865 #866 #867 #868 #869 #870 #871 #872 #873 #874 #875 #876 #877 #878 #879 #880 #881 #882 #883 #884 #885 #886 #887 #888 #889 #890 #891 #892 #893 #894 #895 #896 #897 #898 #899 #9 #90 #900 #901 #902 #903 #904 #905 #906 #907 #908 #909 #910 #911 #912 #913 #914 #915 #916 #917 #918 #919 #920 #921 #922 #923 #924 #925 #926 #927 #928 #929 #930 #931 #932 #933 #934 #935 #936 #937 #938 #939 #940 #941 #942 #943 #944 #945 #946 #947 #948 #950 #951 #952 #953 #954 #955 #956 #957 #958 #959 #960 #961 #962 #964 #966 #967 #968 #969 #970 #971 #973 #974 #976 #977 #978 #979 #980 #981 #982 #983 #984 #985 #986 #988 #989 #99 #990 #991 #992 #993 #994 #995 #996 #997 #998 #999 100 שנה למלחמת עולם הראשונה 120 שנה להתייסדות ישיבת תומכי תמימים 770 974 א' כסלו אבלות אגרות קודש אגרות קודש בפרסום ראשון אגרות קודש מתורגמות בפרסום ראשון אגרות תשל"ח אדמו"ר הזקן אדמו"ר הריי"צ אדר אהבת ישראל אוסטרליה אוצרות גנוזים אורות התניא בכלים דתיקון אורחים אחר מיטתו של הרב אחרוןחביב איטליה אייר איך ללמד חסידות לקהל הרחב אימון אישי אימון אישי אימוץ אירופה אירן אלול אליהו אמונה אמור אנ"שליחות אסירי ציון אסירים אפית מצות אקטואליה חב"דית ארגנטינה ארה"ב ארץ ישראל ב' איר ב' ניסן בא באור החסידות באר שבע בבא סאלי בדידי הווה עובדא בדפוס בהעלותך בהר–בחוקותי בוא נתוועד על זה בטחון בין המצרים ביקור חולים בית ספר למלאכה בית רבקה בלק במדבר במלאת מאה שנים לפרוץ מלחמת העולם הראשונה בני נח בעל שם טוב בעלז בעקבות הנבואה בראי העתונות ברוסיה הקומוניסטית ברזיל בריאות ברית מילה ברכת כהנים בר-מצווה ברסלב בשבילי ההיסטוריה בשליחות המלך בשם אומרם ג' השבועות ג' תמוז גאולה ומשיח גדולי ישראל גוש קטיף גיוס לצבא גיור גיל השידוכים גלגולה של נשמה גליון 1000 גליל גמילות חסדים גן ישראל גני ילדים דבר המערכת דבר מלכות דולרים דידן נצח דמות חסידית ה' אייר ה' טבת הבבא סאלי הבעל שם טוב הגות וואך הדפסת התניא ההתוועדות ב-770 הודו היסטוריה חב"דית היסטוריה חסידית היסטוריה מזווית חב"דית הכותל הכנסת אורחים הלכה המזכיר המקדש וכליו הפצת המעיינות הפרשה החסידית הצלת פליטי השואה הקהל הרב אברהם חיים נאה הרב חדקוב הרבי הרבי הריי"צ הרבי הרש"ב הרבי והאמן הרצלי'ה השואה השליחות לכיבוש אוסטרליה התוועדות‭ ‬חסידותית התקשרות התקשרות בצפון אפריקה התשובה ז' אדר זיו הפרשה זיכרון להולכים זיכרונות מבית אדמו"ר מהורש"ב זכרונות הרב סעדיה מעטוף ע"ה זכרונות חסידיים ח"י אלול חברון חג המו"צים חג סוכות חג שבועות חדש בעולם התורני חדשות חוזרים לישיבה חוני חופשה חטא המרגלים חיים חסידיים חיים של שליחות חיים של שליחות חינוך חירות חלֹוֹם חייו חמשה עשר באב חנוכה חסד חקת חשבון נפש חת"ת חתונה ט' אדר ט' כסלו ט"ו אלול ט"ו באב ט"ו בסיוון ט"ו בשבט טור אורח טור‭ ‬אישי טור למחשבה טורקיה טכנולוגיה בשירות הגאולה י' טבת י' שבט י"א ניסן י"ב תמוז י"ג אלול י"ג ניסן י"ט כסלו י"ט כסלו / מאמר בפירסום ראשון יד לאחים יובל לקבוצה יום הולדת יום ירושלים יום כיפור יומן המאסר יומן טוביה זילברשטרום. יומנו של תמים ב-770 יוסף י'ז תמוז יחידות אצל הרבי ילדי ישראל ימי בראשית ימים נוראים ימים נראים יפן יציאת מצרים ירושלים ישראל ארי'ה לייב כ‭' ‬מנחם‭ ‬אב‭ / ‬יום‭ ‬ההילולא כ' מנחם-אב כ' מרחשון כ"ב שבט כ"ד טבת כ"ד טבת כ"ז אדר כ"ז אדר / הגות וואָך כ"ח ניסן כ"ח סיון כ"ף במר-חשוון כוס