Share

Search
BeisMoshiach.org
Web
תגים
ששים שנה לייסוד הרשת "עשה לך רב" ##910 #1000 #1001 #1002 #1003 #1004 #1005 #1006 #1007 #1008 #1009 #1010 #1012 #1013 #1014 #1015 #1016 #1017 #1018 #1019 #1020 #1021 #1022 #1023 #1024 #1025 #1026 #1027 #1028 #1029 #1030 #1031 #1032 #1033 #1034 #1035 #1036 #1037 #1038 #1039 #1040 #1041 #1042 #1043 #1044 #1045 #1046 #1048 #1049 #1050 #1051 #1052 #1053 #1054 #1055 #1056 #1057 #1058 #1059 #1060 #1061 #1062 #1063 #1064 #1065 #1066 #1067 #1068 #1069 #215 #380 #825 #826 #827 #828 #829 #830 #831 #832 #833 #834 #835 #836 #837 #838 #839 #840 #841 #842 #843 #844 #845 #846 #847 #848 #849 #850 #851 #852 #853 #854 #855 #856 #857 #858 #859 #860 #861 #862 #863 #864 #865 #866 #867 #868 #869 #870 #871 #872 #873 #874 #875 #876 #877 #878 #879 #880 #881 #882 #883 #884 #885 #886 #887 #888 #889 #890 #891 #892 #893 #894 #895 #896 #897 #898 #899 #9 #90 #900 #901 #902 #903 #904 #905 #906 #907 #908 #909 #910 #911 #912 #913 #914 #915 #916 #917 #918 #919 #920 #921 #922 #923 #924 #925 #926 #927 #928 #929 #930 #931 #932 #933 #934 #935 #936 #937 #938 #939 #940 #941 #942 #943 #944 #945 #946 #947 #948 #950 #951 #952 #953 #954 #955 #956 #957 #958 #959 #960 #961 #962 #964 #966 #967 #968 #969 #970 #971 #973 #974 #976 #977 #978 #979 #980 #981 #982 #983 #984 #985 #986 #988 #989 #99 #990 #991 #992 #993 #994 #995 #996 #997 #998 #999 100 שנה למלחמת עולם הראשונה 974 א' כסלו אבלות אגרות קודש אגרות קודש בפרסום ראשון אגרות קודש מתורגמות בפרסום ראשון אדמו"ר הריי"צ אדר אהבת ישראל אוסטרליה אוצרות גנוזים אורות התניא בכלים דתיקון אורחים אחר מיטתו של הרב אחרוןחביב אייר איך ללמד חסידות לקהל הרחב אימון אישי אימוץ אירופה אירן אלול אליהו אמונה אמור אנ"שליחות אסירי ציון אסירים אפית מצות אקטואליה חב"דית ארה"ב ארץ ישראל ב' איר ב' ניסן באור החסידות בבא סאלי בדידי הווה עובדא בדפוס בהעלותך בהר–בחוקותי בוא נתוועד על זה בטחון בין המצרים ביקור חולים בית ספר למלאכה בית רבקה בלק במדבר במלאת מאה שנים לפרוץ מלחמת העולם הראשונה בעל שם טוב בעלז בעקבות הנבואה בראי העתונות ברוסיה הקומוניסטית ברזיל בריאות ברית מילה ברכת כהנים בר-מצווה בשבילי ההיסטוריה בשליחות המלך בשם אומרם ג' השבועות ג' תמוז גאולה ומשיח גדולי ישראל גוש קטיף גיוס לצבא גיור גיל השידוכים גלגולה של נשמה גליון 1000 גליל גמילות חסדים גן ישראל גני ילדים דבר המערכת דבר מלכות דולרים דמות חסידית ה' אייר ה' טבת הבעל שם טוב הגות וואך הדפסת התניא ההתוועדות ב-770 היסטוריה חב"דית היסטוריה חסידית היסטוריה מזווית חב"דית הכותל הלכה המזכיר המקדש וכליו הפצת המעיינות הפרשה החסידית הצלת פליטי השואה הקהל הרב אברהם חיים נאה הרב חדקוב הרבי הרבי הריי"צ הרבי הרש"ב הרבי והאמן הרצלי'ה השואה השליחות לכיבוש אוסטרליה התוועדות‭ ‬חסידותית התקשרות התקשרות בצפון אפריקה התשובה ז' אדר זיו הפרשה זיכרון להולכים זיכרונות מבית אדמו"ר מהורש"ב זכרונות הרב סעדיה מעטוף ע"ה זכרונות חסידיים ח"י אלול חברון חג המו"צים חג סוכות חג שבועות חדש בעולם התורני חדשות חוזרים לישיבה חוני חופשה חטא המרגלים חיים חסידיים חיים של שליחות חיים של שליחות חינוך חלֹוֹם חייו חמשה עשר באב חנוכה חסד חקת חשבון נפש חת"ת חתונה ט' אדר ט' כסלו ט"ו אלול ט"ו בסיוון ט"ו בשבט טור‭ ‬אישי טור למחשבה