Share

Search
BeisMoshiach.org
Web
תגים
ששים שנה לייסוד הרשת "עשה לך רב" ##910 #1000 #1001 #1002 #1003 #1004 #1005 #1006 #1007 #1008 #1009 #1010 #1012 #1013 #1014 #1015 #1016 #1017 #1018 #1019 #1020 #1021 #1022 #1023 #1024 #1025 #1026 #1027 #1028 #1029 #1030 #1031 #1032 #1033 #1034 #1035 #1036 #1037 #1038 #1039 #1040 #1041 #1042 #1043 #1044 #1045 #1046 #1048 #1049 #1050 #1051 #1052 #1053 #1054 #1055 #1056 #1057 #1058 #1059 #1060 #1061 #1062 #1063 #1064 #1065 #1066 #1067 #1068 #1069 #1070 #1071 #1072 #1073 #1074 #1075 #1076 #1077 #1078 #1079 #1080 #215 #380 #825 #826 #827 #828 #829 #830 #831 #832 #833 #834 #835 #836 #837 #838 #839 #840 #841 #842 #843 #844 #845 #846 #847 #848 #849 #850 #851 #852 #853 #854 #855 #856 #857 #858 #859 #860 #861 #862 #863 #864 #865 #866 #867 #868 #869 #870 #871 #872 #873 #874 #875 #876 #877 #878 #879 #880 #881 #882 #883 #884 #885 #886 #887 #888 #889 #890 #891 #892 #893 #894 #895 #896 #897 #898 #899 #9 #90 #900 #901 #902 #903 #904 #905 #906 #907 #908 #909 #910 #911 #912 #913 #914 #915 #916 #917 #918 #919 #920 #921 #922 #923 #924 #925 #926 #927 #928 #929 #930 #931 #932 #933 #934 #935 #936 #937 #938 #939 #940 #941 #942 #943 #944 #945 #946 #947 #948 #950 #951 #952 #953 #954 #955 #956 #957 #958 #959 #960 #961 #962 #964 #966 #967 #968 #969 #970 #971 #973 #974 #976 #977 #978 #979 #980 #981 #982 #983 #984 #985 #986 #988 #989 #99 #990 #991 #992 #993 #994 #995 #996 #997 #998 #999 100 שנה למלחמת עולם הראשונה 974 א' כסלו אבלות אגרות קודש אגרות קודש בפרסום ראשון אגרות קודש מתורגמות בפרסום ראשון אדמו"ר הריי"צ אדר אהבת ישראל אוסטרליה אוצרות גנוזים אורות התניא בכלים דתיקון אורחים אחר מיטתו של הרב אחרוןחביב אייר איך ללמד חסידות לקהל הרחב אימון אישי אימוץ אירופה אירן אלול אליהו אמונה אמור אנ"שליחות אסירי ציון אסירים אפית מצות אקטואליה חב"דית ארה"ב ארץ ישראל ב' איר ב' ניסן באור החסידות בבא סאלי בדידי הווה עובדא בדפוס בהעלותך בהר–בחוקותי בוא נתוועד על זה בטחון בין המצרים ביקור חולים בית ספר למלאכה בית רבקה בלק במדבר במלאת מאה שנים לפרוץ מלחמת העולם הראשונה בני נח בעל שם טוב בעלז בעקבות הנבואה בראי העתונות ברוסיה הקומוניסטית ברזיל