Share

Search
BeisMoshiach.org
Web
תגים
ששים שנה לייסוד הרשת "עשה לך רב" ##910 #1000 #1001 #1002 #1003 #1004 #1005 #1006 #1007 #1008 #1009 #1010 #1012 #1013 #1014 #1015 #1016 #1017 #1018 #1019 #1020 #1021 #1022 #1023 #1024 #1025 #1026 #1027 #1028 #1029 #1030 #1031 #1032 #1033 #1034 #1035 #1036 #1037 #1038 #1039 #1040 #1041 #1042 #1043 #1044 #1045 #1046 #1048 #1049 #1050 #1051 #1052 #1053 #1054 #1055 #1056 #1057 #1058 #1059 #1060 #1061 #1062 #1063 #1064 #1065 #1066 #1067 #1068 #1069 #1070 #1071 #1072 #1073 #1074 #1075 #1076 #1077 #1078 #1079 #1080 #1081 #1082 #1083 #1084 #1085 #1089 #1090 #1091 #1092 #1093 #1094 #1095 #1096 #1097 #1098 #1099 #1100 #1101 #1102 #1103 #1104 #1106 #1107 #1108 #1109 #1110 #1111 #1112 #1113 #1114 #1115 #1116 #1117 #1118 #1119 #1120 #1121 #1122 #1124 #1125 #1126 #1128 #1129 #1130 #1136 #1137 #1138 #1139 #1140 #1141 #1144 #1146 #215 #380 #825 #826 #827 #828 #829 #830 #831 #832 #833 #834 #835 #836 #837 #838 #839 #840 #841 #842 #843 #844 #845 #846 #847 #848 #849 #850 #851 #852 #853 #854 #855 #856 #857 #858 #859 #860 #861 #862 #863 #864 #865 #866 #867 #868 #869 #870 #871 #872 #873 #874 #875 #876 #877 #878 #879 #880 #881 #882 #883 #884 #885 #886 #887 #888 #889 #890 #891 #892 #893 #894 #895 #896 #897 #898 #899 #9 #90 #900 #901 #902 #903 #904 #905 #906 #907 #908 #909 #910 #911 #912 #913 #914 #915 #916 #917 #918 #919 #920 #921 #922 #923 #924 #925 #926 #927 #928 #929 #930 #931 #932 #933 #934 #935 #936 #937 #938 #939 #940 #941 #942 #943 #944 #945 #946 #947 #948 #950 #951 #952 #953 #954 #955 #956 #957 #958 #959 #960 #961 #962 #964 #966 #967 #968 #969 #970 #971 #973 #974 #976 #977 #978 #979 #980 #981 #982 #983 #984 #985 #986 #988 #989 #99 #990 #991 #992 #993 #994 #995 #996 #997 #998 #999 100 שנה למלחמת עולם הראשונה 120 שנה להתייסדות ישיבת תומכי תמימים 770 974 א' כסלו אבלות אגרות קודש אגרות קודש בפרסום ראשון אגרות קודש מתורגמות בפרסום ראשון אגרות תשל"ח אדמו"ר הזקן אדמו"ר הריי"צ אדר אהבת ישראל אוסטרליה אוצרות גנוזים אורות התניא בכלים דתיקון אורחים אחר מיטתו של הרב אחרוןחביב איטליה אייר איך ללמד חסידות לקהל הרחב אימון אישי אימון אישי אימוץ אירופה אירן אלול אליהו אמונה אמור אנ"שליחות אסירי ציון אסירים אפית מצות אקטואליה חב"דית ארגנטינה ארה"ב ארץ ישראל ב' איר ב' ניסן בא באור החסידות באר שבע בבא סאלי בדידי הווה עובדא בדפוס בהעלותך בהר–בחוקותי בוא נתוועד על זה בטחון בין המצרים ביקור חולים