טכנולוגיה בשירות הגאולה י' טבת י' שבט י"א ניסן י"ב תמוז י"ג אלול י"ג ניסן י"ט כסלו י"ט כסלו / מאמר בפירסום ראשון יד לאחים יובל לקבוצה יום הולדת יום כיפור יומן המאסר יומנו של תמים ב-770 יוסף י'ז תמוז יחידות אצל הרבי ילדי ישראל ימי בראשית ימים נוראים ימים נראים יפן יציאת מצרים ירושלים ישראל ארי'ה לייב כ‭' ‬מנחם‭ ‬אב‭ / ‬יום‭ ‬ההילולא כ' מנחם-אב כ"ב שבט כ"ד טבת כ"ד טבת כ"ז אדר כ"ז אדר / הגות וואָך כ"ח ניסן כ"ח סיון כ"ף במר-חשוון כינוס שלוחים כסלו כפר חבד כפר יונה כשרות כתבי יד בפרסום ראשון ל"ג בעומר ל"ג בעומר / בדידי הווה עובדא ל"ג בעומר / סקירה ל"ג בעומר / פתגמים ל"ג בעומר / שולחן-החג לדמותו של חסיד לדמותו של שליח לומדים ובונים מקדש לחיות עם הזמן - בעניני הגאולה ליל הסדר אצל הרבי ליל סדר ליל סדר לימוד רמב"ם לימוד תורה לקראת ג' תמוז לקראת י' שבט לקראת י"א ניסן לקראת כינוס השלוחים לקראת תשרי לשלום בית מאה שנה למלחמת עולם הראשונה מאוצר המלך מאחורי הקלעים מאמר הגות מבט אישי מבט חסדי מבצע הקהל מבצע יום הולדת מבצע נש"ק מבצע תפילין מבצעים מבצעים מדור הניגון מדין מדע מה אומר הרבי מהורש"ב מהר"ש מואב מופתים בשליחות מזווית חסידית מחיי התמימים מחשבה חסידית מיהו יהודי מכות מצרים מלחמת המפרץ מלחמת יום כיפור מלחמת לבנון מלחמת ששת הימים ממשיח וגאולה מנחם-אב מערת המכפלה מפגש איש מפי חסידים מפי כתבם מקווה מקסיקו מרבין בשמחה מרוקו משה רבינו משיח אין גאזעטן משיח בפרשה משיח וגאולה משיח וגאולה משיח וגאולה \ ודע מה שתשיב משיח וגאולה בעשרת המבצעים משפיע משקיעים בחינוך נזכרים ונעשים ניגון ניסן נס בצפת נקודת מלכות נשיא נשים סיון סיפור סיפור‭ ‬ולקחו סיפור‭ ‬חיים סיפור‭ ‬חיים סיפור לפורים סיפור מבצעים סיפורי מופת סיפורים ופתגמים סיפורים קצרים סכנת האינטרנט סכנת האינטרנט סליחות ספירת העומר ספר תורה ספרד סקירה עוורים עמלק ערי מקלט עשר שנים לגירוש עשרה בטבת פאה נכרית פדיון הבן פולטבה פורים פורים–קטן פטרבורג פינחס פסח פסח שני פעילות פעילות חב"דית פפרשת אמור פרה אדומה פרוייקט מיוחד | חי וקיים פרופיל חסידי פרשת אחרי-מות פרשת אמור פרשת בא פרשת בהר פרשת בחוקותי פרשת בלק פרשת במדבר פרשת בשלח פרשת דרכים פרשת החודש פרשת וארא פרשת ואתחנן פרשת ויגש פרשת ויחי פרשת ויצא פרשת ויקהל פרשת ויקרא פרשת וירא פרשת וישב פרשת וישלח פרשת חיי שרה פרשת יתרו פרשת כי-תבוא פרשת כי-תצא פרשת כי-תשא פרשת לך-לך פרשת מטות פרשת מסעי פרשת מצורע פרשת מקץ פרשת משפטים פרשת נח פרשת נצבים פרשת נשא פרשת עקב פרשת פקודי פרשת צו פרשת קדושים פרשת קורח פרשת ראה פרשת שופטים פרשת שלח פרשת שמות פרשת שמיני פרשת תולדות פרשת תזריע פרשת תזריע-מצורע פרשת תצווה פרשת תרומה צדקה צה"ל צו צוק איתן ציפייה לגאולה ציצית צמח צדק צפון אפריקה צפת צרפת קידוש קידוש לבנה קנאת אחים קרבנות קרבנות הנשיאים קרח קרן מחנה ישראל קשרים עם הרבי ראיון ראש השנה ראשון לציון רב לוי יצחק רב שיח רבי רבי זוסיא מאניפולי רבי רי"יץ רבי רש"ב רבנים רבנית חיה מושקא רבנית חנה רוסיה רחל אמנו רמב"ם רפואה רשב"י ש שבועון שהוא שליח שבועות שבת שבת בראשית שבת הגדול שבת חזון שו"ת חינוך שואת אירופה שולחן-השבת שופר שידוך שלֹח שליחות שליחות בצל הסכנה שלימות הארץ שלימות הארץ שמחה שמחות בית השואבה שמחת תורה שמחת תורה בליובאוויטש שמיטה שנה מעוברת שצעדרין שקלים תומכי תמימים תורה והוראה תורת המלך תימן תלמוד תמוז תניא תעניות תפילה תשובה תשעה באב תשרי תשרי אצל הרבי
Visitor Feed
Wednesday
May172017

