Share

Search
BeisMoshiach.org
Web
תגים
ששים שנה לייסוד הרשת "עשה לך רב" ##910 #1000 #1001 #1002 #1003 #1004 #1005 #1006 #1007 #1008 #1009 #1010 #1012 #1013 #1014 #1015 #1016 #1017 #1018 #1019 #1020 #1021 #1022 #1023 #1024 #1025 #1026 #1027 #1028 #1029 #1030 #1031 #1032 #1033 #1034 #1035 #1036 #1037 #1038 #1039 #1040 #1041 #1042 #1043 #1044 #1045 #1046 #1048 #1049 #1050 #1051 #1052 #1053 #1054 #1055 #1056 #1057 #1058 #1059 #1060 #1061 #1062 #1063 #1064 #1065 #1066 #1067 #1068 #1069 #1070 #1071 #1072 #1073 #1074 #1075 #1076 #1077 #1078 #1079 #1080 #1081 #1082 #1083 #1084 #1085 #1089 #1090 #1091 #1092 #1093 #215 #380 #825 #826 #827 #828 #829 #830 #831 #832 #833 #834 #835 #836 #837 #838 #839 #840 #841 #842 #843 #844 #845 #846 #847 #848 #849 #850 #851 #852 #853 #854 #855 #856 #857 #858 #859 #860 #861 #862 #863 #864 #865 #866 #867 #868 #869 #870 #871 #872 #873 #874 #875 #876 #877 #878 #879 #880 #881 #882 #883 #884 #885 #886 #887 #888 #889 #890 #891 #892 #893 #894 #895 #896 #897 #898 #899 #9 #90 #900 #901 #902 #903 #904 #905 #906 #907 #908 #909 #910 #911 #912 #913 #914 #915 #916 #917 #918 #919 #920 #921 #922 #923 #924 #925 #926 #927 #928 #929 #930 #931 #932 #933 #934 #935 #936 #937 #938 #939 #940 #941 #942 #943 #944 #945 #946 #947 #948 #950 #951 #952 #953 #954 #955 #956 #957 #958 #959 #960 #961 #962 #964 #966 #967 #968 #969 #970 #971 #973 #974 #976 #977 #978 #979 #980 #981 #982 #983 #984 #985 #986 #988 #989 #99 #990 #991 #992 #993 #994 #995 #996 #997 #998 #999 100 שנה למלחמת עולם הראשונה 120 שנה להתייסדות ישיבת תומכי תמימים 770 974 א' כסלו אבלות אגרות קודש אגרות קודש בפרסום ראשון אגרות קודש מתורגמות בפרסום ראשון אדמו"ר הריי"צ אדר אהבת ישראל אוסטרליה אוצרות גנוזים אורות התניא בכלים דתיקון אורחים אחר מיטתו של הרב אחרוןחביב איטליה אייר איך ללמד חסידות לקהל הרחב אימון אישי אימוץ אירופה אירן אלול אליהו אמונה אמור אנ"שליחות אסירי ציון אסירים אפית מצות אקטואליה חב"דית ארה"ב ארץ ישראל ב' איר ב' ניסן באור החסידות בבא סאלי בדידי הווה עובדא בדפוס בהעלותך בהר–בחוקותי בוא נתוועד על זה בטחון בין המצרים ביקור חולים בית ספר למלאכה בית רבקה בלק במדבר במלאת מאה שנים לפרוץ מלחמת העולם הראשונה בני נח בעל שם טוב בעלז בעקבות הנבואה