Share

Search
BeisMoshiach.org
Web
תגים
ששים שנה לייסוד הרשת "עשה לך רב" ##910 #1000 #1001 #1002 #1003 #1004 #1005 #1006 #1007 #1008 #1009 #1010 #1012 #1013 #1014 #1015 #1016 #1017 #1018 #1019 #1020 #1021 #1022 #1023 #1024 #1025 #1026 #1027 #1028 #1029 #1030 #1031 #1032 #1033 #1034 #1035 #1036 #1037 #1038 #1039 #1040 #1041 #1042 #1043 #1044 #1045 #1046 #1048 #1049 #1050 #1051 #1052 #1053 #1054 #1055 #1056 #1057 #1058 #1059 #1060 #1061 #1062 #1063 #1064 #1065 #1066 #1067 #1068 #1069 #1070 #1071 #1072 #1073 #1074 #1075 #1076 #215 #380 #825 #826 #827 #828 #829 #830 #831 #832 #833 #834 #835 #836 #837 #838 #839 #840 #841 #842 #843 #844 #845 #846 #847 #848 #849 #850 #851 #852 #853 #854 #855 #856 #857 #858 #859 #860 #861 #862 #863 #864 #865 #866 #867 #868 #869 #870 #871 #872 #873 #874 #875 #876 #877 #878 #879 #880 #881 #882 #883 #884 #885 #886 #887 #888 #889 #890 #891 #892 #893 #894 #895 #896 #897 #898 #899 #9 #90 #900 #901 #902 #903 #904 #905 #906 #907 #908 #909 #910 #911 #912 #913 #914 #915 #916 #917 #918 #919 #920 #921 #922 #923 #924 #925 #926 #927 #928 #929 #930 #931 #932 #933 #934 #935 #936 #937 #938 #939 #940 #941 #942 #943 #944 #945 #946 #947 #948 #950 #951 #952 #953 #954 #955 #956 #957 #958 #959 #960 #961 #962 #964 #966 #967 #968 #969 #970 #971 #973 #974 #976 #977 #978 #979 #980 #981 #982 #983 #984 #985 #986 #988 #989 #99 #990 #991 #992 #993 #994 #995 #996 #997 #998 #999 100 שנה למלחמת עולם הראשונה 974 א' כסלו אבלות אגרות קודש אגרות קודש בפרסום ראשון אגרות קודש מתורגמות בפרסום ראשון אדמו"ר הריי"צ אדר אהבת ישראל אוסטרליה אוצרות גנוזים אורות התניא בכלים דתיקון אורחים אחר מיטתו של הרב אחרוןחביב אייר איך ללמד חסידות לקהל הרחב אימון אישי אימוץ אירופה אירן אלול אליהו אמונה אמור אנ"שליחות אסירי ציון אסירים אפית מצות אקטואליה חב"דית ארה"ב ארץ ישראל ב' איר ב' ניסן באור החסידות בבא סאלי בדידי הווה עובדא בדפוס בהעלותך בהר–בחוקותי בוא נתוועד על זה בטחון בין המצרים ביקור חולים בית ספר למלאכה בית רבקה בלק במדבר במלאת מאה שנים לפרוץ מלחמת העולם הראשונה בני נח בעל שם טוב בעלז בעקבות הנבואה בראי העתונות ברוסיה הקומוניסטית ברזיל בריאות ברית מילה ברכת כהנים בר-מצווה בשבילי ההיסטוריה בשליחות המלך בשם אומרם ג' השבועות ג' תמוז גאולה ומשיח גדולי ישראל גוש קטיף גיוס לצבא גיור גיל השידוכים גלגולה של נשמה גליון 1000 גליל גמילות חסדים גן ישראל גני ילדים דבר המערכת דבר מלכות דולרים דמות חסידית ה' אייר ה' טבת הבעל שם טוב הגות וואך הדפסת התניא ההתוועדות ב-770 היסטוריה חב"דית היסטוריה חסידית היסטוריה מזווית חב"דית הכותל הלכה המזכיר המקדש וכליו הפצת המעיינות הפרשה החסידית הצלת פליטי השואה הקהל הרב אברהם חיים נאה הרב חדקוב הרבי הרבי הריי"צ הרבי הרש"ב הרבי והאמן הרצלי'ה השואה השליחות לכיבוש אוסטרליה התוועדות‭ ‬חסידותית התקשרות התקשרות בצפון אפריקה התשובה ז' אדר זיו הפרשה זיכרון להולכים זיכרונות מבית אדמו"ר מהורש"ב זכרונות הרב סעדיה מעטוף ע"ה זכרונות חסידיים ח"י אלול חברון חג המו"צים חג סוכות חג שבועות חדש בעולם התורני חדשות חוזרים לישיבה חוני חופשה חטא המרגלים חיים חסידיים חיים של שליחות חיים של שליחות חינוך חלֹוֹם חייו חמשה עשר באב חנוכה חסד חקת חשבון נפש חת"ת חתונה ט' אדר ט' כסלו ט"ו אלול ט"ו בסיוון ט"ו בשבט טור‭ ‬אישי טור למחשבה טכנולוגיה בשירות הגאולה י' טבת י' שבט י"א ניסן י"ב תמוז י"ג אלול י"ג