של ברכה כותבים למערכת כינוס שלוחים כסלו כפר חבד כפר יונה כשרות כתבי יד בפרסום ראשון ל"ג בעומר ל"ג בעומר / בדידי הווה עובדא ל"ג בעומר / סקירה ל"ג בעומר / פתגמים ל"ג בעומר / שולחן-החג לדמותו של חסיד לדמותו של שליח לומדים ובונים מקדש לחיות עם הזמן - בעניני הגאולה ליל הסדר אצל הרבי ליל סדר ליל סדר לימוד חסידות לקהל הרחב לימוד רמב"ם לימוד תורה ליקוי חמה לכתחילה אריבער לקראת ג' תמוז לקראת י' שבט לקראת י"א ניסן לקראת כינוס השלוחים לקראת תשרי לשלום בית מאה שנה למלחמת עולם הראשונה מאוצר המלך מאחורי הקלעים מאמר הגות מבט אישי מבט חסדי מבצע הקהל מבצע יום הולדת מבצע מזוזה מבצע משיח מבצע נש"ק מבצע תפילין מבצעים מבצעים מדור הניגון מדין מדע מדקדקים בדבר מלכות מה אומר הרבי מהורש"ב מהר"ש מואב מופתים בשליחות מזווית חסידית מחיי התמימים מחנה קיץ מחשבה חסידית מיהו יהודי מכות מצרים מלחמת המפרץ מלחמת יום כיפור מלחמת לבנון מלחמת ששת הימים ממשיח וגאולה מנורה מנחם-אב מערת המכפלה מפגש איש מפי חסידים מפי כתבם מצוייני צה"ל מקווה מקסיקו מרבין בשמחה מרוקו מרחשון משה רבינו משולחן ההלכה משיח אין גאזעטן משיח בפרשה משיח וגאולה משיח וגאולה משיח וגאולה \ ודע מה שתשיב משיח וגאולה בעשרת המבצעים משפיע משקיעים בחינוך מתוועדים בדבר מלכות נזכרים ונעשים ני"א ניסן ניגון ניסן נס בצפת נקודת מלכות נשיא נשים סדר ניגונים סיון סיפור סיפור‭ ‬ולקחו סיפור‭ ‬חיים סיפור‭ ‬חיים סיפור לפורים סיפור מבצעים סיפורי מופת סיפורים ופתגמים סיפורים קצרים סכנת האינטרנט סכנת האינטרנט סליחות סעודת מלווה מלכה ספירת העומר ספר תורה ספרד סקירה עוורים עמלק ערי מקלט עשר שנים לגירוש עשרה בטבת פאה נכרית פדיון הבן פולטבה פורים פורים–קטן פטרבורג פינחס פסח פסח שני פעילות פעילות חב"דית פפרשת אמור פרה אדומה פרוייקט מיוחד | חי וקיים פרופיל חסידי פרשת אחרי-מות פרשת אמור פרשת בא פרשת בהר פרשת בחוקותי פרשת בלק פרשת במדבר פרשת בשלח פרשת דברים פרשת דרכים פרשת החודש פרשת וארא פרשת ואתחנן פרשת ויגש פרשת ויחי פרשת ויצא פרשת ויקהל פרשת ויקרא פרשת וירא פרשת וישב פרשת וישלח פרשת חוקת פרשת חיי שרה פרשת יתרו פרשת כי-תבוא פרשת כי-תצא פרשת כי-תשא פרשת לך-לך פרשת מטות פרשת מסעי פרשת מצורע פרשת מקץ פרשת משפטים פרשת נח פרשת נצבים פרשת נשא פרשת עקב פרשת פקודי פרשת צו פרשת קדושים פרשת קורח פרשת ראה פרשת שופטים פרשת שלח פרשת שמות פרשת שמיני פרשת תולדות פרשת תזריע פרשת תזריע-מצורע פרשת תצווה פרשת תרומה פתח תקוה צבאות השם צדקה צה"ל צו צוק איתן ציפייה לגאולה ציצית צמח צדק צפון אפריקה צפת צרפת קאמפ קידוש קידוש לבנה קנאת אחים קרבנות קרבנות הנשיאים קרח קרית גת קרן מחנה ישראל קשרים עם הרבי ר' עזריאל זעליג סלונים ראיון ראש השנה ראשון לציון רב לוי יצחק רב שיח רבי רבי זוסיא מאניפולי רבי רי"יץ רבי רש"ב רבנים רבנית חיה מושקא רבנית חנה רדיו רובשקין רוסיה רחל אמנו רמב"ם רפואה רש"ג רשב"י ש שבועון שהוא שליח שבועות שבת שבת בראשית שבת הגדול שבת חזון שו"ת חינוך שואת אירופה שולחן-השבת שופר שידוך שיעור תניא - חוצה יבשות ונשמות שלום בית שלֹח שליחות שליחות בצל הסכנה שלימות הארץ שלימות הארץ שמחה שמחות בית השואבה שמחת תורה שמחת תורה בליובאוויטש שמיטה שמירת הלשון שנה מעוברת שצעדרין שקלים תומכי תמימים תורה והוראה תורת המלך תימן תל אביב תלמוד תמוז תמונות מספרות תניא תעניות תפילה תשובה תשעה באב תשרי תשרי אצל הרבי
Visitor Feed
Thursday
Aug032017

