Share

Search
BeisMoshiach.org
Web
תגים
ששים שנה לייסוד הרשת "עשה לך רב" ##910 #1000 #1001 #1002 #1003 #1004 #1005 #1006 #1007 #1008 #1009 #1010 #1012 #1013 #1014 #1015 #1016 #1017 #1018 #1019 #1020 #1021 #1022 #1023 #1024 #1025 #1026 #1027 #1028 #1029 #1030 #1031 #1032 #1033 #1034 #1035 #1036 #1037 #1038 #1039 #1040 #1041 #1042 #1043 #1044 #1045 #1046 #1048 #1049 #1050 #1051 #1052 #1053 #1054 #1055 #1056 #1057 #1058 #1059 #1060 #1061 #1062 #1063 #1064 #1065 #1066 #1067 #1068 #1069 #1070 #1071 #1072 #1073 #1074 #1075 #1076 #1077 #1078 #1079 #1080 #1081 #1082 #1083 #1084 #1085 #1089 #215 #380 #825 #826 #827 #828 #829 #830 #831 #832 #833 #834 #835 #836 #837 #838 #839 #840 #841 #842 #843 #844 #845 #846 #847 #848 #849 #850 #851 #852 #853 #854 #855 #856 #857 #858 #859 #860 #861 #862 #863 #864 #865 #866 #867 #868 #869 #870 #871 #872 #873 #874 #875 #876 #877 #878 #879 #880 #881 #882 #883 #884 #885 #886 #887 #888 #889 #890 #891 #892 #893 #894 #895 #896 #897 #898 #899 #9 #90 #900 #901 #902 #903 #904 #905 #906 #907 #908 #909 #910 #911 #912 #913 #914 #915 #916 #917 #918 #919 #920 #921 #922 #923 #924 #925 #926 #927 #928 #929 #930 #931 #932 #933 #934 #935 #936 #937 #938 #939 #940 #941 #942 #943 #944 #945 #946 #947 #948 #950 #951 #952 #953 #954 #955 #956 #957 #958 #959 #960 #961 #962 #964 #966 #967 #968 #969 #970 #971 #973 #974 #976 #977 #978 #979 #980 #981 #982 #983 #984 #985 #986 #988 #989 #99 #990 #991 #992 #993 #994 #995 #996 #997 #998 #999 100 שנה למלחמת עולם הראשונה 120 שנה להתייסדות ישיבת תומכי תמימים 770 974 א' כסלו אבלות אגרות קודש אגרות קודש בפרסום ראשון אגרות קודש מתורגמות בפרסום ראשון אדמו"ר הריי"צ אדר אהבת ישראל אוסטרליה אוצרות גנוזים אורות התניא בכלים דתיקון אורחים אחר מיטתו של הרב אחרוןחביב אייר איך ללמד חסידות לקהל הרחב אימון אישי אימוץ אירופה אירן אלול אליהו אמונה אמור אנ"שליחות אסירי ציון אסירים אפית מצות אקטואליה חב"דית ארה"ב ארץ ישראל ב' איר ב' ניסן באור החסידות בבא סאלי בדידי הווה עובדא בדפוס בהעלותך בהר–בחוקותי בוא נתוועד על זה בטחון בין המצרים ביקור חולים בית ספר למלאכה בית רבקה בלק במדבר במלאת מאה שנים לפרוץ מלחמת העולם הראשונה בני נח בעל שם טוב בעלז בעקבות הנבואה בראי העתונות ברוסיה הקומוניסטית ברזיל בריאות ברית מילה ברכת כהנים בר-מצווה ברסלב בשבילי ההיסטוריה בשליחות המלך בשם אומרם ג' השבועות ג' תמוז גאולה ומשיח גדולי ישראל גוש קטיף גיוס לצבא גיור גיל השידוכים גלגולה של נשמה גליון 1000 גליל גמילות חסדים גן ישראל גני ילדים דבר המערכת דבר מלכות דולרים דמות חסידית ה' אייר ה' טבת הבעל שם טוב הגות וואך הדפסת התניא ההתוועדות ב-770 היסטוריה חב"דית היסטוריה חסידית היסטוריה מזווית חב"דית הכותל הכנסת אורחים הלכה המזכיר המקדש וכליו הפצת המעיינות הפרשה החסידית הצלת פליטי השואה הקהל הרב אברהם חיים נאה הרב חדקוב הרבי הרבי הריי"צ הרבי הרש"ב הרבי והאמן הרצלי'ה השואה השליחות לכיבוש אוסטרליה התוועדות‭ ‬חסידותית התקשרות התקשרות בצפון אפריקה התשובה ז' אדר זיו הפרשה זיכרון להולכים זיכרונות מבית אדמו"ר מהורש"ב זכרונות הרב סעדיה מעטוף ע"ה זכרונות חסידיים ח"י אלול חברון חג המו"צים חג סוכות חג שבועות חדש בעולם התורני חדשות חוזרים לישיבה חוני חופשה חטא המרגלים חיים חסידיים חיים של שליחות חיים של שליחות חינוך חלֹוֹם חייו חמשה עשר באב חנוכה חסד חקת חשבון נפש חת"ת חתונה ט' אדר ט' כסלו ט"ו אלול ט"ו באב ט"ו בסיוון ט"ו בשבט טור‭ ‬אישי טור למחשבה