Share

Search
BeisMoshiach.org
Web
תגים
ששים שנה לייסוד הרשת "עשה לך רב" ##910 #1000 #1001 #1002 #1003 #1004 #1005 #1006 #1007 #1008 #1009 #1010 #1012 #1013 #1014 #1015 #1016 #1017 #1018 #1019 #1020 #1021 #1022 #1023 #1024 #1025 #1026 #1027 #1028 #1029 #1030 #1031 #1032 #1033 #1034 #1035 #1036 #1037 #1038 #1039 #1040 #1041 #1042 #1043 #1044 #1045 #1046 #1048 #1049 #1050 #1051 #1052 #1053 #1054 #1055 #1056 #1057 #1058 #1059 #1060 #1061 #1062 #1063 #1064 #1065 #1066 #1067 #1068 #1069 #1070 #1071 #1072 #1073 #1074 #1075 #1076 #1077 #1078 #1079 #1080 #1081 #1082 #1083 #1084 #1085 #1089 #1090 #1091 #1092 #1093 #1094 #1095 #1096 #1097 #1098 #1099 #1100 #1101 #1102 #1103 #1104 #1106 #1107 #1108 #1109 #1110 #1111 #1112 #1113 #1114 #1115 #1116 #1117 #1118 #1119 #1120 #1121 #1122 #1124 #1125 #1126 #1128 #1129 #1130 #1136 #1137 #1138 #1139 #1140 #1141 #1144 #1146 #215 #380 #825 #826 #827 #828 #829 #830 #831 #832 #833 #834 #835 #836 #837 #838 #839 #840 #841 #842 #843 #844 #845 #846 #847 #848 #849 #850 #851 #852 #853 #854 #855 #856 #857 #858 #859 #860 #861 #862 #863 #864 #865 #866 #867 #868 #869 #870 #871 #872 #873 #874 #875 #876 #877 #878 #879 #880 #881 #882 #883 #884 #885 #886 #887 #888 #889 #890 #891 #892 #893 #894 #895 #896 #897 #898 #899 #9 #90 #900 #901 #902 #903 #904 #905 #906 #907 #908 #909 #910 #911 #912 #913 #914 #915 #916 #917 #918 #919 #920 #921 #922 #923 #924 #925 #926 #927 #928 #929 #930 #931 #932 #933 #934 #935 #936 #937 #938 #939 #940 #941 #942 #943 #944 #945 #946 #947 #948 #950 #951 #952 #953 #954 #955 #956 #957 #958 #959 #960 #961 #962 #964 #966 #967 #968 #969 #970 #971 #973 #974 #976 #977 #978 #979 #980 #981 #982 #983 #984 #985 #986 #988 #989 #99 #990 #991 #992 #993 #994 #995 #996 #997 #998 #999 100 שנה למלחמת עולם הראשונה 120 שנה להתייסדות ישיבת תומכי תמימים 770 974 א' כסלו אבלות אגרות קודש אגרות קודש בפרסום ראשון אגרות קודש מתורגמות בפרסום ראשון אגרות תשל"ח אדמו"ר הזקן אדמו"ר הריי"צ אדר אהבת ישראל אוסטרליה אוצרות גנוזים אורות התניא בכלים דתיקון אורחים אחר מיטתו של הרב אחרוןחביב איטליה אייר איך ללמד חסידות לקהל הרחב אימון אישי אימון אישי אימוץ אירופה אירן אלול אליהו אמונה אמור אנ"שליחות אסירי ציון אסירים אפית מצות אקטואליה חב"דית ארגנטינה ארה"ב ארץ ישראל ב' איר ב' ניסן בא באור החסידות באר שבע בבא סאלי בדידי הווה עובדא בדפוס בהעלותך בהר–בחוקותי בוא נתוועד על זה בטחון בין המצרים ביקור