בראי העתונות ברוסיה הקומוניסטית ברזיל בריאות ברית מילה ברכת כהנים בר-מצווה ברסלב בשבילי ההיסטוריה בשליחות המלך בשם אומרם ג' השבועות ג' תמוז גאולה ומשיח גדולי ישראל גוש קטיף גיוס לצבא גיור גיל השידוכים גלגולה של נשמה גליון 1000 גליל גמילות חסדים גן ישראל גני ילדים דבר המערכת דבר מלכות דולרים דמות חסידית ה' אייר ה' טבת הבעל שם טוב הגות וואך הדפסת התניא ההתוועדות ב-770 היסטוריה חב"דית היסטוריה חסידית היסטוריה מזווית חב"דית הכותל הכנסת אורחים הלכה המזכיר המקדש וכליו הפצת המעיינות הפרשה החסידית הצלת פליטי השואה הקהל הרב אברהם חיים נאה הרב חדקוב הרבי הרבי הריי"צ הרבי הרש"ב הרבי והאמן הרצלי'ה השואה השליחות לכיבוש אוסטרליה התוועדות‭ ‬חסידותית התקשרות התקשרות בצפון אפריקה התשובה ז' אדר זיו הפרשה זיכרון להולכים זיכרונות מבית אדמו"ר מהורש"ב זכרונות הרב סעדיה מעטוף ע"ה זכרונות חסידיים ח"י אלול חברון חג המו"צים חג סוכות חג שבועות חדש בעולם התורני חדשות חוזרים לישיבה חוני חופשה חטא המרגלים חיים חסידיים חיים של שליחות חיים של שליחות חינוך חלֹוֹם חייו חמשה עשר באב חנוכה חסד חקת חשבון נפש חת"ת חתונה ט' אדר ט' כסלו ט"ו אלול ט"ו באב ט"ו בסיוון ט"ו בשבט טור‭ ‬אישי טור למחשבה טכנולוגיה בשירות הגאולה י' טבת י' שבט י"א ניסן י"ב תמוז י"ג אלול י"ג ניסן י"ט כסלו י"ט כסלו / מאמר בפירסום ראשון יד לאחים יובל לקבוצה יום הולדת יום ירושלים יום כיפור יומן המאסר יומנו של תמים ב-770 יוסף י'ז תמוז יחידות אצל הרבי ילדי ישראל ימי בראשית ימים נוראים ימים נראים יפן יציאת מצרים ירושלים ישראל ארי'ה לייב כ‭' ‬מנחם‭ ‬אב‭ / ‬יום‭ ‬ההילולא כ' מנחם-אב כ"ב שבט כ"ד טבת כ"ד טבת כ"ז אדר כ"ז אדר / הגות וואָך כ"ח ניסן כ"ח סיון כ"ף במר-חשוון כינוס שלוחים כסלו כפר חבד כפר יונה כשרות כתבי יד בפרסום ראשון ל"ג בעומר ל"ג בעומר / בדידי הווה עובדא ל"ג בעומר / סקירה ל"ג בעומר / פתגמים ל"ג בעומר / שולחן-החג לדמותו של חסיד לדמותו של שליח לומדים ובונים מקדש לחיות עם הזמן - בעניני הגאולה ליל הסדר אצל הרבי ליל סדר ליל סדר לימוד חסידות לקהל הרחב לימוד רמב"ם לימוד תורה ליקוי חמה לקראת ג' תמוז לקראת י' שבט לקראת י"א ניסן לקראת כינוס השלוחים לקראת תשרי לשלום בית מאה שנה למלחמת עולם הראשונה מאוצר המלך מאחורי הקלעים מאמר הגות מבט אישי מבט חסדי מבצע הקהל מבצע יום הולדת מבצע מזוזה מבצע משיח מבצע נש"ק מבצע תפילין מבצעים מבצעים מדור הניגון מדין מדע מה אומר הרבי מהורש"ב מהר"ש