Share

Search
BeisMoshiach.org
Web
תגים
ששים שנה לייסוד הרשת "עשה לך רב" ##910 #1000 #1001 #1002 #1003 #1004 #1005 #1006 #1007 #1008 #1009 #1010 #1012 #1013 #1014 #1015 #1016 #1017 #1018 #1019 #1020 #1021 #1022 #1023 #1024 #1025 #1026 #1027 #1028 #1029 #1030 #1031 #1032 #1033 #1034 #1035 #1036 #1037 #1038 #1039 #1040 #1041 #1042 #1043 #1044 #1045 #1046 #1048 #1049 #1050 #1051 #1052 #1053 #1054 #1055 #1056 #1057 #1058 #1059 #1060 #1061 #1062 #1063 #1064 #1065 #1066 #1067 #1068 #1069 #1070 #1071 #1072 #1073 #1074 #1075 #1076 #1077 #1078 #1079 #1080 #1081 #1082 #1083 #1084 #1085 #1089 #1090 #1091 #1092 #1093 #1094 #1095 #1096 #1097 #1098 #1099 #1100 #1101 #1102 #1103 #1104 #1106 #1107 #1108 #1109 #1110 #1111 #1112 #1113 #1114 #1115 #1116 #1117 #1118 #1119 #1120 #1121 #1122 #1124 #1125 #1126 #1128 #1129 #1130 #1136 #1137 #1138 #1139 #1140 #1141 #1144 #1146 #215 #380 #825 #826 #827 #828 #829 #830 #831 #832 #833 #834 #835 #836 #837 #838 #839 #840 #841 #842 #843 #844 #845 #846 #847 #848 #849 #850 #851 #852 #853 #854 #855 #856 #857 #858 #859 #860 #861 #862 #863 #864 #865 #866 #867 #868 #869 #870 #871 #872 #873 #874 #875 #876 #877 #878 #879 #880 #881 #882 #883 #884 #885 #886 #887 #888 #889 #890 #891 #892 #893 #894 #895 #896 #897 #898 #899 #9 #90 #900 #901 #902 #903 #904 #905 #906 #907 #908 #909 #910 #911 #912 #913 #914 #915 #916 #917 #918 #919 #920 #921 #922 #923 #924 #925 #926 #927 #928 #929 #930 #931 #932 #933 #934 #935 #936 #937 #938 #939 #940 #941 #942 #943 #944 #945 #946 #947 #948 #950 #951 #952 #953 #954 #955 #956 #957 #958 #959 #960 #961 #962 #964 #966 #967 #968 #969 #970 #971 #973 #974 #976 #977 #978 #979 #980 #981 #982 #983 #984 #985 #986 #988 #989 #99 #990 #991 #992 #993 #994 #995 #996 #997 #998 #999 100 שנה למלחמת עולם הראשונה 120 שנה להתייסדות ישיבת תומכי תמימים 770 974 א' כסלו אבלות אגרות קודש אגרות קודש בפרסום ראשון אגרות קודש מתורגמות בפרסום ראשון אגרות תשל"ח אדמו"ר הזקן אדמו"ר הריי"צ אדר אהבת ישראל אוסטרליה אוצרות גנוזים אורות התניא בכלים דתיקון אורחים אחר מיטתו של הרב אחרוןחביב איטליה אייר איך ללמד חסידות לקהל הרחב אימון אישי אימון אישי אימוץ אירופה אירן אלול אליהו אמונה אמור אנ"שליחות אסירי ציון אסירים אפית מצות אקטואליה חב"דית ארגנטינה ארה"ב ארץ ישראל ב' איר ב' ניסן בא באור החסידות באר שבע בבא סאלי בדידי הווה עובדא בדפוס בהעלותך בהר–בחוקותי בוא נתוועד על זה בטחון בין המצרים ביקור