Share

Search
BeisMoshiach.org
Web
תגים
ששים שנה לייסוד הרשת "עשה לך רב" ##910 #1000 #1001 #1002 #1003 #1004 #1005 #1006 #1007 #1008 #1009 #1010 #1012 #1013 #1014 #1015 #1016 #1017 #1018 #1019 #1020 #1021 #1022 #1023 #1024 #1025 #1026 #1027 #1028 #1029 #1030 #1031 #1032 #1033 #1034 #1035 #1036 #1037 #1038 #1039 #1040 #1041 #1042 #1043 #1044 #1045 #1046 #1048 #1049 #1050 #1051 #1052 #1053 #1054 #1055 #1056 #1057 #1058 #1059 #1060 #1061 #1062 #1063 #1064 #1065 #1066 #1067 #1068 #1069 #1070 #1071 #1072 #1073 #1074 #1075 #1076 #1077 #1078 #1079 #1080 #1081 #1082 #1083 #1084 #1085 #1089 #1090 #1091 #1092 #1093 #1094 #1095 #1096 #1097 #1098 #1099 #1100 #1101 #1102 #1103 #1104 #1106 #1107 #1108 #1109 #1110 #1111 #1112 #1113 #1114 #1115 #1116 #1117 #1118 #1119 #1120 #1121 #1122 #1124 #1125 #1126 #1128 #1129 #1130 #1136 #1137 #1138 #1139 #1140 #215 #380 #825 #826 #827 #828 #829 #830 #831 #832 #833 #834 #835 #836 #837 #838 #839 #840 #841 #842 #843 #844 #845 #846 #847 #848 #849 #850 #851 #852 #853 #854 #855 #856 #857 #858 #859 #860 #861 #862 #863 #864 #865 #866 #867 #868 #869 #870 #871 #872 #873 #874 #875 #876 #877 #878 #879 #880 #881 #882 #883 #884 #885 #886 #887 #888 #889 #890 #891 #892 #893 #894 #895 #896 #897 #898 #899 #9 #90 #900 #901 #902 #903 #904 #905 #906 #907 #908 #909 #910 #911 #912 #913 #914 #915 #916 #917 #918 #919 #920 #921 #922 #923 #924 #925 #926 #927 #928 #929 #930 #931 #932 #933 #934 #935 #936 #937 #938 #939 #940 #941 #942 #943 #944 #945 #946 #947 #948 #950 #951 #952 #953 #954 #955 #956 #957 #958 #959 #960 #961 #962 #964 #966 #967 #968 #969 #970 #971 #973 #974 #976 #977 #978 #979 #980 #981 #982 #983 #984 #985 #986 #988 #989 #99 #990 #991 #992 #993 #994 #995 #996 #997 #998 #999 100 שנה למלחמת עולם הראשונה 120 שנה להתייסדות ישיבת תומכי תמימים 770 974 א' כסלו אבלות אגרות קודש אגרות קודש בפרסום ראשון אגרות קודש מתורגמות בפרסום ראשון אגרות תשל"ח אדמו"ר הזקן אדמו"ר הריי"צ אדר אהבת ישראל אוסטרליה אוצרות גנוזים אורות התניא בכלים דתיקון אורחים אחר מיטתו של הרב אחרוןחביב איטליה אייר איך ללמד חסידות לקהל הרחב אימון אישי אימון אישי אימוץ אירופה אירן אלול אליהו אמונה אמור אנ"שליחות אסירי ציון אסירים אפית מצות אקטואליה חב"דית ארגנטינה ארה"ב ארץ ישראל ב' איר ב' ניסן בא באור החסידות באר שבע בבא סאלי בדידי הווה עובדא בדפוס בהעלותך בהר–בחוקותי בוא נתוועד על זה בטחון בין המצרים ביקור חולים בית ספר למלאכה