Share

Search
BeisMoshiach.org
Web
תגים
ששים שנה לייסוד הרשת "עשה לך רב" ##910 #1000 #1001 #1002 #1003 #1004 #1005 #1006 #1007 #1008 #1009 #1010 #1012 #1013 #1014 #1015 #1016 #1017 #1018 #1019 #1020 #1021 #1022 #1023 #1024 #1025 #1026 #1027 #1028 #1029 #1030 #1031 #1032 #1033 #1034 #1035 #1036 #1037 #1038 #1039 #1040 #1041 #1042 #1043 #1044 #1045 #1046 #1048 #1049 #1050 #1051 #1052 #1053 #1054 #1055 #1056 #1057 #1058 #1059 #1060 #1061 #1062 #1063 #1064 #1065 #1066 #1067 #1068 #1069 #1070 #1071 #1072 #1073 #1074 #1075 #1076 #1077 #1078 #1079 #1080 #1081 #1082 #1083 #1084 #1085 #1089 #1090 #1091 #1092 #1093 #1094 #1095 #1096 #1097 #1098 #1099 #1100 #1101 #1102 #1103 #1104 #1106 #1107 #1108 #1109 #1110 #1111 #1112 #1113 #1114 #1115 #1116 #1117 #1118 #1119 #1120 #1121 #1122 #1124 #1125 #1126 #1128 #1129 #1130 #1136 #1137 #1138 #1139 #1140 #1141 #1144 #1146 #215 #380 #825 #826 #827 #828 #829 #830 #831 #832 #833 #834 #835 #836 #837 #838 #839 #840 #841 #842 #843 #844 #845 #846 #847 #848 #849 #850 #851 #852 #853 #854 #855 #856 #857 #858 #859 #860 #861 #862 #863 #864 #865 #866 #867 #868 #869 #870 #871 #872 #873 #874 #875 #876 #877 #878 #879 #880 #881 #882 #883 #884 #885 #886 #887 #888 #889 #890 #891 #892 #893 #894 #895 #896 #897 #898 #899 #9 #90 #900 #901 #902 #903 #904 #905 #906 #907 #908 #909 #910 #911 #912 #913 #914 #915 #916 #917 #918 #919 #920 #921 #922 #923 #924 #925 #926 #927 #928 #929 #930 #931 #932 #933 #934 #935 #936 #937 #938 #939 #940 #941 #942 #943 #944 #945 #946 #947 #948 #950 #951 #952 #953 #954 #955 #956 #957 #958 #959 #960 #961 #962 #964 #966 #967 #968 #969 #970 #971 #973 #974 #976 #977 #978 #979 #980 #981 #982 #983 #984 #985 #986 #988 #989 #99 #990 #991 #992 #993 #994 #995 #996 #997 #998 #999 100 שנה למלחמת עולם הראשונה 120 שנה להתייסדות ישיבת תומכי תמימים 770 974 א' כסלו אבלות אגרות קודש אגרות קודש בפרסום ראשון אגרות קודש מתורגמות בפרסום ראשון אגרות תשל"ח אדמו"ר הזקן אדמו"ר הריי"צ אדר אהבת ישראל אוסטרליה אוצרות גנוזים אורות התניא בכלים דתיקון אורחים אחר מיטתו של הרב אחרוןחביב איטליה אייר איך ללמד חסידות לקהל הרחב אימון אישי אימון אישי אימוץ אירופה אירן אלול אליהו אמונה אמור אנ"שליחות אסירי ציון אסירים אפית מצות אקטואליה חב"דית ארגנטינה ארה"ב ארץ ישראל ב' איר ב' ניסן בא באור החסידות באר שבע בבא סאלי בדידי הווה עובדא בדפוס בהעלותך בהר–בחוקותי בוא נתוועד על זה בטחון בין המצרים ביקור חולים