בריאות ברית מילה ברכת כהנים בר-מצווה בשבילי ההיסטוריה בשליחות המלך בשם אומרם ג' השבועות ג' תמוז גאולה ומשיח גדולי ישראל גוש קטיף גיוס לצבא גיור גיל השידוכים גלגולה של נשמה גליון 1000 גליל גמילות חסדים גן ישראל גני ילדים דבר המערכת דבר מלכות דולרים דמות חסידית ה' אייר ה' טבת הבעל שם טוב הגות וואך הדפסת התניא ההתוועדות ב-770 היסטוריה חב"דית היסטוריה חסידית היסטוריה מזווית חב"דית הכותל הלכה המזכיר המקדש וכליו הפצת המעיינות הפרשה החסידית הצלת פליטי השואה הקהל הרב אברהם חיים נאה הרב חדקוב הרבי הרבי הריי"צ הרבי הרש"ב הרבי והאמן הרצלי'ה השואה השליחות לכיבוש אוסטרליה התוועדות‭ ‬חסידותית התקשרות התקשרות בצפון אפריקה התשובה ז' אדר זיו הפרשה זיכרון להולכים זיכרונות מבית אדמו"ר מהורש"ב זכרונות הרב סעדיה מעטוף ע"ה זכרונות חסידיים ח"י אלול חברון חג המו"צים חג סוכות חג שבועות חדש בעולם התורני חדשות חוזרים לישיבה חוני חופשה חטא המרגלים חיים חסידיים חיים של שליחות חיים של שליחות חינוך חלֹוֹם חייו חמשה עשר באב חנוכה חסד חקת חשבון נפש חת"ת חתונה ט' אדר ט' כסלו ט"ו אלול ט"ו באב ט"ו בסיוון ט"ו בשבט טור‭ ‬אישי טור למחשבה טכנולוגיה בשירות הגאולה י' טבת י' שבט י"א ניסן י"ב תמוז י"ג אלול י"ג ניסן י"ט כסלו י"ט כסלו / מאמר בפירסום ראשון יד לאחים יובל לקבוצה יום הולדת יום ירושלים יום כיפור יומן המאסר יומנו של תמים ב-770 יוסף י'ז תמוז יחידות אצל הרבי ילדי ישראל ימי בראשית ימים נוראים ימים נראים יפן יציאת מצרים ירושלים ישראל ארי'ה לייב כ‭' ‬מנחם‭ ‬אב‭ / ‬יום‭ ‬ההילולא כ' מנחם-אב כ"ב שבט כ"ד טבת כ"ד טבת כ"ז אדר כ"ז אדר / הגות וואָך כ"ח ניסן כ"ח סיון כ"ף במר-חשוון כינוס שלוחים כסלו כפר חבד כפר יונה כשרות כתבי יד בפרסום ראשון ל"ג בעומר ל"ג בעומר / בדידי הווה עובדא ל"ג בעומר / סקירה ל"ג בעומר / פתגמים ל"ג בעומר / שולחן-החג לדמותו של חסיד לדמותו של שליח לומדים ובונים מקדש לחיות עם הזמן - בעניני הגאולה ליל הסדר אצל הרבי ליל סדר ליל סדר לימוד רמב"ם לימוד תורה לקראת ג' תמוז לקראת י' שבט לקראת י"א ניסן לקראת כינוס השלוחים לקראת תשרי לשלום בית מאה שנה למלחמת עולם הראשונה מאוצר המלך מאחורי הקלעים מאמר הגות מבט אישי מבט חסדי מבצע הקהל מבצע יום הולדת מבצע מזוזה מבצע נש"ק מבצע תפילין מבצעים מבצעים מדור הניגון מדין מדע מה אומר הרבי מהורש"ב מהר"ש מואב מופתים בשליחות מזווית חסידית