Share

Search
BeisMoshiach.org
Web
תגים
ששים שנה לייסוד הרשת "עשה לך רב" ##910 #1000 #1001 #1002 #1003 #1004 #1005 #1006 #1007 #1008 #1009 #1010 #1012 #1013 #1014 #1015 #1016 #1017 #1018 #1019 #1020 #1021 #1022 #1023 #1024 #1025 #1026 #1027 #1028 #1029 #1030 #1031 #1032 #1033 #1034 #1035 #1036 #1037 #1038 #1039 #1040 #1041 #1042 #1043 #1044 #1045 #1046 #1048 #1049 #1050 #1051 #1052 #1053 #1054 #1055 #1056 #1057 #1058 #1059 #1060 #1061 #1062 #1063 #1064 #1065 #1066 #1067 #1068 #1069 #1070 #1071 #1072 #1073 #1074 #1075 #1076 #1077 #1078 #1079 #1080 #1081 #1082 #1083 #1084 #1085 #1089 #1090 #1091 #1092 #1093 #215 #380 #825 #826 #827 #828 #829 #830 #831 #832 #833 #834 #835 #836 #837 #838 #839 #840 #841 #842 #843 #844 #845 #846 #847 #848 #849 #850 #851 #852 #853 #854 #855 #856 #857 #858 #859 #860 #861 #862 #863 #864 #865 #866 #867 #868 #869 #870 #871 #872 #873 #874 #875 #876 #877 #878 #879 #880 #881 #882 #883 #884 #885 #886 #887 #888 #889 #890 #891 #892 #893 #894 #895 #896 #897 #898 #899 #9 #90 #900 #901 #902 #903 #904 #905 #906 #907 #908 #909 #910 #911 #912 #913 #914 #915 #916 #917 #918 #919 #920 #921 #922 #923 #924 #925 #926 #927 #928 #929 #930 #931 #932 #933 #934 #935 #936 #937 #938 #939 #940 #941 #942 #943 #944 #945 #946 #947 #948 #950 #951 #952 #953 #954 #955 #956 #957 #958 #959 #960 #961 #962 #964 #966 #967 #968 #969 #970 #971 #973 #974 #976 #977 #978 #979 #980 #981 #982 #983 #984 #985 #986 #988 #989 #99 #990 #991 #992 #993 #994 #995 #996 #997 #998 #999 100 שנה למלחמת עולם הראשונה 120 שנה להתייסדות ישיבת תומכי תמימים 770 974 א' כסלו אבלות אגרות קודש אגרות קודש בפרסום ראשון אגרות קודש מתורגמות בפרסום ראשון אדמו"ר הריי"צ אדר אהבת ישראל אוסטרליה אוצרות גנוזים אורות התניא בכלים דתיקון אורחים אחר מיטתו של הרב אחרוןחביב איטליה אייר איך ללמד חסידות לקהל הרחב אימון אישי אימוץ אירופה אירן אלול אליהו אמונה אמור אנ"שליחות אסירי ציון אסירים אפית מצות אקטואליה חב"דית ארה"ב ארץ ישראל ב' איר ב' ניסן באור החסידות בבא סאלי בדידי הווה עובדא בדפוס בהעלותך בהר–בחוקותי בוא נתוועד על זה בטחון בין המצרים ביקור חולים בית ספר למלאכה בית רבקה בלק במדבר במלאת מאה שנים לפרוץ מלחמת העולם הראשונה בני נח בעל שם טוב בעלז בעקבות הנבואה בראי העתונות ברוסיה הקומוניסטית ברזיל בריאות ברית מילה ברכת כהנים בר-מצווה ברסלב בשבילי ההיסטוריה בשליחות המלך בשם אומרם ג' השבועות ג' תמוז גאולה ומשיח גדולי ישראל גוש קטיף גיוס לצבא גיור גיל השידוכים גלגולה של נשמה גליון 1000 גליל גמילות חסדים גן ישראל גני ילדים דבר המערכת דבר מלכות דולרים דמות חסידית ה' אייר ה' טבת הבעל שם טוב הגות וואך הדפסת התניא ההתוועדות ב-770 היסטוריה חב"דית היסטוריה חסידית היסטוריה מזווית חב"דית הכותל הכנסת אורחים הלכה המזכיר המקדש וכליו הפצת המעיינות הפרשה החסידית הצלת פליטי השואה הקהל הרב אברהם חיים נאה הרב חדקוב הרבי הרבי הריי"צ הרבי הרש"ב הרבי והאמן הרצלי'ה השואה השליחות לכיבוש אוסטרליה התוועדות‭ ‬חסידותית התקשרות התקשרות בצפון אפריקה התשובה ז' אדר זיו הפרשה זיכרון להולכים זיכרונות מבית אדמו"ר מהורש"ב זכרונות הרב סעדיה מעטוף ע"ה זכרונות חסידיים ח"י אלול חברון חג המו"צים חג סוכות חג שבועות חדש בעולם התורני חדשות חוזרים לישיבה חוני חופשה חטא המרגלים חיים חסידיים חיים של שליחות חיים של שליחות חינוך חלֹוֹם חייו חמשה עשר באב חנוכה חסד חקת חשבון נפש חת"ת חתונה ט' אדר ט' כסלו ט"ו אלול ט"ו באב ט"ו בסיוון ט"ו בשבט טור‭ ‬אישי טור