"חשכו עינינו לראות את היכל הקודש מלא במכונות אריגה"

הכאב: חורבן וחילול הקודש התגלו בבית הכנסת על שם ה”צמח צדק” בעיר העתיקה, מיד לאחר כיבושו מחדש במלחמת ששת הימים. סיוע לא-צפוי: פלוגת חיילים נשלחה מבית הנשיא כדי לעשות סדר במקום. גאולה ירושלמית: מיד לאחר המלחמה, זירז הרבי להשיב את הכבוד לבית הכנסת ולהפוך אותו לבית תפילה ובית לימוד תורה. ויקרא שמו בישראל: זכה המקום, והרבי העניק לו את שמו • ‘בית משיח’ בסקירה מרתקת על מעורבות הרבי בשיקום ופיתוח בית הכנסת חב”ד בעיר העתיקה מיד לאחר תום מלחמת ששת הימים • מרתק 

מאת שניאור זלמן ברגר ומנחם זיגלבוים

בית הכנסת צמח צדק, בתום מלחמת ששת הימים

בביקורנו השבוע בעיר העתיקה בירושלים, פגשנו על קירות האבן המוצקים של בתי הרובע היהודי, מודעות הקוראות לילדי העיר העתיקה להשתתף בתהלוכת ל”ג בעומר שתצא מבית כנסת חב”ד על שם ה”צמח צדק”, הצופה מעל הקארדו, לעבר שריד בית מקדשנו הכותל המערבי.
בכניסה למבנה האדיר של בית הכנסת השוכן ברחוב חב”ד, בחדר ממוצע בגודלו, אך רווי קשתות בסגנון של פעם, יושב הרב מנחם מענדל אזדבא, שליח הרבי מה”מ בעיר העתיקה. על השולחנות עדיין פזורים פלקטים, שלטים ופרסים מהתהלוכה שהתקיימה ביום ראשון. טרם הושלמה פעילות אחת וכבר עסוק הרב אזדבא בפרויקטים הבאים שלו, בשליחות הרבי מה”מ.
המשרד שלו למעשה מחבר בין עבר לבין הווה ועתיד. כאן נכנסים כל יום מאות תיירים מכל רחבי העולם, והוא בחביבות האופיינית לו, מציע להם להניח תפילין ומחבר אותם ‘להמשך טיפול’ עם שלוחי הרבי בעיר מגוריהם. “זה המקום היחיד בעולם שבו הילדים הולכים בתהלוכת ל”ג בעומר לכותל המערבי”, הסבנו את תשומת לבו. רצינו לדעת אם השהות הקבועה במקום לא הופכת את העובדה הזאת לחסרת–ברק. מסתבר שלא. הוא בהחלט מכיר בחשיבות המקום המיוחד בו הוא זוכה לפעול יום יום - בלב העיר העתיקה של ירושלים, שאו–טו–טו תבנה ותכונן מחדש.
 
