Share

Search
BeisMoshiach.org
Web
תגים
ששים שנה לייסוד הרשת "עשה לך רב" ##910 #1000 #1001 #1002 #1003 #1004 #1005 #1006 #1007 #1008 #1009 #1010 #1012 #1013 #1014 #1015 #1016 #1017 #1018 #1019 #1020 #1021 #1022 #1023 #1024 #1025 #1026 #1027 #1028 #1029 #1030 #1031 #1032 #1033 #1034 #1035 #1036 #1037 #1038 #1039 #1040 #1041 #1042 #1043 #1044 #1045 #1046 #1048 #1049 #1050 #1051 #1052 #1053 #1054 #1055 #1056 #1057 #1058 #1059 #1060 #1061 #1062 #1063 #1064 #1065 #1066 #1067 #1068 #1069 #1070 #1071 #1072 #1073 #1074 #1075 #1076 #1077 #1078 #1079 #1080 #1081 #1082 #1083 #1084 #1085 #1089 #1090 #1091 #1092 #1093 #1094 #1095 #1096 #1097 #1098 #1099 #1100 #1101 #1102 #1103 #1104 #1106 #1107 #1108 #1109 #1110 #1111 #1112 #1113 #1114 #1115 #1116 #1117 #1118 #1119 #1120 #1121 #1122 #1124 #1125 #1126 #1128 #1129 #1130 #1136 #1137 #1138 #1139 #1140 #1141 #1144 #1146 #215 #380 #825 #826 #827 #828 #829 #830 #831 #832 #833 #834 #835 #836 #837 #838 #839 #840 #841 #842 #843 #844 #845 #846 #847 #848 #849 #850 #851 #852 #853 #854 #855 #856 #857 #858 #859 #860 #861 #862 #863 #864 #865 #866 #867 #868 #869 #870 #871 #872 #873 #874 #875 #876 #877 #878 #879 #880 #881 #882 #883 #884 #885 #886 #887 #888 #889 #890 #891 #892 #893 #894 #895 #896 #897 #898 #899 #9 #90 #900 #901 #902 #903 #904 #905 #906 #907 #908 #909 #910 #911 #912 #913 #914 #915 #916 #917 #918 #919 #920 #921 #922 #923 #924 #925 #926 #927 #928 #929 #930 #931 #932 #933 #934 #935 #936 #937 #938 #939 #940 #941 #942 #943 #944 #945 #946 #947 #948 #950 #951 #952 #953 #954 #955 #956 #957 #958 #959 #960 #961 #962 #964 #966 #967 #968 #969 #970 #971 #973 #974 #976 #977 #978 #979 #980 #981 #982 #983 #984 #985 #986 #988 #989 #99 #990 #991 #992 #993 #994 #995 #996 #997 #998 #999 100 שנה למלחמת עולם הראשונה 120 שנה להתייסדות ישיבת תומכי תמימים 770 974 א' כסלו אבלות אגרות קודש אגרות קודש בפרסום ראשון אגרות קודש מתורגמות בפרסום ראשון אגרות תשל"ח אדמו"ר הזקן אדמו"ר הריי"צ אדר אהבת ישראל אוסטרליה אוצרות גנוזים אורות התניא בכלים דתיקון אורחים אחר מיטתו של הרב אחרוןחביב איטליה אייר איך ללמד חסידות לקהל הרחב אימון אישי אימון אישי אימוץ אירופה אירן אלול אליהו אמונה אמור אנ"שליחות אסירי ציון אסירים אפית מצות אקטואליה חב"דית ארגנטינה ארה"ב ארץ ישראל ב' איר ב' ניסן בא באור החסידות באר שבע בבא סאלי בדידי הווה עובדא בדפוס בהעלותך בהר–בחוקותי בוא נתוועד על זה בטחון בין המצרים ביקור חולים בית ספר למלאכה בית רבקה בלק במדבר במלאת מאה שנים לפרוץ מלחמת העולם הראשונה בני נח בעל שם טוב בעלז בעקבות הנבואה בראי העתונות ברוסיה הקומוניסטית ברזיל בריאות ברית מילה ברכת כהנים בר-מצווה ברסלב בשבילי ההיסטוריה בשליחות המלך בשם אומרם ג' השבועות ג' תמוז גאולה ומשיח גדולי ישראל גוש קטיף גיוס לצבא גיור גיל השידוכים גלגולה של נשמה גליון 1000 גליל גמילות חסדים גן ישראל גני ילדים דבר המערכת דבר מלכות דולרים דידן נצח דמות חסידית ה' אייר ה' טבת הבבא סאלי הבעל שם טוב הגות וואך הדפסת התניא ההתוועדות ב-770 הודו היסטוריה חב"דית היסטוריה חסידית היסטוריה מזווית חב"דית הכותל הכנסת אורחים הלכה המזכיר המקדש וכליו הפצת המעיינות הפרשה החסידית הצלת פליטי השואה הקהל הרב אברהם חיים נאה הרב חדקוב הרבי הרבי הריי"צ הרבי הרש"ב הרבי והאמן הרצלי'ה השואה השליחות לכיבוש אוסטרליה התוועדות‭ ‬חסידותית התקשרות התקשרות בצפון אפריקה התשובה ז' אדר זיו הפרשה זיכרון להולכים זיכרונות מבית אדמו"ר מהורש"ב זכרונות הרב סעדיה מעטוף ע"ה זכרונות חסידיים ח"י אלול חברון חג המו"צים חג סוכות חג שבועות חדש בעולם התורני חדשות חוזרים לישיבה חוני חופשה חטא המרגלים חיים חסידיים חיים של שליחות חיים של שליחות חינוך חירות חלֹוֹם חייו חמשה עשר באב חנוכה חסד חקת חשבון נפש חת"ת חתונה ט' אדר ט' כסלו ט"ו אלול