Share

Search
BeisMoshiach.org
Web
תגים
ששים שנה לייסוד הרשת "עשה לך רב" ##910 #1000 #1001 #1002 #1003 #1004 #1005 #1006 #1007 #1008 #1009 #1010 #1012 #1013 #1014 #1015 #1016 #1017 #1018 #1019 #1020 #1021 #1022 #1023 #1024 #1025 #1026 #1027 #1028 #1029 #1030 #1031 #1032 #1033 #1034 #1035 #1036 #1037 #1038 #1039 #1040 #1041 #1042 #1043 #1044 #1045 #1046 #1048 #1049 #1050 #1051 #1052 #1053 #1054 #1055 #1056 #1057 #1058 #1059 #1060 #1061 #1062 #1063 #1064 #1065 #1066 #1067 #1068 #1069 #1070 #1071 #1072 #1073 #1074 #1075 #1076 #1077 #1078 #1079 #1080 #1081 #1082 #1083 #1084 #1085 #1089 #1090 #1091 #1092 #1093 #1094 #1095 #1096 #1097 #1098 #1099 #1100 #1101 #1102 #1103 #1104 #1106 #1107 #1108 #1109 #1110 #1111 #1112 #1113 #1114 #1115 #1116 #1117 #1118 #1119 #1120 #1121 #1122 #1124 #1125 #1126 #1128 #1129 #1130 #1136 #1137 #1138 #1139 #1140 #1141 #1144 #1146 #215 #380 #825 #826 #827 #828 #829 #830 #831 #832 #833 #834 #835 #836 #837 #838 #839 #840 #841 #842 #843 #844 #845 #846 #847 #848 #849 #850 #851 #852 #853 #854 #855 #856 #857 #858 #859 #860 #861 #862 #863 #864 #865 #866 #867 #868 #869 #870 #871 #872 #873 #874 #875 #876 #877 #878 #879 #880 #881 #882 #883 #884 #885 #886 #887 #888 #889 #890 #891 #892 #893 #894 #895 #896 #897 #898 #899 #9 #90 #900 #901 #902 #903 #904 #905 #906 #907 #908 #909 #910 #911 #912 #913 #914 #915 #916 #917 #918 #919 #920 #921 #922 #923 #924 #925 #926 #927 #928 #929 #930 #931 #932 #933 #934 #935 #936 #937 #938 #939 #940 #941 #942 #943 #944 #945 #946 #947 #948 #950 #951 #952 #953 #954 #955 #956 #957 #958 #959 #960 #961 #962 #964 #966 #967 #968 #969 #970 #971 #973 #974 #976 #977 #978 #979 #980 #981 #982 #983 #984 #985 #986 #988 #989 #99 #990 #991 #992 #993 #994 #995 #996 #997 #998 #999 100 שנה למלחמת עולם הראשונה 120 שנה להתייסדות ישיבת תומכי תמימים 770 974 א' כסלו אבלות אגרות קודש אגרות קודש בפרסום ראשון אגרות קודש מתורגמות בפרסום ראשון אגרות תשל"ח אדמו"ר הזקן אדמו"ר הריי"צ אדר אהבת ישראל אוסטרליה אוצרות גנוזים אורות התניא בכלים דתיקון אורחים אחר מיטתו של הרב אחרוןחביב איטליה אייר איך ללמד חסידות לקהל הרחב אימון אישי אימון אישי אימוץ אירופה אירן אלול אליהו אמונה אמור אנ"שליחות אסירי ציון אסירים אפית מצות אקטואליה חב"דית ארגנטינה ארה"ב ארץ ישראל ב' איר ב' ניסן בא באור החסידות באר שבע בבא סאלי בדידי הווה עובדא בדפוס בהעלותך בהר–בחוקותי בוא נתוועד על זה בטחון בין המצרים ביקור חולים