מואב מופתים בשליחות מזווית חסידית מחיי התמימים מחנה קיץ מחשבה חסידית מיהו יהודי מכות מצרים מלחמת המפרץ מלחמת יום כיפור מלחמת לבנון מלחמת ששת הימים ממשיח וגאולה מנחם-אב מערת המכפלה מפגש איש מפי חסידים מפי כתבם מקווה מקסיקו מרבין בשמחה מרוקו מרחשון משה רבינו משיח אין גאזעטן משיח בפרשה משיח וגאולה משיח וגאולה משיח וגאולה \ ודע מה שתשיב משיח וגאולה בעשרת המבצעים משפיע משקיעים בחינוך מתוועדים בדבר מלכות נזכרים ונעשים ניגון ניסן נס בצפת נקודת מלכות נשיא נשים סדר ניגונים סיון סיפור סיפור‭ ‬ולקחו סיפור‭ ‬חיים סיפור‭ ‬חיים סיפור לפורים סיפור מבצעים סיפורי מופת סיפורים ופתגמים סיפורים קצרים סכנת האינטרנט סכנת האינטרנט סליחות ספירת העומר ספר תורה ספרד סקירה עוורים עמלק ערי מקלט עשר שנים לגירוש עשרה בטבת פאה נכרית פדיון הבן פולטבה פורים פורים–קטן פטרבורג פינחס פסח פסח שני פעילות פעילות חב"דית פפרשת אמור פרה אדומה פרוייקט מיוחד | חי וקיים פרופיל חסידי פרשת אחרי-מות פרשת אמור פרשת בא פרשת בהר פרשת בחוקותי פרשת בלק פרשת במדבר פרשת בשלח פרשת דברים פרשת דרכים פרשת החודש פרשת וארא פרשת ואתחנן פרשת ויגש פרשת ויחי פרשת ויצא פרשת ויקהל פרשת ויקרא פרשת וירא פרשת וישב פרשת וישלח פרשת חוקת פרשת חיי שרה פרשת יתרו פרשת כי-תבוא פרשת כי-תצא פרשת כי-תשא פרשת לך-לך פרשת מטות פרשת מסעי פרשת מצורע פרשת מקץ פרשת משפטים פרשת נח פרשת נצבים פרשת נשא פרשת עקב פרשת פקודי פרשת צו פרשת קדושים פרשת קורח פרשת ראה פרשת שופטים פרשת שלח פרשת שמות פרשת שמיני פרשת תולדות פרשת תזריע פרשת תזריע-מצורע פרשת תצווה פרשת תרומה צבאות השם צדקה צה"ל צו צוק איתן ציפייה לגאולה ציצית צמח צדק צפון אפריקה צפת צרפת קידוש קידוש לבנה קנאת אחים קרבנות קרבנות הנשיאים קרח קרן מחנה ישראל קשרים עם הרבי ר' עזריאל זעליג סלונים ראיון ראש השנה ראשון לציון רב לוי יצחק רב שיח רבי רבי זוסיא מאניפולי רבי רי"יץ רבי רש"ב רבנים רבנית חיה מושקא רבנית חנה רדיו רוסיה רחל אמנו רמב"ם רפואה רשב"י ש שבועון שהוא שליח שבועות שבת שבת בראשית שבת הגדול שבת חזון שו"ת חינוך שואת אירופה שולחן-השבת שופר שידוך שלום בית שלֹח שליחות שליחות בצל הסכנה שלימות הארץ שלימות הארץ שמחה שמחות בית השואבה שמחת תורה שמחת תורה בליובאוויטש שמיטה שמירת הלשון שנה מעוברת שצעדרין שקלים תומכי תמימים תורה והוראה תורת המלך תימן תלמוד תמוז תניא תעניות תפילה תשובה תשעה באב תשרי תשרי אצל הרבי
Visitor Feed
Wednesday
May172017

