Share

Search
BeisMoshiach.org
Web
תגים
ששים שנה לייסוד הרשת "עשה לך רב" ##910 #1000 #1001 #1002 #1003 #1004 #1005 #1006 #1007 #1008 #1009 #1010 #1012 #1013 #1014 #1015 #1016 #1017 #1018 #1019 #1020 #1021 #1022 #1023 #1024 #1025 #1026 #1027 #1028 #1029 #1030 #1031 #1032 #1033 #1034 #1035 #1036 #1037 #1038 #1039 #1040 #1041 #1042 #1043 #1044 #1045 #1046 #1048 #1049 #1050 #1051 #1052 #1053 #1054 #1055 #1056 #1057 #1058 #1059 #1060 #1061 #1062 #1063 #1064 #1065 #1066 #1067 #1068 #1069 #1070 #1071 #1072 #1073 #215 #380 #825 #826 #827 #828 #829 #830 #831 #832 #833 #834 #835 #836 #837 #838 #839 #840 #841 #842 #843 #844 #845 #846 #847 #848 #849 #850 #851 #852 #853 #854 #855 #856 #857 #858 #859 #860 #861 #862 #863 #864 #865 #866 #867 #868 #869 #870 #871 #872 #873 #874 #875 #876 #877 #878 #879 #880 #881 #882 #883 #884 #885 #886 #887 #888 #889 #890 #891 #892 #893 #894 #895 #896 #897 #898 #899 #9 #90 #900 #901 #902 #903 #904 #905 #906 #907 #908 #909 #910 #911 #912 #913 #914 #915 #916 #917 #918 #919 #920 #921 #922 #923 #924 #925 #926 #927 #928 #929 #930 #931 #932 #933 #934 #935 #936 #937 #938 #939 #940 #941 #942 #943 #944 #945 #946 #947 #948 #950 #951 #952 #953 #954 #955 #956 #957 #958 #959 #960 #961 #962 #964 #966 #967 #968 #969 #970 #971 #973 #974 #976 #977 #978 #979 #980 #981 #982 #983 #984 #985 #986 #988 #989 #99 #990 #991 #992 #993 #994 #995 #996 #997 #998 #999 100 שנה למלחמת עולם הראשונה 974 א' כסלו אבלות אגרות קודש אגרות קודש בפרסום ראשון אגרות קודש מתורגמות בפרסום ראשון אדמו"ר הריי"צ אדר אהבת ישראל אוסטרליה אוצרות גנוזים אורות התניא בכלים דתיקון אורחים אחר מיטתו של הרב אחרוןחביב אייר איך ללמד חסידות לקהל הרחב אימון אישי אימוץ אירופה אירן אלול אליהו אמונה אמור אנ"שליחות אסירי ציון אסירים אפית מצות אקטואליה חב"דית ארה"ב ארץ ישראל ב' איר ב' ניסן באור החסידות בבא סאלי בדידי הווה עובדא בדפוס בהעלותך בהר–בחוקותי בוא נתוועד על זה בטחון בין המצרים ביקור חולים בית ספר למלאכה בית רבקה בלק במדבר במלאת מאה שנים לפרוץ מלחמת העולם הראשונה בני נח בעל שם טוב בעלז בעקבות הנבואה בראי העתונות ברוסיה הקומוניסטית ברזיל בריאות ברית מילה ברכת כהנים בר-מצווה בשבילי ההיסטוריה בשליחות המלך בשם אומרם ג' השבועות ג' תמוז גאולה ומשיח גדולי ישראל גוש קטיף גיוס לצבא גיור גיל השידוכים גלגולה של נשמה גליון 1000 גליל גמילות חסדים גן ישראל גני ילדים דבר המערכת דבר מלכות דולרים דמות חסידית ה' אייר ה' טבת הבעל שם טוב הגות וואך הדפסת התניא ההתוועדות ב-770 היסטוריה חב"דית היסטוריה חסידית היסטוריה מזווית חב"דית הכותל הלכה המזכיר המקדש וכליו הפצת המעיינות הפרשה החסידית הצלת פליטי השואה הקהל הרב אברהם חיים נאה הרב חדקוב הרבי הרבי הריי"צ הרבי הרש"ב הרבי והאמן הרצלי'ה השואה השליחות לכיבוש אוסטרליה התוועדות‭ ‬חסידותית התקשרות התקשרות בצפון אפריקה התשובה ז' אדר זיו הפרשה זיכרון להולכים זיכרונות מבית אדמו"ר מהורש"ב זכרונות הרב סעדיה מעטוף ע"ה זכרונות חסידיים ח"י אלול חברון חג המו"צים חג סוכות חג שבועות חדש בעולם התורני חדשות חוזרים לישיבה חוני חופשה חטא המרגלים חיים חסידיים חיים של שליחות חיים של שליחות חינוך חלֹוֹם חייו חמשה עשר באב חנוכה חסד חקת חשבון נפש חת"ת חתונה ט' אדר ט' כסלו ט"ו אלול ט"ו בסיוון ט"ו בשבט טור‭ ‬אישי טור למחשבה טכנולוגיה בשירות הגאולה י' טבת י' שבט י"א ניסן י"ב תמוז י"ג אלול י"ג ניסן י"ט כסלו י"ט כסלו / מאמר בפירסום ראשון יד לאחים יובל לקבוצה יום הולדת יום ירושלים יום כיפור יומן המאסר יומנו של תמים ב-770 יוסף י'ז תמוז יחידות אצל הרבי ילדי ישראל ימי בראשית ימים נוראים ימים נראים יפן יציאת מצרים ירושלים ישראל ארי'ה לייב כ‭' ‬מנחם‭ ‬אב‭ / ‬יום‭ ‬ההילולא כ' מנחם-אב כ"ב שבט כ"ד טבת כ"ד טבת כ"ז אדר כ"ז אדר / הגות וואָך כ"ח ניסן כ"ח סיון כ"ף במר-חשוון כינוס שלוחים כסלו כפר חבד כפר יונה כשרות כתבי יד בפרסום ראשון ל"ג בעומר ל"ג בעומר / בדידי הווה עובדא ל"ג בעומר / סקירה ל"ג בעומר / פתגמים ל"ג בעומר / שולחן-החג לדמותו של חסיד לדמותו של שליח לומדים ובונים מקדש לחיות עם הזמן - בעניני הגאולה ליל הסדר אצל הרבי ליל סדר ליל סדר לימוד רמב"ם לימוד תורה לקראת ג' תמוז לקראת י' שבט לקראת י"א ניסן לקראת כינוס השלוחים לקראת תשרי לשלום בית מאה שנה למלחמת עולם הראשונה מאוצר המלך מאחורי הקלעים מאמר הגות מבט אישי מבט חסדי מבצע הקהל מבצע יום הולדת מבצע מזוזה מבצע נש"ק מבצע תפילין מבצעים מבצעים מדור הניגון מדין מדע מה אומר הרבי מהורש"ב מהר"ש מואב מופתים בשליחות מזווית חסידית מחיי התמימים מחשבה חסידית מיהו יהודי מכות מצרים מלחמת המפרץ מלחמת יום כיפור מלחמת לבנון מלחמת ששת הימים ממשיח וגאולה מנחם-אב מערת המכפלה מפגש איש מפי חסידים מפי כתבם מקווה מקסיקו מרבין בשמחה מרוקו משה רבינו משיח אין גאזעטן משיח בפרשה משיח וגאולה משיח וגאולה משיח וגאולה \ ודע מה שתשיב משיח וגאולה בעשרת המבצעים משפיע משקיעים בחינוך נזכרים ונעשים ניגון ניסן נס בצפת נקודת מלכות נשיא נשים סדר ניגונים סיון סיפור סיפור‭ ‬ולקחו סיפור‭ ‬חיים סיפור‭ ‬חיים סיפור לפורים סיפור מבצעים סיפורי מופת סיפורים ופתגמים סיפורים קצרים סכנת האינטרנט סכנת האינטרנט סליחות ספירת העומר ספר תורה ספרד סקירה עוורים עמלק ערי מקלט עשר שנים לגירוש עשרה בטבת פאה נכרית פדיון הבן פולטבה פורים פורים–קטן פטרבורג פינחס פסח פסח שני פעילות פעילות חב"דית פפרשת אמור פרה אדומה פרוייקט מיוחד | חי וקיים פרופיל חסידי פרשת אחרי-מות פרשת אמור פרשת בא פרשת בהר פרשת בחוקותי פרשת בלק פרשת במדבר פרשת בשלח פרשת דרכים פרשת החודש פרשת וארא פרשת ואתחנן פרשת ויגש פרשת ויחי פרשת ויצא פרשת ויקהל פרשת ויקרא פרשת וירא פרשת וישב פרשת וישלח פרשת חיי שרה פרשת יתרו פרשת כי-תבוא פרשת כי-תצא פרשת כי-תשא פרשת לך-לך פרשת מטות פרשת מסעי פרשת מצורע פרשת מקץ פרשת משפטים פרשת נח פרשת נצבים פרשת נשא פרשת עקב פרשת פקודי פרשת צו פרשת קדושים פרשת קורח פרשת ראה פרשת שופטים פרשת שלח פרשת שמות פרשת שמיני פרשת תולדות פרשת תזריע פרשת תזריע-מצורע פרשת תצווה פרשת תרומה צדקה צה"ל צו צוק איתן ציפייה לגאולה ציצית צמח צדק צפון אפריקה צפת צרפת קידוש קידוש לבנה קנאת אחים קרבנות קרבנות הנשיאים קרח קרן מחנה ישראל קשרים עם הרבי ר' עזריאל זעליג סלונים ראיון ראש השנה ראשון לציון רב לוי יצחק רב שיח רבי רבי זוסיא מאניפולי רבי רי"יץ רבי רש"ב רבנים רבנית חיה מושקא רבנית חנה רדיו רוסיה רחל אמנו רמב"ם רפואה רשב"י ש שבועון שהוא שליח שבועות שבת שבת בראשית שבת הגדול שבת חזון שו"ת חינוך שואת אירופה שולחן-השבת שופר שידוך שלֹח שליחות שליחות בצל הסכנה שלימות הארץ שלימות הארץ שמחה שמחות בית השואבה שמחת תורה שמחת תורה בליובאוויטש שמיטה שנה מעוברת שצעדרין שקלים תומכי תמימים תורה והוראה תורת המלך תימן תלמוד תמוז תניא תעניות תפילה תשובה תשעה באב תשרי תשרי אצל הרבי
Visitor Feed
Saturday
Apr152017

