Share

Search
BeisMoshiach.org
Web
תגים
ששים שנה לייסוד הרשת "עשה לך רב" ##910 #1000 #1001 #1002 #1003 #1004 #1005 #1006 #1007 #1008 #1009 #1010 #1012 #1013 #1014 #1015 #1016 #1017 #1018 #1019 #1020 #1021 #1022 #1023 #1024 #1025 #1026 #1027 #1028 #1029 #1030 #1031 #1032 #1033 #1034 #1035 #1036 #1037 #1038 #1039 #1040 #1041 #1042 #1043 #1044 #1045 #1046 #1048 #1049 #1050 #1051 #1052 #1053 #1054 #1055 #1056 #1057 #1058 #1059 #1060 #1061 #1062 #1063 #1064 #215 #380 #825 #826 #827 #828 #829 #830 #831 #832 #833 #834 #835 #836 #837 #838 #839 #840 #841 #842 #843 #844 #845 #846 #847 #848 #849 #850 #851 #852 #853 #854 #855 #856 #857 #858 #859 #860 #861 #862 #863 #864 #865 #866 #867 #868 #869 #870 #871 #872 #873 #874 #875 #876 #877 #878 #879 #880 #881 #882 #883 #884 #885 #886 #887 #888 #889 #890 #891 #892 #893 #894 #895 #896 #897 #898 #899 #9 #90 #900 #901 #902 #903 #904 #905 #906 #907 #908 #909 #910 #911 #912 #913 #914 #915 #916 #917 #918 #919 #920 #921 #922 #923 #924 #925 #926 #927 #928 #929 #930 #931 #932 #933 #934 #935 #936 #937 #938 #939 #940 #941 #942 #943 #944 #945 #946 #947 #948 #950 #951 #952 #953 #954 #955 #956 #957 #958 #959 #960 #961 #962 #964 #966 #967 #968 #969 #970 #971 #973 #974 #976 #977 #978 #979 #980 #981 #982 #983 #984 #985 #986 #988 #989 #99 #990 #991 #992 #993 #994 #995 #996 #997 #998 #999 100 שנה למלחמת עולם הראשונה 974 א' כסלו אבלות אגרות קודש אגרות קודש בפרסום ראשון אגרות קודש מתורגמות בפרסום ראשון אדמו"ר הריי"צ אדר אהבת ישראל אוסטרליה אוצרות גנוזים אורות התניא בכלים דתיקון אורחים אחר מיטתו של הרב אחרוןחביב אייר איך ללמד חסידות לקהל הרחב אימון אישי אירופה אירן אלול אליהו אמונה אמור אנ"שליחות אסירי ציון אסירים אפית מצות אקטואליה חב"דית ארה"ב ארץ ישראל ב' ניסן באור החסידות בבא סאלי בדידי הווה עובדא בדפוס בהעלותך בהר–בחוקותי בוא נתוועד על זה בטחון בין המצרים ביקור חולים בית ספר למלאכה בית רבקה בלק במדבר במלאת מאה שנים לפרוץ מלחמת העולם הראשונה בעל שם טוב בעלז בעקבות הנבואה בראי העתונות ברוסיה הקומוניסטית ברזיל בריאות ברית מילה ברכת כהנים בר-מצווה בשבילי ההיסטוריה בשליחות המלך בשם אומרם ג' השבועות ג' תמוז גאולה ומשיח גדולי ישראל גוש קטיף גיוס לצבא גיור גיל השידוכים גלגולה של נשמה גליון 1000 גמילות חסדים גן ישראל גני ילדים דבר המערכת דבר מלכות דולרים דמות חסידית ה' אייר ה' טבת הבעל שם טוב הגות וואך הדפסת התניא היסטוריה חב"דית היסטוריה חסידית היסטוריה מזווית חב"דית הכותל הלכה המזכיר המקדש וכליו הפצת המעיינות הפרשה החסידית הצלת פליטי השואה הקהל הרב אברהם חיים נאה הרב חדקוב הרבי הרבי הריי"צ הרבי הרש"ב הרבי והאמן הרצלי'ה השואה השליחות לכיבוש אוסטרליה התוועדות‭ ‬חסידותית התקשרות התקשרות בצפון אפריקה התשובה ז' אדר זיו הפרשה זיכרון להולכים זיכרונות מבית אדמו"ר מהורש"ב זכרונות הרב סעדיה מעטוף ע"ה זכרונות חסידיים ח"י אלול חברון חג המו"צים חג סוכות חג שבועות חדש בעולם התורני חדשות חוזרים לישיבה חוני חופשה חטא המרגלים חיים חסידיים חיים של שליחות חיים של שליחות חינוך חלֹוֹם חייו חמשה עשר באב חנוכה חסד חקת חשבון נפש חת"ת חתונה ט' אדר ט' כסלו ט"ו אלול ט"ו בסיוון ט"ו בשבט טור‭ ‬אישי טור למחשבה טכנולוגיה בשירות