בית רבקה בלק במדבר במלאת מאה שנים לפרוץ מלחמת העולם הראשונה בני נח בעל שם טוב בעלז בעקבות הנבואה בראי העתונות ברוסיה הקומוניסטית ברזיל בריאות ברית מילה ברכת כהנים בר-מצווה ברסלב בשבילי ההיסטוריה בשליחות המלך בשם אומרם ג' השבועות ג' תמוז גאולה ומשיח גדולי ישראל גוש קטיף גיוס לצבא גיור גיל השידוכים גלגולה של נשמה גליון 1000 גליל גמילות חסדים גן ישראל גני ילדים דבר המערכת דבר מלכות דולרים דידן נצח דמות חסידית ה' אייר ה' טבת הבבא סאלי הבעל שם טוב הגות וואך הדפסת התניא ההתוועדות ב-770 הודו היסטוריה חב"דית היסטוריה חסידית היסטוריה מזווית חב"דית הכותל הכנסת אורחים הלכה המזכיר המקדש וכליו הפצת המעיינות הפרשה החסידית הצלת פליטי השואה הקהל הרב אברהם חיים נאה הרב חדקוב הרבי הרבי הריי"צ הרבי הרש"ב הרבי והאמן הרצלי'ה השואה השליחות לכיבוש אוסטרליה התוועדות‭ ‬חסידותית התקשרות התקשרות בצפון אפריקה התשובה ז' אדר זיו הפרשה זיכרון להולכים זיכרונות מבית אדמו"ר מהורש"ב זכרונות הרב סעדיה מעטוף ע"ה זכרונות חסידיים ח"י אלול חברון חג המו"צים חג סוכות חג שבועות חדש בעולם התורני חדשות חוזרים לישיבה חוני חופשה חטא המרגלים חיים חסידיים חיים של שליחות חיים של שליחות חינוך חירות חלֹוֹם חייו חמשה עשר באב חנוכה חסד חקת חשבון נפש חת"ת חתונה ט' אדר ט' כסלו ט"ו אלול ט"ו באב ט"ו בסיוון ט"ו בשבט טור אורח טור‭ ‬אישי טור למחשבה טורקיה טכנולוגיה בשירות הגאולה י' טבת י' שבט י"א ניסן י"ב תמוז י"ג אלול י"ג ניסן י"ט כסלו י"ט כסלו / מאמר בפירסום ראשון יד לאחים יובל לקבוצה יום הולדת יום ירושלים יום כיפור יומן המאסר יומן טוביה זילברשטרום. יומנו של תמים ב-770 יוסף י'ז תמוז יחידות אצל הרבי ילדי ישראל ימי בראשית ימים נוראים ימים נראים יפן יציאת מצרים ירושלים ישראל ארי'ה לייב כ‭' ‬מנחם‭ ‬אב‭ / ‬יום‭ ‬ההילולא כ' מנחם-אב כ' מרחשון כ"ב שבט כ"ד טבת כ"ד טבת כ"ז אדר כ"ז אדר / הגות וואָך כ"ח ניסן כ"ח סיון כ"ף במר-חשוון כוס של ברכה כותבים למערכת כינוס שלוחים כסלו כפר חבד כפר יונה כשרות כתבי יד בפרסום ראשון ל"ג בעומר ל"ג בעומר / בדידי הווה עובדא ל"ג בעומר / סקירה ל"ג בעומר / פתגמים ל"ג בעומר / שולחן-החג לדמותו של חסיד לדמותו של שליח לומדים ובונים מקדש לחיות עם הזמן - בעניני הגאולה ליל הסדר אצל הרבי ליל סדר ליל סדר לימוד חסידות לקהל הרחב לימוד רמב"ם לימוד תורה ליקוי חמה לכתחילה אריבער לקראת ג' תמוז לקראת י' שבט לקראת י"א ניסן לקראת כינוס השלוחים לקראת תשרי לשלום בית מאה שנה למלחמת עולם הראשונה מאוצר המלך מאחורי הקלעים מאמר הגות מבט אישי מבט חסדי מבצע הקהל מבצע יום הולדת מבצע מזוזה מבצע משיח מבצע נש"ק מבצע תפילין מבצעים מבצעים מדור הניגון מדין מדע