"אחי מתועד במכתב אל הרבי"

“בית משיח” חושף את סיפור חייו של העילוי הצעיר הת’ מסעוד קאקון שנהרג בחורבן רעידת האדמה באגאדיר • אחיו’ כתב הרדיו והטלויזיה מר ניסים קינן, גילה בהפתעה את שם אחיו שזור במכתב ששוגר אל הרבי באותם ימים. במכתב זה מצא את התיעוד ההיסטורי אותו חיפש במשך חמישים ושבע שנים, על תפקידו של אחיו מסעוד קאקון כמשגיח בישיבה, עד למותו תחת הריסות הישיבה • תיעוד משפחתי מרגש 

היה זה לפני שמונה חודשים, בחודש כסלו, כאשר הרב ראובן מטוסוב - בנו של הרב שלמה מטוסוב, משלוחי הרבי במרוקו - התארח בבית חב”ד בבאר שבע בניהולו של השליח הרב זלמן גורליק, לשבת של גאולה. במהלך השבת התוועד עם הנוכחים, רבים מהם יוצאי מרוקו, וסיפר על תקופת ילדותו ובחרותו בקזבלנקה.

במוצאי השבת נערך טקס השקה לרגל צאתו לאור של הספר “חב”ד במרוקו”. בטקס השתתפו רבנים ואישי ציבור, ובהם הרב יהודה דרעי רבה של באר שבע ויליד מרוקו בעצמו.