בית ספר למלאכה בית רבקה בלק במדבר במלאת מאה שנים לפרוץ מלחמת העולם הראשונה בני נח בעל שם טוב בעלז בעקבות הנבואה בראי העתונות ברוסיה הקומוניסטית ברזיל בריאות ברית מילה ברכת כהנים בר-מצווה ברסלב בשבילי ההיסטוריה בשליחות המלך בשם אומרם ג' השבועות ג' תמוז גאולה ומשיח גדולי ישראל גוש קטיף גיוס לצבא גיור גיל השידוכים גלגולה של נשמה גליון 1000 גליל גמילות חסדים גן ישראל גני ילדים דבר המערכת דבר מלכות דולרים דידן נצח דמות חסידית ה' אייר ה' טבת הבבא סאלי הבעל שם טוב הגות וואך הדפסת התניא ההתוועדות ב-770 הודו היסטוריה חב"דית היסטוריה חסידית היסטוריה מזווית חב"דית הכותל הכנסת אורחים הלכה המזכיר המקדש וכליו הפצת המעיינות הפרשה החסידית הצלת פליטי השואה הקהל הרב אברהם חיים נאה הרב חדקוב הרבי הרבי הריי"צ הרבי הרש"ב הרבי והאמן הרצלי'ה השואה השליחות לכיבוש אוסטרליה התוועדות‭ ‬חסידותית התקשרות התקשרות בצפון אפריקה התשובה ז' אדר זיו הפרשה זיכרון להולכים זיכרונות מבית אדמו"ר מהורש"ב זכרונות הרב סעדיה מעטוף ע"ה זכרונות חסידיים ח"י אלול חברון חג המו"צים חג סוכות חג שבועות חדש בעולם התורני חדשות חוזרים לישיבה חוני חופשה חטא המרגלים חיים חסידיים חיים של שליחות חיים של שליחות חינוך חירות חלֹוֹם חייו חמשה עשר באב חנוכה חסד חקת חשבון נפש חת"ת חתונה ט' אדר ט' כסלו ט"ו אלול ט"ו באב ט"ו בסיוון ט"ו בשבט טור אורח טור‭ ‬אישי טור למחשבה טורקיה טכנולוגיה בשירות הגאולה י' טבת י' שבט י"א ניסן י"ב תמוז י"ג אלול י"ג ניסן י"ט כסלו י"ט כסלו / מאמר בפירסום ראשון יד לאחים יובל לקבוצה יום הולדת יום ירושלים יום כיפור יומן המאסר יומן טוביה זילברשטרום. יומנו של תמים ב-770 יוסף י'ז תמוז יחידות אצל הרבי ילדי ישראל ימי בראשית ימים נוראים ימים נראים יפן יציאת מצרים ירושלים ישראל ארי'ה לייב כ‭' ‬מנחם‭ ‬אב‭ / ‬יום‭ ‬ההילולא כ' מנחם-אב כ' מרחשון כ"ב שבט כ"ד טבת כ"ד טבת כ"ז אדר כ"ז אדר / הגות וואָך כ"ח ניסן כ"ח סיון כ"ף במר-חשוון כוס של ברכה כותבים למערכת כינוס שלוחים כסלו כפר חבד כפר יונה כשרות כתבי יד בפרסום ראשון ל"ג בעומר ל"ג בעומר / בדידי הווה עובדא ל"ג בעומר / סקירה ל"ג בעומר / פתגמים ל"ג בעומר / שולחן-החג לדמותו של חסיד לדמותו של שליח לומדים ובונים מקדש לחיות עם הזמן - בעניני הגאולה ליל הסדר אצל הרבי ליל סדר ליל סדר לימוד חסידות לקהל הרחב לימוד רמב"ם לימוד תורה ליקוי חמה לכתחילה אריבער לקראת ג' תמוז לקראת י' שבט לקראת י"א ניסן לקראת כינוס השלוחים לקראת תשרי לשלום בית מאה שנה למלחמת עולם הראשונה מאוצר המלך מאחורי הקלעים מאמר הגות מבט אישי מבט חסדי מבצע הקהל מבצע יום הולדת מבצע מזוזה מבצע משיח מבצע נש"ק מבצע תפילין מבצעים מבצעים מדור הניגון