מחיי התמימים מחנה קיץ מחשבה חסידית מיהו יהודי מכות מצרים מלחמת המפרץ מלחמת יום כיפור מלחמת לבנון מלחמת ששת הימים ממשיח וגאולה מנחם-אב מערת המכפלה מפגש איש מפי חסידים מפי כתבם מקווה מקסיקו מרבין בשמחה מרוקו משה רבינו משיח אין גאזעטן משיח בפרשה משיח וגאולה משיח וגאולה משיח וגאולה \ ודע מה שתשיב משיח וגאולה בעשרת המבצעים משפיע משקיעים בחינוך נזכרים ונעשים ניגון ניסן נס בצפת נקודת מלכות נשיא נשים סדר ניגונים סיון סיפור סיפור‭ ‬ולקחו סיפור‭ ‬חיים סיפור‭ ‬חיים סיפור לפורים סיפור מבצעים סיפורי מופת סיפורים ופתגמים סיפורים קצרים סכנת האינטרנט סכנת האינטרנט סליחות ספירת העומר ספר תורה ספרד סקירה עוורים עמלק ערי מקלט עשר שנים לגירוש עשרה בטבת פאה נכרית פדיון הבן פולטבה פורים פורים–קטן פטרבורג פינחס פסח פסח שני פעילות פעילות חב"דית פפרשת אמור פרה אדומה פרוייקט מיוחד | חי וקיים פרופיל חסידי פרשת אחרי-מות פרשת אמור פרשת בא פרשת בהר פרשת בחוקותי פרשת בלק פרשת במדבר פרשת בשלח פרשת דברים פרשת דרכים פרשת החודש פרשת וארא פרשת ואתחנן פרשת ויגש פרשת ויחי פרשת ויצא פרשת ויקהל פרשת ויקרא פרשת וירא פרשת וישב פרשת וישלח פרשת חוקת פרשת חיי שרה פרשת יתרו פרשת כי-תבוא פרשת כי-תצא פרשת כי-תשא פרשת לך-לך פרשת מטות פרשת מסעי פרשת מצורע פרשת מקץ פרשת משפטים פרשת נח פרשת נצבים פרשת נשא פרשת עקב פרשת פקודי פרשת צו פרשת קדושים פרשת קורח פרשת ראה פרשת שופטים פרשת שלח פרשת שמות פרשת שמיני פרשת תולדות פרשת תזריע פרשת תזריע-מצורע פרשת תצווה פרשת תרומה צבאות השם צדקה צה"ל צו צוק איתן ציפייה לגאולה ציצית צמח צדק צפון אפריקה צפת צרפת קידוש קידוש לבנה קנאת אחים קרבנות קרבנות הנשיאים קרח קרן מחנה ישראל קשרים עם הרבי ר' עזריאל זעליג סלונים ראיון ראש השנה ראשון לציון רב לוי יצחק רב שיח רבי רבי זוסיא מאניפולי רבי רי"יץ רבי רש"ב רבנים רבנית חיה מושקא רבנית חנה רדיו רוסיה רחל אמנו רמב"ם רפואה רשב"י ש שבועון שהוא שליח שבועות שבת שבת בראשית שבת הגדול שבת חזון שו"ת חינוך שואת אירופה שולחן-השבת שופר שידוך שלום בית שלֹח שליחות שליחות בצל הסכנה שלימות הארץ שלימות הארץ שמחה שמחות בית השואבה שמחת תורה שמחת תורה בליובאוויטש שמיטה שנה מעוברת שצעדרין שקלים תומכי תמימים תורה והוראה תורת המלך תימן תלמוד תמוז תניא תעניות תפילה תשובה תשעה באב תשרי תשרי אצל הרבי
Visitor Feed
Saturday
Apr152017