בית ספר למלאכה בית רבקה בלק במדבר במלאת מאה שנים לפרוץ מלחמת העולם הראשונה בני נח בעל שם טוב בעלז בעקבות הנבואה בראי העתונות ברוסיה הקומוניסטית ברזיל בריאות ברית מילה ברכת כהנים בר-מצווה ברסלב בשבילי ההיסטוריה בשליחות המלך בשם אומרם ג' השבועות ג' תמוז גאולה ומשיח גדולי ישראל גוש קטיף גיוס לצבא גיור גיל השידוכים גלגולה של נשמה גליון 1000 גליל גמילות חסדים גן ישראל גני ילדים דבר המערכת דבר מלכות דולרים דידן נצח דמות חסידית ה' אייר ה' טבת הבבא סאלי הבעל שם טוב הגות וואך הדפסת התניא ההתוועדות ב-770 הודו היסטוריה חב"דית היסטוריה חסידית היסטוריה מזווית חב"דית הכותל הכנסת אורחים הלכה המזכיר המקדש וכליו הפצת המעיינות הפרשה החסידית הצלת פליטי השואה הקהל הרב אברהם חיים נאה הרב חדקוב הרבי הרבי הריי"צ הרבי הרש"ב הרבי והאמן הרצלי'ה השואה השליחות לכיבוש אוסטרליה התוועדות‭ ‬חסידותית התקשרות התקשרות בצפון אפריקה התשובה ז' אדר זיו הפרשה זיכרון להולכים זיכרונות מבית אדמו"ר מהורש"ב זכרונות הרב סעדיה מעטוף ע"ה זכרונות חסידיים ח"י אלול חברון חג המו"צים חג סוכות חג שבועות חדש בעולם התורני חדשות חוזרים לישיבה חוני חופשה חטא המרגלים חיים חסידיים חיים של שליחות חיים של שליחות חינוך חירות חלֹוֹם חייו חמשה עשר באב חנוכה חסד חקת חשבון נפש חת"ת חתונה ט' אדר ט' כסלו ט"ו אלול ט"ו באב ט"ו בסיוון ט"ו בשבט טור אורח טור‭ ‬אישי טור למחשבה טורקיה טכנולוגיה בשירות הגאולה י' טבת י' שבט י"א ניסן י"ב תמוז י"ג אלול י"ג ניסן י"ט כסלו י"ט כסלו / מאמר בפירסום ראשון יד לאחים יובל לקבוצה יום הולדת יום ירושלים יום כיפור יומן המאסר יומן טוביה זילברשטרום. יומנו של תמים ב-770 יוסף י'ז תמוז יחידות אצל הרבי ילדי ישראל ימי בראשית ימים נוראים ימים נראים יפן יציאת מצרים ירושלים ישראל ארי'ה לייב כ‭' ‬מנחם‭ ‬אב‭ / ‬יום‭ ‬ההילולא כ' מנחם-אב כ' מרחשון כ"ב שבט כ"ד טבת כ"ד טבת כ"ז אדר כ"ז אדר / הגות וואָך כ"ח ניסן כ"ח סיון כ"ף במר-חשוון כוס של ברכה כותבים למערכת כינוס שלוחים כסלו כפר חבד כפר יונה כשרות כתבי יד בפרסום ראשון ל"ג בעומר ל"ג בעומר / בדידי הווה עובדא ל"ג בעומר / סקירה ל"ג בעומר / פתגמים ל"ג בעומר / שולחן-החג לדמותו של חסיד לדמותו של שליח לומדים ובונים מקדש לחיות עם הזמן - בעניני הגאולה ליל הסדר אצל הרבי ליל סדר ליל סדר לימוד חסידות לקהל הרחב לימוד רמב"ם לימוד תורה ליקוי חמה לכתחילה אריבער לקראת ג' תמוז לקראת י' שבט לקראת י"א ניסן לקראת כינוס השלוחים לקראת תשרי לשלום בית מאה שנה למלחמת עולם הראשונה מאוצר המלך מאחורי הקלעים מאמר הגות מבט אישי מבט חסדי מבצע הקהל מבצע יום הולדת מבצע מזוזה מבצע משיח מבצע נש"ק מבצע תפילין מבצעים מבצעים מדור הניגון