Share

Search
BeisMoshiach.org
Web
תגים
ששים שנה לייסוד הרשת "עשה לך רב" ##910 #1000 #1001 #1002 #1003 #1004 #1005 #1006 #1007 #1008 #1009 #1010 #1012 #1013 #1014 #1015 #1016 #1017 #1018 #1019 #1020 #1021 #1022 #1023 #1024 #1025 #1026 #1027 #1028 #1029 #1030 #1031 #1032 #1033 #1034 #1035 #1036 #1037 #1038 #1039 #1040 #1041 #1042 #1043 #1044 #1045 #1046 #1048 #1049 #1050 #1051 #1052 #1053 #1054 #1055 #1056 #1057 #1058 #1059 #1060 #1061 #1062 #1063 #1064 #1065 #1066 #1067 #1068 #1069 #1070 #1071 #1072 #1073 #1074 #1075 #1076 #1077 #1078 #1079 #1080 #1081 #1082 #1083 #1084 #1085 #1089 #1090 #1091 #1092 #1093 #1094 #1095 #1096 #1097 #1098 #1099 #1100 #1101 #1102 #1103 #1104 #1106 #1107 #1108 #1109 #1110 #1111 #1112 #1113 #1114 #1115 #1116 #1117 #1118 #1119 #1120 #1121 #1122 #1124 #1125 #1126 #1128 #1129 #1130 #1136 #1137 #1138 #1139 #1140 #1141 #1144 #1146 #215 #380 #825 #826 #827 #828 #829 #830 #831 #832 #833 #834 #835 #836 #837 #838 #839 #840 #841 #842 #843 #844 #845 #846 #847 #848 #849 #850 #851 #852 #853 #854 #855 #856 #857 #858 #859 #860 #861 #862 #863 #864 #865 #866 #867 #868 #869 #870 #871 #872 #873 #874 #875 #876 #877 #878 #879 #880 #881 #882 #883 #884 #885 #886 #887 #888 #889 #890 #891 #892 #893 #894 #895 #896 #897 #898 #899 #9 #90 #900 #901 #902 #903 #904 #905 #906 #907 #908 #909 #910 #911 #912 #913 #914 #915 #916 #917 #918 #919 #920 #921 #922 #923 #924 #925 #926 #927 #928 #929 #930 #931 #932 #933 #934 #935 #936 #937 #938 #939 #940 #941 #942 #943 #944 #945 #946 #947 #948 #950 #951 #952 #953 #954 #955 #956 #957 #958 #959 #960 #961 #962 #964 #966 #967 #968 #969 #970 #971 #973 #974 #976 #977 #978 #979 #980 #981 #982 #983 #984 #985 #986 #988 #989 #99 #990 #991 #992 #993 #994 #995 #996 #997 #998 #999 100 שנה למלחמת עולם הראשונה 120 שנה להתייסדות ישיבת תומכי תמימים 770 974 א' כסלו אבלות אגרות קודש אגרות קודש בפרסום ראשון אגרות קודש מתורגמות בפרסום ראשון אגרות תשל"ח אדמו"ר הזקן אדמו"ר הריי"צ אדר אהבת ישראל אוסטרליה אוצרות גנוזים אורות התניא בכלים דתיקון אורחים אחר מיטתו של הרב אחרוןחביב איטליה אייר איך ללמד חסידות לקהל הרחב אימון אישי אימון אישי אימוץ אירופה אירן אלול אליהו אמונה אמור אנ"שליחות אסירי ציון אסירים אפית מצות אקטואליה חב"דית ארגנטינה ארה"ב ארץ ישראל ב' איר ב' ניסן בא באור החסידות באר שבע בבא סאלי בדידי הווה עובדא בדפוס בהעלותך בהר–בחוקותי בוא נתוועד על זה בטחון בין המצרים ביקור חולים בית ספר למלאכה בית רבקה בלק במדבר במלאת מאה שנים לפרוץ מלחמת העולם הראשונה בני נח בעל שם טוב בעלז בעקבות הנבואה בראי העתונות ברוסיה הקומוניסטית ברזיל בריאות ברית מילה ברכת כהנים בר-מצווה ברסלב בשבילי ההיסטוריה בשליחות המלך בשם אומרם ג' השבועות ג' תמוז גאולה ומשיח גדולי ישראל גוש קטיף גיוס לצבא גיור גיל השידוכים גלגולה של נשמה גליון 1000 גליל גמילות חסדים גן ישראל גני ילדים דבר המערכת דבר מלכות דולרים דידן נצח דמות חסידית ה' אייר ה' טבת הבבא סאלי הבעל שם טוב הגות וואך הדפסת התניא ההתוועדות ב-770 הודו היסטוריה חב"דית היסטוריה חסידית היסטוריה מזווית חב"דית הכותל הכנסת אורחים הלכה המזכיר המקדש וכליו הפצת המעיינות הפרשה החסידית הצלת פליטי השואה הקהל הרב אברהם חיים נאה הרב חדקוב הרבי הרבי הריי"צ הרבי הרש"ב הרבי והאמן הרצלי'ה השואה השליחות לכיבוש אוסטרליה התוועדות‭ ‬חסידותית התקשרות התקשרות בצפון אפריקה התשובה ז' אדר זיו הפרשה זיכרון להולכים זיכרונות מבית אדמו"ר מהורש"ב זכרונות הרב סעדיה מעטוף ע"ה זכרונות חסידיים ח"י אלול חברון חג המו"צים חג סוכות חג שבועות חדש בעולם התורני חדשות חוזרים לישיבה חוני חופשה חטא המרגלים חיים חסידיים חיים של שליחות חיים של שליחות חינוך חירות חלֹוֹם חייו חמשה עשר באב חנוכה חסד חקת חשבון נפש חת"ת חתונה ט' אדר ט' כסלו ט"ו אלול