למחשבה טכנולוגיה בשירות הגאולה י' טבת י' שבט י"א ניסן י"ב תמוז י"ג אלול י"ג ניסן י"ט כסלו י"ט כסלו / מאמר בפירסום ראשון יד לאחים יובל לקבוצה יום הולדת יום ירושלים יום כיפור יומן המאסר יומנו של תמים ב-770 יוסף י'ז תמוז יחידות אצל הרבי ילדי ישראל ימי בראשית ימים נוראים ימים נראים יפן יציאת מצרים ירושלים ישראל ארי'ה לייב כ‭' ‬מנחם‭ ‬אב‭ / ‬יום‭ ‬ההילולא כ' מנחם-אב כ"ב שבט כ"ד טבת כ"ד טבת כ"ז אדר כ"ז אדר / הגות וואָך כ"ח ניסן כ"ח סיון כ"ף במר-חשוון כינוס שלוחים כסלו כפר חבד כפר יונה כשרות כתבי יד בפרסום ראשון ל"ג בעומר ל"ג בעומר / בדידי הווה עובדא ל"ג בעומר / סקירה ל"ג בעומר / פתגמים ל"ג בעומר / שולחן-החג לדמותו של חסיד לדמותו של שליח לומדים ובונים מקדש לחיות עם הזמן - בעניני הגאולה ליל הסדר אצל הרבי ליל סדר ליל סדר לימוד חסידות לקהל הרחב לימוד רמב"ם לימוד תורה ליקוי חמה לקראת ג' תמוז לקראת י' שבט לקראת י"א ניסן לקראת כינוס השלוחים לקראת תשרי לשלום בית מאה שנה למלחמת עולם הראשונה מאוצר המלך מאחורי הקלעים מאמר הגות מבט אישי מבט חסדי מבצע הקהל מבצע יום הולדת מבצע מזוזה מבצע משיח מבצע נש"ק מבצע תפילין מבצעים מבצעים מדור הניגון מדין מדע מה אומר הרבי מהורש"ב מהר"ש מואב מופתים בשליחות מזווית חסידית מחיי התמימים מחנה קיץ מחשבה חסידית מיהו יהודי מכות מצרים מלחמת המפרץ מלחמת יום כיפור מלחמת לבנון מלחמת ששת הימים ממשיח וגאולה מנחם-אב מערת המכפלה מפגש איש מפי חסידים מפי כתבם מקווה מקסיקו מרבין בשמחה מרוקו מרחשון משה רבינו משיח אין גאזעטן משיח בפרשה משיח וגאולה משיח וגאולה משיח וגאולה \ ודע מה שתשיב משיח וגאולה בעשרת המבצעים משפיע משקיעים בחינוך מתוועדים בדבר מלכות נזכרים ונעשים ניגון ניסן נס בצפת נקודת מלכות נשיא נשים סדר ניגונים סיון סיפור סיפור‭ ‬ולקחו סיפור‭ ‬חיים סיפור‭ ‬חיים סיפור לפורים סיפור מבצעים סיפורי מופת סיפורים ופתגמים סיפורים קצרים סכנת האינטרנט סכנת האינטרנט סליחות ספירת העומר ספר תורה ספרד סקירה עוורים עמלק ערי מקלט עשר שנים לגירוש עשרה בטבת פאה נכרית פדיון הבן פולטבה פורים פורים–קטן פטרבורג פינחס פסח פסח שני פעילות פעילות חב"דית פפרשת אמור פרה אדומה פרוייקט מיוחד | חי וקיים פרופיל חסידי פרשת אחרי-מות פרשת אמור פרשת בא פרשת בהר פרשת בחוקותי פרשת בלק פרשת במדבר פרשת בשלח פרשת דברים פרשת דרכים פרשת החודש פרשת וארא פרשת ואתחנן פרשת ויגש פרשת ויחי פרשת ויצא פרשת ויקהל פרשת ויקרא פרשת וירא פרשת וישב פרשת וישלח פרשת חוקת פרשת חיי שרה פרשת יתרו פרשת כי-תבוא פרשת כי-תצא פרשת כי-תשא פרשת לך-לך פרשת מטות פרשת מסעי פרשת מצורע פרשת מקץ פרשת משפטים פרשת נח פרשת נצבים פרשת נשא פרשת עקב פרשת פקודי פרשת צו פרשת קדושים פרשת קורח פרשת ראה פרשת שופטים פרשת שלח פרשת שמות פרשת שמיני פרשת תולדות פרשת תזריע פרשת תזריע-מצורע פרשת תצווה פרשת תרומה צבאות השם צדקה צה"ל צו צוק איתן ציפייה לגאולה ציצית צמח צדק צפון אפריקה צפת צרפת קידוש קידוש לבנה קנאת אחים קרבנות קרבנות הנשיאים קרח קרן מחנה ישראל קשרים עם הרבי ר' עזריאל זעליג סלונים ראיון ראש השנה ראשון לציון רב לוי יצחק רב שיח רבי רבי זוסיא מאניפולי רבי רי"יץ רבי רש"ב רבנים רבנית חיה מושקא רבנית חנה רדיו רוסיה רחל אמנו רמב"ם רפואה רשב"י ש שבועון שהוא שליח שבועות שבת שבת בראשית שבת הגדול שבת חזון שו"ת חינוך שואת אירופה שולחן-השבת שופר שידוך שלום בית שלֹח שליחות שליחות בצל הסכנה שלימות הארץ שלימות הארץ שמחה שמחות בית השואבה שמחת תורה שמחת תורה בליובאוויטש שמיטה שמירת הלשון שנה מעוברת שצעדרין שקלים תומכי תמימים תורה והוראה תורת המלך תימן תלמוד תמוז תניא תעניות תפילה תשובה תשעה באב תשרי תשרי אצל הרבי
Visitor Feed
Friday
Aug112017

