Share

Search
BeisMoshiach.org
Web
תגים
ששים שנה לייסוד הרשת "עשה לך רב" ##910 #1000 #1001 #1002 #1003 #1004 #1005 #1006 #1007 #1008 #1009 #1010 #1012 #1013 #1014 #1015 #1016 #1017 #1018 #1019 #1020 #1021 #1022 #1023 #1024 #1025 #1026 #1027 #1028 #1029 #1030 #1031 #1032 #1033 #1034 #1035 #1036 #1037 #1038 #1039 #1040 #1041 #1042 #1043 #1044 #1045 #1046 #1048 #1049 #1050 #1051 #1052 #1053 #1054 #1055 #1056 #1057 #1058 #1059 #1060 #1061 #1062 #1063 #1064 #1065 #1066 #1067 #1068 #1069 #1070 #1071 #1072 #1073 #1074 #1075 #1076 #215 #380 #825 #826 #827 #828 #829 #830 #831 #832 #833 #834 #835 #836 #837 #838 #839 #840 #841 #842 #843 #844 #845 #846 #847 #848 #849 #850 #851 #852 #853 #854 #855 #856 #857 #858 #859 #860 #861 #862 #863 #864 #865 #866 #867 #868 #869 #870 #871 #872 #873 #874 #875 #876 #877 #878 #879 #880 #881 #882 #883 #884 #885 #886 #887 #888 #889 #890 #891 #892 #893 #894 #895 #896 #897 #898 #899 #9 #90 #900 #901 #902 #903 #904 #905 #906 #907 #908 #909 #910 #911 #912 #913 #914 #915 #916 #917 #918 #919 #920 #921 #922 #923 #924 #925 #926 #927 #928 #929 #930 #931 #932 #933 #934 #935 #936 #937 #938 #939 #940 #941 #942 #943 #944 #945 #946 #947 #948 #950 #951 #952 #953 #954 #955 #956 #957 #958 #959 #960 #961 #962 #964 #966 #967 #968 #969 #970 #971 #973 #974 #976 #977 #978 #979 #980 #981 #982 #983 #984 #985 #986 #988 #989 #99 #990 #991 #992 #993 #994 #995 #996 #997 #998 #999 100 שנה למלחמת עולם הראשונה 974 א' כסלו אבלות אגרות קודש אגרות קודש בפרסום ראשון אגרות קודש מתורגמות בפרסום ראשון אדמו"ר הריי"צ אדר אהבת ישראל אוסטרליה אוצרות גנוזים אורות התניא בכלים דתיקון אורחים אחר מיטתו של הרב אחרוןחביב אייר איך ללמד חסידות לקהל הרחב אימון אישי אימוץ אירופה אירן אלול אליהו אמונה אמור אנ"שליחות אסירי ציון אסירים אפית מצות אקטואליה חב"דית ארה"ב ארץ ישראל ב' איר ב' ניסן באור החסידות בבא סאלי בדידי הווה עובדא בדפוס בהעלותך בהר–בחוקותי בוא נתוועד על זה בטחון בין המצרים ביקור חולים בית ספר למלאכה בית רבקה בלק במדבר במלאת מאה שנים לפרוץ מלחמת העולם הראשונה בני נח בעל שם טוב בעלז בעקבות הנבואה בראי העתונות ברוסיה הקומוניסטית ברזיל בריאות ברית מילה ברכת כהנים בר-מצווה בשבילי ההיסטוריה בשליחות המלך בשם אומרם ג' השבועות ג' תמוז גאולה ומשיח גדולי ישראל גוש קטיף גיוס לצבא גיור גיל השידוכים גלגולה של נשמה גליון 1000 גליל גמילות חסדים גן ישראל גני ילדים דבר המערכת דבר מלכות דולרים דמות חסידית ה' אייר ה' טבת הבעל שם טוב הגות וואך הדפסת התניא ההתוועדות ב-770 היסטוריה חב"דית היסטוריה חסידית היסטוריה מזווית חב"דית הכותל הלכה המזכיר המקדש וכליו הפצת המעיינות הפרשה החסידית הצלת פליטי השואה הקהל הרב אברהם חיים נאה הרב חדקוב הרבי הרבי הריי"צ הרבי הרש"ב הרבי והאמן הרצלי'ה השואה השליחות לכיבוש אוסטרליה התוועדות‭ ‬חסידותית התקשרות התקשרות בצפון אפריקה התשובה ז' אדר זיו הפרשה זיכרון להולכים זיכרונות מבית אדמו"ר מהורש"ב זכרונות הרב סעדיה מעטוף ע"ה זכרונות חסידיים ח"י אלול חברון חג המו"צים חג סוכות חג שבועות חדש בעולם התורני חדשות חוזרים לישיבה חוני חופשה חטא המרגלים חיים חסידיים חיים של שליחות חיים של שליחות חינוך חלֹוֹם חייו חמשה עשר באב חנוכה חסד חקת חשבון נפש חת"ת חתונה ט' אדר ט' כסלו ט"ו אלול ט"ו בסיוון ט"ו בשבט טור‭ ‬אישי טור למחשבה טכנולוגיה בשירות הגאולה