מדקדקים בדבר מלכות מה אומר הרבי מהורש"ב מהר"ש מואב מופתים בשליחות מזווית חסידית מחיי התמימים מחנה קיץ מחשבה חסידית מיהו יהודי מכות מצרים מלחמת המפרץ מלחמת יום כיפור מלחמת לבנון מלחמת ששת הימים ממשיח וגאולה מנורה מנחם-אב מערת המכפלה מפגש איש מפי חסידים מפי כתבם מצוייני צה"ל מקווה מקסיקו מרבין בשמחה מרוקו מרחשון משה רבינו משולחן ההלכה משיח אין גאזעטן משיח בפרשה משיח וגאולה משיח וגאולה משיח וגאולה \ ודע מה שתשיב משיח וגאולה בעשרת המבצעים משפיע משקיעים בחינוך מתוועדים בדבר מלכות נזכרים ונעשים ני"א ניסן ניגון ניסן נס בצפת נקודת מלכות נשיא נשים סדר ניגונים סיון סיפור סיפור‭ ‬ולקחו סיפור‭ ‬חיים סיפור‭ ‬חיים סיפור לפורים סיפור מבצעים סיפורי מופת סיפורים ופתגמים סיפורים קצרים סכנת האינטרנט סכנת האינטרנט סליחות סעודת מלווה מלכה ספירת העומר ספר תורה ספרד סקירה עוורים עמלק ערי מקלט עשר שנים לגירוש עשרה בטבת פאה נכרית פדיון הבן פולטבה פורים פורים–קטן פטרבורג פינחס פסח פסח שני פעילות פעילות חב"דית פפרשת אמור פרה אדומה פרוייקט מיוחד | חי וקיים פרופיל חסידי פרשת אחרי-מות פרשת אמור פרשת בא פרשת בהר פרשת בחוקותי פרשת בלק פרשת במדבר פרשת בשלח פרשת דברים פרשת דרכים פרשת החודש פרשת וארא פרשת ואתחנן פרשת ויגש פרשת ויחי פרשת ויצא פרשת ויקהל פרשת ויקרא פרשת וירא פרשת וישב פרשת וישלח פרשת חוקת פרשת חיי שרה פרשת יתרו פרשת כי-תבוא פרשת כי-תצא פרשת כי-תשא פרשת לך-לך פרשת מטות פרשת מסעי פרשת מצורע פרשת מקץ פרשת משפטים פרשת נח פרשת נצבים פרשת נשא פרשת עקב פרשת פקודי פרשת צו פרשת קדושים פרשת קורח פרשת ראה פרשת שופטים פרשת שלח פרשת שמות פרשת שמיני פרשת תולדות פרשת תזריע פרשת תזריע-מצורע פרשת תצווה פרשת תרומה פתח תקוה צבאות השם צדקה צה"ל צו צוק איתן ציפייה לגאולה ציצית צמח צדק צפון אפריקה צפת צרפת קאמפ קידוש קידוש לבנה קנאת אחים קרבנות קרבנות הנשיאים קרח קרית גת קרן מחנה ישראל קשרים עם הרבי ר' עזריאל זעליג סלונים ראיון ראש השנה ראשון לציון רב לוי יצחק רב שיח רבי רבי זוסיא מאניפולי רבי רי"יץ רבי רש"ב רבנים רבנית חיה מושקא רבנית חנה רדיו רובשקין רוסיה רחל אמנו רמב"ם רפואה רש"ג רשב"י ש שבועון שהוא שליח שבועות שבת שבת בראשית שבת הגדול שבת חזון שו"ת חינוך שואת אירופה שולחן-השבת שופר שידוך שיעור תניא - חוצה יבשות ונשמות שלום בית שלֹח שליחות שליחות בצל הסכנה שלימות הארץ שלימות הארץ שמחה שמחות בית השואבה שמחת תורה שמחת תורה בליובאוויטש שמיטה שמירת הלשון שנה מעוברת שצעדרין שקלים תומכי תמימים תורה והוראה תורת המלך תימן תל אביב תלמוד תמוז תמונות מספרות תניא תעניות תפילה תשובה תשעה באב תשרי תשרי אצל הרבי
Visitor Feed
Thursday
Aug112016