טכנולוגיה בשירות הגאולה י' טבת י' שבט י"א ניסן י"ב תמוז י"ג אלול י"ג ניסן י"ט כסלו י"ט כסלו / מאמר בפירסום ראשון יד לאחים יובל לקבוצה יום הולדת יום ירושלים יום כיפור יומן המאסר יומנו של תמים ב-770 יוסף י'ז תמוז יחידות אצל הרבי ילדי ישראל ימי בראשית ימים נוראים ימים נראים יפן יציאת מצרים ירושלים ישראל ארי'ה לייב כ‭' ‬מנחם‭ ‬אב‭ / ‬יום‭ ‬ההילולא כ' מנחם-אב כ"ב שבט כ"ד טבת כ"ד טבת כ"ז אדר כ"ז אדר / הגות וואָך כ"ח ניסן כ"ח סיון כ"ף במר-חשוון כינוס שלוחים כסלו כפר חבד כפר יונה כשרות כתבי יד בפרסום ראשון ל"ג בעומר ל"ג בעומר / בדידי הווה עובדא ל"ג בעומר / סקירה ל"ג בעומר / פתגמים ל"ג בעומר / שולחן-החג לדמותו של חסיד לדמותו של שליח לומדים ובונים מקדש לחיות עם הזמן - בעניני הגאולה ליל הסדר אצל הרבי ליל סדר ליל סדר לימוד חסידות לקהל הרחב לימוד רמב"ם לימוד תורה ליקוי חמה לקראת ג' תמוז לקראת י' שבט לקראת י"א ניסן לקראת כינוס השלוחים לקראת תשרי לשלום בית מאה שנה למלחמת עולם הראשונה מאוצר המלך מאחורי הקלעים מאמר הגות מבט אישי מבט חסדי מבצע הקהל מבצע יום הולדת מבצע מזוזה מבצע משיח מבצע נש"ק מבצע תפילין מבצעים מבצעים מדור הניגון מדין מדע מה אומר הרבי מהורש"ב מהר"ש מואב מופתים בשליחות מזווית חסידית מחיי התמימים מחנה קיץ מחשבה חסידית מיהו יהודי מכות מצרים מלחמת המפרץ מלחמת יום כיפור מלחמת לבנון מלחמת ששת הימים ממשיח וגאולה מנחם-אב מערת המכפלה מפגש איש מפי חסידים מפי כתבם מקווה מקסיקו מרבין בשמחה מרוקו מרחשון משה רבינו משיח אין גאזעטן משיח בפרשה משיח וגאולה משיח וגאולה משיח וגאולה \ ודע מה שתשיב משיח וגאולה בעשרת המבצעים משפיע משקיעים בחינוך נזכרים ונעשים ניגון ניסן נס בצפת נקודת מלכות נשיא נשים סדר ניגונים סיון סיפור סיפור‭ ‬ולקחו סיפור‭ ‬חיים סיפור‭ ‬חיים סיפור לפורים סיפור מבצעים סיפורי מופת סיפורים ופתגמים סיפורים קצרים סכנת האינטרנט סכנת האינטרנט סליחות ספירת העומר ספר תורה ספרד סקירה עוורים עמלק ערי מקלט עשר שנים לגירוש עשרה בטבת פאה נכרית פדיון הבן פולטבה פורים פורים–קטן פטרבורג פינחס פסח פסח שני פעילות פעילות חב"דית פפרשת אמור פרה אדומה פרוייקט מיוחד | חי וקיים פרופיל חסידי פרשת אחרי-מות פרשת אמור פרשת בא פרשת בהר פרשת בחוקותי פרשת בלק פרשת במדבר פרשת בשלח פרשת דברים פרשת דרכים פרשת החודש פרשת וארא פרשת ואתחנן פרשת ויגש פרשת ויחי פרשת ויצא פרשת ויקהל פרשת ויקרא פרשת וירא פרשת וישב פרשת וישלח פרשת חוקת פרשת חיי שרה פרשת יתרו פרשת כי-תבוא פרשת כי-תצא פרשת כי-תשא פרשת לך-לך פרשת מטות פרשת מסעי פרשת מצורע פרשת מקץ פרשת משפטים פרשת נח פרשת נצבים פרשת נשא פרשת עקב פרשת פקודי פרשת צו פרשת קדושים פרשת קורח פרשת ראה פרשת שופטים פרשת שלח פרשת שמות פרשת שמיני פרשת תולדות פרשת תזריע פרשת תזריע-מצורע פרשת תצווה פרשת תרומה צבאות השם צדקה צה"ל צו צוק איתן ציפייה לגאולה ציצית צמח צדק צפון אפריקה צפת צרפת קידוש קידוש לבנה קנאת אחים קרבנות קרבנות הנשיאים קרח קרן מחנה ישראל קשרים עם הרבי ר' עזריאל זעליג סלונים ראיון ראש השנה ראשון לציון רב לוי יצחק רב שיח רבי רבי זוסיא מאניפולי רבי רי"יץ רבי רש"ב רבנים רבנית חיה מושקא רבנית חנה רדיו רוסיה רחל אמנו רמב"ם רפואה רשב"י ש שבועון שהוא שליח שבועות שבת שבת בראשית שבת הגדול שבת חזון שו"ת חינוך שואת אירופה שולחן-השבת שופר שידוך שלום בית שלֹח שליחות שליחות בצל הסכנה שלימות הארץ שלימות הארץ שמחה שמחות בית השואבה שמחת תורה שמחת תורה בליובאוויטש שמיטה שמירת הלשון שנה מעוברת שצעדרין שקלים תומכי תמימים תורה והוראה תורת המלך תימן תלמוד תמוז תניא תעניות תפילה תשובה תשעה באב תשרי תשרי אצל הרבי
Visitor Feed
Thursday
Feb252016

