Share

Search
BeisMoshiach.org
Web
תגים
ששים שנה לייסוד הרשת "עשה לך רב" ##910 #1000 #1001 #1002 #1003 #1004 #1005 #1006 #1007 #1008 #1009 #1010 #1012 #1013 #1014 #1015 #1016 #1017 #1018 #1019 #1020 #1021 #1022 #1023 #1024 #1025 #1026 #1027 #1028 #1029 #1030 #1031 #1032 #1033 #1034 #1035 #1036 #1037 #1038 #1039 #1040 #1041 #1042 #1043 #1044 #1045 #1046 #1048 #1049 #1050 #1051 #1052 #1053 #1054 #1055 #1056 #1057 #1058 #1059 #1060 #1061 #1062 #1063 #1064 #1065 #1066 #1067 #1068 #1069 #1070 #1071 #1072 #1073 #1074 #1075 #1076 #1077 #1078 #1079 #1080 #1081 #1082 #1083 #1084 #1085 #215 #380 #825 #826 #827 #828 #829 #830 #831 #832 #833 #834 #835 #836 #837 #838 #839 #840 #841 #842 #843 #844 #845 #846 #847 #848 #849 #850 #851 #852 #853 #854 #855 #856 #857 #858 #859 #860 #861 #862 #863 #864 #865 #866 #867 #868 #869 #870 #871 #872 #873 #874 #875 #876 #877 #878 #879 #880 #881 #882 #883 #884 #885 #886 #887 #888 #889 #890 #891 #892 #893 #894 #895 #896 #897 #898 #899 #9 #90 #900 #901 #902 #903 #904 #905 #906 #907 #908 #909 #910 #911 #912 #913 #914 #915 #916 #917 #918 #919 #920 #921 #922 #923 #924 #925 #926 #927 #928 #929 #930 #931 #932 #933 #934 #935 #936 #937 #938 #939 #940 #941 #942 #943 #944 #945 #946 #947 #948 #950 #951 #952 #953 #954 #955 #956 #957 #958 #959 #960 #961 #962 #964 #966 #967 #968 #969 #970 #971 #973 #974 #976 #977 #978 #979 #980 #981 #982 #983 #984 #985 #986 #988 #989 #99 #990 #991 #992 #993 #994 #995 #996 #997 #998 #999 100 שנה למלחמת עולם הראשונה 120 שנה להתייסדות ישיבת תומכי תמימים 770 974 א' כסלו אבלות אגרות קודש אגרות קודש בפרסום ראשון אגרות קודש מתורגמות בפרסום ראשון אדמו"ר הריי"צ אדר אהבת ישראל אוסטרליה אוצרות גנוזים אורות התניא בכלים דתיקון אורחים אחר מיטתו של הרב אחרוןחביב אייר איך ללמד חסידות לקהל הרחב אימון אישי אימוץ אירופה אירן אלול אליהו אמונה אמור אנ"שליחות אסירי ציון אסירים אפית מצות אקטואליה חב"דית ארה"ב ארץ ישראל ב' איר ב' ניסן באור החסידות בבא סאלי בדידי הווה עובדא בדפוס בהעלותך בהר–בחוקותי בוא נתוועד על זה בטחון בין המצרים ביקור חולים בית ספר למלאכה בית רבקה בלק במדבר במלאת מאה שנים לפרוץ מלחמת העולם הראשונה בני נח בעל שם טוב בעלז בעקבות הנבואה בראי העתונות