ניגוני רבי הלל מפאריטש

מי היה המשפיע שהורה לתלמידיו לחבר ניגונים? האם ניגונים שהלחין חסיד יכולים להיות ‘ניגונים מכוונים’? כמה ניגונים חיבר רבי הלל, מתי נגנו אותם ומה מיוחד בהם? >> מדורנו הפעם מוקדש לקראת היארצייט של ר’ הלל, י”א במנחם אב * הרה”ת לב לייבמן, מכון ‘נגינה לאור החסידות

כך אמר הפתגם שהפך להיות מטבע לשון בעולם החסידי: “מי שאין לו חוש בנגינה, אין לו חוש בחסידות”. או בנוסח אחר: “מי שיש לו חוש בנגינה יש לו חוש יותר טוב בחסידות”.

פתגם זה נאמר מפי החסיד הנודע רבי הלל מפאריטש, שלרגל יום היארצייט שלו בי”א מנחם אב מוקדש מדורנו השבוע.

הרה”צ רבי הלל ז”ל בר’ מאיר הלוי מאליסאוו מפאריטש (תקנ”ה - י”א מנחם אב תרכ”ד) היה מגדולי חסידי אדמו”ר האמצעי וה”צמח צדק”. בצעירותו אף זכה לשמוע מאמר מאדמו”ר הזקן. לימים כיהן כרבה של בוברויסק וחיבר את הספרים ‘פלח הרימון’.

רבות נכתב עליו, אולם הצד ה”מוזיקלי” של רבי הלל מתפרסם כאן לראשונה, כמי שהיה בעל מנגן, בקי ומומחה ברזי הצלילים והתנועות המוזיקליות.

 

חי בניגונים 

ר’ הלל היה מלחין ניגונים בעצמו. בכל שבת, לפני אמירת חסידות בשעת “רעווא דרעווין”, היה ר’ הלל מנגן שלושה ניגונים קבועים, ועל כל ניגון היה חוזר שלוש פעמים, ואילו ביום טוב - היו מנגנים אצל ר’ הלל חמישה ניגונים, ועל כל ניגון היו חוזרים חמש פעמים. החלפת הניגונים הקבועים הייתה נעשית בשבת שאחר חג השבועות. כלומר, במשך שנה שלימה היו מנגנים את הניגונים שנקבעו, ועם “קבלת התורה” מחדש, היה ר’ הלל פוצח בניגונים חדשים.

והנה מה אמר עליו ידידו החסיד הגאון ר’ אייזיק מהומיל: “אני חייתי את חיי בהשגה, ור’ הלל חי את חייו בניגון ובריקוד”.

 

ניגונים מכוונים

כאשר ביקש אדמו”ר הריי”צ לראשונה להעלות את ניגוני חב”ד על כתב התווים, הוא כתב רשימה של ניגוני האדמו”רים ושל ניגוני חסידים שעז רצונו לרושמם בתווים. לאחר רשימת ניגוני האדמו”רים, הופיעו ניגוני ר’ הלל במקום ראשון בין רשימת ניגוני החסידים. כך אכן התבצע בפועל ב’ספר הניגונים’: ניגוני ר’ הלל הם הניגונים הראשונים במדור ניגוני חסידים, מיד לאחר ניגוני אדמו”רים וצדיקים.

ראוי לציין שתי נקודות ששופכות אור על העובדה שניגוני ר’ הלל קיבלו מעמד מיוחד:

האחת, ר’ הלל ידע להבחין בתוך טהרתו הרוחנית של הניגון. מסופר שחברו החסיד ר’ פסח מלוסטובקער שלח לו ניגון במתנה, וכששמע אותו אמר (לפי אחת הנוסחאות), שזהו ניגון “ללא קליפת נוגה”.

רבי הלל כונה בפי רבותינו נשיאינו בשם “הרב הצדיק”, שהגיע על ידי עבודתו לדרגת “צדיק” של תניא. היות ומחבר הניגון מכניס אל תוך הניגון את כל פנימיותו, לכן ישנה חשיבות מיוחדת לעובדה, שניגונים אלו הולחנו על ידי צדיק שביטל את יצרו לגמרי.

זאת ועוד: מקובל מרבותינו נשיאינו, שבדרושי החסידות שלו, שמר רבי הלל על דברי הרב (נשיאי חב”ד), ועד כדי כך שמסיבה זו “לא לומדים חסידות של חסידים, מלבד חסידות של ר’ הלל”. ואם על אותיות הרב שמר רבי הלל בקפדנות כה רבה, ייתכן לומר שגם בניגוניו - נשמרת הכוונה הפנימית של ניגוני האדמו”רים.

 

כמה ניגונים ידועים היום מר’ הלל?