בית ספר למלאכה בית רבקה בלק במדבר במלאת מאה שנים לפרוץ מלחמת העולם הראשונה בני נח בעל שם טוב בעלז בעקבות הנבואה בראי העתונות ברוסיה הקומוניסטית ברזיל בריאות ברית מילה ברכת כהנים בר-מצווה ברסלב בשבילי ההיסטוריה בשליחות המלך בשם אומרם ג' השבועות ג' תמוז גאולה ומשיח גדולי ישראל גוש קטיף גיוס לצבא גיור גיל השידוכים גלגולה של נשמה גליון 1000 גליל גמילות חסדים גן ישראל גני ילדים דבר המערכת דבר מלכות דולרים דידן נצח דמות חסידית ה' אייר ה' טבת הבבא סאלי הבעל שם טוב הגות וואך הדפסת התניא ההתוועדות ב-770 הודו היסטוריה חב"דית היסטוריה חסידית היסטוריה מזווית חב"דית הכותל הכנסת אורחים הלכה המזכיר המקדש וכליו הפצת המעיינות הפרשה החסידית הצלת פליטי השואה הקהל הרב אברהם חיים נאה הרב חדקוב הרבי הרבי הריי"צ הרבי הרש"ב הרבי והאמן הרצלי'ה השואה השליחות לכיבוש אוסטרליה התוועדות‭ ‬חסידותית התקשרות התקשרות בצפון אפריקה התשובה ז' אדר זיו הפרשה זיכרון להולכים זיכרונות מבית אדמו"ר מהורש"ב זכרונות הרב סעדיה מעטוף ע"ה זכרונות חסידיים ח"י אלול חברון חג המו"צים חג סוכות חג שבועות חדש בעולם התורני חדשות חוזרים לישיבה חוני חופשה חטא המרגלים חיים חסידיים חיים של שליחות חיים של שליחות חינוך חירות חלֹוֹם חייו חמשה עשר באב חנוכה חסד חקת חשבון נפש חת"ת חתונה ט' אדר ט' כסלו ט"ו אלול ט"ו באב ט"ו בסיוון ט"ו בשבט טור אורח טור‭ ‬אישי טור למחשבה טורקיה טכנולוגיה בשירות הגאולה י' טבת י' שבט י"א ניסן י"ב תמוז י"ג אלול י"ג ניסן י"ט כסלו י"ט כסלו / מאמר בפירסום ראשון יד לאחים יובל לקבוצה יום הולדת יום ירושלים יום כיפור יומן המאסר יומן טוביה זילברשטרום. יומנו של תמים ב-770 יוסף י'ז תמוז יחידות אצל הרבי ילדי ישראל ימי בראשית ימים נוראים ימים נראים יפן יציאת מצרים ירושלים ישראל ארי'ה לייב כ‭' ‬מנחם‭ ‬אב‭ / ‬יום‭ ‬ההילולא כ' מנחם-אב כ' מרחשון כ"ב שבט כ"ד טבת כ"ד טבת כ"ז אדר כ"ז אדר / הגות וואָך כ"ח ניסן כ"ח סיון כ"ף במר-חשוון כוס של ברכה כותבים למערכת כינוס שלוחים כסלו כפר חבד כפר יונה כשרות כתבי יד בפרסום ראשון ל"ג בעומר ל"ג בעומר / בדידי הווה עובדא ל"ג בעומר / סקירה ל"ג בעומר / פתגמים ל"ג בעומר / שולחן-החג לדמותו של חסיד לדמותו של שליח לומדים ובונים מקדש לחיות עם הזמן - בעניני הגאולה ליל הסדר אצל הרבי ליל סדר ליל סדר לימוד חסידות לקהל הרחב לימוד רמב"ם לימוד תורה ליקוי חמה לכתחילה אריבער לקראת ג' תמוז לקראת י' שבט לקראת י"א ניסן לקראת כינוס השלוחים לקראת תשרי לשלום בית מאה שנה למלחמת עולם הראשונה מאוצר המלך מאחורי הקלעים מאמר הגות מבט אישי מבט חסדי מבצע הקהל מבצע יום הולדת מבצע מזוזה מבצע משיח מבצע נש"ק מבצע תפילין מבצעים מבצעים מדור הניגון