שועלים הילכו בו
בית הכנסת צמח צדק הוא בית הכנסת עתיק השוכן בטבורו של הרובע היהודי בירושלים, מול בית הכנסת ה’חורבה’ והקארדו, במקום המכונה “חצר חב”ד”. בית הכנסת נקנה לפני 185 שנה. שמונה שנים לאחר מכן, משנת תרכ”ו, נקרא במסמכים הרשמיים “בית מנחם”. כך או כך, הוא עתיק מספיק כדי להרגיש את הוד הקדומים הנסוך בו.
בעת מלחמת השחרור עמד בית הכנסת בלב איזור הקרבות, והוא נפל בידי הירדנים שחיללו את המקום והפכוהו לבית אריגה. תשע–עשרה שנה היה בית הכנסת בשבי, עד שבמלחמת ששת הימים - לפני חמישים שנה בדיוק - שוחרר יחד עם כל חלקי העיר העתיקה.
עוד לפני שוך הדי הקרבות, החל הרבי לפעול באינטנסיביות רבה להשיב את בית הכנסת לידי חסידות חב”ד, ולהשיב את בית הכנסת למקומו הראוי לו - בית תפילה ובית לימוד שממנו יוצאת אורה לירושלים. המצב המדיני והבטחוני עדיין לא היה ברור, והרבי כבר הפעיל אישי ציבור שונים כדי להשיב את בית הכנסת חב”ד בעיר העתיקה, לבית כנסת חב”די פעיל. לאורך כל הדרך, הרבי שיגר מכתבים והפעיל אישים שונים, כמו כן ליווה את התהליכים הממשלתיים והמשפטיים שהיו כרוכים בהשבת המקום לידי ליובאוויטש.
זמן קצר לאחר שחרור ירושלים מהכיבוש הירדני, בעוד העם היהודי שרוי בהתרגשות רבה, הזדרז מר זלמן שזר, הפרזידנט, להתקשר אל חשובי חסידי חב”ד בירושלים - הרב חנוך גליצנשטיין והרב נחום רבינוביץ, ושאלם האם הם יודעים היכן ממוקם בית הכנסת העתיק הקרוי על שם הרבי ה”צמח צדק”. הרב גליצנשטיין השיב כי ידוע לו בערך המיקום, ומיד יצא לחפש את המקום.
“כאשר הגענו לעיר העתיקה”, סיפר הרב גליצנשטיין לימים, “נוכחנו לראות כי המקום נחשב שטח צבאי סגור ואין אפשרות לגשת לאזור בו שכן בית הכנסת לפי השערתנו. שבנו ודיווחנו לשזר, וזה הורה לשלישו הצבאי להעמיד לרשותנו ג’יפ צבאי. השליש מיהר לעשות כן, ובו ביום הגענו אל הרובע היהודי.
“כשהגענו למקום, חשכו עינינו. את היכל בית הכנסת, מילאו מכונות אריגה. גם מצב המבנה היה חמור; המרצפות כולן נעקרו ממקומן. הכנו דו”ח מפורט לשזר מכל מה שראו עינינו, ותוך ימים ספורים נשלחה למקום - לפי בקשתו - קבוצת חיילים שערכה בבית הכנסת סדר ראשוני”.
הרב משה צבי סגל מכפר חב”ד, עסקן חב”די נמרץ ואיש ירושלים, החל במקביל ליזום פעילות סביב בית הכנסת. כבר למחרת המלחמה, בג’ בסיון תשכ”ז, כתב לרבי כי הוא מבקש לייסד בבית הכנסת ישיבה חב”דית.
עיתון ‘דבר’ דיווח בשלהי אותו חודש, כי הרב משה סגל ועמו ר’ נחום ליפשיץ בעל דפוס ‘המדפיס’, קבעו מזוזה בבית הכנסת, פינו את ההריסות והכשירו את בית הכנסת לתפילה: “במקום שהיה ארון הקודש, נמצאה מודעה בערבית בדבר הצגת סרט קולנועי”.
בתקופה הבאה, עבר הרב משה סגל להתגורר בבית הכנסת במטרה לשמור עליו.
 
אורחים חב”דיים לא–צפויים בקידוש שבת ב’בית הנשיא’
היחס של הרבי לבית הכנסת, היה נפלא בכל קנה מידה. כך למשל, זמן מה לאחר שחרורו של בית הכנסת, הגיע לארץ הקודש הרב משה פנחס כץ, שכיהן כגבאי בית הכנסת ב–770, לרגל נישואי בנו. טרם צאתו, העניק לו הרבי בקבוק ‘משקה’ והורה לו לערוך התוועדות בבית הכנסת ‘צמח צדק’ בעיר העתיקה. היה בכך משום חידוש מרגש.
בשבת מברכים חודש תמוז תשכ”ז, התקבצה בבית הכנסת קבוצת חסידים לרגל האירוע. היתה זו ההתוועדות הראשונה שנערכה במקום לאחר השחרור, כעין חנוכת הבית. בתום ההתוועדות המרגשת, צעדו כמה מהחסידים, ובהם הרב כץ ובנו החתן, לעבר ‘בית הנשיא’ ונכנסו לשזר עם בקבוק ה’משקה’ מהרבי. למעשה הם המשיכו את ההתוועדות בבית הנשיאות הרשמי. באותה שבת התארחה במקום קבוצת רבנים מאנגליה, וכן חברי הנהלת הסוכנות היהודית שהגיעו מארצות הברית. שזר היה נרגש מאוד נוכח בואם של החסידים. אלה מצדם הודו לו על העזרה בכלל, והפיננסית בפרט, לשיקום בית הכנסת.
למחרת דווח על כך עיתון ‘דבר’, שיצא בכותרת יומרנית במקצת: “קבוצת חסידי חב”ד תתנחל השבוע מחדש בעיר העתיקה”. בגוף הכתבה, מתאר הכותב בצבעוניות רבה: “המשלחת אשר התפללה בבית הכנסת של חסידי חב”ד בעיר העתיקה, באה לבית הנשיא כשהיא עוטה טליתות וליוותה את הבשורה בניגונים ובריקודים חסידיים נלהבים. חברים סיפרו לנשיא מן החוויה העמוקה של ‘ותחזינה עינינו בשובך לציון’ ומחנוכת בית הכנסת, אשר בניינו שלם ורק הריצפה נעקרה … זלמן שזר קידם בברכה את יוזמת חסידי חב”ד, והביע תקווה שאם כי הם הראשונים, לא יהיו היחידים, אחריהם יבואו ויתנחלו מחדש רבים אחרים”.
 