ירושלים לעתיד לבוא

מעיר הבירה של ארץ ישראל, תהפוך ירושלים לעתיד לבוא לעיר הבירה של העולם כולו. שטחה המוניציפלי יתרחב עשרות מונים, וסביבה יוקמו שלוש חומות של זהב, כסף ואבן-מאירה, עם שערים עשויים אבני-חן נדירות וענקיות >> לאיזה גובה תתרומם ירושלים? מהיכן ינבעו מקורות המים שלה? ומה יהיה שמה החדש של ירושלים העתידנית? >> מרתק

עיר הבירה של העולם

בימים אלה, בהם השיח הציבורי עסוק בשאלת העברת השגרירות האמריקאית לירושלים, כחלק ממהלך המכיר בירושלים כבירת ארץ ישראל - מרתק לקרוא את דבריו של רבי יוחנן במדרש שיר השירים, שעתידה ירושלים להיות עיר הבירה של העולם כולו: “אמר רבי יוחנן, עתידה ירושלים להיעשות מטרפולין לכל המדינות ולהמשיך כנהר אליה לכבודה, כמו דאת אמר “אשדוד בנותיה וחצריה, עזה בנותיה וחצריה עד לשע”“.

במקביל להכרה בירושלים כבירת העולם, תתחיל נהירה המונית של כל הגויים אל ירושלים, וכפי שרבן שמעון בן גמליאל אומר באבות דרבי נתן (פרק לה): “עתידה ירושלים שיתקבצו בתוכה כל הגוים וכל הממלכות שנאמר ונקוו אליה כל הגוים לשם ה’, ולהל הוא אומר יקוו המים, מה קיווי האמור להלן לכנס כל מימי בראשית למקום אחד, אף קיווי האמור כאן לקבץ כל הגויים והממלכות לתוכה, שנאמר ונקוו אליה כל הגויים”.

הציפייה היהודית להיות “אור לגויים” תתממש אף היא בירושלים העתידה, וכפי שאומר רבי הושעיה בילקוט שמעוני (תצט): “עתידה ירושלים לעשות פנס לגוים והם מהלכים לאורה, מה טעם, ‘והלכו גויים לאורך’. וכן הוא אומר ‘נכון יהיה הר בית ה’ בראש הרים . . ונהרו אליו כל הגויים’, וזה אמר הכתוב ‘באורך נראה אור’”. או אז יתקיימו נבואותו של ישעי’ הנביא “והיה באחרית הימים, נכון יהיה הר בית ה’ בראש ההרים ונשא מגבעות, והלכו עמים רבים ואמרו: לכו ונעלה אל הר ה’, אל בית אלקי יעקב, ויורנו מדרכיו, ונלכה באורחותיו, כי מציון תצא תורה ודבר ה’ מירושלים”, או בנוסח דומה בנבואתו של מיכה הנביא “והיה באחרית הימים, יהיה הר בית ה’ נכון בראש ההרים ונשא הוא מגבעות, ונהרו עליו עמים, והלכו גויים רבים ואמרו: לכו ונעלה אל הר ה’ ואל בית אלהי יעקב, ויורנו מדרכיו, ונלכה באורחותיו, כי מציון תצא תורה ודבר ה’ מירושלים”.

שמשות ושערים מאבני חן נדירות

לעתיד לבוא יתגלה בירושלים עושר עצום, והיא תהיה בנויה מאבנים טובות ומרגליות. בגמרא (ב”ב, עה) מובא שהייתה מחלוקת, האם שמשותיה של ירושלים העתידה יהיו עשויות מ’שוהם’ או ‘ישפה’ (שני אבני חן נדירות), והקב”ה הכריע שיהיה גם זה וגם זה.

שערי העיר יהיו עשויות אבנים טובות בגובה ורוחב 30 אמות (כחמש קומות!), ובהם יחקוק הקב”ה שער ברוחב עשר אמות וגובה עשרים אמה. מסופר בגמרא, שכאשר רבי יוחנן לימד את הדברים בבית המדרש, לגלגל עליו אחד התלמידים ואמר שבימינו אין בנמצא אבני חן כאלה בגודל של ביצת יונה, וכיצד ייתכן שיהיו אבני חן ענקיים כל כך? לימים הפליג אותו תלמיד בים, וראה את מלאכי השרת מנסרים את אבני החן האמורים. כאשר שאל את המלאכים על ייעודן של אבני הענק, אמרו לו שעתיד הקב”ה להעמידן בשערי ירושלים. כאשר חזר התלמיד לרבי יוחנן, אמר לו בהתפעלות “דרוש רבי, לך נאה לדרוש, כאשר אמרת כן ראיתי” - הגיב רבי יוחנן בחריפות ואמר: “ריקא, אלמלא לא ראית - לא האמנת?! מלגלג על דברי חכמים אתה!” נתן בו עיניו ונעשה גל של עצמות.