ניסן י"ט כסלו י"ט כסלו / מאמר בפירסום ראשון יד לאחים יובל לקבוצה יום הולדת יום ירושלים יום כיפור יומן המאסר יומנו של תמים ב-770 יוסף י'ז תמוז יחידות אצל הרבי ילדי ישראל ימי בראשית ימים נוראים ימים נראים יפן יציאת מצרים ירושלים ישראל ארי'ה לייב כ‭' ‬מנחם‭ ‬אב‭ / ‬יום‭ ‬ההילולא כ' מנחם-אב כ"ב שבט כ"ד טבת כ"ד טבת כ"ז אדר כ"ז אדר / הגות וואָך כ"ח ניסן כ"ח סיון כ"ף במר-חשוון כינוס שלוחים כסלו כפר חבד כפר יונה כשרות כתבי יד בפרסום ראשון ל"ג בעומר ל"ג בעומר / בדידי הווה עובדא ל"ג בעומר / סקירה ל"ג בעומר / פתגמים ל"ג בעומר / שולחן-החג לדמותו של חסיד לדמותו של שליח לומדים ובונים מקדש לחיות עם הזמן - בעניני הגאולה ליל הסדר אצל הרבי ליל סדר ליל סדר לימוד רמב"ם לימוד תורה לקראת ג' תמוז לקראת י' שבט לקראת י"א ניסן לקראת כינוס השלוחים לקראת תשרי לשלום בית מאה שנה למלחמת עולם הראשונה מאוצר המלך מאחורי הקלעים מאמר הגות מבט אישי מבט חסדי מבצע הקהל מבצע יום הולדת מבצע מזוזה מבצע נש"ק מבצע תפילין מבצעים מבצעים מדור הניגון מדין מדע מה אומר הרבי מהורש"ב מהר"ש מואב מופתים בשליחות מזווית חסידית מחיי התמימים מחנה קיץ מחשבה חסידית מיהו יהודי מכות מצרים מלחמת המפרץ מלחמת יום כיפור מלחמת לבנון מלחמת ששת הימים ממשיח וגאולה מנחם-אב מערת המכפלה מפגש איש מפי חסידים מפי כתבם מקווה מקסיקו מרבין בשמחה מרוקו משה רבינו משיח אין גאזעטן משיח בפרשה משיח וגאולה משיח וגאולה משיח וגאולה \ ודע מה שתשיב משיח וגאולה בעשרת המבצעים משפיע משקיעים בחינוך נזכרים ונעשים ניגון ניסן נס בצפת נקודת מלכות נשיא נשים סדר ניגונים סיון סיפור סיפור‭ ‬ולקחו סיפור‭ ‬חיים סיפור‭ ‬חיים סיפור לפורים סיפור מבצעים סיפורי מופת סיפורים ופתגמים סיפורים קצרים סכנת האינטרנט סכנת האינטרנט סליחות ספירת העומר ספר תורה ספרד סקירה עוורים עמלק ערי מקלט עשר שנים לגירוש עשרה בטבת פאה נכרית פדיון הבן פולטבה פורים פורים–קטן פטרבורג פינחס פסח פסח שני פעילות פעילות חב"דית פפרשת אמור פרה אדומה פרוייקט מיוחד | חי וקיים פרופיל חסידי פרשת אחרי-מות פרשת אמור פרשת בא פרשת בהר פרשת בחוקותי פרשת בלק פרשת במדבר פרשת בשלח פרשת דרכים פרשת החודש פרשת וארא פרשת ואתחנן פרשת ויגש פרשת ויחי פרשת ויצא פרשת ויקהל פרשת ויקרא פרשת וירא פרשת וישב פרשת וישלח פרשת חוקת פרשת חיי שרה פרשת יתרו פרשת כי-תבוא פרשת כי-תצא פרשת כי-תשא פרשת לך-לך פרשת מטות פרשת מסעי פרשת מצורע פרשת מקץ פרשת משפטים פרשת נח פרשת נצבים פרשת נשא פרשת עקב פרשת פקודי פרשת צו פרשת קדושים פרשת קורח פרשת ראה פרשת שופטים פרשת שלח פרשת שמות פרשת שמיני פרשת תולדות פרשת תזריע פרשת תזריע-מצורע פרשת תצווה פרשת תרומה צבאות השם צדקה צה"ל צו צוק איתן ציפייה לגאולה ציצית צמח צדק צפון אפריקה צפת צרפת קידוש קידוש לבנה קנאת אחים קרבנות קרבנות הנשיאים קרח קרן מחנה ישראל קשרים עם הרבי ר' עזריאל זעליג סלונים ראיון ראש השנה ראשון לציון רב לוי יצחק רב שיח רבי רבי זוסיא מאניפולי רבי רי"יץ רבי רש"ב רבנים רבנית חיה מושקא רבנית חנה רדיו רוסיה רחל אמנו רמב"ם רפואה רשב"י ש שבועון שהוא שליח שבועות שבת שבת בראשית שבת הגדול שבת חזון שו"ת חינוך שואת אירופה שולחן-השבת שופר שידוך שלֹח שליחות שליחות בצל הסכנה שלימות הארץ שלימות הארץ שמחה שמחות בית השואבה שמחת תורה שמחת תורה בליובאוויטש שמיטה שנה מעוברת שצעדרין שקלים תומכי תמימים תורה והוראה תורת המלך תימן תלמוד תמוז תניא תעניות תפילה תשובה תשעה באב תשרי תשרי אצל הרבי
Visitor Feed
Wednesday
May102017

המבצע שמחולל מהפכה

 

היי חבר, אולי תרצה להניח תפילין?”  “יהודי יקר, תפילין הנחת היום?”