חולים בית ספר למלאכה בית רבקה בלק במדבר במלאת מאה שנים לפרוץ מלחמת העולם הראשונה בני נח בעל שם טוב בעלז בעקבות הנבואה בראי העתונות ברוסיה הקומוניסטית ברזיל בריאות ברית מילה ברכת כהנים בר-מצווה ברסלב בשבילי ההיסטוריה בשליחות המלך בשם אומרם ג' השבועות ג' תמוז גאולה ומשיח גדולי ישראל גוש קטיף גיוס לצבא גיור גיל השידוכים גלגולה של נשמה גליון 1000 גליל גמילות חסדים גן ישראל גני ילדים דבר המערכת דבר מלכות דולרים דידן נצח דמות חסידית ה' אייר ה' טבת הבבא סאלי הבעל שם טוב הגות וואך הדפסת התניא ההתוועדות ב-770 הודו היסטוריה חב"דית היסטוריה חסידית היסטוריה מזווית חב"דית הכותל הכנסת אורחים הלכה המזכיר המקדש וכליו הפצת המעיינות הפרשה החסידית הצלת פליטי השואה הקהל הרב אברהם חיים נאה הרב חדקוב הרבי הרבי הריי"צ הרבי הרש"ב הרבי והאמן הרצלי'ה השואה השליחות לכיבוש אוסטרליה התוועדות‭ ‬חסידותית התקשרות התקשרות בצפון אפריקה התשובה ז' אדר זיו הפרשה זיכרון להולכים זיכרונות מבית אדמו"ר מהורש"ב זכרונות הרב סעדיה מעטוף ע"ה זכרונות חסידיים ח"י אלול חברון חג המו"צים חג סוכות חג שבועות חדש בעולם התורני חדשות חוזרים לישיבה חוני חופשה חטא המרגלים חיים חסידיים חיים של שליחות חיים של שליחות חינוך חירות חלֹוֹם חייו חמשה עשר באב חנוכה חסד חקת חשבון נפש חת"ת חתונה ט' אדר ט' כסלו ט"ו אלול ט"ו באב ט"ו בסיוון ט"ו בשבט טור אורח טור‭ ‬אישי טור למחשבה טורקיה טכנולוגיה בשירות הגאולה י' טבת י' שבט י"א ניסן י"ב תמוז י"ג אלול י"ג ניסן י"ט כסלו י"ט כסלו / מאמר בפירסום ראשון יד לאחים יובל לקבוצה יום הולדת יום ירושלים יום כיפור יומן המאסר יומן טוביה זילברשטרום. יומנו של תמים ב-770 יוסף י'ז תמוז יחידות אצל הרבי ילדי ישראל ימי בראשית ימים נוראים ימים נראים יפן יציאת מצרים ירושלים ישראל ארי'ה לייב כ‭' ‬מנחם‭ ‬אב‭ / ‬יום‭ ‬ההילולא כ' מנחם-אב כ' מרחשון כ"ב שבט כ"ד טבת כ"ד טבת כ"ז אדר כ"ז אדר / הגות וואָך כ"ח ניסן כ"ח סיון כ"ף במר-חשוון כוס של ברכה כותבים למערכת כינוס שלוחים כסלו כפר חבד כפר יונה כשרות כתבי יד בפרסום ראשון ל"ג בעומר ל"ג בעומר / בדידי הווה עובדא ל"ג בעומר / סקירה ל"ג בעומר / פתגמים ל"ג בעומר / שולחן-החג לדמותו של חסיד לדמותו של שליח לומדים ובונים מקדש לחיות עם הזמן - בעניני הגאולה ליל הסדר אצל הרבי ליל סדר ליל סדר לימוד חסידות לקהל הרחב לימוד רמב"ם לימוד תורה ליקוי חמה לכתחילה אריבער לקראת ג' תמוז לקראת י' שבט לקראת י"א ניסן לקראת כינוס השלוחים לקראת תשרי לשלום בית מאה שנה למלחמת עולם הראשונה מאוצר המלך מאחורי הקלעים מאמר הגות מבט אישי מבט חסדי מבצע הקהל מבצע יום הולדת מבצע מזוזה מבצע משיח מבצע נש"ק מבצע תפילין מבצעים מבצעים מדור הניגון