Share

Search
BeisMoshiach.org
Web
תגים
ששים שנה לייסוד הרשת "עשה לך רב" ##910 #1000 #1001 #1002 #1003 #1004 #1005 #1006 #1007 #1008 #1009 #1010 #1012 #1013 #1014 #1015 #1016 #1017 #1018 #1019 #1020 #1021 #1022 #1023 #1024 #1025 #1026 #1027 #1028 #1029 #1030 #1031 #1032 #1033 #1034 #1035 #1036 #1037 #1038 #1039 #1040 #1041 #1042 #1043 #1044 #1045 #1046 #1048 #1049 #1050 #1051 #1052 #1053 #1054 #1055 #1056 #1057 #1058 #1059 #1060 #1061 #1062 #1063 #1064 #1065 #1066 #1067 #1068 #1069 #1070 #1071 #1072 #1073 #1074 #1075 #1076 #1077 #1078 #1079 #1080 #1081 #1082 #1083 #1084 #1085 #1089 #1090 #1091 #1092 #1093 #1094 #1095 #1096 #1097 #1098 #1099 #1100 #1101 #1102 #1103 #1104 #1106 #1107 #1108 #1109 #1110 #1111 #1112 #1113 #1114 #1115 #1116 #1117 #1118 #1119 #1120 #1121 #1122 #1124 #1125 #1126 #215 #380 #825 #826 #827 #828 #829 #830 #831 #832 #833 #834 #835 #836 #837 #838 #839 #840 #841 #842 #843 #844 #845 #846 #847 #848 #849 #850 #851 #852 #853 #854 #855 #856 #857 #858 #859 #860 #861 #862 #863 #864 #865 #866 #867 #868 #869 #870 #871 #872 #873 #874 #875 #876 #877 #878 #879 #880 #881 #882 #883 #884 #885 #886 #887 #888 #889 #890 #891 #892 #893 #894 #895 #896 #897 #898 #899 #9 #90 #900 #901 #902 #903 #904 #905 #906 #907 #908 #909 #910 #911 #912 #913 #914 #915 #916 #917 #918 #919 #920 #921 #922 #923 #924 #925 #926 #927 #928 #929 #930 #931 #932 #933 #934 #935 #936 #937 #938 #939 #940 #941 #942 #943 #944 #945 #946 #947 #948 #950 #951 #952 #953 #954 #955 #956 #957 #958 #959 #960 #961 #962 #964 #966 #967 #968 #969 #970 #971 #973 #974 #976 #977 #978 #979 #980 #981 #982 #983 #984 #985 #986 #988 #989 #99 #990 #991 #992 #993 #994 #995 #996 #997 #998 #999 100 שנה למלחמת עולם הראשונה 120 שנה להתייסדות ישיבת תומכי תמימים 770 974 א' כסלו אבלות אגרות קודש אגרות קודש בפרסום ראשון אגרות קודש מתורגמות בפרסום ראשון אגרות תשל"ח אדמו"ר הזקן אדמו"ר הריי"צ אדר אהבת ישראל אוסטרליה אוצרות גנוזים אורות התניא בכלים דתיקון אורחים אחר מיטתו של הרב אחרוןחביב איטליה אייר איך ללמד חסידות לקהל הרחב אימון אישי אימוץ אירופה אירן אלול אליהו אמונה אמור אנ"שליחות אסירי ציון אסירים אפית מצות אקטואליה חב"דית ארגנטינה ארה"ב ארץ ישראל ב' איר ב' ניסן בא באור החסידות באר שבע בבא סאלי בדידי הווה עובדא בדפוס בהעלותך בהר–בחוקותי בוא נתוועד על זה בטחון בין המצרים ביקור חולים בית ספר למלאכה בית רבקה בלק במדבר במלאת מאה שנים לפרוץ מלחמת העולם הראשונה בני נח בעל שם טוב בעלז בעקבות הנבואה בראי העתונות ברוסיה הקומוניסטית ברזיל בריאות ברית מילה ברכת כהנים בר-מצווה ברסלב בשבילי ההיסטוריה בשליחות המלך בשם אומרם ג' השבועות ג' תמוז גאולה ומשיח גדולי ישראל גוש קטיף גיוס לצבא גיור גיל השידוכים גלגולה של נשמה גליון 1000 גליל גמילות חסדים גן ישראל גני ילדים דבר המערכת דבר מלכות דולרים דידן נצח דמות חסידית ה' אייר ה' טבת הבבא סאלי הבעל שם טוב הגות וואך הדפסת התניא ההתוועדות ב-770 הודו היסטוריה חב"דית היסטוריה חסידית היסטוריה מזווית חב"דית הכותל הכנסת אורחים הלכה המזכיר המקדש וכליו הפצת המעיינות הפרשה החסידית הצלת פליטי השואה הקהל הרב אברהם חיים נאה הרב חדקוב הרבי הרבי הריי"צ הרבי הרש"ב הרבי והאמן הרצלי'ה השואה השליחות לכיבוש אוסטרליה התוועדות‭ ‬חסידותית התקשרות התקשרות בצפון אפריקה התשובה ז' אדר זיו הפרשה זיכרון להולכים זיכרונות מבית אדמו"ר מהורש"ב זכרונות הרב סעדיה מעטוף ע"ה זכרונות חסידיים ח"י אלול חברון חג המו"צים חג סוכות חג שבועות חדש בעולם התורני חדשות חוזרים לישיבה חוני חופשה חטא המרגלים חיים חסידיים חיים של שליחות חיים של שליחות חינוך חירות חלֹוֹם חייו חמשה עשר באב חנוכה חסד חקת חשבון נפש חת"ת חתונה ט' אדר ט' כסלו ט"ו אלול ט"ו באב ט"ו בסיוון ט"ו בשבט טור אורח