מדין מדע מדקדקים בדבר מלכות מה אומר הרבי מהורש"ב מהר"ש מואב מופתים בשליחות מזווית חסידית מחיי התמימים מחנה קיץ מחשבה חסידית מיהו יהודי מכות מצרים מלחמת המפרץ מלחמת יום כיפור מלחמת לבנון מלחמת ששת הימים ממשיח וגאולה מנורה מנחם-אב מערת המכפלה מפגש איש מפי חסידים מפי כתבם מצוייני צה"ל מקווה מקסיקו מרבין בשמחה מרוקו מרחשון משה רבינו משולחן ההלכה משיח אין גאזעטן משיח בפרשה משיח וגאולה משיח וגאולה משיח וגאולה \ ודע מה שתשיב משיח וגאולה בעשרת המבצעים משפיע משקיעים בחינוך מתוועדים בדבר מלכות נזכרים ונעשים ניגון ניסן נס בצפת נקודת מלכות נשיא נשים סדר ניגונים סיון סיפור סיפור‭ ‬ולקחו סיפור‭ ‬חיים סיפור‭ ‬חיים סיפור לפורים סיפור מבצעים סיפורי מופת סיפורים ופתגמים סיפורים קצרים סכנת האינטרנט סכנת האינטרנט סליחות סעודת מלווה מלכה ספירת העומר ספר תורה ספרד סקירה עוורים עמלק ערי מקלט עשר שנים לגירוש עשרה בטבת פאה נכרית פדיון הבן פולטבה פורים פורים–קטן פטרבורג פינחס פסח פסח שני פעילות פעילות חב"דית פפרשת אמור פרה אדומה פרוייקט מיוחד | חי וקיים פרופיל חסידי פרשת אחרי-מות פרשת אמור פרשת בא פרשת בהר פרשת בחוקותי פרשת בלק פרשת במדבר פרשת בשלח פרשת דברים פרשת דרכים פרשת החודש פרשת וארא פרשת ואתחנן פרשת ויגש פרשת ויחי פרשת ויצא פרשת ויקהל פרשת ויקרא פרשת וירא פרשת וישב פרשת וישלח פרשת חוקת פרשת חיי שרה פרשת יתרו פרשת כי-תבוא פרשת כי-תצא פרשת כי-תשא פרשת לך-לך פרשת מטות פרשת מסעי פרשת מצורע פרשת מקץ פרשת משפטים פרשת נח פרשת נצבים פרשת נשא פרשת עקב פרשת פקודי פרשת צו פרשת קדושים פרשת קורח פרשת ראה פרשת שופטים פרשת שלח פרשת שמות פרשת שמיני פרשת תולדות פרשת תזריע פרשת תזריע-מצורע פרשת תצווה פרשת תרומה פתח תקוה צבאות השם צדקה צה"ל צו צוק איתן ציפייה לגאולה ציצית צמח צדק צפון אפריקה צפת צרפת קאמפ קידוש קידוש לבנה קנאת אחים קרבנות קרבנות הנשיאים קרח קרית גת קרן מחנה ישראל קשרים עם הרבי ר' עזריאל זעליג סלונים ראיון ראש השנה ראשון לציון רב לוי יצחק רב שיח רבי רבי זוסיא מאניפולי רבי רי"יץ רבי רש"ב רבנים רבנית חיה מושקא רבנית חנה רדיו רובשקין רוסיה רחל אמנו רמב"ם רפואה רש"ג רשב"י ש שבועון שהוא שליח שבועות שבת שבת בראשית שבת הגדול שבת חזון שו"ת חינוך שואת אירופה שולחן-השבת שופר שידוך שיעור תניא - חוצה יבשות ונשמות שלום בית שלֹח שליחות שליחות בצל הסכנה שלימות הארץ שלימות הארץ שמחה שמחות בית השואבה שמחת תורה שמחת תורה בליובאוויטש שמיטה שמירת הלשון שנה מעוברת שצעדרין שקלים תומכי תמימים תורה והוראה תורת המלך תימן תל אביב תלמוד תמוז תמונות מספרות תניא תעניות תפילה תשובה תשעה באב תשרי תשרי אצל הרבי
Visitor Feed
Wednesday
Jan132016

