Share

Search
BeisMoshiach.org
Web
תגים
ששים שנה לייסוד הרשת "עשה לך רב" ##910 #1000 #1001 #1002 #1003 #1004 #1005 #1006 #1007 #1008 #1009 #1010 #1012 #1013 #1014 #1015 #1016 #1017 #1018 #1019 #1020 #1021 #1022 #1023 #1024 #1025 #1026 #1027 #1028 #1029 #1030 #1031 #1032 #1033 #1034 #1035 #1036 #1037 #1038 #1039 #1040 #1041 #1042 #1043 #1044 #1045 #1046 #1048 #1049 #1050 #1051 #1052 #1053 #1054 #1055 #1056 #1057 #1058 #1059 #1060 #1061 #1062 #1063 #1064 #1065 #1066 #1067 #1068 #1069 #1070 #1071 #1072 #1073 #1074 #1075 #1076 #1077 #1078 #1079 #1080 #1081 #1082 #1083 #1084 #1085 #1089 #1090 #1091 #1092 #1093 #1094 #1095 #1096 #1097 #1098 #1099 #1100 #1101 #1102 #1103 #1104 #1106 #1107 #1108 #1109 #1110 #1111 #1112 #1113 #1114 #1115 #1116 #1117 #1118 #1119 #1120 #1121 #1122 #1124 #1125 #1126 #1128 #1129 #1130 #1136 #1137 #1138 #1139 #1140 #1141 #1144 #1146 #215 #380 #825 #826 #827 #828 #829 #830 #831 #832 #833 #834 #835 #836 #837 #838 #839 #840 #841 #842 #843 #844 #845 #846 #847 #848 #849 #850 #851 #852 #853 #854 #855 #856 #857 #858 #859 #860 #861 #862 #863 #864 #865 #866 #867 #868 #869 #870 #871 #872 #873 #874 #875 #876 #877 #878 #879 #880 #881 #882 #883 #884 #885 #886 #887 #888 #889 #890 #891 #892 #893 #894 #895 #896 #897 #898 #899 #9 #90 #900 #901 #902 #903 #904 #905 #906 #907 #908 #909 #910 #911 #912 #913 #914 #915 #916 #917 #918 #919 #920 #921 #922 #923 #924 #925 #926 #927 #928 #929 #930 #931 #932 #933 #934 #935 #936 #937 #938 #939 #940 #941 #942 #943 #944 #945 #946 #947 #948 #950 #951 #952 #953 #954 #955 #956 #957 #958 #959 #960 #961 #962 #964 #966 #967 #968 #969 #970 #971 #973 #974 #976 #977 #978 #979 #980 #981 #982 #983 #984 #985 #986 #988 #989 #99 #990 #991 #992 #993 #994 #995 #996 #997 #998 #999 100 שנה למלחמת עולם הראשונה 120 שנה להתייסדות ישיבת תומכי תמימים 770 974 א' כסלו אבלות אגרות קודש אגרות קודש בפרסום ראשון אגרות קודש מתורגמות בפרסום ראשון אגרות תשל"ח אדמו"ר הזקן אדמו"ר הריי"צ אדר אהבת ישראל אוסטרליה אוצרות גנוזים אורות התניא בכלים דתיקון אורחים אחר מיטתו של הרב אחרוןחביב איטליה אייר איך ללמד חסידות לקהל הרחב אימון אישי אימון אישי אימוץ אירופה אירן אלול אליהו אמונה אמור אנ"שליחות אסירי ציון אסירים אפית מצות אקטואליה חב"דית ארגנטינה ארה"ב ארץ ישראל ב' איר ב' ניסן בא באור החסידות באר שבע בבא סאלי בדידי הווה עובדא בדפוס בהעלותך בהר–בחוקותי בוא נתוועד על זה בטחון בין המצרים ביקור חולים בית ספר למלאכה בית רבקה בלק במדבר במלאת מאה שנים לפרוץ מלחמת העולם הראשונה בני נח בעל שם טוב בעלז בעקבות הנבואה בראי העתונות ברוסיה הקומוניסטית ברזיל בריאות ברית מילה ברכת כהנים בר-מצווה ברסלב בשבילי ההיסטוריה בשליחות המלך בשם אומרם ג' השבועות ג' תמוז גאולה ומשיח גדולי ישראל גוש קטיף גיוס לצבא גיור גיל השידוכים גלגולה של נשמה גליון 1000 גליל גמילות חסדים גן ישראל גני ילדים דבר המערכת דבר מלכות דולרים דידן נצח דמות חסידית ה' אייר ה' טבת הבבא סאלי הבעל שם טוב הגות וואך הדפסת התניא ההתוועדות ב-770 הודו היסטוריה חב"דית היסטוריה חסידית היסטוריה מזווית חב"דית הכותל הכנסת אורחים הלכה המזכיר המקדש וכליו הפצת המעיינות הפרשה החסידית הצלת פליטי השואה הקהל הרב אברהם חיים נאה הרב חדקוב הרבי הרבי הריי"צ הרבי הרש"ב הרבי והאמן הרצלי'ה השואה השליחות לכיבוש אוסטרליה התוועדות‭ ‬חסידותית התקשרות התקשרות בצפון אפריקה התשובה ז' אדר זיו הפרשה זיכרון להולכים זיכרונות מבית אדמו"ר מהורש"ב זכרונות הרב סעדיה מעטוף ע"ה זכרונות חסידיים ח"י אלול חברון חג המו"צים חג סוכות חג שבועות חדש בעולם התורני חדשות חוזרים לישיבה חוני חופשה חטא המרגלים חיים חסידיים חיים של שליחות חיים של שליחות חינוך חירות חלֹוֹם חייו חמשה עשר באב חנוכה חסד חקת חשבון נפש חת"ת חתונה ט' אדר ט' כסלו ט"ו אלול ט"ו באב ט"ו בסיוון ט"ו בשבט טור אורח טור‭ ‬אישי טור למחשבה טורקיה טכנולוגיה בשירות הגאולה י' טבת י' שבט י"א ניסן י"ב תמוז י"ג אלול י"ג ניסן י"ט כסלו י"ט כסלו / מאמר בפירסום ראשון יד לאחים יובל לקבוצה יום הולדת יום ירושלים יום כיפור יומן המאסר יומן טוביה זילברשטרום. יומנו של תמים ב-770 יוסף י'ז תמוז יחידות אצל הרבי ילדי ישראל ימי בראשית ימים נוראים ימים נראים יפן יציאת מצרים ירושלים ישראל ארי'ה לייב כ‭' ‬מנחם‭ ‬אב‭ / ‬יום‭ ‬ההילולא כ' מנחם-אב כ' מרחשון כ"ב שבט כ"ד טבת כ"ד טבת כ"ז אדר כ"ז אדר / הגות וואָך כ"ח ניסן כ"ח סיון כ"ף במר-חשוון כוס של ברכה כותבים למערכת כינוס שלוחים כסלו כפר חבד כפר יונה כשרות כתבי יד בפרסום ראשון ל"ג בעומר ל"ג בעומר / בדידי הווה עובדא ל"ג בעומר / סקירה ל"ג בעומר / פתגמים ל"ג בעומר / שולחן-החג לדמותו של חסיד לדמותו של שליח לומדים ובונים מקדש לחיות עם הזמן - בעניני הגאולה ליל הסדר אצל הרבי ליל סדר ליל סדר לימוד חסידות לקהל הרחב לימוד רמב"ם לימוד תורה ליקוי חמה לכתחילה אריבער לקראת ג' תמוז לקראת י' שבט לקראת י"א ניסן לקראת כינוס השלוחים לקראת תשרי לשלום בית מאה שנה למלחמת עולם הראשונה מאוצר המלך מאחורי הקלעים מאמר הגות מבט אישי מבט חסדי מבצע הקהל מבצע יום הולדת מבצע מזוזה מבצע משיח מבצע נש"ק מבצע תפילין מבצעים מבצעים מדור הניגון מדין מדע מדקדקים בדבר מלכות מה אומר הרבי מהורש"ב מהר"ש מואב מופתים בשליחות מזווית חסידית מחיי התמימים מחנה קיץ מחשבה חסידית מיהו יהודי מכות מצרים מלחמת המפרץ מלחמת יום כיפור מלחמת לבנון מלחמת ששת הימים ממשיח וגאולה מנורה מנחם-אב מערת המכפלה מפגש איש מפי חסידים מפי כתבם מצוייני צה"ל מקווה מקסיקו מרבין בשמחה מרוקו מרחשון משה רבינו משולחן ההלכה משיח אין גאזעטן משיח בפרשה משיח וגאולה משיח וגאולה משיח וגאולה \ ודע מה שתשיב משיח וגאולה בעשרת המבצעים משפיע משקיעים בחינוך מתוועדים בדבר מלכות נזכרים ונעשים ני"א ניסן ניגון ניסן נס בצפת נקודת מלכות נשיא נשים סדר ניגונים סיון סיפור סיפור‭ ‬ולקחו סיפור‭ ‬חיים סיפור‭ ‬חיים סיפור לפורים סיפור מבצעים סיפורי מופת סיפורים ופתגמים סיפורים קצרים סכנת האינטרנט סכנת האינטרנט סליחות סעודת מלווה מלכה ספירת העומר ספר תורה ספרד סקירה עוורים עמלק ערי מקלט עשר שנים לגירוש עשרה בטבת פאה נכרית פדיון הבן פולטבה פורים פורים–קטן פטרבורג פינחס פסח פסח שני פעילות פעילות חב"דית פפרשת אמור פרה אדומה פרוייקט מיוחד | חי וקיים פרופיל חסידי פרשת אחרי-מות פרשת אמור פרשת בא פרשת בהר פרשת בחוקותי פרשת בלק פרשת במדבר פרשת בשלח פרשת דברים פרשת דרכים פרשת החודש פרשת וארא פרשת ואתחנן פרשת ויגש פרשת ויחי פרשת ויצא פרשת ויקהל פרשת ויקרא פרשת וירא פרשת וישב פרשת וישלח פרשת חוקת פרשת חיי שרה פרשת יתרו פרשת כי-תבוא פרשת כי-תצא פרשת כי-תשא פרשת לך-לך פרשת מטות פרשת מסעי פרשת מצורע פרשת מקץ פרשת משפטים פרשת נח פרשת נצבים פרשת נשא פרשת עקב פרשת פקודי פרשת צו פרשת קדושים פרשת קורח פרשת ראה פרשת שופטים פרשת שלח פרשת שמות פרשת שמיני פרשת תולדות פרשת תזריע פרשת תזריע-מצורע פרשת תצווה פרשת תרומה פתח תקוה צבאות השם צדקה צה"ל צו צוק איתן ציפייה לגאולה ציצית צמח צדק צפון אפריקה צפת צרפת קאמפ קידוש קידוש לבנה קנאת אחים קרבנות קרבנות הנשיאים קרח קרית גת קרן מחנה ישראל קשרים עם הרבי ר' עזריאל זעליג סלונים ראיון ראש השנה ראשון לציון רב לוי יצחק רב שיח רבי רבי זוסיא מאניפולי רבי רי"יץ רבי רש"ב רבנים רבנית חיה מושקא רבנית חנה רדיו רובשקין רוסיה רחל אמנו רמב"ם רפואה רש"ג רשב"י ש שבועון שהוא שליח שבועות שבת שבת בראשית שבת הגדול שבת חזון שו"ת חינוך שואת אירופה שולחן-השבת שופר שידוך שיעור תניא - חוצה יבשות ונשמות שלום בית שלֹח שליחות שליחות בצל הסכנה שלימות הארץ שלימות הארץ שמחה שמחות בית השואבה שמחת תורה שמחת תורה בליובאוויטש שמיטה שמירת הלשון שנה מעוברת שצעדרין שקלים תומכי תמימים תורה והוראה תורת המלך תימן תל אביב תלמוד תמוז תמונות מספרות תניא תעניות תפילה תשובה תשעה באב תשרי תשרי אצל הרבי
Visitor Feed
Thursday
Nov162017