'שחיטת ליובאוויטש' פירושו של דבר הוא שהרבי מליובאוויטש אחראי על השחיטה

עד לפני כמה עשרות שנים היה בשר ועוף ב’שחיטת ליובאוויטש’ בגדר מצרך נדיר עבור רבים. כיום התחרות בשוק פורחת ומשגשגת, מספר חברות משווקות בשר ועוף בשחיטת ליובאוויטש בהשגחתם המהודרת של רבנים חב”דים ומתחרות על הכיס החב”די >> יצאנו לבדוק את המקור להקפדה על שחיטת ליובאוויטש: מתי זה החל ומדוע? האם רבותינו נשיאינו הקפידו רק על שחיטת ליובאוויטש? מתי נתן הרבי ‘אחריות’ על השחיטה, והאם שחיטת ליובאוויטש היא בהכרח ברמת הכשרות המהודרת ביותר? וגם… איך זה קשור להלשנה על אדמו”ר הזקן ובנו אדמו”ר האמצעי 

מאת זלמן צרפתי

מסופר על רבי לוי יצחק מברדיטשוב שנקלע פעם לאחד הכפרים. הגיע אליו הקצב המקומי ושאלו האם הוא משמש כשוחט. לאחר שרבי לוי יצחק השיב בחיוב, ביקשו הקצב לשחוט עבורו פרה היות והשוחט הרגיל שעמו היה נוהג לעבוד גר במרחק, ויקח זמן רב עד שהוא יגיע והוא זקוק לבשר בדחיפות. תמורת השירות הבטיח הקצב לשלם לרבי לוי יצחק פי שניים ממה שמקובל לשלם לשוחט.

רבי לוי יצחק השיב לקצב שהוא מוכן לשחוט את הפרה בחפץ לב, אך קודם לכן, יש לו בקשה. “אני זקוק בדחיפות לסכום כסף”, אמר רבי לוי יצחק לקצב ונקב בסכום גבוה מעט. “האם תוכל להלוות לי, ואשיב לך כאשר אחזור לכפר אחרי שאגייס את הכסף הדרוש לי. והרי חזותי אומרת שהנני מוצלח באסיפת צדקה ואין ספק שעמך ישראל יפתחו בפני דלתותיהם וייענו בשמחה לבקשת הצדקה שלי, כך שאין לך מה להיות מודאג”.

השיב הקצב לרבי לוי יצחק שאמנם את פרתו הוא מוכן לתת לו לשחוט, אך אחרי הכל, הוא אינו מכירו ולמרות חזותו כשל יהודי מכובד, הוא אינו יכול להפקיד את ממונו בידי אדם שאינו מכיר כלל.

אמר לו רבי לוי יצחק: “כשמדובר בעניין פעוט כמו כסף, אינך סומך על חזותי כאדם ישר ונאמן, לעומת זאת כשמדובר בשחיטה, שזהו עניין הרבה יותר חשוב ואחראי, איך אתה יכול לסמוך על חזותי מבלי להכיר אותי”?

מזון משפיע על הנפש

בקיץ תשל”ה פתח הרבי ב’מבצע כשרות’. בשיחה מיוחדת שנשא הרבי בט”ז תמוז, פנה הרבי בקריאה נרגשת לבני ובנות ישראל שיתחזקו במיוחד במצוות הכשרות. בין השאר אמר הרבי כי השחיתות וההידרדרות הרוחנית במצב היהדות בדורות האחרונים הוא תסמין חיצוני שנגרם בעקבות העדר שמירת הכשרות; ואי שמירה על דיני טהרת–המשפחה.

הרבי אמר כי מובא בספרי הקודש וגם מוזכר בספרי המדע כי המזון המתעכל בגוף, משפיע לא רק על גופו של האדם אלא גם על נפשו ותכונותיו. ולכן לאכילת ושתיית מזון בלתי כשר ישנה השפעה שלילית ביותר על נטיותיו של האדם. 