ט"ו באב ט"ו בסיוון ט"ו בשבט טור אורח טור‭ ‬אישי טור למחשבה טורקיה טכנולוגיה בשירות הגאולה י' טבת י' שבט י"א ניסן י"ב תמוז י"ג אלול י"ג ניסן י"ט כסלו י"ט כסלו / מאמר בפירסום ראשון יד לאחים יובל לקבוצה יום הולדת יום ירושלים יום כיפור יומן המאסר יומן טוביה זילברשטרום. יומנו של תמים ב-770 יוסף י'ז תמוז יחידות אצל הרבי ילדי ישראל ימי בראשית ימים נוראים ימים נראים יפן יציאת מצרים ירושלים ישראל ארי'ה לייב כ‭' ‬מנחם‭ ‬אב‭ / ‬יום‭ ‬ההילולא כ' מנחם-אב כ' מרחשון כ"ב שבט כ"ד טבת כ"ד טבת כ"ז אדר כ"ז אדר / הגות וואָך כ"ח ניסן כ"ח סיון כ"ף במר-חשוון כוס של ברכה כותבים למערכת כינוס שלוחים כסלו כפר חבד כפר יונה כשרות כתבי יד בפרסום ראשון ל"ג בעומר ל"ג בעומר / בדידי הווה עובדא ל"ג בעומר / סקירה ל"ג בעומר / פתגמים ל"ג בעומר / שולחן-החג לדמותו של חסיד לדמותו של שליח לומדים ובונים מקדש לחיות עם הזמן - בעניני הגאולה ליל הסדר אצל הרבי ליל סדר ליל סדר לימוד חסידות לקהל הרחב לימוד רמב"ם לימוד תורה ליקוי חמה לכתחילה אריבער לקראת ג' תמוז לקראת י' שבט לקראת י"א ניסן לקראת כינוס השלוחים לקראת תשרי לשלום בית מאה שנה למלחמת עולם הראשונה מאוצר המלך מאחורי הקלעים מאמר הגות מבט אישי מבט חסדי מבצע הקהל מבצע יום הולדת מבצע מזוזה מבצע משיח מבצע נש"ק מבצע תפילין מבצעים מבצעים מדור הניגון מדין מדע מדקדקים בדבר מלכות מה אומר הרבי מהורש"ב מהר"ש מואב מופתים בשליחות מזווית חסידית מחיי התמימים מחנה קיץ מחשבה חסידית מיהו יהודי מכות מצרים מלחמת המפרץ מלחמת יום כיפור מלחמת לבנון מלחמת ששת הימים ממשיח וגאולה מנורה מנחם-אב מערת המכפלה מפגש איש מפי חסידים מפי כתבם מצוייני צה"ל מקווה מקסיקו מרבין בשמחה מרוקו מרחשון משה רבינו משולחן ההלכה משיח אין גאזעטן משיח בפרשה משיח וגאולה משיח וגאולה משיח וגאולה \ ודע מה שתשיב משיח וגאולה בעשרת המבצעים משפיע משקיעים בחינוך מתוועדים בדבר מלכות נזכרים ונעשים ניגון ניסן נס בצפת נקודת מלכות נשיא נשים סדר ניגונים סיון סיפור סיפור‭ ‬ולקחו סיפור‭ ‬חיים סיפור‭ ‬חיים סיפור לפורים סיפור מבצעים סיפורי מופת סיפורים ופתגמים סיפורים קצרים סכנת האינטרנט סכנת האינטרנט סליחות סעודת מלווה מלכה ספירת העומר ספר תורה ספרד סקירה עוורים עמלק ערי מקלט עשר שנים לגירוש עשרה בטבת פאה נכרית פדיון הבן פולטבה פורים פורים–קטן פטרבורג פינחס פסח פסח שני פעילות פעילות חב"דית פפרשת אמור פרה אדומה פרוייקט מיוחד | חי וקיים פרופיל חסידי פרשת אחרי-מות פרשת אמור פרשת בא פרשת בהר פרשת בחוקותי פרשת בלק פרשת במדבר פרשת בשלח פרשת דברים פרשת דרכים פרשת החודש פרשת וארא פרשת ואתחנן פרשת ויגש פרשת ויחי פרשת ויצא פרשת ויקהל פרשת ויקרא פרשת וירא פרשת וישב פרשת וישלח פרשת חוקת פרשת חיי שרה פרשת יתרו פרשת כי-תבוא פרשת כי-תצא פרשת כי-תשא פרשת לך-לך פרשת מטות פרשת מסעי פרשת מצורע פרשת מקץ פרשת משפטים פרשת נח פרשת נצבים פרשת נשא פרשת עקב פרשת פקודי פרשת צו פרשת קדושים פרשת קורח פרשת ראה פרשת שופטים פרשת שלח פרשת שמות פרשת שמיני פרשת תולדות פרשת תזריע פרשת תזריע-מצורע פרשת תצווה פרשת תרומה פתח תקוה צבאות השם צדקה צה"ל צו צוק איתן ציפייה לגאולה ציצית צמח צדק צפון אפריקה צפת צרפת קאמפ קידוש קידוש לבנה קנאת אחים קרבנות קרבנות הנשיאים קרח קרית גת קרן מחנה ישראל קשרים עם הרבי ר' עזריאל זעליג סלונים ראיון ראש השנה ראשון לציון רב לוי יצחק רב שיח רבי רבי זוסיא מאניפולי רבי רי"יץ רבי רש"ב רבנים רבנית חיה מושקא רבנית חנה רדיו רובשקין רוסיה רחל אמנו רמב"ם רפואה רש"ג רשב"י ש שבועון שהוא שליח שבועות שבת שבת בראשית שבת הגדול שבת חזון שו"ת חינוך שואת אירופה שולחן-השבת שופר שידוך שיעור תניא - חוצה יבשות ונשמות שלום בית שלֹח שליחות שליחות בצל הסכנה שלימות הארץ שלימות הארץ שמחה שמחות בית השואבה שמחת תורה שמחת תורה בליובאוויטש שמיטה שמירת הלשון שנה מעוברת שצעדרין שקלים תומכי תמימים תורה והוראה תורת המלך תימן תל אביב תלמוד תמוז תמונות מספרות תניא תעניות תפילה תשובה תשעה באב תשרי תשרי אצל הרבי
Visitor Feed
Monday
Aug242015