מעצמה חב"דית במקסיקו

היא מדורגת בעולם במקום ה–11 מבחינת גודל האוכלוסיה ובמקום ה–13 מבחינת שטחה. היא מחולקת ל–31 מדינות, יש בה אוצרות טבע אדירים, מדבריות צחיחות לצד יערות גשם טרופיים. ויש בה, במדינת מקסיקו, גם עשרות קהילות יהודיות חשובות, ולא בכדי היא נמנית כקהילה היהודית השלישית בגודלה באמריקה הלטינית * במשך עשרות שנים הגיעו אליה שלוחים מזדמנים שעשו פעילות חשובה אך זמנית, בקרב יהודי המדינה. היו בה גם משפחות חב”דיות שארגנו פעילויות מקומיות * כשמונה עשרה שנים חלפו מאז החלה מהפכה אמיתית עם בואו של השליח הקבוע הראשון הרב יוסף יצחק מייזליש ורעייתו למקסיקו סיטי. מאז הצטרפו עוד שלוחים רבים המשובצים בערים ובאיים שונים ברחבי מקסיקו הענקית, ומכינים אותה לקבלת פני משיח צדקנו * סקירה על המעצמה החב”דית במקסיקו

מאת שניאור זלמן לוין ונתן אברהם

הסיפור של חב”ד ומקסיקו, תחילתו בחלק תמוה במקצת. לא רבים יודעים, אך בשנת תשי”ז פנה הרבי מה”מ אל הרב יהודה לייב גרונר, המזכיר, והציע לו משרת רבנות במקסיקו. הרב גרונר, כחסיד נאמן, השיב בחיוב. אך מאז השתבשו הדברים וההצעה לא יצאה לפועל.

מאז חלפו שנים, הצעות כאלו ואחרות עלו וירדו כלעומת שבאו - בעיקר בגלל וטו שהטיל הרבי על פתיחת נקודת שליחות במקסיקו הגדולה, זו הגובלת מצפון עם ארצות הברית, ולהם גבול משותף וארוך. בכל פעם שעלתה הצעה - הרבי לא אישר אותה. הפעילות החב”דית היחידה שאישר, הייתה במסגרת “מרכז שליחות”, כאשר בחורים עזבו את ספסלי הישיבה בחודשי הקיץ ונסעו ממקום למקום, פגשו יהודים, ביקרו משפחות וערכו פעילות במוסדות יהודים. זה נמשך כך יותר מארבעים שנה.

היו גם משפחות חב”דיות במקסיקו שהשתדלו לעסוק בהפצת יהדות והמעיינות, אבל זה לא היה “במשרה מלאה”, אם אפשר לומר כך. כך היה עם ר’ מאיר גברא ומשפחתו שעבד באופן עצמאי ומסר את נפשו עבור הפצת יהדות וחסידות. כך ר’ שלום שבת (ובניו) שניצל כל הזדמנות להפצת יהדות וחסידות. באופן דומה פעלו גם האחים ר’ חיים ור’ רפאל למשפחת סווד. חב”דניק נוסף שבלט בפעילותו היה השו”ב הרב יהודה מוגרבי, וכן הרב זלמן ליברסון. בלטו בפעילותם גם הנגיד הרב דוד ורעייתו דבורה מרקוביץ’ שנתנו ממיטב כוחם וכספם עבור הפעילות. היה גם את הגאון הרב אברהם מרדכי הרשברג, ששימש בברכת הרבי כרבה הראשי של הקהילה האשכנזית במקסיקו עד לפטירתו. ייתכן והיו עוד אישים ומשפחות שפעלו, ושכחנו להזכירם.

אמנם כל אלו היו כטיפה מן הים נוכח יותר ממאה ועשרים מיליון תושבי מקסיקו, ואלפי משפחות יהודיות המתגוררות במקסיקו כולה, חמישים אלף במקסיקו–סיטי הבירה לבדה. היה ברור שצריך לפתוח נקודת שליחות, שהרי גם מקסיקו צריכה להיות מוכנה למשיח.

המפנה המפתיע חל בחודש שבט תשנ”ב - כחודש לפני האירוע הבריאותי של כ”ז אדר - כאשר הת’ מרדכי מרשלי פנה לרבי בבקשה לפתוח בית–חב”ד במקסיקו, והרבי העניק לו דולר מיוחד לפתיחת בית–חב”ד ובירכו להצלחה. הרב גרונר שנכח בעת מעשה, שאל מיד את הרבי אם ברכה זו מהווה הסכמה לפתוח בית–חב”ד במקסיקו, והרבי ענה לו “נכון הדבר”.

מסתבר שלמקסיקו קטרוגים משלה, שכן גם לאחר הסכמה נדירה זו, כל הנסיונות לפתוח במקסיקו–סיטי בית–חב”ד שיהווה מרכז לפעילות קבועה, עלו בתוהו.