ט"ו באב ט"ו בסיוון ט"ו בשבט טור אורח טור‭ ‬אישי טור למחשבה טורקיה טכנולוגיה בשירות הגאולה י' טבת י' שבט י"א ניסן י"ב תמוז י"ג אלול י"ג ניסן י"ט כסלו י"ט כסלו / מאמר בפירסום ראשון יד לאחים יובל לקבוצה יום הולדת יום ירושלים יום כיפור יומן המאסר יומן טוביה זילברשטרום. יומנו של תמים ב-770 יוסף י'ז תמוז יחידות אצל הרבי ילדי ישראל ימי בראשית ימים נוראים ימים נראים יפן יציאת מצרים ירושלים ישראל ארי'ה לייב כ‭' ‬מנחם‭ ‬אב‭ / ‬יום‭ ‬ההילולא כ' מנחם-אב כ' מרחשון כ"ב שבט כ"ד טבת כ"ד טבת כ"ז אדר כ"ז אדר / הגות וואָך כ"ח ניסן כ"ח סיון כ"ף במר-חשוון כוס של ברכה כותבים למערכת כינוס שלוחים כסלו כפר חבד כפר יונה כשרות כתבי יד בפרסום ראשון ל"ג בעומר ל"ג בעומר / בדידי הווה עובדא ל"ג בעומר / סקירה ל"ג בעומר / פתגמים ל"ג בעומר / שולחן-החג לדמותו של חסיד לדמותו של שליח לומדים ובונים מקדש לחיות עם הזמן - בעניני הגאולה ליל הסדר אצל הרבי ליל סדר ליל סדר לימוד חסידות לקהל הרחב לימוד רמב"ם לימוד תורה ליקוי חמה לכתחילה אריבער לקראת ג' תמוז לקראת י' שבט לקראת י"א ניסן לקראת כינוס השלוחים לקראת תשרי לשלום בית מאה שנה למלחמת עולם הראשונה מאוצר המלך מאחורי הקלעים מאמר הגות מבט אישי מבט חסדי מבצע הקהל מבצע יום הולדת מבצע מזוזה מבצע משיח מבצע נש"ק מבצע תפילין מבצעים מבצעים מדור הניגון מדין מדע מדקדקים בדבר מלכות מה אומר הרבי מהורש"ב מהר"ש מואב מופתים בשליחות מזווית חסידית מחיי התמימים מחנה קיץ מחשבה חסידית מיהו יהודי מכות מצרים מלחמת המפרץ מלחמת יום כיפור מלחמת לבנון מלחמת ששת הימים ממשיח וגאולה מנורה מנחם-אב מערת המכפלה מפגש איש מפי חסידים מפי כתבם מצוייני צה"ל מקווה מקסיקו מרבין בשמחה מרוקו מרחשון משה רבינו משולחן ההלכה משיח אין גאזעטן משיח בפרשה משיח וגאולה משיח וגאולה משיח וגאולה \ ודע מה שתשיב משיח וגאולה בעשרת המבצעים משפיע משקיעים בחינוך מתוועדים בדבר מלכות נזכרים ונעשים ניגון ניסן נס בצפת נקודת מלכות נשיא נשים סדר ניגונים סיון סיפור סיפור‭ ‬ולקחו סיפור‭ ‬חיים סיפור‭ ‬חיים סיפור לפורים סיפור מבצעים סיפורי מופת סיפורים ופתגמים סיפורים קצרים סכנת האינטרנט סכנת האינטרנט סליחות סעודת מלווה מלכה ספירת העומר ספר תורה ספרד סקירה עוורים עמלק ערי מקלט עשר שנים לגירוש עשרה בטבת פאה נכרית פדיון הבן פולטבה פורים פורים–קטן פטרבורג פינחס פסח פסח שני פעילות פעילות חב"דית פפרשת אמור פרה אדומה פרוייקט מיוחד | חי וקיים פרופיל חסידי פרשת אחרי-מות פרשת אמור פרשת בא פרשת בהר פרשת בחוקותי פרשת בלק פרשת במדבר פרשת בשלח פרשת דברים פרשת דרכים פרשת החודש פרשת וארא פרשת ואתחנן פרשת ויגש פרשת ויחי פרשת ויצא פרשת ויקהל פרשת ויקרא פרשת וירא פרשת וישב פרשת וישלח פרשת חוקת פרשת חיי שרה פרשת יתרו פרשת כי-תבוא פרשת כי-תצא פרשת כי-תשא פרשת לך-לך פרשת מטות פרשת מסעי פרשת מצורע פרשת מקץ פרשת משפטים פרשת נח פרשת נצבים פרשת נשא פרשת עקב פרשת פקודי פרשת צו פרשת קדושים פרשת קורח פרשת ראה פרשת שופטים פרשת שלח פרשת שמות פרשת שמיני פרשת תולדות פרשת תזריע פרשת תזריע-מצורע פרשת תצווה פרשת תרומה פתח תקוה צבאות השם צדקה צה"ל צו צוק איתן ציפייה לגאולה ציצית צמח צדק צפון אפריקה צפת צרפת קאמפ קידוש קידוש לבנה קנאת אחים קרבנות קרבנות הנשיאים קרח קרית גת קרן מחנה ישראל קשרים עם הרבי ר' עזריאל זעליג סלונים ראיון ראש השנה ראשון לציון רב לוי יצחק רב שיח רבי רבי זוסיא מאניפולי רבי רי"יץ רבי רש"ב רבנים רבנית חיה מושקא רבנית חנה רדיו רובשקין רוסיה רחל אמנו רמב"ם רפואה רש"ג רשב"י ש שבועון שהוא שליח שבועות שבת שבת בראשית שבת הגדול שבת חזון שו"ת חינוך שואת אירופה שולחן-השבת שופר שידוך שיעור תניא - חוצה יבשות ונשמות שלום בית שלֹח שליחות שליחות בצל הסכנה שלימות הארץ שלימות הארץ שמחה שמחות בית השואבה שמחת תורה שמחת תורה בליובאוויטש שמיטה שמירת הלשון שנה מעוברת שצעדרין שקלים תומכי תמימים תורה והוראה תורת המלך תימן תל אביב תלמוד תמוז תמונות מספרות תניא תעניות תפילה תשובה תשעה באב תשרי תשרי אצל הרבי
Visitor Feed
Thursday
Aug112016