ברוסיה הקומוניסטית ברזיל בריאות ברית מילה ברכת כהנים בר-מצווה ברסלב בשבילי ההיסטוריה בשליחות המלך בשם אומרם ג' השבועות ג' תמוז גאולה ומשיח גדולי ישראל גוש קטיף גיוס לצבא גיור גיל השידוכים גלגולה של נשמה גליון 1000 גליל גמילות חסדים גן ישראל גני ילדים דבר המערכת דבר מלכות דולרים דמות חסידית ה' אייר ה' טבת הבעל שם טוב הגות וואך הדפסת התניא ההתוועדות ב-770 היסטוריה חב"דית היסטוריה חסידית היסטוריה מזווית חב"דית הכותל הכנסת אורחים הלכה המזכיר המקדש וכליו הפצת המעיינות הפרשה החסידית הצלת פליטי השואה הקהל הרב אברהם חיים נאה הרב חדקוב הרבי הרבי הריי"צ הרבי הרש"ב הרבי והאמן הרצלי'ה השואה השליחות לכיבוש אוסטרליה התוועדות‭ ‬חסידותית התקשרות התקשרות בצפון אפריקה התשובה ז' אדר זיו הפרשה זיכרון להולכים זיכרונות מבית אדמו"ר מהורש"ב זכרונות הרב סעדיה מעטוף ע"ה זכרונות חסידיים ח"י אלול חברון חג המו"צים חג סוכות חג שבועות חדש בעולם התורני חדשות חוזרים לישיבה חוני חופשה חטא המרגלים חיים חסידיים חיים של שליחות חיים של שליחות חינוך חלֹוֹם חייו חמשה עשר באב חנוכה חסד חקת חשבון נפש חת"ת חתונה ט' אדר ט' כסלו ט"ו אלול ט"ו באב ט"ו בסיוון ט"ו בשבט טור‭ ‬אישי טור למחשבה טכנולוגיה בשירות הגאולה י' טבת י' שבט י"א ניסן י"ב תמוז י"ג אלול י"ג ניסן י"ט כסלו י"ט כסלו / מאמר בפירסום ראשון יד לאחים יובל לקבוצה יום הולדת יום ירושלים יום כיפור יומן המאסר יומנו של תמים ב-770 יוסף י'ז תמוז יחידות אצל הרבי ילדי ישראל ימי בראשית ימים נוראים ימים נראים יפן יציאת מצרים ירושלים ישראל ארי'ה לייב כ‭' ‬מנחם‭ ‬אב‭ / ‬יום‭ ‬ההילולא כ' מנחם-אב כ"ב שבט כ"ד טבת כ"ד טבת כ"ז אדר כ"ז אדר / הגות וואָך כ"ח ניסן כ"ח סיון כ"ף במר-חשוון כינוס שלוחים כסלו כפר חבד כפר יונה כשרות כתבי יד בפרסום ראשון ל"ג בעומר ל"ג בעומר / בדידי הווה עובדא ל"ג בעומר / סקירה ל"ג בעומר / פתגמים ל"ג בעומר / שולחן-החג לדמותו של חסיד לדמותו של שליח לומדים ובונים מקדש לחיות עם הזמן - בעניני הגאולה ליל הסדר אצל הרבי ליל סדר ליל סדר לימוד חסידות לקהל הרחב לימוד רמב"ם לימוד תורה ליקוי חמה לקראת ג' תמוז לקראת י' שבט לקראת י"א ניסן לקראת כינוס השלוחים לקראת תשרי לשלום בית מאה שנה למלחמת עולם הראשונה מאוצר המלך מאחורי הקלעים מאמר הגות מבט אישי מבט חסדי מבצע הקהל מבצע יום הולדת מבצע מזוזה מבצע משיח מבצע נש"ק מבצע תפילין מבצעים מבצעים מדור הניגון מדין מדע מה אומר הרבי מהורש"ב