בשליחות אדמו"ר הריי"צ: איסוף ושימור ניגוני חב"ד

עד כמה אפשרי להכניס ניגון לתוך תווים? מדוע דווקא בדור השישי קם הצורך בתווים של ניגונים? איזה חסיד בליובאוויטש כתב תווים? סקירה על תולדות ספר הניגונים * מאת הרה”ת לב לייבמן, מכון ‘נגינה לאור החסידות

שבעה דורות של נשיאי חב”ד, הם גם שבעה דורות של ניגוני חב”ד. מדור לדור, במקביל לחסידים, היו מתווספים לעדת חב”ד גם ניגונים.

בדורות הראשונים לתולדות החסידות, לא מצינו מישהו מן החסידים שיעסוק בהעלאתם של הניגונים על הכתב. אף מחברי הניגונים בעצמם, כנראה לא טרחו לרשום את פרי יצירתם בתוי נגינה, לא עבור בני דורם ולא לזכרון לדורות הבאים. הניגונים עברו כ”תורה שבעל פה” בלבד, בקבלה ומסורה מדור לדור.

כיוון שתקפו הצרות והחסידים נפוצו על פני יבשות שונות בקצוי תבל, שוב אין בית מדרש אחד כבליובאוויטש אליו נוהרים כולם, נסתמו הדרכים מפני הגייסות, אי אפשר עוד לשמור על הניגונים בהעברה מפה לאזן, סכנת הכחדה מרחפת על האוצר הנפלא. כדי שלא תשתכח מסורת הניגונים מישראל ואף מהחסידים עצמם, עת לעשות לה’ ולחקוק את הניגונים בעט ברזל, והרי נודעת בשערי החסידות גודל הזהירות והקפדנות על דיוק בניגונים, במיוחד בניגונים מכוונים.

כך היה כאשר ר’ יחיאל הלפרין, בעל מנגן וחזן שזכה להדרכה בחזנות מפי כ”ק אדמו”ר הרש”ב, בימי צעירותו בליובאוויטש, רשם לעצמו כמה ניגונים בתוים על גבי הנייר. כאשר ראה זאת החסיד הזקן ר’ לייב הופמן, מחסידי אדמו”ר מהר”ש, שהיה בעצמו בעל מנגן, לקח וקרע את הנייר. מאז היה ירא ר’ יחיאל לרשום לעצמו כי אם רק את השורה הראשונה של כל ניגון לזכרון.

אולם כעבור עשרות שנים קיבל הוראה מפורשת מאדמו”ר הריי”צ לרשום את כל התווים. היה זה לאחר שהחסיד ר’ שאול דוב זיסלין כתב לאדמו”ר הריי”צ (חול המועד סוכות תרצ”ו), כי קורה פעמים רבות שחסידים לא יודעים לסיים ניגון, ולעתים אפילו לא יודעים להתחיל ניגון כמו שצריך: ”..צר לי בראותי אנ”ש יחיו במסיבתם מתחילים [ניגון] ואין מי יגמור, או שגם להתחיל לא ידעו, ורק מן האמצע מעט מנגנים, וח”ו אם לא יוצלו כעת ממנו ח”ו - אין להם מי שידע אותם”. כאן הוא מספר על בעל המנגן ר’ יחיאל גלפרין שבזכרונו שמורים מאות ניגונים והוא יודע להעלותם על הכתב: “..ואמר לי ר’ יחיאל גאלפרין נ”י כי אם היה לו רשות מרבינו י”נ היה מקיים בקשתי לרשמם כולם [ולא ההתחלות בלבד. - ל.ל.], ואם לא לפרסמם עכ”פ אם היו תחת ידי היו ניצולים מאבדון ח”ו”.