ומי שאוהב לגוון באבנים טובות, בטח ישמח לשמוע את דברי המדרש (פסיקתא דרב כהנא, קלז) ש”עתיד הקב”ה לייסד את ירושלים בעשרה מיני אבנים טובות: אודם, פטדה, ברקת”. המדרש גם מספק תשובה ניצחת לגויים או סתם כופרים שלא יאמינו, ואומר ש”אם ישאלך גוי או מין לאמר: אפשר דבר זה שיהיה? אמור לו: כי כבר היה בימי שלמה, שנאמר: ויתן המלך את הכסף בירושלים כאבנים”.

אפשר לקחת יהלום?

האבנים הטובות שבירושלים יגיעו עד למרחק 12 מיל, ומעושרה הרב של ירושלים יתעשרו גם ישראל, וייקחו מהאבנים הטובות והמרגליות שבה לעצמם, וכפי שאמר רבי בנימין לוי בילקוט שמעוני (ישעיה תעח): “עתידין תחומי ירושלים להיות מלאים אבנים טובות ומרגליות, וכל ישראל באים ונוטלים חפציהם מהם”.

בזמן הגלות, חיכוכים רבים מתפתחים בעקבות וויכוחים על כסף. בימות המשיח, זה פשוט יהיה מיותר… וכפי שמובא במדרש פסיקתא רבתי (א, ג): “בעולם הזה, אדם חייב לחברו הולכים אצל דיין, פעמים שהוא עושה שלום ביניהם ופעמים שאינו עושה שלום ביניהם, אבל בימות המשיח אדם חייב לחברו, והוא אומר לו בוא ונלך ונדון לפני מלך המשיח. כיון שמגיעים לגבול ירושלים, מוצאין אותו שהוא מלא אבנים טובות ומרגליות, ונוטל אבן טובה אחת ונותנה לו, ואומר לו: כלום אני חייב לך יותר מדמים של זו? והוא אומר לו: המלך יסלח לך, הדא הוא דכתיב: השם גבולך שלום”

ירושלים של זהב, ושל כסף, ושל אש…

מלבד האבנים הטובות והיקרות שבירושלים, אף יקיפו אותה בחומות זהב וכסף, כפי שמפורט בפסיקתא: “ירושלים תהיה בנויה מכל אבנים טובות ויקרות, ושלוש חומות יקיפוה: אחת של כסף, ואחת של זהב, ואחת של אבן יקרה מאירה בכל מיני צבעונים, וכל חומה וחומה רחבה שש אמות, וחוץ לשלוש חומות אש סביבו”.

המוני האנשים שיגיעו לירושלים, מכל רחבי תבל, בוודאי יתפעלו למראה החומות המדהימות, בהן יהיו לפי המדרש “אלף וארבע מאות ושמונים ושמונה מגדלות של אבן יקרה יסובבוה, ובין כל מגדל ומגדל עשרים ומאה שערים נפתחים בה, ומאה ושלושה עשר אמה אורך השער והוא אבן יקרה אחת. ומאתיים ותשעים ושלושה פתחים מרובעים ישים ברחובותיהם. ואלפיים ושלוש בריכות יהיו בתוכה. ואלף ושמונים וארבע גנות יהיו בכל רהיטי ורהיטי. ואלף בארות ממים חיים ישים בכל פינותיה”.

על חומותיה של ירושלים ייפרס עורו של הלוויתן, שאורו מאיר עד סוף העולם. כך אומר רבי יוחנן במסכת בבא–בתרא (עה, א): “עתיד הקב”ה לעשות סוכה לצדיקים מעורו של לויתן… והשאר הקב”ה פורסו הקב”ה על חומות ירושלים וזיוו מבהיק מסוף העולם ועד סופו, שנאמר: והלכו גויים לאורך ומלכים לנוגה זרחך”.