י' טבת י' שבט י"א ניסן י"ב תמוז י"ג אלול י"ג ניסן י"ט כסלו י"ט כסלו / מאמר בפירסום ראשון יד לאחים יובל לקבוצה יום הולדת יום ירושלים יום כיפור יומן המאסר יומנו של תמים ב-770 יוסף י'ז תמוז יחידות אצל הרבי ילדי ישראל ימי בראשית ימים נוראים ימים נראים יפן יציאת מצרים ירושלים ישראל ארי'ה לייב כ‭' ‬מנחם‭ ‬אב‭ / ‬יום‭ ‬ההילולא כ' מנחם-אב כ"ב שבט כ"ד טבת כ"ד טבת כ"ז אדר כ"ז אדר / הגות וואָך כ"ח ניסן כ"ח סיון כ"ף במר-חשוון כינוס שלוחים כסלו כפר חבד כפר יונה כשרות כתבי יד בפרסום ראשון ל"ג בעומר ל"ג בעומר / בדידי הווה עובדא ל"ג בעומר / סקירה ל"ג בעומר / פתגמים ל"ג בעומר / שולחן-החג לדמותו של חסיד לדמותו של שליח לומדים ובונים מקדש לחיות עם הזמן - בעניני הגאולה ליל הסדר אצל הרבי ליל סדר ליל סדר לימוד רמב"ם לימוד תורה לקראת ג' תמוז לקראת י' שבט לקראת י"א ניסן לקראת כינוס השלוחים לקראת תשרי לשלום בית מאה שנה למלחמת עולם הראשונה מאוצר המלך מאחורי הקלעים מאמר הגות מבט אישי מבט חסדי מבצע הקהל מבצע יום הולדת מבצע מזוזה מבצע נש"ק מבצע תפילין מבצעים מבצעים מדור הניגון מדין מדע מה אומר הרבי מהורש"ב מהר"ש מואב מופתים בשליחות מזווית חסידית מחיי התמימים מחנה קיץ מחשבה חסידית מיהו יהודי מכות מצרים מלחמת המפרץ מלחמת יום כיפור מלחמת לבנון מלחמת ששת הימים ממשיח וגאולה מנחם-אב מערת המכפלה מפגש איש מפי חסידים מפי כתבם מקווה מקסיקו מרבין בשמחה מרוקו משה רבינו משיח אין גאזעטן משיח בפרשה משיח וגאולה משיח וגאולה משיח וגאולה \ ודע מה שתשיב משיח וגאולה בעשרת המבצעים משפיע משקיעים בחינוך נזכרים ונעשים ניגון ניסן נס בצפת נקודת מלכות נשיא נשים סדר ניגונים סיון סיפור סיפור‭ ‬ולקחו סיפור‭ ‬חיים סיפור‭ ‬חיים סיפור לפורים סיפור מבצעים סיפורי מופת סיפורים ופתגמים סיפורים קצרים סכנת האינטרנט סכנת האינטרנט סליחות ספירת העומר ספר תורה ספרד סקירה עוורים עמלק ערי מקלט עשר שנים לגירוש עשרה בטבת פאה נכרית פדיון הבן פולטבה פורים פורים–קטן פטרבורג פינחס פסח פסח שני פעילות פעילות חב"דית פפרשת אמור פרה אדומה פרוייקט מיוחד | חי וקיים פרופיל חסידי פרשת אחרי-מות פרשת אמור פרשת בא פרשת בהר פרשת בחוקותי פרשת בלק פרשת במדבר פרשת בשלח פרשת דרכים פרשת החודש פרשת וארא פרשת ואתחנן פרשת ויגש פרשת ויחי פרשת ויצא פרשת ויקהל פרשת ויקרא פרשת וירא פרשת וישב פרשת וישלח פרשת חוקת פרשת חיי שרה פרשת יתרו פרשת כי-תבוא פרשת כי-תצא פרשת כי-תשא פרשת לך-לך פרשת מטות פרשת מסעי פרשת מצורע פרשת מקץ פרשת משפטים פרשת נח פרשת נצבים פרשת נשא פרשת עקב פרשת פקודי פרשת צו פרשת קדושים פרשת קורח פרשת ראה פרשת שופטים פרשת שלח פרשת שמות פרשת שמיני פרשת תולדות פרשת תזריע פרשת תזריע-מצורע פרשת תצווה פרשת תרומה צבאות השם צדקה צה"ל צו צוק איתן ציפייה לגאולה ציצית צמח צדק צפון אפריקה צפת צרפת קידוש קידוש לבנה קנאת אחים קרבנות קרבנות הנשיאים קרח קרן מחנה ישראל קשרים עם הרבי ר' עזריאל זעליג סלונים ראיון ראש השנה ראשון לציון רב לוי יצחק רב שיח רבי רבי זוסיא מאניפולי רבי רי"יץ רבי רש"ב רבנים רבנית חיה מושקא רבנית חנה רדיו רוסיה רחל אמנו רמב"ם רפואה רשב"י ש שבועון שהוא שליח שבועות שבת שבת בראשית שבת הגדול שבת חזון שו"ת חינוך שואת אירופה שולחן-השבת שופר שידוך שלֹח שליחות שליחות בצל הסכנה שלימות הארץ שלימות הארץ שמחה שמחות בית השואבה שמחת תורה שמחת תורה בליובאוויטש שמיטה שנה מעוברת שצעדרין שקלים תומכי תמימים תורה והוראה תורת המלך תימן תלמוד תמוז תניא תעניות תפילה תשובה תשעה באב תשרי תשרי אצל הרבי
Visitor Feed
Wednesday
May172017