דומה שקריאות אלה כבר הפכו לשגרה בלתי נפרדת מהסדר הציבורי ברחובות ארץ ישראל בימי שישי. המחזה של חסיד עבדקן עומד ברחובות העיר ומציע לעוברים ושבים להניח תפילין, הוא חלק מהנוף הישראלי המצוי זה חמישים שנה. בחורי ישיבות צעירים, אברכים ואף זקני החסידים בזקנם הלבן המתבדר, פונים אל נשמתו של ה’צבר’ המחוספס, עוצרים אותו באמצע עסקיו הבהולים וטרדותיו, ומפצירים בו בחיוך דקותיים בלבד להנחת תפילין.

לא תמיד זה קל. לעתים מדובר ביום חורפי גשום, אז צריך להסיר את המעיל, להפשיל את שרוולי הסוודר וחולצת החורף. לעתים זה נעשה תוך כדי ריצה בהולה לפני סגירת הבנק, או כשהידיים עמוסות בסלים מלאים כל טוב הארץ לאחר קניה מרוכזת בשוק העירוני. כל חסיד חב”ד מכיר זאת. ואף על פי כן, לבם של בני ישראל ער לקיום המצווה.

 

 

הסגולות של התפילין

חמישים שנה חלפו מאז החל מבצע תפילין, שעה שהרבי ביקש לנצל את ההתעוררות הגדולה של עם ישראל לעניינים של קיום מצוות באופן מעשי: “האחריות והזכות התמידית, המוטלת על כל איש ישראל, לקרב יהודים אחרים ליהדות, קיימת עתה ביתר שאת, ובמיוחד בעניין של הנחת תפילין, שהשעה צריכה לכך, ועדיין יש צורך בסגולה של ‘וראו כל עמי הארץ כי שם ה’ נקרא עליך ויראו ממך’ שלפי חז”ל הכוונה לתפילין”.

בהזדמנויות רבות חזר הרבי והדגיש את החשיבות המיוחדת בשעה הרת גורל זו להנחת תפילין ולזיכוי אחים רחוקים במצוות תפילין, הן כסגולה להצלחת העם במלחמה, והן כנקודת אחיזה להבאת ההמונים לידי התקרבות מעשית אל הקב”ה ואל תורתו.

הפעם הראשונה בה יצא הרבי בקריאה פומבית לכל חסיד חב”ד לצאת לרחובה של עיר ולהניח תפילין עם יהודים, הייתה בשבת קודש פרשת במדבר תשכ”ז. באותה התוועדות הכריז כי תפילין זה סגולה לאריכות ימים:

כשהקב״ה מנהיג מלחמה: א) מתבטל האויב לגמרי. ב) “לא נפקד ממנו איש״ שכולם נשארים בשלימות. והסגולה לזה היא מצוות תפילין, עליה מבואר בגמרא: א) “כל המניח תפילין מאריך ימים״. ב) ״וראו כל עמי הארץ כי שם ה׳ נקרא עליך ויראו ממך כו’ - אלו תפילין שבראש״. ולכן, המשיך הרבי ואמר: א) כאשר אלו שנמצאים בצבא יניחו תפילין, הם יטילו בזה פחד על כל שונאי ישראל ויחסכו את המלחמה. ב) כל יהודי שיניח תפילין לזכותם של אנשי הצבא, יעזור להם בזה לאריכות ימים ושפחדם יפול על כל העמים מסביב.

באותם ימים טרום המלחמה, שימשו דברים אלו של הרבי עידוד לעם ישראל כולו, באמרו כי כאשר הקדוש ברוך הוא מנהל מלחמה - מתבטל האויב לגמרי, ואז מתקיים הפסוק “לא נפקד ממנו איש” - כל עם ישראל נשאר בשלמות.

מיד בצאת השבת, פורסמה השיחה בארץ הקודש ובעולם. כן שוגר מברק מיוחד אל הרב ישראל ליבוב, יו”ר צעירי חב”ד בארץ הקודש ואל מנהל הפעילות הרב יצחק גנזבורג: “בהתוועדות היום הדגיש אדמו”ר שליט”א, מנחות דף ל”ה ע”ב שתפילין פועל פחד, נבהלו אלופי אדום וכו’, השתדלות מבצע תפילין נוגע לכל ישראל, שאחד מזכה השני”.

 

מבצע תפילין יוצא לדרך

ההוראה הגיעה לארץ הקודש לפנות בוקר של יום ראשון, כ”ה באייר, וכבר באותו יום החל מבצע תפילין ברחבי ארץ הקודש. למחרת ביום שני, כ”ו באייר, פרצה המלחמה הגדולה - - - חסידים בעלי ‘הרגש’ חשו כי המבצע של הרבי נועד להקדים תרופה רוחנית למלחמה שכולם פחדו ממנה כל כך.

