Share

Search
BeisMoshiach.org
Web
תגים
ששים שנה לייסוד הרשת "עשה לך רב" ##910 #1000 #1001 #1002 #1003 #1004 #1005 #1006 #1007 #1008 #1009 #1010 #1012 #1013 #1014 #1015 #1016 #1017 #1018 #1019 #1020 #1021 #1022 #1023 #1024 #1025 #1026 #1027 #1028 #1029 #1030 #1031 #1032 #1033 #1034 #1035 #1036 #1037 #1038 #1039 #1040 #1041 #1042 #1043 #1044 #1045 #1046 #1048 #1049 #1050 #1051 #1052 #1053 #1054 #1055 #1056 #1057 #1058 #1059 #1060 #1061 #1062 #1063 #1064 #1065 #1066 #1067 #1068 #1069 #215 #380 #825 #826 #827 #828 #829 #830 #831 #832 #833 #834 #835 #836 #837 #838 #839 #840 #841 #842 #843 #844 #845 #846 #847 #848 #849 #850 #851 #852 #853 #854 #855 #856 #857 #858 #859 #860 #861 #862 #863 #864 #865 #866 #867 #868 #869 #870 #871 #872 #873 #874 #875 #876 #877 #878 #879 #880 #881 #882 #883 #884 #885 #886 #887 #888 #889 #890 #891 #892 #893 #894 #895 #896 #897 #898 #899 #9 #90 #900 #901 #902 #903 #904 #905 #906 #907 #908 #909 #910 #911 #912 #913 #914 #915 #916 #917 #918 #919 #920 #921 #922 #923 #924 #925 #926 #927 #928 #929 #930 #931 #932 #933 #934 #935 #936 #937 #938 #939 #940 #941 #942 #943 #944 #945 #946 #947 #948 #950 #951 #952 #953 #954 #955 #956 #957 #958 #959 #960 #961 #962 #964 #966 #967 #968 #969 #970 #971 #973 #974 #976 #977 #978 #979 #980 #981 #982 #983 #984 #985 #986 #988 #989 #99 #990 #991 #992 #993 #994 #995 #996 #997 #998 #999 100 שנה למלחמת עולם הראשונה 974 א' כסלו אבלות אגרות קודש אגרות קודש בפרסום ראשון אגרות קודש מתורגמות בפרסום ראשון אדמו"ר הריי"צ אדר אהבת ישראל אוסטרליה אוצרות גנוזים אורות התניא בכלים דתיקון אורחים אחר מיטתו של הרב אחרוןחביב אייר איך ללמד חסידות לקהל הרחב אימון אישי אימוץ אירופה אירן אלול אליהו אמונה אמור אנ"שליחות אסירי ציון אסירים אפית מצות אקטואליה חב"דית ארה"ב ארץ ישראל ב' איר ב' ניסן באור החסידות בבא סאלי בדידי הווה עובדא בדפוס בהעלותך בהר–בחוקותי בוא נתוועד על זה בטחון בין המצרים ביקור חולים בית ספר למלאכה בית רבקה בלק במדבר במלאת מאה שנים לפרוץ מלחמת העולם הראשונה בעל שם טוב בעלז בעקבות הנבואה בראי העתונות ברוסיה הקומוניסטית ברזיל בריאות ברית מילה ברכת כהנים בר-מצווה בשבילי ההיסטוריה בשליחות המלך בשם אומרם ג' השבועות ג' תמוז גאולה ומשיח גדולי ישראל גוש קטיף גיוס לצבא גיור גיל השידוכים גלגולה של נשמה גליון 1000 גליל גמילות חסדים גן ישראל גני ילדים דבר המערכת דבר מלכות דולרים דמות חסידית ה' אייר ה' טבת הבעל שם טוב הגות וואך הדפסת התניא ההתוועדות ב-770 היסטוריה חב"דית היסטוריה חסידית היסטוריה מזווית חב"דית הכותל הלכה המזכיר המקדש וכליו הפצת המעיינות הפרשה החסידית הצלת פליטי השואה הקהל הרב אברהם חיים נאה הרב חדקוב הרבי הרבי הריי"צ הרבי הרש"ב הרבי והאמן הרצלי'ה השואה השליחות לכיבוש אוסטרליה התוועדות‭ ‬חסידותית התקשרות התקשרות בצפון אפריקה התשובה ז' אדר זיו הפרשה זיכרון להולכים זיכרונות מבית אדמו"ר מהורש"ב זכרונות הרב סעדיה מעטוף ע"ה זכרונות חסידיים ח"י אלול חברון חג המו"צים חג סוכות חג שבועות חדש בעולם התורני חדשות חוזרים לישיבה חוני חופשה חטא המרגלים חיים חסידיים חיים של שליחות חיים של שליחות חינוך חלֹוֹם חייו חמשה עשר באב חנוכה חסד חקת חשבון נפש חת"ת חתונה ט' אדר ט' כסלו ט"ו אלול ט"ו בסיוון ט"ו בשבט טור‭ ‬אישי טור למחשבה