חולים בית ספר למלאכה בית רבקה בלק במדבר במלאת מאה שנים לפרוץ מלחמת העולם הראשונה בני נח בעל שם טוב בעלז בעקבות הנבואה בראי העתונות ברוסיה הקומוניסטית ברזיל בריאות ברית מילה ברכת כהנים בר-מצווה ברסלב בשבילי ההיסטוריה בשליחות המלך בשם אומרם ג' השבועות ג' תמוז גאולה ומשיח גדולי ישראל גוש קטיף גיוס לצבא גיור גיל השידוכים גלגולה של נשמה גליון 1000 גליל גמילות חסדים גן ישראל גני ילדים דבר המערכת דבר מלכות דולרים דידן נצח דמות חסידית ה' אייר ה' טבת הבבא סאלי הבעל שם טוב הגות וואך הדפסת התניא ההתוועדות ב-770 הודו היסטוריה חב"דית היסטוריה חסידית היסטוריה מזווית חב"דית הכותל הכנסת אורחים הלכה המזכיר המקדש וכליו הפצת המעיינות הפרשה החסידית הצלת פליטי השואה הקהל הרב אברהם חיים נאה הרב חדקוב הרבי הרבי הריי"צ הרבי הרש"ב הרבי והאמן הרצלי'ה השואה השליחות לכיבוש אוסטרליה התוועדות‭ ‬חסידותית התקשרות התקשרות בצפון אפריקה התשובה ז' אדר זיו הפרשה זיכרון להולכים זיכרונות מבית אדמו"ר מהורש"ב זכרונות הרב סעדיה מעטוף ע"ה זכרונות חסידיים ח"י אלול חברון חג המו"צים חג סוכות חג שבועות חדש בעולם התורני חדשות חוזרים לישיבה חוני חופשה חטא המרגלים חיים חסידיים חיים של שליחות חיים של שליחות חינוך חירות חלֹוֹם חייו חמשה עשר באב חנוכה חסד חקת חשבון נפש חת"ת חתונה ט' אדר ט' כסלו ט"ו אלול ט"ו באב ט"ו בסיוון ט"ו בשבט טור אורח טור‭ ‬אישי טור למחשבה טורקיה טכנולוגיה בשירות הגאולה י' טבת י' שבט י"א ניסן י"ב תמוז י"ג אלול י"ג ניסן י"ט כסלו י"ט כסלו / מאמר בפירסום ראשון יד לאחים יובל לקבוצה יום הולדת יום ירושלים יום כיפור יומן המאסר יומן טוביה זילברשטרום. יומנו של תמים ב-770 יוסף י'ז תמוז יחידות אצל הרבי ילדי ישראל ימי בראשית ימים נוראים ימים נראים יפן יציאת מצרים ירושלים ישראל ארי'ה לייב כ‭' ‬מנחם‭ ‬אב‭ / ‬יום‭ ‬ההילולא כ' מנחם-אב כ' מרחשון כ"ב שבט כ"ד טבת כ"ד טבת כ"ז אדר כ"ז אדר / הגות וואָך כ"ח ניסן כ"ח סיון כ"ף במר-חשוון כוס של ברכה כותבים למערכת כינוס שלוחים כסלו כפר חבד כפר יונה כשרות כתבי יד בפרסום ראשון ל"ג בעומר ל"ג בעומר / בדידי הווה עובדא ל"ג בעומר / סקירה ל"ג בעומר / פתגמים ל"ג בעומר / שולחן-החג לדמותו של חסיד לדמותו של שליח לומדים ובונים מקדש לחיות עם הזמן - בעניני הגאולה ליל הסדר אצל הרבי ליל סדר ליל סדר לימוד חסידות לקהל הרחב לימוד רמב"ם לימוד תורה ליקוי חמה לכתחילה אריבער לקראת ג' תמוז לקראת י' שבט לקראת י"א ניסן לקראת כינוס השלוחים לקראת תשרי לשלום בית מאה שנה למלחמת עולם הראשונה מאוצר המלך מאחורי הקלעים מאמר הגות מבט אישי מבט חסדי מבצע הקהל מבצע יום הולדת מבצע מזוזה מבצע משיח מבצע נש"ק מבצע תפילין מבצעים מבצעים מדור הניגון