כבר למחרת, יום שלישי, דיווח הרב אפרים וולף לרבי על תחילת ביצוע מבצע תפילין בארץ הקודש: “בהתקבל המברק מצא”ח אודות לזכות הנחת תפילין, כדברי כ”ק אדמו”ר שליט”א בהתוועדות דשבת מברכים, פועלים רבים מאנ”ש ותלמידי הישיבה בהנחת תפילין עם החיילים הנמצאים באזורנו וכן עם עוברים ושבים, ורובם ככולם נענים ברצון רב להנחת תפילין”.

בכ”ח באייר, כתב ר’ זושא הפרטיזן לרבי בשם ועד כפר חב”ד, על מצב המוסדות וכן תיאר את הנעשה במבצע תפילין: “כל תושבי הכפר ותלמידי המוסדות, בריאים ושלימים ובמצב רוח מרומם ואין בהלות. המגוייסים בודאי בחסדי השם יוחזרו למשפחותיהם שי’ שלימים ובריאים.

“בימים אלו, ראינו במוחש ביחד עם אחינו בני ישראל שליט”א כי ימין ה’ עושה חיל. אנ”ש השתתפו במבצע תפילין ובמרץ. המבקשים ברכה והדרכה והרם קרן ישראל עמך, והרם קרן משיחך”.

באותו יום, כ”ח באייר, נכבשה ירושלים המזרחית והכותל המערבי. המקום אליו ערגה נפשם של יהודים בכל הדורות - שוחרר. אולם עדיין אי אפשר היה להתקרב לכותל בשל המוקשים שפוזרו במשך השנים באיזור הגבול. למרות זאת, היו מתי מעט שלא יכלו להמתין בסבלנות, והם חמקו והגיעו לכותל המערבי. ביניהם היה גם הרה”ח הרב בן ציון גרוסמן שהגיע למקום מידי יום עם מספר חסידים, והניחו תפילין עם החיילים ששמרו במקום. “החיילים היו נרגשים מכיבוש הכותל”, מספר הרב גרוסמן, “והצימאון לתפילה היה עצום. חיילים רבים עמדו בתור להניח תפילין, קראנו איתם ‘שמע ישראל’ ומיד עברו התפילין לחייל הבא”.

בכ”א בסיון הורה הרבי במברק לצעירי חב”ד בישראל להקים ‘סוכה תמידית להנחת תפילין’ ליד הכותל המערבי. המברק הגיע בו ביום. בו ביום שיגר הרב חודקוב מכתב המבאר את תוכן הדברים המקוצר שבמברק.

‘הצעת אדמו”ר שליט”א שאם רק אפשר לסדר אצל הכותל סוכה תמידית להנחת תפילין, וכמובן ברשות המשרדים המתאימים. וכדאי להדפיס בפורמט קטן ברכות תפילין וקריאת שמע ולחלקם חינם. וגם למכור שם תפילין בדוקות ובמחיר מינימלי.

בנוגע לרישיון הנזכר לעיל, הנה גם אם לכאורה לא יצטרכו לזה עתה רישיון מיוחד, כדאי שיהיה כזה בידכם שלא יוכלו לערער, ובעיקר משום החששא שלא יעלה על ליבם של אילו המקנאים לחפש אמתלאות וכו’ וד”ל. טוב ונכון אשר תוכלו לחלק שם גם איזה עלון המבאר ומסביר את החשיבות דהנחת תפילין, ועיקר גדול להוסיף שם (ואולי גם בהנוסח הנ”ל דברכות תפילין) שזה, כמובן אינו פוטר מלומר ברכות ק”ש והתפילה בכלל […]

כמובן טוב שימצאו שם גם סידורים תהילים (בפורמט קטן), תניא וכו’. ומוכרח שימצאו שם כיפות […]

עם הגעת המברק לצעירי חב”ד, החליט היו”ר הרב ליבוב לשלוח כמה מזקני אנ”ש מכפר חב”ד אל הכותל המערבי. וכך מידי בוקר נסעו שלושה מזקני אנ”ש מכפר חב”ד לכותל, שם הניחו תפילין מידי יום במשך חמש–שש שעות. הרב ליבוב עצמו ראה בכך זכות גדולה, והשתתף בעצמו בהנחת תפילין עם מתפללי הכותל המערבי.

לא חלף אלא שבוע ימים בלבד, ומברק חריף שוגר ממזכירות הרבי אל צעירי חב”ד בירושלים, אז בראשות הרב טוביה בלוי: “הנעשה מצא”ח ואנ”ש דירושלים משהו במבצע תפילין? כמה אנשים התעסקו בזה וכמה שעות הקדישו לזה כולם ביחד? ומטובם להבריק בפרטיות ושמות המשתתפים - במכתב דחוף, ופשוט שהגזמה בעניין כזה אסורה. וד”ל. מזכירות”.

המברק החריף עורר מיד את אנ”ש בירושלים מתרדמתם, כפי שמספר הרב בלוי: “מיד עם קבלת המברק, הקמנו מטה מבצע תפילין שארגן את חסידי חב”ד בירושלים למבצע תפילין כל שעות היום ליד הכותל המערבי. כל אחד הקדיש כמה שעות בשבוע, וכך לאורך היום היו הצוותים מתחלפים.