משראה הנגיד הרב מרקוביץ, איש מקסיקו–סיטי, שהנסיונות אינם צולחים, החליט שלא ינוח ולא ישקוט עד שבית–חב”ד יקום ויתבסס בעיר לשם ולתפארת כרצונו של הרבי. הוא גייס משאבים רבים עבור ביסוס בית–חב”ד. תחילה הביא קבוצות בחורים למקסיקו–סיטי לתקופות ממושכות, ובהמשך החל לחפש שליח קבוע שיפעל במקום.

ההצעה לצאת לשליחות למקסיקו הגיעה לבני הזוג הרב יוסף יצחק ורעייתו מרת טובה מייזליש, לפני 18 שנים בדיוק, בחודש מרחשוון תש”ס. הגב’ מייזליש ראתה בכך סימן מרגש משמים, שכן היא נכדתו של הרב אברהם–מרדכי הרשברג ז”ל, רבה של הקהילה האשכנזית בעיר. היה לה אפוא מידע מוקדם על יהדות מקסיקו ובעיותיה, ובעיקר תחושה שיש כאן “זכות ומחויבות משפחתית אישית”. עבור בעלה, מקסיקו הפכה לאתגר.

הזוג הצעיר השיב אפוא בחיוב להצעה - והשידוך בין משפחת מייזליש הצעירה וקהילת יהודי מקסיקו יצא אל הפועל. בני הזוג - צעירים יסודיים ונמרצים מטבעם - למדו במהירות את תנאי החיים במקסיקו ובעיקר את מערכת יחסי הכוחות בקהילה היהודית. לאחר שני ביקורים במקום - הגיעו למקסיקו בראש–חודש שבט תשס”א, והחלו מיד לפעול.

מאז הכל היסטוריה.

לא חיכו לרהיטים…

לא–אחת קורה ששלוחים חדשים מקדישים את התקופה הראשונה במקום שליחותם כדי להתארגן מבחינת מגורים, איתור דירה, הצבת רהיטים והיכרות ראשונית. בני הזוג מייזליש לא חיכו אפילו לרהיטים. בעוד אלה עושים דרכם בספינה למקסיקו, השתכנו השניים בינתיים בדירה שזומנה להם והקימו מיד בית–חב”ד, שפתח כבר מהיום הראשון בעשייה מרוכזת, הנמשכת ללא הפסקה עד עצם היום הזה.

ימי השליחות הראשונים הוקדשו לביקור במוסדות הקיימים ולפגישות עם עסקני הקהילות, רבנים ואישי ציבור, במטרה להכירם ולשמוע מהם פרטים מהותיים על מבנה הקהילות במקום, וכן במטרה לעדכן אותם בדבר הכוונה להקים בית חב”ד במקסיקו–סיטי. היו ששמחו לבואם והיו שעקמו את האף בחשדנות.

כחמישים אלף יהודים התגוררו אז במקסיקו–סיטי, כשהם מתרכזים בעיקר בארבע או חמש שכונות.

ציבור זה החל להתבסס במקסיקו–סיטי לפני כ90- שנה עם פתיחת בית הספר היהודי הראשון ומורכב מאז משתי קהילות: האשכנזית הכוללת יוצאי פולין, הונגריה, רוסיה וצאצאיהם, והספרדית הכוללת בעיקר יוצאי סוריה ומחולקת בעצם לקהילות–משנה שלכל אחת מוסדות משלה.

בפועל, מדובר אפוא בארבע קהילות. קהילות אלה סגורות במוצהר לפני יהודים שאינם שייכים אליהן, אך דואגות לצורכיהם הדתיים של חבריהן. במקסיקו–סיטי לבדה מצויים כ30- בתי–כנסת, רובם נוסח ספרד; כוללי יום וכוללי ערב; בתי–ספר, חלקם הנחשבים לדתיים וחלקם לא.

באופן כללי, יהודי מקסיקו נוהגים כמו רוב היהודים במדינות דרום–אמריקה, ונזהרים מלהבליט את זהותם הדתית כלפי חוץ. כך לדוגמא נמנעים במקסיקו מלסמן את חזיתות בתי–הכנסת בשלטים מתאימים כשם שנמנעים מללכת ברחוב בשבת עטופים בטלית.

כך עד לבואם של השלוחים שהחליטו להוציא את הגאווה היהודית בריש גלי, לרחובה של עיר.

בני הזוג מייזליש לא המתינו לאישורים ולא התמהמהו בהכנות. לאחר פגישות ההיכרות עם ראשי הקהילה ומנהיגיה, לימוד ו”הצהרת הכוונות”, החליטו בני הזוג מייזליש להקים באופן רשמי את מוסדות חב”ד המרכזיים, ולהגדיר את משימותיהם ולהוציאם לדרך.

קביעת יעדים ומטרות

“בליל י’ בשבט תשס”א - ביום העשירי לשהותנו במקסיקו–סיטי - קיימנו התוועדות בהשתתפות כ30- איש, במהלכה הודענו על הקמת הקהילה החב”דית במקסיקו–סיטי וייסוד סניף מקומי של ‘ארגון צעירי אגודת חב”ד’”, מספר הרב מייזליש. “בחרנו גם ‘ועד פועל’ שידאג לביצוע ההחלטות. למחרת קיימה רעייתי התוועדות נשים שבמהלכה ייסדה את סניף ‘ארגון נשי ובנות חב”ד’ במקסיקו–סיטי ונבחרה הנהלה רשמית”.

כעת, לאחר שהוקמו המוסדות באופן רשמי, הוגדרו התפקידים, ואפשר היה לצאת לדרך בפעילות. “הגדרנו ארבע מטרות מרכזיות - כאשר המטרה המרכזית היא “להחדיר בכל פעולותינו את השליחות העיקרית של זמננו, כפי שהודיע עליה הרבי בכינוס השלוחים תשנ”ב - לפרסם שזמן הגאולה כבר הגיע ולא נותר לנו אלא לעמוד הכן ולקבל את פני משיח צדקנו בפועל על–ידי לימוד בתורה ובענייני משיח וגאולה”, אומר הרב מייזליש.

כבר בתקופה הראשונה החלו בני הזוג להגיע לכל מקום אליו הספיקו. ט”ו בשבט, פורים ופסח כבר נוצלו להביא מסרים יהודים לאלפי יהודים ולאלפי ילדים במוסדות החינוך שלהם. הם ארגנו כעשרת אלפים משלוחי מנות (שגם הם לא הספיקו!) לילות סדר ציבוריים, ופעילות שהסתעפה מיד בהתחלה והגיעה לאלפי בתים יהודים.

מהר מאד למדו תושבי מקסיקו–סיטי את הסיסמה של חב”ד “לכל אחד עם כל הלב” - והתוצאה ניכרה בשטח מיד: זרם פניות לבית–חב”ד הלך וגבר, יהודים מכל שכבות הציבור ומכל העדות התקשרו בכל נושא ועניין יהודי, אם בדיקת מזוזות בביתם, או תקיעת שופר לטובת ידיד שנמצא בבית–רפואה; קריאת מגילה אצל משפחה היושבת ל”ע ‘שבעה’; השפעה באמצעות השמחה והלבביות החב”דית על ידיד או קרוב כדי שיתקרב גם הוא לתורה ומצוות; ארגון פעילות; מתן תשובות הלכתיות; אספקת אבזרי וספרי קודש, ועוד רבות.

כדי להמחיש את הדברים, מספר הרב מייזליש: “הנהלת אחד מבתי–הכנסת הגדולים בעיר ביקשה זמן קצר לאחר בואנו, שנשלח אליהם מישהו שימלא את מקומו של הרב לתקופה של כמה חודשים. מילאנו את הבקשה לשמחת כל המתפללים ובית–חב”ד אירגן את כל סדרי התפילה והשיעורים במקום. ואז, לפתע, החלו להגיע אלינו פניות מקהילות נוספות ברחבי העיר לשלוח מישהו לשכונה זנוחה כלשהי, כדי שינחה בה את המניינים בשבתות וחגים, מתוך ידיעה שחב”ד תעשה זאת תמיד בשמחה ועל הצד הטוב ביותר. לא חסנו על עצמנו ועל איש מעוזרינו ועמדנו בכל משימה. בתוך זמן קצר ידעו בכל מקסיקו שיש כתובת לא רק למקומיים אלא גם למטיילים הצעירים שאיבדו כיוון רוחני. פתאום ראית יהודים נעצרים ליד הישיבה שהקמנו או ליד בית–חב”ד, נכנסים וכותבים לרבי בקשות ברכה.