ממלכת חב"ד במרוקו

חודש שלם בילה נציג הג’וינט במרוקו וביקר כל עיר וכפר בה היו בתי–ספר חב”דיים. בדו”ח מסכם הוא מתפעל מכך שלשלוחים יש “מסירות והקרבה עצמית” שכמוה אין בשום מוסד אחר, ומציג את שיטת הקבלה של מוסדות חב”ד: “לא דוחים אף תלמיד”

בפרק הקודם הבאנו את חוות–דעתו של אחד מעובדי הג’וינט, שטען כי החינוך החב”די במרוקו “חשוך”, ויש למצוא דרך לשפר את החינוך. בעקבות חוות דעת זו, הוחלט בג’וינט להפסיק לממן את פעילות חב”ד, ואחר–כך התקבלה ההחלטה החדשה להמשיך לממן בתנאי שתהיה ביקורת של הג’וינט בכל מוסדות חב”ד.

בחורף תשי”ג בילה נציג הג’וינט חודש שלם בנסיעות ברחבי מרוקו, וביקר עשרות בתי ספר וישיבות של חב”ד, כדי לראות מקרוב את המתרחש שם. תוצאות ביקורו נכתבו בדו”ח מפורט בן 20 עמודים, שכותרתו “דו”ח על פעילות החינוכית של ליובאוויטש במרוקו” ובו נכללו שבחים רבים על שלוחי חב”ד ומערכת החינוך שלהם, תוך כדי הצבעה על פגמים מסוימים, וכיצד הג’וינט יכול לעזור לתקן אותם. בפרק הנוכחי נציג קטעים נבחרים מדו”ח זה.