“כפי שהרבי הורה לנו, שלחנו מדי שבוע דו”חות מפורטים, אך לא קיבלנו תשובות עליהן. ההתייחסות המפתיעה הגיעה בלילה השני של חג הסוכות תשכ”ח, חודשים ספורים לאחר התחלת המבצע. איכשהו התגנבתי אל הסעודה שהתקיימה עם הרבי וזקני החסידים בדירתו של אדמו”ר הריי”צ. עמדתי בצד וקיוויתי שיאפשרו לי להישאר.

“במהלך הסעודה הרבי הורה לנוכחים לומר ‘לחיים’, ואני חששתי, שהרי לא הוזמנתי לסעודה… לפתע אמר הרבי, ממש ברוח הקודש: ‘בלוי מסתפק אם יאמר - שיאמר ‘לחיים”. הרב שמואל לויטין ע”ה שהיה בין אורחי שולחן המלך, שאל מיד האם אני קרוב של הרב עמרם בלוי? הרבי השיב לו בפליאה: ‘אינכם יודעים מי הוא? הרי היה לו אח שלמד כאן בישיבה!’ והרבי הוסיף: ‘הוא מנהל מבצע תפילין בכותל המערבי, ושם כבר הניחו רבבות תפילין’… בשבילי זו הייתה הפתעה גמורה. אכן היתה זו התייחסות מופלאה ומרגשת של הרבי למבצע תפילין שהתקיים בכותל המערבי”.

 

רק מאה אלף?

באותם ימי בראשית של מבצע תפילין, פורסמו השערות שכמאה אלף יהודים ואנשי צבא, שעדיין לא היו שומרי תורה ומצוות, הניחו תפילין לאור המבצע, במשך תקופת המלחמה.

בסעודת חג השבועות התקיימה שיחה מעניינת בנידון, בין הרבי ובין גיסו הרש״ג ע״ה.

הרש”ג: אומדים שמאה אלף יהודים - כן ירבו - הניחו תפילין.

הרבי: רק מאה אלף?

הרש״ג: כוונתי היא, בנוסף על אלה המניחים תמיד תפילין -  הניחו בתקופה זו מאה אלף יהודים נוספים.

אגב, מעניין שבעיתונות הישראלית התפרסם בחודשי הקיץ מדי פעם בפעם, הערכות של מספר האנשים שכבר הספיקו להניח תפילין ליד הכותל המערבי: 400 אלף, 600 אלף וכו’. מנתונים שהגיעו למטה מבצע תפילין של צעירי חב”ד באותם ימים, עולה כי כשנה לאחר התחלת המבצע, הגיע מספר מניחי התפילין היומי בממוצע, כשלושת אלפים, ובסך הכול הניחו ליד הכותל כמיליון יהודים!

 

“ככל שיותר יניחו תפילין כך מחיר הדמים יקטן”

השמועות על המבצע החדש הגיעו איכשהו גם לחסידי חב”ד שלחמו בקרבות, והם מיהרו לנצל את המומנטום שבו לב ישראל ער, והציעו לחיילים הלוחמים להניח תפילין, באמרם כי זו סגולה להפחדת האויב.

מרגש ביותר גם סיפורו של הרב דוד מרוזוב הי”ד מכפר חב”ד שלחם אף הוא בחזית. היה זה ביום שישי כ”ט בסיון תשכ”ז, כאשר כינס את חיילי פלוגתו על גדות תעלת סואץ, ביניהם קיבוצניקים ומושבניקים שמעולם לא התפללו, ושכנע את כולם להניח תפילין. הם אכן נענו לו והניחו תפילין זה אחר זה. למחרת, בבוקרו של יום השבת, יצא לסיור ממנו לא חזר. אש האויב פגעה בו והוא נהרג הי”ד. כאשר באו חברי פלוגתו לנחם את אלמנתו, הודיעו לה כי החליטו להמשיך בקיום מצוות תפילין, לזכרו של בעלה הי”ד.

מפליאה העובדה, כי עוד בטרם המלחמה ביקר אצל הרבי מר אברהם הרצפלד, חבר כנסת ממפלגת מפא”י. כשנכנס לחדר היחידות, הקדים אותו הרבי בשאלה ושאלו מדוע פניו נראות מודאגות. הרצפלד השיב כי הוא לא מבין את השאלה, וזאת מפני שכולם יודעים שמלחמה קשה עומדת לפרוץ, “ומי יודע מה יהיה גורל העם היהודי”. הרבי הישיר אליו מבט וענה לו מיניה וביה: “אם מלחמה היא כבר עובדה בלתי נמנעת, אז למה מחכים?!” הרצפלד הגיב כי הדבר כלל אינו פשוט, והחשש הוא גדול. למשמע דבריו, עשה הרבי בידו תנועת ביטול ואמר “עם ישראל יחווה ניצחון גדול”. בהמשך העז ושאל את הרבי כמה חיילים ימצאו את מותם? הרבי השיב לו ברורות: “הכול תלוי בתפילין. ככל שיותר חיילים יניחו תפילין כך מחיר הדמים יקטן”. דברים אלו התפרסמו בידיעה עיתונאית שפורסמה באותם ימים, והדבר גרם להתעוררות רבה.