טכנולוגיה בשירות הגאולה י' טבת י' שבט י"א ניסן י"ב תמוז י"ג אלול י"ג ניסן י"ט כסלו י"ט כסלו / מאמר בפירסום ראשון יד לאחים יובל לקבוצה יום הולדת יום כיפור יומן המאסר יומנו של תמים ב-770 יוסף י'ז תמוז יחידות אצל הרבי ילדי ישראל ימי בראשית ימים נוראים ימים נראים יפן יציאת מצרים ירושלים ישראל ארי'ה לייב כ‭' ‬מנחם‭ ‬אב‭ / ‬יום‭ ‬ההילולא כ' מנחם-אב כ"ב שבט כ"ד טבת כ"ד טבת כ"ז אדר כ"ז אדר / הגות וואָך כ"ח ניסן כ"ח סיון כ"ף במר-חשוון כינוס שלוחים כסלו כפר חבד כפר יונה כשרות כתבי יד בפרסום ראשון ל"ג בעומר ל"ג בעומר / בדידי הווה עובדא ל"ג בעומר / סקירה ל"ג בעומר / פתגמים ל"ג בעומר / שולחן-החג לדמותו של חסיד לדמותו של שליח לומדים ובונים מקדש לחיות עם הזמן - בעניני הגאולה ליל הסדר אצל הרבי ליל סדר ליל סדר לימוד רמב"ם לימוד תורה לקראת ג' תמוז לקראת י' שבט לקראת י"א ניסן לקראת כינוס השלוחים לקראת תשרי לשלום בית מאה שנה למלחמת עולם הראשונה מאוצר המלך מאחורי הקלעים מאמר הגות מבט אישי מבט חסדי מבצע הקהל מבצע יום הולדת מבצע נש"ק מבצע תפילין מבצעים מבצעים מדור הניגון מדין מדע מה אומר הרבי מהורש"ב מהר"ש מואב מופתים בשליחות מזווית חסידית מחיי התמימים מחשבה חסידית מיהו יהודי מכות מצרים מלחמת המפרץ מלחמת יום כיפור מלחמת לבנון מלחמת ששת הימים ממשיח וגאולה מנחם-אב מערת המכפלה מפגש איש מפי חסידים מפי כתבם מקווה מקסיקו מרבין בשמחה מרוקו משה רבינו משיח אין גאזעטן משיח בפרשה משיח וגאולה משיח וגאולה משיח וגאולה \ ודע מה שתשיב משיח וגאולה בעשרת המבצעים משפיע משקיעים בחינוך נזכרים ונעשים ניגון ניסן נס בצפת נקודת מלכות נשיא נשים סיון סיפור סיפור‭ ‬ולקחו סיפור‭ ‬חיים סיפור‭ ‬חיים סיפור לפורים סיפור מבצעים סיפורי מופת סיפורים ופתגמים סיפורים קצרים סכנת האינטרנט סכנת האינטרנט סליחות ספירת העומר ספר תורה ספרד סקירה עוורים עמלק ערי מקלט עשר שנים לגירוש עשרה בטבת פאה נכרית פדיון הבן פולטבה פורים פורים–קטן פטרבורג פינחס פסח פסח שני פעילות פעילות חב"דית פפרשת אמור פרה אדומה פרוייקט מיוחד | חי וקיים פרופיל חסידי פרשת אחרי-מות פרשת אמור פרשת בא פרשת בהר פרשת בחוקותי פרשת בלק פרשת במדבר פרשת בשלח פרשת דרכים פרשת החודש פרשת וארא פרשת ואתחנן פרשת ויגש פרשת ויחי פרשת ויצא פרשת ויקהל פרשת ויקרא פרשת וירא פרשת וישב פרשת וישלח פרשת חיי שרה פרשת יתרו פרשת כי-תבוא פרשת כי-תצא פרשת כי-תשא פרשת לך-לך פרשת מטות פרשת מסעי פרשת מצורע פרשת מקץ פרשת משפטים פרשת נח פרשת נצבים פרשת נשא פרשת עקב פרשת פקודי פרשת צו פרשת קדושים פרשת קורח פרשת ראה פרשת שופטים פרשת שלח פרשת שמות פרשת שמיני פרשת תולדות פרשת תזריע פרשת תזריע-מצורע פרשת תצווה פרשת תרומה צדקה צה"ל צו צוק איתן ציפייה לגאולה ציצית צמח צדק צפון אפריקה צפת צרפת קידוש קידוש לבנה קנאת אחים קרבנות קרבנות הנשיאים קרח קרן מחנה ישראל קשרים עם הרבי ראיון ראש השנה ראשון לציון רב לוי יצחק רב שיח רבי רבי זוסיא מאניפולי רבי רי"יץ רבי רש"ב רבנים רבנית חיה מושקא רבנית חנה רוסיה רחל אמנו רמב"ם רפואה רשב"י ש שבועון שהוא שליח שבועות שבת שבת בראשית שבת הגדול שבת חזון שו"ת חינוך שואת אירופה שולחן-השבת שופר שידוך שלֹח שליחות שליחות בצל הסכנה שלימות הארץ שלימות הארץ שמחה שמחות בית השואבה שמחת תורה שמחת תורה בליובאוויטש שמיטה שנה מעוברת שצעדרין שקלים תומכי תמימים תורה והוראה תורת המלך תימן תלמוד תמוז תניא תעניות תפילה תשובה תשעה באב תשרי תשרי אצל הרבי
Visitor Feed
Wednesday
May102017