מדין מדע מדקדקים בדבר מלכות מה אומר הרבי מהורש"ב מהר"ש מואב מופתים בשליחות מזווית חסידית מחיי התמימים מחנה קיץ מחשבה חסידית מיהו יהודי מכות מצרים מלחמת המפרץ מלחמת יום כיפור מלחמת לבנון מלחמת ששת הימים ממשיח וגאולה מנורה מנחם-אב מערת המכפלה מפגש איש מפי חסידים מפי כתבם מצוייני צה"ל מקווה מקסיקו מרבין בשמחה מרוקו מרחשון משה רבינו משולחן ההלכה משיח אין גאזעטן משיח בפרשה משיח וגאולה משיח וגאולה משיח וגאולה \ ודע מה שתשיב משיח וגאולה בעשרת המבצעים משפיע משקיעים בחינוך מתוועדים בדבר מלכות נזכרים ונעשים ניגון ניסן נס בצפת נקודת מלכות נשיא נשים סדר ניגונים סיון סיפור סיפור‭ ‬ולקחו סיפור‭ ‬חיים סיפור‭ ‬חיים סיפור לפורים סיפור מבצעים סיפורי מופת סיפורים ופתגמים סיפורים קצרים סכנת האינטרנט סכנת האינטרנט סליחות סעודת מלווה מלכה ספירת העומר ספר תורה ספרד סקירה עוורים עמלק ערי מקלט עשר שנים לגירוש עשרה בטבת פאה נכרית פדיון הבן פולטבה פורים פורים–קטן פטרבורג פינחס פסח פסח שני פעילות פעילות חב"דית פפרשת אמור פרה אדומה פרוייקט מיוחד | חי וקיים פרופיל חסידי פרשת אחרי-מות פרשת אמור פרשת בא פרשת בהר פרשת בחוקותי פרשת בלק פרשת במדבר פרשת בשלח פרשת דברים פרשת דרכים פרשת החודש פרשת וארא פרשת ואתחנן פרשת ויגש פרשת ויחי פרשת ויצא פרשת ויקהל פרשת ויקרא פרשת וירא פרשת וישב פרשת וישלח פרשת חוקת פרשת חיי שרה פרשת יתרו פרשת כי-תבוא פרשת כי-תצא פרשת כי-תשא פרשת לך-לך פרשת מטות פרשת מסעי פרשת מצורע פרשת מקץ פרשת משפטים פרשת נח פרשת נצבים פרשת נשא פרשת עקב פרשת פקודי פרשת צו פרשת קדושים פרשת קורח פרשת ראה פרשת שופטים פרשת שלח פרשת שמות פרשת שמיני פרשת תולדות פרשת תזריע פרשת תזריע-מצורע פרשת תצווה פרשת תרומה פתח תקוה צבאות השם צדקה צה"ל צו צוק איתן ציפייה לגאולה ציצית צמח צדק צפון אפריקה צפת צרפת קאמפ קידוש קידוש לבנה קנאת אחים קרבנות קרבנות הנשיאים קרח קרית גת קרן מחנה ישראל קשרים עם הרבי ר' עזריאל זעליג סלונים ראיון ראש השנה ראשון לציון רב לוי יצחק רב שיח רבי רבי זוסיא מאניפולי רבי רי"יץ רבי רש"ב רבנים רבנית חיה מושקא רבנית חנה רדיו רובשקין רוסיה רחל אמנו רמב"ם רפואה רש"ג רשב"י ש שבועון שהוא שליח שבועות שבת שבת בראשית שבת הגדול שבת חזון שו"ת חינוך שואת אירופה שולחן-השבת שופר שידוך שיעור תניא - חוצה יבשות ונשמות שלום בית שלֹח שליחות שליחות בצל הסכנה שלימות הארץ שלימות הארץ שמחה שמחות בית השואבה שמחת תורה שמחת תורה בליובאוויטש שמיטה שמירת הלשון שנה מעוברת שצעדרין שקלים תומכי תמימים תורה והוראה תורת המלך תימן תל אביב תלמוד תמוז תמונות מספרות תניא תעניות תפילה תשובה תשעה באב תשרי תשרי אצל הרבי
Visitor Feed
Sunday
Feb052017

