Share

Search
BeisMoshiach.org
Web
תגים
ששים שנה לייסוד הרשת "עשה לך רב" ##910 #1000 #1001 #1002 #1003 #1004 #1005 #1006 #1007 #1008 #1009 #1010 #1012 #1013 #1014 #1015 #1016 #1017 #1018 #1019 #1020 #1021 #1022 #1023 #1024 #1025 #1026 #1027 #1028 #1029 #1030 #1031 #1032 #1033 #1034 #1035 #1036 #1037 #1038 #1039 #1040 #1041 #1042 #1043 #1044 #1045 #1046 #1048 #1049 #1050 #1051 #1052 #1053 #1054 #1055 #1056 #1057 #1058 #1059 #1060 #1061 #1062 #1063 #1064 #1065 #1066 #1067 #1068 #1069 #215 #380 #825 #826 #827 #828 #829 #830 #831 #832 #833 #834 #835 #836 #837 #838 #839 #840 #841 #842 #843 #844 #845 #846 #847 #848 #849 #850 #851 #852 #853 #854 #855 #856 #857 #858 #859 #860 #861 #862 #863 #864 #865 #866 #867 #868 #869 #870 #871 #872 #873 #874 #875 #876 #877 #878 #879 #880 #881 #882 #883 #884 #885 #886 #887 #888 #889 #890 #891 #892 #893 #894 #895 #896 #897 #898 #899 #9 #90 #900 #901 #902 #903 #904 #905 #906 #907 #908 #909 #910 #911 #912 #913 #914 #915 #916 #917 #918 #919 #920 #921 #922 #923 #924 #925 #926 #927 #928 #929 #930 #931 #932 #933 #934 #935 #936 #937 #938 #939 #940 #941 #942 #943 #944 #945 #946 #947 #948 #950 #951 #952 #953 #954 #955 #956 #957 #958 #959 #960 #961 #962 #964 #966 #967 #968 #969 #970 #971 #973 #974 #976 #977 #978 #979 #980 #981 #982 #983 #984 #985 #986 #988 #989 #99 #990 #991 #992 #993 #994 #995 #996 #997 #998 #999 100 שנה למלחמת עולם הראשונה 974 א' כסלו אבלות אגרות קודש אגרות קודש בפרסום ראשון אגרות קודש מתורגמות בפרסום ראשון אדמו"ר הריי"צ אדר אהבת ישראל אוסטרליה אוצרות גנוזים אורות התניא בכלים דתיקון אורחים אחר מיטתו של הרב אחרוןחביב אייר איך ללמד חסידות לקהל הרחב אימון אישי אימוץ אירופה אירן אלול אליהו אמונה אמור אנ"שליחות אסירי ציון אסירים אפית מצות אקטואליה חב"דית ארה"ב ארץ ישראל ב' איר ב' ניסן באור החסידות בבא סאלי בדידי הווה עובדא בדפוס בהעלותך בהר–בחוקותי בוא נתוועד על זה בטחון בין המצרים ביקור חולים בית ספר למלאכה בית רבקה בלק במדבר במלאת מאה שנים לפרוץ מלחמת העולם הראשונה בעל שם טוב בעלז בעקבות הנבואה בראי העתונות ברוסיה הקומוניסטית ברזיל בריאות ברית מילה ברכת כהנים בר-מצווה בשבילי ההיסטוריה בשליחות המלך בשם אומרם ג' השבועות ג' תמוז גאולה ומשיח גדולי ישראל גוש קטיף גיוס לצבא גיור גיל השידוכים גלגולה של נשמה גליון 1000 גליל גמילות חסדים גן ישראל גני ילדים דבר המערכת דבר מלכות דולרים דמות חסידית ה' אייר ה' טבת הבעל שם טוב הגות וואך הדפסת התניא ההתוועדות ב-770 היסטוריה חב"דית היסטוריה חסידית היסטוריה מזווית חב"דית הכותל הלכה המזכיר המקדש וכליו הפצת המעיינות הפרשה החסידית הצלת פליטי השואה הקהל הרב אברהם חיים נאה הרב חדקוב הרבי הרבי הריי"צ הרבי הרש"ב הרבי והאמן הרצלי'ה השואה השליחות לכיבוש אוסטרליה התוועדות‭ ‬חסידותית התקשרות התקשרות בצפון אפריקה התשובה ז' אדר זיו הפרשה זיכרון להולכים זיכרונות מבית אדמו"ר מהורש"ב זכרונות הרב סעדיה מעטוף ע"ה זכרונות חסידיים ח"י אלול חברון חג המו"צים חג סוכות חג שבועות חדש בעולם התורני חדשות חוזרים לישיבה חוני חופשה חטא המרגלים חיים חסידיים חיים של שליחות חיים של שליחות חינוך חלֹוֹם חייו חמשה עשר באב חנוכה חסד חקת חשבון נפש חת"ת חתונה ט' אדר ט' כסלו ט"ו אלול ט"ו בסיוון ט"ו בשבט טור‭ ‬אישי טור למחשבה