הגאולה י' טבת י' שבט י"א ניסן י"ב תמוז י"ג אלול י"ג ניסן י"ט כסלו י"ט כסלו / מאמר בפירסום ראשון יד לאחים יובל לקבוצה יום הולדת יום כיפור יומן המאסר יומנו של תמים ב-770 יוסף י'ז תמוז יחידות אצל הרבי ילדי ישראל ימי בראשית ימים נוראים ימים נראים יפן יציאת מצרים ירושלים כ‭' ‬מנחם‭ ‬אב‭ / ‬יום‭ ‬ההילולא כ' מנחם-אב כ"ב שבט כ"ד טבת כ"ד טבת כ"ז אדר כ"ז אדר / הגות וואָך כ"ח ניסן כ"ח סיון כ"ף במר-חשוון כינוס שלוחים כסלו כפר חבד כפר יונה כשרות כתבי יד בפרסום ראשון ל"ג בעומר ל"ג בעומר / בדידי הווה עובדא ל"ג בעומר / סקירה ל"ג בעומר / פתגמים ל"ג בעומר / שולחן-החג לדמותו של חסיד לדמותו של שליח לומדים ובונים מקדש לחיות עם הזמן - בעניני הגאולה ליל הסדר אצל הרבי ליל סדר ליל סדר לימוד רמב"ם לימוד תורה לקראת ג' תמוז לקראת י' שבט לקראת י"א ניסן לקראת כינוס השלוחים לקראת תשרי לשלום בית מאה שנה למלחמת עולם הראשונה מאוצר המלך מאחורי הקלעים מאמר הגות מבט אישי מבט חסדי מבצע הקהל מבצע יום הולדת מבצע נש"ק מבצע תפילין מבצעים מבצעים מדור הניגון מדין מדע מה אומר הרבי מהורש"ב מהר"ש מואב מופתים בשליחות מזווית חסידית מחיי התמימים מחשבה חסידית מיהו יהודי מכות מצרים מלחמת המפרץ מלחמת יום כיפור מלחמת לבנון ממשיח וגאולה מנחם-אב מערת המכפלה מפגש איש מפי חסידים מפי כתבם מקווה מקסיקו מרבין בשמחה מרוקו משה רבינו משיח אין גאזעטן משיח בפרשה משיח וגאולה משיח וגאולה משיח וגאולה \ ודע מה שתשיב משיח וגאולה בעשרת המבצעים משפיע משקיעים בחינוך נזכרים ונעשים ניגון ניסן נס בצפת נקודת מלכות נשיא נשים סיון סיפור סיפור‭ ‬ולקחו סיפור‭ ‬חיים סיפור‭ ‬חיים סיפור לפורים סיפור מבצעים סיפורי מופת סיפורים ופתגמים סיפורים קצרים סכנת האינטרנט סכנת האינטרנט סליחות ספירת העומר ספר תורה ספרד סקירה עוורים עמלק ערי מקלט עשר שנים לגירוש עשרה בטבת פאה נכרית פדיון הבן פורים פורים–קטן פטרבורג פינחס פסח פסח שני פעילות פעילות חב"דית פפרשת אמור פרה אדומה פרוייקט מיוחד | חי וקיים פרופיל חסידי פרשת אחרי-מות פרשת אמור פרשת בא פרשת בהר פרשת בחוקותי פרשת בלק פרשת במדבר פרשת בשלח פרשת דרכים פרשת החודש פרשת וארא פרשת ואתחנן פרשת ויגש פרשת ויחי פרשת ויצא פרשת ויקהל פרשת ויקרא פרשת וירא פרשת וישב פרשת וישלח פרשת חיי שרה פרשת יתרו פרשת כי-תבוא פרשת כי-תצא פרשת כי-תשא פרשת לך-לך פרשת מטות פרשת מסעי פרשת מצורע פרשת מקץ פרשת משפטים פרשת נח פרשת נצבים פרשת נשא פרשת עקב פרשת פקודי פרשת צו פרשת קדושים פרשת קורח פרשת ראה פרשת שופטים פרשת שלח פרשת שמות פרשת שמיני פרשת תולדות פרשת תזריע פרשת תזריע-מצורע פרשת תצווה פרשת תרומה צדקה צה"ל צו צוק איתן ציפייה לגאולה ציצית צמח צדק צפון אפריקה צפת צרפת קידוש קידוש לבנה קנאת אחים קרבנות קרבנות הנשיאים קרח קרן מחנה ישראל קשרים עם הרבי ראיון ראש השנה ראשון לציון רב לוי יצחק רב שיח רבי רבי זוסיא מאניפולי רבי רי"יץ רבי רש"ב רבנים רבנית חיה מושקא רבנית חנה רוסיה רחל אמנו רמב"ם רפואה רשב"י ש שבועון שהוא שליח שבועות שבת שבת בראשית שבת הגדול שבת חזון שו"ת חינוך שואת אירופה שולחן-השבת שופר שידוך שלֹח שליחות שליחות בצל הסכנה שלימות הארץ שלימות הארץ שמחה שמחות בית השואבה שמחת תורה שמחת תורה בליובאוויטש שמיטה שנה מעוברת שצעדרין שקלים תומכי תמימים תורה והוראה תורת המלך תימן תלמוד תמוז תניא תעניות תפילה תשובה תשעה באב תשרי תשרי אצל הרבי
Visitor Feed
Thursday
Apr072016