שיחה לילית עם בורא עולם

דרך ארוכה ופתלתלה עשה ר’ אהרן אילן עד שהגיע אל מקומו הנוכחי בין חסידי חב”ד בצפת. הוא נולד במולדובה ולא ידע דבר על יהדותו. הסיפור שמאחורי ברית המילה שלו, הוא “בעל-שם’סקער” מופת של ממש * סבו וסבתו ‘הועלמו’ על ידי אנשי הנ.ק.וו.ד. והוא עצמו תכנן לברוח מרוסיה באמצעות טיסן * גם בהיותו בארץ ישראל, עבר משברים לא פשוטים, לצד הישגים רבים - עד שנקלע לשיעור תניא, ושם גילה עולם חדש * דיוקן

לצורך הראיון הגענו אל ביתו של הרב אהרון אילן בצפת, עיר המקובלים, שם פגשנו אותו בדירתו הצנועה יחד עם רעייתו עמלים על מלאכת התפירה והאריגה. זקנו לבן, צח כשלג, ופניו בוהקות ומאירות. דיבורו פשוט וכנה וחיוכו לבבי ומלא בחום.

תמונת דיוקנו ודברי האמונה הקולחים מפיו, נראים כאילו תלושים מההוויה החומרית של דורנו ונטועים אי שם עמוק בימים עברו. הם נאמרים מעומק הלב, בפשטות נטולת גינונים. ככל שהעמקנו לשמוע את סיפור חייו, נפעמנו. אותו יהודי צנוע, לא היה נראה כך עד לפני כעשור. בימי חייו ניהל חברות מצליחות כשתחתיו היו מאות עובדים. תקופה מסוימת בחייו היה ממפתחי מטוס הקרב הישראלי ‘לביא’, בטרם האמריקאים נבהלו מפניו.

איש שיחנו נולד וגדל במולדובה, שם, תחת המגף הסובייטי, התמקצע בהנדסת מערכות הידרו–פנימו–אוטמטיות, אך כשעלה ארצה והבין כי לא ימצא עבודה בתחום התמחותו, עשה הסבה והחל לנהל חברות ביטוח לצד שיווק מוצרים שונים, והוא גרף הון רב. שנים ארוכות לא ידע מאומה על יהדותו מעבר לעובדת היותו יהודי. דרך חתחתים ארוכה ורבת נפתולים הביאה אותו לגלות את יהדותו. סיפור חייו של ר’ אהרון יכול למלא ספר עב קרס אנחנו נסתפק אך בפירורים במסגרת גודל הכתבה שאישר העורך.

יד הרשעים גברה 

ר’ אהרון מספר, כי רוב בני משפחתו נטבחו בפרעות קישינב וכן בשנות מלחמת העולם השניה. “סבתי שנולדה במז’יבוז’, נחטפה בידי בני עוולה, ונפדתה לבסוף על–ידי יהודים אמידים מאודסה. היא הגיעה מבית חסידי ונישאה עם סבי שאף הוא הגיע מבית אדוק מאוד, וגם בימים הקשים ביותר של המשטר הקומוניסטי התעקש לשמור על הגחלת היהודית. כשהיה חשש להתפלל בבתי–הכנסת, בנה סבי ‘בית הכנסת’ בחצר האחורית של ביתו”.

לדבריו, אביו שהיה ילד באותם ימים, חפר בור במרכז החדר אותו כיסה בגזע עץ ותחתיו היו מוסתרים ספרי התורה, הסידורים והחומשים. “במשך תקופה ארוכה יהודים מקישינב, יודעי הסוד, היו מגיעים לבית אבי בשבתות ובמועדים ומתפללים. כל זה נגדע ביום שבת אחת, כשאל החדר פרצו אנשי היבסקציה והקג”ב ועצרו את כולם. היחידים שלא נעצרו, היו סבי וסבתי. חלק מיהודי המניין נשלח לסיביר, חלק אחר נאסר לתקופה ארוכה, ושני יהודים נרצחו במהלך החקירות. כשזה קרה, אבי כבר היה מגויס לצבא האדום.