מהר"ש מואב מופתים בשליחות מזווית חסידית מחיי התמימים מחנה קיץ מחשבה חסידית מיהו יהודי מכות מצרים מלחמת המפרץ מלחמת יום כיפור מלחמת לבנון מלחמת ששת הימים ממשיח וגאולה מנחם-אב מערת המכפלה מפגש איש מפי חסידים מפי כתבם מקווה מקסיקו מרבין בשמחה מרוקו משה רבינו משיח אין גאזעטן משיח בפרשה משיח וגאולה משיח וגאולה משיח וגאולה \ ודע מה שתשיב משיח וגאולה בעשרת המבצעים משפיע משקיעים בחינוך נזכרים ונעשים ניגון ניסן נס בצפת נקודת מלכות נשיא נשים סדר ניגונים סיון סיפור סיפור‭ ‬ולקחו סיפור‭ ‬חיים סיפור‭ ‬חיים סיפור לפורים סיפור מבצעים סיפורי מופת סיפורים ופתגמים סיפורים קצרים סכנת האינטרנט סכנת האינטרנט סליחות ספירת העומר ספר תורה ספרד סקירה עוורים עמלק ערי מקלט עשר שנים לגירוש עשרה בטבת פאה נכרית פדיון הבן פולטבה פורים פורים–קטן פטרבורג פינחס פסח פסח שני פעילות פעילות חב"דית פפרשת אמור פרה אדומה פרוייקט מיוחד | חי וקיים פרופיל חסידי פרשת אחרי-מות פרשת אמור פרשת בא פרשת בהר פרשת בחוקותי פרשת בלק פרשת במדבר פרשת בשלח פרשת דברים פרשת דרכים פרשת החודש פרשת וארא פרשת ואתחנן פרשת ויגש פרשת ויחי פרשת ויצא פרשת ויקהל פרשת ויקרא פרשת וירא פרשת וישב פרשת וישלח פרשת חוקת פרשת חיי שרה פרשת יתרו פרשת כי-תבוא פרשת כי-תצא פרשת כי-תשא פרשת לך-לך פרשת מטות פרשת מסעי פרשת מצורע פרשת מקץ פרשת משפטים פרשת נח פרשת נצבים פרשת נשא פרשת עקב פרשת פקודי פרשת צו פרשת קדושים פרשת קורח פרשת ראה פרשת שופטים פרשת שלח פרשת שמות פרשת שמיני פרשת תולדות פרשת תזריע פרשת תזריע-מצורע פרשת תצווה פרשת תרומה צבאות השם צדקה צה"ל צו צוק איתן ציפייה לגאולה ציצית צמח צדק צפון אפריקה צפת צרפת קידוש קידוש לבנה קנאת אחים קרבנות קרבנות הנשיאים קרח קרן מחנה ישראל קשרים עם הרבי ר' עזריאל זעליג סלונים ראיון ראש השנה ראשון לציון רב לוי יצחק רב שיח רבי רבי זוסיא מאניפולי רבי רי"יץ רבי רש"ב רבנים רבנית חיה מושקא רבנית חנה רדיו רוסיה רחל אמנו רמב"ם רפואה רשב"י ש שבועון שהוא שליח שבועות שבת שבת בראשית שבת הגדול שבת חזון שו"ת חינוך שואת אירופה שולחן-השבת שופר שידוך שלום בית שלֹח שליחות שליחות בצל הסכנה שלימות הארץ שלימות הארץ שמחה שמחות בית השואבה שמחת תורה שמחת תורה בליובאוויטש שמיטה שמירת הלשון שנה מעוברת שצעדרין שקלים תומכי תמימים תורה והוראה תורת המלך תימן תלמוד תמוז תניא תעניות תפילה תשובה תשעה באב תשרי תשרי אצל הרבי
Visitor Feed
Friday
Aug112017