ואם לא די בחומת יהלומים - מובא בפסיקתא רבתי (לח), שירושלים תוקף בחומה של אש, וה’ יצווה על המלאכים לשומרה: “אמר הקב”ה, אני וכל פמליא שלי נעשים לה חומה לירושלים לעתיד לבא ואני מצוה לה מלאכים לשמרה, שנאמר על חומותיך ירושלים הפקדתי שומרים”

ואם תשאלו כיצד אנחנו נוכל לעבור את חומת האש? אומר המדרש, ש”לעתיד לבא צדיקים מהלכים באש כאדם שהוא מהלך בחמה ביום הצינה והיא עריבה אליו”.

מעיין מי מרפא

הנוהגים לנסוע למעיינות מרפא, כמו גם הסובלים ממחלות חשוכות מרפא, בוודאי ישמחו לשמוע על הנחל חדש שייצא מבית קודשי הקדשים, עם סגולות מרפא מיוחדות, לריפוי כל המחלות. וכדברי המדרש רבה (שמות טו, כא) “מוציא מים חיים מירושלים ומרפא בהם כל שיש לו מחלה שנאמר כל נפש חיה אשר ישרץ אל כל אשר יבא שם נחלים יהיו גו’”.

שיבת אוצרות ציון

במהלך השנים נשדדו אוצרותיה וארמונותיה של ירושלים על ידי כוחות הכיבוש השונים. אלה ישובו לירושלים העתידה, כפי שאמר רבי יוחנן (ר”ה כג): “כל שיטה ושיטה שנטלו נכרים מירושלים - עתיד הקב”ה להחזירן לה, שנאמר “אתן במדבר ארז שיטה”, ואין מדבר אלא ירושלים שנאמר “ציון מדבר הייתה וגו’”. ובמהרש”א שם פירש ששיטה הוא עץ השייך לבנייה.

העיר הגדולה בעולם

עד לפני מאה שנה, העיר ירושלים הייתה מוגבלת לתחומי העיר העתיקה, בגודל של 850 דונם בלבד. רוב השכונות הירושלמיות המוכרות לנו היום, נבנו במאה השנים האחרונות מחוץ לחומות, ושטחה של העיר כיום הוא 125,420 דונם!

אבל כל זה מתגמד לעומת שטחה העתידי של העיר, שלפי השיטות הממעיטות ביותר, תתפשט על פני ארץ ישראל כולה. כך מופיע בפסיקתא רבתי בשם רבי לוי: ” עתידה ירושלים להיות כארץ ישראל וארץ ישראל ככל העולם כולו”. ואילו במדרש שיר השירים (פ”ז) אומר רבי יוחנן: “עתידה ירושלים שתהא מגעת עד שערי דמשק”.

במסכת בבא–בתרא (עה, ב), מפרשים חז”ל את הפסוק “פרזות תשב ירושלים”, שלירושלים לא יהיה גבול ומידה כלל: “אמר רבי חנינא בר פפא, בקש הקב”ה לתת את ירושלים במדה, שנאמר ‘אומר אנה אתה הולך ויאמר אלי למוד את ירושלים לראות כמה רחבה וכמה ארכה’, אמרו מלאכי השרת לפני הקב”ה: רבונו של עולם, הרבה כרכים בראת בעולמך של אומות העולם ולא נתת מדת ארכן ומדת רחבן; ירושלים ששמך בתוכה ומקדשך בתוכה וצדיקים בתוכה - אתה נותן בה מידה?! מיד ‘ויאמר אליו רוץ דבר אל הנער הלז פרזות תשב ירושלים, מרוב אדם ובהמה בתוכה’. ומפרש שם רש”י: פרזות תשב ירושלים - מה פרזות ההלו אין להם שיעור בבניין ישובן אלא כמה שרוצים בונים, אף ירושלים כן.