כך מארגנים השלוחים ליל סדר במקומות נידחים

אתם טורחים רבות לקראת ליל הסדר עם הילדים ועם השווער והשוויגר שיגיעו להתארח. תגידו, חשבתם פעם איך מתארגנים לליל סדר עם מאות משתתפים במדינה בלי מרכולים עם מוצרים כשרים? מתי מתחילות ההכנות לחג הפסח? (“מוצאי פסח הקודם”), ואיך שומרים על ההידורים והחומרות של חב”ד במקומות הומי אדם, שלא יודעים הלכות פסח בסיסיות? * שאלות מסקרנות אלו ועוד, הפנינו לארבעה שלוחים צעירים במדינות רחוקות, שהתפנו בין עיסוק לעיסוק לקראת פסח, לשתף אותנו איך זה עובד באמת * חג החירות

 

את ההכנות לקראת ליל הסדר וחג הפסח מתחילים שליחי הרבי מלך המשיח ברחבי תבל זמן רב לפני התקדש החג; למעשה, באמצע החורף. לא מעט שלוחים נמצאים בפינות נדחות ורחוקות שהציוויליזציה המערבית עדיין לא הגיע אליהם. במקומות מסוימים מתחילים את ההכנות כבר למחרת הפסח אשתקד. הארגון לא קל, שכן לא מדובר רק על מקום מרוחק שאין בו שחיטה כשרה או אוכל כשר שניתן לרכוש בחנויות סמוכות, אלא גם בכמות מאסיבית של אורחים, מאות רבות, שיסבו סביב שולחנות ה’סדר’ בפרט, והחג בכלל. במדינות רבות, שלוחי הרבי הם הכתובת היחידה לענייני יהדות.

