Share

Search
BeisMoshiach.org
Web
תגים
ששים שנה לייסוד הרשת "עשה לך רב" ##910 #1000 #1001 #1002 #1003 #1004 #1005 #1006 #1007 #1008 #1009 #1010 #1012 #1013 #1014 #1015 #1016 #1017 #1018 #1019 #1020 #1021 #1022 #1023 #1024 #1025 #1026 #1027 #1028 #1029 #1030 #1031 #1032 #1033 #1034 #1035 #1036 #1037 #1038 #1039 #1040 #1041 #1042 #1043 #1044 #1045 #1046 #1048 #1049 #1050 #1051 #1052 #1053 #1054 #1055 #1056 #1057 #1058 #1059 #1060 #1061 #1062 #1063 #1064 #1065 #1066 #1067 #1068 #1069 #1070 #1071 #1072 #1073 #1074 #1075 #1076 #1077 #1078 #1079 #1080 #1081 #1082 #1083 #1084 #1085 #1089 #1090 #1091 #1092 #1093 #1094 #1095 #1096 #1097 #1098 #1099 #1100 #1101 #1102 #1103 #1104 #1106 #1107 #1108 #1109 #1110 #1111 #1112 #1113 #1114 #1115 #1116 #1117 #1118 #1119 #1120 #1121 #1122 #1124 #1125 #1126 #1128 #1129 #1130 #1136 #1137 #1138 #1139 #1140 #1141 #1144 #1146 #215 #380 #825 #826 #827 #828 #829 #830 #831 #832 #833 #834 #835 #836 #837 #838 #839 #840 #841 #842 #843 #844 #845 #846 #847 #848 #849 #850 #851 #852 #853 #854 #855 #856 #857 #858 #859 #860 #861 #862 #863 #864 #865 #866 #867 #868 #869 #870 #871 #872 #873 #874 #875 #876 #877 #878 #879 #880 #881 #882 #883 #884 #885 #886 #887 #888 #889 #890 #891 #892 #893 #894 #895 #896 #897 #898 #899 #9 #90 #900 #901 #902 #903 #904 #905 #906 #907 #908 #909 #910 #911 #912 #913 #914 #915 #916 #917 #918 #919 #920 #921 #922 #923 #924 #925 #926 #927 #928 #929 #930 #931 #932 #933 #934 #935 #936 #937 #938 #939 #940 #941 #942 #943 #944 #945 #946 #947 #948 #950 #951 #952 #953 #954 #955 #956 #957 #958 #959 #960 #961 #962 #964 #966 #967 #968 #969 #970 #971 #973 #974 #976 #977 #978 #979 #980 #981 #982 #983 #984 #985 #986 #988 #989 #99 #990 #991 #992 #993 #994 #995 #996 #997 #998 #999 100 שנה למלחמת עולם הראשונה 120 שנה להתייסדות ישיבת תומכי תמימים 770 974 א' כסלו אבלות אגרות קודש אגרות קודש בפרסום ראשון אגרות קודש מתורגמות בפרסום ראשון אגרות תשל"ח אדמו"ר הזקן אדמו"ר הריי"צ אדר אהבת ישראל אוסטרליה אוצרות גנוזים אורות התניא בכלים דתיקון אורחים אחר מיטתו של הרב אחרוןחביב איטליה אייר איך ללמד חסידות לקהל הרחב אימון אישי אימון אישי אימוץ אירופה אירן אלול אליהו אמונה אמור אנ"שליחות אסירי ציון אסירים אפית מצות אקטואליה חב"דית ארגנטינה ארה"ב ארץ ישראל ב' איר ב' ניסן בא באור החסידות באר שבע בבא סאלי בדידי הווה עובדא בדפוס בהעלותך בהר–בחוקותי בוא נתוועד על זה בטחון בין המצרים ביקור חולים