טור‭ ‬אישי טור למחשבה טורקיה טכנולוגיה בשירות הגאולה י' טבת י' שבט י"א ניסן י"ב תמוז י"ג אלול י"ג ניסן י"ט כסלו י"ט כסלו / מאמר בפירסום ראשון יד לאחים יובל לקבוצה יום הולדת יום ירושלים יום כיפור יומן המאסר יומן טוביה זילברשטרום. יומנו של תמים ב-770 יוסף י'ז תמוז יחידות אצל הרבי ילדי ישראל ימי בראשית ימים נוראים ימים נראים יפן יציאת מצרים ירושלים ישראל ארי'ה לייב כ‭' ‬מנחם‭ ‬אב‭ / ‬יום‭ ‬ההילולא כ' מנחם-אב כ"ב שבט כ"ד טבת כ"ד טבת כ"ז אדר כ"ז אדר / הגות וואָך כ"ח ניסן כ"ח סיון כ"ף במר-חשוון כוס של ברכה כותבים למערכת כינוס שלוחים כסלו כפר חבד כפר יונה כשרות כתבי יד בפרסום ראשון ל"ג בעומר ל"ג בעומר / בדידי הווה עובדא ל"ג בעומר / סקירה ל"ג בעומר / פתגמים ל"ג בעומר / שולחן-החג לדמותו של חסיד לדמותו של שליח לומדים ובונים מקדש לחיות עם הזמן - בעניני הגאולה ליל הסדר אצל הרבי ליל סדר ליל סדר לימוד חסידות לקהל הרחב לימוד רמב"ם לימוד תורה ליקוי חמה לכתחילה אריבער לקראת ג' תמוז לקראת י' שבט לקראת י"א ניסן לקראת כינוס השלוחים לקראת תשרי לשלום בית מאה שנה למלחמת עולם הראשונה מאוצר המלך מאחורי הקלעים מאמר הגות מבט אישי מבט חסדי מבצע הקהל מבצע יום הולדת מבצע מזוזה מבצע משיח מבצע נש"ק מבצע תפילין מבצעים מבצעים מדור הניגון מדין מדע מדקדקים בדבר מלכות מה אומר הרבי מהורש"ב מהר"ש מואב מופתים בשליחות מזווית חסידית מחיי התמימים מחנה קיץ מחשבה חסידית מיהו יהודי מכות מצרים מלחמת המפרץ מלחמת יום כיפור מלחמת לבנון מלחמת ששת הימים ממשיח וגאולה מנורה מנחם-אב מערת המכפלה מפגש איש מפי חסידים מפי כתבם מצוייני צה"ל מקווה מקסיקו מרבין בשמחה מרוקו מרחשון משה רבינו משולחן ההלכה משיח אין גאזעטן משיח בפרשה משיח וגאולה משיח וגאולה משיח וגאולה \ ודע מה שתשיב משיח וגאולה בעשרת המבצעים משפיע משקיעים בחינוך מתוועדים בדבר מלכות נזכרים ונעשים ני"א ניסן ניגון ניסן נס בצפת נקודת מלכות נשיא נשים סדר ניגונים סיון סיפור סיפור‭ ‬ולקחו סיפור‭ ‬חיים סיפור‭ ‬חיים סיפור לפורים סיפור מבצעים סיפורי מופת סיפורים ופתגמים סיפורים קצרים סכנת האינטרנט סכנת האינטרנט סליחות סעודת מלווה מלכה ספירת העומר ספר תורה ספרד סקירה עוורים עמלק ערי מקלט עשר שנים לגירוש עשרה בטבת פאה נכרית פדיון הבן פולטבה פורים פורים–קטן פטרבורג פינחס פסח פסח שני פעילות פעילות חב"דית פפרשת אמור פרה אדומה פרוייקט מיוחד | חי וקיים פרופיל חסידי פרשת אחרי-מות פרשת אמור פרשת בא פרשת בהר פרשת בחוקותי פרשת בלק פרשת במדבר פרשת בשלח פרשת דברים פרשת דרכים פרשת החודש פרשת וארא פרשת ואתחנן פרשת ויגש פרשת ויחי פרשת ויצא פרשת ויקהל פרשת ויקרא פרשת וירא פרשת וישב פרשת וישלח פרשת חוקת פרשת חיי שרה פרשת יתרו פרשת כי-תבוא פרשת כי-תצא פרשת כי-תשא פרשת לך-לך פרשת מטות פרשת מסעי פרשת מצורע פרשת מקץ פרשת משפטים פרשת נח פרשת נצבים פרשת נשא פרשת עקב פרשת פקודי פרשת צו פרשת קדושים פרשת קורח פרשת ראה פרשת שופטים פרשת שלח פרשת שמות פרשת שמיני פרשת תולדות פרשת תזריע פרשת תזריע-מצורע פרשת תצווה פרשת תרומה פתח תקוה צבאות השם צדקה צה"ל צו צוק איתן ציפייה לגאולה ציצית צמח צדק צפון אפריקה צפת צרפת קאמפ קידוש קידוש לבנה קנאת אחים קרבנות קרבנות הנשיאים קרח קרית גת קרן מחנה ישראל קשרים עם הרבי ר' עזריאל זעליג סלונים ראיון ראש השנה ראשון לציון רב לוי יצחק רב שיח רבי רבי זוסיא מאניפולי רבי רי"יץ רבי רש"ב רבנים רבנית חיה מושקא רבנית חנה רדיו רובשקין רוסיה רחל אמנו רמב"ם רפואה רש"ג רשב"י ש שבועון שהוא שליח שבועות שבת שבת בראשית שבת הגדול שבת חזון שו"ת חינוך שואת אירופה שולחן-השבת שופר שידוך שיעור תניא - חוצה יבשות ונשמות שלום בית שלֹח שליחות שליחות בצל הסכנה שלימות הארץ שלימות הארץ שמחה שמחות בית השואבה שמחת תורה שמחת תורה בליובאוויטש שמיטה שמירת הלשון שנה מעוברת שצעדרין שקלים תומכי תמימים תורה והוראה תורת המלך תימן תל אביב תלמוד תמוז תמונות מספרות תניא תעניות תפילה תשובה תשעה באב תשרי תשרי אצל הרבי
Visitor Feed
Wednesday
May102017