כידוע, מעבר לעיסוק במבצע כשרות, הכשרת מטבחים וההשתדלות לגרום לכמה שיותר יהודים לאכול כשר, מקפידים אנ”ש חסידי חב”ד לאכול אך ורק מזון בכשרויות מהודרות ביותר. ואם במזון בכלל כך, על אחת כמה וכמה כשמדובר בבשר שבו ההקפדה אינה רק על כשרות מהודרת בלבד, אלא על ‘שחיטת ליובאוויטש’.

כיום ישנה תחרות מבורכת בענף של ‘שחיטת ליובאוויטש’. מספר חברות המתמחות בשחיטת עופות ובקר ב’שחיטת ליובאוויטש’ בהכשר רבנים חב”דים מוכרים, קיימות בשוק ומתחרות על ליבו וכיסו של הצרכן החב”די וניתן לומר כי רוב רובם של משפחות חסידי חב”ד מקפידים כיום לרכוש אך ורק משחיטה זו.

אולם מסתבר כי לא תמיד היה זה המצב. היו תקופות שבהן הקפידו מאוד על שחיטה של חסידי חב”ד, אולם היו גם תקופות שבהן אפילו רבותינו נשיאינו סמכו על שוחטים יראי שמיים שלא נמנו במוצהר על חסידי חב”ד.

יצאנו לבדוק מה עומד מאחורי ההקפדה על ‘שחיטת ליובאוויטש’.

אחריות עצומה ורמת אימון גבוהה

“נושא השחיטה ותפקיד השוחט טומן בחובו אחריות כבדה מאוד ודורש יראת שמים ורמת אמון הגבוהה ביותר בין כל מקצועות הקודש”, אומר הרב שלום דיקשטיין, שוחט ובודק ממלבורן באוסטרליה. “אם קרה שרב טעה בפסק הלכה, תמיד אפשר לברר הדברים עם רב אחר. גם כשמוהל מתרשל במלאכתו רח״ל, זה יתגלה בסופו של דבר. אולם שוחט יכול להוציא טריפה תחת ידו ואיש זולתו לא יוכל לדעת על כך. לכן נדרשת משוחט מידה גבוהה של יושר ויראת שמיים״. 

“בשולחן–ערוך מובא שהשו״ב צריך להיות ‘ירא שמים מרבים’. ויש בזה שלושה פירושים. א. שיהיה ירא שמים מימים רבים, כלומר זמן רב. ב. שרבים מעידים עליו שהוא ירא שמים. ג. שהוא ירא שמים יותר מרוב האנשים. אבל החידוש של שחיטת ליובאוויטש בדווקא הוא, שכדי להיות ירא שמים באמת - יש ללמוד חסידות לעומק”.

כך הכל התחיל

שחיטת חב”ד היא למעשה אחת ההקפדות הראשונות של החסידים והיה זה אחד מסלעי המחלוקת הראשונים שבין המתנגדים לחסידים. זה החל מתקנת הסכינים המלוטשות - אחד החידושים הגדולים שהנהיג אדמו”ר הזקן. בעצם, תקנה זו נתקנה על ידי המגיד ממזריטש, אך אדמו”ר הזקן הוא זה שביסס והפיץ אותה.

חידוש זה של אדמו”ר הזקן, היה כאמור אחד מסלעי המחלוקת בין המתנגדים לחסידים. המתנגדים האשימו את החסידים בהקמת כת נפרדת מהיהדות וההוכחה שלהם הייתה שהחסידים מתנזרים מלאכול מהשחיטה הכשרה של כלל ישראל אלא מקפידים לאכול רק מהשחיטה שלהם. טענה זו אף צורפה לכתב ההלשנה נגד אדמו”ר הזקן ושנים לאחר מכן גם לכתב ההלשנה שהוגש כנגד בנו אדמו”ר האמצעי.

לא ניכנס להסבר הטכני של החידוש שבסכינים המלוטשות, בעיקר משום שכיום, ההידור שהנהיג אדמו”ר הזקן הפך לנחלת הכלל ולא ניתן למצוא כיום שוחט או משחטה שישתמשו בסכינים שאינם מלוטשות.

וכפי שמעיד האדמו”ר האמצעי (באגרת ל’ באג”ק שלו) שגם חוגי המתנגדים, “שאמונתם ברב החסיד דווילנא” - “אוכלים גם מסכין מלוטש”.

אולם על אף שתקנת הסכינים המלוטשים נתקבלה בתפוצות ישראל, המשיכו רבותינו נשיאינו להמשיך ולעודד שחיטה מיוחדת לחסידי חב”ד. באגרות רבות ובהוראות שנתנו רבותינו נשיאינו לחסדים בעיירות ובכפרים, הורו להקפיד לאכול רק משחיטתו של שוחט חסידי. הסיבה העיקרית לכך, הייתה כי מעבר לחדות הסכין ומיומנות השחיטה, את עיקר החשיבות ייחסו הרביים לדמותו של השוחט.