חגיגת הבר מצווה של נשיא ישראל

א

ביום השישי ערב שבת קודש פרשת צו, שבת הגדול תרע”ה, היו רחובותיה של יקטרינוסלב הומים כרגיל; מלאים באנשים הממהרים לעיסוקיהם ולעבודתם בשגרת יום.

רק בקרב יהודי העיר שררה אווירה של חג. כמו הרגשה סמויה שממלאת את הלב, אך אין לה ‘אישור’ באופן רשמי להתפרץ החוצה כפי שהיא ביום טוב רגיל, ממועדי ישראל.

היום! היום מלאו שלוש עשרה שנה לבנו הבכור של רב העיר הרב לוי יצחק שניאורסאהן, עלם חמודות צעיר שכבר מזמן אינו רק ‘הבן של’, אלא הפך בזכות עצמו לגאון עולם. זה היום בו “חזקת והיית לאיש”, למרות שכל רואיו ומכריו מעידים כי עוד קודם לכן, בהיותו בגיל צעיר, כבר היה ‘איש’ בוגר, רציני, מופנם ושתקן, העסוק תמיד בתורתו ובעבודתו.

לא רבים מיהודי העיר היו בעלי שיעור הבנה, עד כמה היום הגדול הזה חשוב ונכבד, אולם בני הקהילה בהחלט התרגשו בשמחתו של הרב, עם כניסת בנו בכורו לעול המצוות. השמועה נפוצה כי חגיגת בר מצווה רבתי תתקיים בביתו של הרבי במהלך יום השבת הסמוך לי”א בניסן.

מבעוד יום פונו רהיטים מן הבית והוכנסו עוד ספסלים ושולחנות כדי לארח את המוני בני הקהילה המבקשים לשמוח עם הרב ורעייתו הרבנית חנה ובנם.

