Share

Search
BeisMoshiach.org
Web
תגים
ששים שנה לייסוד הרשת "עשה לך רב" ##910 #1000 #1001 #1002 #1003 #1004 #1005 #1006 #1007 #1008 #1009 #1010 #1012 #1013 #1014 #1015 #1016 #1017 #1018 #1019 #1020 #1021 #1022 #1023 #1024 #1025 #1026 #1027 #1028 #1029 #1030 #1031 #1032 #1033 #1034 #1035 #1036 #1037 #1038 #1039 #1040 #1041 #1042 #1043 #1044 #1045 #1046 #1048 #1049 #1050 #1051 #1052 #1053 #1054 #1055 #1056 #1057 #1058 #1059 #1060 #1061 #1062 #1063 #1064 #1065 #1066 #1067 #1068 #1069 #1070 #1071 #1072 #1073 #1074 #1075 #1076 #1077 #1078 #1079 #1080 #1081 #1082 #1083 #1084 #1085 #1089 #215 #380 #825 #826 #827 #828 #829 #830 #831 #832 #833 #834 #835 #836 #837 #838 #839 #840 #841 #842 #843 #844 #845 #846 #847 #848 #849 #850 #851 #852 #853 #854 #855 #856 #857 #858 #859 #860 #861 #862 #863 #864 #865 #866 #867 #868 #869 #870 #871 #872 #873 #874 #875 #876 #877 #878 #879 #880 #881 #882 #883 #884 #885 #886 #887 #888 #889 #890 #891 #892 #893 #894 #895 #896 #897 #898 #899 #9 #90 #900 #901 #902 #903 #904 #905 #906 #907 #908 #909 #910 #911 #912 #913 #914 #915 #916 #917 #918 #919 #920 #921 #922 #923 #924 #925 #926 #927 #928 #929 #930 #931 #932 #933 #934 #935 #936 #937 #938 #939 #940 #941 #942 #943 #944 #945 #946 #947 #948 #950 #951 #952 #953 #954 #955 #956 #957 #958 #959 #960 #961 #962 #964 #966 #967 #968 #969 #970 #971 #973 #974 #976 #977 #978 #979 #980 #981 #982 #983 #984 #985 #986 #988 #989 #99 #990 #991 #992 #993 #994 #995 #996 #997 #998 #999 100 שנה למלחמת עולם הראשונה 120 שנה להתייסדות ישיבת תומכי תמימים 770 974 א' כסלו אבלות אגרות קודש אגרות קודש בפרסום ראשון אגרות קודש מתורגמות בפרסום ראשון אדמו"ר הריי"צ אדר אהבת ישראל אוסטרליה אוצרות גנוזים אורות התניא בכלים דתיקון אורחים אחר מיטתו של הרב אחרוןחביב אייר איך ללמד חסידות לקהל הרחב אימון אישי אימוץ אירופה אירן אלול אליהו אמונה אמור אנ"שליחות אסירי ציון אסירים אפית מצות אקטואליה חב"דית ארה"ב ארץ ישראל ב' איר ב' ניסן באור החסידות בבא סאלי בדידי הווה עובדא בדפוס בהעלותך בהר–בחוקותי בוא נתוועד על זה בטחון בין המצרים ביקור חולים בית ספר למלאכה בית רבקה בלק במדבר במלאת מאה שנים לפרוץ מלחמת העולם הראשונה בני נח בעל שם טוב בעלז בעקבות הנבואה בראי העתונות ברוסיה הקומוניסטית ברזיל בריאות ברית מילה ברכת כהנים בר-מצווה ברסלב בשבילי ההיסטוריה בשליחות המלך בשם אומרם ג' השבועות ג' תמוז גאולה ומשיח גדולי ישראל גוש קטיף גיוס לצבא גיור גיל השידוכים גלגולה של נשמה גליון 1000 גליל גמילות חסדים גן ישראל גני ילדים דבר המערכת דבר מלכות דולרים דמות חסידית ה' אייר ה' טבת הבעל שם טוב הגות וואך הדפסת התניא ההתוועדות ב-770 היסטוריה חב"דית היסטוריה חסידית היסטוריה מזווית חב"דית הכותל הכנסת אורחים הלכה המזכיר המקדש וכליו הפצת המעיינות הפרשה החסידית הצלת פליטי השואה הקהל הרב אברהם חיים נאה הרב חדקוב הרבי הרבי הריי"צ הרבי הרש"ב הרבי והאמן הרצלי'ה השואה השליחות לכיבוש אוסטרליה התוועדות‭ ‬חסידותית התקשרות התקשרות בצפון אפריקה התשובה ז' אדר זיו הפרשה זיכרון להולכים זיכרונות מבית אדמו"ר מהורש"ב זכרונות הרב סעדיה מעטוף ע"ה זכרונות חסידיים ח"י אלול חברון חג המו"צים חג סוכות חג שבועות חדש בעולם התורני חדשות חוזרים לישיבה חוני חופשה חטא המרגלים חיים חסידיים חיים של שליחות חיים של שליחות חינוך חלֹוֹם חייו חמשה עשר באב חנוכה חסד חקת חשבון נפש חת"ת חתונה ט' אדר ט' כסלו ט"ו אלול ט"ו באב ט"ו בסיוון ט"ו בשבט טור‭ ‬אישי טור למחשבה