מדין מדע מדקדקים בדבר מלכות מה אומר הרבי מהורש"ב מהר"ש מואב מופתים בשליחות מזווית חסידית מחיי התמימים מחנה קיץ מחשבה חסידית מיהו יהודי מכות מצרים מלחמת המפרץ מלחמת יום כיפור מלחמת לבנון מלחמת ששת הימים ממשיח וגאולה מנורה מנחם-אב מערת המכפלה מפגש איש מפי חסידים מפי כתבם מצוייני צה"ל מקווה מקסיקו מרבין בשמחה מרוקו מרחשון משה רבינו משולחן ההלכה משיח אין גאזעטן משיח בפרשה משיח וגאולה משיח וגאולה משיח וגאולה \ ודע מה שתשיב משיח וגאולה בעשרת המבצעים משפיע משקיעים בחינוך מתוועדים בדבר מלכות נזכרים ונעשים ניגון ניסן נס בצפת נקודת מלכות נשיא נשים סדר ניגונים סיון סיפור סיפור‭ ‬ולקחו סיפור‭ ‬חיים סיפור‭ ‬חיים סיפור לפורים סיפור מבצעים סיפורי מופת סיפורים ופתגמים סיפורים קצרים סכנת האינטרנט סכנת האינטרנט סליחות סעודת מלווה מלכה ספירת העומר ספר תורה ספרד סקירה עוורים עמלק ערי מקלט עשר שנים לגירוש עשרה בטבת פאה נכרית פדיון הבן פולטבה פורים פורים–קטן פטרבורג פינחס פסח פסח שני פעילות פעילות חב"דית פפרשת אמור פרה אדומה פרוייקט מיוחד | חי וקיים פרופיל חסידי פרשת אחרי-מות פרשת אמור פרשת בא פרשת בהר פרשת בחוקותי פרשת בלק פרשת במדבר פרשת בשלח פרשת דברים פרשת דרכים פרשת החודש פרשת וארא פרשת ואתחנן פרשת ויגש פרשת ויחי פרשת ויצא פרשת ויקהל פרשת ויקרא פרשת וירא פרשת וישב פרשת וישלח פרשת חוקת פרשת חיי שרה פרשת יתרו פרשת כי-תבוא פרשת כי-תצא פרשת כי-תשא פרשת לך-לך פרשת מטות פרשת מסעי פרשת מצורע פרשת מקץ פרשת משפטים פרשת נח פרשת נצבים פרשת נשא פרשת עקב פרשת פקודי פרשת צו פרשת קדושים פרשת קורח פרשת ראה פרשת שופטים פרשת שלח פרשת שמות פרשת שמיני פרשת תולדות פרשת תזריע פרשת תזריע-מצורע פרשת תצווה פרשת תרומה פתח תקוה צבאות השם צדקה צה"ל צו צוק איתן ציפייה לגאולה ציצית צמח צדק צפון אפריקה צפת צרפת קאמפ קידוש קידוש לבנה קנאת אחים קרבנות קרבנות הנשיאים קרח קרית גת קרן מחנה ישראל קשרים עם הרבי ר' עזריאל זעליג סלונים ראיון ראש השנה ראשון לציון רב לוי יצחק רב שיח רבי רבי זוסיא מאניפולי רבי רי"יץ רבי רש"ב רבנים רבנית חיה מושקא רבנית חנה רדיו רובשקין רוסיה רחל אמנו רמב"ם רפואה רש"ג רשב"י ש שבועון שהוא שליח שבועות שבת שבת בראשית שבת הגדול שבת חזון שו"ת חינוך שואת אירופה שולחן-השבת שופר שידוך שיעור תניא - חוצה יבשות ונשמות שלום בית שלֹח שליחות שליחות בצל הסכנה שלימות הארץ שלימות הארץ שמחה שמחות בית השואבה שמחת תורה שמחת תורה בליובאוויטש שמיטה שמירת הלשון שנה מעוברת שצעדרין שקלים תומכי תמימים תורה והוראה תורת המלך תימן תל אביב תלמוד תמוז תמונות מספרות תניא תעניות תפילה תשובה תשעה באב תשרי תשרי אצל הרבי
Visitor Feed
Sunday
Aug142016

