Share

Search
BeisMoshiach.org
Web
תגים
ששים שנה לייסוד הרשת "עשה לך רב" ##910 #1000 #1001 #1002 #1003 #1004 #1005 #1006 #1007 #1008 #1009 #1010 #1012 #1013 #1014 #1015 #1016 #1017 #1018 #1019 #1020 #1021 #1022 #1023 #1024 #1025 #1026 #1027 #1028 #1029 #1030 #1031 #1032 #1033 #1034 #1035 #1036 #1037 #1038 #1039 #1040 #1041 #1042 #1043 #1044 #1045 #1046 #1048 #1049 #1050 #1051 #1052 #1053 #1054 #1055 #1056 #1057 #1058 #1059 #1060 #1061 #1062 #1063 #1064 #1065 #1066 #1067 #1068 #1069 #1070 #1071 #1072 #1073 #1074 #1075 #1076 #1077 #1078 #1079 #1080 #1081 #1082 #1083 #1084 #1085 #1089 #1090 #1091 #1092 #1093 #1094 #1095 #1096 #1097 #1098 #1099 #1100 #1101 #1102 #1103 #1104 #1106 #1107 #1108 #1109 #1110 #1111 #1112 #1113 #1114 #1115 #1116 #1117 #1118 #1119 #1120 #1121 #1122 #1124 #1125 #1126 #1128 #1129 #1130 #1136 #1137 #1138 #1139 #1140 #1141 #1144 #1146 #215 #380 #825 #826 #827 #828 #829 #830 #831 #832 #833 #834 #835 #836 #837 #838 #839 #840 #841 #842 #843 #844 #845 #846 #847 #848 #849 #850 #851 #852 #853 #854 #855 #856 #857 #858 #859 #860 #861 #862 #863 #864 #865 #866 #867 #868 #869 #870 #871 #872 #873 #874 #875 #876 #877 #878 #879 #880 #881 #882 #883 #884 #885 #886 #887 #888 #889 #890 #891 #892 #893 #894 #895 #896 #897 #898 #899 #9 #90 #900 #901 #902 #903 #904 #905 #906 #907 #908 #909 #910 #911 #912 #913 #914 #915 #916 #917 #918 #919 #920 #921 #922 #923 #924 #925 #926 #927 #928 #929 #930 #931 #932 #933 #934 #935 #936 #937 #938 #939 #940 #941 #942 #943 #944 #945 #946 #947 #948 #950 #951 #952 #953 #954 #955 #956 #957 #958 #959 #960 #961 #962 #964 #966 #967 #968 #969 #970 #971 #973 #974 #976 #977 #978 #979 #980 #981 #982 #983 #984 #985 #986 #988 #989 #99 #990 #991 #992 #993 #994 #995 #996 #997 #998 #999 100 שנה למלחמת עולם הראשונה 120 שנה להתייסדות ישיבת תומכי תמימים 770 974 א' כסלו אבלות אגרות קודש אגרות קודש בפרסום ראשון אגרות קודש מתורגמות בפרסום ראשון אגרות תשל"ח אדמו"ר הזקן אדמו"ר הריי"צ אדר אהבת ישראל אוסטרליה אוצרות גנוזים אורות התניא בכלים דתיקון אורחים אחר מיטתו של הרב אחרוןחביב איטליה אייר איך ללמד חסידות לקהל הרחב אימון אישי אימון אישי אימוץ אירופה אירן אלול אליהו אמונה אמור אנ"שליחות אסירי ציון אסירים אפית מצות אקטואליה חב"דית ארגנטינה ארה"ב ארץ ישראל ב' איר ב' ניסן בא באור החסידות באר שבע בבא סאלי בדידי הווה עובדא בדפוס בהעלותך בהר–בחוקותי בוא נתוועד על זה בטחון בין המצרים ביקור חולים