בית ספר למלאכה בית רבקה בלק במדבר במלאת מאה שנים לפרוץ מלחמת העולם הראשונה בני נח בעל שם טוב בעלז בעקבות הנבואה בראי העתונות ברוסיה הקומוניסטית ברזיל בריאות ברית מילה ברכת כהנים בר-מצווה ברסלב בשבילי ההיסטוריה בשליחות המלך בשם אומרם ג' השבועות ג' תמוז גאולה ומשיח גדולי ישראל גוש קטיף גיוס לצבא גיור גיל השידוכים גלגולה של נשמה גליון 1000 גליל גמילות חסדים גן ישראל גני ילדים דבר המערכת דבר מלכות דולרים דידן נצח דמות חסידית ה' אייר ה' טבת הבבא סאלי הבעל שם טוב הגות וואך הדפסת התניא ההתוועדות ב-770 הודו היסטוריה חב"דית היסטוריה חסידית היסטוריה מזווית חב"דית הכותל הכנסת אורחים הלכה המזכיר המקדש וכליו הפצת המעיינות הפרשה החסידית הצלת פליטי השואה הקהל הרב אברהם חיים נאה הרב חדקוב הרבי הרבי הריי"צ הרבי הרש"ב הרבי והאמן הרצלי'ה השואה השליחות לכיבוש אוסטרליה התוועדות‭ ‬חסידותית התקשרות התקשרות בצפון אפריקה התשובה ז' אדר זיו הפרשה זיכרון להולכים זיכרונות מבית אדמו"ר מהורש"ב זכרונות הרב סעדיה מעטוף ע"ה זכרונות חסידיים ח"י אלול חברון חג המו"צים חג סוכות חג שבועות חדש בעולם התורני חדשות חוזרים לישיבה חוני חופשה חטא המרגלים חיים חסידיים חיים של שליחות חיים של שליחות חינוך חירות חלֹוֹם חייו חמשה עשר באב חנוכה חסד חקת חשבון נפש חת"ת חתונה ט' אדר ט' כסלו ט"ו אלול ט"ו באב ט"ו בסיוון ט"ו בשבט טור אורח טור‭ ‬אישי טור למחשבה טורקיה טכנולוגיה בשירות הגאולה י' טבת י' שבט י"א ניסן י"ב תמוז י"ג אלול י"ג ניסן י"ט כסלו י"ט כסלו / מאמר בפירסום ראשון יד לאחים יובל לקבוצה יום הולדת יום ירושלים יום כיפור יומן המאסר יומן טוביה זילברשטרום. יומנו של תמים ב-770 יוסף י'ז תמוז יחידות אצל הרבי ילדי ישראל ימי בראשית ימים נוראים ימים נראים יפן יציאת מצרים ירושלים ישראל ארי'ה לייב כ‭' ‬מנחם‭ ‬אב‭ / ‬יום‭ ‬ההילולא כ' מנחם-אב כ' מרחשון כ"ב שבט כ"ד טבת כ"ד טבת כ"ז אדר כ"ז אדר / הגות וואָך כ"ח ניסן כ"ח סיון כ"ף במר-חשוון כוס של ברכה כותבים למערכת כינוס שלוחים כסלו כפר חבד כפר יונה כשרות כתבי יד בפרסום ראשון ל"ג בעומר ל"ג בעומר / בדידי הווה עובדא ל"ג בעומר / סקירה ל"ג בעומר / פתגמים ל"ג בעומר / שולחן-החג לדמותו של חסיד לדמותו של שליח לומדים ובונים מקדש לחיות עם הזמן - בעניני הגאולה ליל הסדר אצל הרבי ליל סדר ליל סדר לימוד חסידות לקהל הרחב לימוד רמב"ם לימוד תורה ליקוי חמה לכתחילה אריבער לקראת ג' תמוז לקראת י' שבט לקראת י"א ניסן לקראת כינוס השלוחים לקראת תשרי לשלום בית מאה שנה למלחמת עולם הראשונה מאוצר המלך מאחורי הקלעים מאמר הגות מבט אישי מבט חסדי מבצע הקהל מבצע יום הולדת מבצע מזוזה מבצע משיח מבצע נש"ק מבצע תפילין מבצעים מבצעים מדור הניגון מדין