מדוע מראים את המקדש בשבת חזון, ולא בשבת נחמו?

אם רוצים להראות את המקדש בכדי לעורר את העבודה של בני ישראל — היו צריכים להראותו מיד בתחלת (בשבת הראשונה) ה”תלתא דפורענותא” — מדוע מראים אותו בשבת השלישית? • משיחות ש”פ דברים, שבת חזון, ד’ מנחם־אב ה’תשמ”ט. תרגום מאידית

א. ידועה האימרה של רבי לוי יצחק מבארדיטשוב, ששבת חזון הוא מ”לשון מחזה”. בשבת זו “מראין לכל אחד ואחד המקדש דלעתיד מרחוק”, מראים לכל יהודי את בית־המקדש השלישי.

והטעם לזה הוא — בכדי לעורר אצל יהודי געגועים לבית המקדש השלישי, וזה יביאו להתנהג עוד יותר בדרך הישר בכל עניני תורה ומצוות, מתוך ידיעה שעל ידי זה יתן הקב”ה לבני ישראל יותר מהר את המקדש דלעתיד כאן למטה.

והגם שלא כל יהודי רואה את המחזה, המקדש בגלוי — הרי זה על דרך מה שהגמרא אומרת (על דברי דניאל “וראיתי אני דניאל לבדי את המראה והאנשים אשר היו עמי לא ראו את המראה אבל חרדה גדולה נפלה עליהם ויברחו בהחבא”) — “וכי מאחר דלא חזי מאי טעמא איבעיתו, אף על גב דאיהו לא חזו מזלייהו חזו”. ועל דרך זה הוא בנוגע לזה שמראים לכל יהודי את המקדש דלעתיד — שמזל הנשמה רואה זאת, והמזל (מלשון נוזל) נמשך ומשפיע על הנשמה בגוף למטה, ועד לגוף בפשטות.

 

ב. וצריך להבין:

א) מדוע מראים את הבית השלישי דוקא בשבת חזון, השבת שלפני תשעה־ באב כשהי’ חורבן בית־המקדש — היו צריכים להראותו בשבת נחמו, בתחלת ה”שבע דנחמתא”, כשמנחמים את בני ישראל על הגלות והחורבן?

אפילו אם רוצים להראות את המקדש בכדי לעורר את העבודה של בני ישראל — היו צריכים להראותו מיד בתחלת (בשבת הראשונה) ה”תלתא דפורענותא” — מדוע מראים אותו בשבת השלישית, בסוף שלושת השבועות, שהוא החמור מכל שלושת ה”פורענותא” (כפי שרואים זאת בתוכן ההפטרה), כשנמצאים ב”תשעת הימים”, ובזה גופא — בשבוע של תשעה־באב, החמורים יותר מ”תשעת הימים” בכלל, בשל היותם קרובים לתשעה־באב?!

ויותר מזה: הטעם הפשוט לכך שהשבת נקראת “שבת חזון” הוא — על שם ההפטרה “חזון ישעי’”, המדברת בגלוי דברי מוסר בקשר להחטאים של בני ישראל (שבגללם חרב בית המקדש), ההיפך הגמור מה”מחזה” של המקדש הבנוי דלעתיד!

ב) מפשטות הענין מובן, שזה ש”מראין לכל אחד ואחד המקדש דלעתיד” בשבת חזון הי’ בכל הדורות, מאז חורבן הבית — עוד לפני שר’ לוי יצחק מבארדיטשוב גילה זאת. ומדוע לא גילו אודות זאת לכל בני ישראל שבדורות שלפני־זה (שמראים לבני ישראל — “לכל אחד ואחד” — את הבית השלישי) והדבר נתגלה ונתפרסם רק בדורות האחרונים, ב”אחרית הימים”, על ידי ר’ לוי יצחק מבארדיטשוב (בערך לפני מאתיים שנה)?

 

ג. ויש לומר שזה יובן בהקדים הביאור בענין ד”תלתא דפורענותא” ו”שבעה דנחמתא”:

דובר פעמים רבות, ובפרט בנוגע לימים אלו, שכל ירידה היא לצורך עלי’: מלכתחילה הכוונה בהירידה היתה, בכדי שזה יביא למדריגה נעלית עוד יותר למעלה מהמקום בו נמצאו לפני הירידה.