להוסיף, בשמחה!

מהענינים המיוחדים שיכולים ללמוד מהנהגתו של בעל ההילולא: א) לא להסתפק עם הישגי העבר. ב) עבודת השם  צריכה להיעשות בשמחה * משיחות ש״פ בא, ד׳ שבט ה׳תשמ״ח. מוגה תרגום מאידיש

לע”נ הרב רחמים ב”ר יואב אנטיאן ע”ה

א. שבת זה הוא השבת שלפני — ומיני׳ מתברך — עשירי בשבט, יום ההסתלקות–הילולא דכ״ק מו״ח אדמו״ר.

ושייכות מיוחדת לשבת זה עם יום ההילולא, שהרי, כבר בשבת מתחילים לעסוק בעניני ההילולא — כידוע פרטי ההנהגות על–פי מנהג ישראל בשבת שלפני ההילולא, עלי׳ לתורה, וכיו״ב (״נהרא נהרא ופשטי׳״).

ועל אחת כמה וכמה ביום הילולא של צדיק, שביום הסתלקותו (ועל דרך זה ביום ההילולא שלו מידי שנה), ״כל מעשיו ותורתו ועבודתו אשר עבד כל ימי חייו״ עולים ונכללים למעלה, ו״מתגלה ומאיר בבחינת גילוי מלמעלה למטה .. ופועל ישועות בקרב הארץ״.

ובפרט ביום ההילולא של נשיא הדור, ש״הנשיא הוא הכל״, ובלשון הרמב״ם ״לב כל קהל ישראל״ — מובן, שיום ההילולא שלו וההכנות לכך בשבת שלפניו שייכים לכל אחד ואחד שבדור.

וזהו גם היסוד להצעה שבשבת שלפני עשירי בשבט יעלה כל אחד לתורה, שהרי יום ההילולא של הנשיא שייך לכל יהודי, ״הוא הכל״.

ובפרט בשנה זו שהשבת שלפני יום ההילולא הוא שבת פרשת בא, והרי ההסתלקות (בשנת תש״י) היתה בשבת פרשת בא.

ומזה מובן שהשבת שלפני עשירי בשבט (ובודאי ביום עשירי בשבט) הוא זמן זכאי ועת רצון וצריכים לנצלם כדי להתחזק ב״כל מעשיו ותורתו ועבודתו״ של בעל ההילולא, ללכת “בדרך ישרה אשר הורנו מדרכיו ונלכה באורחותיו נצח סלה ועד”.

ב. ויובן בפרטיות יותר בהקדם הביאור בדיוק לשון הרמב״ם הנ״ל בנוגע למלך ונשיא שהוא ״לב כל קהל ישראל״. שפירוש הדבר בפשטות: כשם שחיות כל הגוף תלוי בלב כך חיות ״כל קהל ישראל״ תלוי במלך.

אלא שעדיין צריך להבין: חיות הגוף הרי תלוי בעיקר במוח שבראש, ואדרבה: ״עיקר משכן הנשמה״ במוחין שבראש, וממנו נמשך חיות לכל אברי הגוף (גם ללב). ואם–כן מדוע מדמה הרמב״ם מלך ללב ולא למוח?

ונוסף לזה: ענינו של המלך הוא שמנהיג את העם — ״אשר יוציאם ואשר יביאם״. וזהו בדוגמת הראש המנהיג את כל אברי הגוף [ולכן מצינו בכמה מקומות שהמלך נקרא ״ראש״], ואם–כן מדוע מדמה הרמב״ם את המלך ללב?

ויש לומר הביאור בזה:

המעלה שבהשפעת הלב לאברי הגוף לגבי השפעת המוח אליהם היא בכך שאברי הגוף מקבלים מהלב את אותה החיות.

מה שאין כן החיות הנשפעת (בגלוי) לאברי הגוף מהמוח שבראש, היא באופן שכל אבר מקבל ״חיות וכח״ השייך לו ״כפי מזגו ותכונתו, העין לראות והאוזן לשמוע והפה לדבר והרגלים להלוך״.

ויש להוסיף: שאפילו הרצון המלובש במוח שבראש, המנהיג את כל האברים, הנה אף על פי שענין וגדר הרצון נמצא בכל האברים בשוה — הרצון ״להניע הרגל״ הוא שוה לרצון ״להניע הראש״, ואפילו — לרצון להשכיל –

הנה מובן בפשטות שבפועל הם רצונות שונים: רצון להניע הרגל, רצון להניע הראש, רצון להשכיל.

מה שאין כן החיות הנמשך מן הלב לכל אברי הגוף הוא באופן שכל האברים מקבלים אותה החיות. וכפי שרואים בפשטות, שמהלב נמשך דם לכל האברים — בכל האברים אותו הדם.