מדע מדקדקים בדבר מלכות מה אומר הרבי מהורש"ב מהר"ש מואב מופתים בשליחות מזווית חסידית מחיי התמימים מחנה קיץ מחשבה חסידית מיהו יהודי מכות מצרים מלחמת המפרץ מלחמת יום כיפור מלחמת לבנון מלחמת ששת הימים ממשיח וגאולה מנורה מנחם-אב מערת המכפלה מפגש איש מפי חסידים מפי כתבם מצוייני צה"ל מקווה מקסיקו מרבין בשמחה מרוקו מרחשון משה רבינו משולחן ההלכה משיח אין גאזעטן משיח בפרשה משיח וגאולה משיח וגאולה משיח וגאולה \ ודע מה שתשיב משיח וגאולה בעשרת המבצעים משפיע משקיעים בחינוך מתוועדים בדבר מלכות נזכרים ונעשים ני"א ניסן ניגון ניסן נס בצפת נקודת מלכות נשיא נשים סדר ניגונים סיון סיפור סיפור‭ ‬ולקחו סיפור‭ ‬חיים סיפור‭ ‬חיים סיפור לפורים סיפור מבצעים סיפורי מופת סיפורים ופתגמים סיפורים קצרים סכנת האינטרנט סכנת האינטרנט סליחות סעודת מלווה מלכה ספירת העומר ספר תורה ספרד סקירה עוורים עמלק ערי מקלט עשר שנים לגירוש עשרה בטבת פאה נכרית פדיון הבן פולטבה פורים פורים–קטן פטרבורג פינחס פסח פסח שני פעילות פעילות חב"דית פפרשת אמור פרה אדומה פרוייקט מיוחד | חי וקיים פרופיל חסידי פרשת אחרי-מות פרשת אמור פרשת בא פרשת בהר פרשת בחוקותי פרשת בלק פרשת במדבר פרשת בשלח פרשת דברים פרשת דרכים פרשת החודש פרשת וארא פרשת ואתחנן פרשת ויגש פרשת ויחי פרשת ויצא פרשת ויקהל פרשת ויקרא פרשת וירא פרשת וישב פרשת וישלח פרשת חוקת פרשת חיי שרה פרשת יתרו פרשת כי-תבוא פרשת כי-תצא פרשת כי-תשא פרשת לך-לך פרשת מטות פרשת מסעי פרשת מצורע פרשת מקץ פרשת משפטים פרשת נח פרשת נצבים פרשת נשא פרשת עקב פרשת פקודי פרשת צו פרשת קדושים פרשת קורח פרשת ראה פרשת שופטים פרשת שלח פרשת שמות פרשת שמיני פרשת תולדות פרשת תזריע פרשת תזריע-מצורע פרשת תצווה פרשת תרומה פתח תקוה צבאות השם צדקה צה"ל צו צוק איתן ציפייה לגאולה ציצית צמח צדק צפון אפריקה צפת צרפת קאמפ קידוש קידוש לבנה קנאת אחים קרבנות קרבנות הנשיאים קרח קרית גת קרן מחנה ישראל קשרים עם הרבי ר' עזריאל זעליג סלונים ראיון ראש השנה ראשון לציון רב לוי יצחק רב שיח רבי רבי זוסיא מאניפולי רבי רי"יץ רבי רש"ב רבנים רבנית חיה מושקא רבנית חנה רדיו רובשקין רוסיה רחל אמנו רמב"ם רפואה רש"ג רשב"י ש שבועון שהוא שליח שבועות שבת שבת בראשית שבת הגדול שבת חזון שו"ת חינוך שואת אירופה שולחן-השבת שופר שידוך שיעור תניא - חוצה יבשות ונשמות שלום בית שלֹח שליחות שליחות בצל הסכנה שלימות הארץ שלימות הארץ שמחה שמחות בית השואבה שמחת תורה שמחת תורה בליובאוויטש שמיטה שמירת הלשון שנה מעוברת שצעדרין שקלים תומכי תמימים תורה והוראה תורת המלך תימן תל אביב תלמוד תמוז תמונות מספרות תניא תעניות תפילה תשובה תשעה באב תשרי תשרי אצל הרבי
Visitor Feed
Thursday
Jun162016