בבוקרו של יום ראשון, הציע הרב גורליק לבקר את שדרן הרדיו והטלויזיה מר ניסים קינן. “הוא יוצא מרוקו ובוודאי ישמח לקבל את הספר הגדוש בזכרונות ותמונות ממרוקו” נימק הרב גורליק. שני השלוחים נסעו יחד לבית משפחת קינן כשהם אינם חולמים איזו דרמה רגשית צפויה להתחולל בעוד שעה קלה.

משנכנסו אל בית משפחת קינן, הציגו בפני ניסים את הספר החדש, וניסו להבין אם ניסים, או אי–מי מבני משפחתו, היו קשורים למוסדות חב”ד במרוקו. דוק של עצב עלה על פניו של ניסים שהשיב מיד: “אחי נהרג ברעידת האדמה באגאדיר. אחי הבכור מסעוד קאקון כיהן כמשגיח בישיבה ונהרג ברעידת האדמה המפורסמת בשנת 1960 (תש”כ)”.

בו במקום נפתח הספר בפרקים המתעדים את האסון הנורא של רעידת האדמה בה קיפחו חייהם עשרות תלמידי ישיבת חב”ד באגאדיר. לנגד עיניו של מר קינן הזדקר צילום ממכתבו של הרב שלמה מטוסוב לרבי, בו מספר על רעידת האדמה שפגעה בהם לצד פירוט שמות ההרוגים וקבורתם.

“אוי!” לפת מר קינן את ראשו. “הנה מופיע כאן שמו של אחי, מסעוד קאנון שכיהן כמשגיח בישיבה. לא להאמין! שנים ארוכות אני משקיע מאמצים בתיעוד רעידת האדמה באגאדיר, ועל סופו הטראגי של אחי, והנה תיעוד אותנטי, ראשון מסוגו, במכתב ששוגר באותם ימים אל הרבי מליובאוויטש.

“ניסים קינן, שדרן הרדיו והטלויזיה הידוע בקולו נוסך הרוגע, יצא מכליו בהתפעלות לעיני אורחיו, שני השלוחים של הרבי.

כשוך התרגשותו, הזמין את שני אורחיו לאולפן הרדיו שבביתו, והקליט עמם תוכנית רדיו מיוחדת המתארת ומתעדת את פועלם של השלוחים במרוקו, לצד גילוי הספר החדש “חב”ד במרוקו”. התוכנית שודרה בימים הבאים פעמיים: ב’קול ישראל’ וב’רדיו מורשת’. בהמשך אף שידר תכנית נוספת על חב”ד במרוקו עם כותב השורות.

מה היה סיפורו של האח מסעוד קאנון? איזה כשרון אדיר נמחק מתחת לעיי החורבות של בניין ישיבת חב”ד באגאדיר באותו לילה אפל ונורא? על מה הייתה ההתרגשות הגדולה?

העילוי

מסעוד קאקון נולד בשנת תש”ב בעיירה אולד–ברחיל שבמרוקו. אביו ר’ שמעון קאקון היה סוחר מכובד בקהילתו.

באחד הימים שמע מאחיו שהתגורר בקזבלנקה על קיומה של ישיבת חב”ד בעירם כשהוא קושר כתרים לראשה של הישיבה. בעקבות זאת שלח את בנו הבכור מסעוד, ללמוד בישיבה החב”דית.

אחיו של מסעוד, מר ניסים קינן, זוכר היטב את הימים ההם: “למרות שהייתי ילד קטן, אני זוכר היטב את הביקורים של מסעוד בבית בשעה שקיבל חופשה מהישיבה. הוא היה משחק איתי ופעם אף קנה לי תלת אופן.

“לימים שוחחתי עם חבריו מהישיבה, בהם גם קרובי משפחתנו, וכולם סיפרו כי אחי היה ‘עילוי’ של ממש, שהיה שקוע ראשו ורובו בלימוד הגמרא. הוא היה רב–כשרונות, והיה בקי במספר שפות: ערבית מרוקאית, ערבית קלאסית, צרפתית, עברית, וגם מעט אידיש. למרות גילו הצעיר, החל ללמוד שחיטה ומילה במקביל ללימודי הגמרא, ואף הוסמך לעסוק בכך. עם הזמן אחי מסעוד הפך לחסיד חב”ד של ממש. הוא אף גידל זקן”.