מאה ואחת שנה חלפו מאז אותם ימי שישי ושבת קודש שבהם נחגג יום היכנסו לעול המצוות של העלם שעתיד היה להאיר את שמי ישראל בתורתו, בקדושתו ובהנהגתו. באותם ימים השמחה הייתה אמיתית, כנה ופנימית, ואשר על כן, כמעט ואין תיעוד מאותה חגיגה, מלבד רישומיה הכתובים בעט זהב של אמו, הרבנית הצדקנית מרת חנה. אולם למרות חוסר המידע על החגיגה, הרי שמתיאורים קצרים שכתבה במשך השנים, זעיר פה זעיר שם, מתבהרת תמונה של נער צעיר וקדוש משכמו ומעלה, אשר חרף הנהגתו בדרך של “הצנע לכת עם ה’ אלקיך” יכלו הקרובים אליו לראות כי נועד הוא לגדולות.

בין הנכבדים שפיארו את חגיגת הבר מצווה, היה הסב הרב ברוך שניאור שניאורסאהן, שהגיע במיוחד לכבוד חגיגת הבר מצווה. אל החגיגה הגיע היישר מליובאוויטש, שם ביקש ברכה עבור נכדו החביב ליום היכנסו למצוות. ואכן, הנשיא החמישי לשושלת אדמו”רי חב”ד, אדמו”ר הרש”ב, שיגר את ברכתו למי שעתיד יהיה להיות הנשיא השביעי: “השם יתברך יעזור לו, למענדל [הרבי מה”מ], שיהיה יהודי תמים, ושיהיה לו [לאביו, רבי לוי יצחק] נחת ממנו וגם משאר בניו”.

מצוייד בברכת הרבי, הסב המאושר להשתתף בחגיגת הבר מצוה ביקטרינוסלב.

ב

את אשר אירע בחגיגת הבר מצווה, ניתן לקרוא מתוך יומנה של האֵם הדגולה, הרבנית חנה, על כך כתבה בהזדמנויות שונות. “כל חגיגות בר המצוה של ילדינו יפות היו, אך זו שלו, היתה משהו אחר, בלתי רגיל, אירוע של התרוממות גדולה”, פותחת הרבנית, וכמעט אפשר למשש את התרגשותה למרות עשרות השנים שחלפו בין המאורע המיוחד לבין כתיבת זיכרונותיה.

למעשה, היתה זו השמחה הראשונה בבית רבה של העיר הרב לוי יצחק, לאחר שהגיע לכהן פאר ברבנות העיר הגדולה יקטרינוסלב. קשיים לא מעטים ליוו את כניסתו של הרב לתפקיד הנכבד, לאחר התנגדותם של ה’מתנגדים’ ו’הציונים’ מיהודי העיר לבואו של הרב החסידי. אולם כעת, ערב שבת קודש י”א בניסן תרע”ה, מלאו שבע שנים לשהות משפחת שניאורסאהן בעיר, והכל כבר קיבלו את מרותו של הרב הצעיר. חגיגת הבר מצווה הייתה “הזדמנות לשני הצדדים להפגין את רגשותיהם”, מציינת הרבנית. “עבור ידידינו הקרובים היתה זו שמחה אמיתית, אחוות–רעים מענגת, טעם מחיה–נפשות”.

דירתו הגדולה והמרווחת של הרב פונתה מרהיטי הבית, ולאחר תפילת מוסף בבית הכנסת, התמלאו כל החדרים ביהודי העיר שהגיעו לאחל באופן אישי ‘מזל טוב’ לרב ולבנו. השולחנות היו ערוכים בהרחבה, והשתיה כדת אין אונס. מדי פעם עזבו חלק מהנוכחים את הסלון הגדול כדי לפנות מקום לחברי הקהילה שהגיעו זה עתה, והשמחה גאתה.

גם בחדר האוכל ישבו מספר נשים, חלקן צעירות, שהגיעו לשמוח עם הרבנית ביום שמחת–לבה.

