Share

Search
BeisMoshiach.org
Web
תגים
ששים שנה לייסוד הרשת "עשה לך רב" ##910 #1000 #1001 #1002 #1003 #1004 #1005 #1006 #1007 #1008 #1009 #1010 #1012 #1013 #1014 #1015 #1016 #1017 #1018 #1019 #1020 #1021 #1022 #1023 #1024 #1025 #1026 #1027 #1028 #1029 #1030 #1031 #1032 #1033 #1034 #1035 #1036 #1037 #1038 #1039 #1040 #1041 #1042 #1043 #1044 #1045 #1046 #1048 #1049 #1050 #1051 #1052 #1053 #1054 #1055 #1056 #1057 #1058 #1059 #1060 #1061 #1062 #1063 #1064 #1065 #1066 #1067 #1068 #1069 #1070 #1071 #1072 #1073 #1074 #1075 #1076 #1077 #1078 #1079 #1080 #1081 #1082 #1083 #1084 #1085 #1089 #1090 #1091 #1092 #1093 #1094 #1095 #1096 #1097 #1098 #1099 #1100 #1101 #1102 #1103 #1104 #1106 #1107 #1108 #1109 #1110 #1111 #1112 #1113 #1114 #1115 #1116 #1117 #1118 #1119 #1120 #1121 #1122 #1124 #1125 #1126 #1128 #1129 #1130 #1136 #1137 #1138 #1139 #1140 #1141 #1144 #1146 #215 #380 #825 #826 #827 #828 #829 #830 #831 #832 #833 #834 #835 #836 #837 #838 #839 #840 #841 #842 #843 #844 #845 #846 #847 #848 #849 #850 #851 #852 #853 #854 #855 #856 #857 #858 #859 #860 #861 #862 #863 #864 #865 #866 #867 #868 #869 #870 #871 #872 #873 #874 #875 #876 #877 #878 #879 #880 #881 #882 #883 #884 #885 #886 #887 #888 #889 #890 #891 #892 #893 #894 #895 #896 #897 #898 #899 #9 #90 #900 #901 #902 #903 #904 #905 #906 #907 #908 #909 #910 #911 #912 #913 #914 #915 #916 #917 #918 #919 #920 #921 #922 #923 #924 #925 #926 #927 #928 #929 #930 #931 #932 #933 #934 #935 #936 #937 #938 #939 #940 #941 #942 #943 #944 #945 #946 #947 #948 #950 #951 #952 #953 #954 #955 #956 #957 #958 #959 #960 #961 #962 #964 #966 #967 #968 #969 #970 #971 #973 #974 #976 #977 #978 #979 #980 #981 #982 #983 #984 #985 #986 #988 #989 #99 #990 #991 #992 #993 #994 #995 #996 #997 #998 #999 100 שנה למלחמת עולם הראשונה 120 שנה להתייסדות ישיבת תומכי תמימים 770 974 א' כסלו אבלות אגרות קודש אגרות קודש בפרסום ראשון אגרות קודש מתורגמות בפרסום ראשון אגרות תשל"ח אדמו"ר הזקן אדמו"ר הריי"צ אדר אהבת ישראל אוסטרליה אוצרות גנוזים אורות התניא בכלים דתיקון אורחים אחר מיטתו של הרב אחרוןחביב איטליה אייר איך ללמד חסידות לקהל הרחב אימון אישי אימון אישי אימוץ אירופה אירן אלול אליהו אמונה אמור אנ"שליחות אסירי ציון אסירים אפית מצות אקטואליה חב"דית ארגנטינה ארה"ב ארץ ישראל ב' איר ב' ניסן בא באור החסידות באר שבע בבא סאלי בדידי הווה עובדא בדפוס בהעלותך בהר–בחוקותי בוא נתוועד על זה בטחון בין המצרים ביקור חולים בית ספר למלאכה בית רבקה בלק במדבר במלאת מאה שנים לפרוץ מלחמת העולם הראשונה בני נח בעל שם טוב בעלז בעקבות הנבואה בראי העתונות ברוסיה הקומוניסטית ברזיל בריאות ברית מילה ברכת כהנים בר-מצווה ברסלב בשבילי ההיסטוריה בשליחות המלך בשם אומרם ג' השבועות ג' תמוז גאולה ומשיח גדולי ישראל גוש קטיף גיוס לצבא גיור גיל השידוכים גלגולה של נשמה גליון 1000 גליל גמילות חסדים גן ישראל גני ילדים דבר המערכת דבר מלכות דולרים דידן נצח דמות חסידית ה' אייר ה' טבת הבבא סאלי הבעל שם טוב הגות וואך הדפסת התניא ההתוועדות ב-770 הודו היסטוריה חב"דית היסטוריה חסידית היסטוריה מזווית חב"דית הכותל הכנסת אורחים הלכה המזכיר המקדש וכליו הפצת המעיינות הפרשה החסידית הצלת פליטי השואה הקהל הרב אברהם חיים נאה הרב חדקוב הרבי הרבי הריי"צ הרבי הרש"ב הרבי והאמן הרצלי'ה השואה השליחות לכיבוש אוסטרליה התוועדות‭ ‬חסידותית התקשרות התקשרות בצפון אפריקה התשובה ז' אדר זיו הפרשה זיכרון להולכים זיכרונות מבית אדמו"ר מהורש"ב זכרונות הרב סעדיה מעטוף ע"ה זכרונות חסידיים ח"י אלול חברון חג המו"צים חג סוכות חג שבועות חדש בעולם התורני חדשות חוזרים לישיבה חוני חופשה חטא המרגלים חיים חסידיים חיים של שליחות חיים של שליחות חינוך חירות חלֹוֹם חייו חמשה עשר באב חנוכה חסד חקת חשבון נפש חת"ת חתונה ט' אדר ט' כסלו ט"ו אלול ט"ו