קראתי ואין עונה

הפרוטוקולים הסודיים: ממשלת ישראל מתכנסת בחשאיות זמן קצר לאחר הניצחון הגדול, ומקבלת החלטה סהרורית. הדיפלומטים נדהמים: הרבי חושף את נוכח ההצעה הרופסת והלא–צפויה שהגישו נציגי ישראל ומגלה סודות מדיניים. הערוצים החשאיים: מסרים בהולים נשלחו על–ידי הרבי לשרי ממשלה, ראשי מערכת הביטחון ואף דרך העיתונאים. — וגם: הרבי חזה כי הישועה תבוא מהערבים עצמם שיסרבו לקבל את השטחים — ישראל לפידות סוקר את המערכה הגדולה שפתח הרבי למען שלימותה של ארץ ישראל — שלום שלום ואין שלום

 גלי השמחה בעקבות מלחמת ששת הימים, שטפו את כל בית ישראל בארץ ישראל ובעולם היהודי כולו. העולם כולו עמד משתאה כיצד מדינה קטנה, צעירה ולא–מנוסה, מנצחת בשישה ימים ארבע מדינות גדולות פי כמה ממנה וכובשת מהן שטחים נרחבים.

דומה כי ישראל יצאה לתקופה חדשה בתולדותיה. החזרה אל קברי האבות שבחברון, הכותל המערבי וקבר רחל - העצימה את הממד הרוחני הכביר לעוצמת הניצחון הצבאי.

דווקא בשלב הזה, החל הרבי מה”מ להיות דאוג. כנביא הדור, הרבי ראה ידע את אשר נעשה מאחורי דלתות סגורות, בישיבת הממשלה שהתקיימה ימים ספורים לאחר המלחמה. שרי הממשלה החלו לדון מה עושים עם השטחים הגדולים והרחבים שנכבשו זה עתה. הכיוון הברור של שרי הממשלה היה - להחזיר את השטחים לידי מדינות האויב, שזה עתה לחמו בעם ישראל, במטרה להשיג בתמורה הסכמי שלום, או הסכמי אי–לוחמה. הייתה זו ראייה צרה שנבעה מתוך רוח תבוסנות.

רוח זו החלה למעשה כבר ביום הראשון ללחימה, כאשר שרי הממשלה דנו בגורלה של ירושלים. בישיבת ממשלה מיוחדת שהתקיימה, דנו ראש הממשלה לוי אשכול והשרים בשאלת שחרור ירושלים. מפקדי צה”ל לא קיבלו הוראה ברורה לכבוש את ירושלים. להיפך, שר הביטחון משה דיין אסר על מפקדי צה״ל לכבוש את העיר העתיקה, ורק הורה על כיתורה לצרכים טקטיים בלבד. רק בגלל רצף האירועים שהתרחשו בשדה הקרב, הביא את אלוף פיקוד המרכז, עוזי נרקיס, וחלק ממפקדי השטח - לכבוש את העיר העתיקה, על אף התנגדות הדרג הבכיר. ובמילים פשוטות: שרי הממשלה ראו בירושלים ובשטחים הכבושים, כאב ראש.