מדין מדע מדקדקים בדבר מלכות מה אומר הרבי מהורש"ב מהר"ש מואב מופתים בשליחות מזווית חסידית מחיי התמימים מחנה קיץ מחשבה חסידית מיהו יהודי מכות מצרים מלחמת המפרץ מלחמת יום כיפור מלחמת לבנון מלחמת ששת הימים ממשיח וגאולה מנורה מנחם-אב מערת המכפלה מפגש איש מפי חסידים מפי כתבם מצוייני צה"ל מקווה מקסיקו מרבין בשמחה מרוקו מרחשון משה רבינו משולחן ההלכה משיח אין גאזעטן משיח בפרשה משיח וגאולה משיח וגאולה משיח וגאולה \ ודע מה שתשיב משיח וגאולה בעשרת המבצעים משפיע משקיעים בחינוך מתוועדים בדבר מלכות נזכרים ונעשים ניגון ניסן נס בצפת נקודת מלכות נשיא נשים סדר ניגונים סיון סיפור סיפור‭ ‬ולקחו סיפור‭ ‬חיים סיפור‭ ‬חיים סיפור לפורים סיפור מבצעים סיפורי מופת סיפורים ופתגמים סיפורים קצרים סכנת האינטרנט סכנת האינטרנט סליחות סעודת מלווה מלכה ספירת העומר ספר תורה ספרד סקירה עוורים עמלק ערי מקלט עשר שנים לגירוש עשרה בטבת פאה נכרית פדיון הבן פולטבה פורים פורים–קטן פטרבורג פינחס פסח פסח שני פעילות פעילות חב"דית פפרשת אמור פרה אדומה פרוייקט מיוחד | חי וקיים פרופיל חסידי פרשת אחרי-מות פרשת אמור פרשת בא פרשת בהר פרשת בחוקותי פרשת בלק פרשת במדבר פרשת בשלח פרשת דברים פרשת דרכים פרשת החודש פרשת וארא פרשת ואתחנן פרשת ויגש פרשת ויחי פרשת ויצא פרשת ויקהל פרשת ויקרא פרשת וירא פרשת וישב פרשת וישלח פרשת חוקת פרשת חיי שרה פרשת יתרו פרשת כי-תבוא פרשת כי-תצא פרשת כי-תשא פרשת לך-לך פרשת מטות פרשת מסעי פרשת מצורע פרשת מקץ פרשת משפטים פרשת נח פרשת נצבים פרשת נשא פרשת עקב פרשת פקודי פרשת צו פרשת קדושים פרשת קורח פרשת ראה פרשת שופטים פרשת שלח פרשת שמות פרשת שמיני פרשת תולדות פרשת תזריע פרשת תזריע-מצורע פרשת תצווה פרשת תרומה פתח תקוה צבאות השם צדקה צה"ל צו צוק איתן ציפייה לגאולה ציצית צמח צדק צפון אפריקה צפת צרפת קאמפ קידוש קידוש לבנה קנאת אחים קרבנות קרבנות הנשיאים קרח קרית גת קרן מחנה ישראל קשרים עם הרבי ר' עזריאל זעליג סלונים ראיון ראש השנה ראשון לציון רב לוי יצחק רב שיח רבי רבי זוסיא מאניפולי רבי רי"יץ רבי רש"ב רבנים רבנית חיה מושקא רבנית חנה רדיו רובשקין רוסיה רחל אמנו רמב"ם רפואה רש"ג רשב"י ש שבועון שהוא שליח שבועות שבת שבת בראשית שבת הגדול שבת חזון שו"ת חינוך שואת אירופה שולחן-השבת שופר שידוך שיעור תניא - חוצה יבשות ונשמות שלום בית שלֹח שליחות שליחות בצל הסכנה שלימות הארץ שלימות הארץ שמחה שמחות בית השואבה שמחת תורה שמחת תורה בליובאוויטש שמיטה שמירת הלשון שנה מעוברת שצעדרין שקלים תומכי תמימים תורה והוראה תורת המלך תימן תל אביב תלמוד תמוז תמונות מספרות תניא תעניות תפילה תשובה תשעה באב תשרי תשרי אצל הרבי
Visitor Feed
Thursday
Jul142016