 

האלוף המהולל נותן דוגמה אישית

אם נדמה היה שמבצע תפילין של הרבי נועד להפיל פחד על האויב, ועל כן, מיד לאחר המלחמה יופסק המבצע - הרי שלא כן היה, להיפך. מיד אחרי המלחמה הכריז הרבי על המשך מבצע תפילין, ובהרחבה הרבה יותר. הרבי עורר על כך באגרות שכתב באותה תקופה, כמו גם בהוראות מיוחדות על ידי המזכירות.

בעיצומו של חורף תשכ”ח שאל פלוני את הרבי מדוע יש להמשיך במבצע גם לאחר המלחמה? תשובתו של הרבי (חלק כה עמודים עא–עב) הייתה ברורה:

1) צבא השונאים עומדים על גבולם מכל הרוחות הכן כו’ היל”ת, ורק היראה מעכבת, וד”ל.

2) הסכנה דמצפון תיפתח גו’ ר”ל - גדלה יותר מאז ובהרבה, אלא שאינו עניין להפחיד את בני ישראל שליט”א - כי אם לעוררם ולעודדם אשר הכל תלוי בתשובה ומעשים טובים שביד כל אחד ואחד - ובפרט מצוה המטלת יראה ופחד וכו’”. באגרת זו ובאגרת שאחריה מוסיף הרבי ומסביר בעניין זה בהרחבה.

באחת האגרות שכתב הרבי באמצע סיון, הוסיף בשולי הגיליון בכתב יד קדשו: “זה עתה נתקבלו המכתבים די’ י”א סיון, ותשואות חן על הבשורות טובות ממבצע התפילין”.

הרבי דרש אז מכל השלוחים שבארה״ק דיווחים על הנעשה במבצע תפילין. כך המשיך לזרז על ההשתתפות במבצע תפילין במשך כל הקיץ, ובשנים הבאות.

כמלך היוצא בראש המערכה, הרבי עצמו עודד את משתתפי המבצע כמו גם את אלו שהניחו תפילין, ושיגר להם מכתבי עידוד. כך למשל במכתב שכתב הרבי בחודש אלול תשכ”ז אל חברי המשטרה בעפולה (אגרת ט’שסו): “בנועם ובשמחה רבה קבלתי מכתב הרב יצחק שי׳ ידגר אודות ביקורו אצלם בקשר עם מבצע הנעלה, ״מבצע תפילין״, וההתרשמות שלו מהסבר פנים יפות בו קדמו פניו, והשתתפותם, וכולי. ויהי רצון אשר זכות מצוה זו, שסגולה מיוחדת לה, כמו שנאמר ״וראו כל עמי הארץ כי שם ה’ (בפרשיות שבתפילין) נקרא עליך ויראו ממך, תעמוד להם לתוספת הצלחה בעבודתם החשובה והאחראית לבסס ולחזק המשטר והסדר בכל המקומות המסורים לפיקוח שלהם. ויתברכו בכל עניניהם הפרטיים. שהרי עוד סגולה עיקרית וזכות מיוחדת במצוה האמורה, אשר כל המניח תפילין מאריך ימים, אריכות בכמות וגם באיכות…”

הרבי עצמו השתתף במבצע תפילין, כאשר פנה באופן ישיר לכמה אישים וביקשם להתחזק בהנחת תפילין, ובפרט לאנשי צבא, אליהם גם שלח תשורה בדמות זוג תפילין. הרבי אף פנה לכל מי שהייתה בידו יכולת השפעה, ועוררו לזרז אודות המבצע. כך למשל כתב הרבי בביטוי נדיר לסופר מר אליעזר שטיינמן (אגרת ט’תרנז) “בטח ידוע למר אז איך קאך זיך במבצע תפילין … אולי אפשר שיקדיש לזה מאמר מיוחד”.

גם דוכן התפילין בכותל המערבי קיבל תנופה רבתי לאחר המלחמה, ומאז ועד עצם היום הזה, היה הדוכן לאבן שואבת עבור מאות אלפי יהודים שהגיעו לפקוד את הכותל המערבי. אחד מהם היה האלוף אריאל שרון שהגיע לכותל ימים ספורים לאחר תום המלחמה. שרון שנחשב אז לגיבור לאומי ובואו לכותל עורר התרגשות רבה. באותה שעה עמד ליד דוכן התפילין הרב אהרן רבינוביץ, מחסידי חב”ד בירושלים, וזה הציע לו להניח תפילין. האלוף נעתר בו במקום. צלמי העיתונות שליוו את שרון הנציחו את המאורע, ומראה האלוף שרון המניח תפילין כיהודי גאה עשה רושם גדול על הנוכחים.

את המאורע ההוא תיאר ר’ משה פראגר בירחון ‘בית יעקב’: “כאשר הגיע אלוף אריק שרון בלויית קצינים גבוהים של צה”ל ואורחים מחוץ לארץ, לרחבת הכותל המערבי, משך מיד את תשומת ליבם של הנוכחים. ניגש אליו הרב אהרן רבינוביץ והציע לו לקיים את מצות הנחת תפילין, שהיא סגולה להטלת אימה ופחד על האויבים שלנו. האלוף שרון הסכים מיד להשתתף במבצע זה והרב בחר זוג תפילין מיוחד במינו, המהדרין שבמהדרין. לאחר שהרב רבינוביץ הניח את התפילין על ידו ועל ראשו של אריק שרון, אשר בירך עליהם כדת וכדין, קרא כל הקהל שנכח במקום יחד עם האלוף תפילת שמע ישראל שבע לפעמים בזו אחר זו”. לימים סיפר שרון, כי מחגיגת בר–המצווה שלו לא הניח תפילין!