טכנולוגיה בשירות הגאולה י' טבת י' שבט י"א ניסן י"ב תמוז י"ג אלול י"ג ניסן י"ט כסלו י"ט כסלו / מאמר בפירסום ראשון יד לאחים יובל לקבוצה יום הולדת יום ירושלים יום כיפור יומן המאסר יומנו של תמים ב-770 יוסף י'ז תמוז יחידות אצל הרבי ילדי ישראל ימי בראשית ימים נוראים ימים נראים יפן יציאת מצרים ירושלים ישראל ארי'ה לייב כ‭' ‬מנחם‭ ‬אב‭ / ‬יום‭ ‬ההילולא כ' מנחם-אב כ"ב שבט כ"ד טבת כ"ד טבת כ"ז אדר כ"ז אדר / הגות וואָך כ"ח ניסן כ"ח סיון כ"ף במר-חשוון כינוס שלוחים כסלו כפר חבד כפר יונה כשרות כתבי יד בפרסום ראשון ל"ג בעומר ל"ג בעומר / בדידי הווה עובדא ל"ג בעומר / סקירה ל"ג בעומר / פתגמים ל"ג בעומר / שולחן-החג לדמותו של חסיד לדמותו של שליח לומדים ובונים מקדש לחיות עם הזמן - בעניני הגאולה ליל הסדר אצל הרבי ליל סדר ליל סדר לימוד חסידות לקהל הרחב לימוד רמב"ם לימוד תורה ליקוי חמה לקראת ג' תמוז לקראת י' שבט לקראת י"א ניסן לקראת כינוס השלוחים לקראת תשרי לשלום בית מאה שנה למלחמת עולם הראשונה מאוצר המלך מאחורי הקלעים מאמר הגות מבט אישי מבט חסדי מבצע הקהל מבצע יום הולדת מבצע מזוזה מבצע משיח מבצע נש"ק מבצע תפילין מבצעים מבצעים מדור הניגון מדין מדע מה אומר הרבי מהורש"ב מהר"ש מואב מופתים בשליחות מזווית חסידית מחיי התמימים מחנה קיץ מחשבה חסידית מיהו יהודי מכות מצרים מלחמת המפרץ מלחמת יום כיפור מלחמת לבנון מלחמת ששת הימים ממשיח וגאולה מנחם-אב מערת המכפלה מפגש איש מפי חסידים מפי כתבם מקווה מקסיקו מרבין בשמחה מרוקו מרחשון משה רבינו משיח אין גאזעטן משיח בפרשה משיח וגאולה משיח וגאולה משיח וגאולה \ ודע מה שתשיב משיח וגאולה בעשרת המבצעים משפיע משקיעים בחינוך נזכרים ונעשים ניגון ניסן נס בצפת נקודת מלכות נשיא נשים סדר ניגונים סיון סיפור סיפור‭ ‬ולקחו סיפור‭ ‬חיים סיפור‭ ‬חיים סיפור לפורים סיפור מבצעים סיפורי מופת סיפורים ופתגמים סיפורים קצרים סכנת האינטרנט סכנת האינטרנט סליחות ספירת העומר ספר תורה ספרד סקירה עוורים עמלק ערי מקלט עשר שנים לגירוש עשרה בטבת פאה נכרית פדיון הבן פולטבה פורים פורים–קטן פטרבורג פינחס פסח פסח שני פעילות פעילות חב"דית פפרשת אמור פרה אדומה פרוייקט מיוחד | חי וקיים פרופיל חסידי פרשת אחרי-מות פרשת אמור פרשת בא פרשת בהר פרשת בחוקותי פרשת בלק פרשת במדבר פרשת בשלח פרשת דברים פרשת דרכים פרשת החודש פרשת וארא פרשת ואתחנן פרשת ויגש פרשת ויחי פרשת ויצא פרשת ויקהל פרשת ויקרא פרשת וירא פרשת וישב פרשת וישלח פרשת חוקת פרשת חיי שרה פרשת יתרו פרשת כי-תבוא פרשת כי-תצא פרשת כי-תשא פרשת לך-לך פרשת מטות פרשת מסעי פרשת מצורע פרשת מקץ פרשת משפטים פרשת נח פרשת נצבים פרשת נשא פרשת עקב פרשת פקודי פרשת צו פרשת קדושים פרשת קורח פרשת ראה פרשת שופטים פרשת שלח פרשת שמות פרשת שמיני פרשת תולדות פרשת תזריע פרשת תזריע-מצורע פרשת תצווה פרשת תרומה צבאות השם צדקה צה"ל צו צוק איתן ציפייה לגאולה ציצית צמח צדק צפון אפריקה צפת צרפת קידוש קידוש לבנה קנאת אחים קרבנות קרבנות הנשיאים קרח קרן מחנה ישראל קשרים עם הרבי ר' עזריאל זעליג סלונים ראיון ראש השנה ראשון לציון רב לוי יצחק רב שיח רבי רבי זוסיא מאניפולי רבי רי"יץ רבי רש"ב רבנים רבנית חיה מושקא רבנית חנה רדיו רוסיה רחל אמנו רמב"ם רפואה רשב"י ש שבועון שהוא שליח שבועות שבת שבת בראשית שבת הגדול שבת חזון שו"ת חינוך שואת אירופה שולחן-השבת שופר שידוך שלום בית שלֹח שליחות שליחות בצל הסכנה שלימות הארץ שלימות הארץ שמחה שמחות בית השואבה שמחת תורה שמחת תורה בליובאוויטש שמיטה שמירת הלשון שנה מעוברת שצעדרין שקלים תומכי תמימים תורה והוראה תורת המלך תימן תלמוד תמוז תניא תעניות תפילה תשובה תשעה באב תשרי תשרי אצל הרבי
Visitor Feed
Thursday
Mar302017