“כולם התפלאו מהעבודה שסבי וסבתי שאירחו את המניין והיו אמורים להיות הנאשמים המרכזיים, לא נעצרו. פליאה זו לא ארכה זמן רב. התברר שהרשעים ‘טיפלו’ בהם בדרך משלהם - סבי היה אחראי על אספקת המזון לעיר, ובדרכו אל אחד המפעלים שמחוץ לעיר כדי להעמיס את משאיתו בסחורה, מצא את מותו בנפילה לאחת הוודאיות. סבתי שחשה שלא בטוב ואושפזה, מצאה את מותה למחרת באופן פתאומי מבלי שצוינה סיבה של ממש. עד אז היא הייתה אישה בריאה שלא נזקקה כלל לטיפול רפואי. באותה שנה, כשהחלה עלילת הרופאים, סטאלין בעזרת סוכניו דאג להתפטר מיריביו היהודים בדרכים דומות.

“אבי נישא לאישה את אמי, בת לקהילה היהודית בקישינב. כשנולדנו ידענו אמנם שאנו יהודים, מדי פעם אף שמענו סיפורים על גדולת נפשם של סבא וסבתא, אך לא מעבר לזה. לצערי, חיינו חיים ללא תורה ומצוות, ורק האנטישמיות מצד חברינו הגויים הזכירה לנו עד כמה אנו שונים מהם”.   

הנשמה בוכה

הסיפור העומד אחרי ברית המילה של ר’ אהרון, הוא לא פחות ממדהים. “נולדתי בשנת תשט”ו, שנתיים לאחר מותו של הצורר סטאלין ימ”ש. הפחד מפני עריץ גרוע יותר שיבוא בעקבותיו, היה ממשי. הנ.ק.וו.ד. והמשטרה החשאית הגבירו את הפיקוח והמעקב אחרי אויבי השלטון. בקישינב כבר לא נותרו בתי–כנסת פתוחים, לא מקווה טהרה ובטח לא מוהל. את בית–הכנסת המרכזי של העיר הפכו למחסן תחמושת.

“כשנולדתי, הוריי לא חשבו לערוך לי ברית–מילה. בפועל, נולדתי ילד בריא לכל דבר, אולם לא חדלתי מלבכות; מיאנתי לאכול וכל הזמן רק צרחתי. הוריי לא ידעו מה לעשות איתי. הם לקחו אותי לרופאים שבדקו שוב ושוב ולא ידעו את סיבת הבכי. ככל שהימים חלפו, משקל גופי הלך ופחת עד שאמי סיפרה לי שהגעתי למשקל של קילו ותשע מאות גרם. בשלב הזה הרופאים כבר פכרו ידיים והודיעו להוריי להתכונן לגרוע מכול, אלא שאז הגיע הישועה מהכיוון הכי לא צפוי - דודי הגיע לבקר.

“כשהוא ראה אותי, אמר לאמי: מה זה? הוא לא נראה במצב תקין. אימי בכתה וסיפרה לו את מצבי. הוא שאל אותה מיד: ‘התינוק מהול?’ אמי פרצה בבכי ושאלה אותו מדוע הוא זורה חול על הפצעים, הרי הוא יודע שאין מוהל בעיר. דודי לא איבד רגע; הוציא עפרון ודף ורשם לה כתובת של מוהל בעיר אחרת, והציע שהוריי ייסעו אליו, וכך היה. הוריי עטפו אותי בשמיכת צמר, היה אז קר מאוד, מינוס שלושים מעלות, ונסעו איתי ברכבת לכתובת שהדוד נתן.

“רק בקושי מצאו את הכתובת שנרשמה להם. הם פילסו דרכם בין ערמות השלג, ודפקו בדלת. הדלת נפתחה כדי חרך צר, והם ביקשו מהאיש העומד במפתן הדלת, למול אותי. האיש רתח וכעס: ‘ברית מילה? טעיתם, זה לא אצלי, אני לא עושה דברים כאלה’, וטרק את הדלת… אימי חיבקה אותי אל חיקה, התיישבה מול הדלת ובכתה במשך זמן ממושך. לאחר כשעה נפתחה שוב הדלת, הפעם יצא האיש הזה כשהוא מפויס והורה להוריי להיכנס פנימה, והוא אכן מל אותי.

“היה עלי להיזהר ולחשוש שמא אתם סוכני חרש שבאו להפיל אותי בפח’, התנצל, ‘אך כשראיתי כיצד אשתך בוכה והדבר כואב לה, הבנתי שאתם אכן יהודים ונכונים דבריכם’. הוא בירך את הוריי ואותי בבריאות טובה, והוריי שבו הביתה. וראה זה פלא, מהרגע בו הייתי מהול, חדלתי מלבכות וחזרתי לאכול ככל התינוקות הבריאים ומשקל גופי התייצב, כך סיפרה אמי”…

“הברנש לפת את זרועותיי”

ר’ אהרון מסביר לנו שאנטישמיות היא דבר רע, אך בזכותה יהודים רבים לא שכחו את עצם יהדותם, שכן הגויים דאגו להזכיר להם השכם וערב את מוצאם. כך היה גם ר’ אהרן מיודענו. לאחר שסיים את לימודיו בבית הספר, נרשם ללימודי הנדסה באוניברסיטת קישינב, שם מצא עוד חברים יהודים, ובשיחות סגורות בצוותא עלה נושא הזהות היהודית.