הפרחחים שגרמו למאסרו של הריי"צ

א

היה זה ביום שישי, א’ בטבת תרס”ו, יום השביעי של חג החנוכה.

יום שוק סואן ושגרתי בליובאוויטש. איכרים ואנשי בקר מכל הכפרים שמסביב לליובאוויטש, התאספו לשוק המרכזי כדי למכור ולקנות, לשאת ולתת, בעגלים ופרות, סוסים ותרנגולות, יחד עם מוצרי תבואה ומיני סדקית.

עוד קול המולת השוק נשמע - ובעדה בקע לפתע קול שירה רועם וחזק, כמו בטוח ומכיר בערך עצמו. קול השירה הלך והתעצם, עד אשר נראו ראשוני הצועדים בתהלוכת צעירי מפלגת “פועלי ציון” שהלכו בתהלוכה בטבורו של השוק; דגל אדום בידם ובפיהם שירי חופש והוללות.

שירה זו של עצמאות וחופש הכעיסה את האיכרים הנוצרים, גם את הזקנים והוותיקים שבהם. יותר מכך, השירה הקניטה את פקידי המשטרה. והרי לכך נועדה השירה, להרגיז ולהטריד את נציגי השלטון.

קצין המשטרה הקבוע, מר ירמאלוב, לא היה בעיר באותה השעה, ובמקומו פיקד קצין התחנה של רודניא, ולצדו שני עוזריו, נוסף על השוטרים הזוטרים הקבועים בליובאוויטש.

השוטרים שהופקדו על השמירה בשוק, מיהרו אל הצעירים נושאי הדגל האדום, והורו להם להתפזר חיש קל. כדי להבהיר את עמדתם באופן חד–משמעי, הוסיפו ואיימו כי אם לא יסתלקו לבתיהם - יירו בהם.

חוצפתם של הפרחחים הצעירים עברה גבולות. אלו, לא רק שלא התפזרו אלא הרימו את קולם ביתר שאת, ושירתם ההוללת נשמעה בשוק הליובאוויטשי מקצה לקצה. קצין המשטרה הגאה, מהיר החֵמה, הורה לירות באוויר כדי לאיים ולהפחיד. בו במקום התחוללה מהומה רבתי; התגרנים והסוחרים נעלמו במהירות מהשוק, וכעבור רגע היה המקום כולו ריק מאדם. רק קולות געיית הפרות וצהלות הסוסים נשמעו היטב, יחד עם קרקורי התרנגולות המבוהלים.

גם ההוללים הצעירים כמעט התפזרו לכל רוח - אילולא אחד מהם שעמד על עגלה מזדמנת וצעק אחריהם בקול רם:

“חברים! אל תימלטו על נפשותיכם. גשו הנה מיד. מי שאינו חוזר, הריהו מוג לב ומקומו אינו עמנו עוד”.

כעבור רגעים לא ארוכים, חזרה התהלוכה המשונה, ובראשה הדגל האדום וקול השירה החצוף.

חמתו של קצין המשטרה בערה בו. הוא הורה לירות שנית באוויר לנוכח הצעירים. הפעם היה לבם גס ביריות, ולא רק שלא התפזרו, אלא שבעזותם התנפלו על השוטרים והכו אותם עד זוב דם. נחת זרועם לא פסחה גם על הקצין עצמו. הם לקחו ממנו את אקדחו, קרעו את בגדיו ושברו את חרבו לרסיסים. ושוב הדהדה שירתם בליובאוויטש…

קצין המשטרה אסף את חרפתו עם שברי חרבו, ונשבע בכל הקדוש לו לנקום בהם נקמה עזה ומתוקה…

ב

כל השבת עברה על יהודי ליובאוויטש בפחדים. היה ברור כי מעשה זה של מרידה במלכות לא יעבור בשתיקה. עד מהרה התברר כי הקצין הראשי, ירמאלוב האכזר, חזר במהירות לעיירה ועמו קוזקים קשוחי לב, שבאו להשיב את כבודה של המשטרה והמלכות למקומה הראוי.

