Share

Search
BeisMoshiach.org
Web
תגים
ששים שנה לייסוד הרשת "עשה לך רב" ##910 #1000 #1001 #1002 #1003 #1004 #1005 #1006 #1007 #1008 #1009 #1010 #1012 #1013 #1014 #1015 #1016 #1017 #1018 #1019 #1020 #1021 #1022 #1023 #1024 #1025 #1026 #1027 #1028 #1029 #1030 #1031 #1032 #1033 #1034 #1035 #1036 #1037 #1038 #1039 #1040 #1041 #1042 #1043 #1044 #1045 #1046 #1048 #1049 #1050 #1051 #1052 #1053 #1054 #1055 #1056 #1057 #1058 #1059 #1060 #1061 #1062 #1063 #1064 #1065 #1066 #1067 #1068 #1069 #1070 #1071 #1072 #1073 #1074 #1075 #1076 #1077 #1078 #1079 #1080 #1081 #1082 #1083 #1084 #1085 #1089 #1090 #1091 #1092 #1093 #1094 #1095 #1096 #1097 #1098 #1099 #1100 #1101 #1102 #1103 #1104 #1106 #1107 #1108 #1109 #1110 #1111 #1112 #1113 #1114 #1115 #1116 #1117 #1118 #1119 #1120 #1121 #1122 #1124 #1125 #1126 #1128 #1129 #1130 #1136 #1137 #1138 #1139 #1140 #1141 #1144 #1146 #215 #380 #825 #826 #827 #828 #829 #830 #831 #832 #833 #834 #835 #836 #837 #838 #839 #840 #841 #842 #843 #844 #845 #846 #847 #848 #849 #850 #851 #852 #853 #854 #855 #856 #857 #858 #859 #860 #861 #862 #863 #864 #865 #866 #867 #868 #869 #870 #871 #872 #873 #874 #875 #876 #877 #878 #879 #880 #881 #882 #883 #884 #885 #886 #887 #888 #889 #890 #891 #892 #893 #894 #895 #896 #897 #898 #899 #9 #90 #900 #901 #902 #903 #904 #905 #906 #907 #908 #909 #910 #911 #912 #913 #914 #915 #916 #917 #918 #919 #920 #921 #922 #923 #924 #925 #926 #927 #928 #929 #930 #931 #932 #933 #934 #935 #936 #937 #938 #939 #940 #941 #942 #943 #944 #945 #946 #947 #948 #950 #951 #952 #953 #954 #955 #956 #957 #958 #959 #960 #961 #962 #964 #966 #967 #968 #969 #970 #971 #973 #974 #976 #977 #978 #979 #980 #981 #982 #983 #984 #985 #986 #988 #989 #99 #990 #991 #992 #993 #994 #995 #996 #997 #998 #999 100 שנה למלחמת עולם הראשונה 120 שנה להתייסדות ישיבת תומכי תמימים 770 974 א' כסלו אבלות אגרות קודש אגרות קודש בפרסום ראשון אגרות קודש מתורגמות בפרסום ראשון אגרות תשל"ח אדמו"ר הזקן אדמו"ר הריי"צ אדר אהבת ישראל אוסטרליה אוצרות גנוזים אורות התניא בכלים דתיקון אורחים אחר מיטתו של הרב אחרוןחביב איטליה אייר איך ללמד חסידות לקהל הרחב אימון אישי אימון אישי אימוץ אירופה אירן אלול אליהו אמונה אמור אנ"שליחות אסירי ציון אסירים אפית מצות אקטואליה חב"דית ארגנטינה ארה"ב ארץ ישראל ב' איר ב' ניסן בא באור החסידות באר שבע בבא סאלי בדידי הווה עובדא בדפוס בהעלותך בהר–בחוקותי בוא נתוועד על זה בטחון בין המצרים ביקור חולים