לפי מסורת הבעל מנגן ר’ אליהו ליב רבקין ז”ל שקיבל מאבותיו בעלי המנגנים, ישנם עשרה ניגונים המיוחסים לרבי הלל. אמנם, על פי התיאור האמור שר’ הלל היה מלחין בכל שנה שלושה ניגונים חדשים, מסתבר שר’ הלל חיבר הרבה יותר מעשרה ניגונים. מכל מקום, יכול להיות שישנם עשרה ניגונים מיוחדים השייכים לר’ הלל שהם ניגוניו העיקריים, לעומת שאר הניגונים שחיבר (ועל דרך זה אפשר ליישב גם את סוגיית עשרת הניגונים של אדמו”ר הזקן, שאמנם במסורת מקובלים בידינו יותר מעשרה ניגונים המיוחסים לו, מכל מקום יש את עשרת הניגונים העיקריים שלו, המכוונים לעשר ספירות).

ב’ספר הניגונים’ נמצאו רק שבעה ניגונים מרבי הלל (ניגונים לה–לט, ריד–רטו). אך לפי עדותו של ר’ דוד הורוויץ, מיוחסים לרבי הלל גם ניגונים נוספים מספר הניגונים למרות ששמו של ר’ הלל לא צויין עליהם (ניגונים עח, פו–פח, צא, רפו, ויש אומרים רצב, רצט–ש).

בין ניגוני ר’ הלל נמנה גם ניגון “אזמר בשבחין” שנהוג לשיר בקהילות אנ”ש בסעודת ליל שבת (ניגון מס’ מח). מספרים שגם ניגון “ממצרים גאלתנו” היה חביב על רבי הלל, והביאוהו חסידי ניקולייב לאדמו”ר הרש”ב בפסח תר”ע (חב”ד–פדיה). בכתבה על ניגוני ר’ פסח מלוסטובקר שפורסמה במדור זה לפני מספר חודשים מובא הסיפור איך שר’ פסח היה שולח בקביעות ניגונים לר’ הלל.

 

מחנך לניגונים

מלבד החוש האישי שלו בנגינה, ר’ הלל היה גם מורה לאברכים - המחונכים שלו - לחבר ניגונים. יש בכך משום חידוש גדול, שההדרכה שלו הייתה לא רק בנוגע לעניין הנגינה בפועל, אלא אף לדבר כה עמוק של לחבר ניגון חדש, שלזאת צריך להיות לא רק בעל חוש בנגינה בכלל, אלא עם כוח ה”חכמה” בניגון, שממנו באה ההמצאה של ניגון חדש. (לדוגמה - בין מחונכיו של ר’ הלל נמנה ר’ אשר גרוסמן, שו”ב מניקולייב, שבין היתר היה ידוע בחוש הנגינה שלו, וישנם כמה ניגונים שקשורים אליו).

 

אורות דתוהו בכלים דניגון…

בטרם בואי לכתוב על האיפיון המוזיקלי של ניגוני ר’ הלל, פניתי אל ידידיי הוותיקים בתחום לשמוע את חוות דעתם.

הנה מדברי המוזיקאי החסידי ר’ מרדכי ברוצקי, שהוציא לאחרונה אלבום ניגוני רבי הלל:

“בניגוניו של רבי הלל בולט במיוחד החיבור בין העוצמה של עבודת המוחין לבין התפעלות המידות. ישנם ניגוני רגש חזקים של השתפכות הנפש ובהם מודגשת המלודיה הכובשת ולא כל כך באים לידי ביטוי הסדר והקצב. ישנם ניגונים אחרים, שבהם הכל מסודר ומאורגן, אך הביטוי הריגשי יכול להיות פחות עוצמתי. הניגונים של רבי הלל משלבים באופן בולט גם את הביטוי הרגשי העצום ויחד עם זאת ישנו סדר ואירגון. הרגש נבנה בהדרגתיות באופן עיקבי, קומה אחר קומה, וזה לוקח זמן.