“באחת השנים, לפני חג הפסח החלטתי שאני רוצה שיהיו בבית מצות. האמת שלא ידעתי מה זה מצות, מה משמעותן ולזכר מה אוכלים אותן, אך ידעתי שיש מנהג יהודי לאכול מצות בפסח וביקשתי לחוות את החוויה. המקום היחיד בו יכולתי להשיג מצות, היה בבית הכנסת העתיק של העיר. כמה זקנים עוד היו מתפללים שם, והמקום היה מוזנח ומלוכלך להחריד. הסדר ששרר באותן שנים היה כזה - מי שרצה מצות, היה צרך להביא לבית הכנסת כשבוע לפני החג כמה קילו של קמח, ובערב החג מגיע לקבל את המצות מידי הגבאים במקום. כך עשיתי.

“הגעתי לבית הכנסת ובידי 3 קילו קמח. בכניסה עמד בריון כשכיפה לראשו שמיד עם כניסתי הביט בי במבט רצחני. עיניו ואפו יותר מרמזו כי הברנש אינו יהודי. בפנים, באולם בית הכנסת פגשתי את הגבאי; הבאתי לו את הקמח והוא הבטיח שאקבל שני קילו מצות. כמו כן הגשתי לו סכום כסף בעד טרחתו, ויצאתי החוצה. אני רק צועד צעד אחד מהדלת, ואותו ברנש דולק בעקבותיי ולופת את זרועותיי. ‘אנחנו יודעים בדיוק מי אתה’, אמר, ‘מה מעשיך כאן?’

“עניתי לו שבאתי לקנות מצות, אך הוא קטע אותי וסיפר לי שהוא יודע בדיוק היכן אני לומד ומי הם חבריי. הוא התכוון להפחיד אותי, ואכן פחדתי מאד. ואז הוא הוסיף: ‘אם נראה אותך מגיע לכאן עוד פעם, תסולק מהלימודים ולא תתקבל לשום עבודה, תשב מובטל בבית’. רק אז שחרר את אצבעותיו מזרועותיי ומיהרתי להסתלק משם, מנסה לסדר את נשימותיי. כמובן שלבית הכנסת לא חזרתי עוד, אך נדרתי בתוכי נדר, כי בהזדמנות הראשונה אברח מברית המועצות. 

“ואכן, תקופה לא ארוכה אחר–כך תכננתי בריחה דרך הגבול בהרי הקרפטים. במהלך לימודיי באוניברסיטה הכנתי גלשן רוח איתו תכננתי לרחף מעל הגבול. עשיתי כבר את כל התרשימים והתוכניות, אלא כשסיפרתי על כך לחברי הטוב, הוא שכנע אותי לרדת מהתוכנית. היו בפיו שני טיעונים טובים: האחד, מה יהיה על בני משפחתי, הרי לבטח יתנכלו להם בעקבות בריחתי. והשני, לראשונה זה שבעים שנה נראה היה שגורבצ’וב שהבטיח חופש, עומד להיבחר”.    

הלילה של בקיעת השמים

לאחר הגשת כמה בקשות הגירה שנדחו, התקבל סוף סוף האישור המיוחל ומשפחת אלון המורחבת עלתה ארצה בשנת תשמ”ט. “מהר מאוד הבנתי שבארץ ישראל לא תהיה לי עבודה בתחום שלמדתי. נכנסתי אפוא ללמוד באוניברסיטת תל–אביב כלכלה, ביטוח ופנסיה והתחלתי לעבוד, בתחילה כסוכן ביטוח ובהמשך פתחתי סוכנות פרטית בשם ‘אתגר’. בימיה הטובים החזקנו כמה סניפים וכשבעים סוכנים עבדו תחתינו. הרגשתי שאני נוגע בפסגה. עולה חדש במדינה חדשה קוצר הצלחות בזמן כה מועט”.

דא עקא, שבאותה תקופה הכניס שותף לחברה, והלה התגלה כנוכל. בדרכים עקלקלות רושש את קופת החברה וברח לחוץ לארץ. “מאיש מאושר הפכתי ברגע אחד לאיש עצוב. אי אפשר לתאר את שברון הלב שהיה לי. בתוך תקופה קצרה איבדתי את כל כספי, ואט אט גם את חבריי, ונפלתי לעצבות עמוקה. ניסיתי פה ושם להתאושש מהמכה שנחתה עלי, אך הנסיונות לא עלו יפה. אם לא די בכך, הרי שביום לא בהיר אחד התברר לי כי לקיתי במחלה קשה של סתימת עורקים”.

המצב הלך והחמיר מדי יום והתרופות לא הועילו. ר’ אהרון אך בקושי יכול היה לצעוד על רגליו, עד שהרופאים המליצו על קטיעה של אחד הגפיים. “סבלתי ייסורים נוראים. ראייתי את העתיד בצבעים קודרים. לאחר שהמחלה החמירה הגעתי לכדי החלטה שאם לא נהנים מהחיים אין טעם שיימשכו. הזמנתי מונית וביקשתי שיסייע אותי לחוף הים ברמת פולג. נהג המונית שהבין שאני נמצא בסערת רגשות, מיאן לקחת ממני כסף, ‘אני אחכה לך כאן עד שתסיים ואקח אותך הביתה’, אמר לי. התחננתי שהוא יעזוב, אך הוא לא הסכים ונשאר שם.