פְּסֵיפָס של אמנות וחסידות

 סיפורו האישי של אמן הפסיפס העולמי ר’ מיכאל מוצ’ניק, ההתקרבות לחב”ד, היחידויות עם הרבי, ההדרכות המפורטות וההשראה מתורת הרבי

מאת: משה שלמה

היה זה בשנת תשמ”א, האמן החסידי ר’ מיכאל מוצ’ניק הגיע לעשות תערוכה בדרום אפריקה. שם, הוא נתקל בבעיות עם הוויזה שלו. כשביקש את ברכתו של הרבי בנושא, הורה לו הרבי להאריך את שהותו שם ולהישאר כשבועיים יותר מהמתוכנן. התכניות שהוא הכין מראש, היו שונות לגמרי - הוא סידר תערוכות נוספות לשבועיים הקרובים בעיירות סמוכות שביקש להגיע גם אליהן.

אחת התערוכות התקיימה בקייפ–טאון אצל השליח הרב מענדל פאפאק. הוא ניצל את בואו של האמן, ולצד התערוכה הכין כינוס מיוחד לאנשי הקהילה.

בקייפ טאון היה גר יהודי עשיר שהשליח הכירו, אבל משום מה לא הצליח לקרב אותו לחסידות חב”ד ולפעולותיה. השליח, שידע שהגביר חובב אומנות, הזמין אותו להנחות את האירוע. זו הייתה הפעם הראשונה שהלה הסכים להיכנס לבית חב”ד. האירוע היה מוצלח והגביר התחבר לעניינים, ומאז החל להתקרב לחסידות חב”ד.

“שמונה עשרה שנה לאחר מכן”, מספר ר’ מיכאל בסיפוק, “הלכתי לבקר את בתי שלמדה בסמינר בדרום אפריקה, ונפגשתי עם יושב ראש וועד הבית חב”ד, הלא הוא אותו גביר שלא רצה לשמוע על חב”ד”.

 

ה’יחידות’ שעיצבה את חייו של האמן הצעיר

כבר ביחידות הראשונה שלו, הרבי ראה עתיד גדול לאמן החבד”י, והראה התעניינות גדולה בציוריו - פרי עמלו.

באותה תקופה סיים מיכאל את לימודיו בישיבה והחליט שהגיע זמן לחזור למה שהיה נדמה לו שלכך נברא. הציור. הוא כמובן לא רצה לעשות זאת מבלי לקבל את אישורו של מי שעכשיו התחיל ללכת בדרכו, הרבי מלך המשיח. מיכאל היה בחור בן עשרים ואחת בלבד כאשר נכנס ליחידות בפעם הראשונה. הוא הביא עמו כמה ציורים פרי מעשי ידיו, הרבי התעניין בפרטים השונים, ואף הורה למיכאל להתחיל לפרסם את ציוריו בעולם היהודי ומחוצה לו.

במהלך היחידות ביקש הרבי באופן נדיר שישאיר את הציורים אצלו. מיכאל כמובן השיב בחיוב. הרבי שאל “האם אלו ציורים מקוריים?” כשמיכאל ענה שאכן הם מקוריים, אמר לו הרבי שאיננו יכול לקחת את המקורי, אך ביקשו שיצלם וישלח דרך המזכירות. ממאורע זה הבין מיכאל עד כמה אכפת לרבי מעבודתם של האמנים, ולקח זאת בתור ‘אור ירוק’ להמשיך הלאה.

מיכאל חזר לחדר עבודתו, לבוש בסינר, כשמברשת צביעה בידיו, לצייר וליצור - מעשי ידיו להתפאר.

כשמונה דקות ארכה אותה יחידות ראשונה שעיצבה אותו לכל חייו.

 

כשלומדים חסידות, ההשראה לאמנות מתחדדת

מיכאל מוצ’ניק נולד בשנת תשי”ב במדינת פילדלפיה, בן למשפחה קונסרבטיבית שלא שמרה שבת. הוא עצמו היה הולך מדי פעם ללמוד ב’היברו סקול’, שם היה מקבל מעט יהדות.

כבר מגיל בר מצווה, ואף קודם לכן, התחיל להתעסק בציור, לא באופן מקצועי אלא כתחביב. התחביב התקדם צעד אחד קדימה, משמעותי, בהגיעו לגיל שבע עשרה. אז מיכאל התחיל להתחבר עמוק יותר לעולם היצירה, מה שהביא אותו לבית ספר מיוחד לאמנים.

למרבה האכזבה, אחרי מספר שנים, מיכאל לא מצא ממש את מקומו בעולם הציור, ואף לא היה כל כך שלם עם יצירותיו.

“בכלל”, מספר מיכאל, “להצליח בעולם בתור אמן, זה אתגר לא פשוט בכלל. כל דבר שקשור לאמנות, בכל המקצועות, כדי להצליח בו, צריך להשקיע המון עבודה והרבה התמסרות, ובעיקר לזכות לסייעתא דשמיא”.

בגלל סיבות אלו, ועוד, החליט מיכאל לעזוב את כן מברשות הציור, והוא התחיל להסתובב כדי לנסות למצוא את המקום המתאים והנוח לו.

ביודעו שהוא יהודי, החל לחפש בכיוון הזה. הוא עשה חיפוש קצר אחר המסורת שלו, ומאז החל להתקרב ליהדות בכלל, ולחסידות חב”ד בפרט, בעזרתו של ידידו ר’ מאיר אבוחצירא (‘השורק של הרבי’) שגם הוא היה אז בשלבי חיפוש.