דמותו של השוחט החב”די

“צריכים לדקדק מאוד שיהיו השוב”ים הממונים זהירים וזריזים וידועים ביראת ה’ יותר משו”ב בזמן התלמוד”, פסק אדמו”ר הזקן בשולחן–ערוך שלו הלכות שחיטה.

גם אדמו”ר האמצעי כתב “אזהרה נוראה” לכל השוחטים והבודקים בקהילות החב”דיות, הן ביחס ללימוד ושינון תמידי של הלכות שחיטה ובדיקה, והן ביחס לדמותו של השוחט שצריך להיות ירא אלוקים ולא חלילה מי שחשוד בפריקת עול בדרכי ה’ (‘אגרות קודש’ אדמו”ר האמצעי עמ’ שיב).

“שוחט” - אמר הריי”צ באחת משיחותיו, “אינו ‘סקאטאבאיעץ’, איש האוחז מאכלת בידו והורג בהמות… שוחט הוא הלב של הקהילה, ועליו להיות רוח החיים של הקהילה, לארגן קביעויות ללימוד התורה וכיו”ב, ובנוסף לכך, מתעסק הוא גם באומנות הזביחה, אבל לא זו היא עבודתו העיקרית.

דמותו של השוחט כאיש עליה, מנותק מהבלי העולם ומונח כל כולו בתורה ועבודת ה’. מנהיג רוחני שדואג גם לפרנסתם הרוחנית של בני קהילתו והסובבים אותו היא העומדת למעשה ביסודה של השחיטה החב”דית. אלו היו הדרישות מהשוחטים ב’שחיטת ליובאוויטש’. הרבי אף הוסיף לדרישות גם הבנה והנהגה באהבת ישראל. וכך כותב הרבי:

“ויש להוסיף בנוגע לאומנות הזביחה גופא, ש’צריכא בדיקה אבישרא ואטורפא’ [בדיקת הסכין בציפורן ובבשר] ‘בדק לה בריש לישני’ [בדיקה בקצה הלשון] דיש לומר ענינו בעבודה, שהשוחט צריך לבדוק את עצמו שלא יהיו לו צפרניים דוקרות… וכן צריך לבדוק את דיבורו, תוכן הדברים וסגנונם, שיהיה כדבעי למהוי, ובלאו הכי אינו אלא ‘סקאטאבאיעץ’, איש בעל מאכלת שהורג בהמות, ואז טוענת נגדו הבהמה: מדוע נוטל אתה את החיות שלי, במה הנך יותר טוב ממני?!”

לימודי שחיטה בסדרי הלימוד של תומכי תמימים

הדרישה לשוחטים חסידים בעלי צורה המונחים בתורה ועבודת ה’ בנגלה ובחסידות, גרמה לכך שכאשר הקים הרבי הרש”ב את תומכי תמימים, לימוד השחיטה הפך לחלק מסדרי הישיבה. מאות תלמידי התמימים בליובאוויטש התמחו אז ב’אומנות הזביחה’ והוכשרו להיות שוחטים ובודקים (שו”ב).

התואר שו”ב הוצמד לשוחטים, שכן בעבר נהוג היה לרוב כי השוחט היה גם בודק את כשרות הבהמה לאחר שחיטתה מחשש טריפה. גם כיום, כל שוחט חייב לדעת גם בדיקות על בוריין, ואי אפשר לקבל תעודת שוחט ללא התמחות בבדיקה. בדרך כלל השוחטים עובדים ברוטציה - אחד שוחט ורעהו בודק.

ההחלטה להכשיר את תלמידי הישיבה לשמש כשוחטים ובודקים, הביאה לכך שבמרבית הערים והעיירות ברחבי רוסיה היו שוחטים חסידיים. אצל חסידים היה ידוע שכאשר חסידים ומתנגדים חיו בעיירות קטנות בהן היה מקום רק לרב אחד ושוחט אחד, ביקשו תמיד החסידים למנות את השוחט החסידי בעוד את משרת הרב הותירו בידי הצד השני.

עם עליית הקומוניסטים לשלטון, התברר בדיעבד כי העובדה שחסידים רבים שוחטים אפשרה את המשך אכילת הבשר הכשר, והרבי הריי”צ שלח שלוחים רבים על מנת שישחטו עופות עבור היהודים הרבים בכל גלילות רוסיה.

שוחט בערדליים?

כאמור, ההקפדה הייתה על שחיטה חסידית תרתי משמע. לא די היה בכך שהשוחטים ישתייכו לאנ”ש חסידי חב”ד, אלא ההקפדה הייתה על שוחטים יראי שמיים במלא מובן המילה. בנוסף, דרשו רבותינו נשיאינו מהשוחטים החסידיים, שינון הלכות השחיטה ולימוד דא”ח בעניינים הקשורים לשחיטה באופן כמעט יומיומי מעבר כמובן להנהגה באופן של יראת שמיים מופלגת.