טכנולוגיה בשירות הגאולה י' טבת י' שבט י"א ניסן י"ב תמוז י"ג אלול י"ג ניסן י"ט כסלו י"ט כסלו / מאמר בפירסום ראשון יד לאחים יובל לקבוצה יום הולדת יום כיפור יומן המאסר יומנו של תמים ב-770 יוסף י'ז תמוז יחידות אצל הרבי ילדי ישראל ימי בראשית ימים נוראים ימים נראים יפן יציאת מצרים ירושלים ישראל ארי'ה לייב כ‭' ‬מנחם‭ ‬אב‭ / ‬יום‭ ‬ההילולא כ' מנחם-אב כ"ב שבט כ"ד טבת כ"ד טבת כ"ז אדר כ"ז אדר / הגות וואָך כ"ח ניסן כ"ח סיון כ"ף במר-חשוון כינוס שלוחים כסלו כפר חבד כפר יונה כשרות כתבי יד בפרסום ראשון ל"ג בעומר ל"ג בעומר / בדידי הווה עובדא ל"ג בעומר / סקירה ל"ג בעומר / פתגמים ל"ג בעומר / שולחן-החג לדמותו של חסיד לדמותו של שליח לומדים ובונים מקדש לחיות עם הזמן - בעניני הגאולה ליל הסדר אצל הרבי ליל סדר ליל סדר לימוד רמב"ם לימוד תורה לקראת ג' תמוז לקראת י' שבט לקראת י"א ניסן לקראת כינוס השלוחים לקראת תשרי לשלום בית מאה שנה למלחמת עולם הראשונה מאוצר המלך מאחורי הקלעים מאמר הגות מבט אישי מבט חסדי מבצע הקהל מבצע יום הולדת מבצע נש"ק מבצע תפילין מבצעים מבצעים מדור הניגון מדין מדע מה אומר הרבי מהורש"ב מהר"ש מואב מופתים בשליחות מזווית חסידית מחיי התמימים מחשבה חסידית מיהו יהודי מכות מצרים מלחמת המפרץ מלחמת יום כיפור מלחמת לבנון מלחמת ששת הימים ממשיח וגאולה מנחם-אב מערת המכפלה מפגש איש מפי חסידים מפי כתבם מקווה מקסיקו מרבין בשמחה מרוקו משה רבינו משיח אין גאזעטן משיח בפרשה משיח וגאולה משיח וגאולה משיח וגאולה \ ודע מה שתשיב משיח וגאולה בעשרת המבצעים משפיע משקיעים בחינוך נזכרים ונעשים ניגון ניסן נס בצפת נקודת מלכות נשיא נשים סיון סיפור סיפור‭ ‬ולקחו סיפור‭ ‬חיים סיפור‭ ‬חיים סיפור לפורים סיפור מבצעים סיפורי מופת סיפורים ופתגמים סיפורים קצרים סכנת האינטרנט סכנת האינטרנט סליחות ספירת העומר ספר תורה ספרד סקירה עוורים עמלק ערי מקלט עשר שנים לגירוש עשרה בטבת פאה נכרית פדיון הבן פולטבה פורים פורים–קטן פטרבורג פינחס פסח פסח שני פעילות פעילות חב"דית פפרשת אמור פרה אדומה פרוייקט מיוחד | חי וקיים פרופיל חסידי פרשת אחרי-מות פרשת אמור פרשת בא פרשת בהר פרשת בחוקותי פרשת בלק פרשת במדבר פרשת בשלח פרשת דרכים פרשת החודש פרשת וארא פרשת ואתחנן פרשת ויגש פרשת ויחי פרשת ויצא פרשת ויקהל פרשת ויקרא פרשת וירא פרשת וישב פרשת וישלח פרשת חיי שרה פרשת יתרו פרשת כי-תבוא פרשת כי-תצא פרשת כי-תשא פרשת לך-לך פרשת מטות פרשת מסעי פרשת מצורע פרשת מקץ פרשת משפטים פרשת נח פרשת נצבים פרשת נשא פרשת עקב פרשת פקודי פרשת צו פרשת קדושים פרשת קורח פרשת ראה פרשת שופטים פרשת שלח פרשת שמות פרשת שמיני פרשת תולדות פרשת תזריע פרשת תזריע-מצורע פרשת תצווה פרשת תרומה צדקה צה"ל צו צוק איתן ציפייה לגאולה ציצית צמח צדק צפון אפריקה צפת צרפת קידוש קידוש לבנה קנאת אחים קרבנות קרבנות הנשיאים קרח קרן מחנה ישראל קשרים עם הרבי ראיון ראש השנה ראשון לציון רב לוי יצחק רב שיח רבי רבי זוסיא מאניפולי רבי רי"יץ רבי רש"ב רבנים רבנית חיה מושקא רבנית חנה רוסיה רחל אמנו רמב"ם רפואה רשב"י ש שבועון שהוא שליח שבועות שבת שבת בראשית שבת הגדול שבת חזון שו"ת חינוך שואת אירופה שולחן-השבת שופר שידוך שלֹח שליחות שליחות בצל הסכנה שלימות הארץ שלימות הארץ שמחה שמחות בית השואבה שמחת תורה שמחת תורה בליובאוויטש שמיטה שנה מעוברת שצעדרין שקלים תומכי תמימים תורה והוראה תורת המלך תימן תלמוד תמוז תניא תעניות תפילה תשובה תשעה באב תשרי תשרי אצל הרבי
Visitor Feed
Thursday
Mar302017