מדין מדע מדקדקים בדבר מלכות מה אומר הרבי מהורש"ב מהר"ש מואב מופתים בשליחות מזווית חסידית מחיי התמימים מחנה קיץ מחשבה חסידית מיהו יהודי מכות מצרים מלחמת המפרץ מלחמת יום כיפור מלחמת לבנון מלחמת ששת הימים ממשיח וגאולה מנורה מנחם-אב מערת המכפלה מפגש איש מפי חסידים מפי כתבם מצוייני צה"ל מקווה מקסיקו מרבין בשמחה מרוקו מרחשון משה רבינו משולחן ההלכה משיח אין גאזעטן משיח בפרשה משיח וגאולה משיח וגאולה משיח וגאולה \ ודע מה שתשיב משיח וגאולה בעשרת המבצעים משפיע משקיעים בחינוך מתוועדים בדבר מלכות נזכרים ונעשים ניגון ניסן נס בצפת נקודת מלכות נשיא נשים סדר ניגונים סיון סיפור סיפור‭ ‬ולקחו סיפור‭ ‬חיים סיפור‭ ‬חיים סיפור לפורים סיפור מבצעים סיפורי מופת סיפורים ופתגמים סיפורים קצרים סכנת האינטרנט סכנת האינטרנט סליחות סעודת מלווה מלכה ספירת העומר ספר תורה ספרד סקירה עוורים עמלק ערי מקלט עשר שנים לגירוש עשרה בטבת פאה נכרית פדיון הבן פולטבה פורים פורים–קטן פטרבורג פינחס פסח פסח שני פעילות פעילות חב"דית פפרשת אמור פרה אדומה פרוייקט מיוחד | חי וקיים פרופיל חסידי פרשת אחרי-מות פרשת אמור פרשת בא פרשת בהר פרשת בחוקותי פרשת בלק פרשת במדבר פרשת בשלח פרשת דברים פרשת דרכים פרשת החודש פרשת וארא פרשת ואתחנן פרשת ויגש פרשת ויחי פרשת ויצא פרשת ויקהל פרשת ויקרא פרשת וירא פרשת וישב פרשת וישלח פרשת חוקת פרשת חיי שרה פרשת יתרו פרשת כי-תבוא פרשת כי-תצא פרשת כי-תשא פרשת לך-לך פרשת מטות פרשת מסעי פרשת מצורע פרשת מקץ פרשת משפטים פרשת נח פרשת נצבים פרשת נשא פרשת עקב פרשת פקודי פרשת צו פרשת קדושים פרשת קורח פרשת ראה פרשת שופטים פרשת שלח פרשת שמות פרשת שמיני פרשת תולדות פרשת תזריע פרשת תזריע-מצורע פרשת תצווה פרשת תרומה פתח תקוה צבאות השם צדקה צה"ל צו צוק איתן ציפייה לגאולה ציצית צמח צדק צפון אפריקה צפת צרפת קאמפ קידוש קידוש לבנה קנאת אחים קרבנות קרבנות הנשיאים קרח קרית גת קרן מחנה ישראל קשרים עם הרבי ר' עזריאל זעליג סלונים ראיון ראש השנה ראשון לציון רב לוי יצחק רב שיח רבי רבי זוסיא מאניפולי רבי רי"יץ רבי רש"ב רבנים רבנית חיה מושקא רבנית חנה רדיו רובשקין רוסיה רחל אמנו רמב"ם רפואה רש"ג רשב"י ש שבועון שהוא שליח שבועות שבת שבת בראשית שבת הגדול שבת חזון שו"ת חינוך שואת אירופה שולחן-השבת שופר שידוך שיעור תניא - חוצה יבשות ונשמות שלום בית שלֹח שליחות שליחות בצל הסכנה שלימות הארץ שלימות הארץ שמחה שמחות בית השואבה שמחת תורה שמחת תורה בליובאוויטש שמיטה שמירת הלשון שנה מעוברת שצעדרין שקלים תומכי תמימים תורה והוראה תורת המלך תימן תל אביב תלמוד תמוז תמונות מספרות תניא תעניות תפילה תשובה תשעה באב תשרי תשרי אצל הרבי
Visitor Feed
Thursday
Sep242015