בעקבות גילוי החסידות, החליט מיכאל להתמקד בלימודים, ובפרט בלימוד תורת החסידות. כך עשה את השנים הבאות בישיבת חב”ד במוריסטון שבניו ג’רזי. עד מהרה התחבר מיכאל ללימוד ונהנה מסגנון החיים. בעיקר התחבר לדמותו של המשפיע ר’ אברהם ליפסקר.

כשמיכאל החליט שהוא חוזר לציור, הוא קיבל רשות מהרבי לעשות זאת בתנאי שזה לא יפריע ללימודיו בישיבה. “היום”, אומר מיכאל, “אחרי כמה שנים של התמסרות ללימוד החסידות, תוך חיבור לעומק עולם הקבלה, הציור מקבל משמעות אחרת לגמרי. העבודה היום היא הרבה יותר נעלית. מאחורי כל תמונה מסתתר משהו, בכל ציור נמצא מסר, בכל סגנון נמצא רגש; אין דבר שהוא נעשה סתם”, מסביר מיכאל. “אפילו הצבעים שאני בוחר להשתמש, הם לא סתם, לכל דבר יש סיבה”.

לצבעים - כפי שמוסבר לרוב בתורת הקבלה -  יש משמעות: ‘אדום’ הוא הצבע של מדת הגבורה, כפי שרואים במוחש, כל ילד קטן יודע ש’אדום’ זה ‘עצור’. ‘לבן’ זה כנגד מדת החסד. השילוב של שניהם יחד נעשה ‘ורוד’ - שהוא כנגד תפארת, רחמים.

“גם ההשראה לתמונה מגיעה בדרך כלל ממשהו שלמדתי בחסידות באותו יום או בעבר”, הוא אומר. “לפעמים אני רואה משהו בתוך שיחה של הרבי, שומע נקודה ממאמר, ומזה באה ההברקה; משם צצים לי במוח כל מיני רעיונות ודמיונות שאני מייצר ומצייר.

“כפי הפתגם החסידי, מכל מה שאני שומע ורואה, אני מנסה ללמוד ולקחת הוראה; מה זה אומר אליי בתור חסיד, ואחרי זה בתור אמן. מזה בדרך כלל נוצרים רעיונות לציור”.

לאחרונה ערך ר’ מיכאל אירוע מיוחד לאמנים, בסימן שנת ‘הקהל’, ובמהלכו הסביר בעזרת מצגת, שלפני התקרבותו לתורת החסידות, יצירותיו היו מאד חשוכים ובלתי מובנים. הם היו חסרי צבעים, שזה אומר שהם היו חסרי שמחה וחיות. אחרי שהתחיל ללמוד חסידות, הציורים התמלאו בצבעי אור, שמחה, ובעיקר רגש. “הציורים שלי”, הסביר מיכאל  לחבריו האמנים, “אמורים לתאר את אורח חיים היהודי, ואיך אפשר לתאר זאת בלי צבעים? בלי שמחה? בלי חיות? ובלי רגש יהודי–חסידי?” ביצירותיו, היהדות נהפכת לדבר חי ושמח, שכדאי ליטול בה חלק.

 

הנשמה שבאמנות

האומנות של מיכאל היא אומנות מיוחדת במינה וייחודית; אומנות מסוג זה נקראת אמנות פְּסֵיפָס (או מוֹזָאִיקָה).

בעבודתו, מרכיב ר’ מיכאל פיסות אבן שונות וססגוניות היוצרות יחד תבנית גרפית. האבנים משובצות בתוך מלט או חומר אחר שמחבר ביניהן. אופי השימוש בפסיפסים, הוא מגוון. לעתים הפסיפס הוא ללא דוגמה, ולעתים משולבים בו דגמים ודמויות. איכותו של הפסיפס נמדדת בגודל האבנים המשובצות בו (ככל שהן קטנות יותר, יכול ר’ מיכאל ליצור עיטור מורכב יותר). כך ביכולתו ליצור נפחיות של הדמויות והעיטורים (על ידי תיאור אור–וצל) בעזרת אבני הפסיפס.

כדי להבין את הייחודיות של יצירותיו, השתתפנו בתערוכה שקיים, ונפגשנו עם כמה מחבריו ועובדיו הסובבים אותו.