מדובר בהערכות לוגיסטית לא פשוטה. השלוחים מטיסים, או לחלופין שולחים דרך הים, כמויות ענק של מצות, יין כשר, דגים ובשר, ועוד ממוצרי החג, בשביל שלא יחסר מאומה לאף יהודי שמגיע לחגוג את ליל הסדר כהלכתו.

‘בית משיח’ פנה בעיצומן של ההכנות לארבעה שלוחים צעירים מארבע כנפות תבל, וביקש לשמוע על ההכנות, על האתגרים, הפתרונות והקשיים הניצבים בפניהם כמו גם על הסדר עצמו.

פנינו לארבעה שלוחים שמצאו זמן לשיחה לא–דחופה כמונו, בין עיסוק לעיסוק, הלא הם: הרב אליהו חביב מאתיופיה,  הרב דוד עטר מניקרגואה,  הרב שניאור זלמן קופצי’ק מדרום דלהי הודו והרב מנחם מענדל ניסלביץ מס. פאולו ברזיל.

‘סדר’ ראשון בשליחות

תוכלו לספר על התקיים הסדר הראשון הציבורי שלכם במקום השליחות?

הרב חביב, אתיופיה: חג פסח הראשון שלנו התמזג בתקופה הראשונה לשליחותנו. כשהתלבטנו היכן להיות בליל הסדר, נזכרתי כי בזמן שליחותי בהודו, היו כמה תרמילאים שהתפלאו מדוע אין בית חב”ד באתיופיה. לאחר שקיבלנו את ברכת הרבי, החלטנו לקפוץ על העגלה ולארגן שם ליל הסדר. הסכמנו שאם נראה שהענינים מסתדרים, נבקש שוב את ברכת הרבי כדי להישאר ולפעול שם. מבירורים שעשינו קודם צאתנו, קיבלנו כתובת דואר אלקטרוני של מדריך טיולים ישראלי שחי באדיס אבבה. פנינו אליו והוא שמח לסייע לנו. יחד איתו ארגנו רשימה של מצרכים שהיה עלינו להביא אתנו.

מיד עם בואנו, שכרנו חדר בבית מלון הקרוב לאזור בו המטיילים נמצאים, אך גם קרוב לבית הכנסת של הקהילה העדנית הקטנה - בית הכנסת היחיד באתיופיה. כשאנו מצוידים במזון לכמה ימים, התחלנו לגשש ולנסות להכיר את הנפשות הפועלות. הימים הראשונים היו ממש קשים. שבוע לפני פסח אנחנו נמצאים באדיס אבבה, ושום דבר עדיין לא מוכן ל’סדר’, מלבד זה שהודענו לכל ישראלי שפגשנו שיהיה ליל הסדר.

איפה הוא יהיה? מי יכין את האוכל? זה לא ידענו!…

כשחלפו ימים והאוכל שהבאנו אתנו החל לאזול, נכנסנו ללחץ וביקשנו את ברכת הרבי. המענה שקיבלנו היה מדהים, הרבי ענה בנוגע לשידוך שהחיפוש אחריו צריך להיות כמו אחר אבדה. הבנו שהרבי מבקש שנתחיל לעשות כלים גשמיים והברכה הרוחנית בא תבוא. ואכן, מאז אותו רגע, ההשגחות פרטיות לא פסקו. הדבר הראשון שחיפשנו, היה למצוא מטבח נאות שישמש אותנו בפסח ובכלל בעת שהותנו בעיר. הערכנו שנוכל לשכור חלק ממטבח קיים אותו נכשיר.

בהשגחה פרטית מדהימה, כשישבנו עם מנהל אחד המלונות ובתנועות ידיים נואשות אנו מנסים להסביר לו מה אנחנו רוצים ממנו, נכנס אליו חבר קרוב - מנהיג הקהילה העדנית בשם שלום. הוא אמנם מתגורר באנגליה, אך מגיע לאדיס אבבה לצורך עסקיו מספר פעמים בשנה, ובין היתר הוא דואג גם לבני קהילתו. עד מהרה התברר כי שלום הוא יהודי עם לב חם ורצון גדול לעזור. הוא התלהב ממטרת בואנו והפך להיות למתורגמן עבורנו אצל חברו מנהל המלון. בחלוף דקות הדהים אותנו כשסיפר שהצליח לשכנעו להקצות לנו משרד שלם שיוסב למטבח. הוא דאג גם שלובי המלון יינתן לנו בחינם, שם נקיים את הסדר.

בתוך ימים מספר סיימו עובדי המלון את שיפוץ המשרד והסבתו למטבח. במקביל רכשנו סירים וכלים רבים, מקרר השגנו מאישה ישראלית שמתגוררת בעיר, תנור רכשנו בהון רב, כמו גם פירות וירקות בשפע, ומיד ניגשנו להכנות. כידוע ישראלים הם אנשים של הרגע האחרון. בערב החג נרשמו עוד עשרות נוספים, כשבליל הסדר עצמו השתתפו כמאה שלושים משתתפים. גם משגרירות ארץ ישראל הגיעו כל אנשי הסגל, ומלבדם הגיעו מטיילים רבים וכמה מבני הקהילה העדנית. אלו עונדי עניבות יוקרה לצד תרמילאים לבושי בדגי טיול, התאחדו באותו הערב.