ספירת העומר - ימי הכנה לגאולה העתידה

מכיון שספירת העומר היא העבודה הראשונה להתכונן לגאולה העתידה, הרי ש”משכרה נדע מהותה”: מזה שהשכר עבור עבודה זו — באופן דמתנה — היא הגאולה העתידה, מוכח שגם בעבודה זו גופא ישנם שני הקצוות בדוגמת אופן הגילוים דגאולה העתידה • מתורגם מלקו”ש חלק ג’ עמ’ 976

49 או 50

א. לשון הכתוב1 בנוגע למצות ספירת העומר הוא “תספרו חמישים יום”. מקשים על כך2 הרי סופרים רק ארבעים ותשעה יום?

ומתרצים זאת בביאור, שבני ישראל בספירתם, בעבודתם, ממשיכים רק את המ”ט שערי בינה — “שבעה שבועות תספר לך” (בחינת שבעת ימי הבנין); אלא שבגלל שהם המשיכו בעבודתם את מ”ט השערים, נותנים להם מלמעלה גם את השער החמישים — שהוא על דרך “שמיני” שנעלה משבעה (שבועות), שלכן המשכת שער החמישים היא בחג השבועות, זמן מתן תורה, שבשעת מתן תורה הי׳ מעין הגילוי דלעתיד לבא3.