באב ט"ו בסיוון ט"ו בשבט טור אורח טור‭ ‬אישי טור למחשבה טורקיה טכנולוגיה בשירות הגאולה י' טבת י' שבט י"א ניסן י"ב תמוז י"ג אלול י"ג ניסן י"ט כסלו י"ט כסלו / מאמר בפירסום ראשון יד לאחים יובל לקבוצה יום הולדת יום ירושלים יום כיפור יומן המאסר יומן טוביה זילברשטרום. יומנו של תמים ב-770 יוסף י'ז תמוז יחידות אצל הרבי ילדי ישראל ימי בראשית ימים נוראים ימים נראים יפן יציאת מצרים ירושלים ישראל ארי'ה לייב כ‭' ‬מנחם‭ ‬אב‭ / ‬יום‭ ‬ההילולא כ' מנחם-אב כ' מרחשון כ"ב שבט כ"ד טבת כ"ד טבת כ"ז אדר כ"ז אדר / הגות וואָך כ"ח ניסן כ"ח סיון כ"ף במר-חשוון כוס של ברכה כותבים למערכת כינוס שלוחים כסלו כפר חבד כפר יונה כשרות כתבי יד בפרסום ראשון ל"ג בעומר ל"ג בעומר / בדידי הווה עובדא ל"ג בעומר / סקירה ל"ג בעומר / פתגמים ל"ג בעומר / שולחן-החג לדמותו של חסיד לדמותו של שליח לומדים ובונים מקדש לחיות עם הזמן - בעניני הגאולה ליל הסדר אצל הרבי ליל סדר ליל סדר לימוד חסידות לקהל הרחב לימוד רמב"ם לימוד תורה ליקוי חמה לכתחילה אריבער לקראת ג' תמוז לקראת י' שבט לקראת י"א ניסן לקראת כינוס השלוחים לקראת תשרי לשלום בית מאה שנה למלחמת עולם הראשונה מאוצר המלך מאחורי הקלעים מאמר הגות מבט אישי מבט חסדי מבצע הקהל מבצע יום הולדת מבצע מזוזה מבצע משיח מבצע נש"ק מבצע תפילין מבצעים מבצעים מדור הניגון מדין מדע מדקדקים בדבר מלכות מה אומר הרבי מהורש"ב מהר"ש מואב מופתים בשליחות מזווית חסידית מחיי התמימים מחנה קיץ מחשבה חסידית מיהו יהודי מכות מצרים מלחמת המפרץ מלחמת יום כיפור מלחמת לבנון מלחמת ששת הימים ממשיח וגאולה מנורה מנחם-אב מערת המכפלה מפגש איש מפי חסידים מפי כתבם מצוייני צה"ל מקווה מקסיקו מרבין בשמחה מרוקו מרחשון משה רבינו משולחן ההלכה משיח אין גאזעטן משיח בפרשה משיח וגאולה משיח וגאולה משיח וגאולה \ ודע מה שתשיב משיח וגאולה בעשרת המבצעים משפיע משקיעים בחינוך מתוועדים בדבר מלכות נזכרים ונעשים ני"א ניסן ניגון ניסן נס בצפת נקודת מלכות נשיא נשים סדר ניגונים סיון סיפור סיפור‭ ‬ולקחו סיפור‭ ‬חיים סיפור‭ ‬חיים סיפור לפורים סיפור מבצעים סיפורי מופת סיפורים ופתגמים סיפורים קצרים סכנת האינטרנט סכנת האינטרנט סליחות סעודת מלווה מלכה ספירת העומר ספר תורה ספרד סקירה עוורים עמלק ערי מקלט עשר שנים לגירוש עשרה בטבת פאה נכרית פדיון הבן פולטבה פורים פורים–קטן פטרבורג פינחס פסח פסח שני פעילות פעילות חב"דית פפרשת אמור פרה אדומה פרוייקט מיוחד | חי וקיים פרופיל חסידי פרשת אחרי-מות פרשת אמור פרשת בא פרשת בהר פרשת בחוקותי פרשת בלק פרשת במדבר פרשת בשלח פרשת דברים פרשת דרכים פרשת החודש פרשת וארא פרשת ואתחנן פרשת ויגש פרשת ויחי פרשת ויצא פרשת ויקהל פרשת ויקרא פרשת וירא פרשת וישב פרשת וישלח פרשת חוקת פרשת חיי שרה פרשת יתרו פרשת כי-תבוא פרשת כי-תצא פרשת כי-תשא פרשת לך-לך פרשת מטות פרשת מסעי פרשת מצורע פרשת מקץ פרשת משפטים פרשת נח פרשת נצבים פרשת נשא פרשת עקב פרשת פקודי פרשת צו פרשת קדושים פרשת קורח פרשת ראה פרשת שופטים פרשת שלח פרשת שמות פרשת שמיני פרשת תולדות פרשת תזריע פרשת תזריע-מצורע פרשת תצווה פרשת תרומה פתח תקוה צבאות השם צדקה צה"ל צו צוק איתן ציפייה לגאולה ציצית צמח צדק צפון אפריקה צפת צרפת קאמפ קידוש קידוש לבנה קנאת אחים קרבנות קרבנות הנשיאים קרח קרית גת קרן מחנה ישראל קשרים עם הרבי ר' עזריאל זעליג סלונים ראיון ראש השנה ראשון לציון רב לוי יצחק רב שיח רבי רבי זוסיא מאניפולי רבי רי"יץ רבי רש"ב רבנים רבנית חיה מושקא רבנית חנה רדיו רובשקין רוסיה רחל אמנו רמב"ם רפואה רש"ג רשב"י ש שבועון שהוא שליח שבועות שבת שבת בראשית שבת הגדול שבת חזון שו"ת חינוך שואת אירופה שולחן-השבת שופר שידוך שיעור תניא - חוצה יבשות ונשמות שלום בית שלֹח שליחות שליחות בצל הסכנה שלימות הארץ שלימות הארץ שמחה שמחות בית השואבה שמחת תורה שמחת תורה בליובאוויטש שמיטה שמירת הלשון שנה מעוברת שצעדרין שקלים תומכי תמימים תורה והוראה תורת המלך תימן תל אביב תלמוד תמוז תמונות מספרות תניא תעניות תפילה תשובה תשעה באב תשרי תשרי אצל הרבי
Visitor Feed
Wednesday
Aug172016