מכריזים אמונה!

למרות שבני ישראל במצרים היו בעלי תשובה שאך החלו דרכם, ולמרות שעדיין היו בחושך הגלות, הם קיימו באמונה שלימה את ציווי ה’ כשלקחו שה וקשרוהו למיטה, אף על פי שנראו כתמהוניים ולמרות שזה הרגיז את המצרים. הם גם לא התחשבו ב’מה יאמרו’ - הם הבינו כי הכרזת האמונה בגלוי, מוציאה את האדם מהגלות הפנימית שלו ומשם הדרך קצרה אל היציאה מהגלות הכללית…

הדרך אל העושר

מספר המשפיע הרה”ח ר’ מענדל פוטרפס: באחת העיירות חי לו יהודי פשוט, שלא היה למדן גדול ולא חכם גדול, אבל קיים בפשטות ובתמימות את המעט שידע ולמד. במשך היום עמל קשה כדי להביא טרף לביתו ולפרנס את משפחתו, אך למרות זאת שמר מכל משמר על ההשתתפות בשיעור הקבוע בבית–המדרש. הרבה מהדברים שנאמרו שם - לא הבין, אבל את המעט שהצליח לקלוט ולהבין, השתדל לקיים בכל לבבו בכל נפשו ובכל מאודו.

פעם שמע מיודענו באותו שיעור ב”עין יעקב”, שהרב מסביר את מאמר חז”ל “עשר תעשר - עשר בשביל שתתעשר”. כלומר, שכאשר יהודי נותן מעשר מכספו לצדקה - מובטח לו שעל–ידי כך הריהו סוף סוף מתעשר. וחז”ל אף מוסיפים שעל כך נאמר “הביאו את המעשר אל בית האוצר, ובחנוני נא בזאת אם לא אפתח לכם את ארובות השמים והריקותי לכם ברכה עד בלי די”. כלומר, שמותר אף ‘לבחון’ את הקב”ה בכך, ולראות האם אכן מקיים הוא את הבטחתו “עשר בשביל שתתעשר”.