“במוצאי שבת היינו בפחד גדול”, כותב אדמו”ר הריי”צ באחד ממכתביו. “חברי ועד ההגנה, כמאה איש, ותלמידי ‘תומכי תמימים’ מבני האולם, ישבנו כל הלילה מזוינים ומחכים לישועת ה’”.

שבוע ימים התנהל משא ומתן קשוח בין נציגי השלטונות ליהודי ליובאוויטש. הצעירים הפוחזים עצמם נמלטו מהמקום שעות ספורות לאחר האירוע… כמה מהם שנתפסו, הוכו ועונו עינויים קשים, אך הם בלמו פיהם מלהסגיר את שמות חבריהם לפשע.

בבוקרו של יום שני הגיע לליובאוויטש שר המחוז בכבודו ובעצמו, מלווה בפקידי הבולשת; אלו נפגשו לשיחה עם חשובי עדת ליובאוויטש. השיחה הייתה קשה ובלתי מתפשרת. שר המחוז דרש להסגיר את הצעירים המורדים בתוך 24 שעות, אחרת יעשו בהם שפטים.

מובן כי נציגי הקהילה לא יכלו להסגיר את הצעירים, שכן הם עצמם התרחקו מהם, ולא ידעו את שמותיהם; מה גם שאלו נמלטו לארבע רוחות השמיים.

למחרת, ביום שלישי, נקראו לשיחה נוספת. קצין המשטרה האריך את מועד פקיעת האולטימטום ב–24 שעות נוספות. “אם לא תביאו את המורדים בזמן הנקוב, צהרי יום רביעי, יוטל קנס על יהודי ליובאוויטש, חמש מאות רובל בעד כל נפש מורדת. כסף זה יהיה הערבון עד אשר יעמדו הצעירים למשפט!”

ג

בבוקר יום רביעי, הגיע שליח מיוחד למעונו של הרבי הריי”צ, ובידו הזמנה להתייצב בשעה עשר אצל ועדת החקירה בבית המשטרה העירונית. על טופס ההזמנה לא נכתבה הסיבה מלבד הציון “לרגל עניין נחוץ ואחראי”. לטופס גם נלוותה אזהרה ברורה: “העדר ביאתו של הנקרא סבוך בעונש מאסר שבוע ימים או בעונש אלף רובל כסף!”

ההזמנה, והאיומים הנלווים, לא עשו כל רושם על הרבי הריי”צ. ואולם נפשו של אביו, כ”ק אדמו”ר הרש”ב, עגמה עליו, והוא היה טרוד בגינה.

בשעה הנקובה התייצב הרבי הריי”צ לפני חברי ועדת החקירה. בראש צוות החוקרים ישב שר המחוז, מר קובצקוב. זה הכיר מלפנים את הרבי הריי”צ, והושיט לו ידו בברכת שלום לבבית, ואף ערך היכרות בינו לבין קצין הבולשת הראשי.

“יודע אני בבירור כי לא אתם ולא תלמידי הישיבה שלכם השתתפו במעשה התעתועים שהתרחשו ביום שישי שעבר”, פתח ואמר. “אך למרות זאת, ועדת החקירה החליטה לקחת אתכם בערבון, עד אשר תסגיר הקהילה היהודית את הצעירים המורדים למשפט המלוכה…”

הרבי הריי”צ לא נבוך. הוא השיב בביטחון פנימי:

“לא אכחיש, אדונים נכבדים, כי אין לי במה להתגאות ב’כבוד’ זה שאתם ‘מכבדים’ אותי. אינני דואג אלא לצערם של הוריי ומשפחתי; מה גם שאני חס על כבודי שיחולל בשל הוצאת דיבה עליי. אני מקווה שהנכם שוקלים היטב את התוצאות שייצאו ממאסר שווא זה”.

פניו של קצין הבולשת הזעיפו:

“את האחריות על התוצאות אנו ניקח על עצמנו. אנחנו יודעי חוק ומשפט”.

הוא פנה אל שר המחוז והורה לו להוביל את האדון שניאורסאהן אל אחד החדרים, תחת שמירה קפדנית.