בית ספר למלאכה בית רבקה בלק במדבר במלאת מאה שנים לפרוץ מלחמת העולם הראשונה בני נח בעל שם טוב בעלז בעקבות הנבואה בראי העתונות ברוסיה הקומוניסטית ברזיל בריאות ברית מילה ברכת כהנים בר-מצווה ברסלב בשבילי ההיסטוריה בשליחות המלך בשם אומרם ג' השבועות ג' תמוז גאולה ומשיח גדולי ישראל גוש קטיף גיוס לצבא גיור גיל השידוכים גלגולה של נשמה גליון 1000 גליל גמילות חסדים גן ישראל גני ילדים דבר המערכת דבר מלכות דולרים דידן נצח דמות חסידית ה' אייר ה' טבת הבבא סאלי הבעל שם טוב הגות וואך הדפסת התניא ההתוועדות ב-770 הודו היסטוריה חב"דית היסטוריה חסידית היסטוריה מזווית חב"דית הכותל הכנסת אורחים הלכה המזכיר המקדש וכליו הפצת המעיינות הפרשה החסידית הצלת פליטי השואה הקהל הרב אברהם חיים נאה הרב חדקוב הרבי הרבי הריי"צ הרבי הרש"ב הרבי והאמן הרצלי'ה השואה השליחות לכיבוש אוסטרליה התוועדות‭ ‬חסידותית התקשרות התקשרות בצפון אפריקה התשובה ז' אדר זיו הפרשה זיכרון להולכים זיכרונות מבית אדמו"ר מהורש"ב זכרונות הרב סעדיה מעטוף ע"ה זכרונות חסידיים ח"י אלול חברון חג המו"צים חג סוכות חג שבועות חדש בעולם התורני חדשות חוזרים לישיבה חוני חופשה חטא המרגלים חיים חסידיים חיים של שליחות חיים של שליחות חינוך חירות חלֹוֹם חייו חמשה עשר באב חנוכה חסד חקת חשבון נפש חת"ת חתונה ט' אדר ט' כסלו ט"ו אלול ט"ו באב ט"ו בסיוון ט"ו בשבט טור אורח טור‭ ‬אישי טור למחשבה טורקיה טכנולוגיה בשירות הגאולה י' טבת י' שבט י"א ניסן י"ב תמוז י"ג אלול י"ג ניסן י"ט כסלו י"ט כסלו / מאמר בפירסום ראשון יד לאחים יובל לקבוצה יום הולדת יום ירושלים יום כיפור יומן המאסר יומן טוביה זילברשטרום. יומנו של תמים ב-770 יוסף י'ז תמוז יחידות אצל הרבי ילדי ישראל ימי בראשית ימים נוראים ימים נראים יפן יציאת מצרים ירושלים ישראל ארי'ה לייב כ‭' ‬מנחם‭ ‬אב‭ / ‬יום‭ ‬ההילולא כ' מנחם-אב כ' מרחשון כ"ב שבט כ"ד טבת כ"ד טבת כ"ז אדר כ"ז אדר / הגות וואָך כ"ח ניסן כ"ח סיון כ"ף במר-חשוון כוס של ברכה כותבים למערכת כינוס שלוחים כסלו כפר חבד כפר יונה כשרות כתבי יד בפרסום ראשון ל"ג בעומר ל"ג בעומר / בדידי הווה עובדא ל"ג בעומר / סקירה ל"ג בעומר / פתגמים ל"ג בעומר / שולחן-החג לדמותו של חסיד לדמותו של שליח לומדים ובונים מקדש לחיות עם הזמן - בעניני הגאולה ליל הסדר אצל הרבי ליל סדר ליל סדר לימוד חסידות לקהל הרחב לימוד רמב"ם לימוד תורה ליקוי חמה לכתחילה אריבער לקראת ג' תמוז לקראת י' שבט לקראת י"א ניסן לקראת כינוס השלוחים לקראת תשרי לשלום בית מאה שנה למלחמת עולם הראשונה מאוצר המלך מאחורי הקלעים מאמר הגות מבט אישי מבט חסדי מבצע הקהל מבצע יום הולדת מבצע מזוזה מבצע משיח מבצע נש"ק מבצע תפילין מבצעים מבצעים מדור הניגון