שמע היהודי את הדברים, והם נכנסו ללבו. הוא האמין בדברי חז”ל באמונה פשוטה ותמימה, והחליט ש’העסק משתלם’ וכדאי מאוד לתת מעשר לצדקה, שהרי זוהי השקעה בטוחה, ועל–ידה יוכל סוף–סוף להחלץ ממצבו הדחוק, ולהיות עשיר. מה גם, שאז יוכל גם לעזור לחבריו ולתמוך בנצרכים ונזקקים.

אומר ועושה. החל מאותו יום, הקפיד אותו יהודי להפריש מכל סכום כסף שהגיע לידיו - מעשר לצדקה. וגם אם היה מדובר במצבים קשים ביותר, כאשר מזונותיו היו מצומצמים ביותר, עד שבקושי הספיקו ללחם צר ומים לחץ - גם אז לא ויתר. הוא חסך מפת לחמו היבשה ולפעמים אף רעב ללחם, ולא שת ליבו לכל אלו שלעגו לתמימות ולנאיביות שלו. הוא היה בטוח בביטחון מלא ש’ההשקעה משתלמת’ וסוף כל סוף בוודאי ובוודאי ירוויח כפל כפליים ויתעשר.

אלא שלא תמיד רואים את הדברים מיד בעיני בשר. עברו ימים ושבועות, ומצב פרנסתו של אותו יהודי, שבלאו הכי לא היה שפיר, הלך והתדרדר עוד יותר ועוד יותר. עד שהגיע למצב של רעב ללחם כפשוטו, והוא נאלץ לאכול שיירי מזון שנותרו במקומות שונים, או מאכלים שהתקלקלו וכמעט שלא היו ראויים למאכל אדם.

כתוצאה מכך, תקפו את היהודי כאבי–בטן עזים והוא חלה בחולי המעיים, ומידי כמה דקות הוצרך לעשות את צרכיו.

באותם ימים, לא היה בית–הכסא בכל בית, כך שלא הייתה ליהודי ברירה, אלא לצאת אל מחוץ לעיר, מקום שאין מסתובבים שם בני–אדם.

בהיותו שם, באותן מקומות עזובים ונידחים, בינות להררי פסולת ולכלוך, צד את עיניו חפץ מבריק, שבהק באור השמש. הוא הרים אותו והביט בו, הביא אותו לביתו, ואחרי שבדק את המציאה, התברר לו שנפל לידיו אוצר יקר - יהלום נדיר ששוויו רב ועצום!

כך הפך היהודי, בין לילה, מעני מרוד לאחד העשירים הגדולים. בכסף שקיבל ממכירת היהלום, פתח עסקים מסועפים ששגשגו והכפילו את נכסיו.

באו פעם ושאלו אותו האם הוא האיש בו נתקיים מאמר חז”ל “עשר בשביל שתתעשר” ונענה: “אכן, צדקו חכמינו במאמרם זה, אלא שלפעמים, הדרך לעשירות זו רצופה בכאבי–בטן ושלשולים. אבל צריך להחזיק מעמד ולא להתייאש. וגם - לא לשמוע ל’עצות הטובות’ של ‘הידידים הטובים’ שצריך להיות ריאלי ומציאותי ולחדול מלשגות בתקוות שווא (ח”ו)”…

 

להכריז בקול ולצאת מהגאולה

אנו נמצאים בכניסה לחודש הגאולה, בערב חודש ניסן, מספר ימים לאחר כ”ז אדר, שחל באמצע השבוע האחרון של חודש אדר, כאשר מחד “מקימים את המשכן”, ומאידך, דומה כי משה רבינו בעצמו “מפרק אותו” - קוראים אנו את “פרשת החודש” שמספרת לנו כיצד נהגו בני–ישראל (על פי ציווי ה’ ומשה עבדו) ברגעים האחרונים לפני הגאולה ממצרים, כהכנה לגאולת מצרים, כדי שמכך נלמד כיצד עלינו לנהוג ברגעים האחרונים לפני הגאולה האמיתית והשלימה, כהכנה לגאולה:

על–פי דברי חז”ל, בני–ישראל היו שקועים אז במ”ט שערי טומאה, וכמעט קט היו מתבוללים ונטמעים בתוך מצרים, ח”ו. עד כדי–כך היה המצב חמור, שגם כאשר הגיעה שעת הגאולה והיה עליהם לצאת ממצרים - לא הייתה להם שום מצווה שבזכותה ייצאו, כפי שכתוב: “ואת ערום ועריה”.

ובכן, אלו מצוות ניתנו לבני–ישראל כדי לזכות לצאת ממצרים? - מספרת לנו התורה, שבני–ישראל נצטוו לקחת בי’ ניסן שה, שהוא ה”אליל” של מצרים, לקשור אותו לכרעי המיטה ולהחזיק אותו בבית ארבעה ימים. וזאת (ללא שום צורך חיוני) אלא אך ורק כדי להפגין את אמונתם בה’ וביטחונם בו לעיני כל, ולספר לכל המצרים התמהים על התנהגות “תמהונית” זו, כי הם עומדים לשחוט בעוד ארבעה ימים את ה”אליל” שלהם!

נו, תאמרו אתם: האין זו סתם התגרות לשם התגרות?! מדוע להרגיז את המצרים ללא שום צורך וללא שום תועלת?! ניחא כשיגיע זמן ההקרבה, יש צורך לקיים את ציווי ה’ גם בתנאים הקשים של מצרים [ואולי גם אז צריך להחביא ולהסתיר זאת ככל האפשרי, שלא להרגיז את המצריים], אבל מדוע לעשות זאת ארבעה ימים קודם? מדוע להתגרות במצריים ולהרגיז אותם סתם כך, והרי סוף–סוף אנו עדיין בגלות מצרים, עדיין לא יצאנו מהגלות, וצריך אם–כן להתחשב קצת בנסיבות, בתנאים, בסביבה וב”מה יאמרו” ואיך זה יתקבל?!

ובפרט שמדובר כאן בבעלי–תשובה ‘טריים’, שעדיין לא יצאו ממ”ט שערי טומאה, ועדיין נמצאים במצב של “ערום ועריה” - האם אין מצוות אחרות לתת להם, דברים יותר מקובלים ולא מעוררי תסיסה ומדנים בין המצריים, מה שעלול לגרום ל… ערעור האמונה של אותם בעלי–תשובה ‘טריים’, כשיראו שהתוצאות מקיום מצוות ה’ עלולות להיות הרסניות, ח”ו.

מלמד אותנו עניין קרבן פסח שאם רוצים (ובוודאי שכל יהודי רוצה) לצאת ממצרים, לצאת מהגלות - עושים זאת (על פי ציווי ה’ ומשה עבדו) דווקא על–ידי יציאה מהגלות הפנימית, מהגלותיות והכניעה וההתרפסות לפני הגוי, ולפני “הגוי אשר בקרבך”.

כשרוצים לצאת ממצרים, צריך לפני–כן להכריז גלוי לעין כל, כי אנו עומדים לשחוט את כל ה”אלילים”, איננו מתחשבים בשום דבר ובשום ענין ואנו מעמידים את האמונה בה’ ובמשה עבדו למעלה מכל החישובים ומכל החשבונות.

יש להודיע לכל באי עולם, כי אנו אין לנו אלא דבר ה’ בפי משה עבדו, ואין אנו מתחשבים כלל וכלל בעובדה שכל העולם הגדול מסביב מכריז שזהו ה”אליל”, לו הוא סוגד ואליו הוא משתחווה, ובעובדה שעל–פי הטבע העולם מסביב יגיב בחומרה רבה אם אותם בעלי–תשובה ‘טריים’, יפגעו כה חזיתית בו וב”אליל” שלו.