ומכיון שבדם מלובש החיות — ׳׳כי הדם הוא הנפש״ — הרי מובן, שבכל האברים נמשך אותו החיות.

ועל פי זה יובן מה שכתב הרמב״ם שהמלך הוא ״לב כל קהל ישראל״ — כי נוסף על זה שהמלך מנהיג את העם, ומשפיע אליו כל צרכיו (לכל אחד ואחד צרכיו), שמצד זה נקרא ״ראש הדור״, הרי הוא גם משפיע (ויש לומר, שאדרבה, זהו עיקר ענינו) אל העם מענינו (של המלך) הוא, שזה נשפע לכולם בשוה.

וכפי שמצינו בנוגע לקריאת פרשיות התורה שהמלך הי’ קורא ב״הקהל״ בתור שלוחו של הקב״ה, ״להשמיע דברי הא–ל״, שלכל אחד ואחד [״חכמים גדולים״ ואלה שאינם מבינים פירוש המילות כי לא מבינים בלשון הקודש] נשפע אותו הענין (ד)״דברי הא–ל״.

ג. ומזה מובן בנוגע לנשיאי ישראל שבכל דור, שבנוסף לההוראות שכל נשיא נותן לאנשי דורו [הן הוראות כלליות והן הוראות פרטיות], הרי הוא גם משפיע אליהם מענינו הוא (של הנשיא), על–ידי הנתינת–כח שנותן להם לעשות (על כל פנים) ״אפס קצהו ושמץ מנהו״ מעבודתו בקודש.

ומכיון שהנשיא הוא ״לב כל קהל ישראל״ — יש לומר, שהענינים שאנשי הדור מקבלים מהנשיא [ובפרט ה״הוראות״ שלמדים מהנהגתו של הנשיא] — הרי הם תפקידו המיוחד של הדור הזה.

ועל–דרך הידוע בפירוש מאמר רז״ל ״במאי הוי זהיר טפי״, שלכל אחד יש מצוה הנוגעת אליו במיוחד, שבה מאיר (זהיר מלשון זוהר ואור) ביותר האור אלקי, ועד שמצוה זו היא ה״שער״ לכל המצוות שמקיים, שלכן צריך להיות ״זהיר (כפשוטו) טפי״ במצוה זו.

ד. מהענינים המיוחדים שיכולים ללמוד מהנהגתו של כ״ק מו״ח אדמו״ר נשיא דורנו (בעל ההילולא דעשירי בשבט) — ענינים הנוגעים במיוחד לדורנו זה, כנ״ל:

א) לא להסתפק עם ההישגים של העבר, אלא להוסיף עוד בזה במשך כל הזמן כו’.

הן בעבודתו עם עצמו, והן בעבודה דהפצת היהדות והפצת המעיינות חוצה.

ב) כל ענין בעבודת השם (הן בעבודתו עם עצמו, והן העבודה להשפיע על הזולת) צריכה להיעשות בשמחה ובטוב לבב.

ונוסף לזה: ההשפעה על הזולת צריכה להיות באופן כזה, שתגרום לשמחה ותענוג גם אצל הזולת.

ושני ענינים אלו מרומזים בשמו של בעל ההילולא — ״יוסף יצחק”:

״יוסף״ — מלשון הוספה. להוסיף כל הזמן, הן בנוגע לעבודה עם עצמו, והן בנוגע לעבודה ד״יוסף ה׳ לי בן אחר״, להשפיע ולפעול על יהודי שהוא במצב ד״אחר״ ולעשות ממנו ״בן״. ועל דרך זה אם בענין אחד הוא עדיין ״אחר״ — שיהי׳ גם בענין זה ״בן״.

ו״יצחק״ — מלשון צחוק ותענוג, שכל ענין בעבודת השם יעשה מתוך תענוג ושמחה.

וצחוק ותענוג זה, לא רק בנוגע לעצמו אלא גם (כנ”ל) בנוגע לזה שצריכים לקרבו ליהדות, שהתקרבותו לתורה ומצוות תהי׳ (לא מצד יראת העונש וכיו״ב, אלא) על ידי זה שמרגיש הטוב טעם ותענוג שיש בתורה ומצוות.