חלוץ ונחשון של בני 'הקבוצה'

במשך עשרות שנים שהיו אלפי תלמידי התמימים בשנת ה’קבוצה’ שלהם אצל הרבי. רק מעטים יודעים, כי החלוץ והנחשון של ה’קבוצה’ הראשונה בשנת תשכ”ב, היה הרב אהרן הלפרין מכפר חב”ד, שהרבי אף כינה אותו “ממונה על הקבוצה” שזכתה להישאר אצל הרבי שישה חודשים רצופים! • השבוע נפטר לבית עולמו הרב אהרן הלפרין, ובתולדות חייו שולבו זיכרונותיו בגוף ראשון על חשיבות הנסיעה, כמו גם זכרונות אוטנטיים מקירובים נדירים להם זכה מהרבי מה”מ

אז מי זה הרב אהרן הלפרין ע”ה שהלך לעולמו לאחר מחלה קצרה? אני ואחרים שהכרנוהו מקרוב ומרחוק, ניסינו להסביר אך האמת שהתיאורים והתפקידים אינם ממצים כלל את הטיפוס החסידי שנקרא: הרב אהרן הלפרין או כפי שכינוהו בכפר חב”ד “אהרל’ה הלפרין”.

אמת הדבר, הרב הלפרין עסק שנים רבות בהרבצת תורה ב’חדר אידיש’ בקרב החסידים בכפר חב”ד וגם בישיבה וכולל לבעלי תשובה בבית חב”ד בת ים, וגם נכון שהוא היה משגיח כשרות ועירובין עד שחלה במחלתו האחרונה אך לפני שבועות ספורים, אבל כל אלו אינם מגדירים ולו במעט את החסיד שנגדע מעמנו בתשעה באב לעת המנחה.

הרב אהרן הלפרין היה חסיד אמיתי, שכל כולו תורה וחסידות, ואם לפרנסתו עסק במשך שנים כמחנך ב’חדר אידיש’ הרי בזמנים הפנויים, מסר שיעורי תורה רבים, והנהגתו בכל פרט ובכל צעד, היתה אך ורק על פי דרכי החסידות, ולא זז ולו במעט, מהדרך החסידות וההתקשרות לרבי וכל ימיו היה ‘חי’ את עובדת היותו חבר ב’קבוצה’ הראשונה - בשנת תשכ”ב, ולא בכדי. הרב הלפרין היה ממובילי המאבק למען הנסיעה ל’קבוצה’, ועשה יחד עם חבריו כדי שישהו במחיצת הרבי תקופה ארוכה, ולא חודש בלבד, כפי שהוצע להם. וב’קבוצה’, זכה לקירובים נדירים מהרבי, ויחד עם עוד חבר התמנה ל’ממונה’ על חברי הקבוצה, והרבי התייחס לכך פומבית במהלך התוועדות.

“בנסיעה לחודש, אתה אורח!”

הרב אהרן הלפרין נולד בירושלים, ביום י”ט בניסן ת”ש, להוריו הרב ישראל יצחק ומרת מיכלע הלפרין, צאצאי הרבנית מנוחה רחל.

בצעירותו למד בישיבת “תומכי תמימים” ב’פרדס’ בלוד, ובשלהי תשכ”א נמנה על קבוצת תמימים ששאפו לשהות יחד כקבוצה בחצר הרבי. באותם ימים, המושג “קבוצה” שהפך להיות חלק מסדר יומו של כל תמים המסיים את מסלול לימודי הישיבה, טרם היה.

אתגרים רבים עמדו בדרכם של חברי הקבוצה הראשונה למימוש מאוויים להגיע לרבי. הרב הלפרין היה בין הבחורים המעודדים והמובילים להגשמת הרעיון.

באחד הימים הגיעה תשובה של הרבי בעניין זה אל המשפיע הרב שלמה חיים קסלמן. למעשה, תוכנה של התשובה שללה את הנסיעה, נוכח טענת הנהלת הישיבה בלוד, שהדבר יגרום לנזק להתפתחות הישיבה. “אין לתאר במילים את גודל אכזבתנו, כאשר שמענו את תשובתו השלילית של הרבי”, סיפר הרב הלפרין לימים והוסיף: “עלי לציין, שהנהלת הישיבה לא היתה אדישה לרצוננו לנסוע לרבי. בצד הטענה שעזיבתנו עלולה להחליש את מצב הישיבה, הוסיפה ההנהלה אלטרנטיבה: אם במקביל תשלח קבוצת בחורים מ–770 לישיבה בלוד, הרי שטובת הישיבה לא תיפגע, ואפשר יהיה לשלוח את הבחורים ל–770.

“בנקודת הסיום של המכתב, הרבי הוסיף “נ.ב.” בה לא שלל את הצעת חלופת התלמידים, והדבר נתן לנו תקווה לגבי ההמשך.