דווקא כאשר היהודי לא מתחשב במאומה, והוא מכריז את האמונה שלו בכל העוז ובכל התוקף גלוי לעין כל - על–ידי כך הוא יוצא מהגלות הפנימית שלו, וזו ורק זו הדרך שעם ישראל כולו ייצא מהגלות הכללית לישועה ולגאולה נצחיים.

ניסיון מצרים בדורנו

ברגעים האחרונים של הגלות, כאשר המלך המשיח נגלה והתחיל את פעולתו גלוי לעין כל, ורואים בגלוי שהוא כבר נלחם מלחמות ה’, “ובכמה עניינים כבר מנצח” (ש”פ חיי שרה תשנ”ב), ואחרי כל המכות שהכה את מצרים ואת הגלות, וכל הפעולות שפעל לקדם את העולם כולו לצדק ויושר ושלום ואחדות ועזרה לישראל (ש”פ משפטים תשנ”ב ועוד) –

נדרש מאתנו מבחן האמונה: לא להחביא ולא להעלים את דבר ה’ ביד משה עבדו, אלא להכריז ולהודיע, ודווקא באופן ברור וגלוי לעין כל - כי ישנו המלך המשיח, וכי הוא חי וקיים בעולם–הזה הגשמי בפשטות גם אם לא רואים זאת עדיין לעיני בשר, והוא לא רק עומד להיות משיח, אלא שכבר נגלה אלינו בשליחות ה’ בפי עבדיו הנביאים (הנבואה שישנה במשיח קודם הגאולה), ועל כל אנשי הדור מוטלת הזכות והאחריות הנפלאה (ש”פ שופטים תנש”א) לקבל את מלכותו כ”שופט” ו”יועץ” ו”נביא” הדור, ולשמוע להוראותיו בכל הענינים.

ובמיוחד בענין ש”הזמן גרמא” (שיחת ב’ ניסן תשמ”ח): “צריכה להיות הוספה עיקרית בענין החיים (גם) ע”י פעולת העם שמכריזים יחי המלך… שעי”ז פועלים ביאת דוד מלכא משיחא… והמעשה הוא העיקר: יש לסיים ולהשלים את “מעשינו ועבודתינו”, כולל גם הבקשה והדרישה “עד מתי”, וההכרזה “יחי המלך” דוד מלכא משיחא - בזריזות הכי גדולה, הקשורה עם שמחה וחיות… שעי”ז פועלים כביכול ה”אחישנה” דהזריזות אצל הקב”ה… לגאול את בני ישראל בזריזות הכי גדולה, תיכף ומיד ממש, “לא עיכבן המקום כהרף עין”.”

- לדעת שהוא “יועץ”, שאפשר וצריך להתייעץ עמו, גם ובמיוחד עכשיו, ולהקשיב לעצותיו ולנהוג על פיהן בכל פרט ופרט, גם מחיי היום יום.

ולדעת ולהאמין ולבטוח בנבואותיו כולן, עד הנבואה העיקרית (“לא (רק) בתור חכם ושופט, אלא בתור נביא, שזהו בודאות”) ש”לאלתר לגאולה” ו”הנה זה משיח בא” - תיכף ומיד ממש.

על–ידי שיודעים להחזיק מעמד, לא להקשיב לכל ה’עצות הטובות’ של כל ‘הידידים הטובים’, ולהיות בטוח בביטחון מלא (ולהקרין זאת לכל הסביבה) ש”הנה הנה”, תיכף ומיד ממש, הרבי שליט”א עומד בכל רגע ורגע ממש לממש את הדברים שהבטיח לנו בנבואה ודאית לעיני כל בשר, ולהביא לכולנו את הגאולה האמיתית והשלימה - זוכים לראות גם בעינינו עיני בשר בהתממשות הדברים בפועל ממש ובפשטות ממש ותיכף ומיד ממש.

יחי אדוננו מורנו ורבינו מלך המשיח לעולם ועד!

Reader Comments

There are no comments for this journal entry. To create a new comment, use the form below.

PostPost a New Comment

Enter your information below to add a new comment.

My response is on my own website »
Author Email (optional):
Author URL (optional):
Post:
 
All HTML will be escaped. Hyperlinks will be created for URLs automatically.