"המקדש הוא הליבה של כל חיי היהודי"

הכמיהה לבניין בית המקדש מתעוררת אצל הרב חיים ריצ’מן, לא רק בחודשי תמוז–אב, אלא בוערת בתוכו בכל ימות השנה, והוא תמה מדוע רק בחודש אב נזכרים לעסוק בכך? * שיחה מאלפת עם איש ‘מכון המקדש’ ויו”ר המחלקה הבינלאומית של המכון, שעוסק בהנחלת והנגשת נושא המקדש לקהלים רחבים; על החסר העצום של בית המקדש בחייו של יהודי, לא רק מהפן הרוחני. הוא סבור כי בית המקדש כשהוא חרב, פוגע גם במשכורת שלנו ואפילו בהנאה שלנו ממנעמי העולם… * שיבנה במהרה בימינו

תרגול הקרבת קרבן פסח. צילום: יוני רייףהרב חיים ריצ’מן לא מסתיר את תמיהתו, מדוע אני מתקשר אליו בתקופה הזאת של תשעת הימים כדי לשמוע על עבודתו להנחלת ערכי בית המקדש.

כעת תורי להתפלא. “הרי אין זמן מתאים יותר מלשוחח על כך”, אמרתי.

“גם חודש אדר הוא זמן מתאים ביותר לשוחח על בית המקדש”, הוא משיב באירוניה, “וגם חודש טבת, ושבט, ואלול…”

“אתה צודק”. נבוכתי ומיד הבנתי שכבר בתחילת השיחה קיבלתי שיעור חשוב ומאלף לגבי החשיבות של ‘לחיות’ את בית המקדש והגאולה. הרב ריצ’מן מוסיף “לא רק בחודש אב אנחנו מתפללים ‘ולירושלים עירך ברחמים תשוב’…

אני שותק.

בית המקדש מהווה ‘כוח משיכה’ בכל העולם

הרב חיים ריצ’מן הוא דמות מעניינת. הוא מדבר בעברית רהוטה אבל אי אפשר שלא לשמוע את המבטא האמריקאי הבולט בשפתו. הרב ריצ’מן הוא מנהל המחלקה הבינלאומית של ‘מכון המקדש’ בירושלים, ועוד כמה תפקידים, כפי שאספר בהמשך.

את ‘מכון המקדש’, כמדומני, לא צריך להציג בפני קוראי ‘בית משיח’ שבמשך השנים פגשו את המכון, ראשיו ופועלו המבורך בכתבות שונות שהגשנו מעל דפי העיתון. הפעם בחרנו לשוחח עם הרב ריצ’מן, מצאצאי הצדיק רבי לוי יצחק מברדיטשוב, שכמעט לא נזקק לשאלות כדי להלהיב אותך לחכות, ממש לחכות, לבניית בית המקדש ולעשות הכול כדי שזה יקרה הכי מהר שאפשר.

 

מה זה ‘המחלקה הבינלאומית’ של מכון המקדש?