מסמכים מרתקים אלה מופיעים בארכיון הג’וינט (שעבר דיגיטציה ועלה על האינטרנט הודות למענק מד”ר ג’ורג’ט בנט וד”ר ליאונרד פולונסקי).

 

“עובדים במסירות והקרבה עצמית שאין לה אח ורע”

העמוד הראשון של הדו”ח פותח בהקדמה:

… במסע זה ביקרנו בכפרים רבים, כל הדרך אל היישוב האחרון לפני מדבר סהרה, וכן על פני הרי האטלס בואכה מרקש. בחלק מהכפרים לא ביקרו נציגי משרדנו מעולם. בחלק מכפרים הללו הרב מטוסוב ביקר רק פעם אחת בעבר. ביליתי גם יומיים בישיבת ליובאוויטש במקנס ובחנתי את הילדים בכיתות.

בראשית דבריי אני חייב לציין, כי נציגי ליובאוויטש במרוקו עובדים במסירות והקרבה עצמית שאין לה אח ורע בשום ארגון אחר. הרב ליפסקר והרב מטוסוב מקריבים את עצמם ובני משפחותיהם למען אידיאל שאותו הם רוצים לשרת. הרב מטוסוב נוסע בקביעות מעיר לעיר ומכפר לכפר על אוטובוסים מקומיים, ולפעמים גם על חמורים, לבקר את ה”חדרים” שלהם ולנסות לשפר את עבודתם…

ישנם שתי סיבות שגרמו להתפתחות ליובאוויטש באופן נרחב במרוקו. בראש ובראשונה יש צורך אמיתי ורצון עז מצד חלק מהיהודים, במיוחד בכפרים, לספק לילדיהם חינוך דתי מסורתי בכתבי הקודש. צורך זה מורגש הן בקזבלנקה והן בכפרים… אנשי ליובאוויטש מצאו רצון אמיתי ל”חדרים”, לרבנים, לחינוך יהודי ודתי גם במקומות שבהם יש בתי ספר של “כל ישראל חברים” (אליאנס) או בתי ספר ישראלים–צרפתים.

מצד שני אין שום ארגון אחר שמטפל בכפרים … הנציג של ליובאוויטש מבלה הרבה זמן בנסיעה בין הקהילות קטנות. ולכן, זה היה קל עבורו להקים “חדרים”…

אנשי ליובאוויטש בשיתוף עם חלק קטן אבל קולני של יהודי מרוקו מאמינים שה”אליאנס” הורסת את הניצוץ האחרון של היהדות בקרב הילדים היהודים. כל הרעות החולות, כל החסרונות בחינוך הדתי היהודי מואשמים על ה”אליאנס”. במיוחד חושבים כך היהודים בכפרים. כתוצאה מכך זה הופך להיות עניין של הצלת נפשות יהודיות משמד, והמאבק נגד חוסר הדת של ה”אליאנס” היא משימה קדושה שמחברת את חב”ד עם היהודים מקומיים.

לכל הגורמים הללו יש להוסיף גם את רצונו של הרבי מליובאוויטש המנוח בניו יורק שהציע שחסידי ליובאוויטש יעבדו במרוקו. משאלה זו של הרב המנוח הוא הגורם המניע של כל פעילויות ליובאוויטש במרוקו.

לאחר הקדמת הנקודות הנ”ל כרקע, הבה ונעיף מבט על כמה מבתי הספר של ליובאוויטש בהם ביקרנו…

 

המשאלה, והפגישה בתחנת המשטרה

לאחר שתיאר את העבודה בקזבלנקה, בה שימש הרב שלמה מטוסוב כמנהל בתי הספר, מחבר הדו”ח מתאר את עבודת חב”ד בעיר מקנס, המקום הראשון של שליחות במרוקו, בו שימש כשליח הרב מיכאל ליפסקר:

במהלך השבוע לפני פטירתו מן העולם הזה, הרבי מליובאוויטש זצ”ל הביע משאלה כי הרב מיכאל ליפסקר ינסע לאפריקה ללמד חסידות ותורה ליהודים. לאחר דיון מעמיק על המילה “אפריקה” התברר כי הרבי בטח התכוון למרוקו ולא לשום מקום אחר. מיד לאחר מכן הרב ליפסקר, ללא כל ידע של השפה הצרפתית, מבלי להכיר אף איש במרוקו, הלך לתחנת המשטרה והסביר שהוא חייב לעזוב מיד למרוקו וביקש אשרת כניסה. המשטרה הסבירה לו את התקנות. הוא צריך אישור ממישהו במרוקו. במקרה, קיבל את השם של הרב ברוך טולידאנו מהעיר מקנס. וכך אירע שהרב ליפסקר ייסד ישיבה בעיר מקנס. בתחילה ללא משפחתו וכעת עם משפחתו הוא עובד יום ולילה עבור הישיבה. הרב ליפסקר תמיד היה איש עסקים, מעולם לא ניהל בית ספר או ישיבה. אבל הוא נותן את כל זמנו ומרצו להקים ישיבה שתכבד את הרב המנוח ששמו חרוט על דלת הישיבה. למרות ההתנגדות הרבה, ולמרות מכשולים רציניים, הרב ליפסקר הקים את הישיבה שלו. לזכותו ייאמר, שהקהילה במקנס, שבתחילה התנגדה לפעילותו ואף רצתה לגרש אותו מהעיר, משבחת אותו כיום ותורמת מתנה סמלית של 20,000 פרנק חודשי לישיבה…

יותר ממאה נערים לומדים בישיבה, המחולקת לישיבה קטנה וישיבה גדולה. בישיבה קטנה ישנם שלוש כיתות למתחילים, בהן לומדים לקרוא, להתפלל, ולאט ללמוד התנ”ך והמפרשים עד שהם מגיעים לגמרא, ואז הם עוברים לישיבה גדולה שבה הדגש הוא על הגמרא, חסידות, הלכה ולימודים מתקדמים שאמורים להסתיים בכך שהתלמיד יהיה שוחט, או מורה, או איש עסקים וחסיד חב”די מסור …

 

“לא דוחים אף תלמיד”

בקטע הבא מובא תיאור של “מדיניות הקבלה” של הישיבה במקנס, ומטרות החינוך:

בדרך כלל תלמיד חדש מגיע ללא כל מידע מוקדם … תלמידים הגיעו כל אימת שרצו, מתי שהוריהם לא יכלו להאכיל אותם או כאשר ראו אח, בן דוד או חבר שיצא לישיבה - הם הצטרפו אליו והגיעו יחד. לא דוחים אף תלמיד. ובכן, הישיבה נהפכה למקלט, מקום עבור ילדי הכפרים העניים שאינם–רצויים. בהיותי שם ראיתי ילד אחד שהגיע לישיבה. לא היה עליו שום בגד הגון. לבוש גלביה קרועה הוא נכנס לישיבה, נישק את ידו של הרב והרגיש שנרשם לישיבה. הרב שולח את הבנים להתקלח, ואם הוא יכול - הוא גם נותן להם כמה בגדים…

הישיבה טרם החליטה מה היא רוצה להשיג מצעיריה חוץ מלגרום להם להיות יראי–שמים וחסידים. אין פלא, אפוא, כי התכנית אינה מובילה לשום מטרה. מאחר ותלמידים באים בכל כמות, וללא התחשבות ביכולות שלהם או בנטייה שלהם ללימוד, הישיבה היא צפופה ורמת הלימוד משתנית מילד לילד. הם מקווים כי בנוסף לאנשי עסקים ממולחים, יצאו מהישיבה גם שוחטים ומורים שיהיו חסידי ליובאוויטש. בינתיים התוכנית היא ללמד תורה בכל דרך אפשרית ועם כל מורה שזמין.