אחד הסיפורים המפורסמים בקשר לזה, הוא סיפורם של שוחטי נעוול שהגיעו לרבי הצמח צדק כשבפיהם טענות אלו על אלו. הקשיב הצמח צדק לטענות השונות, ולא הגיב. אך כאשר טען אחד הצדדים שהשוחט השני נועל ערדליים, שהיו סוג של אופנה מודרנית, מיד נזעק הרבי הצמח צדק והתפלא כיצד שוחט יכול לנעול ערדליים?

בזמן הצמח צדק התנהל פעם דיון בין אחד מגדולי ישראל לאחד מגדולי החסידים. במהלך הדיון, העיר אותו רב לחסיד כי הרבי הצמח צדק דווקא אינו ידוע כמחמיר בהלכות שחיטה ולגבי השוחט. כששמע זאת החסיד תקנו מיד ואמר לו: “טעות בידך, הן נכון שהרבי הקל לפעמים בנוגע לעניין פרטי בדיני השחיטה במידה ומצא לכך יסוד וסמך בדברי הפוסקים, אולם בשוחט עצמו, חלילה להקל לחפש היתרים שהרי איכות השחיטה היא עניין כללי ותמידי”.

גם במכתבים של הרבי לשוחטים אנו מוצאים את ההוראה ששוחט לא יעבור שלשה ימים בלא לימוד מעמיק של חסידות. כך למשל כותב הרבי לשוחט בלונדון (י”ב טבת תשי”ב): “בודאי למותר לעוררו ע”ד התאמצות בקביעות עתים בתורת הנגלה ובתורת החסידות, ובפרט כשבאים למקום חדש, אשר אנשי המקום מביטים עליו שזה הגידולים דליובאַוויטשער רבי, וזה דוגמא מהו שוחט חסידי”.

הרבי מחדש את ‘שחיטת ליובאוויטש’

עופות רבים חלפו תחת המאכלת מאז התקופה בה כל משפחה נטלה תרנגול מן החצר והלכה אתו אל שוחט העיירה כדי לשחוט את העוף לסעודת השבת. השחיטה התעשייתית החלה עוד טרם המלחמה, אולם התפתחה מאוד בעיקר לאחריה עם התפתחות הטכנולוגיה וריכוז ענף המשק והלול בידי אנשי תעשייה.

מי שחידש את ההקפדה על שחיטת ליובאוויטש בדורנו הוא כמובן הרבי מלך המשיח. אחת ההתייחסויות הראשונות של הרבי לנושא של שחיטת ליובאוויטש הייתה ביחידות לרב יצחק הענדל שבתקפידו כרב קהילת חב”ד במונטריאול קנדה היה אחראי על מתן ההכשר לבשר ולשחיטות שנעשו עבור הקהילה.

עד אז היה בעיר שוחט אחד חב”די, שאצלו קנו רוב חסידי חב”ד את מוצרי הבשר, אולם היו כמה מחסידי חב”ד שאכלו משחיטתו של שוחט שהשתייך לחצר חסידית אחרת, ולא הקפידו לאכול משחיטתו של השוחט החב”די. עם התרחבות הקהילה החב”דית, החליט הרב הענדל לפתוח פס ייצור של מוצרי בשר בשחיטת ליובאוויטש, תחת השגחת ועד הרבנים ותחת השגחתו האישית.

אלא שלצורך ביסוס והרחבת מערכת השחיטה החב”דית, היה צורך לצרף למערכת שוחטים נוספים. מכיוון שלא היו אז בעיר מספיק שוחטים חב”דיים, שקל הרב הענדל לצרף לצוות השוחטים החב”די שוחט חסידי, שלא היה חסיד חב”ד. למען הדיוק, יש לציין שאנשי חב”ד במונטריאל הקימו אז גוף חב״די רשמי, שפיקח על כל תהליך הכנת הבשר - מהשחיטה ועד למכירה לציבור, והכוונה היתה למנות את אותו שוחט בתור בודק.

הרב הענדל העלה את הרעיון בפני הרבי ביחידות שהתקיימה בסביבות חג השבועות בשלהי שנות הי”ודים.

הרבי מליובאוויטש אחראי על השחיטה

במהלך היחידות, אמר הרבי לרב הענדל שעליו להתחיל להנהיג שתהיה במונטריאול ‘שחיטת ליובאוויטש’.

שאל הרב הענדל את הרבי: מה זאת אומרת ‘שחיטת ליובאוויטש’? וענה לו הרבי: שחיטת ליובאוויטש היא שחיטה כזו שכ”ק מו”ח אדמו”ר היה אוכל ממנה.