“התפקיד של המחלקה הוא להביא את דבר המקדש לכל קצוות תבל, לכאלו שאינם דוברים עברית. ומכיוון שאני אמריקאי, הוטלה עלי המלאכה”, אומר ר’ חיים, ומרחיב: “עובדה היא שלבית המקדש יש כוח משיכה חזק שמגיע לכל העולם, כי זה באמת ‘בית תפילה ייקרא לכל העמים’; זהו בית מרכזי לא רק לעם ישראל, אלא לאנושות כולה”.

 

בוא נדבר קודם על היהודים שנמצאים בתפוצות…

“לצערי, יש יהודים רבים בגלות שהם מנותקים מנושא המקדש, כולל גם כאלו שהנם שומרי מצוות. במשך השנים נוצר מיתוס כזה, שבית המקדש הוא משהו ‘הלכתא למשיחא’, ולא משהו עכשווי. אנחנו מבקשים לעשות ככל האפשר על פי ההלכה כדי להכין את המקדש וכליו ולהיות מוכנים.

“התפקיד שלי ב’מכון המקדש’ מול אותם יהודים, זה לעורר אותם לחשוב קצת אחרת; שיבינו שאם יש 203 מצוות תורה שהן לגמרי תלויות במקדש, ועד שלא יהיה לנו בית המקדש, שליש מהמצוות שקיבלנו מהקב”ה לא מיושמות. עובדה זו מעידה שחסר משהו מהותי בחיי היהדות שלנו. לא ידוע לי שקיבלנו מתישהו ‘צו ביטול’ על מצוה כלשהי, ועם הקב”ה מצווה, אנחנו צריכים לקיים ואין לזה תחליף. העובדה שאי אפשר לקיים שליש מהמצוות, זה מצב של גלות”.

 

רוצים ברכה במשכורת? חכו לבית המקדש

הרב ריצ’מן פועל במסגרת מכון המקדש כמעט שלושים שנה. במשך שנותיו במכון המקדש  כתב ותירגם ספרים רבים בתחומי המקדש. הוא מרצה מבוקש בכל רחבי העולם בקרב יהודים ושאינם יהודים בנושאים הקשורים לזהות יהודית ומקדש. הוא גם ייסד את המחלקה הבינלאומית של מכון המקדש ועומד בראשה מאז היווסדה. במסגרת המחלקה פועל אתר אינטרנט מבוקש מאוד ובו מידע רב בתחומי המקדש. הוא גם עוסק בגיוס כספים עבור “נזר הקודש” שאינו אלא “בית ספר לכהנים”. בין השאר, לרב ריצ’מן תוכנית רדיו שבועית ותוכנית טלוויזיה שבועית. רבבות צופים מרחבי העולם צופים ועוקבים בדריכות רבה אחר המתרחש במכון המקדש והצעדים הנעשים לקראת בית המקדש השלישי. הרב ריצ’מן עמוס מאד בפעילותו כל השנה, ובפרט בתקופה זו. וכפי שפתחתי בתחילת הכתבה, זה מטריד אותו.

“מה באמת היחס שלנו לגבי בית המקדש?” שואל הרב ריצ’מן שאלה רטורית. “זו שאלה חשובה והיא עולה בפרט כעת, בתשעת הימים; כי על בית המקדש צריך לדבר בכל חודשי השנה. בית המקדש לא קשור לחודשי תמוז ואב, אלא לכל יום ויום מימות השנה. משום–מה נוצר מצב שמאד פופולארי לדבר על בית המקדש בשלושת השבועות, בעוד שבשאר חודשי השנה אנשים עסוקים בנושאים אחרים שמטרידים אותם”.

הרב ריצ’מן קצת אירוני בדבריו, וניכר שהדברים יוצאים מלב כואב: “עכשיו כולם רוצים להראות שהם מתאבלים למהדרין,  וכולם חיים באבל, לא שומעים מוזיקה, לא מתרחצים ולא מתחתנים. כאילו הם מציצים בשעון ואמרים: ‘הו, הגיע זמן להתאבל’.

“בהרצאות ובשיעורים שלי אני שואל אנשים אם הם אוהבים עוגה, עוגת שוקולד למשל. כמובן שכולם מהנהנים בחיוב. שוקולד זה מאד טעים. כיף לאכול אותו, רק אל תדבר איתי כעת על דיאטה… מיד לאחר העוגה, אנחנו מברכים ברכה אחרונה ‘רחם נא ה’ אלוקינו .. על ציון  משכן כבודך ועל מזבחך ועל היכלך’. עכשיו תסביר לי, ר’ מנחם, מה הקשר בין עוגת שוקולד שאכלתי לבין המזבח במקדש?”

האמת היא שאני מאותגר. לא ציפיתי לשאלה כזו, ותודו, גם אתם לא. הבנתי שעלי לשתוק ולחכות לתשובה של הרב ריצ’מן. נהניתי להקשיב איך הוא מציג את משנתו.

הרב ריצ’מן שולף מיד: “מסתבר שהכול קשור למקדש. הכול! גם מיני מזונות שאני אוכל קשורים לבית המקדש. כל החיים שלנו, גם הגשמיים, קשורים לבית המקדש.