“הטלפון לא הפסיק לצלצל. יהודים התקשרו לחב”ד בבקשה לעזור להם להסדיר הכשרים בקהילה זו או אחרת. פתאום סומכים עליך. אתה נהפך לכתובת, ל’פוסק’. תושבי מקסיקו–סיטי שנוסעים לעיר מסוימת במדינה אחרת לרגל עסקיהם, לחופשות או לטיפולים בבתי–רפואה, מתקשרים אלינו לקבל את כתובות בתי–חב”ד מחוץ לארצם, ועוד דוגמאות רבות. בתקופה קצרה למדי, למדו יהודי מקסיקו להעריך את הגוף המוזר והעל–מפלגתי שהלך ונבנה במקום, בה–במידה שהוא הולך ובונה - המוכן להציע עזרה מכל הלב לכל אחד באשר הוא. הגענו מהר אפילו לאסירים יהודים ברחבי מקסיקו”…

קוזומל 

קוזומל עולה על המפה

מקסיקו היא מדינה בעלת שטח עצום, והיא מכילה את מגוון הנופים, ממדבריות צחיחים לצד יערות גשם טרופיים. אולם האי קוזומל ידוע בייחודיות שלו. יש בו חופי גלישה אקזוטיים, מים צלולים וראות תת–ימית מצוינת. העולם הדומם מתחת למים מרהיב ביופיו ועשיר בדגה ובאלמוגים, מה שהופך את האי למוקד משיכה מכל העולם. מטיילים רבים מגיעים לאי הזה, כולל גם מטיילים ‘ירוקים’ המודעים לאיכות הסביבה, ומחפשים אזורים שבהם הציוויליזציה טרם נגעה בה.

הפעילות החב”דית באי החלה בשנת תשס”ט, בעקבות פגישה בין הרב דודי כפלין לבין אברך חב”די שעבד בחברת ‘דימונד אינטרנשיונל’ הפועלת בקוזומל. האברך סיפר על האי ועל היהודים הנפלאים שפגש שם, אך איש לא פועל עימם. הוא הוסיף וסיפר כי אל האי מגיעים הרבה מטיילים יהודים אך אין שם בית כנסת וגם לא מסעדה כשרה, צורך דחוף עבור המטיילים והיהודים המקומיים.

“זה היה לפני פורים, ולאחר שקיבלנו אישור מהשליח במקסיקו, הרב מייזליש, החלטנו לנסוע לשם לפורים ולפסח כדי לחוג עם יהודי המקום את החג”, מספר הרב כפלין. “יהודי מקומי חיבר אותנו ליהודים נוספים המתגוררים באי ומחזיקים בבתי עסק שונים. אף אחד מהם לא חשב שאנחנו רציניים, ‘אתם לא תשרדו פה’, אמרו לנו כולם. הם סיפרו לנו שהיה אצלם כבר רב שניסה לפעול, אך התייאש. במקום לא ניתן להשיג אוכל כשר שלא לדבר על דברים נוספים. אך אנחנו קיבלנו חינוך חב”די, הסברנו להם מה זה שליחות, והם חשבו שאנחנו נאיביים.

“אותו אברך מקראון הייטס שסיפר לנו על המקום, השיג עבורנו סכום כסף מכובד בשביל ההתחלה, ולאחר התארגנות לוגיסטית ארוכה ומסובכת, יצאנו לאי ובאמתחתנו מצות ויין, הגדות של פסח וספרי קודש. לפני יציאתנו ביקשנו את ברכת הרבי מלך המשיח באמצעות ה’אגרות קודש’ וזכינו לעידודים וברכות.

“כשהגענו לאי היו בו מספר משפחות יהודיות, אנשי עסקים מקומיים, אך לא הייתה קהילה שתאחד ותאגד אותם”, מספר ר’ דודי. “היה חדרון קטן שבו היו נוהגים להתאסף בימים הנוראים בלי מניין ובלי רב שיורה את הדרך.

“כבר בימים הראשונים עברנו בין כל המשפחות היהודיות ששמענו עליהן, ובכל ביקור בית נתנו הזמנה לבני המשפחה לבוא וליטול אתנו חלק באירוע מיוחד ומושקע לכבוד פורים. נתקלנו בשלל תגובות מגוונות: היו תגובות חמימות והיו גם ציניות מכאלה שביקשו קצת שקט בסוף העולם, אך חב”ד השיגה אותם גם פה.

“באורח פלא כל הדלתות היו פתוחות בפנינו כבר בהתחלה. ראינו סייעתא דשמיא על כל צעד ושעל. כך למשל נכנסנו למאפיה הגדולה באי שבעליה קיבל אותנו במאור פנים, ואף הסכים שנכשיר את המקום כולו. רבים מהגויים במקום הם נוצרים אדוקים ששאלו אותנו על הציציות והכיפה וקיבלו תשובות יהודיות גאות. גם הם היו מלאי הערכה וכבוד כלפינו.

“כמה שעות לפני האירוע טרם ידענו מי יגיע ומי לא. התפללנו שכל המאמץ והיגיעה לא ירדו לטמיון. ואכן, מה שהיה הוא למעלה מכל דמיון. כל היהודים המתגוררים באי, גברים, נשים וטף, הגיעו לאירוע. אחד לא נעדר. מבעוד מועד הבאנו מזוזות מהודרות שנמכרו שם בדוכן מיוחד. שבועות ארוכים היה לוקח לנו לתאם פגישות לקביעת מזוזות, וזאת הצלחנו בערב אחד מרגש. כל משפחה קיבלה שי מיוחד ובה תמונה מהודרת של הרבי. אנשים יצאו עם דמעות”.

זו הייתה הזריעה, החריש הגיע למחרת בבוקר ונמשך עד עצם היום הזה בפעילותם הנמרצת של ר’ דודי כפלין ושל ר’ שלמה פלג המשקיעים בפעילות רחבה, הן ברמת הכלל והן ברמת הפרט.

הקשר האישי הוא אל”ף בי”ת בבית חב”ד בקוזומל. אנשים רבים כותבים לרבי ומקבלים ברכות גלויות. לצד זה גם מתנהל מאבק בהתבוללות, כאשר השלוחים עושים הכל כדי למנוע נישואי תערובת. עם השנים גם הוקם מקווה טהרה, נפתח בית כנסת מרשים, והשלוחים מנצחים על פעילות רחבה ומגוונת שקונה לה הדים רבים בקרב אלפי המטיילים הפוקדים את האי במשך השנה.

גם בקוזומל מדגישים את בשורת הגאולה ואת בקשת הרבי לפרסם בכל העולם את נבואת הגאולה. “יש לנו בבית חב”ד לוח גדול בו אנשים מתבקשים לכתוב מה הם עשו היום בכדי לקרב את הגאולה. כל התוועדות מתחילה בכך שכל משתתף מספר על המשאלה הפרטית שלו, וכשאנחנו מתבקשים לספר על המשאלה שלנו, אנחנו מדברים על התגלות הרבי ומסבירים מדוע היא גם משאלה פרטית בנוסף להיותה כללית. תמיד אני חוזר על כך שיש לנו חזון, והוא ‘קבלת פני משיח’”.

לצד זאת, השלוחים פועלים להחדרת המודעות של שבע מצוות בני נח בקרב תושבי האי. “חלק משליחותנו במקום היא לפעול עם האוכלוסייה המקומית את נושא שבע מצוות בני נח. גויים בעלי עסקים שקשורים אלינו, מדברים עם לקוחותיהם היהודים ושולחים אותם אלינו. השפעה שבאה מגוי משפיעה על יהודי ביתר שאת.

“אנשים לא האמינו שנישאר במקום. אנחנו לא רק שנשארנו, אלא דאגנו להביא זוג שלוחים לעיירה סמוכה - הרב חיים ברוד ורעייתו”, מסכם הרב דודי כפלין (ראה בהמשך).

 

פלאיה דל כרמן  

חמימות נעימה של עיר חוף

את השליח בעיר הרב חיים ברוד אנחנו תופסים בטרמינל בדרכו לכינוס השלוחים העולמי, כדי לפגוש את אחיו השלוחים. לאחר הצ’ק–אין הוא מתפנה לשוחח.