ולכן נאמר “תספרו חמישים יום”, מכיון שגם את השער החמישים מקבלים בני ישראל על ידי עבודתם4.

 

צעד ראשון בדרך לגאולה

ב. האמת היא שספירת העומר מהוה לא רק הכנה למתן תורה, שהיא כאמור, מעין הגילוי דלעתיד לבוא, אלא אף הכנה לגילוי דלעתיד גופא.

ידוע דיוק לשון הפסוק5 “כימי צאתך מארץ מצרים גו’”; מדוע נאמר בלשון רבים “כימי”, לכאורה הרי היציאה ממצרים היתה רק ביום אחד, ט”ו בניסן. ומבאר על כך כ”ק מו”ח אדמו”ר6, ששלימות היציאה מ”מצרים” תושלם רק בעת הגאולה העתידה בקרוב ממש, ועד אז ישנם עדין “מצרים וגבולים” שמהם חייבים עדין להגאל. משנת ב’ אלפים תמ”ח, נמצאים בני ישראל ללא הרף בתהליך של יציאה ממצרים — וככל שחולף הזמן מתעלים יותר ויותר7, ועד שבקרוב ממש תבוא הגאולה העתידה, שאז יצאו לגמרי ממצרים.

עבודתם הראשונה של בני ישראל מיד בצאתם מארץ מצרים, היתה ספירה, על דרך ספירת העומר8. כלומר, ספירת העומר היא הצעד הראשון בעבודה בכדי להגיע ל”כימי צאתך” בשלימות, לגאולה העתידה — בחינת “שמיני”.

למרות שהקרבן ביום, הספירה דווקא בלילה

ג. על פי זה יובן הטעם שספירת העומר נספרת בלילה, והיום הולך אחר הלילה9. שלכאורה הקרבת העומר היא הרי קרבן, ובקרבנות הדין הוא שהלילה הולך אחר היום10, ואילו בספירת העומר, הנה למרות שהספירה היא כמה זמן חלף מהבאת והקרבת העומר11, אף על פי כן הדין הוא שהיום הולך בו אחרי הלילה. הרי שאינו מובן; מכיון שהספירה היא למנות הימים מאז ההקרבה, מדוע אם כן12 יהי׳ דין הספירה שונה מדין ההקרבה?

והביאור בזה: החידוש שבגאולה העתידה על גאולת מצרים ומתן תורה הוא, שביציאת מצרים, ואפילו במתן תורה, הגילוי מלמעלה הי׳ שלא על ידי עבודה. ולמרות שספרו מ”ט יום, הרי שבמשך זמן קצר שכזה לא הי׳ שייך שיצאו בכח עבודתם עצמה ממ”ט שערי טומאה, ושעד כדי כך יזדככו עד שיהיו ראוים לקבל את התורה. ולכן הנה אחרי ה”במשוך היובל” שלאחר מתן תורה, נשאר העולם בחומריותו13, ועד שיכול הי׳ להיות חטא העגל — השורש דכל החטאים שלאחר מכן14. מה שאין כן בגאולה העתידה, מכיון שהיא תבוא על ידי עבודת בני ישראל, שהחלה מיציאת מצרים, לזכך לא רק את עצמו אלא כל אחד אף את חלקו בעולם15 — יהי׳ העולם על ידי זה “כלי” לקבל את הגילוי שלמעלה בפנימיות, וכמו שכתוב16 “ונגלה כבוד הוי’ וראו כל בשר”, שגם הבשר הגשמי יראה את “כבוד הוי׳”. ולמרות שעבודת הנבראים אינה “כלי” לגילוי דלעתיד, מכל מקום, כאמור, ינתנו לאחר שלימות העבודה הגילוים מלמעלה גם הם באופן דאתערותא דלעילא מצד עצמה, וינתנו בפנימיות.