בל"ג בעומר מודגש ביותר ענין הגאולה

כיון שאצל רשב”י היתה פנימיות התורה בגילוי, לא היה אצלו ענין החורבן כלל, ולכן, ביום שמחתו (ביום ההסתלקות, גמר ושלימות כל עבודתו) מושללת לגמרי אמירת “נחם”, כיון שביום זה מודגש ביותר ענין הגאולה • שיחת ליל ל”ג בעומר ה’תנש”א. בלתי מוגה

א. ל”ג בעומר הוא יום טוב ויום שמחה - יום שמחתו של רשב”י, שהודיע והכריז ופירסם שיום זה הוא יום שמחתו, וצוה שכל בני–ישראל ישמחו ביום שמחתו.

ועד כדי כך גדולה השמחה ביום שמחתו של רשב”י, כידוע הסיפור אודות א’ מגדולי תלמידי האריז”ל שהי’ נוהג לומר ברכת “נחם” בכל יום, גם בשבתות וימים טובים, ואף על פי כן, כשאמר “נחם” ביום שמחתו של רשב”י, היתה טענה וקובלנא של רשב”י להאריז”ל, ולא עוד אלא שאותו תלמיד נענש על זה.

ולהעיר על–דבר החידוש בסיפור זה - בשתים: (א) העונש כשלעצמו, דבר היוצא מן הכלל לגמרי שאינו רגיל כלל בצדיקים, כמו שכתוב “ענוש לצדיק לא טוב”, (ב) פירסום העונש, היפך הזהירות שלא לפרסם דבר בלתי–רצוי אפילו על בעל–חי, ועל אחת כמה וכמה על מדבר, ועל אחת כמה וכמה על יהודי, ועל אחת כמה וכמה על יהודי שנמצא בדרגא נעלית כזו שאומר “נחם” גם בימים ששאר בני–ישראל אינם אומרים תחנון מפני קדושת היום. ויש לבאר טעם הדבר - שהעונש ופירסומו הוא כדי להוסיף בהדגשת גודל מעלת השמחה בל”ג בעומר, ושלילת הפכו כו’.