הרב הענדל הבין כנראה שהרבי מבקש להנחיל ברגעים אלה לעדת החסידים הנהגה חדשה, ולכן אמר לרבי שעדיין איננו מבין בדיוק מהי ההגדרה של ‘שחיטת ליובאוויטש’, אליה מתכוון הרבי. הבהיר לו הרבי: כאשר אומרים שבשר מסויים הוא בשחיטת ליובאוויטש, הרי הפירוש הוא שהרבי מליובאוויטש אחראי על השחיטה, והרבי יכול להיות אחראי על השחיטה רק כאשר כל השוחטים הם יראי שמים. ומכיוון שהרמב”ם כותב (בהלכות יסודי התורה) “והאיך היא הדרך לאהבתו ויראתו, בשעה שיתבונן האדם במעשיו (של הקב”ה) ויראה מהן חכמתו וכו’” — הרי מי שרוצה ללמוד על גדולת ה’ ולהתבונן בה, חייב ללמוד חסידות.

שאל הרב הענדל: ואם אותו שוחט שיש לנו כאן במונטריאול לומד בספרים של חסידות פולין (ונקב בשמות הספרים בהם לומד אותו שוחט), האם זה בסדר?

בשלב זה נעץ הרבי את מבטו ברב הענדל ואמר לו: ספרים אלה הם אמנם פירושים טובים על התורה, אבל הלימוד בהם אינו נחשב להתבוננות בגדולת ה’. ‘שחיטת ליובאוויטש’ היא שחיטה של שוחטים חסידיים שגם לומדים חסידות בעצמם וגם משפיעים על בני הקהילה בדרכי החסידות.

במהלך היחידות אמר לו הרבי גם את המשפט הבא: “אם אתה מכיר את השוחט ויודע שהוא ירא שמיים, אתה רשאי לאכול מהשחיטה שלו. אולם כדי לומר שזוהי ‘שחיטת ליובאוויטש’ - בשביל זה צריך השוחט ללמוד חסידות”.

 

האם שחיטות אחרות - אינן מהודרות?

למרות ההקפדה היתרה שלנו כחסידי חב”ד על שחיטת ליובאוויטש, מובן שאין להטיל דופי בשחיטות מהודרות אחרות כשהן המתנהלות על פי כל הכללים וההידורים על ידי שוחטים ובודקים יראי שמיים.

דברי הרבי ביחידות לרב הענדל, מלמדים על ההשקפה של הרבי בעניין שחיטת ליובאוויטש: הרבי אינו פוסל שחיטה שאינה שחיטת ליובאוויטש ואינו קובע שיהודי שאינו לומד חסידות אינו יכול להיות ירא שמים, חס ושלום. הרבי אומר שבהחלט יש שו״בים יראי–שמים שאינם לומדים חסידות ואף ניתן לאכול משחיטתם, אלא שהיא לא נקראת ‘שחיטת ליובאוויטש’. במלים אחרות: כדי לאכול משחיטת שו”ב כזה ללא חשש, נדרשת היכרות אישית שלו ואין לסמוך על החזקה הכללית.

זוהי גם הסיבה לכך שמעולם לא היתה הנחיה כלשהי להקפיד על שחיטת ליובאוויטש עד כדי קביעה שיש צורך בהכשרת כלים אם בשר שאינו משחיטת ליובאוויטש התבשל בכלים של חסידי חב”ד. חס ושלום לומר שזה בשר לא כשר, שהרי המדובר הוא בהידור בלבד.

דברים ברוח זו ניתן למצוא כבר באגרת ששלח אדמו”ר הזקן לאנ”ש חסידי חב”ד בווילנא בעקבות טענות שעלו משם כאילו החסידים מטילים דופי בשחיטה המקומית של ווילנא. וכך כותב אדמו”ר הזקן לחסידיו: “אהובי אחי ורעיי אנ״ש דקהילת וילנא ה’ עליהם יחיו. השחיטה בסכינים מלוטשים היא מצוה רבה ועצומה אשר החזיקו בה רבותינו קדושי עליון נ״ע וממש וממש נתנו נפשם עליה, ואין כסף נחשב למאומה להיות שוחט קבוע. אך אם לפעמים מסובים בסעודת מצוה עם אנשי עירם, חלילה לפרוש מהם, להחזיקם כאוכלי נבלות ח”ו הס מלהזכיר. ומעודי לא נזהרתי מהכלים, אף מבני יומן. ותוכן ומהות העניין אי אפשר לבאר במכתב באר היטב”.

להקפיד במקסימום

אז האם עצם העובדה שהבשר הוא ‘שחיטת ליובאוויטש’ מעיד בהכרח על כשרותו המהודרת? האם הרבי לוקח על עצמו אחריות על הכשרות של כל בהמה או עוף שנשחטים על–ידי שוחט שלומד חסידות?

“ברור שהדברים של הרבי לא נותנים תעודת ביטוח אוטומטית לכל שחיטה שנקראת ‘שחיטת ליובאוויטש’”, אומר הרב שלום דיקשטיין, שוחט ובודק בקהילת חב”ד במלבורן אוסטרליה.

“כשהרבי אומר שליובאוויטש לוקחת אחריות - הווי אומר כאשר השחיטה היא כדבעי. הרבי בעצמו אומר ששחיטת ליובאוויטש פירושו שהשוחט הוא ירא שמיים. צריך להקפיד במקסימום עם כל ההקפדות והחומרות הנהוגות. יש לעשות הכל כדי שלא תצא מכשלה תחת ידינו ח״ו. רק אחרי שנעשו המאמצים הללו, עדיין אנחנו בני אדם ו״שגיאות מי יבין״, כאן מגיעה מטריית האחריות של הרבי”.