"מעולם לא הרגשתי כל כך קרוב ומחובר לקב"ה!"

לא רבים ידעו כי האיש הדור הפנים שהסתובב ברחובות, עשה מהפך רוחני מיוחד שהחל בקליפורניה, עברה ב-770 ובכפר חב”ד, והסתיימה בקהילתו. בית משיח חושף לראשונה אירוע משפחתי מופלא ומרומם בו השתתף ר’ יהושע אריה דאשיף, יום בלבד לפני פטירתו, ובו גילה תובנות חיים עמוקות על החיים ועל המשמעות שלהם

מאת: ירון צבי
 

את החסיד ר’ יהושע דאשיף זכיתי להכיר בעת מגוריי בעיר רחובות בה התגורר יהושע בשנים האחרונות. ר’ יהושע, יהודי אמריקאי חסידי ומורגש בעדינותו, היה אדם גבוה פיזית, וחבריו מעידים שגם גבוה רוחנית. הוא לא התבלט, אבל הרבה שמו אליו לב כיוון שהצליח לגעת בצורה עמוקה בנפשם של אנשים רבים בסביבתו גם בלי שנשא במשרה תורנית רשמית כלשהי.

כדי לגבש את השורות הבאות, ביליתי ערב עם משפחתו בביתו שברחובות, הסתובבתי בעיר כדי לפגוש חברים, ואף שוחחתי בטלפון עם דמויות מפתח בחייו. הדברים ששמעתי עליו היו מגוונים ומרתקים, החל מילדותו בקליפורניה, ההתקרבות לחב”ד והביקורים ב–770. בהמשך גם בעת לימודיו ב’אור תמימים’ בכפר חב”ד ובישיבת “תומכי תמימים” המרכזית, ובשאר תחנות חייו. חייו היו מורכבים מחלקים רבים שהתחברו לסיפור מרתק, מלא פנימיות. 

השנים הראשונות

 ר’ יהושע נולד בט”ו באייר תשי”ז להורים שעברו את השואה, אך לא שמרו על המסורת. הם התגוררו בקליפורניה בעיירה קטנה ונידחת בשם לנקסטר, שם גדל יהושע עד סוף שנות ה’עשרה’ לחייו.

לאחר פטירת אביו, נסע ר’ יהושע למקסיקו במטרה לעשות עם עצמו חשבון נפש, מה שהביא אותו להתחזק ביהדותו. בהמשך החל ללמוד באוניברסיטת ברקלי שבקליפורניה, שם פעל בזמנו ארגון יהודי בשם ‘הלל’, באמצעותו החל להתחזק. במהלך לימודיו באוניברסיטה נוצר אף קשר בינו לבין בית חב”ד ברקלי. ההתחזקות הובילה לכך שהוא עבר ללמוד בישיבת ‘אור אלחנן’ חב”ד בלוס אנג’לס ונוצר קשר חם בינו לבין הרב חיים סיטרין, שהיה אחראי על מחלקת החוזרים בתשובה.

ר’ אדם דיילס, חבר של ר’ יהושע מתחילת דרכו בלוס אנג’לס, מספר: “חווינו יחד את חווית החזרה בתשובה וכניסה לים התורה. הוא היה קליפורנאי לעומתי. היה לו הומור וקלילות מיוחדים. אני זוכר אותו שר ‘לכה דודי’ בתנועות ריקוד שהיה נהוג אז; היה בו הומור רב משולב עם דבקות ועומק מתוך רצון להבין את החיים היהודיים”.