ב. ויש לבאר גודל העילוי דיום שמחתו של רשב”י עד לשלילה בתכלית דאמירת “נחם” אצל גדול בישראל שהי’ נוהג לומר “נחם” גם בשבתות וימים טובים - על–פי הפתגם הידוע “שלפני נשמות הגבוהות כמו רשב”י לא נחרב הבית כלל”:

ענינו המיוחד של רשב”י הוא - תורה, “תורתו אומנתו”, ובתורה עצמה - חיבור נגלה דתורה עם פנימיות התורה גם יחד, שהרי רשב”י הי’ מגדולי התנאים בנגלה דתורה, מחמשת התלמידים של רבי עקיבא ש”העמידו תורה”, החל מבנין העולם על–ידי לימוד הלכות התורה (נגלה דתורה), “הליכות עולם לו”, “אל–תקרי הליכות אלא הלכות”, וביחד עם זה, הי’ עיקר לימודו (הן הלימוד לעצמו והן הלימוד לתלמידיו) בנסתר דתורה (פנימיות התורה), ושניהם יחד, שלימוד נגלה דתורה הי’ מתוך חיות דפנימיות התורה, ולימוד פנימיות התורה הי’ בגילוי כמו נגלה דתורה.

וענין זה (החיבור דפנימיות התורה עם נגלה דתורה) קשור ושייך לגאולה האמיתית והשלימה על–ידי משיח צדקנו - כי, משיח צדקנו הוא בחינת היחידה הכללית, וענינו בתורה פנימיות התורה, בחינת היחידה שבתורה, ולכן, החיבור דפנימיות התורה עם נגלה דתורה (שפנימיות התורה באה באופן של התגלות) הוא ענין הגאולה, כמבואר בארוכה בדרושי אדמו”ר מהר”ש.

וכיון שאצל רשב”י היתה פנימיות התורה בגילוי, לא הי’ אצלו ענין החורבן כלל, ולכן, ביום שמחתו (ביום ההסתלקות, גמר ושלימות כל עבודתו) מושללת לגמרי אמירת “נחם”, כיון שביום זה מודגש ביותר ענין הגאולה.

ג. ונוסף על הדגשת ענין הגאולה בל”ג בעומר בנוגע לרשב”י עצמו - הרי–זה שייך גם לכל בני–ישראל:

לכל לראש - בנוגע לתלמידיו, שגילה להם פנימיות התורה, ועד שנקראים בכמה מקומות בשם “חברייא” (חבריו של רשב”י), “רשב”י וחבריו”, שמורה על שייכותם לדרגתו של רשב”י - מעמד ומצב של גאולה.

ועל דרך זה בנוגע לדורות שלאחרי זה - שעל–ידי לימוד פנימיות התורה, ובפרט כפי שנתגלתה בתורת החסידות, ועד לאופן דיפוצו מעינותיך חוצה, נעשים תלמידיו (“חבריו”) של רשב”י, ובמילא, נמצאים במעמד ומצב של גאולה.

ועוד והוא העיקר - ש”בהאי חיבורא דילך . . יפקון בי’ מן גלותא”, וכשיפוצו מעינותיך חוצה אתי מר דא מלכא משיחא - שאין צורך בפירושים והסברים אם נחרב הבית או שלא נחרב הבית, כיון שתיכף ומיד באה הגאולה האמיתית והשלימה ובנין בית המקדש על–ידי משיח צדקנו.

ד. וענין נוסף ועיקרי בל”ג בעומר ששייך להגאולה:

ל”ג בעומר הוא היום שבו פסקו למות תלמידי רבי עקיבא שלא נהגו כבוד זה בזה, ונשארו התלמידים שנהגו כבוד זה בזה, על–פי הוראת רבי עקיבא רבם ש”ואהבת לרעך כמוך” “זה כלל גדול בתורה”.