נמצא שבגילויים דגאולה העתידה שני קצוות: א) יתגלה אור שהוא נעלה לגמרי מהעולם — שאפילו באמצעות העבודה הכי נעלית לא ניתן להגיע לזה; ב) בכל זאת יהי׳ גילוי זה בתוך העולם, בפנימיות.

מכיון שספירת העומר היא העבודה הראשונה להתכונן לגאולה העתידה, הרי ש”משכרה נדע מהותה”17: מזה שהשכר עבור עבודה זו — באופן דמתנה — היא הגאולה העתידה, מוכח שגם בעבודה זו גופא ישנם שני הקצוות בדוגמת אופן הגילוים דגאולה העתידה: א) ענין הספירה הוא לספור את הימים שמההקרבה, זהו המשך דקדשים. ב) בכל זאת, הספירה עצמה — העבודה המכשירה את העולם לגילוי זה — דוקא כפי סדר הבריאה18: “ברישא חשוכא והדר נהורא”19, היום הולך אחר הלילה.

מבררים קודם את החושך

ד. הביאור בזה: בקדשים הסדר הוא “הלילה הולך אחרי היום”

— היפך סדר העבודה בבריאה “ויהי ערב ויהי בוקר” — וזאת מכיון שסדר העבודה בבריאה הוא מלמטה למעלה: זה מתחיל בחושך, ועל ידי עבודה צריכים לזכך את העולם שיהי׳ כלי לאור האלקי; שונה הדבר בקדשים, שם סדר גילוי האור הוא מלמעלה למטה. מתחילים עם אור, וגם הלילה הבא לאחר היום, הוא באופן דעבודת הבירורים שבאה מצד גילוי האור, הגילוי ד”יום” נותן כח שיוכלו לרדת לחושך ולבררו20.

בספירת העומר, שעבודתה היא בירורים מלמטה למעלה, לזכך את העולם עד שיהי׳ כלי לגאולה העתידה, הסדר הוא - “ברישא חשוכא והדר נהורא”, מזככים את חושך העולם בדרך מלמטה למעלה; אלא שעם כל זה הספירה היא המשך לקרבן, כלומר, שבעבודת הספירה ישנו הכח דקדשים, גילוי אור מלמעלה, אשר יומשך ע”י עבודת הספירה בפנימיות בעולם, בגאולה האמיתית והשלימה ע”י משיח צדקנו, בקרוב ממש.

                                         

1) ויקרא כג, טז. לקו”ת במדבר י, ד. שה”ש לה, ג.

2) ראה ג”ב תו”כ עה”פ. תוד”ה כתוב (מנחות סה, ב). רא”ש סוף פסחים.

3) תניא פל”ו.

4) ראה לקו”ש ח”ג ע׳ 996 הערה 8.

5) מיכה ז, טו.

6) ראה ד”ה כימי צאתך תש”ח.

7) ואף כי במשך הזמן ישנם כמה שינויים, בעליות וירידות (ראה חסד לאברהם בתחילתו, לקו”ת ואתחנן ד”ה וידעת פ”ד וביאוריו), הרי אמר קרא שבע יפול צדיק וקם, שהנפילה היא בשביל הקימה והעלי׳ שלאח”ז, ונפילה וירידה זו מוכרחת היא (ראה סוף ההקדמה לשער היחוד והאמונה, תו”א ביאור לד”ה ושבתי בשלום), וכמבואר במ”א בארוכה, אשר בין מדרי׳ הקודמת למדרי׳ נעלית יותר שאחרי׳ צ”ל ביטול באמצע (וגם בסדר הירידה מלמעלמ”ט כן הוא, אשר בין יש ליש צ”ל אין באמצע, כמבואר בשערי אורה ד”ה יביאו לבוש מלכות פכ”ד ואילך, המשך ר”ה ה׳תשי”א (תרצ”ד) פ”ב ואילך ובכ”מ). וכיון שהירידה הכנה מוכרחת היא להעלי׳ למדרי׳ היותר נעלית