“כאשר הקלטנו את הניגונים שלו, ראינו שאי אפשר להקליט אותם בחלקים ואז “לתפור” ביחד בעריכה, כמו שעושים הרבה בהקלטות אולפן. הניגון, למרות האורך, כולו בנוי כחטיבה אחת ארוכה וחייבים לעשות כל ניגון ב”טייק” אחד, מהתחלה עד הסוף, אחרת מאבדים את הקו ההדרגתי הפנימי של הבנייה הרגשית של הניגון. על ניגוניו של ר’ הלל אפשר לומר - “אורות דתוהו בכלים דתיקון”. עוצמה רגשית אדירה אבל בכלים של מבנה וקצב מסודרים”.

וכך אומר המוזיקאי החסידי ר’ אלאור ולנר, מחבר ספר התווים של ניגוני חב”ד שלימד את ניגוני רבי הלל לתלמידים רבים: “ניגוני רבי הלל הם פשוט מוזיקליים יותר. שלא כמו בניגונים רבים, בהם החלק הראשון הוא רק חלק מבוא, והדינמיקה מתחילה בעיקר בחלקים מאוחרים יותר, בניגוני ר’ הלל יש מרקם מוזיקלי עשיר כבר מתחילת הניגון”.

 

לכוון בשיר: ניגונים פשוטים וניגונים עשירים

ובכן, אשתף אתכם בתובנות שלי ביחס לניגוני ר’ הלל וערכם הרם, שבעצם עולים בקנה אחד עם הנאמר לעיל.

הדבר הבולט מיד הוא האורך של ניגוני ר’ הלל: לעומת ניגונים רגילים שיש בהם שלוש עד ארבע בבות, ניגוני ר’ הלל ארוכים יותר; יש בהם חמש בבות ומעלה. אולם ההבדל בינם לבין ניגונים אחרים ניכר כבר על התחלתם. מה כל כך מיוחד בהם?

ישנם ניגוני חב”ד עמוקים מאד, שהעומק שלהם מתבטא דווקא בפשטות מוזיקלית. (ראה בהרחבה ‘נגינה לאור החסידות’ פרק עיבוד ניגונים). אולם ניגוני רבי הלל משתמשים בכל ה”עשירות” המוזיקלית הקיימת, בכל צלילי הסולם ובכל המרווחים, תנועות עולות ותנועות יורדות בהרכבה מוזיקלית מושלמת. כשאני מאזין לניגון של רבי הלל - ממש מתבקש לי כאן ליווי של תזמורת סימפונית… בד בבד, היה רבי הלל מגדולי החסידים, והיה רחוק מכל “יופי” חיצוני, וכולו היה מונח בדברי החסידות ששמע בליובאוויטש.

כיצד יסתדרו שני הדברים יחד? מה לה לגאונות המוזיקלית הזו אצל עובד אלוקים בדרגת ‘צדיק’?

זה מחזיר אותנו בהשגחה פרטית אל המוזיקה של בית המקדש. בחסידות מבואר, ש”הלויים כאסף והימן וחבריו היו מזמרים ברוח הקודש, בכוונות עמוקות בסודות יחודים עליונים . . באופני פרטות מזיגת הקולות בניגונים” (מתוך מאמרי אדמו”ר האמצעי. ראה בהרחבה בספר “לנגן בהיכלו”). הלויים ודאי השתמשו בכל העושר המוזיקלי בשביל הכוונות האלוקיות. אם תרצו, הרי שר’ הלל מפאריטש עצמו היה לוי, אבל גם בלאו הכי, ברור הדבר שאצל ר’ הלל כל תנועות הניגון המגוונות והמסועפות היו מכוונות לתנועות של עבודת השם. בדוגמת הלויים במקדש, ידע ר’ הלל “לכוון בניגון” - לבטא בכל המרחב המוזיקלי העשיר את דברי החסידות.

ואסיים בנימה אישית: כאשר רכשתי את האלבום של ניגוני ר’ הלל, הוא התנגן אצלי בבית במשך תקופה ארוכה, שוב ושוב. בתחילה חשבתי שניגונים כאלה בעלי עושר מוזיקלי יהיו מורכבים לתפיסה לילדים, אך הופתעתי כשגם הילדים קלטו את הניגונים והתחברו אליהם.

 

Reader Comments

There are no comments for this journal entry. To create a new comment, use the form below.

PostPost a New Comment

Enter your information below to add a new comment.

My response is on my own website »
Author Email (optional):
Author URL (optional):
Post:
 
All HTML will be escaped. Hyperlinks will be created for URLs automatically.