ויש לקשר זה עם יום שמחתו של רשב”י:

רשב”י הוא א’ מחמשת תלמידי רבי עקיבא שמהם נבנה העולם לאחרי ל”ג בעומר, שאצלו היתה ההנהגה דאהבת ישראל ואחדות ישראל בתכלית השלימות. ויש לומר, שענין זה מודגש גם בתואר “חבריא”, “חבריו” - שמדגיש החברותא והאחדות שביניהם, עד שנעשים מציאות אחת, על–ידי אהבת ישראל ואחדות ישראל.

וענין זה מודגש גם בתורתו הידועה של רשב”י על הפסוק “הנה מה טוב ומה נעים שבת אחים גם יחד” (ששייכת במיוחד לל”ג בעומר) - שהוא ענין דאהבת ישראל ואחדות ישראל.

ועל פי זה יש לבאר הקשר והשייכות להגאולה - כידוע שסיבת הגלות היא ההנהגה ההפכית מאהבת ישראל (כדאיתא במסכת יומא), וכדי לבטל סיבת הגלות יש להוסיף ולהרבות באהבת ישראל, ובדרך ממילא מתבטלת הגלות ובאה הגאולה האמיתית והשלימה.

ה. ויש להוסיף, שהדגשת ענין הגאולה בל”ג בעומר היא גם בנוגע לכל העולם כולו:

איתא בגמרא שרשב”י אמר “יכול אני לפטור את כל העולם כולו מן הדין מיום שנבראתי עד עתה, ואילמלי אליעזר בני [כההמשך בגמרא: “ראיתי בני עלי’ והן מועטין . . אם שנים הן אני ובני הן”] עמי מיום שנברא העולם ועד עכשיו”, ולכל לראש - לפטור מן הדין דהגלות, שתבוא הגאולה האמיתית והשלימה.

וענין זה מרומז גם בשמו של רשב”י [שדרגתו נעלית יותר גם מדרגתו של ר’ אליעזר, ש”אם חד הוא אנא הוא”] - רבי שמעון בן יוחאי:

יש מקומות שנקרא “בן יוחי” ויש מקומות שנקרא “בן יוחאי” (בתוספת אל”ף). ויש לומר, שהאל”ף (ד”יוחאי”) רומז על ההמשכה והגילוי ד”אלופו של עולם” ב”גולה” [כמאמרו של ר”ש בן יוחאי “בכל מקום שגלו שכינה עמהן”], שעל ידי זה נעשה מ”גולה” “גאולה”.

ו. ויש לקשר זה עם ענינו של ל”ג בעומר בספירת העומר:

ובהקדם הידוע שבעבודה דספירת העומר [שהיא באופן ד”ילכו מחיל אל חיל”, מהתחלת הספירה עד לסיומה וחותמה ביום החמישים] ישנם ב’ סדרים: מלמעלה למטה - מחסד שבחסד עד מלכות שבמלכות. מלמטה למעלה - ממלכות שבמלכות עד חסד שבחסד.

ושניהם אמת - “אלו ואלו דברי אלקים חיים”, ובפרט שבעבודה הרוחנית בנפש האדם יכולים (ובמילא צריכים) לקיים שניהם.

ונמצא, שבל”ג בעומר ישנם ב’ ענינים: בהסדר מלמעלה למטה (מחסד שבחסד עד מלכות שבמלכות) - הספירה דל”ג בעומר היא הוד שבהוד, ובהסדר מלמטה למעלה (ממלכות שבמלכות עד חסד שבחסד) - הספירה דל”ג בעומר היא תפארת שבתפארת.

ועל–פי הידוע ש”תפארת שבתפארת” קשור גם עם הענין ד”לכתחילה אריבער” (דרכו והנהגתו של אדמו”ר מהר”ש, שיום הולדתו בספירת תפארת שבתפארת), מובן, שגם ל”ג בעומר (ספירת הוד שבהוד מלמעלה למטה, ומלמטה למעלה תפארת שבתפארת) קשור עם הענין ד”לכתחילה אריבער”.