הרבי ידע גם ידע את כל אשר נעשה, שכן כבר בימים הבאים החל הרבי לפעול דרך גורמים דיפלומטיים ובצינורות צבאיים, כדי להניא את ממשלת ישראל מלוותר על השטחים. אלו היו הימים שבה פתח הרבי מלך המשיח באחת המערכות הגדולות והכבדות שניהל במשך שנות מנהיגותו - שלימות הארץ. אלפי שעות הקדיש הרבי לנושא הזה, הן בהתוועדויות והן ביחידויות ובאלפי מכתבים ששיגר במשך השנים. ניהול המערכה לא נבע מתוך רצון של לאומיות, אלא מתוך זווית הסתכלות לבטחונם של מיליוני תושבי ישראל באשר הם.

שלוש עשרה שנים לאחר מכן, גילה הרבי בפומבי כי כבר אז היה לו מידע מלא מכל מה שנעשה באותם ימים. הייתה זו בפגישה לא–רגילה שקיים עם האדמו”ר מסדיגורה זצ”ל, בחודש תמוז תש”מ. במהלך השיחה עלה עניין מאבקו של הרבי על שלימות הארץ, והרבי סיפר: “כבר אמרתי - ועכשיו הדבר שוב איננו בגדר סוד - על הטענה שיש להחזיר שטחים כדי להשתיק את הערבים: כאשר היה הנצחון ב”מלחמת ששת הימים” כפי שזה נקרא, שכבשו את ירושלים, מערב הירדן, וכל השטחים אודותם מדובר כעת. הרי מיד בשבוע שלאחר מכן, באה הנה לארה”ב משלחת מטעם הממשלה בירושלים (או תל אביב), ופנו לנשיא ארה”ב דאז, בבקשה שיתווך בין ישראל למצרים והערבים שמסביב, כדי שיסכימו לקבל את השטחים בחזרה לידיהם. הם אמרו אז, למרות שבאמת נצחנו במלחמה, אך כוונתו לא היתה בשביל השטחים, אלא כדי להשיג “שלום”.

“אני יודע מי השתתף אז במשלחת” - חשף אז הרבי - “וכעת יודעים זאת כולם. היתה זו ממשלת ליכוד לאומי כפי שקראו לה, שגם בגין היה חבר בה, אשכול היה ראש הממשלה, והיו חברים בה באי כח כל המפלגות.

“ממילא, הטענה שנאלצים להחזיר שטחים מפני ש”אל תתגרה בגוי קטן” - היא היפך המציאות, שהרי את אותה משלחת שלחו בזמן שהיה ניצחון, ואף אחד מהערבים לא חלם שירצו להחזיר לו משהו בחזרה; הם פחדו שמא יגרשו אותם כמו אלו שברחו מתל אביב!”

 

הפרוטוקולים מאחורי דלתות סגורות

מיד אחרי המלחמה, כאשר העם כולו עמד משתאה לנוכח פירות הניצחון, נעשו מהלכים מדיניים הרי־גורל מאחורי דלתות סגורות. כך, למשל, בימים 18 ו–19 ביוני - חמישה ימים אחרי תום מלחמת ששת הימים - נערכה ישיבת ממשלה בראשות לוי אשכול. בישיבה התקבלו החלטות על מעמד השטחים ששוחררו במלחמה. ההחלטות שהתקבלו כונו ׳החלטות סודיות׳. הנה כמה מהן:

״ישראל תציע חתימת חוזי שלום עם מצרים, עם ירדן ועם סוריה, על יסוד הגבולות הבין־לאומיים (קו שביתת הנשק 1948)״. ״כל זמן שלא נחתם חוזה שלום תחזיק ישראל בשטחים שבחצי האי סיני וברמה הסורית. רצועת עזה תיכלל בשטח ישראל לפי הגבול הבין־ לאומי״.

״ממשלת ישראל מביעה אפוא את נכונותה המעשית לשאת ולתת על החזרת מרבית השטחים שנכבשו במלחמת ששת הימים תמורת שלום מלא ובר קיימא עם שכנותיה הערביות״.

ההחלטות הועברו על–ידי שר החוץ דאז, אבא אבן, אל הממשל האמריקני. על־פי עדותו של אבן עצמו - הדוברים האמריקניים נדהמו לנוכח ׳נדיבותה׳ של ממשלת ישראל.

העם היושב בציון כמובן לא ידע דבר על כך. הממשלה החליטה, האמריקנים עודכנו - ורק העם בישראל הודר. בשעה שישראלים טיילו בנחלת האבות ששוחררה זה עתה - כבר ישבו קברניטי המדינה והעמידו את חבלי הארץ האלה כקלף מיקוח.