“למחרת קיים המשפיע הראשי של הישיבה, הרב שלמה חיים קסלמן, התוועדות פתע. בהתוועדות הקריא את מכתבו של הרבי והסביר, שלמרות שהרבי רוצה שנגיע ל–770, חפץ הוא ראשית בטובת הישיבה ובקיומה. ‘מי שבוער לו לנסוע לרבי, יצטרך להסתפק בשהייה בת חודש במחיצת הרבי’ הטעים המשפיע. בשלב מסוים פצה אחד הבחורים המבוגרים את פיו ושאל: ‘ומה בנוגע לנ.ב. של הרבי?’ שאלה זו הפכה למעשה את הקערה על פיה.

“כשהנהלת הישיבה נוכחה ברצוננו העז וחסר–הפשרות לנסוע לרבי לשנה שלמה דווקא, נעתרה ואיפשרה לנו לנסוע בתנאי שהמחליפים יגיעו”.

הרב הלפרין הסביר את פשר העקשנות של הקבוצה הראשונה, לשהות במחיצת הרבי במשך שנה - מה שמתווה את בסיס רעיון ‘הקבוצה’ עד עצם היום הזה: “ידענו שבחודש אחד אי אפשר למצות את המקסימום משהיה במחיצת הרבי. בנסיעה לחודש הרי הנך אורח, ואילו בלימוד שנמשך על פני כל השנה, הנך תלמיד מן המניין בישיבה; אתה נמצא בהתוועדויות של הרבי במשך השנה, ‘חי ונושם’ את האווירה של 770 לאורך כל תקופות השנה.

“על ההבדל בין שהייה קצרה לבין הימצאות ממושכת אצל הרבי, למדנו מהבחורים שקדמו לנו כמו ר’ אברהם ששונקין, ר’ ראובן דונין ואחרים, ששהו במחיצת הרבי כחצי שנה; תקופה זו הותירה את רישומם העז עליהם. לדידנו היה פשוט וברור: לא בא בחשבון לנסוע לחודש בלבד”.

בפועל קיבלו התמימים ‘היתר יציאה’ מהצבא, לחודש בלבד, אך החלטתם היתה נחושה - לשהות במחיצת הרבי שנה שלימה!

רימונים מארץ ישראל

הקבוצה הגיעה אל הרבי בחודש אלול, ואת החוויות הרוחניות–חסידיות שעבר הרב הלפרין ז”ל, ניתן לחוש היטב בתיאורים חיים מתוך מכתבים שכתב בזמן אמת ושיגרם לארץ הקודש, וגם מתוך זיכרונות שסיפר במשך השנים מהם ניתן ללמוד כיצד הוא ‘חי’ את ה’קבוצה’ מחדש.

קודם נסיעתו לקח עמו רימונים מארץ ישראל עבור הרבי לאור בקשתו של אחיו הרב משה, ששהה שנה קודם לכן אצל הרבי. הרב הלפרין אכן קטף חמשה רימונים והכניסם לרבי באמצעות המזכירות. הרבי הותיר אצלו רימון אחד, ואת הארבעה האחרים ביקש להעביר ל”קומה השניה”, עבור סעודת ראש השנה שהתקיימה בבית אדמו”ר הריי”צ בהשתתפות הרבי, כפי שהיה נהוג אז.

בזכות רימונים אלה זכה להיכנס לסעודת ראש השנה בהשתתפות הרבי. הרימונים הוגשו לשולחן הרבי, וחלקם אף חולקו בהתוועדות ראש השנה.