והענין בזה - שמצד ההנהגה ד”לכתחילה אריבער” נמצאים גם בזמן הגלות במעמד ומצב של גאולה (כנ”ל ס”ב), וזוהי הנתינת–כח להפוך ה”גולה” ל”גאולה” על–ידי המשכת וגילוי האל”ף, אלופו של עולם.

ז. וכדי למהר ולזרז את הגאולה תיכף ומיד ממש, ביום ל”ג בעומר דשנה זו - יש להוסיף במצות הצדקה, כמאמר רז”ל “גדולה צדקה שמקרבת את הגאולה”.

ולכן, יחלקו עתה מטבעות, שוה כסף, וכל אחד ואחד מהמקבלים יתן תמורתו (ובהוספה משלו) לצדקה (להחיות נפש העני) בהקדם האפשרי, בלילה זה [דאף שלילה אינו זמן צדקה, הרי כשנותנים לגבאי צדקה יכולים ליתן גם בלילה], וכל הזריז ומקדים הרי זה משובח.

ויהי רצון שההחלטה על–דבר הנתינה לצדקה (עוד לפני הנתינה לצדקה בפועל, ולפני חלוקת המטבעות) תביא תיכף ומיד את השכר - שעל ידי זה ש”החיית את נפש העני” מחי’ הקב”ה את נפשם של כל בני–ישראל ש”גלו מעל שולחן אביהם”, על ידי זה שנותן להם “כסעודת שלמה בשעתו” “על שולחן אביהם”, שזוהי הצדקה האמיתית והעיקרית שעושה הקב”ה עם כל אחד ואחת מישראל.

והעיקר - שיהי’ בפועל ממש ותיכף ומיד ממש, “לא עיכבן כהרף עין” - שעוד לפני תפלת הבוקר דל”ג בעומר, ולפני קריאת–שמע שעל המטה בליל ל”ג בעומר, ולפני הענינים שבינתיים, כמו, אכילת סעודה [להנוהגים באכילת סעודת ל”ג בעומר גם בלילה, ועל כל פנים טעימת דבר–מאכל ומשקה, שעל ידי זה ניתוסף בבריאות הגוף, כמו שכתוב “ונשמרתם מאד לנפשותיכם”] - תיכף ובסמיכות לתפלת ערבית וספירת העומר,

- שבה ישנו חידוש מיוחד שלא מצינו דוגמתו בשאר מצוות, שאחר הספירה נוהגים לומר “הרחמן הוא יחזיר לנו עבודת בית המקדש למקומה במהרה בימינו”, ומסיימים “אמן סלה”, “כל מקום שנאמר נצח סלה ועד אין לו הפסק עולמית”, שרומז על בית המקדש השלישי, “מקדש אדנ–י כוננו ידיך”, בית נצחי, ש”בנוי ומשוכלל יגלה ויבוא מן השמים” –

יוצאים מהגלות כל בני–ישראל, “בנערינו ובזקנינו גו’ בבנינו ובבנותינו”, ובאים “עם ענני שמיא” לארצנו הקדושה, לירושלים עיר הקודש, להר הקודש, ול”מקדש אדנ–י כוננו ידיך”, ועד - לקדש הקדשים.

[כ”ק אדמו”ר שליט”א חילק לכל אחד ואחת מהאנשים והנשים והטף שיחיו - מטבעות מיוחדות, ליתן תמורתן לצדקה].

יון שאצל רשב”י היתה פנימיות התורה בגילוי, לא היה אצלו ענין החורבן כלל, ולכן, ביום שמחתו (ביום ההסתלקות, גמר ושלימות כל עבודתו) מושללת לגמרי אמירת “נחם”, כיון שביום זה מודגש ביותר ענין הגאולה • שיחת ליל ל”ג בעומר ה’תנש”א. בלתי מוגה

Reader Comments

There are no comments for this journal entry. To create a new comment, use the form below.

PostPost a New Comment

Enter your information below to add a new comment.

My response is on my own website »
Author Email (optional):
Author URL (optional):
Post:
 
All HTML will be escaped. Hyperlinks will be created for URLs automatically.