הרב דוד עטר, ניקרגואה: הסדר הראשון שלנו בשליחות היה שלושה חודשים בלבד לאחר שהגענו לפעול בעיר. אל השליחות יצאנו בעשרה בטבת, וכבר אז הבנו מול איזה אתגר אנו ניצבים כשאנו ניגשים לתכנן את סדר פסח. ביקשנו לנצל את האירוע כדי ליצור היכרות קרובה גם עם בני הקהילה המקומית. מרבית היהודים מתגוררים בעירה גרנדה, חצי שעה מעיר הבירה, ומשום כך החלטנו לארגן שם את ליל הסדר. ידענו שהמטיילים יותר ניידים והם יגיעו לכל מקום שיתבקשו. באותם ימים לא ידעתי ספרדית בעוד שמרבית יהודי העיר לא דוברים אנגלית.

התקשרתי אל המשפחות היהודיות ובאנגלית רצוצה הזמנתי אותן לליל הסדר. נקבתי בשם הבר–מסעדה ששכרנו. עד היום הם מזכירים לי את הידע הדל שהיה לי בשפה באותם ימים. בפועל, הגיעו מאות תרמילאים, ויחד עם יהודי המקום חגגנו סדר פסח מרגש במיוחד, שהפך מאז למסורת מדי שנה כשאנחנו יושבים ביחד יהודים מקומיים לצד תרמילאים מכל העולם.

הרב שניאור זלמן קופצי’ק, דרום דלהי: את הסדר הציבורי הראשון שלי בהודו עשיתי עוד לפני צאתי לשליחות בדלהי. הוא התרחש לפני שש עשרה שנה, מספר חודשים לאחר שהוריי יצאו לשליחות בפונה, הודו. ליל סדר שהתחיל על גג בית חב”ד, התמלא חיש מהר במשתתפים והצריך את הוריי לפתוח שולחן ‘סדר’ נוסף בתוך בית חב”ד, וכשהגיעו עוד אנשים, נפתח ספונטנית ‘סדר’ שלישי ברחוב… צריך לזכור שבשנה ההיא נערכו בכל הודו בקושי שני סדרים ציבוריים, לעומת קרוב לעשרים כיום. תפקידי היה לעמוד במרפסת הקומה השנייה, להקשיב איפה אוחזים בכל סדר ולמה זקוקים… שנייה אחת לא ישבתי לנוח. ההתרוצצות הסתיימה עם סיום הסדרים, ותחילת הסדר המשפחתי שלנו.

שנים אחר כך, לפני כעשר שנים, נסעתי עם חבריי אלימלך טאלר ומוטי גרומך לערוך סדר באיי האנדמן המרוחקים. מסע שנמשך שלושה ימים מ–770 ועד לאי הנידח. המסע כלל ארבע טיסות ועוד הפלגה במעבורת עד שהגענו ליעדנו יום וחצי לפני ערב פסח! בזמן הקצר הזה ערכנו ליל סדר לכמאה איש שהופתעו משלושת החב”דניקים שצנחו עליהם משום מקום, בערב חג. ליל הסדר נערך סמוך לחוף, קערת הסדר הורכבה מחצאי קוקוס מעוטרים בצדפים אותה יצרו המטיילים. באמירת הלל יצאנו כולנו לחוף הים…

הרב מנחם מענדל ניסלביץ, ס. פאולו ברזיל: את סדר פסח הראשון שארגנו לפני ארבע שנים כמדומני שלא אשכח לעולם. בערב פסח הודיעו הרשויות העירוניות שלא יהיה מים באזור ביום של ליל הסדר. כמובן שהתארגנו מראש ומילאנו סירי מים גדולים שיספיקו לכל הבישולים, נטילת ידיים ושאר הצרכים. היינו כל–כך מאורגנים, עד שבליל בדיקת חמץ הכול כבר היה מוכן וחשבנו שבאנו אל המנוחה. בבוקר החג יצאנו לכמה השלמות של קניות, וכשחזרנו הביתה נכונה לנו הפתעה לא נעימה: תקלה במערכת מי השופכין גרמה שהביוב הציף לנו את כל הבית. דקות ארוכות עמדתי בהלם מול הבית המוצף. חשבנו שלא יהיה מים והנה המים דווקא זרמו בשפע, אך היו אלו מים עכורים. שכרנו כמה עובדים מקומיים ויחד עימם גרפנו את המים, ניקינו וקרצפנו עד שעה קלה לפני התקדש החג.

בשנה הראשונה נרשמו מתי מעט אנשים ולא ידענו כמה יגיעו. כמה ימים לפני התקשר קונסול ארץ ישראל והזמין מקום לו ולכל עובדי השגרירות, שמנו יחד עשרות יהודים.

 

איך משיגים בניכר כמויות אוכל כשר?

כיצד נערכים להפקת ליל הסדר בסדר גודל שכזה, ומה הקשיים שעומדים בפניכם?

הרב חביב: ההכנות מתחילות כבר חודשים לפני כן, אך מפורים ואילך אנחנו שולחים הודעות אלקטרוניות לכל השגרירויות ומזמינים את העובדים היהודים ליצור אתנו קשר ולהשתתף בליל הסדר. יש עיתון מיוחד שיוצא לאור על ידי השגרירות האמריקאית, ואנחנו דואגים שתתפרסם שם כתבה לקראת ליל הסדר שמזמינה את הקוראים היהודים לבוא אלינו. מלבד זאת, אנחנו שולחים את התמימים שבאים לסייע לנו בהכנות, אל טרמינל שדה התעופה, שם הם ממתינים עם שלטים בעברית ובאנגלית באותן שעות שמגיעות טיסות מארץ ישראל ומארצות הברית, ואז אנשים תמיד ניגשים להירשם אצלם.