שלומי רייבין, המנהל האישי של מיכאל, שיתף אותנו בחוויותיו משנות עבודתו עם מיכאל: “כאשר אני נכנס לחדר העבודה של מיכאל, בכל פעם אני מתפעל מחדש. המילים ‘המחדש בטובו בכל יום תמיד’ מקבלות משמעות נוספת, ותמיד אני מרגיש כאילו זוהי הפעם הראשונה. אני מסתכל על יצירות התלת–מימד של מיכאל, ומרגיש חי בתוך הציור. בחיי עוד לא הייתי בעיר העתיקה בירושלים, אבל מיצירותיו של מיכאל הרגשתי כמו להסתובב שם. באמנות שלו אפשר לחיות את זה”. 

בשיחתנו עם מיכאל זכינו לשמוע עשרות של סיפורים שהתרחשו במשך השנים.

“בשנת תשמ”א”, מספר מיכאל, “שלחתי לרבי ציור של ‘השטעטל היהודי’ בו אני משרטט את סגנון החיים היהודי העתיק. קיבלתי בחזרה הערות והארות עד לפרטי פרטים. לדוגמה, ציירתי כל מיני מפעלי ייצור בעיירה, והרבי ביקש להוסיף מפעל לייצור נרות שבת קודש ויום טוב.

“כמו כן, היו בציור כמה בנינים של ארגוני חסד, את הבניינים הללו ציירתי בצד שמאל, לעומת זאת בית הכנסת הופיע בצד ימין. הרבי העיר שעל פי מה שמוסבר בחסידות ובקבלה, הדברים צריכים להיות להיפך: תפילה, שלרוב הפעמים היא כנגד גבורה, צריכה להיות בצד השמאל, ועניינים הקשורים למדת החסד, צריכים להיות בצד ימין. הרבי הוסיף, ש’על שלושה דברים העולם עומד’, עמוד הימין הוא ‘חסד’, עמוד השמאל הוא ‘תפילה’ ועמוד האמצע הוא ‘לימוד התורה’. לפי זה כדאי להוסיף ענין שקשור עם לימוד התורה באמצע.

“מאז”, מטעים מיכאל, “כשאני מכניס את שלושת ה’עמודים’ הם תמיד בסדר הזה” (ראה מסגרת).

אחת ההוראות היותר מפורסמות שקיבל מיכאל, היא בנוגע לנרות שבת קודש. הוראה זו שייכת למעשה לכל שליח ולכל אשר בשם חסיד חב”ד יכונה. כשהתחיל הקמפיין ל’מבצע נש”ק’, עיצב מיכאל סיכה עם תמונה של שתי נרות. כאשר הכניס את הדוגמה לרבי, ביקש הרבי שיוסיף עוד נר קטן יותר, כדי להבהיר שגם ילדה קטנה מחויבת במצוות הדלקת נר של שבת. יתירה מזו, בהזדמנות אחרת הורה לו הרבי שהנר הקטן יהיה באמצע דווקא, בין שני הנרות, ולא לצדם.

מעניין להבין מהו באמת כוח ההשראה של מיכאל, מאיפה מגיעה התשוקה לצייר? מהיכן נובע הרצון להתעסק עם מקצוע כה קשה?

כששאלנו זאת את מיכאל, הוא לא היה צריך לחשוב יותר מידי. בוודאי שאין זו הפעם הראשונה שהוא נשאל שאלה זו.

בסוף שנות היודי”ם התקיימה תערוכה בפילדלפיה של האמן והצייר ג’ק ליפשיץ. לכבוד התערוכה שיגר הרבי מכתב באנגלית, וממכתב זה - שהעתקו הגיע לידי ר’ מיכאל ברבות השנים - הגיעה ההשראה למיכאל.

וכך כתב הרבי (בתרגום חופשי): “אלו שהתברכו על ידי הקדוש ברוך הוא ביכולת הייצור, ובחוש הציור ויש בהם את הכח להפוך עיפרון וצבע לתמונה וציור הוא על דרך לקחת משהו גשמי ולהעלות אותו לענין רוחני, בפרט כשמדובר בציור שמשקף את אורח החיים היהודיים, תורה ומצוות”.

בהמשך המכתב מסביר הרבי, שעל ידי זה שהאמנים מראים את היופי של התורה והמצוות, יש להם את הכוח להשפיע על בני ישראל ולקרב יהודים לאביהם שבשמיים.