ושוב, מי שבדרך מפתיעה לא מעט היה מעורה באותן ישיבות סודיות ובקי בפרוטוקולים ובסיכומי הפגישות בוושינגטון היה הרבי. קשה לדעת בוודאות מי היו אותם חברי ממשלה, אלופי מטכ״ל או חברי קונגרס שעדכנו אותו באורח שוטף. מה שידוע הוא שהרבי השתמש במידע לטובת המדינה, כפי שהוא ראה אותה, לעיתים בחשאי ולעיתים פומבית.

בין השנים תשכ”ז–תש”ל עסק הרבי בכך בעיקר בפגישות אישיות ובהתכתבויות עם אישים בכירים, כאשר בנאומים פומביים הוא רומז לתהליכים האלה במעורפל, כאילו ביקש להעביר מסר מוצפן למי שצריך לדעת ולהבין. אולם עם חלוף הזמן, ובייחוד עם תחילת ההידרדרות במצבה האסטרטגי והבין־לאומי של ישראל במלחמת ההתשה - החל הרבי לעסוק בכך אף בפומבי.

בשיחות שנשא הרבי בשנים הבאות, הדברים מדוברים במפורש ובפירוט רב: ״דרך זו״, ביקר הרבי בחריפות, ״התחילה מיד אחרי הניצחון במלחמת ששת הימים - שלחו אז שליחים לעיר הבירה וושינגטון, להודיע שרוצים למסור את השטחים שכבשו, אך בלי מתן אוטונומיה (…) בפגישה השנייה כבר הראו את כוחם בכריעה והשתחוויה: הם לא שללו לגמרי את העמדה שגם מי ששוללים אח קיומו של עם ישראל בכל מקום יחוו אח דעתם על הנעשה בארץ ישראל. ובפגישה השלישית הם התקדמו עוד קצת, והתחילו לטעון שלא ייכון שלום אמיתי בלי אוטונומיה.

׳׳באותה תקופה, מיד אחרי הניצחון הגדול, שהיה מתוך ניסים גלויים - לא עלתה על דעתו של אף אחד להעז ולדרוש את החזרת השטחים. לא ערפאת, לא מצרים, לא ירדן ולא סוריה - איש מהם לא חלם על אפשרות כזאת. כולם היו המומים מהניצחון המופלא של בני ישראל, ולא העלו על דעתם שקיימת אפשרות שיוכלו לקבל בחזרה שטחים אלו, ובוודאי לא בדרך של מלחמה. ואף־על־פי־כן, מבלי שאיש יעלה על דעתו לתבוע זאת, באו והציעו בעצמם שמוכנים להחזיר את כל השטחים, את כל סיני, אח כל יהודה ושומרון, ולא עוד - אלא שאפילו בנוגע לירושלים מוכנים לוותר ולהכריז שתהיה שייכת לשלושת העמים. והגדילו לעשות, שבנוסחת ההצעה הקדימו את המוסלמים ליהודים - מוסלמים יהודים ונוצרים״.

וכך סיכם הרבי מה”מ בכאב: ״כאשר שמעו בוושינגטון אח תוכן הדברים של אותה משלחת - לא יכלו להאמין למשמע אוזניהם שאכן מתכוונים בכל הרצינות להחזיר את השטחים (…) אחרי שהצליחו לשכנע אותם שאכן זו כוונתם - הרי על־פי בקשתה של המשלחת העבירו הודעה והצעה זו לערבים, וכאן אירע הנס, שלמרות כל זה לא הסכימו הערבים לקחת את מה שרצו היהודים לתת״.

 

הרבי יוצא למאבק: “המשגה הגדול ביותר” 

הרבי מה”מ החל להפעיל מנופים שונים כדי להשפיע על דעתם של הפוליטיקאים שרוח של תבוסנות שרתה עליהם. הרבי העביר מסרים לפוליטיקאים כמו גם לאנשי ביטחון ולדרג הבכיר במטכ״ל. הוא ביקש להציב לפני הדרג המדיני והצבאי את השאלה הנוקבת: כיצד הם מתייחסים לירושלים, לאור העובדה ששחרורה לא עמד מלכתחילה בראש מעייניהם? הרבי ביקש להציב מראה בפני המדינאים, ולשלול את האופציה כי ביום מן הימים יהיה מי שיעלה את ירושלים על שולחן המשא ומתן. זאת בשעה שבאותן שנים אפילו מפלגות השמאל לא העזו לדבר על חלוקת ירושלים.