לקראת ראש השנה תש”כ, שלח מסעוד קאקון מכתב ברכה לרבי, והרבי מה”מ אף השיב לו במכתב אישי.

חורבן אגאדיר

בשלהי שבט תש”כ ביקש הרב שלמה מטוסוב, כי העילוי הצעיר יקח על עצמו משימה כבדת משקל, לעמוד בראשות ישיבת חב”ד באגאדיר. הישיבה בעיר התפתחה ונוהלה בשנים הראשונות על ידי הרב עזריאל חייקין שליט”א, אך כיוון שגורש על ידי השלטונות באמתלות שונות, היה צריך למצוא לו ממלא מקום. תחילה החליף את מקומו התלמיד חיים אלבז, אך לקראת נישואיו, היה צריך למצוא לו מחליף. הרב מטוסוב ראה במסעוד קאקון הצעיר, דמות ראויה לראשות הישיבה באגאדיר למרות שהיה בן 18 שנים בלבד.

בתקופה הראשונה ערכו השניים חפיפה, כאשר ר’ חיים אלבז כיהן כראש ישיבה ולצדו כיהן קאקון כמשגיח. אולם לא ארכו הימים, ומסעוד החליק בטבעיות לתפקיד הנכבד של ראש ישיבת אגאדיר ומנהלה.

העתיד התורני הוורוד שהמתין לו, נגדע באחת באור ליום שלישי, ב’ באדר תש”כ. הייתה זו שעת לילה מאוחרת. תלמידי הישיבה באגאדיר, קרוב מאוד לחוף האוקיינוס האטלנטי, נמו את שנתם השלווה בקומה השניה של הישיבה. לפתע פקדה את אגאדיר רעידת אדמה בעוצמה של 6.7 בסולם ריכטר. במשך חמש–עשרה שניות טולטלה העיר כמו הייתה מגדל קלפים. אלפי בניינים, ובהם בניין ישיבת חב”ד, קרסו תחתיהם. התוצאה הייתה איומה: עשרות אלפי הרוגים ופצועים, ובהם עשרות תלמידי הישיבה ואנשי צוות שהיו לכודים בתוך הריסות הבניין.

לעלם הצעיר, מסעוד קאקון, היה גיס בעל אותו שם - ר’ מסעוד קאקון ע”ה שהיה סוחר גדול. הוא נסע עם משאיתו ממקום למקום כדי למכור סחורות. בעת רעידת האדמה שהה הגיס כמאתיים ק”מ מאגאדיר. מיד כששמע על האסון רעידת האדמה, נסע לאגאדיר כדי לבדוק מה קרה לבניו, לגיסו, ולבני משפחה נוספים ששהו בישיבה. 

ניסים קינן: “גיסי מסעוד קאקון, הגיע לישיבה והצליח להציל את בנו יעיש (אשר), שזעק כל העת. בזכות זעקותיו הצליחו למצוא אותו. כיוון שהחילוץ היה מורכב, נסע מסעוד לעיירה אולד–ברחיל בה התגוררנו כולנו, וביקש את עזרת המשפחה המורחבת לסייע לו בחילוץ. ואכן, רעייתו–אחותי חנה, והוריי זכרונם לברכה הצטרפו אליו לנסיעה. כבר בשעות הבוקר שבו לבניין החרב של הישיבה, שם הצליחו לחלץ את הבן ההרוג יצחק, וכן את אחי מסעוד קאקון, שאף הוא נהרג. לצד זאת, הם הצליחו לחלץ גם ילדים חיים, בהם התלמיד משה אוחיון.