“כשעמדתי על התל שנמצא בסמוך לחוף, הבטתי כלפי שמיא וראיתי שמים כחולים ואינספור כוכבים, ומתוך הלב בקעה זעקה, ‘ריבונו של עולם, אני לא יודע מי אתה, לא יודע אם אתה קיים, אבל אם אתה קיים, תראה לי סימן’.

“בשלב הזה התחלתי לבכות כמו ילד קטן. כל הארשת הרצינית של מישהו שמתעסק בפיננסים וחושב שיודע הכול - נמוג ונעלם. ביקשתי מהקב”ה שיעשה לי נס ואני מבטיח להתנהג כפי שהוא חפץ, אף על פי שעוד לא ידעתי איך יהודי צריך להתנהג. מסתבר שדיברתי כך במשך כמה שעות עד שנרגעתי והרגשתי תחושה קצת יותר טובה. קרניים ראשונות של השמש החלו להאיר את השמים, ורק אז הבנתי שאני כבר עומד כך כמה שעות טובות. אני מסתובב אחורה ונדהם לראות שאותו נהג מונית עמד בדיבורו ועדיין ממתין שאחזור”.

נהג המונית לא רק המתין, אלא מסתבר ששמע חלקים מהשיחה, וכשאהרון נכנס פנימה למונית, ראה אותו מתייפח בבכי. “ריגשת אותי, איזה אמונה תמימה וטובה ניבטה בשיחה שלך עם בורא עולם”. הוא לקח את אהרן לביתו וסרב לקחת תשלום. “אני חייב לשלם לך”, אמר בנימה רצינית, “הערת אותי”.

“את אותו נהג מונית פגשתי כמה שנים לאחר–מכן”, מספר ר’ אהרן, “כאשר ביקשתי לעצור מונית. הפעם הוא היה עם כיפה וזקן. ‘הלילה איתך בחוף החזיר אותי לשורשים’, אמר לי בפשטות.

“מאז הרגשתי שרוח חדשה מפעמת בי. מצב בריאותי החל להשתפר פלאים. המצב ברגל חזר אט אט לקדמותו, וככל שנפשי נרגעה והמתח ירד, כך מצבי הפיזי השתפר. כשהגעתי לאיכילוב לבדיקה לקראת ניתוח שנקבע לי, מנהל מחלקת כלי הדם שליווה אותי לאורך התהליך, לא האמין שאני אותו אדם שראה לפני כמה שבועות. הוא ביקש שאספר מה עשיתי. בתחילה התביישתי, אך הוא דחק בי וגוללתי בפניו את מה שעברתי באותו הלילה בחוף”.

התהליך הושלם

הדרך שהייתה לר’ אהרן עד שהפך לשומר תורה ומצוות, עוד הייתה ארוכה. הוא שיקם את עצמו ומצא עבודות מכובדות לאדם ברמתו; הוא ניהל מחלקות בחברות שונות ובזמן מסוים אף ניהל בית אבות גדול. “יום אחד רעייתי הפתיעה אותי בהבהירה לי כי היא איננה יהודיה, אך חשקה נפשה להתגייר ולהתחיל לשמור תורה ומצוות. ‘הגעתי להחלטה שזה התכלית’, אמרה בקול ברור, ‘ועליך להחליט את כיוונך בחיים’”.

היא סיפרה לו על סיור שעשתה בכותל המערבי ובמקומות הקדושים, והגיעה למסקנה שזה מדבר אליה. היא החלה ללמוד באולפן גיור וחזרה נפעמת. “לא אשכח שיחה שהיתה לנו באחד הימים, בה אמרה לי, ‘אהרון, אתה קורא ספרות של גויים על פסיכולוגיה ותורת הנפש, זה קמצוץ מתוך ים של דעת שיש ביהדות, שם זה השורש’. בתוך תוכי ידעתי שהיא צודקת, אך לא היה לי את האומץ לשנות את אורח חיי”.

בכל מפגש שהיה להם עם משפחה שומרת מצוות, בדרך כלל בשבתות, חזרה אפרת נפעמת ונרגשת וחלקה את חוויותיה עם בעלה, עד שערב אחד הגיעה עם הצעה. היה זה בחודש אלול ותלמידי אולפן הגיור נסעו לחוות לילה של תשובה בכותל המערבי ובישיבת ‘אור החיים’ בירושלים. היא הציעה לו שיצטרף אליהם. כשהשתכנע סוף סוף, התברר כמו מעשה שטן, כי אין מקום באוטובוס בעבורו… אשתו החלה להתפלל שבכל זאת הוא יוכל להצטרף אליהם, והנה הטלפון מצלצל. מארגנת הטיול הודיעה שכעת מישהו ביטל את השתתפותו…

“הגענו לירושלים בשעת חצות. בפעם הראשונה בחיי השתתפתי בתפילה - מעמד סליחות בישיבתו של הרב אלבז בהשתתפות אלפי אנשים. התפילות בקעו את ליבי, וכשהגעתי לאחר מכן לשריד בית מקדשנו, הרגשתי כמו בן אובד שחוזר הביתה. זו תחושה שלא ניתן לתארה במילים. בדרך חזרה לנתניה לא יכולתי לפצות את פי מעוצמת החוויה הרוחנית. לפני שירדנו מהאוטובוס אמרתי לאשתי: ‘אפרת, אנחנו חוזרים בתשובה, נגמרו המשחקים’.