מה חובה לומר בשידוכים?

נושא השידוכים, הוא אישי מאד, ונתפס כשייך לתחום הנפשי–רגשי ואף רוחני וחסידי, האם ובמה הוא שייך לתחום ההלכתי?

הרב שלמה הלפרן, רב קהילת חב”ד תל–אביב, מרבני מכון ההלכה - חב”ד

עלינו לזכור, כי נושא השידוכים, שהוא אחד המאורעות והשלבים החשובים ביותר בחיים האישיים והמשפחתיים של כל יהודי, אינו שונה מכל תחומי החיים של יהודי, ועליו להתנהל על פי ההלכה. יש לדעת, כי (כמעט) לכל פרט השייך למהלך השידוך, עשויות להיות משמעויות הלכתיות נרחבות. בין השאר: נושא שנראה לעיתים ‘זניח’, שכר השדכנות, נידון בשו”ע ונושאי כליו, ובמאות (!) ספרים ותשובות בראשונים ובאחרונים. נושא של גילוי או הסתרת מידע - שייך להלכות קידושין, הלכות לשון הרע והלכות נוספות שבין אדם לחברו, וכך גם שאר הנושאים.  לכן, ראוי לכל מי שעומד לקראת שידוכין או שכבר עוסק בהם, ללמוד כמובן את ההוראות והנהגות מכ”ק אדמו”ר מה”מ בנושאים אלו שנלקטו בצורה מסודרת בספרים שונים1, ויחד עם זאת ללמוד, לפחות באופן כללי2, את ההלכות השייכות לשלב זה בחייו. אלו שעוסקים בתחום זה באופן קבוע (שדכנים, יועצים, מדריכים ועוד) ייטיבו לעשות אם ילמדו את ההלכות האלו בצורה מקיפה יותר3, וכמובן - בכל מקרה של שאלה או ספק יפנו לרב מורה הוראה, המתמצא בהלכות אלו.