כך למשל בשיחה בפגישה שקיים הרבי עם האלוף אריאל שרון, העלה הרבי בעיה כאובה זו, כפי המתואר בידיעה שהתפרסמה ב”מעריב” ביום כ”ט סיון תשכ”ח:

“פגישה מאלפת ביותר היתה לאלוף שרון עם הרבי מליובאוויטש, ביום ה’ שעבר. הפגישה החלה ב–1 אחר חצות ונסתיימה ב–3 לפנות בוקר. הרבי הזמין אליו את האלוף שרון לישיבה שלו ובהגיע המונית בה נסע האלוף בלילה הגשום למקום, הקיפו את המונית עשרות אברכים. תחילה חשש הנהג ששודדים תוקפים את מוניתו… עד מהרה נרגע, בראותו שזוהי קבלת פנים. הרבי מליובאוויטש גילה בקיאות בלתי רגילה בנעשה בישראל בתחום הצבאי, הבטחוני והפוליטי וכן במגעיה הבינלאומיים. בייחוד בכל הקשור לתפקידו בוושינגטון. כן גילה הרבי בקיאות בפרטי פרטיהם של הקרבות שהתחוללו במלחמת ששת הימים.

“יהיה זה המשגה הגדולה ביותר שלנו” - אמר הרבי לאלוף שרון - “אם ניסוג מן הגבולות החדשים. חוסר הבטחון של ממשלת ישראל. חוסר האמונה בכוחנו רק הם העלולים להזמין עלינו לחצים. צריך להפסיק לנסות למצוא חן בעיני הגוים. זה לא עזר מעולם ולא יעזור לעולם. צריך שתיפסק ההססנות בישראל. חובה לעקור את הגלות מארץ ישראל.

“עוד הוסיף הרבי: “אילו היתה הממשלה מחליטה ליישב את השטחים המשוחררים ומוציאה קול קורא ליהדות העולם להתיישב בשטחים אלה, בטוח אני כי חצי מיליון יהודים צעירים היו נענים לאתגר הזה.

“בהתיחסו לפתרונות שונים שהוצעו, המחייבים נסיגה מלאה או חלקית של ישראל, אמר הרבי, תכניות אלה עלולות לגרום החרפת המתיחות בעתיד. ‘אלה הם פתרונות שבניגוד לדרך הטבע’ - אמר. לדעתו יושבת ישראל כיום בגבולות טבעיים. בצער הוסיף הרבי, כי כל דבר הנדון בממשלת ישראל נודע מיד לגויים. הוא פנה לאלוף שרון בשאלה: “מדוע הצבא לא מביע דעתו בתקיפות בענין הגבולות”? שרון השיב לו: “זה ענין פוליטי”. הרבי פסק בהינף יד של ביטול: “זה לא ענין פוליטי, זה ענין בטחוני. אני מאמין באמונה שלמה שאנו יכולים וחייבים לשבת בשטחים”.

 

המסר של הרבי בראיון שהעניק לעיתונאית

בין השאר השתמש הרבי בעיתונאים שהגיעו לראיינו אותו בתקופה, במטרה לזעוק ולהתריע מפני כוונה למסור שטחים.

ראיון מדהים ומרתק העניק הרבי לעיתונאית ‘מעריב’ דאז, גאולה כהן, לימים פוליטיקאית בעצמה, ששמעה מהרבי גילויים מרעישים כחודשיים לאחר המלחמה - אך כיוון שהדברים היו כל כך הזויים, היא בחרה “לשמור על כבודו של הרבי” ולא לפרסם את הדברים. רק אחרי ארבעים שנה, כשפרסמה את ספרה האוטוביוגרפי, חשפה לראשונה את הדברים המפתיעים שאמר לה הרבי. קריאת הדברים מאפשרת לחדור אל נבכי נפשה הנסערת באותה העת ולהבין מדוע בחרה שלא לחשוף את הדברים בזמן אמת.

״הפעם השניה שביקרתי אצל הרבי״, סיפרה גאולה כהן בראיון לעיתונאי אורי רווח, ״הייתה כמה חודשים אחרי מלחמת ששת הימים, הייתה אז התרגשות גדולה בארץ ובקרב יהודי הגולה. והרבי אמר שני דברים מאוד קשים, כל כך קשים - עד שכאשר חזרתי ממנו, החלטתי שלא לפרסם אותם ב׳מעריב’. אמנם נסעתי באמת במיוחד לפגוש אותו, אבל הדברים היו קשים מדי, ולא יכולתי לפרסמם. הדבר הראשון היה כל כך קשה - שגם היום קשה לי לבטא אותו, והוא היה ביחס למה שיקרה לירושלים. הוא אמר לי כבר אז בצורה ברורה: ׳הם יחזירו את ירושלים׳.

״אמרתי לעצמי: מה הוא אומר? ירושלים הייתה אז בשיא ההזדהות של העם, וגרמה לאחדות של עם ישראל כולו. כולנו היינו בשמים, ואז ירושלים של מעלה הייתה בעיניי גם ירושלים של מטה, החיבור היה ממש אמיתי״.