השפה הצרפתית אינה נלמדת בכלל. וכבר מתחילה, תלמיד הישיבה משולל כל אמצעי לצאת מחיי הגטו ולהתפרנס בעולם מחוץ לשוק המקומי…

זהו המוסד ליובאוויטש החשוב ביותר במרוקו. יש צורך ויש מקום לישיבה טובה… את ההמלצות שלי אתן בסוף הדו”ח…

העמודים הבאים של הדו”ח מדווחים על בתי ספר חב”ד בכפרים שבהם אין שליח, אבל חב”ד נותנת חסות לרב המקומי לשרת כמורה. כדוגמא, מחבר הדו”ח כותב על צפרו (540 תלמידים), בולמן (“כ–30 משפחות יהודיות מתגוררות בכפר הזה”), מידלט, ריץ’ (“על הכביש לסהרה”), קצר–את–סוק, ארפוד, ריסאני, טינרהיר (“מעבר להרי האטלס בואכה מרקש”), מרקש, סידי–רחאל, אואד זם, טידלט, סטאט.

בתי ספר חב”ד טובים: מודל לחיקוי עבור שאר המדינה

אחרי 16 עמודים, מציג המחבר ארבעה עמודים הכוללים את סיכום הנסיעה, והצעותיו לשדרוג מערכת החינוך של חב”ד. ותקוותו שחב”ד תיצור שני מוסדות גדולים שישמשו כ”מודל לחיקוי” עבור הקהילות היהודיות במרוקו:

ביליתי כמעט שבועיים בנסיעה לביקור בתי–ספר ליובאוויטש במרוקו. ראיתי או עברתי כמעט שלושים בתי–ספר ו”חדרים”. אין “חדר” משמעותי שלא ביקרתי בו יחד עם הרב מטוסוב. ביליתי יומיים בישיבה במקנס.

ללא ספק יש צורך בארגון חינוך דתי במרוקו …

ההצעות הבאות נועדו לכוון את הוצאותיהם [של חב”ד] לשדה מוגבל יותר אבל אפקטיבי יותר.

אולי אנחנו צריכים לספק לישיבה שלהם את כל האוכל והבגדים ולשפר את הבניינים הפיזיים. על ליובאוויטש להשתמש בכל כספם להכשרת מורים, לשלם משכורות גבוהות יותר ולהעסיק כמה מורים חילונים טובים בישיבה שלהם ובבית רבקה.

אני מציע את השינויים הבאים:

1) בישיבת קזבלנקה ובישיבת מקנס יש ביחד 165 תלמידים. הבחורים הללו הגיעו מכפרים מכל רחבי מרוקו. לא כולם מתאימים ללמוד בישיבה. לא כולם יישארו זמן רב בישיבה. ליובאוויטש צריכה לאחד את שני הישיבות. זה יחסוך הוצאות וישלב עובדי הוראה, ויבטל את המורים הלא מתאימים.

2) לבחור את התלמידים המתאימים ולדחות את האחרים. בלהט שלהם, ליובאוויטש הפכו את המוסדות למתחמי מקלט עבור תלמידים נודדים, לא–רצויים, ומיותרים. האוסף המגוון ביותר של תלמידים נמצא בישיבות. כל תלמיד צריך להיבחן לפני הקבלה לברר אם הוא מתאים לישיבה או לא. יש להפחית את מספר הסטודנטים בכדי להתאים לתקציב.

3) לסדר תוכנית בישיבות בכדי להדריך את התלמיד אל מטרה ברורה, אם זה שחיטה, רבנות, הוראה או כל מקצוע אחר. הנער המרוקאי מתחתן בגיל עשרים. לפני גיל זה הוא חייב להיות מוכן לדאוג לעצמו.

4) לסדר, בשילוב אורט, הכשרה מקצועית עבור אותם סטודנטים שאינם יכולים או לא יהפכו למנהיגים דתיים. חשוב לא להוביל את התלמידים אל סמטה ללא מוצא.

5) חיוני מאוד שהנערים ילמדו לקרוא ולכתוב צרפתית. אם זה נגד העקרונות של ליובאוויטש לבזבז את הזמן במהלך היום על לימוד צרפתית - הם יכולים לארגן קורסי ערב. לא ראוי שישללו מנער צעיר ציוד כה חשוב לחייו. אפילו בכפר הקטן, ידע בצרפתית מעלה את מצבו הפרטי של הרב אל מול הרשויות, וגם משפר את מעמדה של הקהילה היהודית כולה. אני מבין כי ליובאוויטש בעיקרון דוחה את לימוד הצרפתית במוסדות שלהם…