בערך בשנת תשמ”א, עבר לניו יורק לתקופה קצרה שכללה גם ביקורים אצל הרבי וגם לימודים בישיבה במוריסטון. “באותה תקופה קיבל על עצמו סדר לימוד ותפילה והתחזק יותר בעבודת ה’ שלו”, מוסיף אחיו לספר. אחי הוא איש עמוק, דייקן מאוד בפרטים של התפילה והלימוד. אני יכול להעיד שהוא עשה אכן תפנית רצינית בחייו בחזרתו בתשובה. תמיד סיפר שהשהיה במחיצת הרבי שינתה את חייו כיוון שהבין שמדובר בצדיק אמתי”.

אשתו של ר’ יהושע, הגב’ אריאלה, מספרת לנו על אירוע מיוחד שאירע בעת אחד מביקוריו ב’בית חיינו’ באותן שנים: “כמדומני שזה היה בין פורים לפסח. התקיימה אז התוועדות ב–770, וחבריו אמרו לו שכדאי להגיע מוקדם כדי שיוכל לתפוס מקום טוב לפני שהרבי יכנס. באותה התקופה הוא עדיין היה מגודל שיער ולבוש בסגנון ‘היפי’, זה היה הסטייל. בפועל, הוא הגיע די מאוחר והחסידים כבר מילאו את 770, אך להפתעתו הרבה הוא הבחין במספר מקומות פנויים מאחורי שולחן ארוך מכוסה מפה לבנה. הוא לא הבין מדוע כולם מצטופפים ולא יושבים שם. הוא שמח על המציאה והתיישב באחד המקומות הפנויים. פתאום הוא שם לב שמגיעים כמה חסידים בעלי זקן לבן, אלו שבדרך כלל יושבים מאחורי הרבי בפארבריינגען. הסתבר לו אז, שאותם מקומות פנויים היו המקומות הקבועים שלהם. למרות זאת, איש לא אמר לו מאומה, והוא זכה לשבת שם כל משך ההתוועדות. בהמשך דרכו בחב”ד, הוא כמובן הבין את האירוע בפרספקטיבה אחרת”.

בארץ הקודש

בשנת תשמ”ב עלה ר’ יהושע לארץ הקודש ולמד ב’אור תמימים’, הישיבה לדוברי אנגלית לבעלי תשובה בראשות הרב שניאור זלמן גפני. מוסיף ומספר ר’ אדם דיילס: “פעם הוא הזכיר לי שעלה לארץ ישראל בזכות מכתב ששיגרתי לו באותם ימים ובו סיפרתי לו על התרשמותי מהלימודים והסגנון ב’אור תמימים’. הוא ניחן בעומק ובתפיסת עולם רחבה, מה שאוטומטית גויס כעת להבנת התורה. בשבתות אני זוכר אותו מקדיש זמן ללימוד לפני התפילה. הוא יכול היה ללמוד עקרונות גם מאדם כמו ג’ורג’ וושינגטון, נשיאה הראשון של ארה”ב, אותו הביא יהושע לא פעם כדוגמה לאדם שעומד על עקרונותיו”.

לאחר תקופה שלמד שם, החליט שהוא רוצה להיכנס לשיעורי החסידות של המשפיע הרב בערל קסלמן. כך גם בלימודי גמרא, ולמרות שהתקשה בגמרא, התעקש להבינה והקדיש לכך שעות רבות. היה לו סדר מאוד מדויק; הוא היה יושב ללמוד חסידות לפני התפילה במשך כמה שעות, מתרגם כל מילה כשהוא עובד קשה ללמוד את השפה ולהבין את המילים, ורק לאחר מכן לנסות להבין את תוכן המאמר. “מדובר בהשקעה של אנרגיה רבה, עבודה יסודית שנעשתה במשך שנים”, מספרת אשתו. 

על התקופה ההיא, מוסיף ומספר הרב טוביה בולטון, מראשי הישיבה: “יהושע היה אדם מגוון מאוד, מוכשר ולא שגרתי. נהגנו לשוחח הרבה על תובנות החיים שלו, וגם על שיטת הטיפול שלו בטראומות.

“הייתה לו חכמה לדעת מתי לשתוק ומתי לדבר, ואיך להועיל לזולת עם ביקורת בונה. כאדם אמתי שלא יכול היה לסבול שקר, תמיד חיפש להועיל לזולת. הוא היה נהנה לשוחח עם אנשים שחשבו ההיפך ממנו ולכבדם, בלבד שיהיו אנשי ישרים ואמתיים. הוא לא יכול היה לסבול שקר.