ויתירה מזה: פנימיות הירידה היא — העלי’ הבאה מזה, אלא שבחיצוניות ולפי שעה - בגלוי הרי זה נראה כאן למטה כירידה, אבל למעלה הרי זה גילוי הכי־נעלה, אשר עדיין אינו יכול להתגלות כאן למטה (על דרך משל מההעלם שבהשפעת רב לתלמיד בשעה ש”מביא” את עצמו להשגת שכל חדש נעלה יותר), וככל שגדול יותר הגילוי למעלה — כן גדול יותר ההעלם והירידה למטה אצל המקבל.

בכדי שהגילוי הנעלה יתגלה למטה — הרי זה תלוי בעבודתם של בני ישראל למטה, שזה מעורר ומגלה בפועל את העלי’ הפנימית הקיימת בירידה החיצונית.

ודוקא בשעה שהגילוי הנעלה מתגלה גם למטה — נשלם תכלית ושלימות הענין, שלימות גם לגבי הענין כפי שנמצא בגלוי אבל רק למעלה.

כמו כן מובן בנוגע לגלות וגאולה:

הגם שהחורבן והגלות הם בחיצוניות העלם והסתר, אבל בפנימיות הרי זה תכלית הטוב ביותר — הגילוי דגאולה העתידה ושל בית־המקדש השלישי, שהוא גילוי שלא בערך כלל לגבי כל הענינים שהיו לפני זה (כולל — בבית ראשון ובבית שני), וגאולה נצחית שאין אחרי’ גלות ובית־המקדש נצחי, “מקדש אד’ כוננו ידיך”: ובגלל הטוב הכי נעלה שבזה, ישנו ההעלם לפי שעה אצל המקבלים.

[כידוע שההעלם וההסתר של החורבן והגלות בא בגלל הסתלקות האור האלקי למעלה, כמאמר הזהר שקוב”ה בגלותא סליק לעילא לעילא. שלגבי האור האלקי, הרי זה עלי’ למעלה, ורק בעולם למטה זהו העלם והסתר של גלות].

ובכדי להביא לידי גילוי ממש את הגילוי הכי־נעלה של הגאולה העתידה — הרי זה תלוי ב”מעשינו ועבודתינו כל זמן משך הגלות”, ודוקא על ידי זה שזה בא בגילוי למטה בגאולה — נשלם שלימות הענין.

 

ד. ובפרטיות יותר הרי זה ההבדל בין ג’ דפורענותא וז’ דנחמתא:

בשלושת השבועות הראשונים כשאומרים את ההפטרות הקשורות עם פורעניות (החורבן והגלות), הגם שבגלוי הרי זה ענין של פורענות, אך בפנימיות הענין הרי זה — הגילוי החדש של הגאולה העתידה ובית המקדש השלישי, שבא על ידי זה.

ובז’ דנחמתא מתחיל גילוי פנימיות הטוב והאהבה של הג’ דפורענותא — ההשפעה וההמשכה למטה של גילוי האור החדש (הגאולה והבית השלישי) — שנפעל בשבועות לפני זה — כפי שידועה המעלה של בית המקדש השלישי לגבי בתי־המקדשות הקודמים, “גדול יהי’ כבוד הבית הזה האחרון מן הראשון”, ויהי’ בית נצחי.

שהגילוי מזה למטה נעשה על ידי העבודה של בני ישראל, המביאה את הגאולה ובית המקדש השלישי — “יבוא ארי’ במזל ארי’ ויבנה אריאל”, ויתירה מזה, “על מנת” זה הי’ “עלה ארי’ במזל ארי’ והחריב את אריאל”, כמו שכתוב “והפכתי אבלם לששון”, גילוי פנימיות הטוב והאהבה ב”אבלם” של ה”תלתא” לפני זה.

[ומעין גילוי זה דלעתיד־לבוא נפעל בחמשה־עשר באב, שלכן “לא היו ימים טובים לישראל כחמשה עשר באב כו’” — כיון שאז מתגלית העלי’ הכי נעלית בפנימיות הענין דתשעה־באב].