ואכן, בתחילה נשלחו אל הרבי - על פי בקשתו - תוים שערך ר’ יחיאל הלפרין הנזכר, שידע מעל מאתיים ניגונים, אך הכלל “כל ההתחלות קשות” לא פסח גם על תכנית זו. התווים נתקבלו חיש מהר, אך כנראה רישומם היה בלתי מקצועי כל צרכו, וגם מפני תנאי אותם זמנים - היה רשום על נייר לא כל כך קריא, כפי שעולה לכאורה מתגובת הרבי (כ”ה תשרי תרצ”ו): “ידיד נפשי וו”ח אי”א ר’ יחיאל שי’ שלח לי ע”פ בקשתי איזה ניגונים, אבל יודעי נגן פה לא יכלו לקרא אותם”.

לר’ יחיאל עצמו כותב הרבי: “דבר הניגונים הנה הנשלח נתקבל בשלימות, אבל דא עקא כי אי אפשר לקרא את הכתב. המומחים בנאטין דשיר [בתוים לשירה בפה] אומרים אשר אפשר [= אולי] זה נאטין דכלי זמר, והמומחים בנאטין דכלי זמר אומרים אפשר זה נאטין דשיר [בפה], ומאד הנני מצטער על זה”.

אך הרבי לא מתייאש ופונה אליו מיד בבקשה מחודשת: “ואם אפשר הנני מבקשו לקנות נייר טוב ולעשות שרטוט מסודר, ואפשר אשר במחנו יש מי שהוא יכול לכתוב נאטין [תוים], אז הייתי מבקשו אשר הוא יכתוב תחת השגחתו”.

ביני לביני, כעבור מספר חודשים הבעיה נפתרה, כפי שכותב כ”ק אדמו”ר הריי”צ: “תוי הזמרה שהיו מונחים כמה חודשים באין פותרם, הנה זה לא כבר נפתרו ע”י החזן הראשי שי’ וכבר התלמידים שי’ מנגנים אות[ם] והיה לקורת רוח”.

מכל זה נראה עד כמה חשוב היה בעיני אדמו”ר הריי”צ לא רק נושא הניגונים הנידון לרוב בשיחותיו הק’, אלא גם שימור אוצר ניגוני חב”ד ככל היכולת, ונתינת האפשרות לנגן ניגונים מתוך התווים - לכל קוראי התווים, הן לשירה בפה והן לנגינה בכלי.

 

הפצת המעיינות דרך הניגונים

מלבד סיבת השכחה שבגינה ביקש הרבי הריי”צ לשמר את הניגונים על ידי כתיבת התווים, הייתה סיבה נוספת - שכן כבר הגיעה העת, אשר תורת החסידות צריכה לצאת מבית ה’ שבליובאוויטש ולהתפשט עד לכל שכבות שבעם ישראל. במטרה להפיץ את אוצר הניגונים הנפלא חוצה, לכלל ישראל, נחוץ לתרגמם - עד כמה שניתן - לשפת המוסיקה המקובלת בעולם כיום.

מלאכת איסוף התווים החלה בשנת תרצ”ו, 20 שנה אחרי שגלו מליובאוויטש שבליובאוויטש, ושמונה שנים לפני שהרבי הריי”צ ייסד באופן רשמי את חברת ניח”ח.

במקביל לפנייתו אל ר’ יחיאל גלפרין, פנה הרבי הריי”צ גם אל ר’ משה ינובסקי מחרסון בענין הניגונים, ובו מביע את שאיפתו: “מה אדיר חפצי לקבצם ולכותבם בספר”.