“בהחלט ניתן ללמוד בעניין דבקות בענייני הרבי ובחסידות. היו רואים אצלו תפילה באריכות, לימוד עמוק ויסודי, תוך הפנמה של ענייני החסידות. מעולם לא חיפש להיות שייך לזרם או לקבוצה, ואף לא ניסה למצוא חן בעיני איש”.

בשנת תשמ”ז הכיר ר’ יהושע את אשתו, ולאחר החתונה המשיך בלימודים בכולל בכפר חב”ד, עד שהחליטו להתגורר ברחובות. במשך השנים עבד ר’ יהושע כמורה ומשפיע במקומות שונים, כמו בבית חב”ד נס ציונה שם לימד חסידות. כמו כן זכה להיות המשפיע של ‘כולל מנוחה רחל’ בחברון. בכל מקום בו השפיע מעצמו, היו אנשים מתחברים אליו והולכים אחריו עוד שנים רבות. הוא קיבץ סביבו תלמידים שהיוו סוג של קיבוץ גלויות חסידי.

באחת משיחותיי עמו, ר’ יהושע הסביר לי כיצד לדעתו צריך אדם ללמוד חסידות, כפי שיישם על עצמו ואצל תלמידיו. “צריך ללמוד את המאמר ארבע פעמים ובפעם החמישית, לבצע עליו חזרה מושלמת. בפעם הראשונה פשוט קוראים את המאמר ‘לגירסא’. בפעם השנייה קוראים בהבנה אך בלי העמקה, כולל הבנת מושגים, ראשי תיבות וכד’. בפעם השלישית חוזרים את מה שהבנת מהמאמר בלי הספר מול העיניים. בפעם הרביעית, לומדים אות אות את כל תוכן המאמר בהבנה שלימה כולל מראי מקומות. לאחר מכן, בפעם החמישית, חוזרים בעל–פה את התוכן של המאמר. באופן כזה המאמר הופך לקניין נפש שלך. אתה תזכור אותו גם בעוד עשר שנים”.

חינוך עם כל הלב
ועם כל הנשמה

לר’ יהושע ע”ה הייתה גישה חינוכית מיוחדת, אותה פיתח במשך השנים. “בעלי היה מורה בבית רבקה בכפ”ח”, מספרת אשתו. “מעולם הוא לא השאיר את התלמידות להיות ‘קהל’ מאזין, אלא הפך אותן לחלק פעיל מהשיעור. גם את הלימוד הפך למשהו חוויתי ככל הניתן. היו להן למשל משימות מיוחדות שגרמו להן ללמוד את החומר לפני השיעור, כולל שאלות שממריצות אותן לחשוב ולהביע דעה אישית בכתב על החומר הנלמד. פעם בסימסטר, כל תלמידה הייתה צריכה לתת הרצאה של כמה דקות על הנושא הנלמד. הוא היה דואג לכל מיני פעולות שעזרו להן להיות מעורבות ולתפוס כראוי את החומר שלמדו בכתה. היו תלמידות שאמרו לו, כי זו הפעם הראשונה ששאלו אותן מה הן חושבות, ולא רק נתנו להן הרצאה.

“גם הציונים שהוא נתן להן על עבודות ומבחנים, לא ניתנו בסולם של אחד עד מאה כנהוג. תמיד שקלל נתונים נוספים. אם העבודה לא הוגשה כדבעי לדעתו, הוא היה מחזיר להן עם הערות שונות שדרבנו אותן לתקן את עצמן, כמו למשל שאלות שיוצרות חשיבה מחדש, תיקונים וכד’, אך לעולם ללא ציון ‘נכשל’. המטרה שלו הייתה לחנך ולהעשיר אותן, ולא סתם למסור הרצאה או לתת שכר או עונש על רמת הבנתן”.

בכלל, ר’ יהושע עצמו היה דוגמה ומופת למחנך. כך למשל אפשר ללמוד מהסיפור הבא: התגלגלו הדברים והוא מכר ערכות להפסקת עישון בשיטה מסוימת. פעם הלך לפגוש אדם כלשהו, שהיה אמור לרכוש ממנו ערכה כזאת. בהגיעו, פגש שם את רב השכונה החדש שהתמנה לא מכבר כשהוא מעשן. הוא ניגש אליו ואמר לו בדברים היוצאים מן הלב: ‘אתה רב עכשיו, ואתה מהווה פה דוגמה חיה לתלמידים! כשהם רואים שאתה מעשן, הם גם יעשנו כי אתה נותן דוגמא שלילית. לכן אסור לך לעשן!. מעוצמת הדברים ועומק הלב ממנו נאמרו, נשמטה הסיגריה מידו של אותו רב ומאז לא חזרה עוד לפיו…