״באופן אישי”, מוסיף הרב דיקשטיין, “זו הסיבה שאני מקפיד לשחוט רק עבור שחיטת ליובאוויטש. כיון שאני יודע שרק בשחיטה כזו קיים סוג של ״ביטוח״, שלאחר שאעשה כל שביכולתי, לא תצא מכשלה מתחת ידיי”.

מעניין לסיים עם עדותו של הרה”ח ר’ מרדכי קלמנסון, בנו של הרב ישראל שמעון קלמנסון, השוחט של הרבי, כי מידי שנה כאשר היה נכנס לרבי לאחר ששחט את תרנגול הכפרות, דיבר איתו הרבי על מצב השחיטה בעולם, והיו שנים בהן דיבר הרבי במיוחד אודות החשיבות של ‘שחיטת ליובאוויטש’.

החסיד שנחשף במסירות נפש

סיפורים רבים מסופרים על אותם מאבקים בין החסידים למתנגדים שהסתיימו בדרך כלל ברב מתנגד ושוחט מאנ”ש. סיפור כזה התרחש באחת העיירות בזמן הרבי הצמח צדק.

חסיד אחד הוזמן לשמש כמלמד באחת העיירות. טרם נסיעתו נכנס ליחידות לרבי הצמח צדק. ביחידות אמר לו הרבי שעבור שחיטה חסידית צריך מסירות נפש. הוא לא הבין את דברי הרבי, משום שהוא הרי איננו שו״ב, אולם הוא נצר את הדברים בליבו.

שנים לאחר מכן, השוחט החסידי בעיירה נסתלק לבית עולמו, והמשרה נקלעה למאבק איתנים. החסידים באותה עיירה היו אנשים פשוטים, ופעם במהלך אחד הוויכוחים, הטיח הרב ה’מתנגד’ בחסידים שאין להם זכות לקבוע את זהות של השוחט כיון שאין הם יודעים ללמוד.

שמע זאת המלמד והציע לרב לערוך תחרות בלימוד. הוא הציע שהם יפתחו את פירוש המהרש”א (שאז הודפס כספר נפרד) באקראי, וכל אחד בתורו יצטרך להסביר את המהרש”א במקום שנפתח.

לאחר כמה ניסיונות בהם ניסה לשונו של הרב נאלמה ומולו המלמד הסביר בטוב טעם את דברי המהרש”א, נכנע הרב והסכים למסור את משרת השוחט לחסידים.

לאחר מכן, תפסו החסידים את המלמד וביקשו לערוך בו משפט. הכיצד זה ‘חשף’ את למדנותו לעין כל, והתנהג כמי שמתגאה בלימודו?

סיפר להם את המלמד את היחידות עם הצמח צדק והדברים שנשכחו מליבו. “כששמעתי את התרברבותו של הרב, נזכרתי בדברי הרבי שעבור שחיטה צריך מסירת הנפש, והבנתי שהגיע הרגע עליו דיבר הרבי למסירות נפש…”.

רק אינטרסים כלכליים?

ריבוי גופי הכשרות והמתיחות ביניהם, גורמות לעיתים לאדם הפשוט שאינו בקי ברזי הכשרות לחשוב בטעות כי מה שעומד מאחורי הכשרויות השונות הוא רק אינטרסיים כלכליים.

בדברים שנשא הרב הענדל לפני פטירתו בפני חברי ‘ועד המוסיפין’ בקראון הייטס, התייחס הרב לטענות אלו בהקשר של ההקפדה על שחיטת ליובאוויטש: “אחד הענינים העיקריים בכשרות הוא ענין השחיטה, שחיטת ליובאוויטש. אנשים חושבים שכל העניין הוא פוליטי, וישנם אינטרסים וסיבות כאלו או כאלו ואין לזה קשר עם כשרות. להווי ידוע שכל הטענות האלו באים מצד היצר הרע, ומה שעומד מאחוריו זהו ענין ההוצאה שבשר ליובאוויטש עולה יותר כסף, או שצריך להטריח את עצמו להשיג את זה, או סיבות אחרות שמונעים אותו מלהשיג בשר ליובאוויטש.

“וישנם כאלה הטוענים מהו שחיטת ליובאוויטש, כשר זה כשר. הרבי פעם אמר שהוא בעצמו אחראי לשחיטת ליובאוויטש. צריך להיות שוחט חסיד חב”ד, והכשר הבשר גם צריך להיות תחת השגחת ליובאוויטש” אמר הרב הענדל.

Reader Comments

There are no comments for this journal entry. To create a new comment, use the form below.

PostPost a New Comment

Enter your information below to add a new comment.

My response is on my own website »
Author Email (optional):
Author URL (optional):
Post:
 
All HTML will be escaped. Hyperlinks will be created for URLs automatically.