בין גאולת מצרים והגאולה העתידה

נקודה משותפת, מיוחדת במינה, בין גאולת מצרים לבין הגאולה העתידה במהרה בימינו, היא - שבשני האירועים מדובר על גאולה של עם ישראל כולו: כשם שביציאת מצרים לא נותר אף יהודי אחד ויחיד בגלות מצרים, כך גם בגאולה העתידה, כאשר משיח צדקנו יוציאנו מן הגלות, לא יישאר אף יהודי אחד, איש ואשה וילד, בגלות

- תרגום מאידיש - 

ב”ה, א’ פ’ ויהי ביום השמיני,

י”א בניסן, נשיא לבני אשר, ה’תשמ”ב

ברוקלין, נ.י.

                 אל בני ובנות ישראל

                   בכל מקום שהם

                   ה’ עליהם יחיו

שלום וברכה!

בהמשך למכתב ממוצש”ק מברכים חודש ניסן, ומאחר שאנו עומדים כבר לאחר שבת הגדול ונכנסנו לשבוע של חג המצות, זמן חירותנו, ודאי השעה מתאימה להתעמק בעניני חג הפסח בכלל, ובמיוחד באותן נקודות שנידונו במכתב האמור, בחלק מהן לפחות,

החל בנקודה המרכזית, שיציאת מצרים, כלומר הגאולה מגלות מצרים, קשורה בגאולה השלימה מן הגלות הנוכחית, וכאמור: “כימי צאתך מארץ מצרים אראנו נפלאות”, הקב”ה מבטיח לעם ישראל, כי כפי שהי’ בימי יציאת מצרים כך גם יראה נפלאות בגאולה האחרונה, הגאולה האמיתית והשלימה על–ידי משיח צדקנו. בהקשר לזה אף אומרים חכמינו זכרונם לברכה: “בניסן נגאלו ובניסן עתידין ליגאל”, כשם שהגאולה הראשונה היתה בחודש ניסן, כך גם הגאולה האחרונה, מן הגלות הנוכחית האחרונה, תהי’ בחודש ניסן. וכפי שמסבירים חכמינו זכרונם לברכה, אף יעלו הנפלאות של הגאולה האחרונה על הנפלאות של יציאת מצרים.

•      •      •

ידועה השאלה: מדוע נאמר בפסוק “כימי צאתך”, בלשון רבים, והרי היציאה ממצרים היתה במשך יום אחד, וכפי שהדבר נאמר גם באשר למצוה של זכירת יציאת מצרים: “זכור את היום הזה (לשון יחיד) אשר יצאתם ממצרים”?

- אחד ההסברים לכך הוא שלמן היום שבני ישראל יצאו ממצרים, מ”בית עבדים”, יצאו מן “הגדר” של עבדות ונעשו בני–חורין, אך המעבר מעבדות לחירות אינו דבר חד–פעמי, כי אם פעולה נמשכת. זה תהליך הדורש התבוננות תכופה ומתמדת במשמעות הענין של יציאה מעבדות לחירות, והסקת המסקנות המתאימות מכך, מסקנות הצריכות לבוא לידי ביטוי לא רק במחשבה ובדיבור, כי אם בעיקר בתחושה עמוקה וחודרת, המקיפה את כל האדם, עד לידי מעשים בפועל, בכל הפרטים ופרטי הפרטים של ההתנהגות היום–יומית.

לפיכך, למרות שהיציאה ממצרים, של כל ישראל, ושל כל אחד מהם בתור יחיד, התקיימה במשך יום אחד - הרי ההשתחררות האמיתית והשלימה, היציאה לחירות רוחנית, גם מן ה”מיצרים וגבולים” (כפי שמתפרש המושג “מצרים” במקורות), היא ענין של התבוננות וזכירה יום–יומית, כאמור: “בכל דור ודור, וכל יום ויום, חייב אדם לראות עצמו כאילו הוא יצא היום ממצרים”, דבר התואם את החובה לזכור ולהזכיר את יציאת מצרים בכל יום, ובאופן שבו צריכה להתקיים זכירה של תורה: “נזכרים ונעשים”, זכירה שתוצאותי’ מעשים, כפי שהדבר הודגש תכופות, גם במכתב האמור.

•      •      •

נקודה משותפת, מיוחדת במינה, בין גאולת מצרים לבין הגאולה העתידה במהרה בימינו, היא - שבשני האירועים מדובר על גאולה של עם ישראל כולו: כשם שביציאת מצרים לא נותר אף יהודי אחד ויחיד בגלות מצרים, כך גם בגאולה העתידה, כאשר משיח צדקנו יוציאנו מן הגלות, לא יישאר אף יהודי אחד, איש ואשה וילד, בגלות.