פלאיה דל כרמן נמצאת באיזור המזרחי של מקסיקו, עיר חוף חמה, כאשר מצד אחד חופים מרהיבים ומן העבר השני שוכן לו ג’ונגל. בעבר היא הייתה כפר דייגים מקסיקני, אך בשנים האחרונות הפכה לאחת הערים המתפתחות בעולם. העיר מורכבת מאוכלוסיה עממית, אנשים נוחים, חמים ושמחים. הפופולאריות התיירותית של פלאיה דל כרמן גוברת משנה לשנה.

תיירים רבים מכל רחבי העולם מגיעים לפלאיה דל כרמן. ישראלים רבים המטיילים במרכז אמריקה, מסיימים או מתחילים את הטיול שלהם בפלאיה, כאשר השהות בה היא ארוכה יותר מבשאר האיים, בין שבועיים לחודש. “בית חב”ד פה יכול להראות לפעמים כמו תחנת רכבת”, מספר השליח הרב חיים ברוד. “זו עיר מרכזית שממנה יוצאים לכל האזור, אנשים באים והולכים כל הזמן”.

הקהילה המקומית בפלאיה, אף היא מגוונת מאד. היהודים בעיר הגיעו מהעולם כולו, דוברי כל השפות, אין בעיר יהודים ילידי המקום, אלא כולם נקבצו בקיבוץ גלויות בשנים האחרונות.

קהל היעד של בית חב”ד בפלאיה מחולק לשלושה סוגים: משפחות הקהילה המקומית המכילה: ישראלים, מקסיקנים, אמריקאים, צרפתים ורוסים. בהם עשירים בעלי מלונות, מורים ואף… שרברבים. הישראלים בקהילה הם בעיקר צעירים המנסים את מזלם בסחר המקומי במשך שנתיים או שלוש.

קהל היעד השני והמרכזי הינם המטיילים הישראלים המגיעים לפי תקופות עונת התיירות. ישנם זוגות הבאים לפרק זמן קצר, יש המטיילים חצי שנה בדרום אמריקה ומסיימים בפלאיה.

קהל היעד האחרון הינו התיירות היהודית העולמית המונה יהודים מארה”ב, אירופה, ארגנטינה וברזיל המגיעים בחורף לחופשות. יש אפילו יהודים ממקסיקו סיטי בה יש קהילות יהודיות גדולות וחמות, המגיעים לנפוש בפלאיה לתקופת קצרות, ועמם נוצר קשר חם. “קיומם של בית חב”ד, מקוה ובית כנסת מהווים זרזים לבואם דווקא לכאן, למקום בו יוכלו גם לנפוש וגם לספק את צרכיהם הרוחניים והגשמיים בקלות”, מסביר הרב ברוד. “הם מאוד מעריכים את הפעילות ועוזרים ככל יכולתם בשליחת ציוד, מחזורים וכדו’. דווקא כאן, רחוק מקהילות האם, הם חשים כמה נחוצה והכרחית פעילותם של שלוחי הרבי מה”מ והם שמחים ומופתעים לגלות את הבית חב”ד, ובהמשך שולחים דרישות שלום אוהבות”.

מגדלור יהודי

“בעצם, בית חב”ד הוא כמו מגדלור”, מבהיר השליח, “אתה רק מציב את השלט והצרכים מגיעים מאליהם, ומדהים להיווכח כיצד אנשים מתעוררים כשיש נקודת אור קטנה. רואים ממש מהפך בעיר. לפני שלוש וחצי שנים לא היה בעיר מאומה מבחינה יהודית. כשבררנו על המקום, כולם אמרו שאין כמעט יהודים וגם המעטים לא מעוניינים. וכיום רואים במוחש איך העיר מתעוררת ליהדות”.

כאמור, פלאיה דל כרמן היא אחת הערים המתפתחות ומשגשגות בקצב מהיר, מה שמשפיע באופן ישיר גם על פעילותם של בני הזוג ברוד. “כשהגענו לעיר לפני 8 שנים, היו לנו 100 משתתפים בסעודות ובתפילות בראש השנה, וזה היה נחשב לכמות יפה. בראש השנה האחרון הגיעו כ–600–700 משתתפים. בשבתות ‘רגילות’ בעונת התיירות, יכולים להשתתף בכל סעודה כ–300 משתתפים.

בני הזוג ברוד משתדלים להגיע לכל יהודי בכל ענין. מתחיל מן הטף לו מוצעים שני גני ילדים חסידיים; “סנדיי סקול” לגדולים בימי ראשון או אחרי צהריים; פעילויות לפני חגים; חוג בת/בר–מצוה וקייטנות בחופשות החורף והקיץ. “מבחינה כמותית, הילדים הם הקהילה הכי קטנה שלנו, אבל באיכות - כפי שהרבי אומר - ההשפעה על ילד רך בשנים יש לה כח ועוצמה רבה, אז אנו משתדלים להשקיע הרבה בתחום הזה” אומרת השליחה הגב’ לאה ברוד.

גם לגבי בעיית הכשרות הם חשים כי ב”ה הם “מסודרים” יחסית למקומות שליחות נידחים אחרים. אפשר לומר שמבצע כשרות משגשג בעיר, באמצעות מערך כשרות נאמן, כאשר השלוחים דואגים לפיקוח על כשרותן של שש מסעדות! ובעצמם מספקים אוכל כשר לכל מי שחפץ בכך. במשך תקופה בית חב”ד מספק בשר ושאר מוצרים כשרים, ובעקבות ההענות הרבה נפתחה במקום חנות גדולה למוצרי מזון כשרים, אטליז כשר, וכן חנויות אוכל כשרות נוספות. הם גם שוחטים עופות במקום, והעיר משופעת בדגים למאכל כמו גם מוצרי יסוד כשרים המגיעים ממקסיקו סיטי.

הרב ברוד ורעייתו משקיעים כוחות רבים במסירת שיעורי תורה ליחידים או לקבוצות קטנות, לגברים ולנשים, בהתאם לרמות, ידע ושפה. התמימים השלוחים יוצאים למבצע תפילין בכל יום ובימי שישי לחלוקת ערכות שבת וחלות לתושבי המקום. לא נפקד מקומן של פעילויות ערבי חגים: חלוקת ערכות לפני ראש השנה וזמני הדלקת נרות, חנוכיות, משלוחי מנות, מצות לפסח, וכל מבצעי הרבי מה”מ. בית חב”ד הינו הכתובת לקניית כל מוצרי היודאיקה כולל תפילין ומזוזות.

בונוס צדדי מהפעילות מתבטא בקשרים שנוצרו בתוך הקהילה בעקבות פעילות השלוחים, יהודים שלא האמינו שיש עוד יהודים בעיר, גילו אחים והפכו לחברים. מלבד הפעילויות הציבוריות נערכים ביקורי בית ונרקמים קשרים אישיים עם משפחות ופעילות של “אחד על אחד”.

במקביל נערכת פעילות עם המטיילים הישראלים והתיירים הרבים הפוקדים את העיר התיירותית. פעילות זו שונה לגמרי עקב אופיה האינטנסיבי והעמוס. שהותם של התיירים באי הוא קצר וקצוב, והשלוחים משתדלים להשפיע ככל האפשר. “זו אינה עבודה לטווח ארוך והשקעה איטית ומתמשכת, פה אנשים באים לתקופות שבין יום–יומיים לחודש ובזמן הזה, מנסים כמה שאפשר לחבר אותם לרבי מה”מ, ליהדות ולעורר בהם את הניצוץ האלוקי”.

שבת בעיר–החוף זה זמן אחר, גבוה יותר

גולת הכותרת הן סעודות השבת והחג, ישנה מודעות רבה בקרב המטיילים, כך שאלו הזמנים העמוסים בבית חב”ד: מאות צעירים יושבים יחד בעונג שבת, שרים ונשארים להתוועדות אל תוך הלילה, התוועדות הכוללת החלטות טובות. “יש תקופות ששולחנות השבת מאד ססגוניים”, מתאר השליח, “כי יש אורחים בפועל מכל העולם. כמובן שבשבתות כאלו אנו נותנים מקום לכל אחד ומוצאו! בעונות מסוימות, מגיעים מאות תיירים יהודים מרחבי העולם לפלאיה, בעיקר בחורף כשקר בארצות הברית ואירופה וכאן נעים, הם ‘בורחים’ לחופשה פה. מדהים לראות את כולם ישובים יחד בסעודה, בליל של שפות וסגנונות, אך יחד בשמחה ואהבה. עם ישראל חי.