“המשנה במסכת סוטה אומרת נקודה מעניינת שלא תמיד אנשים שמים לב למשמעות שלה. מדובר באמירה שיצאה מפי רבן שמעון בן גמליאל בשם רבי יהושע, שהיה לוי בבית המקדש ועבר את תקופת החורבן: ‘מיום שחרב בית המקדש, אין יום שאין בו קללה, ולא ירד הטל לברכה, וניטל טעם הפרות. רבי יוסי אומר, אף נטל שמן הפירות’. במילים פשוטות: גם ההנאה הגשמית המתוקה שלנו ‘טעם הפירות’ ו’שמן הפירות’, הכול התמעט. מה הקשר בין בית המקדש לטעם הפירות? מסתבר שעם חורבן הבית, כל העולם ירד לרמת ‘מתח נמוכה’. העולם כולו כבר לא באותה עוצמה שבה הוא אמור להיות. אם אין לנו בית המקדש, לא רק שאין לנו קרבנות וכהנים בעבודתם, אלא כל רמת החיים ואיכות החיים ירדה -  ואני כבר לא מדבר על כל שאר הערכים החשובים והמהותיים בחייו של יהודי”.

אני מנסה לחדד את המסרים באמצעות שאלה שיש בה משום ‘להכעיס’:

אנשים חיים את ההתמודדויות של היום יום, התמודדויות שהם מכירים לטוב ולמוטב. למה בית המקדש כל כך נחוץ לנו?

“ההסתכלות הזאת מזכירה לי את הנושא שהרגיז את משה רבינו בבקשה של אותם שבטים שביקשו להישאר מעבר לירדן, איפה שהיה להם הכי טוב והכי נוח. הרכוש שלהם היה חשוב להם אפילו יותר מהילדים.

“השאלה שלך היא אירונית, ואני שומע אותה לא פעם גם מיהודים יראים ושלמים ששומרים על קלה כבחמורה. כבר בזמן חגי הנביא, טען עם ישראל לֹא עֶת בֹּא עֶת בֵּית ה’ לְהִבָּנוֹת’. בתקופה ההיא של הגלות, הם ביקשו רק לשרוד, לא רצו לחשוב על נושאי בניית המקדש. ועל כך משיב הנביא בשם ה’: ‘הַעֵת לָכֶם אַתֶּם לָשֶׁבֶת בְּבָתֵּיכֶם סְפוּנִים וְהַבַּיִת הַזֶּה חָרֵב?’. במילים פשוטות: איך אפשר להיות ספונים בבית בשקט בזמן שבית ה’ חרב?? והקב”ה מוסיף להעביר מסר לעם ישראל: ‘שִׂימוּ לְבַבְכֶם עַל דַּרְכֵיכֶם. זְרַעְתֶּם הַרְבֵּה - וְהָבֵא מְעָט; אָכוֹל - וְאֵין לְשָׂבְעָה; שָׁתוֹ - וְאֵין לְשָׁכְרָה; לָבוֹשׁ - וְאֵין לְחֹם לוֹ; וְהַמִּשְׂתַּכֵּר - מִשְׂתַּכֵּר אֶל צְרוֹר נָקוּב’.

“מבאר המדרש תנחומא כך: זרעתם הרבה והבא מעט - זה קרה בגלל שבטל לחם הפנים. אכול ואין לשבעה - זה קרה בגלל שבטל נסוך המים. שתו ואין לשכרה - בגלל שבטל ניסוך היין. לבוש ואין לחום לו - כי בטלו בגדי כהונה. והמשתכר משתכר אל צרור נקוב - בגלל שבטלו תמידין של ציבור. ומסיים המדרש: ‘וכל זה למה? - שבטלו הקורבנות’.

“במילים פשוטות: אם אתה חושב שתהיה עסוק בעניינים הגשמיים שלך, בפרנסה ובחיי היום יום, ותוכל להניח את בית המקדש בצד, ה’ אומר לך מפורשות - לא תהיה לאדם שלימות גשמית כל עוד ביתו, בית ה’ חרב. לא פחות!

“יותר מכך: כתוב במדרש תנחומא, שכל השפע הגשמי של העולם מגיע בזכות עבודת המקדש, וכל עוד שאין בית המקדש -  השפע הגשמי בעולם יישאר חסר. לא מדובר בעונש, אלא בעובדה הנגזרת היישר מתוך החורבן. בית המקדש הביא שפע גשמי (וכמובן רוחני) לעולם, ואם אין בית מקדש - פשוט אין שפע”.

הרב ריצ’מן פותח את המדרש (תנחומא תצווה, פרשה יג) ומקריא בהטעמה:

“‘אמר רב הונא בר אבא: בשעה שהיו הקורבנות קרבין, הייתה סאה ארכליס עושה סאה סולת, סאה קמח, סאה מורסן, סאה סובין, סאה קיבר, סאה גנינים. אבל עכשיו [כשאין קרבנות], אדם מוליך סאה של חטים לטחון, אינו מביא, אלא כמו שהולך ויתר מעט. ומה הסיבה לחוסר הברכה בטחינת החיטים? ‘כי בטל לחם הפנים’.