 

אחת השאלות שרבים שואלים את עצמם היא, כאשר ידוע על פגם (ח”ו) או חסרון כלשהו אצל המיועד לשידוך, האם חייבים או שמא אסור לספר על כך?

בתשובה כאן, נכלול ביחד נושאים רפואיים, נפשיים ופיזיים וכן התנהגות, מידות ורמה רוחנית. מובן שמטבע הדברים עשויים להיות הבדלים, ועל כך יש לדון בכל מקרה לגופו.

ההלכה מכירה בשלשה4 סוגים של מידע, העשוי להשפיע על ההחלטה:

א) מידע גלוי - פרטים שכל מי שמכיר את המיועד יודע עליהם [לדוגמא: מראה חיצוני, בעיה רפואית שניכרת כלפי חוץ, רמה רוחנית שמתבטאת בלבוש וחברה, תכונות אופי בולטות]. כאשר מבררים אצל מכרים וידידים, חובה עליהם לספר את הידוע להם, ואסור להם להסתיר מידע רלוונטי. אנו מניחים שכתוצאה מהבירורים, נחשף הצד השני למידע זה, כך שאחרי שלב זה, אין טעם והיתר לדבר על פרטים כאלו, וגם המיועדים עצמם יכולים להניח שהמידע כבר הגיע לידיעת השני, מבלי שהם יספרו על כך.

יש להדגיש, כי כל האמור, הוא רק בנוגע למה שנוגע למצב הנוכחי של המיועדים, או משפיע על חייהם העתידיים כמשפחה, מה ששייך לעבר בלבד - נכלל ב’לשון הרע’ שאין כל היתר לספרו!

ב) מידע שניתן לבירור - מידע שאינו גלוי, אך במידה ויתעניינו ויבדקו היטב, יוכלו להגיע אליו [כגון נושאים שידועים לצוות חינוכי, חברים קרובים וכיו”ב]. במקרה כזה, חובה על מי שמבררים אצלו ויודע פרטים כאלו לספר על כך. מי שלא ביררו אצלו, או המיועדים עצמם והצד ‘שלהם’ - הדבר תלוי האם אכן נעשה בירור מקיף, או האם ניתן היה לעשות זאת או לא, ולכן יש לשאול בכל מקרה לגופו.

ג) מידע נסתר - הידוע רק למיועד ובני משפחתו הקרובים, חובה עליהם לספר זאת לצד השני. אם מדובר בנושא שאינו נוגע לעצם היכולת לקיים חיים משותפים, אלא להמשך החיים [כגון צורך בטיפולים רפואיים ובפרט בנושאי פוריות, מצב נפשי שדורש / ידרוש טיפול ועוד], אין חובה לספר זאת לפני שלב ה’פגישות’, אלא רק כאשר נוכחים לדעת שאכן קיימת כוונה רצינית להינשא בעז”ה.  במקרה שמידע מסוג זה נמצא אצל מישהו אחר, נדרש שיקול דעת ופסק הלכה בכל מקרה לגופו.

כל האמור דורש רגישות מיוחדת, ויכולה להיות לו השלכות קריטיות לגבי השידוך והמשך החיים של המיועד/ת ומשפחות בישראל. ניתן להציע כי מי שבידו מידע חשוב, ינסה לבדוק דרך גורם המקורב ל’צד השני’ (כגון משפיע/ה או ידיד קרוב של המיועד/ת או ההורים) האם הם מודעים, או שבחרו מיזמתם לא להתייחס לכך, והאם הוא רלוונטי לגביהם. הניסין מוכיח כי במקרים רבים די בכך, ובכל מקרה הדבר חשוב לשם הצגת השאלה בפני רב.

 

“להצלחה אבות רבים” - לא פעם מוצאים את עצמם בעלי השמחה, מול כמה אנשים שטוענים [לעיתים בצדק] כי יש להם חלק בשידוך וממילא בדמי השדכנות, ולא תמיד הם יכולים או מעוניינים לשלם לכולם, מה עושים?