גאולה כהן מוסיפה לתאר את השכנוע הפנימי העמוק שבו נאמרו דברי הרבי, ואת התדהמה המוחלטת שבה קיבלה את הדברים: ״הוא אמר לי את זה בסערה שראיתי על פניו. ירושלים בשבילי הייתה - והיא עדיין היום - תעודת הזהות של העם שלנו. הנימוק שהשמיע הרבי, הסגיר את העובדה שכבר אז - בשעה שזה היה מידע ברמת סוד צבאי - ידע שצה״ל נגרר לשחרור ירושלים בלי יוזמה מוקדמת, ובלי לסמן זאת מראש כיעד ראשון במעלה: ״ואז״, מתארת העיתונאית גאולה כהן, ״הוא הסביר לי למה הם יחזירו את ירושלים. הוא הסביר זאת בכך שלא לחמתם עליה; ישראל לא לחמה כמו שלוחמים על הבית שלך. שלא לדבר עוד על ההתחלה - שלא רצו לשחרר אותה. הרי ביקשו מירדן שהיא לא תצטרף למלחמה עם מצרים, כי אחרת נכבוש את הגדה ונכבוש את ירושלים. כלומר, איימו והזהירו כדי שלא נגיע לכיבוש. וירדן בכל זאת השתתפה ואנחנו שחררנו - אבל לא שחררנו בלב שלם, כי מלכתחילה היינו מוכנים גם לא לשחרר״.

גאולה כהן סיפרה: “כשהרבי אמר לי את הדברים, נבהלתי נורא. כשהרבי הבחין בכך, הוא ניסה להרגיע אותי והוסיף שכמובן שהכול יכול להשתנות, אם ההנהגה תשנה את כיוון החשיבה… אבל זה מה שהרבי הרגיש, ואלו הדברים שאמר לי באותה הזדמנות.

“בתחילה חששתי לפרסם את דברי הרבי מפאת כבודו, כי הדברים היו נראים בזמנו מופרכים. רק לאחר מספר שנים, כאשר השמועה על הדברים שהרבי אמר לי עשתה לה כנפיים, וכולנו רואים כיום את המצב, פרסמתי את הדברים”.

דברים דומים אמר הרבי גם בשיחה עם העיתונאי ר’ שאול אבידור, שביקרו בחורף תש”ל. הרבי אף הוסיף ונתן עצות פרקטיות כיצד יש לדבר עם הערבים בשפה שהם יבינו היטב:

“למה מונעים התיישבות בעיר העתיקה? עשו שגיאה בזה שלא שלחו את הערבים. היו צריכים לומר לכל אחד ואחד (מהערבים) אתה חייב מיתה כי הנך מורד, אבל בכל זאת קח מאה לירות והפעקל [והחבילות] שלך, ולך.

“אז, כשהיו באים למצרים ומסתובבים שם, (או לסוריה), והיו מספרים את הטוב שבישראל, שאמת היינו חייבים מיתה אלא שישראל “רחמנים בני רחמנים” הם ולכן הניחו לנו.

“אבל עכשיו, שהשאירו את הערבים במקומותיהם, ושם הם מדברים רעות ועוד מעט מגיעים לבחירות, וישראל היא מדינה דמוקרטית, וממילא יתנו להם לבחור, ומי יודע מה יהיה, ובטח יבנו להם במקום החורבות שלהם שיכונים חדשים”.

המשיך הרבי ואמר: “לא הייתי במצרים ולא דברתי עם נאצר, אבל אני בטוח שאצל נאצר היה מונח בפשטות (“איז געווען אפגעלייגט”) שסיני הוא של ישראל, ולא חלם שיקבל זאת בחזרה, וכן אותו דבר בכל העולם כולו, אלא שישראל גופא נתנה מקום לסברא כזאת. וזו שגיאה גדולה אשר אי–אפשר לתקנה, ואם מפני שמפחדים מרוסיה - אז אמריקה צריכה לפחד מרוסיה ולא ישראל”.

 

 

סירוב הגויים לקבלת העיר העתיקה הוא נס 

בהתוועדות שהתקיימה בפורים תש”מ, דיבר הרבי בחריפות על המצב המדיני וגילה, בין השאר, על מה שהתרחש בזמן כיבוש ירושלים.

“ראו נסים גלויים שאינם מלובשים בטבע כלל, במלחמת ‘ששת–הימים’ ש’ראו כל אפסי ארץ’ את הנסים הגלויים. וזה היה צריך לגרום ל’ארים נסי על ההרים’ - “נס” מלשון הגבהה - להגביה את היהודים על–ידי יהדותם, ולהכיר בכך שזה נס ומתנה מן השמים מ”מלכו של עולם”. וממילא, צריכים היו מיד להרבות ביהדות ע”י בניית בתי–כנסיות ובתי–מדרשות, ו(להבדיל) מקוואות–טהרה, ועל–אחת–כמה–וכמה יישוב ארץ ישראל.

“במקום זה שלחו שלוחים . . תוך–כדי–דיבור הנס, והתנהגו כ”עבדים כנעניים” - מיהרו לוושינגטון להתחנן שיקחו את השטחים שהקב”ה נתן על–ידי נס גלוי, אך אותו אינו–יהודי, שהיה מחסידי אומות–העולם באמצעות כך ש”לב מלכים ושרים ביד ה’” - סירב לקחת חזרה!”