“והמדרש מוסיף ואומר, שבזמן שהקרבנות היו קרבים על גבי המזבח, ‘כל מה שהיה מתקרב מן מינו, היה מברך את מינו. לחם מצות ולחם הפנים שהיו מקריבין - היו מברכין את הלחם. וביכורים שהיו מקריבין, היו מברכין את פירות הארץ.

“המדרש אף מביא דוגמאות ‘מהשטח’: מעשה ברבי יונתן בן אלעזר שהיה יושב תחת תאנה אחת בימות הקיץ, והייתה התאנה מלאה תאנים יפות. יצא הטל והיו אותם התאנים שואבות דבש ומורידין, והיה הרוח מגבלו בעפר, ובא עז אחת והייתה מנטפת חלב לתוך הדבש ונתערב החלב והדבש.. קרא רבי יונתן לתלמידיו אמר להם: ‘בואו ראו מעין דוגמא של עולם הבא - וכל כך למה? משום שהיו הקורבנות קריבין’”.

הרב ריצ’מן סוגר את מדרש תנחומא, לא לפני שהוא מראה לי עוד סיפורים המעידים על השפע הגשמי שהיה בעולם בזמן בית המקדש, וכל זאת בזכות לחם הפנים ובזכות ניסוך היין.

הוא נועץ בי מבט ארוך ומהורהר.

שתיקה שוררת בינינו. שתיקה של התבוננות ועיכול של הדברים הלא–פשוטים.

“אני מדבר עם יהודים שמלאים מצוות כרימון”, קולו של הרב ריצ’מן מפר פתאום את הדממה, “והם אומרים שכל הנושא של בית המקדש ‘זה רק עניין של השקפה’, ‘לא כל החוגים אוחזים מזה’, ובכלל ‘התפתחנו במשך הדורות’ וכו’. ואני שואל אותם שאלה פשוטה: בתורה יש שני ציווים שכתוב עליהם את המילה ‘ועשו’: על ציצית נאמר ‘ועשו להם’, ועל המקדש כתוב ‘ועשו לי’. למה על ציצית אנשים מקפידים ואפילו מהדרים, בעוד שבית המקדש הפך לנושא שולי שהוא ‘רק השקפה’ כביכול?… מה ההבדל ביניהם? וכשאני שואל אותם אנשים את השאלה הזאת, הם מתפתלים בכל מיני סברות ותירוצים דחוקים”.

מתחילים לשרטט את בית המקדש

מטבע הדברים, ימי בין המצרים מוקדשים לעיסוק נרחב סביב חסרונו של בית המקדש בימינו. לא פחות מ–1948 שנים חלפו מאז חורבן בית המקדש השני. במשך כמעט 2000 שנה ביקשו בני העם היהודי לחזור לארץ ישראל והתפללו שלוש פעמים ביום לבניין בית המקדש.

בימים אלו, על רקע ימי בין המצרים, ממשיכים אנשי ‘מכון המקדש’, בראשותו של הרב ישראל אריאל, שהיה בין משחררי העיר העתיקה, לקדם את  נושא בית המקדש. בעבר הקימו אנשי ‘מכון המקדש’ תערוכה מרהיבה עם שחזורים רבים של כלי המקדש, וכעת, כשכלים רבים כבר מוכנים הם מעבירים הילוך לשלב הבא: קמפיין גיוס תרומות לשרטוט התכניות לבניין בית המקדש.

“כל פרויקט בנייה בסדר גודל עצום כמו זה, שרוצה לקבל אישורים, דורש הכנה מקדימה רבה”, מספר הרב חיים ריצ’מן האחראי על הנושא. “אחרי מחקרים מדוקדקים עברנו להתמקד בתכניות ארכיטקטורה מעשיות”, מספר הרב ריצ’מן. “התחלנו לפני כמה שנים עם תכנית מצומצמת של לשכת הגזית, שם ישבו הסנהדרין וכעת אנחנו יוצאים לדרך עם התכנית הכוללת”.

שרטוטים? מה המטרה שלהם?

“מטרת התכנית בפרט וכל פעילות מכון המקדש בכלל, היא לעשות ככל הניתן, כדי לקיים את מצוות ‘ועשו לי מקדש’”, מוסיף הרב ריצ’מן. “מדובר במצוות עשה המחייבת את עם ישראל. בימי ‘בין המצרים’ עם ישראל נמצא בתקופת אבלות כמו על קרוב משפחה. חז”ל הבינו שלהבדיל מאבלות על קרוב משפחה שנועד כדי ‘לסגור מעגל’ על מנת שאדם יידע איך להתמודד עם המציאות החדשה, ומצווה על המת שיישתכח מן הלב, הרי שבאבלות על חורבן המקדש המטרה היא הפוכה, שנחיה את בית המקדש ונפעל לבניינו”.