בשנים האחרונות אנחנו הרבה יותר מסודרים ויש לנו מקום קבוע שבו מתקיים הסדר, אך בשנים הראשונות חווינו אתגרים רבים ולא–פשוטים. אני זוכר שבאחת השנים הראשונות שילמנו מראש לאולם שבו קבענו לקיים את ה’סדר’. בבוקרו של יום הגעתי לשם עם האוכל, והנה אני רואה שמתקיים שם אירוע רב משתתפים. שאלתי את מנהל המקום לפשר האירוע, והוא לא מבין מה הבעיה. “עד שש וחצי בערב, כשתתחילו להגיע, המסיבה כאן תסתיים”, אמר לי. הייתי ממש בלחץ. גייסנו עובדים רבים כדי שהאולם יהיה נקי ומוכשר לסעודת החג. בכלל, באותה שנה ישבתי בראש השולחן כשרגליי בתוך קערת מים בשל כווייה שספגתי במהלך ההכנות לחג.

יש לנו ידיד טוב, גוי מקומי בשם ‘אלמיו’, אוהב ישראל שכבר שנתיים אנחנו חוגגים את ליל הסדר בבית מלון שברשותו. הוא נותן לנו את אולם האירועים בחינם, בהאמינו שאם יהודים נמצאים אצלו, זה מסב לו ברכה. השנה, כבר לפני שלושה חודשים התקשר לוודא שלא נלך חלילה למקום אחר ונקיים את סדר פסח אצלו. התשלום היחיד שהוא מבקש שנברך אותו… את מרבית מוצרי הגלם של החג אנחנו קונים מיד בתום חג הפסח מסוחרים בארץ ישראל, ושומרים זאת אצלנו. מה שנשאר לנו לפני החג, זה רק להביא מצות ויין ומעט השלמות שנותרו.

מכיוון שאנחנו בקשר טוב עם הדיילים של חברות התעופה הישראליות, ועם אנשי עסקים ישראלים שמגיעים מדי חודש לכמה ימים לצורך עסקים, מרביתם יושבים אצלנו בליל הסדר, אזי הם מביאים לנו מהארץ בשמחה את מה שאנחנו צריכים לחג.   

הרב עטר: בשנתיים האחרונות אנחנו מביאים מארץ ישראל משטחי מזון גדולים, כאשר את ההזמנה אנחנו עושים כבר במוצאי פסח אשתקד. אנחנו לא יכולים לחכות עד שיפתחו חנויות של פסח כמה שבועות לפני החג, שכן זה יהיה מאוחר מדי… את ההשלמות אנחנו עושים בחנות כשרה למהדרין שנפתחה במדינה הסמוכה - קוסטה ריקה. משם אנחנו מזמינים שוקולדים, קפה, וממתקים כדי שמטיילים ומקומיים יוכלו לקנות בכשרות מהודרת לפסח גם את המוצרים הללו ולא יתפתו חלילה לקנות מזון לא מהודר.

אך למרות ניסיוננו וההכנות מבעוד מועד, תמיד יהיו את התקלות של הרגע האחרון. בשנה שעברה למשל, הזמנתי מארצות הברית כמות גדולה של יין שישמש אותנו לפסח ולכל השנה. מכיוון שמדובר באלכוהול, עשו לנו בעיות במכס והדברים נמשכו זמן רב. כמה ימים לפני פסח ראיתי שעדיין אין לנו יין, והייתי צריך להכין בבית חב”ד יין עבור החג. המכס ניאות לשחרר את היין רק אחרי החג, והוא שימש אותנו במשך השנה… דברים לא צפויים תמיד קורים, ומדי שנה אנחנו מצפים להם.

דוגמה נוספת: בשנה שעברה הזמנו מספק מקומי כסאות ושולחנות וביקשנו ממנו להגיע יום קודם ליל הסדר כדי שנוכל לעטוף אותם בנייר ובניילון. בפועל, התקשרתי אליו בזמן שסיכמנו אך הספק לא עונה. אני מתקשר שוב ושוב ואין מענה; חשבתי לתומי שבטח נגמרה לו הסוללה, אך גם בבוקר של ליל הסדר עדיין אין מענה. לא ידעתי את נפשי. הצוות מחכה והכיסאות לא הגיעו. שעתיים לפני כניסת החג הוא הגיע, כולו נינוח ולא מבין מה הלחץ… אלו בהחלט דברים מאפיינים.

הרב קופצי’ק: ברור לכול שהודו זה לא ארץ ישראל, לא ארצות הברית וגם לא אירופה. אין לנו כלום. חייבים לארגן ה–כ–ל מראש. כבר לפני פורים השנה הגיע המשלוח הראשון עבור ליל הסדר, בשר שחיטת ליובאוויטש שהגיע בדרך–לא–דרך. מיד אחרי פורים התחלנו ‘לשבור את הראש’ איך להביא את המצות ושאר צרכי הסדר. את היין כבר הבאנו בקיץ הקודם. בכלל, בכל נסיעה שאנחנו עושים במהלך השנה, המחשבות נתונות לליל הסדר ולחג הפסח. המוצרים כולם נאספים אט אט לאורך כל השנה.

בשנה שעברה היה מעט קשה לאחר שנולדה לנו בת כמה ימים לפני ליל הסדר. מה לעשות שבמקום כמו שלנו, היולדת היא גם ‘השפרה’ וגם ‘הפועה’? ובבית ישנם עוד ארבעה ילדים קטנים. במצב הזה היינו צריכים להתארגן לליל סדר ציבורי, לבשל, לנקות ולארגן. בליל הסדר הסבו אצלנו קרוב ל–100 איש כשרעייתי היולדת, ארבעה ימים לאחר הלידה, מסתובבת בין כולם לוודא שיש מקומות ישיבה לכולם. (לה אגב לא היה…)

הרב ניסלביץ: ההכנות ליל הסדר מתחילות כבר בפורים ועוד לפני. כשאנחנו מחלקים משלוחי מנות למקורבים, אנו תמיד שואלים איפה הם מתכננים להיות בליל הסדר, ומספרים להם על קיום הסדר בבית חב”ד. היה מישהו השנה ששאלתי אותו, והוא ענה שהוא עורך בביתו “סדר ליברלי” בו כל אחד אוכל מה שיחפוץ. לא ויתרתי, והסברתי לו את המהות החג עד שהשתכנע להגיע אלינו. מדי שבוע מגלים עוד ועוד משפחות ישראליות שגרות כאן, חלקן מתבוללות, והאתגר מורכב, אך אנחנו לא מוותרים על אף נשמה יהודית.