בית ספר למלאכה בית רבקה בלק במדבר במלאת מאה שנים לפרוץ מלחמת העולם הראשונה בני נח בעל שם טוב בעלז בעקבות הנבואה בראי העתונות ברוסיה הקומוניסטית ברזיל בריאות ברית מילה ברכת כהנים בר-מצווה ברסלב בשבילי ההיסטוריה בשליחות המלך בשם אומרם ג' השבועות ג' תמוז גאולה ומשיח גדולי ישראל גוש קטיף גיוס לצבא גיור גיל השידוכים גלגולה של נשמה גליון 1000 גליל גמילות חסדים גן ישראל גני ילדים דבר המערכת דבר מלכות דולרים דידן נצח דמות חסידית ה' אייר ה' טבת הבבא סאלי הבעל שם טוב הגות וואך הדפסת התניא ההתוועדות ב-770 הודו היסטוריה חב"דית היסטוריה חסידית היסטוריה מזווית חב"דית הכותל הכנסת אורחים הלכה המזכיר המקדש וכליו הפצת המעיינות הפרשה החסידית הצלת פליטי השואה הקהל הרב אברהם חיים נאה הרב חדקוב הרבי הרבי הריי"צ הרבי הרש"ב הרבי והאמן הרצלי'ה השואה השליחות לכיבוש אוסטרליה התוועדות‭ ‬חסידותית התקשרות התקשרות בצפון אפריקה התשובה ז' אדר זיו הפרשה זיכרון להולכים זיכרונות מבית אדמו"ר מהורש"ב זכרונות הרב סעדיה מעטוף ע"ה זכרונות חסידיים ח"י אלול חברון חג המו"צים חג סוכות חג שבועות חדש בעולם התורני חדשות חוזרים לישיבה חוני חופשה חטא המרגלים חיים חסידיים חיים של שליחות חיים של שליחות חינוך חירות חלֹוֹם חייו חמשה עשר באב חנוכה חסד חקת חשבון נפש חת"ת חתונה ט' אדר ט' כסלו ט"ו אלול ט"ו באב ט"ו בסיוון ט"ו בשבט טור אורח טור‭ ‬אישי טור למחשבה טורקיה טכנולוגיה בשירות הגאולה י' טבת י' שבט י"א ניסן י"ב תמוז י"ג אלול י"ג ניסן י"ט כסלו י"ט כסלו / מאמר בפירסום ראשון יד לאחים יובל לקבוצה יום הולדת יום ירושלים יום כיפור יומן המאסר יומן טוביה זילברשטרום. יומנו של תמים ב-770 יוסף י'ז תמוז יחידות אצל הרבי ילדי ישראל ימי בראשית ימים נוראים ימים נראים יפן יציאת מצרים ירושלים ישראל ארי'ה לייב כ‭' ‬מנחם‭ ‬אב‭ / ‬יום‭ ‬ההילולא כ' מנחם-אב כ' מרחשון כ"ב שבט כ"ד טבת כ"ד טבת כ"ז אדר כ"ז אדר / הגות וואָך כ"ח ניסן כ"ח סיון כ"ף במר-חשוון כוס של ברכה כותבים למערכת כינוס שלוחים כסלו כפר חבד כפר יונה כשרות כתבי יד בפרסום ראשון ל"ג בעומר ל"ג בעומר / בדידי הווה עובדא ל"ג בעומר / סקירה ל"ג בעומר / פתגמים ל"ג בעומר / שולחן-החג לדמותו של חסיד לדמותו של שליח לומדים ובונים מקדש לחיות עם הזמן - בעניני הגאולה ליל הסדר אצל הרבי ליל סדר ליל סדר לימוד חסידות לקהל הרחב לימוד רמב"ם לימוד תורה ליקוי חמה לכתחילה אריבער לקראת ג' תמוז לקראת י' שבט לקראת י"א ניסן לקראת כינוס השלוחים לקראת תשרי לשלום בית מאה שנה למלחמת עולם הראשונה מאוצר המלך מאחורי הקלעים מאמר הגות מבט אישי מבט חסדי מבצע הקהל מבצע יום הולדת מבצע מזוזה מבצע משיח מבצע נש"ק מבצע תפילין מבצעים מבצעים מדור הניגון מדין