עבור ר’ מיכאל, העיסוק בציור הוא שליחות. זוהי דרכו לקרב עוד יהודים לתורה ומצוות; זוהי דרכו להכין את העולם לקבלת פני משיח. ביצירותיו הוא משתדל לשלב מוטיבים של גאולה, וביצירותיו על ירושלים, יתנוסס לתפארה בית המקדש, ויעורר תשוקה וגעגועים לגאולה העתידה.

אמנם את רוב ‘קהילת המקורבים’ שלו הוא לא מכיר אישית. אבל ההשפעה שיש לו, מגיעה וחודרת לליבם של אלפים. רבים התקרבו לחיי תורה ומצוות בזכות ציוריו של מיכאל, אם דרך ספרי הילדים שצייר, אם דרך התערוכות שהציג. לפעמים המושגים היהודיים באו להם כמושגים חדשים, ולפעמים זה משמש להם כתזכורת לזיכרון ילדות. מצווה שהם ראו באמנות שלו, ונזכרו איך הם היו מקיימים אותה בבית אביהם.

באמצע ההתוועדות הורה הרבי ללכת לתערוכה

במהלך הכנת הכתבה, ניסינו גם להבין מה היא בכלל אומנות? מה זה ציור? ואיך הרבי מגיב לזה?

עבור מיכאל, אומנות וציור זה שפת הביטוי שלו; זו הדרך שבה הוא בוחר לבטא את רגשותיו, רגשות שלפעמים הוא אינו מצליח להוציא לידי דיבור. אבל יותר מזה, מסביר מיכאל: “אומנות זה משהו שנמצא בתוכך ואתה מוציא את זה לכלל, לסובבים אותך. הרבי בעצמו פעם אמר לצייר שהביא עמו מתנה לרבי ציור פרי עמלו, שהוא הרי נותן לרבי חלק מנשמתו. ואכן, הציור בא ממקומות מאד עמוקים בנפש. כשאתה מעביר את זה הלאה, אתה נותן למישהו חלק מנשמתך”.

“בשנת תשל”ז”, מספר מיכאל, “הצגתי תערוכה במוזיאון הגדול של ברוקלין. באותה תקופה, הייתה אצל הרבי קבוצה גדולה של צרפתים שהגיעו לחצרות קדשנו. באמצע אחת ההתוועדויות, מול כולם, ביקש הרבי שכל הקבוצה תלך לראות את התערוכה שלי, ללא יוצא מן הכלל. אם היו לי פעם ספיקות האם אכן הרבי נהנה מעבודתי, הרי שאחרי המחווה הזאת, נעלמו כל הספיקות. הנה, הרבי מבקש מול כל החסידים שהקבוצה תלך לראות תערוכה שלי!

“את מה שהאירוע הזה עשה לי ולעבודתי, אי אפשר לבטא במילים. את כל ספקותיי האם זוהי הדרך, והאם זוהי אכן שליחותי בעולם - פתר הרבי באחת מול כל החסידים, כאשר ביקש שיילכו לראות את התערוכה שלי! מי היה מאמין?…

“ממה שראיתי וחוויתי, הרבי מאד נהנה ממה שאני עושה. בהזדמנות אחרת הרבי אף ביקש ממני לעצב קופות צדקה, דבר שלא היה אז נפוץ כל כך. אחרי זה שמעתי מאחד המזכירים, שאת הקופה שעיצבתי, הרבי השאיר בחדרו הקדוש”. מיכאל מתרגש, וחוזר על עצמו בהתלהבות עצומה: “הקופה שלי על השולחן של הרבי”!

חוץ מההשפעה שיש למיכאל דרך האמנות שלו, יש לו גם הרבה השפעה על אמנים אחרים שעמם הוא מתעסק. פעמים רבות נתקל מיכאל בציורים של ציירים לא יהודיים שמציירים מצווה כלשהי. קורה שהם עושים טעויות בפרטים של המצווה. “כך למשל, נתקלתי בכמה וכמה ציירים שציירו חנוכייה, ובמקום לצייר את שמונת קני המנורה, החליטו לצייר רק חמשה וכדומה. אדם שאינו שומר תורה ומצוות שרואה את הציור הזה, יכול להתבלבל בקלות בעת עשיית המצווה. כשאני נתקל במקרה כזה, ובמקרים דומים, אני מנצל את ההזדמנות - לא רק כדי לתקן את הנעשה, אלא במהלך שיחתי עם האמן, אני מנסה להעביר עוד קצת יהדות ועוד קצת חסידות”. 