והרבי ממשיך ומפרט - מי הוא הראוי למלאכה זו? “הנני חושב אשר מי שהוא בעל כשרון, יודע פרק בשיר ואומן טוב במלאכת כתיבת תוי–נגינה, וחוש שומע ומקשיב, הי’ יכול בעהשי”ת לקבץ את הניגונים הנ”ל ולכותבם בספר ויהי’ השרטוט מדוייק וכתיבת התוים ברור, ועל כל ניגון יהי’ רשום שמו, ואם הוא ניגון עם תיבות - אזי גם התיבות מסודרים תחת התוים”.

כהוראה למעשה, הרבי מבקשו להתדבר בדבר איסוף הניגונים ורישומם עם כל “יודעי פרק בשיר, וגם לבא בכתובים עם מי שנדרש לחקור אחרי ניגונים …”, לדוגמא - עם הבעל מנגן ר’ משה חריטונוב שו”ב בחרסון, בן עירו של ר’ משה ינובסקי הנ”ל.

המלאכה נשאה פרי, ואט אט החלו להגיע אל הרבי רישומי תווים חדשים ממקומות שונים. כדוגמא הרי לפנינו אישור קצר של הרבי מאותה שנה, לא נודע למי: “הניגונים נתקבלו ומנגנים אותם”.

על מנת לקדם ולהגדיל עוד את מלאכת אסיפת הניגונים, מבקש אדמו”ר הריי”צ ממערכת ‘התמים’ בחודש מר–חשון תרח”ץ, לפנות במכתב לכל אלו שזכו להיות מקבוצת המנגנים בישיבה בליובאויטש - המפוזרים עתה במדינות שונות, בארץ הקודש ברוסיה באנגליה ועוד - עם בקשה הבאה: “למצוא מי שיכול לכתוב תוי נגינה בטוב ובדיוק, ולנגן לפניו את הנגונים, והוא יכתבם . . בכתיבה תמה, כי יהיה ברור להקורא”.

הצעד הסופי לשיכלול מטרה זו היה כאשר כ”ק אדמו”ר הריי”צ ייסד את חברת ניח”ח (בשנת תש”ד, בברוקלין), אשר מטרתה הראשונה היא “לאסוף את נגוני חב”ד הישנים, לנקותם מהשגיאות בעזרת תלמידי התמימים הקשישים שלמדו בליובאויטש, ולכתבם בתוי נגינה על ידי מומחה לדבר עפ”י ועד מבקר, ולסדרם לדפוס”.

קרוב לעשור שנים ארכה מלאכת האיסוף והכתיבה מראשיתה, וכמה שנים נוספות התעכבה ההדפסה, עד שסוף סוף יכלו לברך על המוגמר - “ספר הניגונים” כרך ראשון, אשר כלל 175 ניגונים, לערך בחודש כסלו שנת תש”ט.

זמן קצר לאחר מכן, באגרת מא’ אדר תש”ט הממוענת אל “המוסד ניחו”ח”, כותב אדמו”ר הריי”צ על הצעתם להמשך העבודה על החלקים הבאים של ספר הניגונים בעידוד מודגש: “במענה על כתבם אודות המשכת סידור ניגוני חב”ד ולהכינם לדפוס כבחלק הראשון עם ביאורים וסדר קבלתם, - נכון במאד”.

בינתיים אדמו”ר הריי”צ נתבקש בישיבה של מעלה, כך שהוראתו זו הפכה לכעין אחת מצוואתיו אל הדור הבא. בכל אופן, מלאכת האיסוף לכרך הבא של ספר הניגונים נתחדשה שוב על פי דרישתו והוראתו של הרבי מה”מ.

Reader Comments

There are no comments for this journal entry. To create a new comment, use the form below.

PostPost a New Comment

Enter your information below to add a new comment.

My response is on my own website »
Author Email (optional):
Author URL (optional):
Post:
 
All HTML will be escaped. Hyperlinks will be created for URLs automatically.