הרב ריצ’מן מסביר שעלותו של הפרויקט מוערכת בסדר גודל של רבע מיליון דולר “מחיר די סטנדרטי לבניין כזה”. על הפרויקט הוא אומר שהמטרה היא לא רק לגייס מספיק כסף, אלא לתת לאנשים להיות שותפים. “אנשים מאחלים כל הזמן ‘שלא נצטרך לצום בתשעה באב’. השאלה היא מה הם עושים בשביל זה?”

מובן שהבנייה בפועל תיעשה על ידי המלך המשיח, כפי שהרמב”ם פוסק שאחד מסימני הזיהוי של מלך המשיח הוא, ש”ובנה מקדש במקומו”, אבל העיסוק בנושא הבנייה על כל פרטיו - מעורר אותנו לחשוב על המקדש כמשהו מציאותי, ומפתח את הציפייה לבנייתו על ידי המשיח.

מתפיסה זו נובעת הגישה של ראשי ‘מכון המקדש’ שהתחילו להכין כלים עבור בית המקדש, לא לפני חקירה ודרישה ולימוד מעמיק של פרטי הכלים. עשרות אלפי יהודים מבקרים במשך השנה ב’מכון המקדש’ הממוקם, איך לא, בעיר העתיקה בירושלים, ואפשר לומר כמעט “ממששים מקרוב” את משק כנפי הגאולה, כשהם רואים מול עיניהם את כלי המקדש בגודל אמיתי, את בגדי הכהונה ושאר פריטים הקשורים לבית המקדש.

מלבד עניין המודעות של הציבור הרחב, מה למעשה התועלת בהכנת הכלים הללו?

“כמו שציינת, זה עניין של חינוך. לצערי, הרבה דורות גדלו על ההבנה שבית המקדש זה דבר ‘לא אקטואלי’, ‘לא שייך’, ואנחנו מנסים לגדל דור שתהיה לו מודעות עמוקה לכך, שבית המקדש זה ‘בית חיינו’, ובבניינו תלויים החיים שלנו. לא פחות”.

גם נושא המודרניזציה לא חמק מעיניהם של אנשי מכון המקדש. למרות שמדובר במבנה ההיסטוריה החשוב ביותר ביהדות, הרב ריצ’מן מסביר שבמקדש החדש ייתכן מאד ויותקנו אמצעים מודרניים שיאפשרו את עשיית המצווה, לצד נוחות וטכנולוגיה חדשנית. “מהכיור שממנו תצא כמות מספקת של מים לכל כהן שעוסק בקרבן התמיד, תותקן מערכת חימום פנימית ואולי גם תותקן מערכת מיזוג אויר במקדש…

“במגילת המקדש נרשמו התכניות לבנין בית המקדש, במסגרתם נכללו דברים קבועים כמו המידות וכמובן התוכן. את כל השאר ניתן יהיה להתאים ולשנות במידת הצורך לפי המצב באותו הדור. אין ספק שלטכנולוגיה יש חלק חשוב בעבודה ה’”.

אני מפטיר ואומר “מי יודע אולי יהיו גם אפליקציות בבית המקדש השלישי”, והרב ריצ’מן מחייך חיוך רחב…

בית המקדש יביא לשלום עולמי

ממקום תפקידך כ’מנהל המחלקה הבינלאומית’, אני מניח שהנושא של בית המקדש יוצר התעניינות גם בקרב אומות העולם. מה תוכל לספר על כך?

“בהחלט שיש התעניינות עצומה גם מצד אינם–יהודים בכל העולם”.

למה זה באמת מעניין אותם?

“חז”ל אומרים שהאדם הראשון נוצר ממקום המזבח, וכל התיקון של האנושות תלויה בעבודת הכהנים בבית המקדש - מה הפלא שכל אדם באשר הוא מרגיש שייכות למקום המקדש?!

“במשך השנים, כל נביאי ישראל, ללא יוצא מן הכלל, מדברים על חזון המקדש שייבנה. אם תסתכל בנבואות ישעיהו תווכח מיד שלעתיד לבוא יבוא כל בשר להשתחוות לפניי, וזה יהיה מדי חודש ומדי שבת. זה לא דבר שקרה בבית ראשון ולא בבית שני. אכן, לפי הנבואה, בבית המקדש השלישי יגיעו גם הגויים מדי שבת ומדי חודש להשתחוות לה’ בהר הקודש. תעיין בפרק ב’ של ספר ישעיהו, על היחס של הגויים לבית המקדש ‘וְהָיָה בְּאַחֲרִית הַיָּמִים נָכוֹן יִהְיֶה הַר בֵּית ה’ בְּרֹאשׁ הֶהָרִים וְנִשָּׂא מִגְּבָעוֹת, וְנָהֲרוּ אֵלָיו כָּל הַגּוֹיִם. וְהָלְכוּ עַמִּים רַבִּים וְאָמְרוּ: לְכוּ וְנַעֲלֶה אֶל הַר ה’ אֶל בֵּית אֱ–לֹהֵי יַעֲקֹב, וְיֹרֵנוּ מִדְּרָכָיו וְנֵלְכָה בְּאֹרְחֹתָיו”.