“על–אף היותי יהודי מבטן ולידה, הצטרפתי לאשתי לאולפן הגיור, שכן ידיעותיי במהות היותי יהודי היו דלות. זו הייתה תקופה נפלאה שהחלה בחודש אלול בכותל המערבי ונמשכה עוד זמן רב. קראתי כל ספר יהדות שהתגלגל לידי, משנה, הלכה, מוסר וסיפורי חסידים. כשרעייתי עמדה בסוף תהליך הגירות מול שלושה דיינים בבית הדין הגדול בירושלים, הדיון החל כשפניהם חתומות והסתיים כשהם דומעים לאחר שאשתי גוללה בפניהם את סיפור התגיירותה. הדיין הראשי אמר לי, ‘זכית שהקב”ה שלח לך שליחה משמים - ניצוץ של נשמה גבוהה, אשתך, על מנת להחזירך למוטב’”.

בני הזוג אילן חזרו לשכונת וותיקים בנתניה, ונקראו אל רב השכונה הרב אברהם גרבי. “כעת שרעייתך הצטרפה לעם היהודי, כל תושבי השכונה רוצים לארגן לכם חתונה. הוא הפתיע אותנו ולא נתן לנו יותר מדי זמן לעכל. אני חשבתי על חתונה צנועה, אך לתושבי השכונה היו תוכניות אחרות; הם אספו סכום גדול, הלבישו אותי ואת רעייתי כיאה לחתן וכלה וקבעו בעבורנו חתונה באחד האולמות המפוארים בעיר. לא פחות משלוש מאות משתתפים הגיעו לשמחנו ביום שמחת לבנו!”…

אור התניא זרח

במשך השנים ביקשו בני הזוג להתחזק עוד ועוד; הם עברו דרך המגזר הציוני–דתי, הליטאי ולבסוף התקבעו בחסידות ברסלב כשהם חוסים בצילו של הרב יחיאל בוסי, ראש כולל ברסלב בשכונה שקרבם מאוד והפך את ר’ אהרון ליד ימינו. “חלפו שנתיים נוספות, אך הרגשנו שאנחנו לא מוצאים לגמרי את מקומנו בנתניה. התחלנו לשמוע סביבנו עוד ועוד את השם ‘צפת’. אנשים סביבנו דיברו טובות על העיר הזאת, אך מעולם לא דרכה כף רגלינו בעיר הזו. התלבטנו האם להצפין לצפת”.

בלבו של ר’ אהרון ורעייתו הייתה תחושה שעדיין הם לא מצאו את המנוחה והנחלה. “ביקשתי מבורא עולם שייתן לי סימן, ואכן זה קרה ויותר כמה פעמים. בפעם הראשונה כשחשבתי על צפת, הרמתי את הראש וראיתי מולי בחור מחזיק בקופת צדקה שעליה כתוב ‘צפת עיר הקודש’. בפעם השנייה ראיתי בחור עם חולצה ועליה כתוב - ‘צפת העיר שלך’…   

“כשחזרתי הביתה לנתניה הביטה עלי רעייתי ואמרה ‘נכון אנחנו בדרך לצפת?’ ביקשתי לדעת מהיכן נובע הביטחון הזה אצלה, והיא סיפרה שחלמה אמש חלום שמכוונים אותנו לעיר המקובלים ושם הוא מקומנו. ראש הכולל הרב בוסי הצטער שאנו עוזבים, אך נתן לנו את ברכת הדרך ואף את התשלום הראשון לשכירות בבית שמצאנו בהשגחה פרטית בדרום צפת.

“חלף עוד שבוע, ומצאנו את עצמנו בשיעור תניא בקרית ביאליק. זו הייתה הפעם הראשונה שבה נחשפנו לתורת חב”ד. יצאתי מהשיעור הזה נדהם ונרגש. הרגשתי שמדובר באוקטבות שלא הכרתי ובעוצמות של עומק שלא סיפרו לי עליהם. מי שהמליצה לנו על השיעור, הייתה שכנתינו החדשה בצפת, שאמנם לא הייתה חסידת חב”ד אך הייתה מקורבת מאוד והיא שסיפרה לנו על שיעוריו של הרב מרדכי ברקולי. בסוף השיעור ראיתי שגם רעייתי נפעמה ונגשנו יחד אל המרצה.

“למען האמת הייתי מאוד מבולבל. הייתי משויך לחסידות ברסלב ושם לא לומדים תורה של רבנים מחוגים אחרים, בטח לא של חב”ד, והנה אני נמצא בשיעור תניא ומרגיש שאני ‘מרחף’; האם עלי לחדול ללמוד, או להפך, עלי להמשיך וביתר שאת? את השאלות הללו הפניתי אל הרב ברקולי והוא מצידו לא התרגש. ‘תכתוב לרבי ותקבל תשובה’, אמר לי. ‘רבי? איזה רבי?’ הקשיתי, ‘אבל הוא כבר לא אתנו’. ‘חס ושלום’, באה התגובה, ‘הרבי איתנו וממשיך להנהיג אותנו. תכתוב ותיווכח בעצמך’, אמר”.