וגם זה מרומז בשם ״יצחק״, על שם ״כל השומע יצחק לי״ — ״כל השומע״ שנולד עוד ילד יהודי, כלומר, שניתוסף ביהדות, הרי זה מוסיף אצלו שמחה ותענוג.

ה. ועוד ענין בזה:

שני השמות (״יוסף יצחק״) קשורים עם הגאולה העתידה [שלכן מתחילים שניהם באות יו״ד המשמשת בלשון עתיד]:

״יוסף״ — ״על שם שעתיד הקב״ה להוסיף ולגאול את ישראל ממלכות הרשעה כשם שגאל אותם ממצרים, דכתיב והי׳ ביום ההוא יוסיף ה׳ שנית ידו וגו׳״:

ועל דרך זה בנוגע ל״יצחק״ — לשון עתיד, כי לעתיד לבוא יתגלה ה״צחוק ותענוג העליון״.

ויש לומר, שהשייכות ד״יוסף״ ו״יצחק״ לגאולה העתידה היא גם מצד זה שהעבודה דלעתיד לבוא תהי׳ באופן ד״יוסף״ ו״יצחק”:

מכיון שלעתיד לבוא לא יצטרכו להתעסק וללחום ולבטל ענינים בלתי–רצויים, כי ״ואת רוח הטומאה אעביר מן הארץ״ — במילא תהי׳ העבודה רק להוסיף (״יוסף״) בקדושה גופא, ״ילכו מחיל אל חיל״ להמשיך ״אורות נעלים ביותר״.

וכל הענינים שישראל יפעלו בעולם, יתקבלו בעולם (לא בדרך כפי׳, אלא) מתוך שמחה ותענוג.

ו. ועל–פי הידוע שתיבה המתחלת באות יו״ד מורה הן לשון עתיד והן לשון הוה (תמידות) — יש לומר, שהענינים ד״יוסף״ ו״יצחק״ בעבודת ה׳ עתה (הוספה ותענוג) והענינים ד״יוסף״ ו״יצחק״ שיהיו לעתיד לבוא, יש ביניהם קשר ושייכות:

כל הענינים דלעתיד לבוא תלויים ב״מעשינו ועבודתינו״ עתה. ולכן, על–ידי העבודה עכשיו באופן ד״יוסף״ ו״יצחק״ (להוסיף בתורה ומצוות (״יוסף״) מתוך שמחה ותענוג (״יצחק״)) באים לזמן ד״יוסף ה׳ שנית ידו״ ול״צחוק ותענוג העליון״ שיהי׳ בגאולה העתידה.

ולכן עבודה זו היא תפקידו המיוחד של דורנו (כנ״ל ס״ג) דור האחרון של הגלות, שתפקידו להביא את הגאולה.

ז. המסקנה וההוראה מכל האמור לעיל בנוגע לפועל:

החל משבת זו (לפני יום ההילולא דעשירי בשבט) ובימים שלאחרי זה — צריך כל יהודי [ובפרט אלו שזכו לראות את כ״ק מו״ח אדמו״ר, או להתאחד עמו על–ידי לימוד תורתו] להתכונן ליום ההילולא של נשיא דורנו, ״לב כל קהל ישראל״ שבדור,

על–ידי קבלת החלטות טובות, ולהביאם לפועל, להתחזק בהליכה ״בדרך ישרה אשר הורנו מדרכיו ונלכה באורחותיו נצח סלה ועד״, החל מלימוד תורתו, ותורה בכלל, ובאופן כפי שבעל ההילולא תבע, שלימוד התורה של יהודי צריך להיות באופן שלא רק הוא לומד תורה (ועד שמתאחד עמה ב״יחוד נפלא שאין יחוד כמוהו ולא כערכו נמצא כלל כו’״), אלא שהתורה מלמדת אותו כיצד עליו להתנהג.

ו״גדול תלמוד שמביא לידי מעשה״ — קיום המצוות בהידור, ובפרט בכל הפעולות שבעל ההילולא יסד, ובכללות — הפצת התורה והיהדות והפצת המעיינות חוצה.