מדין מדע מדקדקים בדבר מלכות מה אומר הרבי מהורש"ב מהר"ש מואב מופתים בשליחות מזווית חסידית מחיי התמימים מחנה קיץ מחשבה חסידית מיהו יהודי מכות מצרים מלחמת המפרץ מלחמת יום כיפור מלחמת לבנון מלחמת ששת הימים ממשיח וגאולה מנורה מנחם-אב מערת המכפלה מפגש איש מפי חסידים מפי כתבם מצוייני צה"ל מקווה מקסיקו מרבין בשמחה מרוקו מרחשון משה רבינו משולחן ההלכה משיח אין גאזעטן משיח בפרשה משיח וגאולה משיח וגאולה משיח וגאולה \ ודע מה שתשיב משיח וגאולה בעשרת המבצעים משפיע משקיעים בחינוך מתוועדים בדבר מלכות נזכרים ונעשים ניגון ניסן נס בצפת נקודת מלכות נשיא נשים סדר ניגונים סיון סיפור סיפור‭ ‬ולקחו סיפור‭ ‬חיים סיפור‭ ‬חיים סיפור לפורים סיפור מבצעים סיפורי מופת סיפורים ופתגמים סיפורים קצרים סכנת האינטרנט סכנת האינטרנט סליחות סעודת מלווה מלכה ספירת העומר ספר תורה ספרד סקירה עוורים עמלק ערי מקלט עשר שנים לגירוש עשרה בטבת פאה נכרית פדיון הבן פולטבה פורים פורים–קטן פטרבורג פינחס פסח פסח שני פעילות פעילות חב"דית פפרשת אמור פרה אדומה פרוייקט מיוחד | חי וקיים פרופיל חסידי פרשת אחרי-מות פרשת אמור פרשת בא פרשת בהר פרשת בחוקותי פרשת בלק פרשת במדבר פרשת בשלח פרשת דברים פרשת דרכים פרשת החודש פרשת וארא פרשת ואתחנן פרשת ויגש פרשת ויחי פרשת ויצא פרשת ויקהל פרשת ויקרא פרשת וירא פרשת וישב פרשת וישלח פרשת חוקת פרשת חיי שרה פרשת יתרו פרשת כי-תבוא פרשת כי-תצא פרשת כי-תשא פרשת לך-לך פרשת מטות פרשת מסעי פרשת מצורע פרשת מקץ פרשת משפטים פרשת נח פרשת נצבים פרשת נשא פרשת עקב פרשת פקודי פרשת צו פרשת קדושים פרשת קורח פרשת ראה פרשת שופטים פרשת שלח פרשת שמות פרשת שמיני פרשת תולדות פרשת תזריע פרשת תזריע-מצורע פרשת תצווה פרשת תרומה פתח תקוה צבאות השם צדקה צה"ל צו צוק איתן ציפייה לגאולה ציצית צמח צדק צפון אפריקה צפת צרפת קאמפ קידוש קידוש לבנה קנאת אחים קרבנות קרבנות הנשיאים קרח קרית גת קרן מחנה ישראל קשרים עם הרבי ר' עזריאל זעליג סלונים ראיון ראש השנה ראשון לציון רב לוי יצחק רב שיח רבי רבי זוסיא מאניפולי רבי רי"יץ רבי רש"ב רבנים רבנית חיה מושקא רבנית חנה רדיו רובשקין רוסיה רחל אמנו רמב"ם רפואה רש"ג רשב"י ש שבועון שהוא שליח שבועות שבת שבת בראשית שבת הגדול שבת חזון שו"ת חינוך שואת אירופה שולחן-השבת שופר שידוך שיעור תניא - חוצה יבשות ונשמות שלום בית שלֹח שליחות שליחות בצל הסכנה שלימות הארץ שלימות הארץ שמחה שמחות בית השואבה שמחת תורה שמחת תורה בליובאוויטש שמיטה שמירת הלשון שנה מעוברת שצעדרין שקלים תומכי תמימים תורה והוראה תורת המלך תימן תל אביב תלמוד תמוז תמונות מספרות תניא תעניות תפילה תשובה תשעה באב תשרי תשרי אצל הרבי
Visitor Feed
Thursday
Aug112016