כך החלו שמחות בית השואבה ברחובה של עיר

כשהגענו לפינת רחוב מונטגומרי, שם, ללא תכנון מוקדם ובלי לדעת למה ומדוע, הפכו חבית, ור’ זושא עלה עליה כשהוא מלהיב את השירה והריקודים ואנחנו רוקדים סביבו. רקדנו כשעה–שעתיים ובזה נגמר הענין לאותו ערב, כשחלק מהקהל עדיין מסופק אם אכן זה מה שהרבי התכוון, פשוט לצאת לרחוב ולרקוד • ‘לחיים’, התוועדות חסידית של שמחה לכבוד ‘זמן שמחתנו’

להיות קרובים לרבי

לקראת ימי חג הסוכות של “שנת הקהל” הבאה עלינו לטובה, אנסה להעלות קצת זיכרונות מתשרי של “שנת הקהל” תשמ”א, אז זכיתי להיות אצל הרבי בסיום שנת ה”קבוצה” שלי.

בכלל, השתדלנו תמיד, תלמידי ה’קבוצה’ מארץ הקודש, להיות נוכחים בכל התפילות ובכל פעם שאפשר להיות עם הרבי שליט”א מלך המשיח. זכורני שבשבתות החורף הרבי התפלל את תפילת קבלת שבת עם הקהל בזאל למטה זמן קצר אחרי כניסת השבת, ואילו בישיבה התקיים סדר חסידות עד השעה שמונה ורק אחר כך התפללו ערבית. נכנסנו, כמה חברים מה’קבוצה’ למשפיע ר’ דוד רסקין ו”נפשי בשאלתי” שייתנו לנו רשות להתפלל עם הרבי. לא שמישהו היה שם לב ושואל משהו אם היינו עושים זאת, אבל לא רצינו להתפלל עם הרבי ללא רשות הנהלת הישיבה. הבטחנו שנשלים את הזמן ונלמד עוד אחרי הסדר, ובלבד שתינתן לנו הרשות. הר”ד רסקין האריך להוכיח אותנו שרצון זה לא בא מהקדושה. הרבי מתפלל עם ה’בעלי בתים’ ואילו בחור ב’תומכי תמימים’ צריך לשמור על הסדר ולא להידחק למקום שאינו מקומו וכו’. אבל חזרנו והפצרנו, טענו שאתם נמצאים פה כל הזמן ואתם יכולים אולי להרשות לעצמכם לוותר פעם על תפילה עם הרבי. אבל אנחנו נמצאים כאן רק שנה אחת בה אנו זוכים לראות את הרבי, ואיננו יכולים לוותר על כך. בסופו של דבר קיבלנו רשות, לא לפני שהבהיר שזה לא מה שצריך להיות…

כמו כן השתדלנו תמיד להידחק לשורות הראשונות, קרוב לרבי בגשמיות ככל האפשר. אמנם המשפיעים — ר’ ניסן נעמנוב, ר’ דוד רסקין ועוד, ויבלח”ט המזכיר הרי”ל גרונר — התוועדו ודיברו תמיד על הפסוק “ראוני נערים נחבאו”, ואיך אפשר להעז לדחוק את הפנים המגושמות באופן כזה שעומדים קרוב לרבי ועלולים להיתקל במבטו הקדוש של הרבי וכו’. (סיפרו אפילו שר’ ניסן קיבל אישור על דיבורים אלו מהרבי שליט”א עצמו). ובכל זאת, לא היינו בעלי כח רב וגם לא בעלי תחבולות, וכמה וכמה פעמים “הוזזנו” רחוק מבלי לראות ולשמוע מאומה. דווקא בגלל זה השתדלנו בכל פעם שרק אפשר לעמוד קרוב לרבי, וברגעים שמותר (לא כשהרבי לא רוצה, כשצריך להסתכל בסידור וכדומה) — להסתכל עוד ועוד בפני הקודש.

לכבוש את הרחוב

בתשרי של ‘שנת הקהל’ תשמ”א נהיה דבר חדש בחצרות קדשנו: הרבי החל לומר שיחות בכל לילה מלילות חג הסוכות. עמדנו שם קרוב בתפילת ליל א’ של חג הסוכות. עד אז כמעט לא הייתה מציאות כזו שהרבי אומר שיחה מעל הסטנדר, שכן כמעט תמיד הרבי דיבר אל החסידים בעיקר בהתוועדויות ליד השולחן. בסוכות שלאחר שנת תש”ל, כאשר היו דחיפות עצומות בסוכה באמצע ההתוועדות עם הרבי, הודיע הרבי שיותר לא יתוועד בסוכה. כך שבסוכות לא ציפו כלל לשמוע את הרבי נושא דברים עד ליל שמחת תורה. (מלבד פעם אחת, ב’שנת הקהל’ תשל”ד, בעיצומה של מלחמת יום הכיפורים. או אז התוועד הרבי בשבת חול המועד סוכות בבית הכנסת ‘על יבש’, ללא אמירת ‘לחיים’ וללא טעימה כלשהי. והרבי דיבר אז על ה”ניבא ולא ידע מה ניבא”, שבקיץ תשל”ג ‘דחפו אותו מלמעלה’ להפעיל את ה”עוללים ויונקים” כדי “להשבית אויב ומתנקם”. ותבע בתוקף לבטל את כל הגזרות דווקא על ידי שמחה, שיהי’ “ומלאה הארץ פארבריינגעניש”.)