ומגאולת הכלל לגאולת הפרט - שהרי, כפי שהוסבר, גם היחיד מהווה “כלל”, “עולם מלא”, המורכב מנשמה וגוף, מכחות רבים ושונים, רוחניים ופיזיים, גלויים ונסתרים, המתבטאים במחשבות, דיבורים ומעשים. אף פרט אחד, משום יהודי יחיד, לא יישאר בגלות כי כל פרט כזה יגיע למצב של חירות אמיתית ומלאה, בכל הפרטים ומכל הבחינות.

הרי הגאולה השלימה העתידה, הן של הכלל והן של הפרט, תלוי’ “במעשינו ועבודתינו”, בפעולות ובעבודת השם של כל יהודי ושל כל היהודים במשך זמן הגלות, ובמיוחד בתקופה האחרונה של הגלות, תקופת “עקבתא דמשיחא”. ואם תמיד ישנה ההבטחה של “הקב”ה עוזרו”, עזרתו של הקב”ה מובטחת לאדם בכל מעשה טוב שהוא מחליט לבצע, והקב”ה מעניק לו את כל הכחות הדרושים לכך - על אחת כמה וכמה בתקופה שבה אנו מתקרבים ממש לימים של “אראנו נפלאות”, נפלאות גם באופן ובמדה של “הקב”ה עוזרו”.

•      •      •

נקודה נוספת שאנו מוצאים במשותף הן בגאולה ממצרים והן בגאולה העתידה, היא השאיפה והפעילות של כל יהודי למלא את שליחותו האלוקית במלוא המדה - הן כיחיד, כעולם מלא, והן כחלק מן העם כולו, “עם עולם” המורכב מכל דורות בני ישראל עד סוף כל הדורות (כפי שנכתב באריכות במכתב האמור). בענין זה ישנן תקופות שונות: תקופה שבה ההדגשה היא יותר על הפעילות של האדם כיחיד, ותקופה שבה ההדגשה היא יותר על פעילותו כחלק מן הציבור.

כללית, מודגש ביציאת מצרים הענין של “ציבור”, יהודים כעם וכ”צבאות השם”, למרות שבראשיתה של גלות מצרים, וכן מאוחר יותר, לאחר יציאת–מצרים ומתן–תורה, אנו מוצאים הדגשה בחלוקת בני ישראל למשפחות, שבטים, דגלים, כהנים ולויים וישראלים וכו’, כשבכל אלה קיימת גם החלוקה של עשרת הסוגים למן “ראשיכם שבטיכם וגו”’ ועד “שואב מימיך”.

כך גם באשר לגאולה העתידה - ההדגשה היא על איחוד והתאחדות כל אחד עם הכל ל”כלל ישראל”, כפי שהדבר מצויין בפסוק: “קהל גדול ישובו הנה”, וכפי שחכמינו ז”ל אומרים במדרש: “אין ישראל נגאלין עד שיהיו כולן אגודה אחת”.

•      •      •

המסקנה מן האמור, במעשה בפועל - שהרי “המעשה הוא העיקר” - היא: באותו חלק של “מעשינו ועבודתינו” הקשור ישירות לגאולה הזאת, הגאולה השלימה, צריך יהודי להיות חדור בשאיפה ובפעולות המתרכזות באופן מיוחד במתן ביטוי גלוי לעובדה שכל היהודים הם “עם אחד”, אפילו כשהם עדיין “מפוזר ומפורד בין העמים”, מאחר שהוא “גוי אחד בארץ”, כלומר - שאחדותו מתבטאת לא רק בענינים רוחניים כתפלה בצבור, לימוד תורה ברבים וכו’, כי אם גם בדברים גשמיים–ארציים (“בארץ”), כאכילה ושתי’, מסחר, פרנסה וכו’. בכל הדברים “בכל מעשיך” ו”בכל דרכיך” מתגלה שעם ישראל הוא “גוי אחד”, משום שכל יהודי מתאחד עם כל היהודים על–ידי כך שגם עניניו הגשמיים נעשים על פי “תורה אחת”, תורה זהה לכל יהודי ולכל היהודים. אז הרי לא זו בלבד שהשוני הקיים בין יהודים לסוגיהם, מ”ראשיכם שבטיכם” עד “שואב מימיך”, אינו מפריע חלילה, לאחדות, כי אם, להיפך, הדבר מנוצל לכך שכל סוג משלים את הסוג השני ואת כל הסוגים. הדבר מביא גם לשלימותו של כל יחיד כ”עולם מלא”, יחד עם השלימות של “עם אחד”, ושתיהן במלוא המדה - דבר שהוא, כאמור לעיל, תנאי והכנה עיקרית לגאולה השלימה בקרוב ממש.