“מראות הטרגדיה והזוועה זעזעו את אמא שלי. היא נכנסה להיסטריה והיא נשכבה על הקרקע כשהיא צועקת ובוכה ללא הרף. מאז ועד יומה האחרון נשאה עמה את הכאב הגדול של אובדן בנה הבכור. גם אני, למרות שהייתי ילד קטן, לקחתי את הסיפור בצורה קשה. זכרון האובדן של אחי מלווה אותי עד עצם היום הזה”.

כדי למנוע מעשי ביזה ואסונות נוספים, אסרו השלטונות על אזרחים לעסוק בחילוץ הפצועים או הגופות, אך הדוד מסעוד קאקון התעקש להביא את בנו ואת שאר ההרוגים לקבורה יהודית מסודרת בעיר מגוריו. כמו כן ביקש להביא את משה אוחיון ששרד בנס, אל ביתו. וכך הועמסו על משאית ההרוגים והניצולים, והם הוצאו מהעיר למרות עינם הפקוחה של השלטונות. את הנפטרים דאג להביא לקבורה בבית העלמין הסמוך “איית באהאמו”, סמוך לציון הצדיק הנודע רבי דוד בן ברוך שנפטר לפני כמאתיים שנה.

הקושי לדווח לרבי על האסון

זמן קצר לאחר מכן, קיבל הרב שלמה מטוסוב הודעה טלפונית בהולה על רעידת האדמה. הרב מטוסוב נחפז להגיע לאגאדיר, שם שהה לאורך תקופת החילוץ, ופיקח מקרוב על מאמצי חילוץ ואיתור תלמידי הישיבה. הגיהינום הנורא של אגאדיר באותם ימים, והאסון הכל כך קשה שאירע בקרב תלמידיו, הותירו את רישומם העמוק בנפשו של הרב מטוסוב. הוא סיפר על כך במכתבים ששיגר באותם ימים. אולם לרבי הוא נמנע מלכתוב פרטים, באמרו כי אינו מסוגל לכך.

בא כוח הרבי באירופה ובאפריקה, הרב בנימין גורודצקי, שקיבל ממנו דיווחים, העבירם אל הרבי. הרבי מצדו שיגר לרב מטוסוב מכתבי עידוד. רק ימים ארוכים לאחר מכן, אזר הרב מטוסוב לכתוב לרבי בפרוטרוט, ובין השאר הוא מציין: “.. המנהל חיים אלבאז עם המשגיח מסעוד קאקון, הראשון ניכר שנשאר תחת המפולת, והשני הוריו הוציאוהו באותו היום וקברוהו”.

גם על פי עדותו של המורה ר’ שלמה עבו עולה, כי המשגיח מסעוד קאקון נהרג מיד ברעידת האדמה וחולץ כבר באותו יום על ידי בני משפחתו, בעוד שגופו של חיים אלבז חולץ רק לאחר חודשים ארוכים, והוא הובא לקבורה באגאדיר.

התיעוד הנעלם

הזיכרונות ממשיכים להציף את לבו של ניסים קינן: “כפי שאמרתי, לאורך השנים נשאו הוריי את כאב השכול המייסר. חדרו של אחי הפך לחדר זכרון אחר הבן העילוי שכיהן כמשגיח בישיבה, ונהרג.

“במשך השנים חיפשנו תיעוד היסטורי על עבודתו של אחי בישיבה, ותיעוד מותו הטראגי ברעידת האדמה תחת הריסות בניין הישיבה.

“בין שלל עיסוקיי, אני משמש גם כמדריך טיולים באירופה ובצפון אפריקה. במהלך ביקוריי הרבים במרוקו, השקעתי מאמצים באיתור מידע על רעידת האדמה, ובפרט בקשר לאחי. הצלחתי לאתר מסמכים המתעדים את פעילות הצי השישי של צבא ארה”ב, שהיו מהראשונים לסייע בחילוץ, אך לא מצאתי שם עדויות לפי שמות הרוגים. כל מאמציי עלו בתוהו.