אחד הנוכחים שהתרשם מאוד מהמחזה, היה הרב חיים גוטניק מאוסטרליה, שעשה באותם ימים בביקור בארץ הקודש. זמן קצר אחר–כך שהה הרב גוטניק בחצרות קודשנו, ובהיותו ביחידות אצל הרבי, סיפר על כך לרבי.

הרבי מצדו העריך מאד את המחווה היהודית הציבורית של האלוף, וביטא זאת במכתב ניחומים ששלח לו זמן מה לאחר מכן, בעקבות מות בנו: “עוד נקודה שהביאני לכתוב לו מכתב זה היא ההתעוררות הרבה אשר כבודו גרם בלב כמה וכמה מאחינו בני ישראל על ידי הנחת התפילין ליד כותל המערבי, שגם זה זכה לפרסום ומצא הד רחב והכי חיובי בשכבות שונות של העם ובמקומות קרובים וגם רחוקים”. (אגרות קודש חלק כה עמוד ד).

 

גדולי התורה מצטרפים לקריאתו של הרבי

עם הזמן פשטה ההתעוררות בכל הארץ. באופן נדיר, גדולי ישראל בארץ הקודש פרסמו כרוז תמיכה במבצע וקראו להצטרף למבצע תפילין. על הכרוז חתמו גדולי האדמו”רים, רבנים וראשי ישיבות. על כרוז נוסף שיצא מאוחר יותר, חתמו גם שלושה מזקני ראשי הישיבות מהעולם הליטאי: הרב יחזקאל אברמסקי, נשיא ועד הישיבות בארץ ישראל. הרב אברהם יפה’ן, ראש ישיבת בית יוסף והרב יחזקאל לוינשטיין, משגיח רוחני בישיבת פונוביז’.

שנתיים לאחר הכרזתו על “מבצע תפילין”, קבע הרבי כי הסיבות להכרזה על המבצע עדיין תקפות ואף ביתר שאת. “דעתי ברורה אשר ההתעוררות והבקשה והדרישה על–דבר ‘מבצע תפילין’, שמדובר בהן זה שנתיים ויותר - בתוקפן עומדות גם עתה. ואדרבה, ביתר שאת וביתר עוז, כי המצב בהווה הוא שזקוקים כעת לא רק לזה אשר “כל עמי הארץ… יראו ממך” - יראה הבאה על–ידי מצוות תפילין - אלא גם - לתוכן ההלכה הידועה - כמו שכתב הרא”ש “…מפני קיום מצוות תפילין ותיקונן יתקיים באנשי המלחמה וטרף זרוע אף קדקוד”. כך כתב הרבי במכתב ששיגר במוצאי שבת פרשת ואתחנן תשכ”ט, ואף ביקש לפרסם זאת ברחבי תבל.

שלוש שנים מאז החל המבצע, ביום ל”ג בעומר שנת תש”ל, התקיימה התהלוכה החגיגית המסורתית מול 770. הרבי נשא שיחה בפני אלפי הילדים והמבוגרים שנכחו בתהלוכה, ואמר: כיון שנוכחנו שמאז ל”ג בעומר לפני שלוש שנים, שגם אז דובר על הבטחת הקדוש ברוך הוא בתורתו “ונתתי שלום בארץ”, “וישבתם לבטח בארצכם”, והוכרז על ההוספה במצוות הנחת תפילין, הרי דבר זה הציל אלפים ורבבות מישראל החיים וקיימים עד היום הזה, ויאריכו ימים ושנים.

על הטעם לכך שדווקא מצות תפילין נבחרה להיות “מבצע”, הסביר הרבי בעצמו שזה בשל היותה “מצוה כללית”, כמו שאמרו חכמינו זכרונם לברכה כי “הוקשה כל התורה כולה לתפילין”, וכמו כן מצות תפילין היא אחת המצוות הראשונות אותה קיבלו על עצמם אבותינו במצרים.

 

הרבי מרוצה שיש התנגדות…

כצפוי, כמו כל מבצע קודש שבו יצא הרבי, גם נגד מבצע זה קמו מתנגדים ובעלי מחלוקת שתקפו את הרבי בחידוש החדש. הרבי עצמו סיפר כמה ימים לאחר שיצא עם המבצע, כי “קיבלתי מכתב חריף בקשר למה שעודדתי אודות תפילין”… והרבי ביאר “דרישת השעה לפעול בכך, כדי שיקויים המאריך ימים כו’ ‘וראו כל עמי הארץ כי שם ה׳ נקרא עליך ויראו ממך כו’ אלו תפילין שבראש’״.