•      •      •

נקודה זו מודגשת גם, מיד עם תחלת ימי חג המצות, ב”סדר של פסח”, הקשור באכילה (מצה) ושתי’ (ד’ כוסות), והוא קשור “כנגד ארבעה בנים”: מכנסים את כל הבנים ליד שולחן הסדר לשם קיום סדר הפסח כהלכתו. למרות שלפני כן היו מחולקים לארבעה סוגים שונים ונפרדים: “אחד חכם” וכו’. כשכל סוג הוא “אחד” לעצמו, עם סדרי הנהגתו העצמאיים וכו’ - הרי כאשר מקיימים עם כולם יחד אותו “סדר”, ומסבירים להם את המשמעות של פסח, מצה ומרור, ושל ענין יציאת מצרים מעבדות לחירות, מתבטלת ההפרדה, וכולם נעשים כאחד, עד שמסיימים את ה”סדר” בהכרזה - מצד כולם יחד, בקול רם, בהתרגשות ובשמחה - של ההבטחה האלוקית: “לשנה הבאה בירושלים”! –

אין בכך סתירה, חס וחלילה, לצפייתנו למשיח צדקנו “אחכה לו בכל יום שיבוא”, שכן הכוונה היא שה”סדר” הבא יהי’ בעלי’ לרגל לירושלים עיר הקודש, לבית המקדש, “מקדש אדנ–י כוננו ידיך”, המקדש השלישי שאותו יבנה הקב”ה בעצמו, בקרוב בימינו ממש, לאחר היום הנוכחי -

ונראה, עין בעין, כי “אנכי ה’ אלקיך המעלך מארץ מצרים הרחב פיך ואמלאהו”, הקב”ה, שהוציא והעלה, את כל יהודי במיוחד ואת כל עם ישראל יחד, ממצרים, הוא ימלא, “כימי צאתך מארץ מצרים” את כל משאלות וצרכי כל יהודי וכל היהודים, באופן של “הרחב”, “בני, חיי ומזוני - רויחי” (בנים, חיים ומזונות - כולם ברווחה), שכן הדבר בא על–ידי כך ש”השם אלקי צבאות יאר פניו אלינו” - באמצעות “באור פניך”,

וכאמור בסיום המזמור: “ויאכילהו מחלב חטה ומצור דבש אשביעך”, הקב”ה מאכיל אותו בשומן של חיטה (כלומר, מיטב דכל הצרכים החיוניים), ומן הצור הוא משביעו, באופן של שביעות רצון, ב”דבש” (כלומר, כל עניני תענוג),

בהתאם להבטחה האלוקית: “כימי צאתך מארץ מצרים אראנו נפלאות”, בגאולה האמיתית והשלימה בקרוב בימינו ממש.

בכבוד ובברכת חג הפסח כשר ושמח, זמן חירותנו

       מנחם שניאורסאהן

 

Reader Comments

There are no comments for this journal entry. To create a new comment, use the form below.

PostPost a New Comment

Enter your information below to add a new comment.

My response is on my own website »
Author Email (optional):
Author URL (optional):
Post:
 
All HTML will be escaped. Hyperlinks will be created for URLs automatically.