זכו השלוחים, ובתחילת שנת תשע”ד חנכו מקוה טהרה חדש ומפואר בפלאיה. “המקוה הוא נס”, מספר הרב ברוד. “יהודי מקומי שמאוד מסייע קנה בהזדמנות שטח למקוה, בשלב מסויים התוכנית ירדה מהפרק. אולם לבסוף הוא עמד בדיבורו ובנה מקווה מהודר תוך דאגה לכל פרט מהמסד ועד לטפחות. המקוה מפואר חיצונית והלכתית ברמה הגבוהה ביותר!”.

ומה לגבי משיח? מי שמבקר בבית חב”ד לא יכול שלא לראות ולהרגיש בתכונה המיוחדת סביב ענייני גאולה ומשיח והכנת העיר לקבלת פני משיח. “אנחנו רואים במוחש עד כמה הנושא לא מרחק יהודים, אדרבא, כל החיות המיוחדת של התמימים שהנושא הזה בוער אצלם, גורמת לאנשים להזדהות עם העניין. הם מרגישים שזה ממקום אמיתי. באי בית חב”ד מזהים את המקום כבר מרחוק לפי הדגל של משיח, ומכריזים ‘יחי’ אחרי התפילה באופן הפשוט ביותר. אין צורך לומר כי כל שיעורי התורה והחברותות המתקיימים בבית חב”ד, שזורים בעניני גאולה ומשיח - מה שנותן השפעה חיובית מיידית”.

איסלה מוחרס

הקסם של האי, הקסם ביהדות

גם ‘איסלה מוחרס’ היא אי יפיפייה, רצועת חוף מדהימה בצפון מקסיקו, עטופה בצבעי תכלת של מים צלולים. האי נחלק לשני חלקים, החלק הדרומי הכולל את רוב ההוסטלים ובתי המלון, שם גם ממוקם בית חב”ד, והחלק הצפוני הכולל את ‘פארק גארפון’ ובו אטרקציות, נופים עוצרי נשימה, צוקים וחוות איגואנות החיות בפארק בצורה חופשית.

בית חב”ד ממוקם ברחוב IDALGO שהוא אחד העורקים המרכזים של האי. שלוחי הרבי מלך המשיח מסייעים למטיילים ולמבקרים היהודיים הן בגשמיות והן ברוחניות. בבית חב”ד הם מקבלים מידע על מלונות, חנויות ואטרקציות זולות, לצד פעילות יהודית ענפה יום יומית, שיעורי חסידות והלכה, בית הכנסת פעיל, מסעדה כשרה, וכמובן פעילות מיוחדת בשבתות ובימים טובים. “בית חב”ד פתוח משעת בוקר מוקדמת ועד השעות הקטנות של הלילה. המטיילים גם הם מרגישים שבית חב”ד הוא בית לכל דבר ועניין יהודי”.

בית חב”ד נפתח לפני שש שנים בנר שני של חנוכה, על–ידי הרב בן שמעון וחברו הרב מנחם מענדל דיין שהגיעו למקום כבחורים במסגרת ‘מרכז שליחות’. דומה שאין מטייל יהודי שמגיע לאי שיחמיץ את בית חב”ד הממוקם במבנה גדול ורחב ידיים.

“איסלה הוא אי קטן שרוחבו כשמונה מאות מטר ואורכו כמה קילומטרים. אתה פותח חלון לכל צד ויכול לראות את הים. האי הזה הוא אחד מעשרת האיים היפים בעולם. יש כאן אמנם אטרקציות, אך מטיילים שבאים לכאן, באים בעיקר לנוח ופחות טיולים. מציאות זו מותירה בידנו הרבה עבודה, שכן אנשים יותר פתוחים לשאול ולהתעניין, ואנחנו יותר ממוכנים לענות וללמד”, מסביר הרב בן שמעון. 

בשש השנים שחלפו מאז פתיחתו, בית חב”ד מהווה דוגמה ומגדלור לפעילות ענפה סביב השעון.

“את תחילת השליחות שלנו במקסיקו עשינו ב’פלאיה’ אצל הרב חיים ברוד, שם היינו כשנה ושם למדנו איך שליחות צריכה להיעשות. לאורך כל אותה שנה נשאלנו שוב ושוב על ידי מטיילים, מדוע אין סניף של חב”ד באיסלה? אנשים היו נשארים שם מתוך מחשבה שיוכלו לעשות את השבת בבית חב”ד, אך בכול פעם הופתעו מחדש להבין שאין בו בית חב”ד. בעקבות זאת התחדדה אצלי המחשבה שנרחיב את פעילות חב”ד במקסיקו ונפתח בית חב”ד ב’איסלה’.

“ועם זאת, היה בלבי חשש לא קטן. קודם לכן היו זוגות שניסו להניע שם פעילות חב”דית, אך נתקלו בקשיים והפעילות לא נמשכה לאורך זמן.

“לאחר שסיימנו, אני ומענדי דיין, את השליחות ב’פלאיה’, חיפשנו מקום משל עצמנו. כשחזרנו ל–770, ישבנו לכתוב לרבי. הזכרנו את ‘איסלה’ וכן שני מקומות נוספים, כאשר ציינו את המעלות והחסרונות בכל מקום, וביקשנו הכוונה וברכה”.

כשהרב בן שמעון והרב דיין קראו את התשובה, הם נדהמו. “שתי השורות הראשונות פתחו בכך שהרבי מביע את שמחתו על פתיחת המרכז באי. השניים חשו שהמכתב כיוון בצורה ברורה ל’איסלה’, שכן זה היה המקום היחיד שהוזכר במכתבם שנמצא על אי, וכך גם מציין הרבי במכתבו.

“אל ‘איסלה’ הגענו בנר ראשון של חנוכה עם מעט ספרי קודש ועוד כמה דברים נצרכים כמו נפה לקמח. מצאנו חדר בבית מלון מקומי ותלינו עליו שלט “בית חב”ד” עם הודעה בעברית איפה נמצאים המפתחות כשאנחנו לא נמצאים, ומיד התחלנו להסתובב באי ולחפש את המקום המתאים להעמיד בו את החנוכייה המרכזית. לבסוף החנוכיה הוצבה במרכז האי כשסביבה מטיילים רבים, נרגשים לא פחות מאתנו. זה היה היום הראשון והאירוע הראשון שלנו במקום, ומאז הפעילות לא הופסקה, והיא רק מתעצמת עם הזמן”.

בבית חב”ד ‘איסלה’ מקדישים מחשבה בכל הקשור לשמירת קשר עם המבקרים והאורחים. “אנחנו עושים מאמץ גדול שלביקור אצלנו יהיה המשך גם לאחר מכן”.

יום השבת הוא יום נפלא בכל בית חב”ד, ובייחוד בבתי חב”ד למטיילים. צעירים רבים מבקשים לחוש תחושה יהודית, או להיזכר בבית, והם פוקדים את בית חב”ד לתפילות ולסעודות שבת. אך ב’איסלה’ אותה תחושה מורגשת מדי יום, כשאת הבוקר פותחים השלוחים בשיעור חסידות ולאחר–מכן מתקיימת תפילה ולאחריה ארוחת בוקר משותפת. הקשר הטוב והקרוב שנוצר, והעובדה שאף אחד לא ממהר לדרכו, מייצרים פתיחות גדולה. אנשים מוכנים לשמוע ורבים מתקרבים לשיעורי תורה ומקבלים החלטות טובות בשמירת מצוות.

אין צורך לומר שהנושא של בשורת הגאולה, הוא נושא מרכזי השזור לאורך כל הפעילות. “אנחנו מדברים על כך בפשטות. לא נתקלתי באיש שיש לו בעיה עם ההכרזה של ‘יחי אדוננו’ או כאשר אנחנו מסבירים שהרבי מלך המשיח. אני רואה במוחש שהעולם כבר מוכן לגאולה, גם הגויים. יש חנויות רבות באי שעל חלון הראווה תלויה תמונה של הרבי. הם יודעים שהרבי הוא אבא שלנו ושל כל העולם. כשאנחנו חוזרים מ–770, הם שואלים אותנו אם נסענו לבקר את ‘אבא’. אנחנו מקפידים לקנות להם ספרים בספרדית על שמירת מצוות. אנחנו גם עובדים על ‘פיילוט’ של לימוד ‘שבע מצוות בני נח’ בבתי הספר הנמצאים באי.   