אָנָה פָּנָה דוֹדֵךְ, וּנְבַקְשֶׁנּוּ עִמָּךְ

היום יש מהפך בתפיסה, מבינים שיש פה עומק, רואים את ההתפתחות של חב”ד, את ההתקשרות של אלפים לרבי, ובאים ושואלים, מצטרפים, מבינים שהרבי שלא רואים, הוא חי וקיים אצל חסידיו, ותקיף ונוכח >> כעת אומרים “אנה הלך דודך ונבקשנו עימך”, אנשים רוצים לשמוע, לדעת ולהבין. ובדיוק בשביל המצב הזה, בא הספר ‘ענינו של משיח’ >> נאומו של הרב אסף חנוך שי’ פרומר בערב לכבוד הספר ‘ענינו של משיח’, במסגרת כנס מנהלי מוסדות חב”ד

בפרק ה’ בשיר השירים שלמה המלך מתאר את המצב שהכלה מחפשת את החתן, עד שהשומרים “היכוני פצעוני, נשאו את רדידי מעלי”. ובנות ירושלים שואלות את הכלה, “מה דודך מדוד”. ובנמשל, אומות העולם מתריסים כנגד ישראל, מה האמונה הזאת באחדות ה’ שבשבילה אתם נטבחים ונהרגים, ממאנים להשתלב במרחב התרבותי.

אך בפרק ו’, חוזרת אותה שאלה בשינוי קל, “אנה פנה דודך, ונבקשנו עימך”. מתקדמים מספר שנים, וכבר מבינים שיש פה איזה משהו, אמנם הלך דודך, העלם והסתר, אבל כבר שואלים איפה, מוכנים להצטרף לחפש, נבקשנו עמך.

אם לפני עשרים ושתיים שנה, לאחרי ג’ תמוז, אז בריכוזים החרדיים הסתובבנו והיה מצב של “פצעוני”, תלשו רדידי מעלי, קרעו דגלי מעל חליפתי, “משוגעים, משיחיות, טירוף”, וכל מיני אמירות. אבל היום יש מהפך בתפיסה, מבינים שיש פה עומק, רואים את הישיבות, את ההתפתחות של חב”ד, את ההתקשרות של אלפים לרבי, ובאים ושואלים, מצטרפים, מבינים שהרבי שלא רואים, הוא חי וקיים אצל חסידיו, ותקיף ונוכח, הרבה יותר מאחרים שמכנסים כינוסים ומחלקים שיריים. וכעת אומרים “אנה פנה דודך ונבקשנו עימך”, אנשים רוצים לשמוע, לדעת ולהבין. ובדיוק בשביל המצב הזה, בא הספר שלפנינו.

הספרים שיצאו, מאז שנות הנפלאות, על כל סוגיהם ומחבריהם, עם ניקוד ובלי ניקוד, אלו שיש להם קרבת משפחה אליי, ואלו שלא, היו חלקם לקוטי פתגמים, וחלקם רעיונות מגובים מכל מיני מדרשים, וכן על זו הדרך.

לעומת זאת הספר המדובר מכניס את הענין של לימוד גאולה ומשיח, לתוך גבולות ההבנה, כמו שלומדים סוגיה בגמרא, כך שיהודי תורני מסוגל לעכל את זה, בתור דבר מקובל שאפשר לדון עליו. הספר הזה נותן את האפשרות ללמוד את המהלך, לא רק כחב”דניקים מאמינים, אלא שגם יהודים של דף יומי ומשניות קהתי, יכולים לעכל את הענין כסוגיה הלכתית, תורנית, רצינית.