— הרי אי”ז ירידה אמתית, כ”א חלק מן העלי׳ הנעלית יותר. — ובדא”פ י”ל אשר בהכרח לומר כן, כי מכיון שכוונת הבריאה (שהיא ירידה והשתלשלות* מלמעלה למטה) היא, שתהי׳ אח”כ עלי׳ אחר עלי׳ מלמטה למעלה, הרי צ”ל שנעשה כן בפועל, שמאז נגמרה הירידה התחילה העלי׳ אחר עלי׳, כי אין מעכב, ח”ו, בידו, ובפרט שכוונת הבריאה קודמת לבריאה ואין שם שום מציאות שרש ומקור ללעו”ז, כמובן. — וע”כ צ”ל שהבחירה נוגעת רק במצבם של פרטים, אבל אינה משנית את הסך־הכל של הבריאה בכללותה, שהיא בעלי׳ תמידית, כיון שכך היא כוונת הבריאה, — ובעומק יותר צ”ל שגם באיש הפרטי מתקיימת כוונת הבורא, שהוא בעלי׳ תמידית — דמאי שנא — וע”כ הביאור הוא כנ”ל. ובחירת האדם — קובעת רק את מהירות העלי׳ (וע”ד מרז”ל זכו אחישנה לא זכו בעתה), ואופן העלי׳ (אם הוא ע”י נתינת מקום מראש ללעו”ז ועי”ז דוקא ינצחו כליל אח”ז (ע”ד משנ”ת בס׳ המצות מצות איסור עבודת בעל מום. ובכל זה נענש הבוחר, כיון שלא זו (עבירה לשמה) היא כוונתו שלו) או עלי׳ בלי נסיגה לאחור כלל). והוא מעין החילוק דירושלמי ובבלי, שאף שכל קושיא הוא מסטרא דרע, אבל גם היא חלק מבירור הדין (משיחת יט אייר ה׳תשי”ב).

                  

*) השתלשלות — מחכמה ואילך, ירידה — מאוא”ס לחכמה, בכללות יותר: השתל׳  — לאחר הצמצום, ירידה — עד הצמצום, יעוין לקו”ת ברכה צח, ב. שה”ש מב, ב. וראה ג”כ אגה”ק סי׳ כ.

 

8) ראה ר”ן סוף פסחים. ועייג”כ זח”ג צז, סע”א וברע”מ שם.

9) מנחות סו, א. שו”ע אדמוה”ז סתפ”ט, ס”ג.

10) חולין פג, א. תמורה יד, א.

11) ראה משנה ספ”ו דמנחות ורמב”ם (הל׳ תו”מ פ”ז ה”ז) דנקצר ביום טו כשר.

12) נלמד מ”תמימות” (מנחות שם), אבל טעמא מאי?

13) ראה ד”ה אד׳ שפתי שבסי׳ (דר”ה). ד”ה וכל העם תש”ד, ובכ”מ.

14) שלכן וביום פקדי (על איזה חטא שיהי׳) ופקדתי גו׳ (שמות לב, לד) וכמרז”ל אין לך כל פורענות כו׳ של עגל (סנה׳ קב, א).

15) תניא פל”ז.

16) ישעי׳ מ, ה.

17) תניא פל”ט.

18) ברכות בתחלתה.

19) שבת עז, ב.

20) ולבד זאת, הנה עיקר ענין העבודה במקדש, היא ביום. ובלילה היא רק בכדי לשלול הלאו דנותר, כמבואר בלקו”ש ח”ג ע׳ 948.

Reader Comments

There are no comments for this journal entry. To create a new comment, use the form below.

PostPost a New Comment

Enter your information below to add a new comment.

My response is on my own website »
Author Email (optional):
Author URL (optional):
Post:
 
All HTML will be escaped. Hyperlinks will be created for URLs automatically.