שר המחוז השיב בנימוס מעושה: “האדון שניאורסאהן הוא אזרח נכבד לדורותיו, סוחר בעל מדרגה שנייה בעירנו. ובכן, לאיש דגול זה אני בעצמי אראהו את החדר שעליו לשבת בו…”

הרבי הריי”צ ועמו שר המחוז הלכו לתא המאסר. ברגעים אלו, כשנעלמו מעיניו של קצין הבולשת, התנצל בפניו שר המחוז באומרו, כי הקצין מקווה לעלות בדרגה באמצעות פרשה זו…

הוא הראה לרבי הריי”צ את החדר, סגרו מבחוץ והלך לדרכו.

ד

“עברו איזה שעות, ואין אני יודע עד מה, ואם כי לא אכלתי סעודת צהריים, לא היה לי כוסף האוכל, כי הייתי מצטער בצער הוריי וביתי” - כותב הרבי הריי”צ ברשימותיו - “וביודעי אשר הצעירים ברחו, מי יודע כמה זמן אתעכב במאסר. התפללתי תפילת מנחה; נייר, דיו ועט ניתנו לי, ואשב ואכתוב  (את אשר כתבתי שמור הוא בארכיון שלי), וכשפנה יום, הביאו מנורת נפט”.

רק בשעה חמש בערב נשמע קול שקשוק המנעול, וכעבור חצי רגע נפתחה הדלת. שוטר הורה לרבי לבוא אחריו אל חדר החקירות.

החוקרים ישבו כמקודם. פניו של שר המחוז היו חיוורות מאוד, ופני חברי הבולשת “להבים”. כל אלו הביטו בניירות שלפניהם, כמו אינם רואים ושומעים מהנעשה מסביב.

“שבו”, אמר לבסוף אחד הנוכחים, והרבי הריי”צ התיישב על כיסא סמוך. “נקריא בפניכם את החלטתה של ועדת החקירה:

“לטובת החקירה על אודות מרד הצעירים בממשלה, מצאה ועדת החקירה צורך לאיים ולהפחיד את ראשי קהל היהודים, כדי שאלו יסגירו את הצעירים המורדים, ויוציאום ממקומות מחבואיהם. לחלופין, יוטלו עליהם קנסות ערבון בסך חמש מאות רובל כסף בעד כל אחד מהצעירים המורדים.

“החלטה שנייה: לאסור - למראה עיניים - את האדון שניאורסאהן כערבון בעבור היהודים המורדים. לפיכך קראנו את האדון שניאורסאהן, וסיפרנו לו את החלטתנו - והוא הסכים עמנו. הננו מודים אפוא לאדון שניאורסאהן על כך שהואיל לסייע לנו בחקירה, וכעת הוא חופשי ללכת לביתו”…

כשכילה פקיד הבולשת לקרוא את ההחלטות, הגיש את הגיליון לרבי הריי”צ, נתן בידו את אחד העטים, טבל בדיו, והורה לו לחתום בשולי המסמך.

עיניו של הריי”צ הצטמצמו באי–הסכמה גלויה. מבלי להעיף מבט בגיליון שלפניו, אמר בקול ברור: “אינני חבר בוועדת החקירה שלכם, ועל כן אין לי זכות לחתום על פרוטוקולים שלכם. ובמה שנוגע אליי - אין זו אמת שהסכמתי להיאסר”.

“פקיד הבולשת הביט עליי בעיניים דוקרות”, מספר הרבי הריי”צ: “אם אינך חפץ לחתום, מובן שהרשות היא בידכם; אולם דע לך, שאחרים מתייחסים להצעותינו באופן אחר מהתייחסותכם…”

“קמתי, אמרתי לילה טוב, והלכתי” - מסיים הרבי הריי”צ את קורות פרשת מאסרו השלישי - - -

Reader Comments

There are no comments for this journal entry. To create a new comment, use the form below.

PostPost a New Comment

Enter your information below to add a new comment.

My response is on my own website »
Author Email (optional):
Author URL (optional):
Post:
 
All HTML will be escaped. Hyperlinks will be created for URLs automatically.