מדע מדקדקים בדבר מלכות מה אומר הרבי מהורש"ב מהר"ש מואב מופתים בשליחות מזווית חסידית מחיי התמימים מחנה קיץ מחשבה חסידית מיהו יהודי מכות מצרים מלחמת המפרץ מלחמת יום כיפור מלחמת לבנון מלחמת ששת הימים ממשיח וגאולה מנורה מנחם-אב מערת המכפלה מפגש איש מפי חסידים מפי כתבם מצוייני צה"ל מקווה מקסיקו מרבין בשמחה מרוקו מרחשון משה רבינו משולחן ההלכה משיח אין גאזעטן משיח בפרשה משיח וגאולה משיח וגאולה משיח וגאולה \ ודע מה שתשיב משיח וגאולה בעשרת המבצעים משפיע משקיעים בחינוך מתוועדים בדבר מלכות נזכרים ונעשים ני"א ניסן ניגון ניסן נס בצפת נקודת מלכות נשיא נשים סדר ניגונים סיון סיפור סיפור‭ ‬ולקחו סיפור‭ ‬חיים סיפור‭ ‬חיים סיפור לפורים סיפור מבצעים סיפורי מופת סיפורים ופתגמים סיפורים קצרים סכנת האינטרנט סכנת האינטרנט סליחות סעודת מלווה מלכה ספירת העומר ספר תורה ספרד סקירה עוורים עמלק ערי מקלט עשר שנים לגירוש עשרה בטבת פאה נכרית פדיון הבן פולטבה פורים פורים–קטן פטרבורג פינחס פסח פסח שני פעילות פעילות חב"דית פפרשת אמור פרה אדומה פרוייקט מיוחד | חי וקיים פרופיל חסידי פרשת אחרי-מות פרשת אמור פרשת בא פרשת בהר פרשת בחוקותי פרשת בלק פרשת במדבר פרשת בשלח פרשת דברים פרשת דרכים פרשת החודש פרשת וארא פרשת ואתחנן פרשת ויגש פרשת ויחי פרשת ויצא פרשת ויקהל פרשת ויקרא פרשת וירא פרשת וישב פרשת וישלח פרשת חוקת פרשת חיי שרה פרשת יתרו פרשת כי-תבוא פרשת כי-תצא פרשת כי-תשא פרשת לך-לך פרשת מטות פרשת מסעי פרשת מצורע פרשת מקץ פרשת משפטים פרשת נח פרשת נצבים פרשת נשא פרשת עקב פרשת פקודי פרשת צו פרשת קדושים פרשת קורח פרשת ראה פרשת שופטים פרשת שלח פרשת שמות פרשת שמיני פרשת תולדות פרשת תזריע פרשת תזריע-מצורע פרשת תצווה פרשת תרומה פתח תקוה צבאות השם צדקה צה"ל צו צוק איתן ציפייה לגאולה ציצית צמח צדק צפון אפריקה צפת צרפת קאמפ קידוש קידוש לבנה קנאת אחים קרבנות קרבנות הנשיאים קרח קרית גת קרן מחנה ישראל קשרים עם הרבי ר' עזריאל זעליג סלונים ראיון ראש השנה ראשון לציון רב לוי יצחק רב שיח רבי רבי זוסיא מאניפולי רבי רי"יץ רבי רש"ב רבנים רבנית חיה מושקא רבנית חנה רדיו רובשקין רוסיה רחל אמנו רמב"ם רפואה רש"ג רשב"י ש שבועון שהוא שליח שבועות שבת שבת בראשית שבת הגדול שבת חזון שו"ת חינוך שואת אירופה שולחן-השבת שופר שידוך שיעור תניא - חוצה יבשות ונשמות שלום בית שלֹח שליחות שליחות בצל הסכנה שלימות הארץ שלימות הארץ שמחה שמחות בית השואבה שמחת תורה שמחת תורה בליובאוויטש שמיטה שמירת הלשון שנה מעוברת שצעדרין שקלים תומכי תמימים תורה והוראה תורת המלך תימן תל אביב תלמוד תמוז תמונות מספרות תניא תעניות תפילה תשובה תשעה באב תשרי תשרי אצל הרבי
Visitor Feed
Thursday
Nov022017