“לאחרונה הוצג בפניי הספר ‘חב”ד במרוקו’ ובו פרקים המתעדים במסמכים אותנטיים את שאירע באגאדיר, ובין השאר מצאתי שם פירוט רשימת הניצולים וההרוגים. ברשימה ששיגר הרב מטוסוב לרבי לאחר האסון, מצאתי את שמו של אחי מסעוד. לא היה גבול להתרגשותי. חמישים ושבע שנים חלפו מאז, והנה סוף סוף מצאתי תיעוד היסטורי להימצאותו של אחי בתפקיד משגיח בישיבה ועל חילוץ גופו בידי הוריי והבאתו לקבורה.

הרבי בוכה בפורים

בעקבות רעידת האדמה הקשה, הורה הרבי מה”מ לשלוחים במרוקו, כי בתענית אסתר שחלה באותם ימים, יוסיפו בתפילה וצדקה. במקביל שיגר מברק מיוחד לרבה הראשי של מרוקו, הרב שאול דאנאן:

“ביחד עם כל אחינו דמרוקו שליט”א, מבכים את השריפה אשר שרף השם עושה מעשה בראשית, בקהלה קדישא אגאדיר ותפלתנו בהדי צבורא שיגדור השם פרצות עמו בכל מקום שהם והריסותיו יקים בקרוב ממש ומתוך מנוחה והרחבה יבנו קהלות ומוסדות תורה ומצוה עדי קיום היעוד ובניתי’ כימי עולם בביאת משיח צדקנו. בפריסת שלום אחינו הנאנחים בכבוד ובברכה.

מנחם שניאורסאהן”

מספר ימים עברו מאז רעידת האדמה, אתא ובא יום הפורים. מידי שנה מתוועד הרבי לכבוד היום, כאשר התוועדות זו נחשבת לשמחה במיוחד. אך הפעם ההתוועדות היתה באווירה אחרת, במהלכה בכה הרבי בכי נורא. הרבי אף הזכיר בכאב את דבר האסון הנורא שפקד את אגאדיר באותם ימים:

“מסתמא קראו כולם אודות המאורע “את אשר קרהו” באגאדיר. יש להתחזק בתקוה ובטחון, שימצאו בחיים עוד רבים גם מאלה שעדיין לא העבירו אותם למקומות אחרים. ובכל אופן הרי ישנם כאלה שיודעים אודותם (שנספו בהאסון), אשר אפילו נפש אחת מישראל היא עולם מלא (כפסק דין המשנה). ועל זה ישנה עצה אחת:

“ובהקדם מארז”ל שמביא רבנו הזקן באגרת התשובה: אם היה רגיל לקרות דף אחד יקרא ב’ דפים לשנות פרק א’ ישנה ב’ פרקים וכו’. ולא רק ב’ פעמים ככה, אלא כמה פעמים ככה […] ועד”ז ביחס לתיקון הדבר בהנוגע אלינו ולפעולותינו - שבמקום מוסד אחד יקימו כמה מוסדות, במקום תלמיד אחד יעמידו כמה וכמה תלמידים, ובמקום תלמידה אחת יעמידו כמה וכמה תלמידות”.

עד כמה העניין העסיק את הרבי באותם ימים, ניתן ללמוד מהתנצלות ששיגר הרבי בשושן פורים אל מר שלום לוין, מזכ”ל הסתדרות המורים בישראל: “אחת הסיבות להתעכבות המענה שלי היה גם כן האסון באגאדיר, ואף על פי שהידיעות האחרונות משם הודיעו על דבר הצלת מספר מסויים מהתלמידים תהלה לא־ל, אבל הרי אפילו נפש אחת בישראל עולם מלא היא, ועל אחת כמה וכמה הרבה מהם. ויהי רצון שלא יהיו לאחינו בני ישראל בכל מקום שהם שום ענינים של עגמת נפש, וינצלו כל הכוחות והאמצעים בעניני טוב הלוך וטוב הלוך ואור”.

Reader Comments

There are no comments for this journal entry. To create a new comment, use the form below.

PostPost a New Comment

Enter your information below to add a new comment.

My response is on my own website »
Author Email (optional):
Author URL (optional):
Post:
 
All HTML will be escaped. Hyperlinks will be created for URLs automatically.