בבית חב”ד ‘איסלה’ לא שוקטים על השמרים, ובימים אלו נשלמות ההכנות לבניית בית חב”ד גדול ולצדו מקווה טהרה, בית הארחה, בית כנסת ואולם פעילות, וכן מטבח למסעדה כשרה.

ס. קריסטובל

הקשר האישי הגבוה בעיר הגבוהה

ס. קריסטובל דה לאס קאסאס, או בקיצור ס. קריסטובל, היא עיר השוכנת בגובה 2,100 מטרים וממוקמת בהרי מדינת צ’יאפס שבצפון מקסיקו. אלפי מטיילים ישראלים ויהודים פוקדים את עיר הנופש הזו מדי שנה. עיר זו מהווה צומת מרכזי למעבר בין חלקי מקסיקו, וכן תחנת מעבר אל מדינת גואטמלה השכנה. רבים מהתרמילאים הישראלים שמגיעים לעיר, נשארים יותר מכפי שתכננו, הן בשל האטרקציות הרבות שיש לעשות בעיר והן בשל האווירה הנינוחה.

מביני דבר מספרים שהעיר היא אחת הערים היפות והמיוחדות במקסיקו ובמרכז אמריקה. היא נמצאת באזור הרים, ולכן מזג האוויר בה קריר יותר בניגוד לערי החוף הרבים במקסיקו. רחובותיה מרוצפים באבן שיש והטיול בהם נעים במיוחד. לצדה ישנם אתרי טבע רבים - מפלים, שמורת טבע ואינספור מסלולי טיולי ג’ונגלים, מה שכאמור גורם למטיילים להישאר בה יותר.

“בניגוד לבתי חב”ד אחרים הפונים למטיילים, כאן פעילותינו נפרשת על פני כל השנה”, אומר השליח הרב אורן רז שהגיע לפעול בעיר בשנת תשע”א. “האקלים הטרופי הנוח מביא לכאן מטיילים בכל חודשי השנה, אך התקופה החזקה ביותר היא בחגי תשרי, אז מסבים סביב שולחן בית חב”ד מאות ישראלים ויהודים.

“הייחודיות של בית חב”ד בקריסטובל טמונה בקשר האישי שמתפתח עם המבקרים. נוסף על העבודה עם התרמילאים ישנה גם פעילות רבה מול יהודים המתגוררים בעיר ולצערנו חיים עם בנות ניכר. אנחנו פועלים ברגישות רבה מול מציאות מצערת זו וקצרנו כבר כמה וכמה הצלחות”, אומר הרב רז.

זה שמונה שנים שמשפחת רז, אורן ועינת וששת ילדיהם כן ירבו, נמצאים בשליחות ב’קריסטובל’. הם קוצרים הצלחות רבות, אך אלו מלוות עדיין בהתמודדות לא פשוטה.

כשבני הזוג רז חיפשו אחר מקום שליחות, הם שמעו בין השאר על העיר ‘קריסטובל’ והחליטו שזהו ייעד השליחות שנועד עבורם. מי שהגיע לעיר לבדוק אותה קודם לכן, היו הרב דודי כפלין והרב שלומי פלג שפעלו כבר בקוזומל והם היו אלו ששכרו את הבית לקראת בואם של השלוחים. “לקראת היציאה כתבנו לרבי, במענה הופיע בפירוש שם המדינה ‘מקסיקו’, והרבי מברך את הכותב אליו שיצליח בפעולותיו עם הצעירים ויתעלה על הפניות העצמיות שיש לו. נכח תשובה זו נמוגו כל הספקות, ועלינו על המטוס בדרך להכין עוד נקודה בגלובוס להתגלות הרבי מלך המשיח.

קשיי הבראשית

“החודשים הראשונים בעיר היו קשים מאוד, הבית הראשון בו התגוררנו עם ארבעת ילדנו הזכיר יותר אורווה מאשר בית. אני זוכר שהגענו לעיר ביום גשום מאוד, על דלתות הבית לא היו מנעולים, והמקום היה בלי ‘חשמל’. מכיוון שהגעתי לעיר עם ספר תורה, הוא היה כל הזמן נמצא צמוד אלי, חששתי להותיר אותו כך בבית הפרוץ.

“החג הראשון אותו חגגנו עם המטיילים היה ראש השנה, שכרנו מקום ותכננו שיגיעו כחמישים מטיילים, לא יותר. בפועל הגיעו מאה ועשרים ישראלים, ולמרות התנאים המינימליים, הייתה שמחה גדולה”.

אתגר חינוך הילדים

בימים אלו, לאחר כשמונה שנות שליחות, אורן ועינת רז יכולים להביט אחורה בסיפוק רב. הם ללא ספק רואים ברכה בעמלם. בית חב”ד פועל במרכז העיר, במבנה רחב ידיים, הם מפעילים מסעדה כשרה, חנות למוצרי מזון כשרים, פעילות יהודית ענפה, שיעורי תורה, תפילות והרבה מפגשים אישיים. תכניות להרחבה והתעצמות אמנם נדונים כל העת אך הבסיס מוצק.

לבני הזוג רז, יש בלעה”ר ששה ילדים, ומדובר באתגר חינוכי לא פשוט בחור כל–כך נידח. “אכן מדובר באתגר לא קל” אומר ר’ אורן. “אנחנו משקיעים המון זמן בחינוכם. חצי יום הם יושבים עם רעייתי ובנות חב”דיות שמגיעות אלינו לשליחות ולומדים מקצועות שונים. אנחנו מנסים בכל דרך להחדיר בהם את ההוויה החב”דית למרות שאנחנו לא מתגוררים בקהילה חמה בצפת או בקראון הייטס.

“הילדים הנם חלק אינטגרלי מהשליחות, ולעיתים ההשפעה שלהם גדולה משלנו. אצל הילדים יש נקודה חזקה מאוד של אמת, הם שותפים פעילים בכל המבצעים, הם משוחחים עם המטיילים, מספרים להם סיפורים וראיתי לא פעם איך השפעתם היא עצומה”.

התמונות שיוצאות מ’קריסטובל’ זועקת פרסום משיח, אבל אולי בכל זאת, מה מייחד את העיסוק ב’משיח’ אצלכם?

“כל נושא אצלנו ‘זועק’ רבי ו’משיח’, אנחנו לא מחביאים את זה, וחלק עיקרי משליחותנו הוא לקשר יהודים ל’משלח’. מעולם לא נתקלנו בקשיים בפרסום משיח, כפי שאני התקרבתי ליהדות - כשדיברו איתי על משיח בפשיטות כך אני עושה עם המטיילים שפוקדים את בית חב”ד ואנשים מקבלים זאת בפשטות. מי ששואל יותר ומבקש להתעמק, אנחנו יושבים ללימוד במהלכו אני מסביר לו את כל הסיבות ההלכתיות לכך שהרבי הוא מלך המשיח והוא יגאלנו והכל בסבר פנים יפות בלי ווכחנות”.

קנקון

מקווה חב”די בקנקון

עיר מקסיקנית נוספת שעלתה על המפה החב”דית, היא העיר קנקון - גם היא תיירותית, אולם אמריקאית בסגנונה. קנקון היא עיר הנופש המדהימה והמפורסמת ביותר במקסיקו, הפכה לפני חמישים שנה לאתר תיירות מהמובילים בעולם, לאחר שנבנו בה מלונות יוקרה, מסעדות איכותיות, אזורי בילוי וקניונים, והכל מטופח, מושקע ובנוי במיוחד לתיירים, בשילוב חופים מרהיבים עם מים בצבעי טורקיז.

כבר לפני שמונה שנים סייע הרב מייזליש לקהילה המקומית לבנות מקווה טהרה חב”די מהודר במקום. אך פעילות חב”דית קבועה החלה רק לפני כשבע שנים, כאשר הגיעו למקום שלוחי הרבי - הרב מנחם מענדל ומרת רחל דרוק.

במשך זמן זה הצליחו השלוחים בלעה”ר להפריח את השממה, ולבנות לראשונה קהילה יהודית מקומית המונה כמה עשרות משפחות, עם מוסדות קהילתיים, בית כנסת ומעונות יום, תלמוד תורה ו’היברו סקול’ לימי ראשון, ועוד. גם כאן, ראשי הקהילה גילו את הפוטנציאל היהודי הגלום בפעילות חב”ד ומסייעים לשלוחים בעבודתם.