רבות מהמשפחות אני מכיר באמצעות הקונסוליה הישראלית המקומית אליה אני מוזמן לכל טקס ואירוע. לדוגמה: בטקס יום הזיכרון לחללי צה”ל הוזמנתי להגיד תהילים, שם פגשתי לראשונה בזוג ישראלים שהגיע להתגורר בעיר. פתחתי איתם בשיחה והם מיאנו לתת את מספר הטלפון שלהם, לבסוף הצלחתי לשכנע את הבעל שייתן לי את המספר רק כדי שאשלח לו סיפור עם פרשת שבוע, והוא לא חייב להגיב.

בכל פעם שהתקשרתי גם לא זכיתי לקבל ממנו מענה, אך לא התייאשתי. פעם אחת הוא ענה בטעות, ולאחר ששמע ממני הזמנה לסעודת שבת, ניסה להתחמק אך הייתי עקשן ולבסוף הוא ורעייתו הסכימו להגיע לכמה דקות. כשהוא הגיע הוא ישב והשתתף זמן רב. לסעודת שבת הוא הגיע עם מאבטחים, ואז נודע לי שהוא מנהל חברה ביטחונית גדולה מטעם ארץ ישראל. רעייתו התחברה לאשתי, והם הוסיפו להגיע לאירועים נוספים. הוא מאוד מתקרב, ורעייתו החלה ללמוד את דיני טהרת המשפחה. בפסח השנה הם יסבו אתנו.

 

סדר עם הבן החמישי

אתם מארחים בליל הסדר אורחים רבים, לעתים מאות. איך מצליחים להגיע לכולם?

הרב חביב: אכן, כבר בשנה הראשונה הבנתי שיש פער עצום בין הישראלים לבין יהודים אחרים. הישראלים מסורתיים יותר ומכירים את המנהגים, אך האחרים פחות. אנחנו חוצים את האולם לשני חלקים, בחלק האחד אנחנו מקיימים סדר פסח ליהודים אמריקאים וכאלה שבאו ממדינות אחרות, את זה מנהלים בחורים דוברי אנגלית שאנחנו מביאים מארצות הברית. בחלק השני של האולם מתקיים סדר פסח לישראלים עליו אני מנצח. לילדים אנחנו מארגנים נישה משלהם עם משחקים.

הבורות היא כה גדולה, שבשנה השנייה גילינו לאחר מכן ביסקוויטים במשחקים של הילדים. מאז, למודי ניסיון, אנחנו מודיעים כבר בתחילת ה’סדר’ באופן ברור, מה מותר להכניס ומה אסור. מכיוון שיש דוברי אנגלית שרוצים לשבת עם הישראלים, מצאנו הגדה מיוחדת עם טקסטים בעברית ובאנגלית לצד ביאורים. בנוגע למנהגי ישראל - ברור שלא ניתן לעשות לכל אחד את המנהגים שהוא רגיל אליהם; אנחנו פשוט נוהגים כמו חב”ד, ואנשים שמחים לשבת יחד.    

הרב עטר: בגלל שמדובר לעיתים במאות רבות של מסובים סביב השולחנות, אני מזמין אלי תמימים מ–770 שמסייעים בפעילות. כבר בתחילת הערב אני פותח בדברים ומודיע את ההודעות החשובות, ואיך יתנהל הערב. אני גם מחלק את השולחנות למספרים. התמימים מתחלקים בין השולחנות ומסייעים למשתתפים להבין איפה נמצאים ומה בדיוק עושים. במהלך ה’סדר’ אני עובר בין השולחנות ודואג שהכול יתנהל כשורה. כל שולחן קורא קטע, וכך עוברים שולחן אחר שולחן, כולם מרגישים שותפים. החוויה עצומה בכל קנה מידה.

בשנים האחרונות עלינו על רעיון שמסייע לנו רבות לשמור את הסדר במהלך ליל ה’סדר’. מצאנו ‘טקילה’ כשרה לפסח, ואנחנו עושים תחרות בין השולחנות; השולחן שמתנהל בצורה הכי מסודרת והכי שומעים אותו, זוכה בבקבוק. תתפלא לשמוע אך גם מבוגרים אוהבים לזכות בתחרות וזה מסייע מאוד לשמור על הריכוז והרצינות. בזמן ‘השולחן עורך’ אני עובר שוב בין השולחנות, וחוזר על שיחה מהרבי בתוספת סיפור מתאים.

הרב קופצי’ק: מדי שנה אנחנו חושבים שלא נזכה להשתתפות של קהל רב, שכן בני הקהילה שאנחנו עובדים עימם, מארגנים סדרי פסח משפחתיים. אבל באופן קבוע, בימים האחרונים שלפני פסח תמיד נרשמים עוד ועוד יהודים, ואנחנו חווים סדר פסח מרתק עם יהודים מכל קצוות תבל. לצערנו, תשעים אחוז מאותם יהודים הנם מתבוללים, ולא פעם מסבים אצלנו גם לא–יהודים. אם מדברים על ‘הבן החמישי’, אצלנו מרבית משתתפי ה’סדר’ עונים להגדרה הזו, ולכן כל ההתנהלות בשולחן הסדר אצלנו, שונה לחלוטין.