לאור הזירוז שהגיע מצד הרבי, כבר בימים הבאים נערכה פגישה בין הרב משה צבי סגל והרב עזריאל זעליג סלונים, עם שזר. בפגישה הועלו תכניות פרקטיות לשיקום בית הכנסת. כנראה שהיו דעות שונות לגבי אפשרות אכלוס ישיבה במבנה ההיסטורי, כפי שניתן ללמוד מתשובה ששיגר הרבי באותם ימים: “בהמצב המעורפל דעתה והלחץ דכמה וכמה ממשלות וכו’, - מוקדם הזמן מלהעביר כיתות או חלק מישיבות חב”ד לירושלים העתיקה”. אולם במקביל, זרז הרבי להכשיר בהקדם את בית הכנסת כדי שאפשר יהיה לקיים בו תפילות ושיעורי תורה, ובפרט בתורת ה”צמח צדק” (אגרות קודש חכ”ד אגרת ט’שדמ).
קול התפילה חזר להדהד בבית הכנסת
ירושלים עוד נחשבה למקום מסוכן מבחינה בטחונית, וזה היה אחד האתגרים הקשים שניצבו בפני מחדשי בית הכנסת. אף על פי כן, החל מראש חודש אלול החלו להתפלל בו בקביעות תפילות שחרית. הרב עזריאל זעליג סלונים, מעסקני חסידי חב”ד בירושלים, אף אירגן הסעות מיוחדות של אנ”ש שהגיעו שלוש פעמים ביום מהעיר החדשה לשם קיום מניין תפילה, למרות החשש הבטחוני שהביעו שלטונות הצבא.
מלאכת השיקום נמשכה במלוא התנופה, ולמרות שטרם הושלמה המלאכה, הוכרז על קיום תפילות ראש השנה ברוב עם, מה שקיבל תהודה בחדשות ‘קול ישראל’ באותם הימים. ואכן, בתפילות ראש השנה, גדש קהל רב את בית הכנסת צמח צדק.
בה’ בתשרי שיגר הרב משה סגל מכתב לרבי, בו הוא מספר כי הצליח להשיג מענק שיפוץ מיוחד ממשרדי הממשלה השונים: “קיבלתי היום המחאה על סך עשרת אלפים לירות לשיקום בית הכנסת ‘בית מנחם’ [כך נקרא אז בית הכנסת]. סכום זה הוא הראשון שקיבלנו למטרה האמורה, ומיועד לתשלום לקבלנים […] העושים במלאכת השיפוצים והתיקונים”.
 
התושבים הערביים נדהמו: חג הגאולה בבית הכנסת
הפעילות במקום הפכה לקבע, ובראש השנה לראש השנה לחסידות, י”ט כסלו תשכ”ח, נערכה בבית הכנסת התוועדות רבתי לכבוד חג הגאולה. הנה מה שפרסם ‘מעריב’ על כך:
חג הגאולה של חסידי חב”ד יוחג השבוע בפעם הראשונה בבית הכנסת המשופץ של חסידי חב”ד אשר ברובע היהודי של העיר העתיקה בירושלים. ‘חג הגאולה’ יוחג שם ביום ד’ בערב, אור לי”ט בכסלו, בו חוגגים חסידי חב”ד את השחרור ממאסר של מיסד חסידות חב”ד רבי שניאור זלמן מליאדי בעל ה’תניא’ […] החגיגה בבית כנסת חב”ד בעיר העתיקה תיערך בניצוחו של ר’ משה סגל, התושב היהודי הראשון שחזר לעיר העתיקה. 
ההתוועדות, מסתבר, הפכה לסנסציה עיתונאית, שכן למחרת ההתוועדות דיווח העיתונאי מנחם ברש ב’ידיעות אחרונות’: “בסוף השבוע שעבר חגגו חסידי חב”ד וקהל גדול של אורחיהם את ‘חג הגאולה’ של י”ט כסלו (היום שבו שוחרר בעל התניא, מייסד חסידות חב”ד ממאסרו ברוסיה), זו הפעם הראשונה בירושלים העתיקה, בבית הכנסת ‘בית מנחם’ שברחוב חב”ד התכנס קהל גדול […] ברטט ובחרדת קודש האזינו הנכספים לדברי האדמו”ר רבי מנחם מענדל שניאורסאהן על דביקותו של עם ישראל בירושלים העתיקה ובכותל המערבי, שהוקראו על ידי רבי משה סגל, מראשי חב”ד בארץ, הראשון שהשתקע בירושלים העתיקה. כאשר ביקשו  לפגוע בארץ ישראל ובגוי קדוש - אמר האדמו”ר - נעלמו כל הסכסוכים וכאיש אחד היו הכל מוכנים למסור נפשם.  […]
“אחרי העלאת זכר הלוחמים במלחמת ששת הימים […] הקשיבו מאות חסידים, עשרות חיילים וצנחנים וסתם ‘עמך’ לדבריהם של זקני חסידי חב”ד וביניהם הרב שלמה יוסף זווין, הרב רבינוביץ והרב עדין שטיינזלץ, שהביעו שמחתם על גאולת ירושלים […]
הרב רבינוביץ בירך בהתרגשות רבה שעשה לי ניסים במקום הזה. בהזכירו, שבדיוק לפני עשרים שנה בעת חגיגות י”ט כסלו פרצו המהומות הערביות בעקבות הכרזת המדינה, כשהכנופיות הערביות מכוונות את התקפתן לעבר בית הכנסת חב”ד. חיש מהר תפסו הלוחמים היהודיים, מההגנה, האצ”ל והלח”י, עמדות והשיבו מלחמה שערה. ההתקפה הערבית נהדפה והחגיגה נמשכה [עד כאן על י”ט כסלו תש”ח, וכעת ממשיך על י”ט כסלו תשכ”ח:]
“עד שעת לילה מאוחרת הדהדו בירושלים העתיקה שירי חב”ד, ניגונו של הרבי הזקן ולחנו של הצמח צדק, כוסיות משקה הורמו ‘לחיים’ ומעגלי המחוללים השתלבו בדביקות רבה, לתמהונם של התושבים הערביים שראו מחזה כזה בפעם הראשונה בחייהם”..
 