מבולבל ומסופק מילא ר’ אהרון אחר הצעת הרב ברקולי. הוא נטל את ידיו, נתן צדקה וקיבל החלטה טובה והכניס את שאלותיו לכרך של ‘אגרות קודש’ שהיה במקום. תשובת הרבי היממה אותו. “הרבי כותב שם שהוא שמח לשמוע ממני אחרי הפסקה ארוכה מאוד, ובטח כבר שבת הביתה ואתה נמצא בין אנ”ש והכול יסתדר, ולא צריכים להתפעל מהמונע והמעכב; בטח הם יסתדרו יפה וימצאו חברים חדשים. בהמשך הרבי מסביר שספר התניא הוא התורה שבכתב של תורת חב”ד.

“קראתי את מילות המכתב והייתי בהלם, אשתי נפעמה יחד איתי. מה הסיכוי שאקבל מענה כל כך מדויק בספר ובו מאות מכתבים שנכתבו לפני עשרות שנים? תמהתי. הבנתי שחב”ד זו דרך עמוקה ופנימית, ‘הסיירת של היהדות’. מאז שקענו בעולמה של חסידות חב”ד ובחרנו להתקשר אל הרבי מלך המשיח. השיעור ההוא בתניא היה הראשון שפתח לנו את הצוהר לעוד מאות ואלפי שיעורים ששמענו ולימים אף מסרנו בעצמנו.

“ידעתי שזה התחנה האחרונה שלנו, זה מה שחיפשנו מאז שהתחלנו בתהליך התשובה, וככל שהימים חולפים, התחושה הולכת ומתעצמת. פגשנו בחב”ד אנשים נפלאים ובעיקר דרך סלולה ומרשימה - וכעצת הרבי בחרנו ברב זאב פרידמן ל’עשה לך רב’ שלנו”. 

האמנות שנשארת לתמיד

בני הזוג שקבעו את מושבם בצפת, נהנים מהרוגע והשלווה שמציעה העיר ההררית. “אני אוהב את האנשים כאן ואת השקט שיש בעיר. אני משתתף בשיעורי תורה וחסידות שיש בקהילה הנפלאה כאן, ממש גן עדן בעבורנו”, הוא אומר בקול ברור.

לסיום אני שואל: איך אדם כמוהו שניהל מערכות פיננסיות כה חשובות, מבכר להשתכר היום מתפירה?

“אספר לך משהו. אבי וסבי היו חייטים, וכשרציתי ללמוד את האומנות הזו, אבי ביקש ממני ללמוד הנדסה בטענה שחייטות זו עבודה קשה ולא משתלמת.

“אמנם הקשבתי לו אך לא לגמרי, כי בד בבד עם לימודי הנדסה, השתתפתי בקורס של לימוד תפירה. היו ימים מאחרי מסך הברזל של עוני ורעב, שרק בזכות הידע שלי בתפירה, פרנסתי את משפחתי ואפילו בניתי בית מכסף זה. אני מאוד נהנה מהעבודה הזו ומשקיע את מרצי בתפירה בלב שמח”.

*************

כסף משמים

ר’ אהרון ורעייתו חוו השגחות פרטיות רבות בחייהם. “לא יודע במה זכינו, אך לכל אורך הדרך אנחנו חווים את יד ה’ המכוונת ומסייעת”. בפיו של הרב אילן דוגמאות רבות, והוא בוחר עבורנו את סיפור קניית החנוכייה בחנוכה הראשון אותו שמרו.

“בתחילת ההתקרבות היו לנו כמה ניסיונות בתחום הפרנסה. קצת לפני חנוכה התקבלתי לעבודה במשרת מנהל הוסטל לקשישים. עדיין לא קיבלתי את משכורתי הראשונה, והנה רעייתי הפתיעה אותי עם בקשה לקנות חנוכייה יפה שראתה בחנות. העלות: מאתיים שקל. זה היה הסכום שנותר לנו למחייה באותו השבוע. היא הייתה מלאת אמונה והתעקשה -  מצווה מן המובחר להדר בקניית חנוכיה יפה, ובורא עולם יהיה בעזרנו לגבי הפרנסה. נעתרתי לבקשתה ויצאנו במונית שירות שעלתה עשרה שקלים לחנות. עשרה שקלים שמרנו כדי שנוכל לשוב, וחשבתי לבקש בחנות הנחה של עשרים שקלים.

“כשהגענו לחנות הסתבר שלא עשינו חישוב שעלינו לקנות גם פתילות ושמן. כשהבנו את זה, כמעט נפלנו ברוחנו אך בעל החנות שראה את גודל התשוקה שלנו להדר במצוות, ניאות לתת לנו הכול במאה–ושמונים ש”ח. חזרנו הביתה נרגשים, אך בתוכי קיננה דאגה כיצד אוכל לקנות אוכל לסעודות שבת בעוד יומיים?

“כשבראשי רצו המחשבות הללו, הגעתי למקום עבודתי, והנה נכנס אלי לחדר טכנאי של חברת ‘עדן טל’ בה עבדתי בעבר. הוא עשה בהוסטל את העבודה לשמה הוזמן, ואז ניגש אלי ואמר ‘יש לי מעטפה בשבילך מהמנהל’. פתחתי את המעטפה וראיתי המחאה בסך מאה שמונים שקל. במכתב המצורף נכתב שבבדיקה שעשו אנשי החשבונות, התגלה כי החברה נותרה חייבת לי את הסכום הזה…”

Reader Comments

There are no comments for this journal entry. To create a new comment, use the form below.

PostPost a New Comment

Enter your information below to add a new comment.

My response is on my own website »
Author Email (optional):
Author URL (optional):
Post:
 
All HTML will be escaped. Hyperlinks will be created for URLs automatically.