כאמור, מדובר בנושא התופס מקום נרחב בספרי ההלכה והמנהג, ולכן נציין כאן נקודות כלליות.  -  א) עצם תשלום שכר לשדכן, הוא חובה הלכתית, כמו כל תשלום אחר שחייבים בו על פי דין. ב) לגבי גובה התשלום, הפוסקים בדורות האחרונים מייחסים חשיבות רבה ל”נוהג המקובל”. מאחר ולא תמיד הדבר ברור, על השדכן (גם אם הוא בטוח ש’שמו הולך לפניו’ והדבר ברור, ועל אחת כמה וכמה מי שאינו ידוע או עוסק בשידוכים באופן קבוע) לציין כבר בשלב הפנייה של / אל משודכים הפוטנציאליים, מהו גובה התשלום שאותו הוא גובה בכלל, או עבור שידוך ספציפי זה. ג) ייתכן מצב ובו יש כמה שעסקו בשידוך, הכלל במקרה זה הוא, שיש להחשיב רק את מי שפעולה שלו אכן סייעה לשידוך בפועל (ולא רק ‘זרק שם’ ולא נעשה עמו דבר). לגבי אופן התשלום והסכום שיקבל כל אחד מהמעורבים בשידוך - נקבעו כללים בפוסקים, ויש לשאול רב מורה הוראה.

בשעה טובה הגענו ל”ווארט” - מה זה?

כיום אנו נוהגים לכתוב ולחתום את ה”תנאים” - דהיינו ההתחייבויות הממוניות והמפורטות השייכות לנישואים, רק סמוך לחופה. ב”ווארט” מתבצע בדרך כלל ‘קנין’ שעניינו נתינת תוקף הלכתי ומעשי על עצם ההחלטה של המשודכים להתחתן בעז”ה בשעה טובה ומוצלחת. להסכמה זו יש כאמור תוקף הלכתי, כך שבמקרה ש(ח”ו) מבקשים לשנות את ההחלטה, יש לכך משמעות והשלכות בתחומים רבים, גם הלכתית וממונית, ויש להתייעץ ולקבל הנחיות מרב מורה הוראה.

ועכשיו מתכוננים לחתונה ו..

חשוב לזכור כי טרם חל שינוי ב’מעמד האישי’ של המשודכים, וביחסי הקרבה שביניהם הרבי מה”מ הורה ונוהג להימנע מהביטוי “אירוסים” ו”מאורסים” שיש לו משמעות כזו. על המשודכים להקפיד על  כל דיני הצניעות ואיסורי הקרבה שבין איש לאשה, כולל הלכות ‘ייחוד’, ובהדגשה יתירה עקב קרבת הדעת שנוצרה ונוצרת ביניהם.

כדאי להדגיש כי נושא זה, מיוחד בעובדה שהרבי מה”מ לא רק הזהיר בחריפות מפני הנהגה לא רצויה, אלא אף הסביר בכך מקרים בהם היו תוצאות שליליות ביותר להנהגה כזאת. ו”מרובה מדה טובה” מדגיש את התועלת והברכות המיוחדות שבהנהגה ראוי’ בכל השלבים של הקמת בית נאמן בישראל, על אדני התורה והמצוות ואור החסידות, לדור ישרים מבורך, אשר מהווה חלק מהייעוד והשמחה הגדולה, המתבטאת במיוחד בחמשה עשר באב, שמחת הנישואים של כנסת ישראל והקב”ה בגאולה האמתית והשלימה מי”ד ממ”ש.

 

                            

1)  כגון “שידוכים ונישואין - ליקוט הוראות מנהגים ביאורים, שיחות וכתי”ק” שהו”ל הועד להפצת שיחות.

2)  כגון בספרו של הרב דב טברדוביץ שליט”א - “חוסן ישועות” פרקים ראשון עד חמישי וש”נ.

3)  כגון “נישואים כהלכתם”, “נטעי גבריאל” - שידוכים ותנאים, וש”נ.

4)  בש”ס ובופסקים (כגון רמב”ם, טושו”ע ונ”כ), החילוק הוא בין “מומים שבגלוי” ו”מומים שבסתר” ובתוכם בין מקרים בהן ניתן לבדוק אותן (“כשיש מרחץ . . קרובותיו בודקות”) וכשלא ניתן (כאין מרחץ או לא נוהגות לרחוץ ביחד). על פי זה כתבתי את החילוקים כאן, אף שיש עוד מה לדון ולחלק ואכמ”ל.

 

Reader Comments

There are no comments for this journal entry. To create a new comment, use the form below.

PostPost a New Comment

Enter your information below to add a new comment.

My response is on my own website »
Author Email (optional):
Author URL (optional):
Post:
 
All HTML will be escaped. Hyperlinks will be created for URLs automatically.