געגועים ויעדים חדשים

כעת, עם יציאתנו לחודשים החולין של השנה, עלינו לעורר את התשוקה והרצון בכל מקום להגיע ל–770. צריך לבוא בעצמנו ולהביא ככל האפשר עוד ועוד יהודים לרבי גם בפשטות ובגשמיות בכל הזדמנות קרובה, ולא להמתין ולחכות רק לתשרי הבא >> התוועדות חסידית עם געגועים, כמיהה וכיסופים

פעמים רבות אני נזכר בשיחת קודש שזכיתי לשמוע מפי הרבי שליט”א מלך המשיח בחודש חשוון תשמ”א. התוועדות זו התקיימה בשבת פרשת לך לך תשמ”א, ואנו, תלמידי ה’קבוצה’ שעמדו לחזור לארה”ק אחרי שנה תמימה ב’בית חיינו’, הרגשנו שהרבי מדבר אישית אלינו. וכך, בכל שנה מחדש, אני נזכר ומתעורר מחדש מאותו מעמד ומאותם דברות הקודש אשר חיים וקיימים לעד, כאילו נאמרו היום ממש.

ההרגשה שלנו אז, לקראת החזרה לאה”ק, הייתה, בלשון החסידות, “קאלאמוטנע”, ובלשון העולם “מזופתת”: שהינו שנה תמימה ב–770, טעמנו טעם שאי אפשר לקבלו בשום מקום אחר בעולם, טעמנו אז והרגשנו את מה שהרבי אומר כמה וכמה פעמים, שאפשר לקבל אפילו “מהקירות של 770”. 770 השפיע עלינו בצורה חזקה.

770 הוא המקום בו הכל סובב סביב הרבי שליט”א מלך המשיח: לומדים רבי, מתפללים רבי, מתוועדים רבי, מדברים רבי, אוכלים רבי, שותים רבי, ישנים רבי, חיים רבי, נושמים רבי, וזוהי כל המציאות בפועל ממש ובפשטות ממש.

הימים והחודשים חלפו להם כל כך מהר (בכלל, כידוע ליודעים, אומרים כי ב–770 הזמן חולף לו במהירות עצומה, פי כמה מבמקומות אחרים…), ועוד לפני שהספקנו לקלוט משהו, כבר הגיע הזמן לחזור לארץ ישראל - להיות רחוקים מן המעיין הנובע חיים. וכדברי הרבי שליט”א שכאשר רק יוצאים מן האסקופה של 770 כבר נמצאים ב”ערי השדה”, על אחת כמה וכמה מעבר לים.

[ובפרט שבאותן שנים, “כלי התקשורת” שישנם היום ועל ידם אפשר ברגע כמימרא להיות מעודכנים במה שקורה, לא היו מצויים כלל. זה לא רק שאי אפשר היה לצפות בכל רגע נתון במה שקורה ב–770 כפי שזה בימינו, אלא אפילו מידע רגיל על מה שקורה אצל הרבי לא זרם לארץ ישראל באופן מסודר. יומן “בית חיינו” לא הודפס עדיין בשום מקום, הטלפונים עלו אז פי כמה וכמה, ורק  לעיתים רחוקות הרשה לעצמו כל אחד להרים טלפון ולשאול מה קורה ב–770.

היו אמנם כמה מוקדי מידע בודדים, אצל ר’ חיים שלום שי’ הלוי סגל בתענך ובעפולה, אצל ר’ לייזר שי’ ליכטנשטיין בירושלים, אצל השלוחים, ובפרט אצל ר’ שמואל גרייזמן ור’ יוס’ל ליברוב ועוד, אבל לא זו הייתה השפה הכללית.

זכורני שבאחד מימי ראשון בשעות הבוקר הגעתי לישיבה בכפר חב”ד, מתוסכל לגמרי מכך שעדיין איני יודע אם היה בשבת פארבריינגען, ואם כן על מה הרבי דיבר. נכנסתי ל’זאל’, ושאלתי אם בשבת היה פארבריינגען. הבחורים נתנו בי עיניים שואלות, ואמרו לי בשיא הרצינות: ‘למה זה חשוב לך כל כך? אכן היו שתי התוועדויות. ‘למעלה’ התוועד הרב גרוזמן ו’למטה’ הרב נפרסטק’…]

בכל אופן, רק הספקנו לטעום מעט “מהקירות של 770” ולהתחיל קצת לחוש מהמיוחד והנפלא ביותר כאן שכמותו אין בשום מקום בעולם - וכבר צריכים לעזוב את כל זה ולחזור לאה”ק. וכבר נאמר ש”יודע צדיק נפש בהמתו”, והרבי שליט”א הרגיש את התחושה המשותפת לכולנו. באותה שבת פרשת לך לך הוא דיבר שיחה מיוחדת שבה כל אחד מאתנו הרגיש שהיא מיועדת ממש אליו.

הרבי דיבר אז על מה שכתוב בהפטרה של שמיני עצרת (בחו”ל), המספרת ומתארת את המעמד הנשגב, השמחה הגדולה וכל ה”שטורעם” שהיה בחנוכת בית המקדש הראשון אצל שלמה המלך. וההפטרה מסיימת “ביום השמיני שילח את העם וילכו לאוהליהם שמחים וטובי לב על כל הטובה אשר עשה ה’ לדוד עבדו ולישראל עמו”.