גואדלחארה

תרבות מקסיקנית ותרבות חב”דית בגואדלחארה

גואדלחארה נחשבת לעיר המסחרית השנייה בגודל במקסיקו  ומונה אוכלוסיה של כחמישה מיליון תושבים. העיר עצמה מאוד אותנטית ומיוחדת, בה אפשר לחוש מיד את מקסיקו המסורתית. הרחובות נעימים, הבניינים עתיקים כשלצדם בתי בלוי, מוזיאונים וגלריות. תשומת לב רבה תופס מרכז העיר העתיקה הנקרא סנטרו איסטוריקו ובסביבתו פזורים כיכרות, צמחייה מלבבת, ארכיטקטורה מעניינת ומזרקות מיוחדות המזמינות את קהל התיירים לטייל ברחבי העיר.

גואדלחרה נחשבת לעיר המאוכלסת ביותר במקסיקו לאחר מקסיקו סיטי, והיא מהווה מרכז ענק לתרבות, מסחר ותעשיה.

כבר בתחילת שליחותו, כשהרב יוסף יצחק מייזליש והרב שלמה מרקוביץ מבססים את בית חב”ד הראשון במקסיקו–סיטי בעמדם בעומס המשימות הגובר והולך, פנו אליהם מספר משפחות מהקהילה היהודית בעיר גוודלחרה שהספיקו לטעום מהפעילות החב”דית בעיר הבירה, וטענו “למה ניגרע”. במלים אחרות, גם הם מבקשים שיישלח אליהם שליח חב”די.

ר’ שלמה מרקוביץ פתח מיד בחיפושים קדחתניים אחרי משפחה מתאימה שתסכים לעבור למקום ולפתוח בו בית–חב”ד - מדובר היה בקהילה בת 350 משפחות שאינן קרובות כלל לחיי דת ומצוות - אך הקומץ שטעם כבר מניחוח היהדות במקסיקו–סיטי, הבטיח שלשליח לא תהיה הרבה עבודה: “המקומיים פשוט יבואו, יימשכו ויישארו”.

תוך שבועות ספורים נמצאה משפחה מתאימה - הרב אברהם שרוגו ורעייתו, שניהם ילידי ארגנטינה. כעבור זמן לא–רב הוקם בית חב”ד בגוודלחרה שפועל בהצלחה מיומו הראשון ונעזר רבות בניסיונם של הרב מייזליש וזוגתו. שתי משפחות השלוחים נמצאות במרחק שבע שעות נסיעה זו מזו, ולמרות זאת, שיתוף הפעולה ביניהן הוא גדול.

 

בלי משיח, העסק לא מושלם

אפשר לומר שמרכזי חב”ד ברחבי מקסיקו מחולקים לשניים: אלו הקבועים המתעסקים עם הקהילות המקומיות וכן עם אנשי עסקים המגיעים למדינה ומטיילים. בקטגוריה השניה נמצאים בתי חב”ד למטייל - מדובר בבית חב”ד שפועלים בעיקר בתקופות התיירות, שכן הם נמצאים במקומות שאי בהם קהילות, אלא מטיילים יהודים וישראלים בלבד שמגיעים למקום בעונות השנה המתאימות.

את הסקירה הזאת - שאינה ממצה כלל ועיקר, אלא נוגעת–לא–נוגעת בראשי פרקים בלבד, סיימנו בשיחה עם השליח הרב יוסף יצחק מייזליש. תפסתי אותו בין שיעור לבין פגישה מתוכננת מראש.

הוא לא איש של שיחות וראיונות. “זה לא קשור אלי”, הוא מתחמק מלספר על התרחבות מפת השליחות החב”דית במקסיקו. “אני לא עשיתי שום דבר בעניין הזה, הכל גדל לבד”…

מאז החל את פעילותו לפני כשמונה–עשרה שנים, הגיע המצב לידי כך, שפעולות שהרב מייזליש התחיל בהם, נעשות כיום על ידי ארגונים יהודים אחרים המבקשים גם הם להיות שותפים לפעילויות של ‘קירוב’, “כמו למשל עבודה עם נערים וילדים בבתי ספר שאינם שומרי מצוות, עבודה שאנחנו התחלנו בה. כיום ארגונים אחרים לקחו אנשים מיוחדים שיעסקו בכך, ב”ה. מאז שהגענו לכאן, התפתחה כאן עבודת הקירוב ברמות אחרות לגמרי”…

רק כשביקשתי לדבר עמו על הקשר בין השלוחים בינם לבין עצמם, אפשר לשמוע נימה של שביעות רצון: “הקשר בין השלוחים כיום הוא ב”ה בסדר גמור. אנחנו עובדים יפה בשיתוף פעולה כשצריך. האחד מפרגן לשני, איש מסייע לרעהו, מתקשרים זה עם זה ומרגישים כמו עם משפחה”.

אתם גם מתכנסים מדי פעם?

“האמת היא שזה נושא שצריך שיפור. כולנו עסוקים פה מאד, וזה נושא שצריך חיזוק יותר”…

כשאני משוחח עם אחד השלוחים, הוא מספר על הרב מייזליש הנושא באחריות כלפי הפעילות של חב”ד ברחבי מקסיקו. “אני יכול להעיד כי הוא מרגיש אחריות רצינית לכל השלוחים במקסיקו. למרות שבמשך השנים הפעילות הוכפלה והושלשה במשך השנים, הוא דואג לשלוח לכולנו מצות לפני פסח, סטים של ארבעת המינים לפני סוכות. הוא עומד בקשר ומתעניין בעבודתו של כל אחד מאתנו. אפשר לומר שהשלוחים פה במקסיקו הם בבחינת ‘משפחה אחת’, גם אם אין דעותיהם שוות”.

למרות זאת, הרב מייזליש אינו מרוצה בעליל. אפשר לשמוע גם ממרחק אלפי קילומטרים את חוסר שביעות הרצון שלו, למרות שמקסיקו עלתה על המפה, כמו שאומרים. “שלא יהיו אשליות”, הוא מזהיר, “ממתי שהגענו ועד היום - כל יום שמשיח לא מגיע, זה הפסד. זה העניין והוא פשוט וברור”.

בהומור ציני הוא מוסיף לספר על שליח כלשהו שנסע לכינוס השלוחים, ואמרו לו שיחזור מהר לעירו לאחר הכינוס, “כי אחרת יגלו שאפשר להסתדר בלעדיך”.

הרב מייזליש, למה כוונתך?

“תראה, אנחנו השלוחים נוסעים כעת לכינוס השלוחים, ושם שוב נטפח על השכם ונגלה כמה גדלנו מאז ג’ תמוז, כביכול. מה זה אומר בעצם? זה אומר שאפשר להסתדר חלילה וחס בלי הנוכחות של הרבי? שאם הרבי נעלם מעינינו, אז אנחנו מסתדרים נהדר בלעדיו, רחמנא ליצלן? אז נכון, נוספו שלוחים, אבל אין פה מקום לשביעות רצון כל עוד ומשיח לא מתגלה. אז או שהוא מגיע כעת בכינוס השלוחים ולוקח אותנו בידיים, או ש…”

ובכל זאת, איך מקסיקו, או לפחות מקסיקו סיטי שאתה נמצא בה, מתכוננת למשיח?

“אתה יודע מה? עזוב את מקסיקו; העולם כולו מוכן יותר למשיח. אין היום דרשן או אירוע, לאו דווקא של חב”ד, שלא מזכירים בו את משיח. ובכלל, גם ארגוני הקירוב האחרים, כולם היום עוסקים בנושא של גאולה, משיח ואחרית הימים. עצם הדבר שכולם פועלים ב’קירוב’ ברמה שרק בימות המשיח אפשר לפעול בכזו עוצמה, היא אמירה חשובה בפני עצמה”.

ובכל זאת, לגבי השליחות שלך?

“כולם יודעים שחב”ד מאמינים שהרבי הוא משיח. היה לי אתם הסכם”, אומר הרב מייזליש בסוג של קריצה, “הם צועקים שמשיח כבר מגיע, ואנחנו צועקים שזה הרבי. כך אנחנו משלימים. אבל במחשבה שניה, האמת שכבר לא צריך לצעוק את זה, כי הם בעצמם מספרים שבחב”ד סבורים שהרבי הוא המלך המשיח…”

 

Reader Comments

There are no comments for this journal entry. To create a new comment, use the form below.

PostPost a New Comment

Enter your information below to add a new comment.

My response is on my own website »
Author Email (optional):
Author URL (optional):
Post:
 
All HTML will be escaped. Hyperlinks will be created for URLs automatically.