ר’ מרדכי בראון, חבר טוב של ר’ יהושע, מספר עוד בעניין הגישה שלו לחינוך: “בעת מסיבת ‘שלום זכר’ לבן הזקונים שלו אברהמי, שנולד כאשר יהושע כבר היה חולה ר”ל, הוא דיבר על הגישה שצריכה להיות בחינוך. באותה שעה נכח במקום ר’ יצחק רויטמר שהתלהב מהדברים. ר’ יצחק, שהוא איש מחשבים ומדיה, החל לצלם את יהושע מוסר שיעור והעלה את שיעוריו ליוטיוב, וכך זכינו שכיום גם אפשר לצפות בהם. חשוב לציין שר’ יהושע עשה ‘שטורעם’ גדול מ”קונטרס החינוך וההדרכה” של הרבי הריי”צ ואף למד משם שיטות לימוד רצויות. רבים משיעוריו היו על הנושא הזה. גם בזמן מחלתו המשיך למסור שיעורים בנושא זה. היה לו חלום לפתח את זה יותר, ולדאוג שמוסדות יישמו את הדברים לעומק ובשלמות. זו אחת הסיבות שהתחיל במסירת סדרת השיעורים שצולמה, משימה שהוא לא הספיק להשלים”.

בראשית -
להיות בריא לפני הכל

ר’ יהושע גם היה מטפל מוסמך. אפשר לומר כי הוא היה מומחה ומוביל בארץ ישראל בשיטה ייחודית המכונה SE  [קיצור מאנגלית - SOMATIC EXPERIENCING]. מדובר בשיטה לטיפול בטראומות על ידי זיהוי היאחזות הטראומה בגוף. השיטה פותחה במקור ע”י אדם בשם פיטר לוין. למעשה אדם נע באופן מתמיד בין חיוביות לשליליות, הבעיה שכתוצאה מטראומות, הוא שקוע בשליליות יתר על המידה, עד כדי אי יכולת להשתמש בכלים שה’ נתן לו, ולו משום שאין לו מספיק חיוביות במערכת. בשיטה הזאת, לומדים לזהות תקיעויות [שמקורן בטראומות] דרך תנועות של אנרגיה שלילית [טראומה] שבאה לידי ביטוי באופנים שונים בגוף כגון: עקצוצים, רעידות, הזעה וכו’. הטיפול נעשה על ידי עבודה של הגברת החיובי על השלילי באמצעות תנועה והתבוננות עד שמשחררים את מה שתוקע אותנו. ר’ יהושע נהג להסביר הרבה מהעקרונות של השיטה על פי תורת החסידות.

לגבי שליחותו של ר’ יהושע כמטפל, שוחחנו עם גב’ גילה הלוי, מטפלת נפש ידועה מאנ”ש, שפגשה את ר’ יהושע מתוך התעניינות בשיטת הטיפול שלו ובהמשך למדה אצלו שיעורי חסידות מופלאים. “כיום אני מצטטת הרבה את יהושע ואת אמרותיו החכמות כאשר אני מטפלת באנשים. הוא השפיע עלי רבות ונגע בלבי. הייתה לו חכמה כל–כך פנימית ומיוחדת שקשה להסבירה במילים. אחד הדברים היפים שאפשר ללמוד ממנו, היא יכולתו לקרב יהודי לתורה ומצות ללא תחושת כפיה מצדו. הוא היה הולך במבצעים ליהודים ושואל אותם: ‘היית רוצה להניח תפילין? אני פה רק כדי להנגיש לך את האפשרות’. זה היה כל–כך יפה ועדין, ואנשים היו נענים לו בחיוב ברוב המקרים.

“את שיטת הטיפול בה הוא עסק, SE, שמעתי בהרצאה שלו באינטרנט, והחלטתי שאני רוצה לדעת יותר ונפגשתי אתו. הקשר התחזק והתחלתי לבוא לשיעורים שלו בקונטרס החינוך ובשער היחוד והאמונה. גיליתי אדם מיוחד מאוד שלמדתי ממנו רבות. ענווה כזו מיוחדת נדיר לראות. אני זוכרת שבעלי פעם נמנם בשיעור שלו כיוון שהיה קם לעבודה בארבע בבוקר כל יום באותה תקופה, ויהושע בענוותנותו הרבה, התנצל בפניו על שהוא מטריח אותו לבוא לשיעור והוא עייף וכו’, מאוד התפעלתי ממנו.

“ר’ יהושע חיבר את שיטת הטיפול שלו לתורת החסידות, ומראה לכולם שהמקור לזה הוא בחסידות. השיטה גורסת כי הטראומות ‘שמורות’ אצלנו בגוף, ודרך הגוף ותנועותיו אפשר לרפא אותם. יהושע היה מסביר שהגוף שורשו גבוה מהנשמה ולכן זה ככה. הוא היה יכול להתקשר פתאום בלילה, בהתלהבות, שמצא עוד קשר והסבר בחסידות, רלוונטי לשיטת הטיפול שלו.