אתן לך דוגמה: ישנה אישה יהודייה מארץ ישראל שהגיעה להודו לפני ארבעים שנה, הכירה לצערנו גוי מקומי והם נישאו. הם התגוררו בארץ ישראל ארבע שנים, נולדו להם שלוש בנות והם שבו להודו. אותן בנות דוברות עברית, אך נישאו לגויים מקומיים. הן וילדיהן נראים הודים לכל דבר ועניין, אך בעצם הם יהודים. אב המשפחה הוא סוכן נסיעות. שמענו על המשפחה הזו לפני שלוש שנים, לחצנו והתעקשנו עד שהצלחנו להביאם לסדר פסח אשתקד, וגם השנה הם צפויים להגיע.

בנוגע ל’סדר’ עצמו, מתארחות אצלנו כמה משפחות ישראליות שמחכות שליל הסדר יתנהל בסגנון מסוים, המוכר להן, אך יחד עם זאת מוכרחים כל הזמן לתרגם מעברית לאנגלית עבור האורחים שלא דוברים עברית. מצד שני, צריך להיזהר שלא להעמיס ולמשוך את הזמן בדיבורים. הקהל ברובו נמצא ליד שולחן הסדר בפעם הראשונה או השנייה בחייהם, ולאנשים אין סבלנות לחכות זמן רב. בשל כך אנחנו מזמינים את המשפחות הישראליות חצי שעה לפני הזרים, וזאת מפני שהזרים מאוד דייקנים ואילו הישראלים מאחרים. כך יוצא שכולם נפגשים יחד באותה שעה ומתחילים ללא כל עיכוב…

בדרך כלל אני מקציב לעצמי זמן מסוים שבו ניתן לכל אחד להקריא קטע, ואני בודק את הקהל. אם אני רואה שמתחילים לאבד את הסבלנות, אני לוקח את הפיקוד וקורא בזריזות את ההמשך. בכלל, הדבר המעניין אצלנו, שכל אחד קורא בשפתו; הרוסי - ברוסית, הצרפתי - בצרפתית, הספרדי - בספרדית והישראלי - בעברית. ה’יחד’ הזה גורם ללכידות ואחווה גדולה. כמובן שבין קטע לקטע אני מטעים בדברי תורה קצרים.

הרב ניסלביץ: בליל הסדר עצמו אני כמעט ולא יושב. הנהגנו שכל אחד קורא קטע, וישנם קטעים שכולם קוראים יחד. בין לבין אני מכין דברי תורה קצרים וקליטים מתורתו של הרבי על קטעים בהגדה. אך ההקפדה שלנו היא ששלב ה’מגיד’ לא יעבור את החצי שעה. יותר מזה זה כבר הופך להיות מעיק ואנשים מאבדים את הריכוז. כבר בתחילת ה’סדר’ אנחנו דואגים שהאוכל יהיה בקרבת מקום והריחות יגיעו לשולחן הסדר. ראינו שזה חשוב, ומעורר אצל אנשים ציפייה…

מהסדר הציבורי, לסדר הפרטי…

השאלה הבאה אישית יותר: בכל זאת אנחנו חב”דניקים, ובחב”ד הזהירות וההקפדה בפסח היא גדולה, יותר מבהרבה מקומות אחרים. במקום כה הומה וסואן, שמגיעים אליו אנשים שלא יודעים הלכות או מנהגים בסיסיים, איך מצליחים לשמר את כל ההידורים שהייתם רגילים אליהם בבית?

הרב חביב: אין ספק שזה אחד הניסיונות הקשים. כבר הייתה שנה אחת ששלחנו את הנהג עם הכלים להביאם למטבח, והוא הניחם על הרצפה והיינו צריכים לקנות כלים חדשים.

בפועל, אנחנו עושים כלים  נפרדים לבני המשפחה, אותם אנו מסמנים בחוטים בצבע מסוים, ובכלים הללו אנחנו מבשלים במטבח של בית חב”ד בלי תבלינים ובהידורים והחומרות של חב”ד. לכל שאר המשתתפים אנחנו מבשלים בלי ההידורים של חב”ד. בכלל, אנחנו משתדלים להשתמש הרבה בכלים חד–פעמיים שניתן לזרוק. כבר בכינוס השלוחים השנה קניתי הרבה חד–פעמי יפה עבור ליל הסדר…

הרב עטר: אתה נוגע בנקודה מורכבת. בשנים הראשונות ניסינו לעמוד בכל החומרות, בלי תבלינים, להרתיח את הסוכר ועוד, אך ראינו שאנחנו מתקשים לעמוד בזה כאשר מדובר בקהל כל כך גדול ומגוון. אני זוכר סיטואציות הזויות כמו שעות ארוכות של קילוף עגבניות, וצוות העוזרים העצום עלה הון רב. דיברתי עם כמה רבנים מורי הוראה, והם פסקו לנו שאין כל סיבה לנהוג באותן חומרות שאנחנו נוהגים גם כלפי המטיילים. בשנים האחרונות אנחנו מקפידים רק על עצמנו.

את האוכל שלנו אנו מבשלים בבית ומביאים אותו בסירים מיוחדים שלנו, ממנו אוכלים בני המשפחה והתמימים. לכל השאר אנחנו מבשלים במקום בו נערך ה’סדר’ עם תבלינים ובלי לקלף.  

הרב קופצי’ק: בשנים הראשונות לא היה לנו זמן אפילו לנשום בערב חג. כך מצאנו את עצמנו  בליל הסדר הראשון מסיימים את הסדר הציבורי, נגשים לסדר הפרטי. כשהגענו ל’שולחן עורך’ הסתכלנו ימינה ושמאלה והבנו שנסעד אותו בביצה קשה בלבד. כיום אנחנו יותר מאורגנים. את ה’בסיס’ החב”די אנחנו עושים עבור כולם. המטבח הוא מטבח חב”די, את הירקות מקלפים. אך עם השנים למדנו שחייבים לתת לאנשים גם את מה שהם רגילים; יש אצלנו גם מבני עדות המזרח, אז הכנסנו שימוש מצומצם בתבלינים לכמה תבשילים - אך אותם אנחנו לא אוכלים.