ירושלים שלמעלה

ירושלים תגדל לא רק לרוחב, אלא גם בגובהה יחול שינוי קיצוני. נאמר, כי לעתיד לבוא עתיד הקב”ה לרומם ולהגביה את ירושלים מעל הארץ, שלוש פרסאות למעלה (10 קילומטר!), ולא יהיה צער לעלות, כי ענני שמיים יעלו את הבאים בשעריה.

וכך אומר רבה (ב”ב, עה): “עתיד הקב”ה להגביה את ירושלים ג’ פרסאות למעלה, שנאמר וראמה וישבה תחתיה, מאי תחתיה, כתחתיה . . ושמא תאמר יש צער לעלות, ת”ל מי אלה כעב תעופינה וכיונים אל ארובותיהם”.

ויש הסוברים כי ירושלים תעמיד על שלשה הרים גבוהים. כך למשל אומר רבי אבון (מדרש הגדול שמות כז כא): “עתיד הקב”ה להעמיד את ירושלים על שלשה הרים גבוהים שניר ותבור”.

אם כבר מדברים על ענני שמייא, הרי בכל שבת וראש חודש, יביאו ענני שמיא את היהודים מכל רחבי העולם להתפלל בתוכה, כפי שנאמר בילקוט שמעוני (ישעיה תקג): כתיב והיה מדי חודש בחדשו והיאך אפשר שיבא כל בשר בירושלים בכל שבת ובכל חדש? אמר רבי לוי: עתידה ירושלים להיות כארץ ישראל וארץ ישראל ככל העולם כלו, והיאך באים בראש חדש ובשבת מסוף העולם? אלא העבים באים וטוענים אותם ומביאים אותם לירושלים והם מתפללין שם בבקר. והוא שהנביא מקלסן מי אלה כעב תעופינה. והרי שחל ראש חדש להיות בשבת ואומר הכתוב והיה מדי חודש בחדשו ומדי שבת בשבתו והיאך? אמר רבי פנחס הכהן ברבי חמא בשם רבי ראובן: באים שני פעמים - אחד של שבת ואחד של ראש חודש והעבים טוענין אותם בהשכמה ומביאים אותם לירושלים והם מתפללים שם בבקר והם טוענים אותם לבתיהם - ‘מי אלה כעב תעופינה’, הרי של בוקר, ‘וכיונים אל ארובותיהם’, הרי של מנחה”.

בשבת ובראש חודש תתרחש תופעה מדהימה נוספת בירושלים: שערי ירושלים שטבעו בארץ ישובו ויתחדשו בה, ובשבת יפתחו מאליהם וכן בראש החודש. וזה לשון הילקוט שמעוני (יחזקאל שפג): “שערי ירושלים שטבעו בארץ, עתידים לעלות ולהתחדש כל אחד ואחד במקומו… וביום השבת הם נפתחים מאליהם, ויודעים כל העם שבא יום השבת, וכן בראש חודש יהיו ישראל עומדים ורואים את הדלתות נפתחות מאליהן, ויודעים שבאותה שעה עלתה הלבנה ומקדשים את החודש בעליונים”.

שם חדש: כסא ה’

ונסיים סקירה זו בעובדה המפתיעה, ששמה של ירושלים ישתנה לעתיד לבוא, והיא תקרא “כסא ה’”. הדברים מופיעים במדרש רבה (וירא מט): “ר’ פנחס בשם רבי שמואל אמר, אפילו שם חדש שהקב”ה עתיד לקרוא לירושלם, שנאמר “בעת ההיא יקראו לירושלים כסא ה’”.

Reader Comments

There are no comments for this journal entry. To create a new comment, use the form below.

PostPost a New Comment

Enter your information below to add a new comment.

My response is on my own website »
Author Email (optional):
Author URL (optional):
Post:
 
All HTML will be escaped. Hyperlinks will be created for URLs automatically.