אחרי תפילת החג והכרזת הרבי שלש פעמים “גוט יום טוב”, הסתובב הרבי לפתע אל הקהל כשהוא נשען על הסטנדר, והחל לומר: “בזמן שבית המקדש היה קיים, הייתה שמחת בית השואבה מתחילה רק בלילה השני של סוכות. אולם בזמן הזה, מכיוון שאין לנו את כל התנאים שהיו צריכים בבית המקדש, הרי “קלקלתנו זוהי תקנתנו”, וצריכים להתחיל את שמחת בית השואבה כבר בלילה הראשון. שיתחילו את השמחה כאן בבית הכנסת. ואחר כך ילכו לסעוד את סעודת החג כל אחד בביתו ובסוכה שלו. ולאחר מכן ישובו לבית הכנסת, וימשיכו את הריקודים ביתר שאת וביתר עז גם ברשות הרבים, עד שגם הרחוב ישתתף בריקוד, “די גאס זאל מיטאנצען”.

הייתה זו שיחה קצרה, ואחריה הרבי יצא מבית הכנסת כשהוא מעודד את השירה.

אחרי שחזרו שוב ושוב על דברי הרבי, יצאו כולם בריקוד שנמשך שעה ארוכה, עד שהקהל התפזר לסעוד את סעודת החג איש איש בביתו ובסוכתו. אחרי הסעודה חזרו ל–770 והמשיכו לרקוד. המעגל גדל והלך. הכול זכרו שהרבי אמר לרקוד גם ברשות הרבים עד שגם הרחוב ירקוד. בתחילה הדבר היה נראה מוזר מאד — מה, הרבי באמת מתכוון פשוט לצאת החוצה, לרחוב? והיכן? אלא שאז הגיע הרגע בו פרץ הפרטיזן של הרבי, ר’ זושא ווילימובסקי, את המעגל, והתחיל להתקדם לדלת היציאה הצדדית של 770, הדלת שפנתה לרחוב קינגסטון (דלת זו כבר לא קיימת היום), כשאחריו יוצאים תוך כדי ריקוד, מהססים, חלק מאנ”ש והתמימים. כמדומני שהיה שם ר’ דוד נחשון, ר’ ישראל הלפרין (מהרצליה), ר’ זמרוני ציק ועוד, וחבריי הקרובים התמימים מה’קבוצה’: חיים שלמה דיסקין, זלמן לנדא, בצלאל קופצ’יק ועוד, אם אינני טועה לא היו שם יותר מעשרים–שלושים איש, כשר’ זושא פרטיזן צועד בראש. הת’ מנחם גרליצקי שומר על הסדר ודואג שילכו בשורה בסדר מסודר תוך כדי שירה וזמרה וריקוד.

ר’ זושא יצא לקינגסטון בריקוד כשכולם אחריו בלי לדעת למה ולאן. כשהגענו לפינת רחוב מונטגומרי, שם, ללא תכנון מוקדם ובלי לדעת למה ומדוע, הפכו חבית, ור’ זושא עלה עליה כשהוא מלהיב את השירה והריקודים ואנחנו רוקדים סביבו. רקדנו כשעה–שעתיים ובזה נגמר הענין לאותו ערב, כשחלק מהקהל עדיין מסופק אם אכן זה מה שהרבי התכוון, פשוט לצאת לרחוב ולרקוד.

למחרת כבר לא היה פשוט לעמוד בתפילה קרוב לרבי. כל המי ומי לא לקחו סיכון, שמא הרבי ידבר שוב. כולם הגיעו לתפילת ערבית של ליל החג השני ועמדו בשורות הראשונות קרוב לרבי.

אחרי התפילה שוב פתח הרבי בשיחת קודש, ואמר שעכשיו הוא הזמן שבמקדש היו מתחילים את שמחת בית השואבה, ולכן גם אצלנו, למרות שאתמול כבר התחילו בשמחת בית השואבה ורקדו כבר גם ברשות הרבים, באופן שגם הרחוב השתתף בריקוד (“די גאס האט מיטגעטאנצט”) — הרי בוודאי היום לא רק ימשיכו, אלא יעשו זאת באופן חדש לגמרי, כאילו זו התחלה חדשה.