בתוך ה’הידורים’ החב”דיים ישנם מדרגות רבות. מתחילים את בישולי הפסח עם בישול כמה עופות עבור אלו שלא אוכלים אוכל שהתבשל בפסח. אותם מחמירים יאכלו בעיקר פירות וירקות לא מבושלים. בכל מקרה, את הסדר המשפחתי שלנו, עם האוכל שלנו, אנו עושים רק אחרי שה’סדר’ הציבורי מסתיים, או אז אנחנו מוציאים כמה מאכלים עבור ה’שולחן עורך’ שלנו.

הרב ניסלביץ: אנחנו עושים מאמצים עילאיים ומצליחים לשמור על כל ההנהגות והמנהגים שהבאנו אתנו מהבית מתוך כוונה לשמור על כל החומרות של החג. יחד עם זאת, אנחנו דואגים שיהיה אוכל טעים. מסתבר שהאתגר לא כל כך גדול. אנחנו מכינים מבעוד מועד כמות גדולה של בצל מטוגן ושל רסק עגבניות, וכך משפרים את טעמם של המנות. אנחנו לא אוכלים בנפרד אלא יחד עם כולם. כמובן שלפני הסדר אני מספר בקצרה למשתתפים על החומרות החב”דיות ומה הרציונל שעומד מאחוריהן, ומבקש שלא להביא מאכלים מהבית.

ליל הסדר חדור משיח

לסיום, איך מעבירים את המסר של משיח בחג שהוא כולו גאולה?

הרב חביב: כפי שציינת חג הפסח זהו החג שהכי מסמל את הגאולה. אני משתמש בהגדות שהוציאה הוצאת ממ”ש. הם עשו עבודה מבורכת, וליקטו פניני גאולה לצד כל פרקי ההגדה. במהלך הסדר אני מוסיף ומציין מדבריו של הרבי על הגאולה. ב’שולחן עורך’ כשכולם סועדים את ליבם, אני חוזר על אחת משיחותיו של הרבי בענייני החג עם דגש על נושא הגאולה.

הרב עטר: אפשר להגיד שכל הסדר, ובכלל לאורך החג, נסובים סביב משיח, כאשר ה’טופ’ מגיע בסעודת משיח. אצלנו בבית חב”ד חווים ניסים ונפלאות רבים, כך שאנשים מבינים שיש כאן כוח על–טבעי שמנהל את הדברים. המטיילים שומעים סיפורי מופתים על תשובות של הרבי באמצעות ‘אגרות קודש’ והשגחות פרטיות, ומבינים שכמו בימים ההם כך גם בזמן הזה אנחנו עומדים לקראת הגאולה.

אספר לך סיפור מעניין: בסעודת משיח שנה שעברה היינו בלחץ גדול, היה עלינו לשלם את התשלום האחרון על השטח עליו ביקשנו לבנות את המקווה. הסכום היה כמה עשרות אלפי דולרים, ואילולא התשלום, כל התכניות היו יורדות לטמיון.

המתווך הגיע אלינו לקראת החג האחרון והודיע שלמחרת החג זהו התאריך האחרון. ישבנו בסעודת משיח, סיפרתי על כך וביקשתי נס. בסעודה ישבו כמה אורחים שהגיעו אלינו משכונת קראון הייטס, והם התחייבו במקום על שליש מהסכום. שליש נוסף כבר היה לי, ושליש נוסף הגיע בדרך נס בבוקר שלמחרת… לאחר ששילמתי את מלוא הסכום, נדהמתי עד כמה הכול הסתדר בניסים, ומדובר בסכום גדול.   

הרב קופצי’ק: אין זו חכמה לשאול שאלה כזו על חג הפסח, זהו חג הגאולה ואין יהודי אחד שלא מזכיר את הגאולה ליד שולחן הסדר. אנחנו מדברים על כך, שהגאולה הייתה לא רק במצרים אלא בוא תבוא בגאולה הקרובה.

גם אצלנו לא חסרים סיפורים על גאולות פרטיות. זה עתה פגשנו זוג צעיר; היא הגיעה לבקש מצה עבור אימא שלה. בשתי המשפחות, של הבעל ושל האישה, אותו סיפור, האם יהודייה והאבא פנג’אבי, והם היו בטוחים שהם אינן יהודים. כמובן שהסברנו להם שהם יהודים וכדאי שילמדו על זה קצת. נתנו מצה לא רק עבור האם, אלא גם עבורם. הם יהיו בנסיעה לאיזה טמפל, וביקשנו מהם שביום החג יאכלו מהמצה מתוך תקווה שמאכל האמונה יעורר את נשמתם.

הרב ניסלביץ: על משיח ועל זהותו של מלך המשיח אנחנו מדברים כל הזמן, כל השנה, ובגלוי. איננו ממתינים לפסח. תמיד אני רואה שהדיבורים על משיח רק מקרבים. בכל שנות שליחותי כאן, היה אחד שקריאת “יחי אדוננו” הפריעה לו; היה זה ישראלי מסורתי שהשתתף באחת ההתוועדויות וממש גידף. אני לא נכנסתי איתו לוויכוח; להפך, קירבתי אותו. באחת השבתות, כמה חודשים אחר כך, הוא קם ודיבר על קירוב הלבבות העצום שהרבי חולל בעם היהודי, ונתן לדוגמה את בית חב”ד שלנו ואת הסוגים השונים של היהודים שיושבים יחד, וכשסיים את דבריו החל לשיר ‘יחי אדוננו’ וכולם אחריו…

במהלך השליחות שלי הבנתי, שמשיח לא מרחיק אף יהודי, להיפך.

 

Reader Comments

There are no comments for this journal entry. To create a new comment, use the form below.

PostPost a New Comment

Enter your information below to add a new comment.

My response is on my own website »
Author Email (optional):
Author URL (optional):
Post:
 
All HTML will be escaped. Hyperlinks will be created for URLs automatically.