 

ה. על פי הנ”ל יובן הטעם לכך שדוקא בשבת חזון מראים לכל אחד ואחד מבני ישראל את הבית השלישי:

דוקא בסיום ה”תלתא דפורענותא” (בשבת הקרוב לתשעה־באב), כשהחושך למטה הוא החזק ביותר — הרי זה גופא ראי’ לגודל הגילוי החדש שקיים אז.

כפי שנרמז גם בזה, שב(תפלת מנחה בזמן רעוא דרעוין של) שבת חזון מתחילים לקרוא פ’ ואתחנן, הפרשה של שבת נחמו, השבת הראשונה מה”שבע דנחמתא”.

ומאחר שהכוונה בירידה החיצונית, לפי שעה, היא בכדי לעורר את עבודת בני ישראל להמשיך למטה את הגילוי החדש של הבית השלישי (שדוקא על ידי זה נשלמת השלימות מזה גם למעלה) — לכן דוקא בשבת זו “מראין לכל אחד ואחד המקדש דלעתיד” — שזה (המקדש דלעתיד) הוא הפנימיות (והתוכן) של חורבן הבית בתשעה־באב, בכדי לעורר את העבודה של בני ישראל, שהיא תוריד ותביא את המקדש השלישי (הבנוי ומוכן למעלה) בגילוי כאן למטה.

 

ו. ועל פי זה מובן גם הטעם מדוע ענין זה נתגלה לכולם דוקא בדורות האחרונים:

בגלות גופא — רואים שהחושך הכבד ביותר הוא דוקא ב”אחרית הימים”, עד לעקבתא דמשיחא, שבדוגמת העקב שברגל (הדרגא הכי תחתונה בגוף), שבה אין חיות בגלוי (שלכן משוים זאת לענין של היפך החיים).

שזה גופא (ההעלם הכי גדול דוקא)הוא ראי’ שאז ישנו הגילוי הכי נעלה למעלה: היות שמתקרבים אל הגאולה, הנה בגלל ה”התרכזות” המתחזקת אל גילוי האור החדש של הבית השלישי (פנימיות ענין הגלות), מתחזקת יותר ה”אסתלק” מההשפעה, ומתחזק יותר ויותר חושך הגלות.

ולכן, הגם שגם בדורות הקודמים הראו בשבת חזון לכל אחד ואחד את הבית דלעתיד — אבל דוקא בדורות האחרונים, הרי זה נתגלה לכל בני ישראל, וביותר גילוי ופנימיות, באופן כזה שיוכלו להתבונן בזה ולהתעמק — כיון שנמצא בגילוי יותר (למעלה) הבית השלישי, שמיד ממש מתגלה למטה.

ולהוסיף, שהגילוי (של האור החדש, הבית דלעתיד) מתגלה על ידי העבודה של בני ישראל כפי שנמצאים בחושך הגלות, ודוקא על ידי הגילוי בפועל למטה ביותר נעשה שלימות הגילוי (גם למעלה).

ועל דרך שהי’ בזמן שבית המקדש הי’ קיים, שדוקא על ידי רגל האדם — נעשה הענין של עלי’ לרגל, “יראה כל זכורך את פני האדון הוי”’, כשם שבא ליראות כך בא לראות וכו’; על דרך זה בנדון דידן: על ידי העבודה של בני ישראל בעקבתא דמשיחא (בחינת עקב שברגל שבזמן), נעשה הענין ד”מראין לכל אחד ואחד המקדש דלעתיד”, עד להגילוי מזה בשלימות כאן למטה (לא “מרחוק” אלא בקירוב) בגאולה האמיתית והשלימה, כשנעשית השלימות ד”יראה כל זכורך”, כשם שבא ליראות וכו’.

 

Reader Comments

There are no comments for this journal entry. To create a new comment, use the form below.

PostPost a New Comment

Enter your information below to add a new comment.

My response is on my own website »
Author Email (optional):
Author URL (optional):
Post:
 
All HTML will be escaped. Hyperlinks will be created for URLs automatically.