“הוא לימד אותי לקבל את עצמי. היתה לו יכולת להביט פנימה לעומק שלך, ומאידך, גם יכולת להודות בטעויות ובחולשות ולקבל את עצמך. פעם התאוננתי באוזניו באיזה עניין, והוא הוכיח אותי ואמר ‘תפסיקי להיות אלוקים’ ובכך נגע בשורש הבעיה, וגישתי השתנתה. זכורני שפעם בתי רצתה להתנהג במנהגי הספרדים במקום להיות חב”דניקית. דברתי על זה עם יהושע, והוא אמר לי בפשטות, שאם הרבי היה רוצה שכולם יהיו חב”דניקים, הוא היה אומר גם לבאבא סאלי להיות חב”דניק. בזכות דבריו הנוגעים ללב והאמיתיים, יכולתי לקבל את בתי כפי שהיא, וכנראה שנתתי לה את המרחב הדרוש לה עד שלבסוף בחרה מחדש את דרך בחב”ד. הוא גרם לאנשים למצוא את הטוב שבהם. היה לו אומץ לומר לך את האמת אבל תמיד באופן אכפתי ופנימי.

“המוטו הקבוע שלו הוא, שהפסוק בו פותחת התורה ‘בראשית ברא אלוקים’. ‘בראשית’ זה משורש ‘בריאות’ - קודם כל תהיה בריא אחר כך נדבר. פעם אמר לי שאי אפשר לדרוש מאדם שיהיה חסיד לפני שהוא בריא, כשם שלא תדרוש מאדם שאין לו רגליים ר”ל לרוץ לקיים מצות. שיטת הטיפול שלי עוסקת בלהוציא אנשים מלהיות קרבן, והוא אמר לי על זה, שלפני קרבן, צריך קודם כל רפואה - להיות בלי מום, ורק אז אפשר לדבר על קרבן של הנפש הבהמית. הוא לימד אותנו עד הרגע האחרון, עד שהכאב היה חזק מידי בשביל שיוכל ללמד”.

עד הרגע האחרון

פעם הוא אמר לי, כותב השורות, בעת שהמחלה כבר התגלתה בגופו ושוחחנו על זה:  “כל עוד אדם חי, הוא יכול לעשות תשובה”. עניין התשובה העסיק אדם פנימי כמו ר’ יהושע.

ר’ אדם דיילס ממשיך לספר על ההתמודדות שלו עם המחלה: “במשך כמה שנים הוא נלחם במחלה בכל מיני שיטות רפואה. הוא עבר סבל רב, וניסה דיאטות שונות, העיקר להתרחק מרעלים. הוא לא רצה להכניס לגוף חומרים נגד כאב שמקלקלים את ניקיון הגוף. הוא שכב לעיתים עם כאבים עצומים. היה לו רצון בדעתו להמשיך בזה עד מסירות נפש ממש. כל פעם שכוחותיו חזרו אליו, הוא היה חוזר ללימוד ובתפילה באריכות ולמסור שיעורים ככל שיכל. הוא דבק בעקרונות שלו. הוא גם טען שאדם צריך לגלות מה השליחות שלו בעולם ולדבוק בה, ודרך זה הוא יקבל את כל המצטרך לו. משום כך, הביע צער על דברים שנמנעו ממנו בקיום השליחות, או על זמן שבוזבז על עניינים צדדיים”.

מוסיף ומספר הרב טוביה בולטון: “העקשנות שלו להמשיך ולתת הייתה בלתי רגילה. הוא היה מורה נערץ בבית רבקה. גם כאשר חולה וסבל, היה מגיע במונית כל יום וזה נתן לו כוחות. מעולם לא שמעתי אותו מתלונן על הסבל הרב שעבר. הוא החלים מניתוחים באופן נסי, הרופאים ממש התפלאו שהוא חי. אני חושב שזה נובע מהיותו אדם פנימי, ומכך שלקח ברצינות את לימוד החסידות ואת עבודת המידות.

“אחד הדברים שנשארו לי ממנו, זו היכולת שלו להיות שמח, לצחוק באמת מכל הלב, לא להתייאש גם במצבים קשים, ולהמשיך לתת ולהשפיע לעולם ממה שיש לו עד הרגע האחרון.