זמן ממושך נמנע הרבי מלהתייחס לטענות שהוטחו כלפיו, ורק לאחר חצי שנה הודיע הרבי כי החליט לענות לטענות. הפעם הראשונה שהתייחס פומבית לטענות אלו, היתה בהתוועדות שבת בראשית בשנת תשכ”ח. הרבי אמר שטענות אלו מעודדות מאוד, כיוון שעל כל דבר קדוש שמתגלה בעולם, מתעוררת כנגדו התנגדות, ואם זה לא היה, הדבר היה מדאיג אותו מאוד… לאחר מכן החל הרבי לענות על השאלות, אחת לאחת.

אחד הדברים הבולטים שהרבי הדגיש בהקשר למבצע תפילין שאין זה חידוש של חב”ד, אלא זהו דין מפורש בשולחן ערוך - מצוות “הוכח תוכיח את עמיתך” הכולל בו את מצות אהבת ישראל, ועל זה שליובאוויטש מתנהגת כפי השולחן ערוך, על כרחך יש עליה טענות?!

המתנגדים היו שומרי מצוות וגם כאלו שלא. כך עולה ממכתב נדיר ששיגר הרבי ביום ג’ תמוז תש”ל למר אליעזר לבנה (שטיינמן), בו הוא מודה לו על כך שיצא להגן על כבודו ממתקיפיו בעיתונות אודות מבצע תפילין: “אשתמש בהזדמנות זו להביע תודתי על אשר הגין עלי מהמאמר הראשי שנדפס ב’הארץ’, ובפרט שכבודי אין נוגע בזה כל כך, שהרי הורגלתי ב’תגובות’ כאלו מדי ובחריפות עוד יותר מנעורי, כשגרתי במדינת מועצות הברית והייתי בן הבכור להרב הראשי בעיר מחוזי, וכיון שהיו לי מכירים בין הסטודנטים וכו’ הרי מובן שבעת ויכוחים וכו’ התקיפו “גם” אותי, ואדרבה כיון שהיו לי ידיעות גם בשטחים בהם למדו סטודנטים האמורים, ומהם יעווסקים, קומוניסטים, וכולי. אלא מה שנוגע לי הוא ענין הפצת היהדות ולכל לראש מבצע תפילין”…

היו גם שומרי מצוות רבים שהעלו טענות כנגד המבצע, חלקן טענות הלכתיות, כפי שהרבי עצמו גילה: “..והקשה השואל, היתכן להניח תפילין לצורך זה כו״ הרי ישנו רמב״ם שפוסק איפכא (לגבי מזוזה) ש״אלו שכותבין מבפנים שמות המלאכים . . הרי הן בכלל מי שאין להם חלק לעוה״ב, שאלו הטפשים לא די להם שבטלו המצוה, אלא שעשו מצוה גדולה וכו’ כאילו הוא קמיע של הנאת עצמן וכו’”.

הרבי סיפר על כך לגיסו הרש”ג בעת סעודת חג השבועות בדירתו של אדמו”ר הריי”צ, והבטיח כי “בערב ידובר בזה - אי״ה”. ואכן, באותו ערב ביאר הרבי את הנושא, והמשיך בביאור הנושא בשבתות הבאות.

•   •   •

הרב יעקב שנור מירושלים שהשתתף אף הוא בלחימה, סיכם בראיון שהעניק ל”בית משיח”: “לפני המלחמה הרבי קרא להניח תפילין לאנשי הצבא והוא יצא בהכרזה על מבצע תפילין. מובן שקיימנו את ההוראה הזאת בעת השירות הצבאי. הנחנו תפילין לכל החיילים, וההתרגשות שלהם היתה גדולה מאד. אנשים שלא הניחו תפילין מימיהם הניחו תפילין בפעם הראשונה. הם הגיעו מיוזמתם.

“אם נסתכל במבט לאחור על תוצאות מלחמת ששת הימים, אין ספק שזה הביא את אחת המהפכות הגדולות של הרבי - קירוב רבבות בעלי תשובה ליהדות. זוהי המהפכה הגדולה של הרבי בדור האחרון”.

למה נקרא שמו “מבצע תפילין”?

בשבת בראשית תשכ”ח התבטא הרבי: “אחד הענינים שנתחדשו זהו עניין הנחת תפילין, ואחר כך העניקו לו את השם “מבצע תפילין”. בהתוועדות י”ט כסלו באותה שנה, קרא הרבי לנצל את ימי החנוכה כדי להגביר את מבצע תפילין, והרבי הוסיף: “באמת, מבצע תפילין זהו שם “מוזר” - אלא יש לומר שבשם זה מתבטא העניין כפשוטו: לשוחח עם יהודים אודות יתר קירוב לאביהם שבשמים, לא רק שיהיה ‘רחמנא ליבא בעי’ (שהוא לכשעצמו דבר גדול וכו’) אלא שהעניין יבוא לידי ביטוי (ביצוע) בעניין של פועל - ביצוע של מצוות מעשיות (והרי הוקשו כל המצוות כולן למצות תפילין) - במיוחד בנוגע למצות תפילין”.

 

 

Reader Comments

There are no comments for this journal entry. To create a new comment, use the form below.

PostPost a New Comment

Enter your information below to add a new comment.

My response is on my own website »
Author Email (optional):
Author URL (optional):
Post:
 
All HTML will be escaped. Hyperlinks will be created for URLs automatically.