כמובן שבאותו לילה התרבה והתגדל מעגל הרוקדים הן במספר והן בזמן הריקודים. יותר ויותר ראו שהרבי אכן מתכוון בדיוק למה שהוא אומר… השמחה נמשכה באותו מקום, קינגסטון פינת מונטגומרי, היכן שהיא נמשכת בכל התוקף עד היום הזה.

בלילה השלישי שוב דיבר הרבי, ואמר: היות ועכשיו אפשר להשתמש גם באמצעים שאי אפשר להשתמש בהם בשבת ובחג, בוודאי ינצלו גם זאת להגביר את השמחה. בוודאי יזמינו גם אורחים ממקומות אחרים, וכן ייסעו למקומות אחרים להביא את השמחה לכל מקום.

מאז הפך הדבר לדבר קבוע מידי שנה בשנה, שהמלך עומד במועד בחג הסוכות על בימה של עץ שהיו עושין בעזרה ומעורר כל הזמן לרקוד בפועל דווקא וברגליים דווקא וללא הפסקה עוד ועוד. במשך הזמן התארכו השיחות מאד והפכו להתוועדויות בנושאים רבים.

בשנת תשמ”ח נמשכו השיחות זמן רב — כשכל הזמן מדגיש הרבי שהעיקר הוא לא אריכות הדיבור, אלא הריקוד כפשוטו ברגליים, ברשות הרבים, ובאופן “אז די גאס זאל מיטאנצען”. זכורה לי במיוחד אותה התבטאות נפלאה באחת מלילות סוכות תשמ”ח, כשהרבי מתאר את היצר הרע שבא לאדם ואומר לו: ‘די. כבר רקדת מספיק. כבר כואבות לך הרגליים מרוב ריקוד והידיים מרוב מחיאות הכפיים. לך לישון. מחר יש יום. צריך ללמוד. צריך להתפלל. צריך לברך על הלולב והאתרוג. צריך לעשות ‘מבצעים’ עם עוד יהודים. די לך לרקוד’… והרבי ממשיך ואומר: ‘תגיד לו, תענה ליצר הרע שלך, טיפש שכמוך. יש לך כאן הזדמנות כל כך נפלאה לרקוד עם ארבע עשרה צדיקים, הן השבעה אושפיזין שבזוהר והן ה”חסידישע אושפיזין”. יותר מזה, אתה יכול לרקוד עם משיח צדקנו. כאשר אתה תופס בידיו של יהודי שני ורוקד עמו, אתה מגלה את ניצוץ משיח שבו והוא מגלה את ניצוץ משיח שבך, נמצא שאתה רוקד עם משיח צדקנו! ומה אתה מציע לי לעשות במקום זה — ללכת לישון?! אמור אתה, האם אין זו טיפשות שאין כמוה?!

הרבי עצמו משתתף בריקודים

למרות שבפשטות, לעיני בשר, הרבי מלך המשיח עצמו לא היה נוכח בריקודים שהתקיימו בקינגסטון פינת מונטגומרי, הרי ההרגשה החזקה של כל המשתתפים היא, כלשון הלקוטי–תורה, “שהאב הוא בכאן, אלא שמסתיר עצמו”. והרגשה זו הייתה והיא קיימת בשנים האחרונות גם בהיכלו של המלך המשיח, ב–770 עצמו: אנו מתפללים בכל יום שלוש פעמים עם הרבי בפשטות, מתוועדים עם הרבי בפשטות, ושמחים ורוקדים יחד עמו בפשטות. ועצם האמונה בדבר, ובכל התוקף, וההנהגה במאה אחוז באופן כזה — הם הם ה”כלים” להמשיך ולפעול שנזכה אכן גם לראות את הרבי ולשמוע בפשטות מפי קדשו את ה”תורה חדשה (אשר) מאתי תצא”, כאשר המלך המשיח קורא את התורה בפשטות בבית המקדש השלישי בגאולה האמיתית והשלימה, תיכף ומיד ממש.

יחי אדוננו מורנו ורבינו מלך המשיח לעולם ועד.

Reader Comments

There are no comments for this journal entry. To create a new comment, use the form below.

PostPost a New Comment

Enter your information below to add a new comment.

My response is on my own website »
Author Email (optional):
Author URL (optional):
Post:
 
All HTML will be escaped. Hyperlinks will be created for URLs automatically.