“אלו שמדברים כל היום על ‘שלום כלל עולמי’, צריכים לדעת שאם יהיה מה שיתן שלום לכל העולם, זה בית המקדש. הקב”ה עצמו הבטיח שזה המקום לשלום”.

 

כשאתם אומרים ‘לשנה הבאה בירושלים’ - למה אתם מתכוונים?

הרב ריצ’מן, בכל הנושא הזה של בית המקדש, מה נותן לך חיות מיוחדת?

“הקב”ה נתן לי מתנה יקרה מאד, בכך שהוא כיוון אותי לכל הפרויקט הזה של בית המקדש. אני חושב שנושא המקדש הוא הליבה של כל התורה. יהודי שחי ללא התשוקה והכמיהה למקדש, חסרה לו כל המשמעות של להיות יהודי. מי שמבין ומתחבר למשמעות העמוקה של בית המקדש בחיי היום יום של יהודי, לא צריך לכוון את השעון שלו כדי לקום ולומר תיקון חצות, כי הוא פשוט לא יכול לישון… כי כל החיים שנראים לנו נורמטיביים כל כך, הם מעוותים. כפי שאמרתי קודם, כל העולם, גם החלקים הגשמיים שלו, הם מקולקלים וחסרים בלי המקדש, ומה אדם מבקש בסך הכול? לחיות חיים נורמטיביים.

“לא פעם אני מתראיין בתקשורת לגבי עניני המקדש, וכרגיל הם מנסים לעשות צחוק מכל העניין, ואני אומר להם: כל יהודי כמעט עורך סדר בליל הסדר, ובסיומו הוא אומר ‘לשנה הבאה בירושלים’. הוא לא מתכוון לקניון מלחה או לשכונת רמות, הוא מתכוון בדיוק לזה, לבית המקדש. רק השבוע הפקנו קליפ חדש של שתיים וחצי דקות, בו אני מסביר מה עניין שבירת הכוס תחת החופה ולמה נוהגים כך - גם זה מנהג שנוהגים בו גם יהודים שאינם שומרי מצוות - כדי לגרום לאנשים לחשוב קצת אחרת, ‘מחוץ לקופסה’.

“עניין בית המקדש הוא המפתח לכל הזהות היהודית שלנו, זה המפתח לכבוד שמים, לשלום עולמי ובעצם בית המקדש הוא עוגן ליציבות העולמית כולה.

הפרה האדומה ממתינה ברפת

אחד מתפקידיו של הרב ריצ’מן, בתוך שלל תפקידיו האחרים, קשור ל…גידול פרות אדומות. לראשונה הוא חושף כי “אנחנו מגדלים עדר של פרות אדומות פה בארץ ישראל”.

מדרך הטבע, הוא מכיר את הנושא מקרוב, ולמרות הסודיות האופפת את הפרויקט הזה (“בכל פעם שהנושא קצת נחשף, מישהו מנסה לשים לנו רגל”), הוא מסכים לספר רק מעט על הפרויקט המיוחד.

“יש הבדל בין ‘פרה אדומה’ לבין ‘פרה בצבע אדום’”, הוא מסביר בסבלנות. “אם תחפש בגוגל תמצא מאות ואלפי פרות אדומות, אבל הן לא פרות אדומות כשרות. לצורך טהרת בני ישראל, לא מספיק שתהיה רק פרה בצבע המתאים, אלא גם תכונות נוספות שדורשות המון הכנה כבר מעת היוולדן, ובעצם אפילו לפני הלידה. לא מספיק שתהיה פרה אדומה, אלא היא צריכה להישאר בכשרותה, ולשם כך צריך תנאים מאוד ספציפיים לגידול, תשומת לב והשגחה מיוחדת”.

על מה למשל צריך להשגיח?

צריך כמובן שלא יהיה בה מום, שלא יעלה עליה עול, שלא יעשו בה עבודה, ועוד תנאים. בתנאים של הרפת המודרני של ימינו, זה לא פשוט. קח למשל את החובה לתייג כל פרה על ידי הצמדת תג באוזנה. האם זה פוסל אותה משום מום? או למשל האוכל שהן אוכלות; יש סוגי אוכל שיכולים לגרום להם לשריטה בקיבה, דבר שעלול לפסול אותן שכן הן לא ‘תמימות’. תלמידי החכמים של ‘מכון המקדש’ למדו את הסוגיה לעומקה ולאחר מכן בדקו מקרוב תנאי גידול הפרות בימינו, וכתבו פרוטוקול מסודר איך רפתן יכול לגדל פרה אדומה על מנת שתוכל להיות ‘מועמדת’ ל’פרה אדומה’ הכתובה בפרשת חוקת.

“המטרה שלנו שתהיינה כמה פרות מועמדות ל’תפקיד הנכבד’, ואנו משתפים פעולה עם כמה מגדלי בקר בארץ”, מגלה הרב ריצ’מן.

Reader Comments

There are no comments for this journal entry. To create a new comment, use the form below.

PostPost a New Comment

Enter your information below to add a new comment.

My response is on my own website »
Author Email (optional):
Author URL (optional):
Post:
 
All HTML will be escaped. Hyperlinks will be created for URLs automatically.