 

הרבי נתן את הנשמה שלו בשביל השיחות האלו

מסופר שבזמן אדמו”ר הזקן היה הקטרוג על כך שתורת החסידות היא דבר שאי אפשר להבין בשכל אנושי. ועל כך הרבי ישב במאסר. בהרגשה שלי, גם בדורנו היה קטרוג כעין זה.

ישנה טענה שהשיחות של תנש”א–ב אינם מובנות בשכל. כל הביטויים המופלאים על סף הגאולה, תחילת התגלות משיח, וכיוצא בזה. איך אפשר להבין זאת? מהו היסוד לכך? עד שישנם המתייחסים לכך כ”שיחות אישיות בין הרבי לקב”ה” שאיננו אמורים להבין, או שהיו ‘חכמים’ יותר גדולים שאמרו שצריך לגנוז את השיחות האלו ר”ל, ועל דרך זה כל מיני תרוצים שיותר גרועים מהשאלה.

לפני שנתיים בג’ תמוז כשהייתי אצל הרבי התוועדנו ב–770, והגיע ר’ אהרן חיטריק שכנראה כבר עבר כמה שעות של התוועדות, וסיפר כל מיני סיפורים מעניינים על הרבי, שבהזדמנות רגילה לא היו יוצאים ממנו.

בין הדברים סיפר שבשנת תשנ”א הרבי דיבר בפרשת יתרו שיחה שלימה ועמוקה על ענין עשרת הדברות, והיו דברים מאוד עמוקים בחסידות ‘השגת השלילה’ וכל מיני מושגים. המניחים שאלו את הרבי שאלות רבות עוד לפני ההנחה, ולאחר מכן הרבי קיבל את השיחה להגהה.

ביום רביעי בלילה, לפנות בוקר, במצב שמזכיר את הזמן של תיקון ליל שבועות בחמש בבוקר, ועובדים על הפרטים האחרונים של השיחה להגהה. פתאום טלפון מהמשב”ק שלום בער גאנזבורג, מהבית של הרבי בפרזידנט. הרבי ביקש להגיה בשולי הגיליון שבהערה 82 יחליפו את המילה ‘זאת’ למילה אחרת.

ואז ר’ אהרן פרץ בבכי. רבש”ע, בחמש בבוקר, אחרי שלבנו היטב את השיחה, הרבי עובר על זה עוד פעם, ומתקשר להחליף איזה מילה! אנא נפשי כתבית יהבית.

הרבי נתן את הנשמה שלו בשביל השיחות האלו. רואים זאת בהגהות, בכתב של הרבי שהרבי בקושי מחזיק את היד, בימים שאחרי דולרים. בשיחות שאחרי שבועות, עבודה של שני ימי חג ושבת - שתי קונטרסים! אחרי שמח”ת - הדרן! ההדרן, מי מסוגל להחזיק ראש, לשבת ולהגיה את השיחות, לפרסם אותם. ועל כזה דבר יש קטרוג, שהרבי דיבר דברים עליונים, שזה לא מיועד אלינו?

אז ב”ה, “היום גלותי חרפת”. בספר ‘ענינו של משיח’ ישנה פעם ראשונה התייחסות לבאר את כלל השיחות והמהלך שהרבי מסביר לנו באותה תקופה. ובזה הסירו את הקטרוג שהשיחות הם ענינים לא מובנים. ובפרט כשכותב זאת יהודי תורני, כחומר תורני ישיבתי, זה מראה שזה דבר רגיל, הגיוני ומובן, נושא תורני רציני.