והרבי פתח ואמר: לכאורה השאלה כאן מתבקשת מאליה, מה קורה כאן? מדוע הם כל כך “שמחים וטובי לב? מה יש כאן כל כך לשמוח? והרי כשרק חושבים לרגע “פון וואנעט גייט מען און וואו גייט מען (מניין הולכים ולאן הולכים)?! - מ’גייט אוועק פון בית המקדש, מ’גייט אוועק פון מלך, מ’גייט אוועק פון ‘הקהל’ (הולכים ועוזבים את בית המקדש, הולכים ועוזבים את המלך, הולכים ועוזבים את ‘הקהל’). ולאן הולכים - הביתה, לעסוק בעניינים הגשמיים והחומריים, לעבודה בעולם, בתחתון שאין תחתון למטה הימנו. מדוע אם כן הם “שמחים וטובי לב”?!

והרבי המשיך ואמר במפורש על מה מדובר כאן: אותו הדבר כאשר יהודים עומדים לעזוב ולנסוע הביתה אחרי חודש תשרי של ‘שנת הקהל’. כאשר קודם היינו כולנו יחד בד’ אמותיו של “דער רבי דער שווער”. התפללנו ביחד, התוועדנו ביחד, שמחנו ורקדנו “און גיפראוועט הקפות” ביחד - ועתה עומדים ללכת כל אחד לביתו ולמקומו, לעסוק בעניינים הגשמיים והחומריים, לעבודה בעולם, בתחתון שאין תחתון למטה הימנו. ותובעים מכל אחד ואחד שיעשה זאת בשמחה ובטוב לבב. נשאלת השאלה: הוא היה הרי צריך להרגיש עצוב ביותר, “קאלאמוטנע”, כאשר הוא חושב, ולו רק לרגע קצר, “פון וואנעט גייט מען און וואו גייט מען” (מניין הולכים ולאן הולכים)?! איך אפשר אם כן להיות “שמחים וטובי לב”?!

מימים של התרוממות, לימים מרוממים עוד יותר

האמת ניתנה להאמר כי את השאלה הבנו וגם הרגשנו היטב היטב, הרבה יותר מאשר את התירוץ - אבל בכל זאת היה גם תירוץ על השאלה. תירוץ והסבר אמיתי, אם כי לא קל ולא פשוט לביצוע, מדוע וכיצד אפשר וצריך אכן להיות “שמחים וטובי לב” גם כשנוסעים מבית המקדש, מן המלך ומ’הקהל’.

והרבי אמר: מ’גייט ניט אוועק פון בית המקדש, מ’גייט ניט אוועק פון מלך, מ’גייט ניט אוועק פון ‘הקהל’ (לא הולכים ועוזבים את בית המקדש, לא הולכים ועוזבים את המלך, לא הולכים ועוזבים את ‘הקהל’)!

הולכים לבצע ולמלא את תכלית הכוונה של בית המקדש. הולכים לבצע ולמלא את תכלית הכוונה של המלך. הולכים לבצע ולמלא את תכלית הכוונה של ‘הקהל’ - להביא את כל זה הביתה. להכניס את כל זה אל תוך תוכם של העניינים הגשמיים.

כי תכלית הכוונה היא לעשות לו יתברך דירה, בה ישכון ויתגלה בכל עצמותו ממש. בדיוק כמו בבית המקדש. בדיוק כמו אצל המלך. בדיוק כמו ב’הקהל’. בדיוק כמו בתשרי. בדיוק כמו בד’ אמות של “דער רבי דער שווער”. בדיוק כמו בשעת ההתוועדות ובשעת ה’הקפות’ - בתחתונים, להכניס זאת לתוך המציאות הרגילה של החיים.

אדרבה, כאשר היינו בבית המקדש, אצל המלך, במעמד של ‘הקהל’ - הייתה זו חוויה שרוממה אותנו והוציאה אותנו מן המציאות הרגילה. כך שלמרות היותנו נעלים כל כך, הרי בעצם לא הייתה זו המציאות שלנו כמות שהיא, החיים שלנו כמות שהם, אלא כ”דבר נוסף על עצמותו”. אמנם נעלה ונשגב עד מאד, אבל עדיין לא המציאות הפשוטה והרגילה שלנו. ועתה הולכים קדימה למצב נעלה עוד יותר - שהמציאות הפשוטה והרגילה שלנו, גם כפי שהיא למטה מטה, תחתון שאין למטה הימנו, תהיה כל כולה מלאה וחדורה בבית המקדש, במלך, ב’הקהל’. ולכן עושים זאת בשמחה גדולה, “שמחים וטובי לב”, כי אכן אין זו ירידה ונפילה, אלא להיפך, משימה שליחות ותפקיד נעלים ונפלאים עוד יותר (עד כאן תוכן השיחה משבת פרשת לך לך תשמ”א).