התקרבו ליהדות בזכות האמנות

כשביקשתי ממיכאל לשתף אותנו בסיפורים ידועים לו על יהודים שהתקרבו לתורה ומצוות דרך הציורים שלו, הוא צחק ואמר, שרבים הם וקשה לפורטם, אך הסכים כמובן לספר כמה.

“בתחילת שנות הממי”ם, דפקה בדלת ביתי אשה חבושה בפאה, עם מראה של ‘חבדניקי”ת מהבית’, וביקשה לספר את סיפורה. במקור היא מהעיר טולסה השוכנת במדינת אוקלהומה. לפני מספר שנים ביקרו בעיר שני תמימים ששהו שם למשך הקיץ במסגרת ‘מרכז שליחות’, והביאו איתם מוצרי אוכל כשרים, דברי סת”ם, וספרי קריאה לילדים שהיו מאוירים על ידי מיכאל. האישה, שלא ידעה דבר על יהדות, קנתה לבנה את הסט שמספר לילדים על אורח החיים היהודי. כעבור זמן קצר החל הילד להתחבר לספרים, ומשך את הוריו להתחיל להתנהג על פי החוקים המובאים בספר. וכך, בלי לדעת שום פרטים והלכות, התחילו לשמור תורה ומצוות על פי מה שכתוב בספר. לאט לאט התחילו בהדלקת נרות שבת, שמירת כשרות, וכשהתמימים חזרו בקיץ הבא, המשפחה יצרה עמם קשר ולמדה עוד יותר כיצד לממש את המצוות. היום, המשפחה, הינה משפחה חב”דית לכל דבר בזכות הציורים שציירתי באותם ספרי ילדים”.

בפיו של מיכאל סיפור נוסף, על בחורה שהגיעה לתערוכה שהציג בשיקגו. היא התלהבה מסגנון הציור שלו, ולאחר שיחה ארוכה, הפנה אותה מיכאל לבית חב”ד המקומי, שם התקרבה ליהדות עד שעברה ללמוד ב’מכון חנה’ בקראון הייטס. 

לסיום, מיכאל נזכר בעוד סיפור, כשהציורים שלו עזרו לא רק עבורו, אלא גם לשלוחים שמסביבו.

“באחת מביקוריי באורוגוואי, היו לי בעיות בכניסה למדינה ולא אישרו לי להכניס את הציורים שלי. אחרי כמה ניסיונות שכנוע, נזכר השליח באחד מבכירי הממשלה שהיה לו קשר עם שלטונות המכס. הלה הגיע אתו בעבר לקבל את ברכתו של הרבי לבחירות ויצא תחת רושם עז. השליח התקשר אליו אפוא, ובתוך דקות ספורות אישרו את כניסתנו למדינה עם כל הציורים!

“מאז”, סיפר לי השליח המקומי, “בכל פעם שאנחנו נתקלים בבעיה במכס, בדרך כלל לפני פסח, בהבאת מצות ויין לחג - אותו פוליטיקאי בכיר מסדר לנו הכול גם מבלי שנצטרך אפילו לבקש”. 

 

חלום שיתגשם בקרוב

לפני תום פגישתנו, שאלנו את מיכאל, האם הוא רוצה לנצל את הבימה שלנו כדי להעביר מסר לקוראים.

“קודם דיברנו על הוראות שקיבלתי מהרבי שכדאי לפרסמם”, אומר מיכאל, “ואני נזכר, שפעם אמר לי הרבי, לאחר שפניתי אליו בשעת לחץ, שעלי לחשוב ולהרהר על ענין ‘השגחה פרטית’ והכל כבר יסתדר. מניסיון”, מסיים מיכאל, “זה עזר לי רבות ב’שעות לחץ’ שהיו לי במשך העבודה.

מה החלום שלך?

“החלום שלי הוא להכין ציור חדש על הגאולה העתידה, אבל לא כפי שאר התמונות שלי שהם פרי הדמיון. אני רוצה לצייר מראייה מוחשית, ומחוויות אישיות של הגאולה”.

Reader Comments

There are no comments for this journal entry. To create a new comment, use the form below.

PostPost a New Comment

Enter your information below to add a new comment.

My response is on my own website »
Author Email (optional):
Author URL (optional):
Post:
 
All HTML will be escaped. Hyperlinks will be created for URLs automatically.