הרבי מכנה את המקום: “בית גדול”
בשנה הבאה מאז גאולתו של בית הכנסת ההיסטורי, דאגו הרב משה סגל והרב סלונים לשיקום בית הכנסת בפן הפיזי ובפן הרוחני שלו, תוך שהם מקבלים הוראות ברורות מהרבי.
פחות משנה לאחר גאולתו, שיגר הרבי מכתב לאנ”ש והתמימים בארץ הקודש, בו הוא מחליט למנות הנהלה מיוחדת לבית הכנסת חב”ד בעיר העתיקה. את האגרת הרבי פותח בדברים אודות בית הכנסת ‘צמח צדק’: “בקשר עם שחרור בית הכנסת ובית המדרש אשר נתיסד על ידי כ”ק אדמו”ר מרנא ורבנא רבי מנחם מענדל, ה’צמח צדק’, אשר בירושלים מוקפת חומה - תובב”א. והרי זה נכס כללי, אחוזת כללות אנ”ש בכל מקום שהם וחלקם בירושלים עיר הקודש”. בהמשך האגרת מפרש הרבי את דברי הגמרא על “בית גדול” שנשרף בחורבן בית המקדש: “בית גדול, כשני פירושי חז”ל: מקום שמגדלין בו תפילה ומקום שמגדלין בו תורה (תלמוד תורה דרבים בכלל ובתורת אדמו”ר הצמח צדק - בנגלה ובחסידות במיוחד)”.
בהמשך האגרת מציע הרבי לייסד הנהלה ובה נציגים של כללות אנ”ש והתמימים ומוסדות חב”ד בארץ הקודש בכלל, וירושלים בפרט. הרבי אף מונה במכתבו את הנציגים המוצעים: בא–כח כולל חב”ד בארץ הקודש, בא–כח יישוב אנ”ש בחברון, בא–כח ישיבת תומכי תמימים, בא–כח כפר חב”ד, בא–כח אגודת חב”ד, צעירי אגודת חב”ד ואגודת נשי חב”ד.
הרבי מבקש שועד ההנהלה יגיש בזריזות תוכנית לשיפור בנין בית הכנסת ובית המדרש. בסיום האגרת, מרעיף הרבי שפע ברכות על בית הכנסת.
לאחר החתימה, מבהיר הרבי כי נציג אגודת חב”ד, צעירי חב”ד ונשי חב”ד - יהיה הרב אברהם פריז (אגרות קודש, חכ”ה, אגרת ט’תעח).
כפי שהציע הרבי, זמן קצר לאחר מכן נבחרו חברי ועד ההנהלה, ואלו הם:
נציג כולל חב”ד - הרב עזריאל זליג סלונים
נציג ההתיישבות היהודית בחברון ותורת אמת - הרב שלמה יוסף זוין
נציג תומכי תמימים - ר’ אפרים וולף
נציג כפר חב”ד - ר’ זושא וילימובסקי
נציג ארגוני חב”ד - ר’ אברהם פריז
הישיבה הראשונה של הועד התכנסה בבית הרב זווין, ובסופה הוחלט כי הרב סלונים יכהן כיו”ר הועד והרב אפרים וולף, כמזכיר הועד. ועד ההנהלה התכנס מדי פעם בפעם וקיבל החלטות הקשורות לפיתוח המקום. כמו כן קיים הוועד מפגשים עם אישי ציבור וגייס תרומות עבור פיתוח המקום ושגשוגו.
הרבי מצדו עודד את הוועד והעומד בראשו לבצע פעולות מעשיות לשיקום ופיתוח בית הכנסת, כאשר לכל לראש היה צורך להתאים את הבניין לצרכיו החדשים, תפילה ולימוד, לאחר שנים רבות של הרס וחורבן. הרב סלונים התמסר לעניין, ותוך זמן קצר החלו השיפוצים הראשונים.  
 