 

להביא יהודים ל–770

זו גם הסיבה - אומר הרבי הריי”צ בלקוטי דיבורים - שבאותו פסוק נאמר “וילכו לאוהליהם”, ולא “וילכו לבתיהם”. שלכאורה תמוה: הרי מדובר כאן לא במדבר בו גרו ישראל באוהלים, בדרכם לארץ, אלא ביהודים שגרו בארץ ישראל בימי שלמה המלך, כאשר היו “איש תחת גפנו ותחת תאנתו”. היו להם, אפוא, בתי קבע למגורים, ולא רק אוהלים שהם דירת ארעי - מדוע אם כן אומר הפסוק שהם הלכו לאוהליהם ולא לבתיהם?

אלא, אומר הרבי הריי”צ, כאשר חזרו מבית המקדש הם הכירו והרגישו שהבית האמיתי שלהם הוא לא המקום בו הם גרים ונמצאים כל השנה. הבית האמיתי שלהם הוא בית המקדש. כאן, בבית המגורים, הוא רק ה”אוהל”, מקום דירת עראי, המקום בו נמצאים בשליחות כדי להביא גם ודווקא לכאן את הבית האמיתי, את בית המקדש.

כאותו חסיד מפורסם, ר’ שמואל דוד הלוי רייטשיק, שבמשך עשרות שנים נהג לומר בכל יום ויום “תפילת הדרך” (בלי שם ומלכות) בשהותו בביתו בלוס אנג’לס - שהרי המנהג הוא שכאשר נמצאים בדרך אומרים בכל יום “תפילת הדרך” (בלי שם ומלכות). והוא הרי מקום דירתו היא אצל הרבי ורק מפני השליחות והתפקיד נמצא הוא שם, “בדרך”, אם כן, אפוא, עליו לומר בכל יום ויום “תפילת הדרך”!

לשם כך גם נוסעים והולכים הביתה אחרי חודש תשרי הנפלא - לא הולכים ולא עוזבים ח”ו את 770. הולכים בשליחות ובמשימה להביא את 770 הביתה ולכל העולם, בבחינת “מאך דא 770” (עשה כאן 770).

וביחד עם זה, וכחלק מעבודת השליחות הזו, עלינו לעורר את התשוקה והרצון בכל מקום להגיע גם כפשוטו ל–770. צריך לבוא בעצמנו ולהביא ככל האפשר עוד ועוד יהודים לרבי גם בפשטות ובגשמיות בכל הזדמנות קרובה, ולא להמתין ולחכות רק לתשרי הבא.

כאשר הרבי אומר שיש לקחת “מהקירות של 770”, הרי היום כל הקירות כפשוטם של 770 מלאים, בבחינת “אבן מקיר תזעק”, בקטעי שיחות אודות “הדבר היחיד שנותר בעבודת השליחות - קבלת פני משיח צדקנו בפועל ממש”, אודות פעולתה הנפלאה של הכרזת “יחי המלך”.

את כל זה יש להכניס ולהביא הביתה. שגם הבית שלי - ולא רק המצב העליון שלי, בהיותי בבית הכנסת ובית המדרש, אלא גם במקומות ובמצבים התחתונים והפחותים ביותר, גם במקום העבודה, גם בלכתי ברחוב, ועד ב”חוצה” שאין חוצה חוץ הימנו - שהכל בכל מכל כל יהיה מלא וחדור ב”הנשיא הוא הכל” ובעבודה היחידה שהוטלה עלינו - קבלת פני משיח צדקנו בפועל ממש.

יחי אדוננו מורנו ורבינו מלך המשיח לעולם ועד.

Reader Comments

There are no comments for this journal entry. To create a new comment, use the form below.

PostPost a New Comment

Enter your information below to add a new comment.

My response is on my own website »
Author Email (optional):
Author URL (optional):
Post:
 
All HTML will be escaped. Hyperlinks will be created for URLs automatically.