במהלך הההתוועדות שהתקיימה בשבת ‘שובה’, אמר הרבי ‘לחיים’ פעמים רבות, ובבכיות עצומות תבע מהחסידים והתמימים להוסיף בלימוד הנגלה והחסידות. הרבי בכה במיוחד כאשר דיבר הרבי על הפ”נים שנשלחו אליו. וכך תאר זאת הרב הלפרין במכתבו מאותם ימים: “את הפדיונות שלכם אני קורא על אותו שולחן (והפסיק מפני הבכיות העצומות שהיו בשיחות אלו) שישב כ”ק מו”ח אדמו”ר, שם למד והתפלל, וממשיכים את הפ”נ במחשבה ודיבור ועד לפועל… ובערב יום כיפור אני קורא אותם עוד הפעם ובהושענא רבא עוד הפעם. הנה כל אחד צריך להוסיף בלימוד התורה ועבודת התפילה שעל ידי זה יימשכו הבקשות אשר מבקשים”.

בהתוועדות שמחת תורה, הרבי הכריז כי כל מי שיש לו ‘משקה’ יכול לבקש בקשה. הרב הלפרין הביא איתו בקבוק ‘משקה’ מסעודת החתונה של אחותו וה’ווארט’ של אחיו. הרבי לקח ממנו את הבקבוק, מילא ממנו לכוסו, והחזיר לרב הלפרין את הבקבוק בבקשו לחלק ממנו לכל תלמידי ה’קבוצה’. תוך כדי מזיגה, הרבי תבע ממנו ללמוד חסידות בשופי באמרו “מה יש לי מהבטחתך, צריך ללמוד בפועל”.

רק במהלך חודש תשרי, קיבלה קבוצת הבחורים אישור לשהות במחיצת הרבי שלושה חודשים.

בסיום תשרי עמדה קבוצת המחליפים מ–770 לצאת לארץ הקודש ולמלא את מקום חבריהם בישיבה בלוד. לקראת נסיעתם נכנסו שתי הקבוצות ליחידות כללית–פרטית. למחרת היחידות זימן הרב חודקוב את התמימים לשיחה, והורה להם לבחור מתוכם בחורים שיהיו ממונים לדווח אחת לשבועיים על הפעולות שנעשו. הרב הלפרין, ויבלחט”א המשפיע הרב נחום קפלן, נבחרו כממונים.

בשלב מסויים זכו ה’ממונים’ להתייחסות פומבית מהרבי. היה זה בעת ההתוועדות, כאשר הרבי נשא שיחה מיוחדת על מצב התמימים. לפתע פנה הרבי אל הרב מענטליק ושאל: “איפה הממונה על הבחורים מארץ ישראל?” כשהרב מענטליק לא השיב, הגיב הרבי בעצמו: “נדמה לי הלפרין”. הת’ אהרן הלפרין ניגש לרבי, והוא נתן לו בקבוק ‘משקה’ בבקשו לחלק לבחורים של ה’קבוצה’, כשהרבי מוסיף “ואל תשכח על עצמך”… כאשר שב הרב הלפרין למקומו, פנה אליו הרבי וסימן לו לנגן “הושיעה את עמך”.

“התחלתי לנגן וכולם שרו” - סיפר הרב הלפרין באחד ממכתביו - “ואני חילקתי את ה’משקה’ לבחורים. באמצע השירה קם ממקומו ומחא כפיו הק’ בחוזק ורקד על מקומו, וממש כל האולם שהיה מלא מפה אל פה התרומם למעלה מעשרה טפחים; שמחה כזו באיכות לא היתה אפילו בשמחת תורה. אי אפשר לתאר”.

המאמצים של חברי הקבוצה עשו את שלהם, ולבסוף התמלאה חצי שאיפתם (לעומת חודש אחד שהותר להם על ידי הצבא), והם נותרו במחיצת הרבי כחצי שנה. זמן חזרתם לארה”ק נקבע ליום י”ז באדר ראשון. להפתעתם הרבה, הקדים הרבי את תפילת ערבית בחצי שעה כדי שיוכלו להתפלל עם הרבי קודם נסיעתם.