יכולה להיות כתיבה של התנצלות, כתשובה לשאלה, “איך אתם החבדניקים אומרים לנו..”. הספר הזה בא בגישה אחרת, וכפי שהמחבר הרב וולף אמר לי שהספר הזה בעצם נכתב בתשנ”ב, כלומר, מנקודת מבט של אדם שנמצא אז ולומד את השיחות כבשעת אמירתם, מבלי להתייחס לכל מה שהיה בינתיים. הספר בא ללמוד את הענין מיסודו ושורשו, ואז בדרך ממילא רואים שזה דבר אקטואלי גם היום, וענין רציני שאפשר להסבירו.

תורה שלימה של דברי הרבי

אתם שלוחים, מנהלי מוסדות, אתם ה’פרונט’, תפקידכם להביא משיח לכל מקום, וזה הספר שנותן את האפשרות לזה. הנה עכשיו פתחתי באקראי פרק על נשיא הדור, יחידה שבדור. אתם יכולים להסביר את המושג לאדם ברחוב? הדבר היחיד שהוא יודע זה היחידה שהוא היה בה בצבא, אבל מה זה יחידה הכללית? והנה, כאן בספר זה בא בהסברה ברורה ופשוטה ‘עברי טייטש’, כתוב בעברית קולחת, מתאים גם לכאלה שלא לומדים תוספות ארוכים בחזקת הבתים.

צריך לעשות מאמצים, שהדבר הזה יכנס, שבכל מקום יבינו את השיחות של תנש”א–ב, לא תהיה תורה שלימה שלנו כשיחה בטילה שלהם. וזה התפקיד שלנו, בתוך שאר ההפצה של עניני גאומ”ש, לכל אחד צריך להיות ספרית גאומ”ש, שיעור גאומ”ש שהוא מוסר ומשתתף, ובקיאות אישית בענין!

הספר הזה צריך להגיע לכל הרבנים, לכל אדמו”ר שיהיה לו את זה על השולחן, זה צריך להגיע לכל הישיבות. אפשר לעשות את זה, להסביר שיש פה תורה שלימה של דברי הרבי, שפעם ראשונה מקבלים את המשמעות שלהם!

יש לנו עכשיו את הכלי

כדרכם של יהודים להציע הצעות, אציע שתי הצעות:

דבר ראשון אני פונה למחבר, אולי כדאי לעשות קונטרס בפני עצמו, מפתח לשיחות המבוארות בתוך הספר, ובפרט שיחות הדבר מלכות. כך שלפני שנגשים ללמוד את השיחה או למסור עליה שיעור, יהיה אפשר למצוא בספר ביאורים הנוגעים לשיחה הנלמדת.

דבר נוסף, לתרגם את הספר לאנגלית, ואולי גם לעוד שפות, זה דבר נחוץ מאוד. אולי עם שינויי עריכה, אולי תקציר כל שהוא. אך זהו דבר נחוץ לתרגם אותו.

רבותי, יש לנו עכשיו את הכלי. 25 שנה לא הייתה ברירה, רק לתלות שלטים ולתת את השיחות בצורה גולמית. ואז יכלו רק להבין שזה אכן דברים שבאים מהרבי עצמו, ועדיין לא יכלו להבין מה ואיך. כעת “שברו” את הענין, הספר הזה מציג את הנושא כדבר שניתן לדיון, יש הבנה וקו כללי בדבר מלכות. אז קדימה, כל השלוחים להיכנס לענין, להביא לרבנים ולראשי ישיבות, לקבוע בזה שיעורים, ובעז”ה, כדברי הרבי, “יהי רצון שיפעל פעולתו”, פעולה הרצויה, ונלך בקרוב ממש לקבל את פני הרבי מלך המשיח תיכף ומיד ממש!

Reader Comments

There are no comments for this journal entry. To create a new comment, use the form below.

PostPost a New Comment

Enter your information below to add a new comment.

My response is on my own website »
Author Email (optional):
Author URL (optional):
Post:
 
All HTML will be escaped. Hyperlinks will be created for URLs automatically.