התוועדות יום הולדת בין כתלי בית הכנסת
מי שסייע רבות לשיקום בית הכנסת, היה מר זלמן שזר, שאף ביקש לבקר בו כבר בתקופה הראשונה לאחר שחרור העיר העתיקה. החסידים העדיפו שיגיע לבקר במקום רק לאחר שיסתיימו עבודות השיקום, וכך הביקור נדחה מיום ליום. כאשר נודע הדבר לרבי, הורה לוועד המקום למהר ולהזמין את שזר.
הביקור הראשון נקבע אפוא לראש חודש כסלו תשכ”ח - שהוא גם יום הולדתו. הוחלט לתת צביון רוחני–חסידי ליום ההולדת, בשילוב ציון ראש חודש והתוועדות. היוזמה זכתה לעידוד מיוחד מהרבי. הרב סלונים אירגן אפוא תפילה חגיגית בבית הכנסת, בהשתתפות נכבדי החסידים, כאשר לאחר התפילה התקיימה במקום התוועדות יום ההולדת של שזר. מאז, מידי שנה נהג לבוא לחגוג את יום הולדתו בבית הכנסת העתיק שהתחדש. לרגל התוועדות יום ההולדת השניה, בשנת תשכ”ט, הרבי אף שיגר בקבוק ‘משקה’ כהשתתפות.
כדי לחזק את ידי העושים במלאכה, שיגר הרבי מתנה מיוחדת לבית הכנסת. בשושן פורים תשכ”ט הגיע לארה”ק הרב יעקב יהודה מאיעסקי, מנהל רוחני במוסדות בית רבקה בקראון הייטס, ועמו ספר תורה. ספר התורה הוכנס ברוב פאר ושמחה. בשעה ארבע אחר הצהרים יצא הספר תורה בתהלוכה חגיגית מהכותל המערבי, ובליווי תזמורת וריקודים המשיכו המשתתפים לעבר בית הכנסת צמח צדק. “ברוב פאר ובהשתתפות קהל רב הוכנס ספר–התורה לבית–הכנסת צמח–צדק, בתהלוכה חגיגית מלווה נושאי לפידים”, דיווח ‘בכרם חב”ד’ בחודש ניסן תשכ”ט. “בהתלהבות קוימו ‘הקפות’ מסורתיות וריקודי מצווה בליווי תזמורת”.
 