אשתו של ר’ יהושע מספרת לנו את הסיפור המצמרר הבא: “בערך חודש ושבוע לפני פטירתו, הוא התקשר למשפחתו בארה”ב, אמו ושתי אחיותיו, וביקש שיבואו לבקרו בארץ ישראל. בהשגחה פרטית, טיסתן נקבעה לחודש אלול. הן הגיעו ביום שלישי י’ באלול וקבעו לקיים מפגש משפחתי ביום רביעי י”א אלול, יחד עם אח נוסף שחי בארץ ישראל. זה היה כארבעים יום לפני פטירתו, כנראה נשמתו חשה בפרידה הקרובה… הייתה זו התוועדות הפרידה שלו, סגירת מעגל, ממש יום לפני…

“בימים שלפני המפגש היה לו קשה להישאר ערני. המחלה והטיפולים החלישו אותו מאד. הוא שכב על המיטה עם עיניים עצומות, ממש גמור. ביום המפגש התחולל נס והוא פתאום התעורר לחיים, ה’ נתן לו כוחות, והוא התיישב עם משפחתו, ושוחח איתם בדעה צלולה לחלוטין משך כשעתיים. המפגש הזה היה חשוב לו מאד כדי לסגור מעגל, לסכם, ולאחד את כולם. הוא ביקש מהם סליחה, אמר להם כמה הוא אוהב אותם וכמה הם יקרים לו, וכמה הם מוסיפים לחייו”.

בשלב זה מציעה הגב’ דאשיף שנצפה בוידיאו מאותו המפגש. קשה לתאר את התחושה וההשפעה, לראות אדם שהכרת שעות לפני פטירתו. בוידיאו רואים אותו יושב על מיטתו וסביבו בחצי מעגל בני משפחתו. הוא מדבר לאט ושוקל את דבריו, ובכל מילה ניכרת המון קירבה, רגישות וחכמה. הם חולקים רגשות ומשוחחים על הילדות, על החינוך, על הקשר שהוא מצא לבורא עולם וחזרתו בתשובה, והכל עם המון עדינות ורגש.

בשלב מסוים ר’ יהושע מדבר על חופש, על היות האדם חופשי, ומסביר שאדם חופשי הוא אדם שמאיר, ואילו אדם שהוא עבד, אינו מאיר. הוא הסביר שלהיות משועבד מתחלק לכל מיני סוגים - שיעבוד ליצר הרע, שיעבוד לאדם מסוים, לצורת חשיבה מסוימת ובעצם שעבוד לכל דבר שאינו נטו אלוקות, זה תחת גדר של שעבוד, וזה קשור עם הנפש הבהמית הלא מבוררת. שעבוד כזה בעצם מעלים ומסתיר את הנשמה האלוקית. ומאחר שהנשמה מטבעה היא מאירה, אזי, כשאדם חופשי מכל ההסתר וההעלם על הנשמה אז הוא אדם מאיר.

בהמשך שאלה אותו אמו שאלה נוקבת: “אחרי שה’ נתן לך כל–כך הרבה סבל מהמחלה הזאת, איך אתה מרגיש לגבי הקב”ה והאמונה שלך בו?”. ר’ יהושע, שיש לזכור שבאותה שעה עבודת ה’ שלו הייתה מוגבלת מאוד עקב החולי והחולשה, מביט בה ואומר את המילים הבאות: “תראי אותי - למרות שבקושי אני מסוגל לקיים כעת מצוות, מעולם לא הרגשתי כל כך קרוב ומחובר לקב”ה!” מתשובתו זו, למדו רבים משהו על הקשר העצמי שיש לכל יהודי עם בורא עולם.

   

בהשגחה פרטית עזב ר’ יהושע את העולם בחודש הרחמים, חודש התשובה. הוא נפטר בי”ג באלול תשע”ו, ביום ההולדת של בנו שנפטר שנים מספר קודם לכן, הילד יוסף חיים דאשיף.

מספר ר’ אדם דיילס: “לאחר פטירתו התעורר דיון לגבי מקום קבורתו, אם ברחובות או בהר הזיתים. הרב גלוכובסקי הגיע לביתו עם נציג חברה קדישא. חשבו לדחות את שעת ההלוויה כדי לתת סיכוי לבנו להגיע מארגנטינה. נציג ה’חברה קדישא’ חשש שזה יגרום חילול שבת ליהודים שאינם שומרי שבת ומגיעים להלוויה”.

מוסיפה רעייתו ומספרת: “ביום בו נפטר בננו יוסף חיים, בעלי היה בעוגמת נפש גדולה. כאשר הרב גלוכובסקי ונציג החברה קדישא דנו במקום קבורת הילד, סיפר נציג החברה קדישא שקמה חלקה חדשה לקבורת ילדים שנתרמה על ידי גביר בעילום שם בהר הזיתים בירושלים. זו הייתה נחמה גדולה עבור בעלי, והוא הסכים. כשנזכרתי בכך, היה לי ברור שהר הזיתים הוא גם המקום עבורו”.

 

Reader Comments

There are no comments for this journal entry. To create a new comment, use the form below.

PostPost a New Comment

Enter your information below to add a new comment.

My response is on my own website »
Author Email (optional):
Author URL (optional):
Post:
 
All HTML will be escaped. Hyperlinks will be created for URLs automatically.