7) זהו אינטרס של ליובאוויטש להקים מוסד אחד או שניים שיהיו מודל לחיקוי עבור מוסדות דומים במרוקו, בכדי להראות מה הם יכולים להשיג. ישיבת קזבלנקה צריכה להפך לבית–ספר לבנות עם תכנית מלאה בצרפתית. מן הראוי שהם יטפלו בנערות שאינם יכולים ואינם מוצאים מקום בבית הספר של “אליאנס”. בית הספר לבנות המאורגן על בסיס דתי צריך להיות מודל לחיקוי עבור הקהילות האחרות. חינוך הדתי והיהודי של הנערות מוזנח מאוד במרוקו. יש צורך להיות חלוצים בעבודה זו, ובכך שליובאוויטש תקים מוסד כזה - הם יראו דוגמא כדאית שאני בטוח שהאחרים יעתיקו…

לאחר הצגת רעיונות נוספים עבור ה”חדרים” בכפרים, ותוכניות למורים, הוא מסכם את הדו”ח שלו כדלקמן:

ליובאוויטש משתמשים מעל למיליון וחצי פרנק במרוקו כל חודש. על ידי צמצום פעילותם, על ידי ההתמקדות בעומק, בתכנית, ובתכנון מראש במקום להציל נשמות אבודות - הם יכולים לתרום חלק חשוב לחינוך הדתי במרוקו.

דו”ח זה דחף את הג’וינט לשיתוף פעולה מלא עם חב”ד, לתיקון התשתיות ולהרחיב את מוסדות חב”ד המרכזיים במדינה. אבל, סוגיית לימודי החול המשיך להיות סוגיה סבוכה בין חב”ד לבין הג’וינט עד שנת תשט”ז, כאשר הושג הסכם בין חב”ד לבין הג’וינט בנושא זה.

 

“דרך המיצוע” של הרבי

במכתב שכתב הרבי לשלוחו במרוקו, הרב שלמה מטוסוב, בכ”ה שבט תשי”ג, זמן קצר לאחר כתיבת הדו”ח המפורט הנ”ל, הרבי מציע “דרך המיצוע” בין העבודה בכפרים ובין החשיבות להכין מורים:

ג) בנוגע למה–שכתב על–דבר העבודה בכפרים ובעיירות הגדולות וכו’. הנה דעתי מכבר, שאף שיש לעבוד בהכפרים כי מצילים שם פשוט מטמיעה, אבל בכל–זאת נוגע ביותר לחנך מורים ומדריכים מבין המרוקנים גופא, ושלאידך גיסא יהיו גם–כן קשורים וברוח ליובאוויטש עד שיהיו טופח על–מנת להטפיח, ולכל היותר יצטרכו רק אפ פרישען זיך [= להתרענן] מזמן לזמן…

 

65 בתי ספר, 2,783 סטודנטים, 86 מורים

באותה תקופה, שלח הרב שלמה מטוסוב, שליח הרבי בקזבלנקה, תקציב מפורט של מערכת החינוך של חב”ד, ובה מנה את בתי הספר בכל כפר, את כמות התלמידים, ואת כמות הכסף שעולה לנהל את זה. המסמך הקצר הזה, בין שלושה עמודים, מציג את הצמיחה המדהימה של חב”ד בשנים הראשונות במרוקו.

במשך השנים הבאות המשיכו דיונים הלוך וחזור בין ארגון הג’וינט וחב”ד על גובה התמיכה, על מהירות ההתפתחות, וכו’, ועד לסוף שנות היו”ד שאז נקבעו הסכמים ברורים, והעבודה התנהלה לפי–ערך על מי מנוחות.

בפרקים הבאים נתמקד בפעולות שונות הקשורות לשליחות במרוקו. הפרק הבא יביא בפנינו את המהדורה המרוקאית של מבצע תפילין ומבצע מזוזה בשנות היו”ד המוקדמות! שהתחיל כרעיון של מורה מרוקאי וקיבל תמיכת הג’וינט.

Reader Comments

There are no comments for this journal entry. To create a new comment, use the form below.

PostPost a New Comment

Enter your information below to add a new comment.

My response is on my own website »
Author Email (optional):
Author URL (optional):
Post:
 
All HTML will be escaped. Hyperlinks will be created for URLs automatically.