בשלב מסוים של ההתוועדות הגדולה, הושלך הס. הכל נשאו עיניהם אל חתן הבר מצווה, עלם צעיר שרצינות עמוקה נשקפה מעיניו, ופניו הטהורות והעדינות העידו כאלף עדים על נפשו הזכה של הילד ששמו כבר נודע כתלמיד חכם העולה על רבותיו. החתן נעמד על רגליו והחל לשאת דרשתו, דרשת הבר מצווה, כשקולו הזך קולח בדברי תורה משיבי נפש בצורה ברורה ובטוחה. “כמדומני שנשא שתי דרשות - בנגלה ובנסתר”, כותבת הרבנית. “אני עצמי לא הייתי בחדר שבו נישאו הדרשות, אבל הכל התהלכו בהתפעלות מתוכנן, התפעלות שלא ניתנת לתיאור”.

מי שהתפעל במיוחד מדרשתו של החתן, למרות שלא היה בין אלו שחבשו בקביעות את ספסלי בית המדרש, היה שמריהו (“שמערל פייטל’ס”), או בשמו המקובל בעיר - סרגיי פוולוביץ’ פאליי. הלה היה מבעלי ההון הנכבדים בקהילה היהודית ביקטרינוסלב, יהודי מוכשר מאד. הוא היה ממנהיגי ההסתדרות הציונית.

בילדותו קיבל חינוך יהודי מקורי, ובין היתר זכה ללמוד אצל החסיד המפורסם רבי הלל מפאריטש. לאחר שנשא אישה ונולדו לו שני ילדיו, שנה ופירש מדרך מסורת אבותיו, והחל להתמסר ללימודי חול, כאשר הוא מתמקצע בעיקר במקצוע הנדסה. לאחר שקיבל את התואר, זחה עליו דעתו, והוא הפך את שמו לסרגיי פוולוביץ. למרבה הצער, ילדיו כבר התרחקו לגמרי מתורת ישראל ודרכיה, ואפילו צורת אותיות עבריות כבר לא ידעו.

את הידע הלמדני שלו, גירסא דינקותא, לא שכח, וכיוון שידע לפלפל בלימוד, עקב בעניין רב ובהשתאות אחר מבנה הדרשה שנשא החתן הצעיר. הוא לא יכול היה לכבוש את התרגשותו, ובטרם עזב את בית משפחת שניאורסאהן, מפנה מקום לבאים אחריו, ניגש אל חדרה של הרבנית ואמר בהתפעלות: “מזל טוב רעבעצין! לא אתאפק מלומר לך, כי זו הפעם הראשונה בחיי שאני שומע דברים שכאלה מפי נער בגיל זה”… לא נחה דעתו של סרגיי, והוא הוסיף בהתלהבות “אח! מרגיש אני את עצמי מאושר על שהיה לי חלק בהבאת רב כזה לעירנו, וממילא גם בן יניק וחכים שכזה”.

ג

אחד הרגעים המרטיטים במעמד הבר מצווה היה, כאשר פנה האב הדגול אל בנו החתן, ושאלו שאלה קצרה, אך חוקרת תהומות לב: “דו ווייסט וואס דו ווערסט היינט? [= היודע אתה מה אתה נהיה היום?]

חתן הבר מצווה הצעיר לא השיב מאומה; תשובתו היחידה היתה בצורת שני זרמי דמעות שפרצו מעיניו.

מסתבר שהרבה דמעות נשפכו באותה חגיגה, חלקן של התרגשות וחלקן לא. טיבן לא ידוע עד עצם היום הזה.

כשסיים החתן לשאת את דרשתו שהותירה רושם עז על כל שומעיו, פרץ לפתע החתן בבכי גדול. רבים מהאורחים כשראוהו בכך, הצטרפו אליו והתחילו לבכות אף הם. איש מהם לא הבין מדוע פרץ החתן בבכי ביום שמחת–לבו, אולם הבינו כי לא בכדי. קודם לכן נכחו בפניה לא–שגרתית של האב לבנו בכורו, והיה ניכר כי האב דורש במפגיע מבננו שיבטיח לו הבטחה מסויימת.