ובמיוחד:

לעורר ולפרסם בכל מקום ומקום שיעשו בעוד מועד את ההכנות המתאימות לכל הענינים ומנהגים הקשורים עם יום ההילולא (שכבר נדפסו בפרטיות) — בנוגע לתפלות היום: הוספה בלימוד התורה, כולל לימוד תורתו של בעל ההילולא: הוספה מיוחדת בנתינת הצדקה, וכו’:

ועוד וגם זה עיקר: לארגן שביום ההילולא תהיינה התוועדויות בכל מקום ומקום, באופן ד״ברוב עם הדרת מלך״ — בכל מקום מתאים לפי תנאי המקום והזמן בכדי שיהי׳ ״ברוב עם״ עד כמה שאפשר.

וההכנות לזה בעוד מועד צריכים להיות במיוחד בשנה זו, כאשר יום ההילולא חל בערב שבת, שבו ביום קשה לערוך התוועדות ״ברוב עם״, כיון שעסוקים בהכנות לשבת. ועל דרך זה בליל שבת, כיון שצריך לסעוד סעודת שבת ביחד עם בני ביתו וכו’, ואפילו ביום השבת — גם זה מוגבל רק לאלו הנמצאים בסמיכות מקום.

ולכן צריך כבר עתה להתחיל בהכנות כיצד ומתי לערוך ההתוועדות בימים שלאחרי יום ההילולא,

ומה טוב — שיעשו התוועדות הן ביום ההילולא, או בשבת שלמחרתו, והן בימים שלאחרי זה — באופן וזמן המתאים שיותר יהודים ישתתפו בזה, באופן ד״ברוב עם הדרת מלך״.

ובהתוועדות זו בקשר עם יום ההילולא יתחזקו כולם יחד ללכת ״בדרך ישרה אשר הורנו מדרכיו כו’״, בכל הפרטים הנ״ל,

ובהדגשה: באופן ד״יוסף״ — הוספה ועלי׳ בכל עניני טוב וקדושה, ו״יצחק״ — מתוך שמחה, המקיפה את כל מציאותו.

ובאופן ש״יוסף״ (הוספה) ו״יצחק״ (שמחה) המקיפה גם את חלקו בעולם, על ידי זה שיהודי מנצל דברי הרשות ״לשם שמים״ ו״בכל דרכיך דעהו״, שהוא (אינו פורש מהם, אלא) משתמש בהם גופא ״לשם שמים״ ו״דעהו״. ואז צריך להתוסף בזה. ובודאי נותן הקב״ה הברכות והאפשרות לכך שיהי׳ באופן מתמיד (“יוסף״), עוד ועוד, בבני חיי ומזוני רויחי ובכולם רויחי, כיון שהוא מנצל את הכל לשם שמים כו’.

וזה נעשה הכנה קרובה לשלימות הגילוי של ״יוסף״ ו״יצחק״ בגאולה האמיתית והשלימה, שאז יהי׳ ״בא אל פרעה״, ״דמיני׳ אתפריעו ואתגליין כל נהורין״, ו״ויהי בשלח פרעה את העם״, לא רק ביטול הגלות, אלא פרעה וגלות בעצמם עוזרים ו״שולחים״ יהודים מהגלות,

ועד ל״אז ישיר״, השירה העשירית, ו״שר לא נאמר אלא ישיר מכאן לתחיית המתים מן התורה״ — ו״הקיצו ורננו שוכני עפר״, ובעל ההילולא בתוכם ובראשיתם,

וביחד עמם — כל יהודי דורנו זה, נשמות בגופים. ואף על פי שכתוב שאצל כל יהודי צריך להיות ״אל עפר תשוב״, על כל פנים ״שעה אחת קודם תחיית המתים״ — מובן, שעתה אפשר לצאת ידי חובת ״ואל עפר תשוב״ בעבודה רוחנית — עבודת הביטול (עפר), ענין המיתה בעבודה רוחנית.

והולכים כולם יחד לארץ הקודש,  לירושלים עיר הקודש, בבית המקדש השלישי, ובאופן ד״אחישנה״, לא עיכבן אפילו כהרף עין.

Reader Comments

There are no comments for this journal entry. To create a new comment, use the form below.

PostPost a New Comment

Enter your information below to add a new comment.

My response is on my own website »
Author Email (optional):
Author URL (optional):
Post:
 
All HTML will be escaped. Hyperlinks will be created for URLs automatically.