מרכז פעילות שוקק חיים
בשנים הבאות הפעילות בבית הכנסת הלכה והתפתחה. מי שאחראי היום על בית הכנסת ההיסטורי הזה, הוא הרה”ח הרב יהושע יוזביץ’, מנהל המוסדות המרכזיים של חב”ד בירושלים. “לאורך כל השנים הרבי התעניין במה שנעשה בבית הכנסת”, אומר הרב יוזביץ’ ל”בית משיח”. “אפשר היה לראות בחוש שהמקום הזה יקר לרבי”.
לאורך שנים ארוכות היה הרב יוזביץ עושה את דרכו בכל שבת ממרכז העיר לבית הכנסת, כדי לנהל את המקום ואת הפעילות - שחלקה הגדול מתקיים עם מאות האורחים המגיעים למקום בכל שבת. בשנים האחרונות מתקשה הרב יוזביץ לעשות את הדרך הארוכה, והוא נשאר אפוא במקום כל השבת מתחילתה.
הרבי ביקש שתהיה נוכח בכל שבת?
“הרבי צריך לבקש ממני?” נדהם הרב יוזביץ מעצם השאלה. “אני יודע שהמקום חשוב ויקר לרבי, ואני עושה הכל כדי לתפעל אותו בצורה הנכונה ביותר. אי אפשר שלא להיות נוכח במקום בשבתות. בית הכנסת הוא אבן שואבת שאליו מגיעים המוני אורחים מכל העולם, מארה”ב, מאוסטרליה, מאירופה המזרחית והמערבית. בכל שבת יש שמחות והתוועדויות שנמשכות שעות ארוכות”.
מי שניצח על ההתוועדויות לאורך השנים, היה הרב עדין אבן–ישראל, אולם בשל קשיי בריאות, הרב יוזביץ נטל את המושכות גם בעניין הזה, והוא מתוועד עם המשתתפים מדי שבת, כשהוא גם נותן במה לאורחים לדבר, לשתף ולספר דברים המעוררים את הנפש ואת הלב. “יש משהו מיוחד בבית הכנסת הזה שמושך אליו המוני אורחים”, מסביר הרב יוזביץ. “לא בכדי, הרבי שלח פעמים רבות ‘משקה’ עבור בית הכנסת והנעשה בו”.
הרב יוזביץ נמצא במקום כבר מהתקופה הראשונה לגאולתו; זאת אומרת, חמישים שנה. “הפעם הראשונה הייתה בחג השבועות תשכ”ז, זמן קצר לאחר המלחמה. במקום שרר חורבן גדול. אמנם היו קירות, אבל בפנים הכל היה הרוס”. הוא זוכר היטב את הימים ההם.
בית הכנסת כיום משופץ ומרשים בהחלט, הודות לתורמים ונדיבי לב שגייס הרב יוזביץ במשך השנים. בארון הקודש נמצאים ששה ספרי תורה לא–רגילים - אלו ששה ספרי תורה כלליים אליהם נרשמו מיליוני ילדים במשך השנים, כל ילד עם האות בספר התורה שלו, בהתאם למבצע שיזם הרבי. “הרבי הורה כי ספר התורה ייכתב בין כתלי בית הכנסת, כפי שאכן נעשה, ולאחר מכן יוכנס לבית הכנסת בין חומות העיר העתיקה. אתה יכול לשער איזה נכס יקר הוא זה לבית הכנסת”, מטעים הרב יוזביץ, “יש במקום גם כתר מיוחד שמורכב משני חלקי כתרים שהרבי בחר לאחדם לכתר אחד, אותו שלח להכנסת ספר התורה של ילדי ישראל”.
בית הכנסת “צמח צדק” הוא לא רק מקום תפילה, אלא מהווה מגדלור של תורה והפצת המעיינות, בדיוק כפי שהרבי חפץ. גולת הכותרת היא בכולל אברכים הפועל במקום זה חמישים שנה. אנחנו מסתובבים בינות לאברכים השוקדים על לימודם בשלווה. מעל ניצב לוח שיש גדול המנציח את התורמים לפני יותר משלוש יובלות “מכסף קדשים אשר היזיל מכיסו מעלת הגביר השר סי’ סי’ אליהו דוד ששון הי”ו מעי”ת במביי לעילוי נשמת המרוחמת אשתו…”
כאמור, בקומה התחתונה נמצא בית חב”ד, עליו מנצח זה עשרים שנה, השליח הרב אזדבא הפועל עם עשרות אלפי התיירים הפוקדים מדי שנה את בית הכנסת העתיק. “למעלה ממאתיים ילדי הרובע היהודי השתתפו אתמול בתהלוכה”, אומר הרב אזדבא בסיפוק רב.
במה מיוחדת הפעילות כאן, בעיר העתיקה, משאר בתי חב”ד?
“עיקר הפעילות נעשית עם תיירים, וזה אומר שאין כמעט אנשים קבועים איתם אנחנו עובדים, אלא עם אנשים מכל רחבי העולם שבאים והולכים. לפני כמה שנים הגיע לפה אדם שסיפר לי כי הוא ביקר אצלי גם בשנה הקודמת, ומאז הוא מניח תפילין בכל יום. אני אפילו לא זכרתי את האיש או את המקרה. לא פעם אני מקבל דרישות שלום משלוחים ברחבי העולם”.
מלבד זאת, מתקיימת פעילות של הפצת המעיינות בקרב תלמידי הישיבות שבין חומות העיר העתיקה. “מדובר באנשים אידיאליסטים, ולא פעם המלאכה היא יותר קשה”, מסביר הרב אזדבא. קשיים יש גם במישור אחר: “פה אינני יכול לעשות תהלוכה, למשל, או מעמד הדלקת נרות חנוכה בפומבי בלי אישורים מוקדמים של המשטרה. הרגישות פה באיזור היא גבוהה, וכל אירוע צריך תיאום מוחלט גם עם המשטרה וגם עם המינהל הקהילתי של הרובע היהודי, שמציב דרישות ברף גבוה. אבל כאן השליחות שלי, ואין לי ספק כי קרוב היום שבו יהודי העולם כולו יגיעו לכאן, אל העיר ירושלים, ובתוכה גופא - ירושלים שבין החומות”.
 
מקורות: אגרות קודש, תולדות חב”ד בארץ הקודש, הפרטיזן, אבני חן, אחד היה אברהם, עבד מלך, נשיא וחסיד, דור ודור, ימי תמימים, פנים אל פנים, בכרם חב”ד, בית משיח, כפר חב”ד, מעריב, דבר, ידיעות אחרונות ועוד.
 

Reader Comments

There are no comments for this journal entry. To create a new comment, use the form below.

PostPost a New Comment

Enter your information below to add a new comment.

My response is on my own website »
Author Email (optional):
Author URL (optional):
Post:
 
All HTML will be escaped. Hyperlinks will be created for URLs automatically.