הבן, למרות אהבתו הגדולה את אביו והערצתו אותו, לא ניאות להסכים. שעות ארוכות עמד העניין הבלתי–פתור ביניהם, והיה תלוי בחלל האוויר. לא היה מי מהנוכחים שלא חש בתעוקה הכבדה שהייתה בחדר. כבר בשעה 3–4 בצהרי יום השבת, יצאו מהחדר הגדול אנשים מבוגרים וצעירים, ופני כולם בוכיות.

האֵם הדגולה, הרבנית חנה ישבה בחדר האוכל עם חברותיה. אט אט הבחינה כי משהו אינו כשורה. הפנים הסמוקות מבכי של המשתתפים, גרמו לה להבין כי קרה דבר–מה. היא קמה ממקומה וניגשה אל סף החדר הגדול בו נערכה השמחה, מנסה להעיף מבט כדי להבין על מה הרעש והכאב, אך האולם היה דחוס בראשים רבים כל כך, עד שלא היה אפשר להבחין מה נעשה בשולחן בו ישבו בעלה ובנה.

הרבנית פנתה אל אחד המשתתפים ושאלה לפשר הדבר. הלה משך בכתפיו. “בעלך הרב ביקש דבר–מה מהחתן, אך הוא מסרב להסכים” השיב הלה. האיש לא הסתיר את התפעלותו מעוז רוחו של הבן ומגדלותו, אשר למרות שנותיו הצעירות, היה מחושב וזהיר בתשובתו ולא מיהר לתת את הבטחתו לאביו.

“אין בפי מילים לתאר את האווירה ששררה שם”, מציינת הרבנית בזיכרונותיה.

פרשה זו נמשכה שעות ארוכות, ורק לקראת צאת השבת, “בשעה שש–שבע, כאשר בחוץ כבר לא היה אור מלא”, נתן החתן לאביו את תשובתו החיובית. בבחינת “אין שמחה כהתרת הספיקות” יצאו האב ובנו ואליהם מצטרפים הנוכחים כולם, בריקודי שמחה עליזים. “אותן פנים בוכיות שראיתי קודם לכן התמלאו שמחה רבה, ומתוך האולם נשמעו קולות של ריקודים ושירה סוחפים כל–כך… השמחה הפכה גדולה כל–כך עד שהשפיעה גם על אלו שלא היו שם. הורגש שבתוך–תוכה של התלהבות זו טמון תוכן רב משמעות, והן השאלה והן נותן התשובה עשויים להיזכר לאורך ימים”, כותבת הרבנית בזיכרונותיה.

* * *

ריקודי השמחה לצד החגיגה הגדולה נמשכו עוד שעות ארוכות לאחר צאת השבת, כשכבר נכנס יום י”ג בניסן - יום ההילולא של הרבי ה”צמח צדק” שעל שמו אף נקרא חתן הבר מצוה ומי שלימים מילא את מקומו בשושלת נשיאות אדמו”רי בית חב”ד.

חלק מאירועי הבר מצווה סיפרה הרבנית בראיון שהעניקה לסופר החסידי הרב ניסן גורדון. כשסיים את כתיבת קורות אותה חגיגה, הוסיף וציין בנימת רגש חסידית: “מי יודע? אולי כבר אז התקיימו דיבורים חשאיים בין האב לבנו בעניינים העומדים ברומו של עולם, עולמו של בית ליובאוויטש”….

 

הסיפור מוקדש לזכות בני דוד שי’, ליום היכנסו לגיל מצוות, ביום שישי, כ”ט באדר, ערב שבת קודש פ’ תזריע.

Reader Comments

There are no comments for this journal entry. To create a new comment, use the form below.

PostPost a New Comment

Enter your information below to add a new comment.

My response is on my own website »
Author Email (optional):
Author URL (optional):
Post:
 
All HTML will be escaped. Hyperlinks will be created for URLs automatically.