הרבי המשיך והסביר כי העובדה שהגוי מוושינגטון סירב לקחת את המפתחות היא בגדר נס: “אין חילוק מדוע הוא סירב, העיקר היא התוצאה - “המעשה הוא העיקר” - שהיה נס בתוך נס, שאותם אנשים שאינם–יהודים סירבו לקחת את השטחים שהיהודים קבלו מן השמים ורחמנא–ליצלן הסכימו לוותר עליהם!

כאן המשיך הרבי לתאר את מה שהתרחש לאחר סיום החגיגות, כשהיה ברור כבר שהגויים מסרבים לקחת את המפתחות של ירושלים העתיקה, אבל היו עוד מי שניסו בכל זאת להיפטר מהשליטה היהודית בה: “ולאחר–מכן ירדו מדחי אל דחי: הגויים לא רצו לקבל הכל ביחד - אז הציעו להם את ירושלים העתיקה יחד עם כל מה שכבשו ב”מלחמת ששת–הימים”! וכשם ש”מצווה גוררת מצווה” - כך גם להיפך, ולכן, כיון שלא הצליחו לפעול על הגויים ליטול הכל, החלו בשיטת “צעד אחר צעד” - לתת מעט–מעט”.

 

האמונה והתקווה

אפשר לסכם זאת בביטוי חריף שהשמיע הרבי בפגישה עם אחד ממנהיגי יהדות דרום אפריקה בשנות ה–70, הרב נחמן ברנהרד: ״הם עצמם הכניסו את עצמם אל תוך הבוץ״. הרבה עמל השקיע הרבי בניסיון לשכנע את המדינאים להוציא את העגלה מן הבוץ הזה הרבה עמל השקיע הרבי בניסיון לשכנע את המדינאים להוציא את העגלה מן הבוץ הזה, אולם הללו כבר היו לכודים ברשת שטוו סביב עצמם.

מאז אנחנו נסוגים ומתקפלים ומבזבזים את כל הישגי מלחמת ששת הימים. לדאבון ליבנו, יהודים הם ההורסים יישובים יהודיים, וחולמים על הקמת מדינת טרור פלסטינית. למרבה הצער, ראשי ממשלה ישראלים הניחו על השולחן הצעות רשמיות להחזרת שטחים ולחלוקת ירושלים: כך היה בהסכמי קעמפ דיוויד שנחתמו על ידי מנחם בגין למגינת לבו של הרבי, כך היה עם בנימין נתניהו שהחזיר את חברון, אהוד ברק בקמפ–דייויד, אהוד אולמרט במגעים עם הפלשתינים.

לא יועילו כל ההצהרות על ישראל ה’חזקה’ וה’בוטחת’. אנחנו חלשים, כי איבדנו את האמונה ואת הביטחון בצדקתנו. למרבה הדאגה, גם אויבינו יודעים זאת, והמלחמות האחרונות (אלו שנקראים “רק” בכינוי “מבצע”) הוכיחו זאת לעין–כול.

במלאת יובל לניסי מלחמת ששת הימים, הגיע הזמן שהעם היהודי, “עם חכם ונבון”, יבין סוף–סוף שיש לחזור לגישה הבריאה והנכונה כפי שהתווה הרבי פעמים כה רבות - לקבל בשמחה ובתודה את המתנה הגדולה והיקרה שנתן לנו ה’, ולהבין ששטחים אלו חיוניים לבטחוננו.

כעבור חמישים שנה של חולשה ופזילה לעבר אומות–העולם, שגם הרעו את מצבנו, נבין סוף–סוף כי הקב”ה הוא המנהיג את העולם והוא שנתן לנו את ארצנו הקדושה, נחלת–עולם לעם–עולם. מריבוי הביטויים של הרבי עולה כי לא נדרש מאיתנו - רק להחזיק במתנת ה’ ולהשאיר למשיח–צדקנו לפתור את הבעיות שממילא אינן ניתנות לפתרון. הוא יעשה זאת הרבה יותר טוב מכולנו.

מה שכן נדרש מאיתנו זה לספר את בשורת הגאולה ואת מסר הנבואה העיקרית של הרבי: “הנה הנה משיח בא”,  מה שבוודאי יועיל יותר על מנת להביא במהרה את הגאולה האמיתית והשלימה עם התגלותו השלימה של הרבי מלך המשיח לעין כל, בבניין בית המקדש השלישי. רק אז יהיה נכון לומר: “הר הבית בידינו”.

 

Reader Comments

There are no comments for this journal entry. To create a new comment, use the form below.

PostPost a New Comment

Enter your information below to add a new comment.

My response is on my own website »
Author Email (optional):
Author URL (optional):
Post:
 
All HTML will be escaped. Hyperlinks will be created for URLs automatically.