במכתבו מתאר הרב הלפרין את היחס המיוחד מהרבי בתפילה זו: “בשעת התפילה הביט הרבי לעברנו ברצינות מיוחדת, הרגשנו שזה מעין מבט של חמלה. מיד לאחר התפילה יצאנו אל המונית שהמתינה לנו כדי לקחתנו לשדה התעופה. לפתע קראו לי מהמזכירות, שם העבירו לי את המכתב הידוע [בענין אמונה] שיצא לאור באנגלית - ואחר כך תורגם לעברית בספר ‘אמונה ומדע’ על מנת להעבירו לרב חנוך גליצנשטיין, וכן מכתבים נוספים כדי להעבירם לאנ”ש שהיו עתידים להמתין לנו בחניות הביניים בלונדון וברומא. כך למעשה הפכנו להיות ‘שלוחים’ של הרבי”.

טרם יציאתם לארץ הקודש, קיבלו הוראה מהרבי להתוועד בישיבות. עם הגיעם, מיהרו להתוועד בישיבות חב”ד בארץ ישראל. על ההתוועדות ב’תורת אמת’ בירושלים סיפר הרב הלפרין: “כשהגענו להתוועד בשבת בישיבת ‘תורת אמת’, היו על השולחן כמה קרקרים ודג מלוח. אמרנו לאנ”ש שם, ‘יש לכם בבית צ’ולנט? לכו תביאו אותו להתוועדות. נשארים כאן’… לאחר מכן התברר כי היה זה מאורע היסטורי בירושלים - התוועדות שנמשכה עד למנחה של שבת…”

מאז, מידי שנה בשנה, ארגן הרב הלפרין התוועדות לחברי ‘הקבוצה’ שלו - החלוצים והנחשונים לכל ה’קבוצ’ס’ שהיו בעשרות השנים הבאות.

 

מחנך ומשגיח

בהגיעו לפרק “האיש מקדש”, נשא לאישה את רעייתו מרת רבקה תבלחט”א, ובמשך מספר שנים למד בכולל אברכים בכפר חב”ד. בתקופה זו חיבר קובץ בשם ‘עטרת ישועה’ ובו הלכות הנחת תפילין ונטילת לולב לגידם.

שנים רבות כיהן הרב הלפרין כמחנך וחבר הנהלה ב’חדר אידיש’ בכפר חב”ד. לאחר שנים רבות בתפקיד זה, החל לשמש כמשגיח כשרות ועירובין בכפר חב”ד, בהשקיעו בכך את כל כוחו ומרצו לפי הוראות רבני כפר חב”ד.

לאורך השנים הרביץ הרב הלפרין תורה במסגרות שונות בכפר חב”ד ומחוצה לו, בהם בישיבה וכולל של בית חב”ד בת ים, תחילה כמגיד שיעור בישיבת ‘הדר תמימים’ לבעלי תשובה בבת ים. בתפקידים אלו של הרבצת תורה, עסק לאורך כל שנותיו.

בבית חב”ד בת ים מציינים כי במשך עשרות שנים היה מגיע במסירות עצומה בתחבורה הציבורית כדי למסור שיעורים בחסידות בהלכה ובגמרא. כמו כן היה מוסר שיעור קבוע בשיחות ‘דבר מלכות’.

בשל היותו תלמיד חכם הבקי היטב בנושאי הלכה מעשית, היו רבים מאנ”ש בבת ים מתייעצים עמו בנושאי הלכה וכשרות.

לאחר מחלה קצרה, השיב את נשמתו לבוראה, בעת זמן לידת משיח צדקנו, שעת מנחה של תשעה באב. הותיר אחריו בנים ונכדים הולכים בדרך התורה והחסידות. בניו: הרב ישראל יצחק הלפרין - כפר חב”ד. הרב אריה מרדכי הלפרין- כפר חב”ד. הרב שניאור זלמן הלפרין - ביתר עילית. הרב יוסף הלפרין - שליח בכותל המערבי. בנותיו: מרת מרים גורליק - חולון, מרת חנה שטרן - לוד.

Reader Comments

There are no comments for this journal entry. To create a new comment, use the form below.

PostPost a New Comment

Enter your information below to add a new comment.

My response is on my own website »
Author Email (optional):
Author URL (optional):
Post:
 
All HTML will be escaped. Hyperlinks will be created for URLs automatically.